איראן בעקבות הסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות וישראל: תגובות ומשמעויות

ד”ר רז צימט

עיקרי דברים ומשמעויות

הסכם נרמול היחסים בין איחוד האמירויות הערביות וישראל התקבל, כצפוי, בביקורת חריפה מצד איראן. בכירים איראנים הציגו את ההסכם כבגידה בעניין הפלסטיני ובעולם האסלאם והזהירו את האמירויות מפני דריסת רגל לישראל באזור המפרץ הפרסי. בכירים איראנים שיגרו איומים מפורשים לאמירויות מפני ההשלכות החמורות, שתהיינה להרחבת פעילותה והשפעתה של ישראל במדינה, על ביטחונן ויציבותן ואף על חיי שליטי האמירויות.

• התגובות האיראניות להסכם הנורמליזציה משקפות, בראש וראשונה, חשש איראני גובר מהשלכות ההסכם על מאזן הכוחות באזור בכלל, ובמפרץ הפרסי בפרט. איראן חוששת בעיקר מהרחבת ההסכם למישור הביטחוני והצבאי, באופן שיביא להעמקת הנוכחות והפעילות הצבאית, הביטחונית והמודיעינית של ישראל באזור. היא חוששת גם מפני הצטיידות איחוד האמירויות בטכנולוגיות מתקדמות ובאמצעי לחימה חדשים, שעשויים לסייע לה בהתמודדות עם האיומים הצבאיים מצד איראן, למשל בתחום הטילים.
• הנורמליזציה בין מדינות המפרץ לישראל, שעשויה להתרחב למדינות נוספות באזור, נתפסת בעיני איראן כחלק מ”מזימה” בהובלת ארצות הברית, ישראל וכמה משליטי מדינות ערב, שנועדה לכונן קואליציה אזורית אנטי-איראנית, שתגביר את בידודה באזור, תחליש אותה ותפר את מאזן הכוחות בינה ליריבותיה הערביות במפרץ. תחושת האיום בטהראן מפני השלכות ההסכם מתחזקת, אף יותר, לנוכח האתגרים המחמירים בפניהם ניצבת איראן בשנים האחרונות בזירה הפנימית, האזורית והבינלאומית.
• הסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות וישראל צפוי להגביר את המתיחות הקיימת ממילא בין האמירויות ואיראן. היחסים בין איראן לאיחוד האמירויות עברו בשנים האחרונות עליות ומורדות. הם התאפיינו, מחד גיסא, בפעילות איראנית גוברת נגד אינטרסים ויעדים של האמירויות במפרץ הפרסי, שהגבירה את תחושת האיום באמירויות מפני איראן. מאידך גיסא, המשיכו שתי המדינות לקיים ביניהן קשרי כלכלה ומסחר בהיקף נרחב. איחוד האמירויות נחשבת לאחת משותפות הסחר הגדולות של איראן והיא שימשה בעבר (במיוחד דובאי) ערוץ מרכזי עבור איראן לעקיפת הסנקציות הכלכליות. זאת ועוד, בשנה האחרונה ניכר שיפור מסוים ביחסים המדיניים בין שתי המדינות, ששיקף ניסיון מצד האמירויות להפיג את המתיחות במפרץ הפרסי.
• מכלול האינטרסים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים צפוי להערכתנו להכתיב במידה רבה את המדיניות האיראנית כלפי איחוד האמירויות גם בעתיד הנראה לעין. לאיראן יש אינטרס לשמר קשרים תקינים, ככל הניתן, עם האמירויות, במיוחד במישור הכלכלי. אף על-פי כן, החשש המשמעותי באיראן מפני השלכות ההסכם על ביטחונה הלאומי עלול לעודד את איראן להגביר את פעילותה החתרנית ואף ליזום פעולות חבלה באמירויות כדי לגבות ממנה מחיר על נרמול היחסים עם ישראל, להרתיע אותה מפני הרחבת דריסת רגל ישראלית באזור, במיוחד במישור הביטחוני והצבאי, וכן להרתיע מדינות נוספות במפרץ מללכת בעקבותיה.
• בפני המשטר האיראני עומדות מספר דרכי תגובה אפשריות:
  • פעילות נגד יצוא נפט: איראן עשויה לחדש את הפעילות (בעדיפות לחתימה נמוכה) נגד מכליות נפט וכלי שיט בשימוש האמירויות הפועלים במפרץ הפרסי או עוגנים בנמלי איחוד האמירויות.
  • בתחום הצבאי: פגיעה ביעדים ובמתקנים באמירויות באמצעות ירי טילים. מאחר שמהלך כזה, אם יתבצע מאדמת איראן, יחשוף אותה לתגובה ישירה נגדה, היא עלולה לפעול באמצעות ארגונים שלוחים, למשל החות’ים בתימן. כמו כן, עשויה איראן להגביר את פעילותה הצבאית ואת נוכחותה האזרחית בשלושת איי המריבה עם האמירויות (טנב הגדול, טנב הקטן ואבו-מוסא) בפתח מצרי הורמוז הנשלטים על-ידה.
  • טרור וחתרנות: איראן עלולה לבצע פיגועי טרור נגד יעדים מקומיים או זרים באמירויות ופעילות חתרנית, שנועדה לנסות לחזק תשתית אופוזיציה וטרור במדינה כדי לערער את ביטחונה ויציבותה. איראן עלולה לשקול בעתיד גם פגיעה ביעדים ישראלים או יהודים באיחוד האמירויות, במיוחד ככל שהנוכחות הישראלית במדינה תתרחב (חברות ישראליות, תיירים, נציגות דיפלומטית ומתקנים צבאיים וביטחוניים).
  • בתחום הסייבר: פעילות בחתימה נמוכה יחסית נגד יעדים של איחוד האמירויות.
• להערכתנו, הסבירות לפעולה איראנית ישירה נגד האמירויות עולה ככל שטהראן תחוש איום גובר על ביטחונה הלאומי בעקבות הרחבת הנוכחות הביטחונית, הצבאית והמודיעינית הישראלית על אדמת האמירויות; או שדרוג משמעותי ביכולותיה הצבאיות של איחוד האמירויות, העשויות להיות מופנות כנגד איראן. מניסיון העבר יש להניח, כי משמרות המהפכה הם שיעמדו מאחורי פעילות כזו, ככל הנראה בחתימה נמוכה ותוך הסתייעות אפשרית בגורמים מקומיים או בארגונים שלוחים כדי לטשטש את האחריות האיראנית הישירה.

תגובות איראניות להסכם הנורמליזציה: גינויים ואיומים

• הסכם נרמול היחסים בין איחוד האמירויות הערביות וישראל התקבל, כצפוי, בביקורת חריפה מצד איראן. בכירים איראנים הציגו את ההסכם כבגידה בעניין הפלסטיני ובעולם האסלאם והזהירו את האמירויות מפני דריסת רגל לישראל באזור המפרץ הפרסי.
• מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, תקף בחריפות את הסכם הנורמליזציה וכינה אותו “בגידה בעולם האסלאם, בעולם הערבי, במדינות האזור ובפלסטין”. הוא ציין, כי בגידה זו לא תימשך לאורך זמן, אך חרפת ההסכם תיזכר תמיד. ח’אמנהאי האשים את האמירויות, כי פתחו את האזור בפני הציונים ושכחו את סוגיית פלסטין. הוא הביע צער על כך שבשעה שהעם הפלסטיני נתון תחת לחץ כבד מכל הכיוונים, האמירויות משתפות פעולה עם “המשטר הציוני” ועם “יסודות נפשעים אמריקאים”, כדוגמת “היהודי ההוא במשפחת טראמפ” [הכוונה לג’ארד קושנר, חתנו ויועצו הבכיר של הנשיא טראמפ] נגד האינטרסים של העולם המוסלמי והאזור. ח’אמנהאי הביע תקווה, כי האמירויות יתעוררו בקרוב ויפצו על מה שעשו (פארס,1 בספטמבר 2020).

• שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, כינה את ההסכם “מעשה בוגדני”. בשיחת טלפון עם מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, אמר זריף, כי להסכם לא תהיה כל השפעה על “ההתנגדות הפלסטינית” (תסנים, 14 באוגוסט 2020). קודם לכן, פרסם משרד החוץ האיראני הודעת גינוי להסכם, בה כינה אותו “טיפשות אסטרטגית מצד אבו-ט’בי ותל-אביב”, שתחזק את “ציר ההתנגדות” באזור. עוד נאמר בהודעה, כי העם הפלסטיני והעמים שוחרי החירות בעולם לא יסלחו לעולם על נרמול היחסים בין האמירויות ל”משטר הכובש והפושע של ישראל”, וכי איראן רואה ב”צעד המביש” מצד האמירויות לנרמל את יחסיה עם “המשטר המזויף, הבלתי-חוקי והלא אנושי הציוני” מהלך מסוכן (איסנ”א, 14 באוגוסט 2020).
• בהודעת גינוי מטעם משמרות המהפכה כונה ההסכם “מעשה בוגדני”, “טיפשות אסטרטגית” ו”פגיון מורעל בגופה של האומה האסלאמית”. בהודעת הארגון נאמר, כי לא זו בלבד שההסכם לא יניב הישגים עבור ארצות הברית, “המשטר הציוני” ובית המלוכה הסעודי, אלא שהוא אף יאיץ את תהליך חיסולו של “המשטר הציוני”. משמרות המהפכה קראו בהודעתם למנהיגי האמירויות לשקול מחדש את החלטתם והזהירו אותם מפני תגובתם הנחרצת של אזרחי ארצם לנוכח “ההשפלה ההיסטורית”. בסיום ההודעה נאמר, כי על ארצות הברית ותומכי ההסכם לדעת, כי ההסכם לא ישרת את האינטרסים של “המשטר הציוני”, יסכל את חזון “המזרח התיכון החדש” ויביא עתיד מסוכן עבורם, במיוחד לתושבי “ארמון הזכוכית של האמירויות” (פארס, 15 באוגוסט 2020).
• נציג המנהיג בכוח קדס של משמרות המהפכה, חג’ת אלאסלאם עלי שיראזי (Hojjat-ul-Islam Ali Shirazi), אמר, כי ההסכם בין ישראל והאמירויות יציב את הציונים בטווח ההתנגדות. הוא האשים את האמירויות, כי פתחו ל”כוחות הציונים” את השער לאזור והדגיש, כי זהו ניסיון טיפשי לקרב את הכוחות הישראלים למוות ודאי (תסנים, 8 בספטמבר 2020).
• איראן לא הסתפקה בגינוי ההסכם ושלחה איומים מפורשים לאמירויות לבל יאפשרו לישראל דריסת רגל באזור המפרץ הפרסי. בכירים איראנים הזהירו את האמירויות מפני ההשלכות החמורות, שתהיינה להרחבת פעילותה והשפעתה של ישראל במדינה על ביטחונן ויציבותן ואף על חיי שליטי האמירויות:
  • נשיא איראן, חסן רוחאני, שגינה את ההסכם וכינה אותו “בגידה בשאיפות העם הפלסטיני, המוסלמים וירושלים”, הצהיר, כי שליטי האמירויות טועים אם הם סבורים, שיוכלו לרכוש את ביטחונם באמצעות התקרבות לאויבי האסלאם ואיראן. רוחאני הזהיר את שלטונות האמירויות, כי אם יאפשרו לישראל דריסת רגל במפרץ הפרסי, איראן תתחשבן עימם ותנהג כלפיהם באופן שונה (תסנים, 15 באוגוסט 2020).
  • ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים האיראנים, מחמד באקרי (Mohammad Baqeri), הצהיר, כי גישתה של איראן כלפי איחוד האמירויות תשתנה באופן מהותי. הוא הזהיר, כי איראן תראה באמירויות אחראית לכל דבר שיתרחש במפרץ הפרסי ויאיים על ביטחונה הלאומי וכי שליט האמירויות יעמוד בפני ההשלכות השליליות של פעולתו המבישה, בדומה לנשיא מצרים אנואר סאדאת (פארס, 16 באוגוסט 2020).
  • דובר ממשלת איראן, עלי רביעי (Ali Rabei), הזהיר, אף הוא, את האמירויות כי היא נושאת באחריות לכל פעולה, ש”המשטר הציוני” ינקוט נגד איראן. רביעי כינה את החלטת האמירויות לנרמל את יחסיה עם ישראל “טעות אסטרטגית גדולה” ואמר, כי איראן מצפה מממשלת האמירויות לפקח על פעולות “המשטר הציוני” בארצה ולמנוע כל פעולה, שעלולה לסכן את ביטחונה של איראן. הוא הדגיש, כי איראן אינה יכולה להישאר אדישה לצעדים מצד האויב הציוני, שעלולים לפגוע בביטחונה בסמוך לגבולותיה (תסנים, 25 באוגוסט 2020).
  • יועצו של יו”ר המג’לס לעניינים בינלאומיים, חסין-אמיר עבדאללהיאן (Hossein Amir Abdollahian), הזהיר בריאיון לערוץ הטלוויזיה האיראני בשפה הערבית אלעאלם (6 בספטמבר 2020), כי איראן תגיב מעתה גם נגד איחוד האמירויות ולא רק נגד ישראל על כל פעולה, שתבוצע על-ידי מנגנוני המודיעין של ישראל באיראן או באזור. הוא ציין, כי ההסכם בין ישראל לאמירויות עלול ליצור “עתיד קשה מאוד” לאמירויות והציע לאיחוד האמירויות לראות מה היה גורלו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, ולתקן את התנהלותם. הוא קרא לאמירויות ולערב הסעודית להתרחק מהנתיב השגוי, שבו הן הולכות, ולא לשחק בביטחון האזור.

מה עומד מאחורי התגובות האיראניות להסכם הנורמליזציה?

• בהצהרות הבכירים האיראנים להסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות וישראל ניתן לראות ביטוי לעוינות מצד הרפובליקה האסלאמית כלפי ישראל ולחשש איראני משמעותי מהשלכות ההסכם על מאזן הכוחות באזור בכלל, ובאזור המפרץ הפרסי בפרט. העוינות הבסיסית כלפי ישראל נותרה אחד היסודות העקביים והבלתי-מתפשרים במדיניותה הרשמית של הרפובליקה האסלאמית.
• בכירים בצמרת האיראנית, ובראשם המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, ממשיכים לבטא בהצהרותיהם גישה אנטי-ישראלית חריפה הקוראת במוצהר להשמדתה של ישראל. העוינות לישראל והתמיכה המוצהרת בפלסטינים וב”התנגדות” לישראל משמשות את המשטר האיראני כאחד ה”דגלים” להוכיח את נאמנותו האידיאולוגית לערכי המהפכה האסלאמית ולהפגין את מנהיגותה האזורית של איראן לשם קידום מעמדה בדעת הקהל בעולם הערבי והמוסלמי. הצהרות הבכירים האיראנים בגנות הסכם הנורמליזציה בין האמירויות וישראל מספקות לאיראן הזדמנות נוספת להדגיש את מחויבותה לעניין הפלסטיני ולהציג עצמה כתומכת האמיתית היחידה בפלסטינים ובמחנה ההתנגדות לישראל באזור.

• התגובות החריפות מצד איראן להסכם הנורמליזציה משקפות בראש וראשונה חשש מהעמקת החדירה הישראלית לאזור המפרץ הפרסי ומשינוי מאזן הכוחות האזורי לרעתה. ביקור ראש המוסד, יוסי כהן, באמירויות במחצית אוגוסט 2020 וביקור המשלחת הישראלית-האמריקאית הבכירה בראשות ראש המועצה לביטחון לאומי, מאיר בן-שבת, ויועצו של נשיא ארצות הברית, ג’ארד קושנר, באמירויות בסוף אוגוסט 2020, הגבירו, אף יותר, את חששות טהראן מפני דריסת רגל ישראלית במפרץ, שעלולה לסכן אינטרסים איראנים חיוניים ולאיים על ביטחונה הלאומי. טהראן חוששת בעיקר מהרחבת הסכם הנורמליזציה למישור הביטחוני והצבאי, באופן שיביא להעמקת הנוכחות והפעילות הצבאית, הביטחונית והמודיעינית של ישראל באזור ולהצטיידות איחוד האמירויות בטכנולוגיות מתקדמות ובאמצעי לחימה חדשים, שעשויים לסייע לה בהתמודדות עם האיומים הצבאיים מצד איראן, למשל בתחום הטילים.
• הנורמליזציה בין מדינות המפרץ לישראל, שעשויה להתרחב למדינות נוספות באזור, נתפסת בעיני איראן כחלק מ”מזימה” בהובלת ארצות הברית, ישראל וכמה משליטי מדינות ערב, שנועדה לכונן קואליציה אזורית אנטי-איראנית, שתגביר את בידודה באזור, תחליש אותה ותפר את מאזן הכוחות בינה ליריבותיה הערביות במפרץ. ללחץ האיראני תרמו הצהרותיהם של בכירים ישראלים ואמריקאים בעקבות ההסכם. כך, למשל, הצהיר מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, בריאיון לרשת הטלוויזיה פוקס ניוז (6 בספטמבר 2020), כי ישראל ואיחוד האמירויות מצאו דרך לבנות יחסים, שיכולים להביא לכינון קואליציה נגד איראן, שיבטיח שהאיום האיראני לא יגיע לחופי ארצות הברית או יפגע במישהו במזרח התיכון.
• הפרשן לעניינים בינלאומיים, עלי ביגדלי (Ali Bigdeli), התייחס בריאיון לאתר דיפלומטיה איראנית (6 בספטמבר 2020), להשלכותיו המסוכנות של הסכם הנורמליזציה עבור איראן. הוא ציין, כי ההסכם עלול להביא להקמת בסיסים צבאיים של ישראל על אדמת האמירויות ולהחרפת “המצור הביטחוני והמודיעיני” על איראן מצד ישראל ומדינות ערב, שיוכלו לפקח מעתה באופן הדוק יותר אחר תנועותיה של איראן במפרץ הפרסי, במצרי הורמוז ובים הערבי. הוא הוסיף, כי ההסכם אינו מוגבל לכינון קשרים דיפלומטיים בין ישראל לאיחוד האמירויות אלא נובע מתחושה הדדית של חשש מפני איראן. לפיכך, הקשרים בין המדינות לא יישארו מוגבלים למישור המדיני והדיפלומטי אלא יתפתחו לשיתוף פעולה ביטחוני ומודיעיני נגד איראן באזור החשוב והרגיש ביותר מבחינתה: המפרץ הפרסי.
• תחושת האיום בטהראן מפני השלכות ההסכם מתחזקת, אף יותר, לנוכח האתגרים המחמירים בפניהם ניצבת איראן בשנים האחרונות בזירה הפנימית (המשבר הכלכלי העמוק, גלי מחאה, התפרצות הקורונה וסדרת פיצוצים ואירועים חריגים, שהתרחשו בחודשים האחרונים ברחבי איראן, חלקם באתרים רגישים), בזירה האזורית (חיסול קאסם סלימאני, הביקורת העממית הגוברת בלבנון ובעיראק נגד המעורבות האיראנית באזור, המאמצים הנמשכים מצד שחקנים אזוריים ובינלאומיים לבלום את השפעתה האזורית) ובזירה הבינלאומית (קריסת הסכם הגרעין, החזרת הסנקציות הכלכליות והעימות עם ארצות הברית סביב אסטרטגיית מקסימום הלחצים של הממשל האמריקאי נגד איראן).

יחסי איראן ואיחוד האמירויות: בין מתיחות מדינית וביטחונית לשיתוף פעולה כלכלי

• הסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות וישראל צפוי להגביר את המתיחות הקיימת ממילא בין האמירויות ואיראן. היחסים בין איראן למדינות המפרץ הערביות, ובהן איחוד האמירויות, עברו בשנים האחרונות עליות ומורדות. יחסי איראן והאמירויות התאפיינו, מחד גיסא, בפעילות איראנית גוברת נגד אינטרסים ויעדים של האמירויות במפרץ הפרסי, שהגבירה את תחושת האיום באמירויות מפני איראן. מאידך גיסא, המשיכו שתי המדינות לקיים ביניהן קשרי כלכלה ומסחר בהיקף נרחב ובשנה האחרונה אף ניכר שיפור ביחסים המדיניים ביניהן.
• ההסלמה בעימות בין איראן לארצות הברית בעקבות פרישת ממשל טראמפ מהסכם הגרעין, חידוש הסנקציות הכלכליות ואימוץ “אסטרטגיית מקסימום הלחצים” נגד איראן הביאו החל ממאי 2019 לפעילות איראנית גוברת נגד אינטרסים של איחוד האמירויות במפרץ כחלק ממהלך איראני כולל, שנועד לגבות מחיר מארצות הברית ובעלות בריתה. מהלך זה כלל, בין היתר, ניסיונות לפגוע במכליות נפט וספינות מסחר במפרץ הפרסי במאמץ לשבש את חופש השיט באזור. ב-12 במאי 2019 ביצעה איראן חבלה בארבע מכליות נפט (שתיים מהן סעודיות, אחת נורבגית ואחת של איחוד האמירויות), ליד הנסיכות פג’ירה (Fujairah) שבמפרץ עומאן.

• זמן קצר לאחר מכן, השתלטה איראן על המכלית MT Riah השייכת לאיחוד האמירויות. התקיפה בפג’ירה בוצעה בסבירות גבוהה על-ידי כוח המשתייך לקומנדו הימי של משמרות המהפכה. ממצאי חקירה בינלאומית, שנוהלה בהובלת איחוד האמירויות, העלתה, כי הפעולה המתוחכמת והמתואמת היטב בוצעה על-ידי מספר צוותים של צוללנים, שפעלו באמצעות סירות מהירות כדי להגיע למכליות ולפגוע בהן באמצעות הצמדת מוקשי עלוקה לדופן המכליות.
• גם המערכה הצבאית הנמשכת בתימן הביאה להסלמה בין איראן לאמירויות, החברה בקואליציה, שהוקמה ב-2015 על-ידי ערב הסעודית נגד החות’ים בתימן. בשנים האחרונות שיגרו המורדים החות’ים הנתמכים על-ידי איראן מספר טילים לעבר נמל התעופה באבו-ט’בי ולעבר תשתיות חיוניות במדינה. בתוך כך שיגרו אמצעי תקשורת איראנים איומים לעבר האמירויות והזהירו מפני שיגור טילים מתימן לכיוונן. כך, למשל, הזהיר היומון הרדיקלי כיהאן (Kayhan) ב-6 בנובמבר 2017 בכתבת השער שלו מפני שיגור טיל של החות’ים לעבר דובאי. בכתבה דווח על שיגור טיל סקאד לטווח ארוך מתימן, שפגע בשדה התעופה הבינלאומי בבירה הסעודית ריאצ’, ונכתב כי השיגור הדאיג אפילו את השליטים באבו-ד’בי ובדובאי, שהבינו כי איומי מנהיג החות’ים בתימן רציניים לגמרי וכי לטילים של תימן יש יכולת פגיעה מדויקת ושהגיע תורם לשלם את מחיר התקיפה בתימן.

• חרף ההסלמה הביטחונית בין איראן לאמירויות, נמשך שיתוף פעולה כלכלי נרחב ביניהן ואיחוד האמירויות עדיין נחשבת לאחת משותפות הסחר הגדולות של איראן. לאיראן ולאמירויות, ובמיוחד לדובאי, יש היסטוריה ארוכה של תיירות ומסחר. בשנת 2017 הגיע היקף המסחר בין שתי המדינות ליותר מ-11 מיליארד דולרים (יצוא איראני לאמירויות בשווי 4.458 מיליארד דולרים ויבוא איראני מהאמירויות בשווי 6.656 מיליארד דולרים) (אלח’ליג’, 4 בספטמבר 2020).
• בשנת 2019 הגיע היקף היצוא האיראני לאמירויות ל-4.5 מיליארד דולרים (כ-11% מכלל היצוא האיראני) ואילו היקף היבוא האיראני מהאמירויות עמד על 8.9 מיליארד דולרים (למעלה מ-20% מכלל היבוא האיראני) (דניא-י אקתצאד, 25 באפריל 2020).
• על-פי נתוני המכס האיראני, בארבעת החודשים הראשונים של השנה האיראנית הנוכחית (מרץ-יולי 2020) היתה האמירויות יעד היצוא השלישי בחשיבותו עבור איראן עם יצוא בהיקף 4.62 מיליון טון של סחורות שאינן קשורות בנפט בשווי 1.21 מיליארד דולרים (כ-14% מהיצוא האיראני) ויעד שני בחשיבותו ליבוא עבור איראן עם 1.33 מיליון טון של סחורות בשווי 2.47 מיליארד דולר (23% מהיבוא האיראני) (Financial Tribune, 22 באוגוסט 2020).
• ההשקעות האיראניות באמירויות מוערכות בכ-300 מיליארד דולרים (אלח’ליג, 4 בספטמבר 2020). באיחוד האמירויות מתגוררת קהילה גדולה של מאות אלפי איראנים. על-פי הערכות שונות, 454 אלף איראנים התגוררו באמירויות בשנת 2018 (קרוב ל-5 אחוזים מאוכלוסיית איחוד האמירויות), רובם בדובאי (Iran Migration Outlook, 2020). כמו כן, פועלים באמירויות כ-8,000 סוחרים איראנים ואלפי עסקים איראנים. בדובאי גם פועל מועדון חברתי-תרבותי איראן במימון קרן המדוכאים (בניאד-י מסתצ’עפאן) האיראנית, בתי ספר איראנים ובית חולים איראני. עד התפרצות מגפת הקורונה הפעילו חברות תעופה כ-200 טיסות מדי שבוע מערים שונות באיראן לאמירויות, שהטיסו כ-100 אלף תיירים איראנים למדינה (אלח’ליג’, 4 בספטמבר 2020).

• איחוד האמירויות, ובמיוחד דובאי, אף שימשה בעבר ערוץ מרכזי עבור איראן לעקיפת הסנקציות הכלכליות. במרץ 2019 הטילה ארצות הברית סנקציות על חמש חברות הפועלות באיחוד האמירויות (Petro Grand FZE, Alphabet International DMCC, Swissol Trade DMCC, Alam Althrwa General Trading LLC, Alwaneo LLC Co), שסייעו לחברת הנפט הלאומית האיראנית בהברחת נפט דרך האמירויות (רויטרס, 19 במרץ 2019). באוגוסט 2020 הטיל משרד האוצר האמריקאי סנקציות על שתי חברות מדובאי (Parthia Cargo ו-Delta Parts Supply), שסיפקו חלקי חילוף ושירותי לוגיסטיקה לחברת התעופה האיראנית מאהאן אייר (CNBC, 19 באוגוסט 2020).
• אף על-פי כן, בשנים האחרונות נפגעו במידה מסוימת קשרי המסחר בין שתי המדינות לנוכח חידוש הסנקציות הכלכליות על איראן, המתיחות הפוליטית והביטחונית בין המדינות והמשבר הכלכלי, שפקד את דובאי. פעילותם של עסקים וחברות איראנים בדובאי נפגעה והצטמצמה וכמה עשרות אלפי סוחרים ואנשי עסקים איראנים עזבו את האמירויות ושבו לארצם (וושינגטון פוסט, 13 באוגוסט 2019).
• לאיראן יש אינטרס לשמר קשרים תקינים ככל הניתן עם האמירויות, במיוחד במישור הכלכלי. ניתן למצוא ביטוי לרצון האיראני לשמר את הקשרים הכלכליים חרף הסכם הנורמליזציה בין האמירויות לישראל בהצהרת ראש לשכת המסחר המשותפת לשתי המדינות, פרשיד פרזאנגאן (Farshid Farzangan), שאמר לאחר פרסום ההסכם, כי איראן והאמירויות נחושות להרחיב את הקשרים העסקיים חרף המחלוקות הפוליטיות ביניהן. בריאיון לאתר הכלכלי האיראני אקתצאד אונליין (24 באוגוסט 2020) אמר פרזאנגאן, כי המגזר הפרטי והממשלה באיראן חותרים להרחיב את הקשרים עם המדינות השכנות וכי האמירויות אינן יוצאות מן הכלל בהקשר זה. הוא הוסיף, כי הנתונים של ארבעת החודשים הראשונים של השנה האיראנית הנוכחית (מרץ-יולי 2020) מעידים על המשך פיתוח הקשרים המסחריים בין שתי המדינות וכי לנוכח חשיבות האמירויות, יש להמשיך לפתח את הקשרים הכלכליים עימה.
• בשנה האחרונה ניכר שיפור מסוים ביחסים המדיניים בין שתי המדינות. במחצית אוקטובר 2019 הצהיר נשיא איראן, חסן רוחאני, כי הקשרים בין איראן ואיחוד האמירויות השתפרו בחודשים האחרונים וכי התקיימו מגעים וביקורים הדדיים בין פקידים משתי המדינות (אירנ”א, 14 באוקטובר 2019). מגעים אלה כללו את ביקורו בטהראן של טחנון בן-זאיד, היועץ לביטחון לאומי של האמירויות ואחיו של יורש העצר, מחמד בן-זאיד, בחודש אוקטובר 2019 (תסנים, 14 באוקטובר).
• בסוף אוקטובר 2019 הודיע חבר המג’לס האיראני, אכבר תרכי (Akbar Torki), כי האמירויות הפשירו נכסים איראנים מוקפאים בשווי 700 מיליון דולרים בעקבות שיפור קשרי המט”ח בין שתי המדינות וחידוש פעילותם של סניפי מט”ח איראנים בדובאי. הוא ציין, כי האמירויות מודעות לכך שהמסחר, הבנקאות, האנרגיה והתעופה שלהן תלויה בביטחון וכי אין באפשרותן לשגשג כלכלית מבלי להבטיח את ביטחונן (קדס אונליין, 20 באוקטובר 2019).
• התפרצות מגפת הקורונה נוצלה לשיפור נוסף ביחסים בין המדינות. במרץ וביוני 2020 שלחו האמירויות כמה משלוחים מוטסים של ציוד רפואי והומניטרי לאיראן על מנת לסייע לה בהתמודדות עם המשבר הבריאותי (Gulf News, 2 במרץ 2020; The National, 29 ביוני 2020).
• ביוני 2020 הצהיר יועצו הצבאי הבכיר של ח’אמנהאי, יחיא רחים צפוי (Yahya Rahim Safavi), כי היחסים בין איראן לאמירויות השתפרו וכי גישתה של אבו-ט’בי (הנחשבת נצית יותר ביחסה לאיראן) כלפי איראן השתנתה (טהראן טיימס, 24 ביוני 2020).
•  ב-2 באוגוסט 2020 קיים שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, שיחת וידאו עם עמיתו האמירתי, עבדאללה בן-זאיד, ודן עימו בסוגיות אזוריות, ביחסים בין שתי המדינות ובשיתוף פעולה במערכה נגד הקורונה (איסנ”א, 2 באוגוסט 2020). היתה זו השיחה הראשונה בין בכירים איראנים בדרג זה מאז ניתוק הקשרים הדיפלומטים בין שתי המדינות בראשית 2016 בעקבות המתקפות על השגרירות הסעודית בטהראן והקונסוליה הסעודית במשהד.

• בבסיס השיפור ביחסים בין שתי המדינות עמד רצון מצד האמירויות להפיג את המתיחות במפרץ הפרסי, שאיימה על חופש השיט במפרץ ועל אינטרסים כלכליים חיוניים של האמירויות. לשינוי בגישת האמירויות תרם גם החשש מהעדר גיבוי אמריקאי, לאחר שארצות הברית לא הגיבה על תקיפת מכליות הנפט במימי המפרץ הפרסי במאי 2019, על הפלת המטוס האמריקאי ללא טייס על-ידי איראן ביוני 2019 ועל התקיפה האיראנית נגד מתקני הנפט הסעודים ב-14 בספטמבר 2019, שחשפה את פגיעותן של ערב הסעודית ומדינות המפרץ מול איראן. השיפור ביחסים התאפשר גם בעקבות החלטת האמירויות להסיג את רוב כוחותיה מדרום תימן, שהרחיקה אותה מהמחנה הסעודי והציבה אותה בעמדה נוחה יותר מול איראן.

מאמרים נוספים בתחום