הועידה השישית של קמפיין BDS הפלסטיני, שהתקיימה בראמאללה: ההחלטות ומשמעותן

כללי

הוועדה הלאומית הפלסטינית של קמפיין BNC¹) BDS) קיימה ב-16 במרץ 2019 וועידה, השישית במספר, באלבירה^[2]. בוועידה השתתפו פעילי קמפיין BDS הפלסטיני, נציגי אש”ף ופתח ונציגי תנועת היוזמה הלאומית (ארגון שמאל פלסטיני בראשות מצטפא אלברע’ותי). במהלך הועידה התקיימו מספר סדנאות שעסקו בהיבטים השונים של BDS משתתפי הסדנאות הגישו המלצותיהם למליאת הוועידה. מארגני הועידה קיוו להגעתם של כאלף משתתפים (דף הפייסבוק של הוועידה). לא ברור כמה אכן נכחו בפועל בוועידה והאם השתתפו בה גם נציגים מחו”ל. דיוני הוועידה זכו לכיסוי בכלי תקשורת פלסטינים מקומיים וכלי תקשורת ערבים אולם ככל הידוע לנו לא זכתה הוועידה לסיקור משמעותי בכלי התקשורת המערביים.

• ארגון BNC הוקם בנובמבר 2007 ובראשו עומד מיום הקמתו עמר אלברע’ותי, תועמלן פלסטיני אנטי-ישראלי רהוט, שאף עמד בראש הועידה באלבירה (קווים לדמותו ראו נספח א’). למרות שבאתר האינטרנט שלו זוקף קמפיין BDS הפלסטיני לזכותו הישגים רבים, לקבוצת הפעילים הפלסטינים הפועלים בתחום BDS אין השפעה משמעותית על הפוליטיקה הפנים-פלסטינית. פעילים אלה מקושרים לפעילים במדינות השונות המובילים את קמפיין BDS ברחבי העולם אך נראה שגם במדינות המערב השפעתם על הפעילים המקומיים מוגבלת יחסית.
• דיוני הוועידה השישית של ה-BNC התמקדו בזירה הפלסטינית ועסקו בהעמקת החרם על ישראל והפסקת כל צורות הנורמליזציה עימה. בדברים שנשא בוועידה קרא עמר אלברע’ותי, הפעיל הבולט ב-,BNC להפעיל לחצים עם אש”ף, על הרשות הפלסטינית ועל מגזרים שונים בחברה הפלסטינית, כדי שיפסיקו את כל צורות הנורמליזציה עם ישראל. במסגרת זאת הוא קרא להפסיק את התיאום הביטחוני, את שיתוף הפעולה הכלכלי ואת מה שכינה “נורמליזציה תרבותית”, “נורמליזציה בתחום התיירות” ו”נורמליזציה בתקשורת”. במהלך הוועידה התקיימו סדנאות שדנו, בהפצת החרם והפסקת הנורמליזציה במגוון תחומים הנוגעים ליחסי הפלסטינים עם ישראל.

בשולי הוועידה טען מצטפא אלברע’ות’י, מזכ”ל תנועת היוזמה הלאומית, כי תנועת BDS היא אפקטיבית ובעלת השפעה משלוש סיבות: היא מסבה לישראל הפסדים כלכליים עצומים של מיליארדי דולר; היא גורמת לישראל לנזקים מוסריים באמצעות הגדרתה כישות אפרטהייד גזענית; היא הופכת את הסולידריות העולמית והערבית לכוח ממשי אפקטיבי, שמסב נזקים לישראל. מצטפא אלברע’ות’י הבהיר, כי הם חותרים להפוך עתה את החרם “לתרבות לאומית” באמצעות פעילות בבתי הספר ובאוניברסיטאות, עבודה עם בני הנוער, וכניסה לכל בית פלסטיני. לדבריו יקרה הדבר כאשר כל פלסטיני יאמין שזו חובה לאומית וחלק “מההתנגדות העממית” לכיבוש.

• נראה לנו, כי הדברים שנאמרו בוועידה אודות “הצלחתו” של קמפיין BDS והנזקים הכבדים הנגרמים לכאורה לישראל לוקים בהגזמה רבה ומשקפים בעיקר שאיפות לב ועניין לפאר את הקמפיין . ברחבי העולם היו לקמפיין BDS הצלחות “נקודתיות” בתחומי החרם הפוליטי, הכלכלי, התרבותי והאקדמי, שפעילי BDS נוהגים להאדיר ולהעצים. אולם בראייה הכוללת, בחינת תוצאות הקמפיין לאורך שנים מעלות, כי המאמצים להביא לבידודה הפוליטי של מדינת ישראל ולהחרמת מוסדותיה, כלכלתה, מנהיגיה ותרבותה, לא צלחו.
• ובאשר לזירה הפלסטינית: הרשות הפלסטינית ופתח אינם שותפים פעילים בקמפיין BDS משום שמדיניות הרשות נקבעת על פי האינטרסים הביטחוניים והכלכליים הפרטיקולריסטיים שלה, ולא על פי הדרישות המועלות בקמפיין של פעילי BDS הפלסטינים (ראו נספח ב). עם זאת הרשות הפלסטינית ופתח רואים ב- BDS אמצעי מועיל להפעלת לחצים עם ישראל ולפיכך נטלו נציגי פת”ח ואש”ף חלק בוועידה. זאת ועוד, הרשות הפלסטינית מאפשרת לפעילות BDS פלסטינית להתנהל מראמאללה, והיא תופסת אותה כמרכיב חשוב באסטרטגיית “ההתנגדות העממית” כלפי ישראל, ולעיתים אף מסתייעת בה לצרכי המערכה המדינית, ההסברתית והמשפטית שהיא מנהלת נגדה.

דבריו של עמר אלברע’ות’י בוועידה

• עמר אלברע’ות’י, אחד ממייסדי תנועת ה-BDS, נשא דברים בוועידה במסגרת סדנה שדנה בדרכי ההתנגדות לנורמליזציה. אלברע’ותי דיבר על הקריטריונים של הנורמליזציה ועל מקרים יוצאים מן הכלל, שאינם מהווים נורמליזציה. להלן עיקרי דבריו (אלחדת’, 17 במרץ 2019):
  • הנורמליזציה הרשמית הפלסטינית: נורמליזציה זאת המתבטאת בתיאום ביטחוני הינה הצורה החמורה ביותר של נורמליזציה עם ישראל. אלברע’ותי קרא להפעיל לחצים כדי לשים קץ לצורות הנורמליזציה הרשמית הפלסטינית, אשר מהווה גשר לנורמליזציה הרשמית הערבית, ולהפעיל לחץ על אש”ף ועל הרשות הפלסטינית להפסיק את כל צורות הנורמליזציה.
  • נורמליזציה כלכלית: ישנן חברות פלסטיניות “שמיישרות קו” עם תכנית השלום הכלכלית הישראלית, ויש אף כאלה המשקיעות בהתנחלויות.
  • נורמליזציה תרבותית : אלברע’ות’י ציין את הנורמליזציה עם מוסדות אקדמיה, ספורט ותרבות ישראליים המשתפים פעולה עם “צעדי הכיבוש”. בהמשך דבריו הדגיש, כי הם (קמפיין BDS) לא יסכימו לשמש “עלה תאנה” למי שעובר על הקריטריונים של החרם. הוא נתן כדוגמה אמנים בינלאומיים המגיעים להופיע בתל אביב, ולאחר לחץ בינלאומי מחליטים לערוך הופעה גם בבית לחם או ראמאללה. לדבריו, גם תחרויות ספורטיביות מול ספורטאים ישראלים הם סוג של נורמליזציה.
  • נורמליזציה בתחום התיירות: אלברע’ות’י קרא לכל התיירים להתנגד לשימוש בחברות, מלונות ואוטובוסים ישראליים ובמקום זה לעודד את הכלכלה הפלסטינית.
  • נורמליזציה בתקשורת: לדברי אלברע’ותי איגוד העיתונאים הפלסטינים ותנועת החרם הציבו שורה של קריטריונים, ובהם התנגדות להופעת “אנשי תקשורת ציוניים” באמצעי התקשורת הערביים, והתנגדות להשתתפותם של פלסטינים בתוכניות, שבהן משתתף דובר ישראלי.
• אלברע’ות’י דיבר גם על מקרים יוצאים מן הכלל, שבתפיסתו אינם מהווים “נורמליזציה”. לדוגמא הביא השתתפות ערבית ופלסטינית בפורומים בינלאומיים שבהם משתתפת ישראל. לדבריו ניתן להשתתף בפורומים אלה בהסתייגות אחת והיא: יש להימנע מישיבה על במה משותפת. בוועידה בינלאומית שכזאת הצד הערבי או הפלסטיני אינו צריך לפרוש אלא להיאבק לגירושה של ישראל מהוועידה. גם Debate בינלאומי לא רשמי באוניברסיטת הארוורד למשל, בהשתתפות נציגים פלסטינים ונציגים מישראל, אינו נחשב לנורמליזציה אלא סוג של מאבק אינטלקטואלי. לעומת זאת, Debate בפורומים ערביים הינו בגדר נורמליזציה. גם שיתוף פעולה עם גורמים ישראליים רשמיים ולא רשמיים במלחמה נגד מגפות וסכנות לחיי האדם הנגרמות מהטבע, כמו רעידת אדמה, אינו נחשבים נורמליזציה, משום שהצלת חיי אדם חשובה יותר מכל הקריטריונים הפוליטיים
• בסיכום דבריו הציע אלברע’ות’י קריטריון חדש להתנגדות לנורמליזציה: לבוא חשבון עם מי שמוכח כי הוא מקיים נורמליזציה עם ישראל וזאת באמצעות החרמה של עבודות או מוצרים שלו עד שיחזור בו הן באופן מעשי והן בהכרזה פומבית על מחויבות לקריטריונים של החרם.

נואמים מטעם אש”ף פתח ותנועת היוזמה הלאומית

• בפתיחת הוועידה נשא דברים בשם אש”ף ואצל אבו יוסף, חבר הוועד הפועל של אש”ף. הוא בירך את פעילי ה-BDS שרשמו לדבריו הצלחות וקרא להפיץ את “תרבות החרם” על ישראל ולהתנגד לכל אפשרות לנורמליזציה עמה. לדברי אבו יוסף מהווה BDS נדבך עיקרי בפעילות “ההתנגדות העממית” המתבצעת בשטח. ואצל אבו יוסף אף ציין כי אש”ף קיבל שורה של החלטות (שטרם יושמו), כגון נסיגה מההסכמים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים עם ישראל (“הכיבוש”) ולמשוך את ההכרה בישראל, משום שישראל אינה מכירה בכל “הזכויות הפלסטיניות”. ואצל אבו יוסף ציין, כי הפלסטינים זקוקים למדיניות שתצא נגד “היהירות” של ישראל, אשר מטילה מצור על הפלסטינים, מנסה לכפות עליהם תכתיבים, ומבצעת סחטנות דוגמת ניכוי כספי הסילוקין בטענה שהכספים מועברים למשפחות השהידים והאסירים.
• עזאם אלאחמד, חבר הוועד המרכזי של פתח הדגיש, כי יש צורך, קודם כל, להתמקד בחרם על כל צורותיו, בדגש על חרם כלכלי על ישראל בתוך החברה הפלסטינית, ורק לאחר מכן לתאם מהלכים עם תנועות BDS מבחוץ (ח’בר, 17 במרץ 2019; אתר החדשות אלנג’אח, 19 במרץ 2019).
• מחמד אלעבושי, בכיר בתנועת היוזמה הלאומית נשא דברים בשם מזכירות ועדת החרם הפלסטינית. הוא אמר כי תנועת החרם, מתבססת על ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, מתנגדת לכל סוגי הגזענות, לרבות הגזענות נגד יהודים. בדבריו הדגיש כי תנועת היוזמה הלאומית עושה הבחנה בין יהדות לציונות.
• במהלך הוועידה גם הוקרן נאום מוקלט של Baleka Mbete, יו”ר הבית התחתון של הפרלמנט של דרום אפריקה (האספה הלאומית). בנאום נאמר, כי דרום אפריקה מזדהה עם המאבק הפלסטיני ותומכת בתנועת החרם (ופא, 16 במרץ 2019).

הסדנאות שהתקיימו במהלך הועידה

• הסדנאות שהתקיימו במהלך הוועידה העלו בפני מליאת הוועידה שורת המלצות:
  • הית’ם עראר, חברת המועצה המהפכנית של פתח, הקריאה את המלצות “סדנת המדיניות” וביניהן: להגביר את “תרבות החרם” המקומי באמצעות הכוחות (המקומיים), הארגונים והסטודנטים; לפעול לאימוץ דגם מיוחד של חרם בירושלים בהיותה עיר הנמצאת תחת “כיבוש”; לפעול בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי כדי לבוא חשבון עם המתנחלים; לפעול לחשיפת חברות המעורבות בנורמליזציה; לפעול נגד דף הפייסבוק של מתאם הפעולות בשטחים; להחליף מונחים שונים, כמו למשל את המילה “התנחלויות” ב”קולוניות” ולוותר על המונח “הרשות” בשל הקשר שלו להסכם אוסלו.
  • חנין מרעי, הקריאה את המלצות “סדנת איגודי העובדים והאיגודים המקצועיים” ביניהן להתמקד בענייני המגזר החקלאי בוועידה הבאה של תנועת החרם; לפעול להפצת תרבות החרם וההתנגדות לנורמליזציה באוניברסיטאות, במכונים ובבתי הספר; לקבוע צעדים ברורים נגד הנורמליזציה באוניברסיטאות.
  • נדא מע’מיס, הקריאה את המלצות הסדנה שעסקה “בקריטריונים של הנורמליזציה”, שהמליצה שיש לבוא חשבון עם כל מי שמקיים נורמליזציה,. הסדנה קבעה כי השתתפות ב-Debate, שמשתתף בו גורם ישראלי, אינו מהווה נורמליזציה אלא אם כן זו אישיות רשמית ישראלית (אלקדס, 16 במרץ 2019; אלערבי אלג’דיד, 16 במרץ 2019).

     
מימין: שלט על סדנת המגזרים במסגרת הוועידה השישית של תנועת ה-BDS; משמאל: מאג’דה אלמצרי^[3] נואמת באחת הסדנאות (דף הפייסבוק של אלמצרי, 17 במרץ 2019)

נספח א’

קוים לדמותו של עמר אלבר’ע’ות’י, ממקימי וממובילי ^[BDS^[4

• עמר אלבר’ע’ות’י, הינו פעיל פלסטיני מראמאללה, הנמנה על מקימי ומובילי קמפיין BDS, הקמפיין הבינלאומי להטלת חרם על ישראל. הוא גם נמנה על מובילי מתקפת הדה–לגיטימציה הבינלאומית נגד ישראל, אשר BDS הינו חלק ממנה.
• עמר אלבר’ע’ות’י נולד בקטר, בשנת 1964. הוא גדל בילדותו במצרים והתגורר בארה”ב במשך 11 שנים. בארה”ב הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קולומביה ושם נולד בנו. בתום לימודיו עבר להתגורר בראמאללה משם הוא פועל באופן אינטנסיבי לקידום קמפיין BDS במדינות המערב ובעולם הערבי. לעמר אלבר’ע’ות’י קשרים משפחתיים עם מרואן אלבר’ע’ות’י מפתח (המרצה בישראל עונשי מאסר עולם מצטברים בשל מעורבותו בטרור באנתיפאדה השנייה) ומצטפא אלבר’ע’ות’י (פעיל המשתייך לשמאל הפלסטיני, מגלה גם הוא פעילות נמרצת בתחום ה- (BDS.
• אלבר’ע’ות’י הוא בעל תואר ראשון ושני בהנדסה אלקטרונית באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ארה”ב. הוא מעורר היטב בהוויה האקדמית האמריקאית ובנעשה בקרב ארגוני זכויות האדם בארה”ב ובארגונים חברתיים. פעילותו הנמרצת להחרמת ישראל, הכוללת קמפיין להטלת חרם על מוסדותיה האקדמיים, לא הפריעה לו ללמוד באוניברסיטת תל-אביב. על פי קורות החיים שלו (המתפרסמים בספרו האחרון) הוא בעל תואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב ובשנת 2009 החל בלימודי דוקטורט (אותם לא השלים). עמר אלבר’ע’ותי כתב והשתתף בכתיבת ספר ומאמרים העוסקים ב-BDS, ובמה שהוא מכנה “האפרטהייד הישראלי”.

• עמר אלבר’ע’ותי ממלא תפקיד חשוב בהכוונת הקמפיין הפלסטיני להחרמת ישראל. הוא עמד במרכזה של קבוצת אקדמאים ואנשי רוח פלסטינים בראמאללה (PACBi), שהוקמה ב-2004, במטרה להצטרף לפעילות הבינלאומית להטלת חרם כלכלי, תרבותי ואקדמי על ישראל. קבוצה זאת הצטרפה לקמפיין BDS בשנת 2005 והפכה לחלק ממנו. בנובמבר 2007 היה הרוח החיה מאחורי ההקמה בראמאללה של BNC, “ועדה לאומית” הממלאת תפקיד חשוב בקמפיין BDS העולמי.
• עמר אלבר’ע’ות’י מרבה לבקר במדינות המערב (בדגש על ארה”ב) ובמדינות ערביות כדי לקדם פעילויות של BDS. אלבר’ע’ות’י עושה שימוש נרחב באינטרנט (יוטיוב) ובתקשורת בכלל לשם הפצת תעמולה אנטי-ישראלית ארסית, באצטלה של פעילות למען שוויון וזכויות אדם.

תפיסת העולם של עמר אֵלבר’ע’ות’י

• עמר אלבר’ע’ות’י דוגל בהקמת מדינה פלסטינית דמוקרטית אחת במקומה של מדינת ישראל. הוא מתנגד באופן נחרץ לפתרון הסכסוך על בסיס של “שתי מדינות לשני עמים” ושולל את קיומה של מדינת לאום יהודית. לשיטתו, המדינה הפלסטינית, שתוקם תעניק “זכות שיבה” לפליטים הפלסטינים, שנמלטו בשנת 1948 לאדמותיהם ולבתיהם. במימוש “זכות השיבה” של הפליטים הפלסטינים ומתן זכויות פוליטיות לפליטים שישובו, הוא רואה את ליבת פתרון “בעיית פלסטין” והשגת “הזכויות הפלסטיניות”.
• במסגרת מתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל, שאלבר’ע’ות’י הינו אחד ממוביליה, הוא מרבה למתג את ישראל כ”מדינת אפרטהייד” ולהאשימה ב”טיהור אתני” של האוכלוסייה הפלסטינית. בדברו בפני קהלי יעד במדינות המערב הוא מרבה לנפנף בסיסמאות של דמוקרטיה, צדק והשבת זכויות הפלסטינים. זאת תוך עמעום מטרותיו האמתיות של קמפיין BDS, שהינן חיסולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית (כפי שטען רוג’ר כהן במאמרו בניו יורק טיימס).
• עמר אלבר’ע’ות’י תומך במאבק מזוין נגד ישראל, הגם שאינו מרבה להודות בכך בפומבי. במהלך ראיון לאלאדאב (מגזין ספרות פלסטיני, מהדורת נובמבר-דצמבר 2010), נשאל אלבר’ע’ות’י בראיון האם הוא תומך בהפסקת ההתנגדות הפלסטינית המזוינת. תשובתו הייתה: “לא, יש לנו בהחלט את הזכות המוסרית והמשפטית להתנגדות מזוינת נגד הכיבוש הצבאי על אדמתנו, אפילו על-פי החוק הבינלאומי, כל עוד אנחנו תוקפים מטרות לגיטימיות, קרי: הכיבוש, המתנחלים והחמושים, ואיננו תוקפים מי שאינו לוחם באופן חסר הבחנה… ההתנגדות אינה אידיאולוגיה או דוגמה. אנו איננו יכולים להיות ניטראליים לגביה, אלא יש לחשוב על דרכי ההתנגדות, אשר מתאימות למצבנו ולמטרותינו בכל שלב…”.

נספח ב’

הוועדה הלאומית הפלסטינית הפועלת לקידום קמפיין ה-BDS

• “הוועדה הלאומית” הפלסטינית המובילה את קמפיין ^[BDS (BNC)^[5 הוקמה ברמאללה בנובמבר 2007. במרכזה עמד, ועודנו עומד, עמר אלברע’ותי, הממלא תפקיד חשוב בהכוונת הקמפיין הפלסטיני להחרמת ישראל. ביסודה נועדה “הוועדה הלאומית” להיות גוף-על, המתאם את פעילות כלל הארגונים הפלסטינים המשתתפים בקמפיין להחרמת ישראל.
• מטרות BNC (על פי אתר BDS) הינן חיזוק והפצת “תרבות החרם” נגד כיבוש ו”האפרטהייד הישראלי”; כינוס ועידות לתיאום הקמפיינים להחרמת ישראל ברחבי העולם; תיאום קמפיינים להתנגדות לנורמליזציה עם “שלטון האפרטהייד הישראלי”; תיאום מאמצי ההחרמה של ישראל במקומות שונים בעולם; הכשרת פעילים וארגונים מקומיים ברחבי העולם להחרמת ישראל; הפעלת התקשורת להפצת המודעות סביב החרמת ישראל. פעילי BDS והקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל (PACBI) פועלים גם נגד גילויי נורמליזציה של פלסטינים עם ישראל.
• האם BNC בראמאללה אכן מתאמת את הפעילות הגלובלית של BDS כפי שהיא טוענת? אין ספק ש-BNC הינה שחקן מרכזי בקמפיין. ל-BNC תפקיד חשוב בייזום קמפיינים, קידום BDS בתקשורת, קיום שתופי פעולה עם גורמי החברה האזרחית במדינות המערב ופעילות שתדלנות מול גורמי ממשל מערביים (בדגש על אירופה) וגורמי או”ם. עם זאת, ספק אם BNC באמת ובתמים מתאמת ושולטת על הפעילות הרשתית (לא ההיררכית) הענפה של הפעילים וה-NGO’s השונים ברחבי העולם. החשיבות העיקרית של BNC הינה, היותה “הפנים הפלסטיניות” האוטנטיות לכאורה של הקמפיין, אשר נותנת לגיטימציה פלסטינית לקמפיין העולמי, שבמוקדו עומדת החתירה להחלשתה ולחיסולה של מדינת ישראל.

עמדת הרשות הפלסטינית כלפי קמפיין BDS

• הרשות הפלסטינית אינה משולבת ישירות בקמפיין BDS ואין היא שותפה ישירה לפעילותו ברחבי העולם. בו בזמן היא מאפשרת את הפעילות הענפה של BNC בראמאללה. הרשות הפלסטינית מעודדת חרם על מוצרים, שמקורם בהתנחלויות אולם בו בזמן היא אינה שותפה לקריאה להחרים את ישראל באופן כולל (קמפיין BDS קורא להחרמה טוטאלית של מדינת ישראל אולם הוא מוכן לקיים שיתופי פעולה טקטיים עם אלו הקוראים להחרמת תוצרת התנחלויות).

ההבדל העקרוני בין עמדת הרשות הפלסטינית לבין קמפיין BDS נחשף בתקשורת במהלך ביקורו של אבו מאזן בדרום אפריקה בעת טקס האשכבה לזכרו של נלסון מנדלה (דצמבר 2013). במסיבת עיתונאים, שערך אבו מאזן בעת הביקורהוא קרא להחרמת תוצרת ההתנחלויות “משום שההתנחלויות הינן השטחים שלנו”. אולם, הוסיף אבו מאזן, “איננו מבקשים מאף אחד להחרים את ישראל עצמה. יש לנו קשרים עם ישראל. יש לנו הכרה הדדית עימה” (The Star, דרום אפריקה, 11 בדצמבר 2013).

• דבריו אלו של אבו מאזן עוררו בזמנו את חמתו של עמר אלבר’ע’ות’י, ממובילי קמפיין BDS. בתגובה הוא תקף בחריפות את אבו מאזן בטענה, שדבריו עומדים בניגוד לקונצנזוס הפלסטיני הלאומי, אשר תומך בתקיפות ב-BDS נגד ישראל מאז 2005. עמר אלבר’ע’ות’י הוסיף (The Electronic Intifada):

“There is no Palestinian political party, trade union, NGO [nongovernmental organization] network or mass organization that does not strongly support BDS. Any Palestinian official who lacks a democratic mandate and any real public support, therefore, cannot claim to speak on behalf of the Palestinian people when comes to deciding our strategies of resistance to Israel’s regime of occupation, colonization and apartheid.”

“Any Palestinian official who today explicitly speaks against boycotting Israel- particularly in a country like South Africa, where the ruling party, leading trade unions, churches and other civil society groups have warmly endorsed BDS- only shows how aloof he is from his own people’s aspirations for freedom, justice and equality, and how oblivious he is to our struggle for their inalienable rights.”

^[1] BDS National Committee. ↑
^[2] הוועידה הראשונה של ה-BNC התקיימה בראמאללה בנובמבר 2007. ↑
^[3] מאג'דה אלמצרי היא חברת הלשכה המדינית של החזית הדמוקרטית, משכם. מוצגת כמתאמת ועדת הנשים בתנועת החרם ומפרסמת בדף הפייסבוק שלה פוסטים של "הקמפיין הנשי לחרם על הסחורות הישראליות" (ח'בר, 17 במרץ 2019; דף הפייסבוק של אלמצרי). ↑
^[4] פירוט ראו פרסום מרכז המידע מה-18 במרץ 2014: " התנצחות מעל דפי הניו יורק טיימס סביב מאמרו של עמר אלבר'ע'ות'י, פעיל פלסטיני מראמאללה הנמנה על מובילי קמפיין BDS, חושפת את מטרותיו האמיתיות של הקמפיין, החותר לחיסולה של מדינת ישראל, כמו גם את חולשתו ומגבלות כוחו במדינות המערב, זירת פעילותו העיקרית". ↑
^[5] BDS National Committee ↑

מאמרים נוספים בתחום