איראן חוזרת לשגרת הפעילות האזורית לקידום האינטרסים האסטרטגיים שלה, כשברקע משבר הקורונה והפגיעה הכלכלית

מאת: ד”ר רז צימט

עיקרי הדברים^[1]

כחודשיים לאחר התפרצות מגפת הקורונה באיראן, מסתמן כי איראן חוזרת בהדרגה לשגרה. לפי נתוני משרד הבריאות האיראני, גבתה המגפה עד כה את חייהם של למעלה מ-6,000 בני אדם, אף כי ניתן להעריך שמספר הקורבנות גבוה משמעותית מהנתונים הרשמיים. למרות שהמגפה טרם נבלמה לגמרי, איפשרו שלטונות איראן החל מראשית חודש אפריל באופן הדרגתי את חידוש פעילותם של משרדי הממשלה וחלק מהעסקים והסירו את המגבלות על נסיעות ברחבי המדינה תוך יישום מדיניות “ריחוק חברתי חכם”. גם פעילותה האזורית של איראן חוזרת לשגרה, לאחר שבמהלך חודש מרץ 2020 התקבלו כמה אינדיקציות, שהצביעו על ירידה מסוימת בפעילות, למשל בהיקף העברת משלוחי נשק איראנים לסוריה.

• בסוריה, ממשיכה איראן במעורבותה המדינית, הצבאית והכלכלית. במוקד הפעילות המדינית עמד ביקורו של שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף בדמשק ב-20 באפריל 2020 (ביקור ראשון שלו מחוץ לאיראן מאז התפרצות הקורונה). במישור הצבאי, נמשכת פעילות משמרות המהפכה והמיליציות השיעיות הפועלות בחסותם בסוריה. פעילות זו כללה תגבור כוחות באזורי אדלב וחלב בהם מקיים המשטר הסורי מערכה נגד ארגוני מורדים ג’האדיסטים וארגונים שבחסות תורכיה. כמו כן תוגברו כוחות לוחמי המיליציות השיעיות, במיוחד חטיבת פאטמיון האפגאנית, בגבול סוריה-עיראק.
• במחצית אפריל 2020 התחדשה פעילותם הסדירה של מטוסי תובלה איראנים בציר איראן-סוריה (שחלקם שימשו להעברת ציוד רפואי מסין לאיראן בעקבות התפרצות הקורונה). פעילות טיסות המטען האיראניות לסוריה התגברה באופן משמעותי בימים האחרונים. גם פעילותם של מטוסי תובלה סורים בציר טהראן-לאד’קיה התחדשה בשבועיים האחרונים, לראשונה מאז התפרצות המגפה. במקביל, חידשה איראן את תנועת הספנות לנמל לאד’קיה לאחר הפסקה של כשלושה חודשים וכן הגבירה באופן משמעותי את ייצוא הנפט הגולמי לסוריה.
• בעיראק נמשכת המעורבות האיראנית, המוצאת ביטוייה במערכה מתמשכת לשימור השפעתה הפוליטית, הכלכלית והצבאית. זאת, על רקע המתיחות בין ארצות-הברית לאיראן ולמיליציות השיעיות העיראקיות, המאמצים הגוברים מצד איראן להאיץ את נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק והמגעים הנמשכים להקמת ממשלה חדשה בבגדאד.
• לנוכח ההסלמה בין הכוחות האמריקאים למיליציות השיעיות בעיראק, שהגיעה לשיאה במחצית חודש מרץ 2020, ומלאכת הרכבת הממשלה בבגדאד, ביקר בעיראק מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני (סוף מרץ 2020). ביקורו התקיים זמן קצר לאחר ביקור, שקיים בעיראק מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני. במעורבותה במהלכים הפוליטיים בעיראק, רשמה לעצמה טהראן הישג משמעותי, לאחר שראש הממשלה המיועד, עדנאן אלזרפי, נכשל במאמציו להקים ממשלה חדשה.
• במפרץ הפרסי חידשה איראן את פעילותה המתריסה מול הכוחות הימיים האמריקאים באזור. העימות בין איראן לארצות-הברית במימי המפרץ הגיע לשיאו בתקרית, שהתרחשה בליל ה-15 באפריל 2020, במהלכה התקרבו 11 ספינות קרב של חיל הים של משמרות המהפכה עד למרחק קצר משש ספינות של חיל הים האמריקאי. במקביל למתיחות עם ארצות-הברית, הודיעה איראן בשבועות האחרונים על שיפור נמשך ביכולותיה הצבאיות וכן שיגרה בהצלחה ב-22 באפריל 2020 את הלוויין הצבאי “נור-1” לחלל.

בסיכומו של דבר, ניכר כי השינוי במאפייני הפעילות האיראנית באזור בעקבות התפרצות הקורונה היה לכל היותר טקטי וזמני ולא שיקף פגיעה ביעדי-העל של המשטר האיראני. דומה איפוא, כי חרף המשבר הכלכלי העמוק, התפרצות נגיף קורונה וחיסול קאסם סלימאני, איראן נחושה להמשיך במעורבותה במזרח התיכון, במיוחד בעיראק ובסוריה. היא גם מתכוונת להמשיך בסיוע לחזבאללה להצטייד בטילים מדויקים, להתבסס בחזית רמת הגולן ולהאיץ את נסיגת הכוחות האמריקאים מהאזור, בראש וראשונה מעיראק. ייתכן, כי בבסיס הפעילות האיראנית עומדת הערכה, כי ארצות-הברית וישראל טרודות במשבר הקורונה (והממשל האמריקאי גם בהיערכות לבחירות לנשיאות) באופן המספק לטהראן הזדמנות להמשיך ואף להגביר את פעילותה האזורית מבלי להיגרר לעימות צבאי, שבו איראן אינה מעוניינת.

• אין ספק, כי התפרצות המגפה הנחיתה מכה קשה על הכלכלה האיראנית, הנמצאת ממילא בשפל חסר תקדים בעקבות הסנקציות הכלכליות והצניחה במחירי הנפט. המצוקה הכלכלית המחריפה עשויה להקשות על איראן לממן את פעילותה הצבאית הנמשכת במזרח התיכון ואף לכפות עליה לקצץ בתקציבים לבעלי בריתה ולארגונים השליחים הפועלים בחסותה באזור, כפי שעשתה במספר הזדמנויות בעבר בצל אילוצים כלכליים. היא גם עשויה לבחון מחדש את מאפייני המעורבות האזורית שלה ולהעדיף, כבעבר, פעילות באמצעות ארגונים שליחים על פני פעילות צבאית ישירה. עם זאת, להערכתנו, גם המצוקות הכלכליות אינן פוגעות במוטיבציה האיראנית ובנחישותה לקדם את האינטרסים האסטרטגיים שלה ואין בהן כדי להביא לוויתור מצידה על יעדיה בתחומים הנחשבים בעיניה כחיוניים להבטחת ביטחונה הלאומי, ובראשם תוכנית הגרעין, פיתוח הטילים ארוכי הטווח והעמקת השפעתה האזורית.

פעילות איראן בסוריה מסוף חודש מרץ 2020

משבר הקורונה הציב קשיים נוספים בפני פעילות איראן בסוריה ואף איים לסכן את חייהם של לוחמי משמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציות השיעיות הפרו-איראניות הפועלות בסוריה. אף על-פי כן, בשבועות האחרונים חידשה איראן את מעורבותה המדינית, הצבאית והכלכלית בסוריה.

• במוקד הפעילות במישור המדיני עמד ביקורו של שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, בסוריה ב-20 באפריל 2020. במהלך הביקור, הראשון של שר החוץ האיראני מחוץ לאיראן מאז התפרצות נגיף קורונה, נפגש זריף עם הנשיא בשאר אסד ועם שר החוץ וליד אלמעלם ודן עימם בהתפתחויות בסוריה ובאזור, בהתמודדות עם התפשטות הקורונה ובהמשך תהליך ההסדרה במדינה. זריף הדגיש, כי חרף מותו של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני, שחוסל בינואר 2020, לא יהיה שינוי בתמיכתה של איראן ב”התנגדות ובמאבק בטרור באזור” (תסנים, 20 באפריל 2020).
• במישור הצבאי, נמשכת פעילות משמרות המהפכה והמיליציות השיעיות הפועלות בחסות איראן בסוריה. ב-13 באפריל 2020 דיווח אתר האופוזיציה הסורי זמאן אלוצל, כי משמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציה השיעית העיראקית תנועת אלנג’באא’, הקימו מפקדה חדשה בעיירה מחארים שבאזור הכפרי של חלב כדי לנהל את הקרבות בעיר סראקב שבמחוז אדלב. כשבועיים קודם לכן, דיווח האתר על הקמת מפקדות חדשות, בשירות המיליציות הפרו-איראניות, במספר כפרים מדרום-מערב לחלב, ובכלל זה חמ”ל מרכזי, שנועד לרכז את כלל הפעילות המבצעית של המיליציות השיעיות באזור הכפרי של חלב ובאזור הכפרי של אדלב. על-פי דיווח זה, המתבסס על בכיר צבאי באופוזיציה הסורית, הקימו המיליציות השיעיות למעלה מ-17 מפקדות חדשות, רובן בשטחים עליהם השתלטו צבא סוריה והמיליציות הנלוות אליו בקרבות מדרום לחלב וממזרח לאדלב. להערכת המקור, בין 2,000 ל-2,500 לוחמים ממשמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציות השיעיות פועלים בחזיתות חלב ואדלב (זמאן אלוצל, 26 במרץ 2020).
• בימים האחרונים דיווחו מקורות סורים על הגברת פעילות לוחמי המיליציות השיעיות, ובמיוחד חטיבת פאטמיון האפגאנית הפועלת בחסות משמרות המהפכה, באזור הגבול בין סוריה ועיראק. ב-24 באפריל 2020 דיווחו מקורות אופוזיציה סורים, כי מאות לוחמי חטיבת פאטמיון נכנסו לסוריה והוצבו באזורים שונים ברחבי המדינה, במיוחד במדבר הסורי ובאזורי חלב, אדלב ודיר א-זור. על-פי דיווח זה, חלק מהלוחמים הגיעו עם משפחותיהם במטרה להתיישב בשטחים שתחת שליטת המשטר הסורי והמיליציות השיעיות בצפון סוריה ובמזרחה (www.syria.tv, 24 באפריל 2020). ב-29 באפריל 2020 דיווחה רשת החדשות הסורית עין אלפראת, כי שלושים כלי רכב צבאיים הגיעו מעיראק למעבר הגבול אלבוכמאל ובהם כמאה לוחמים מחטיבת פאטמיון. על-פי דיווח זה, הוצבו הלוחמים בעמדות סמוך לגשר אלבוכמאל שעל גדת הפרת, שהוכנו כחודש מראש וצוידו באמצעי לחימה מסוגים שונים.
• במקביל, דיווח אתר חדשות אופוזיציוני סורי, כי מפקד זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, אמיר-עלי חאג’יזאדה (Amir-Ali Hajizadeh), ביקר בימים האחרונים בעיר אלקאא’ם שבגבול עיראק-סוריה ומשם חצה לשטח סוריה דרך מעבר הגבול אלבוכמאל וסייר באזור בלוויית קצינים איראנים. על-פי הדיווח, כל הדרכים באלבוכמאל נחסמו לקראת הביקור (צדא אלשרקיה, 29 באפריל 2020).
• עם זאת, חלק ממשאבי הלחימה האיראנים עדיין מופנים לבלימת נגיף קורונה, למשל באמצעות העסקת לוחמים של חטיבת פאטמיון בייצור מסכות מגן וכפפות. ערוץ הטלגרם של החטיבה עדכן (12 באפריל 2020), כי לוחמי החטיבה בסוריה מייצרים מסכות מגן וכפפות כחלק מהמאמצים לבלום את התפשטות הנגיף. על-פי דיווח זה, מועסקים לוחמי החטיבה במפעל המייצר כמה אלפי מסכות וכפפות מדי יום. חלק מהציוד מחולק בין הלוחמים בסוריה וחלקו הגדול מיוצא לאפגניסטאן.

• במחצית אפריל חודשה פעילותם של מטוסי תובלה איראנים וסורים בציר איראן-סוריה. בעקבות התפרצות הקורונה, נעשה שימוש במטוסים איראנים, בהם מטוסים של חברות “פארס קשם אייר” (Fars Qeshm Air) ו”מהאן אייר” (Mahan Air), ששימשו בעבר להעברת אמצעי לחימה מאיראן לסוריה, להעברת ציוד רפואי משנג’ן שבסין לאיראן (אח’באר אלאן, 26 במרץ 2020).
• בסוף חודש מרץ זוהו טיסות איראניות גם בציר טהראן-דמשק, ככל הנראה להעברת ציוד ואמצעי לחימה. פעילותן הסדירה של טיסות מטען איראניות בציר זה התחדשה במחצית אפריל. מקורות תעופה, העוקבים אחר טיסת מטוסים במרחבים האוויריים באזור, זיהו בימים האחרונים לפחות שלוש טיסות של מטוסי תובלה איראנים בשימוש חברת התעופה פארס קשם אייר בציר טהראן-דמשק. כמו כן, דיווחו מקורות אלה על חידוש פעילותם של מטוסי תובלה סורים בציר טהראן-לאד’קיה, לראשונה מאז התפרצות מגפת הקורונה. ב-20 באפריל 2020 נחת מטוס איליושין IL-62 של חיל האוויר הסורי, שהמריא משדה התעופה מהראבאד בטהראן, בלאד’קיה שבסוריה, לראשונה מאז 12 במרץ 2020. מטוס איליושין IL-76 של חיל האוויר הסורי המריא ב-22 באפריל 2020 לטהראן ושב לדמשק, דרך לאד’קיה. טיסות איליושין IL-76 של חיל האוויר הסורי זוהו גם ב-27 וב-29 באפריל 2020 (FlightRadar24, 20, 22, 27 ו-29 באפריל 2020). בתוך כך, הודיע משרד התחבורה הסורי על חידוש טיסות המטען הבינלאומיות מהמדינה ואליה (אתר משרד התחבורה הסורי, 20 באפריל 2020).
• במקביל, חודשה גם תנועת הספנות מאיראן לסוריה לאחר הפסקה של כשלושה חודשים. ספינת המשא שיבא עגנה ב-15 באפריל 2020 בנמל לאד’קיה, לאחר מסע בן 19 יום מנמל בנדר עבאס שבאיראן, לראשונה מאז 28 בינואר 2020. במסעה דרך הים האדום התקרבה הספינה מרחק של כ-2,000 מטרים מספינת המשא האיראנית סאויז. הספינה שיבא נתונה תחת סנקציות אמריקאיות בשל קשריה עם קווי ספנות איראנים (אח’באר אלאן, 26 באפריל 2020).
• מקורות העוקבים אחר תנועת מכליות נפט באזור דיווחו, כי איראן הגבירה בשבועות האחרונות באופן משמעותי את ייצוא הנפט הגולמי לסוריה. על-פי דיווח זה, לפחות שש מכליות נפט איראניות הגיעו בחודש אפריל לנמל באניאס בסוריה כשהן נושאות 6.8 מיליון חביות נפט (TankerTrackers; MEES ,28 באפריל 2020).

פעילות איראן בעיראק מסוף חודש מרץ 2020

בעיראק נמשכת המעורבות האיראנית המכוונת לשמור את השפעתה הפוליטית, הכלכלית והצבאית של איראן במדינה. זאת על רקע המתיחות בין ארצות-הברית לאיראן ולמיליציות השיעיות העיראקיות, השלכות חיסולם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס בינואר 2020 והמאמצים הגוברים מצד איראן ושלוחיה להאיץ את נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק והמגעים הנמשכים להרכבת ממשלה חדשה בבגדאד.

• בסוף חודש מרץ 2020 הבליטו אמצעי התקשורת האיראנים דיווחים בתקשורת האמריקאית והערבית אודות היערכות אמריקאית אפשרית לפעולה צבאית משמעותית נגד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק. לדיווחים אלה קדמה הסלמה בין המיליציות השיעיות לכוחות ארצות-הברית, שהגיעה לשיאה בשורת תקיפות, שבוצעו במחצית מרץ 2020 באמצעות ירי רקטות לעבר בסיסים בהם שוהים כוחות אמריקאים. בעקבות הדיווחים בנוגע לאפשרות פעולה אמריקאית נגד המיליציות השיעיות בעיראק, הזהיר מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי (Hossein Salami), את ארצות-הברית מפני פעולה כזו. בריאיון טלוויזיוני לרגל “יום משמרות המהפכה” אמר סלאמי, כי האפשרות היחידה שיש בידי האמריקאים היא לעזוב את האזור וכי נוכחותם באזור מזיקה גם לעצמם וגם לעמי האזור. הוא קרא לשלטונות האמריקאים לדאוג לחייהם של אזרחי ארצם המתים מהקורונה בניו-יורק ובמדינות אחרות של ארצות-הברית במקום לחשוב על “תסריטים הוליוודים” והרג אזרחים בעיראק (דפאע פרס, 28 במרץ 2020).
• מזכיר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, מחסן רזאא’י (Mohsen Rezaei), התייחס, אף הוא, לאפשרות לפעולה צבאית אמריקאית בעיראק וטען, כי כל פעולה צבאית בעיראק כמוה כמתקפה של דאעש וכי אין כל הבדל בין תוקפנות מצד מדינה או ארגון. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו (31 במרץ 2020) כתב רזאא’י, כי על האמריקאים לצאת מעיראק ואם לא כן, העם העיראקי יוציא אותם.
• אף כי במהלך אפריל 2020 שככה המתיחות בין ארצות-הברית למיליציות השיעיות בעיראק, המשיכו בכירים איראנים לקרוא לנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק. דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), טען, כי הפעולות הצבאיות של ארצות-הברית בעיראק מהוות הפרה של הריבונות העיראקית ומנוגדות לדרישה הרשמית והפומבית של הממשלה, הפרלמנט והעם העיראקי, לנסיגת הכוחות האמריקאים מהמדינה ועלולות לדרדר את המצב באזור (תסנים, 1 באפריל 2020). יועצו הביטחוני הבכיר של מנהיג איראן ומפקד משמרות המהפכה לשעבר, סיד יחיא רחים צפוי (Seyyed Yahya Rahim Safavi), הזהיר, כי אם תתעלם ארצות-הברית מדרישת הפרלמנט העיראקי להוציא את כוחותיה מעיראק, יהיה עליה לשאת באחריות להשלכות נוכחותה הבלתי-חוקית בעיראק. הוא ציין, כי המצב הכלכלי והפוליטי בארצות-הברית בצל התפרצות הקורונה והבחירות המתקרבות לנשיאות מקשות על יכולתה לנהל עימות צבאי באזור. צפוי קרא לאנשי הממשל והצבא האמריקאים לשקול את השלכותיה של כל פעולה עליה יחליטו והזהיר, כי העם העיראקי, הצעירים העיראקים וקבוצות ההתנגדות מוכנים לפעול נגד כל פעולה צבאית אמריקאית (תסנים, 1 באפריל 2020).
• נראה כי איראן מוצאת עידוד בדיווחים עיראקים אודות התקדמות המגעים בין ממשלת עיראק לממשל האמריקאי במסגרת הדיאלוג האסטרטגי בין שתי המדינות בנוגע לנסיגה הדרגתית של הכוחות האמריקאים מעיראק, כמו גם מהודעת ארצות-הברית על שינוי בפריסת כוחותיה בעיראק, ובכלל זה פינוי שלושה בסיסים קטנים והתכנסות הכוחות בבסיסים גדולים. איראן נמנעת, עם זאת, מפעולה ישירה נגד הכוחות האמריקאים בעיראק, שעלולה להביא לתגובה אמריקאית צבאית נגד יעדים איראנים.
• לנוכח המתיחות בין הכוחות האמריקאים למיליציות השיעיות בעיראק והמגעים הנמשכים להקמת ממשלה חדשה בבגדאד, קיים מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאיל קאא’ני, בסוף מרץ ביקור בבגדאד. על-פי כמה דיווחים, נפגש קאא’ני עם ראשי הסיעות השיעיות בפרלמנט העיראקי, האדי אלעאמרי, נורי אלמאלכי ועמאר אלחכים, בניסיון לגבש מועמד חלופי מוסכם לראשות ממשלת עיראק לנוכח הסתייגות הסיעות השיעיות ואיראן ממועמדותו של ראש הממשלה המיועד עדנאן אלזרפי (אלמרצד ניוז, 31 במרץ; אלאח’באר, 1 באפריל 2020). זמן קצר קודם לכן, קיים גם מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני, ביקור בבגדאד במהלכו נפגש עם בכירים בממשל העיראקי ועם ראשי הזרמים הפוליטיים במדינה. במעורבותה במהלכים הפוליטיים בעיראק, רשמה לעצמה טהראן הישג משמעותי, לאחר שעדנאן אלזרפי נכשל במאמציו להקים ממשלה ומלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על מצטפא אלכאט’מי.
• במישור הכלכלי, נמשכים המאמצים האיראנים להביא לפתיחתם המחודשת של כל מעברי הגבול בין איראן לעיראק כדי לאפשר מעבר חופשי של סחורות איראניות לעיראק ולהבטיח בכך את האינטרסים הכלכליים החיוניים של איראן. ראש לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולעיראק, יחיא אל-אסחאק (Yahya Al-Eshaq), התייחס בסוף אפריל 2020 לסוגיית מעברי הגבול בין שתי המדינות ואמר, כי מעברי הגבול הדרומיים, שנסגרו בעקבות התפרצות הקורונה, נותרו סגורים, מאחר ששלטונות עיראק טרם הבטיחו את התנאים הבריאותיים הנדרשים לפתיחתם, אך מעברי הגבול בין איראן לחבל כורדיסטאן בצפון עיראק פתוחים ומאפשרים מעבר של 700 עד 800 משאיות מדי יום. הוא מסר, כי שתי המדינות מקיימות ביניהן שיחות במאמץ לאפשר את פתיחת מעברי הגבול הדרומיים למשך יומיים בשבוע לכל הפחות לצורך העברת סחורות איראניות (תסנים, 29 באפריל 2020).

פעילות איראן במפרץ הפרסי וחיזוק יכולותיה הצבאיות

גם במפרץ הפרסי חידשה איראן את פעילותה המתריסה על רקע ההתמודדות הנמשכת עם ארצות-הברית. בליל ה-15 באפריל 2020, 11 ספינות קרב של חיל הים של משמרות המהפכה התקרבו בצורה מסוכנת עד למרחק של עשרה מטרים בלבד משש ספינות של חיל הים האמריקאי. לתקרית זו קדמו כמה תקריות נוספות במפרץ הפרסי בין כלי שיט איראנים לספינות הצי האמריקני וכן השתלטות (13 באפריל 2020) של כוחות איראנים על מכלית נפט סינית, שנגררה לנמל בנדר ג’אסק ושוחררה לאחר זמן קצר.

• בעקבות התקרית החמורה ב-15 באפריל 2020, הצהיר מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, כי הממשל האמריקאי שוקל כיצד להגיב על התקרית. נשיא ארצות-הברית, דונלד טראמפ, עדכן בחשבון הטוויטר שלו (22 באפריל 2020), כי הורה לכוחות הימיים האמריקאים לירות בכל ספינה איראנית שתטריד אותם.
• בתגובה להצהרות האמריקאיות, איים מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי, כי כלי שיט איראנים יפתחו באש לעבר כל ספינה אמריקאית, שתאיים על ביטחונם במפרץ. הוא הצהיר, כי איראן נחושה להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת להגן על שטחה הימי ועל ריבונותה וכי תגובת ארצו לפעולה אמריקאית נגד משמרות המהפכה תהיה החלטית, מוחצת ומהירה. הוא הטיל על ארצות-הברית את האחריות לתקרית במימי המפרץ (תסנים, 23 באפריל 2020). מפקד חיל הים של משמרות המהפכה, עלי-רזא תנכסירי (Ali-Reza Tanksiri) התייחס, אף הוא, למתיחות הגוברת במפרץ והזהיר, כי בידי זרוע הים של הארגון טילי ים-ים לטווח של כ-700 קילומטר (תסנים, 20 באפריל 2020).
• במקביל למתיחות עם ארצות-הברית, הודיעה איראן על שיפור נוסף ביכולותיה הצבאיות. מפקד יחידת כלי הטיס הבלתי מאוישים בכוחות היבשה של משמרות המהפכה, אכבר כרימלו (Akbar Karimlou), הודיע, כי היחידה תכניס בקרוב לשימוש כלי טיס ארוכי טווח חדשים מסוג “פטרס” (Fotros) המסוגלים לפעול עד טווח של 2,000 ק”מ. עוד ציין המפקד, כי משמרות המהפכה מתכוונים לשדרג את יכולות כלי הטיס מהאג’ר-6 הנמצא ברשותם באמצעות שיפור יכולות המנוע שלו (תסנים, 26 באפריל 2020).
• ב-22 באפריל 2020 שיגרו משמרות המהפכה לחלל את הלוויין הצבאי “נור-1”. בעקבות השיגור המוצלח הצהיר מפקד משמרות המהפכה סלאמי, כי השיגור משפר את כוחה ההגנתי של איראן ומהווה הישג אדיר עבור משמרות המהפכה היכולים להרחיב את גבולות המודיעין האסטרטגי, לוחמת המידע ולוחמת המודיעין (פארס, 22 באפריל 2020).
• יצוין, כי התפרצות הקורונה מנוצלת על-ידי משמרות המהפכה להגברת מעורבותם בניהול המשבר ובסיוע לנפגעים, למשל באמצעות חיטוי רחובות, הקמת בתי חולים, ביצוע בדיקות לגילוי הנגיף ואספקת ציוד רפואי, לוגיסטי וכוח אדם. זאת, כחלק ממאמץ נמשך מצד הארגון להרחיב את השפעתם בניהול ענייני המדינה בניסיון לשמר את האינטרסים הפוליטיים והכלכליים שלהם ולשפר את דימויים הציבורי, שנפגע קשות בשל דיכוי המחאות העממיות באיראן בשנתיים האחרונות ובעקבות הפלתו בשוגג של מטוס הנוסעים האוקראיני על-ידי משמרות המהפכה בינואר 2020.

^[1] מסמך זה מהווה עדכון לסקירת מרכז המידע למודיעין ולטרור מ-23 במרץ 2020: "הערכה ראשונית של השפעת משבר הקורונה על פעילותה האזורית של איראן". ↑

מאמרים נוספים בתחום