איראן ניצבת בפני אתגרים גוברים בעיראק אך היא נחושה לקדם את האינטרסים החיוניים שלה

ד”ר רז צימט

עיקרי הדברים

עיראק הייתה ונותרה זירה חשובה ביותר במדיניות האזורית של איראן ונדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי שלה. איראן חולקת את הגבול הארוך והחשוב ביותר שלה עם עיראק הנחשבת ל”חצר האחורית” של איראן. מאז הפלת צדאם חסין ב-2003 פעלה טהראן לשמר את שכנתה ממערב כיחידה טריטוריאלית אחת בשליטה שיעית הנתונה להשפעתה. איראן רואה במעורבותה בעיראק אמצעי חיוני לשימור השפעתה במדינה זו; היא חותרת למנוע נוכחות והשפעה של ארצות-הברית, הנתפסות בעיניה כאיום על האינטרסים הלאומיים שלה; ודואגת לאבטח את נתיב האספקה היבשתי, שבין איראן לסוריה, העובר דרך עיראק (“הגשר היבשתי”).

• בשונה מסוריה, נוכחותה הצבאית הישירה של איראן בעיראק מוגבלת ביותר והיא מתבססת בעיקר על המיליציות השיעיות העיראקיות, שחלקן פועלות בחסות ישירה או עקיפה של משמרות המהפכה. בנוסף לכך, פועלת איראן להרחבת השפעתה בעיראק גם במישורים הכלכלי, הדתי והתרבותי, במיוחד לנוכח חיוניותה של עיראק לכלכלת איראן וחשיבותה למאמצים שלה לעקוף את הסנקציות האמריקאיות.
  • בחודשים האחרונים ניצבת איראן בפני שורת אתגרים גוברים בזירה העיראקית, שהמשמעותיים שבהם:
  • חיסול קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס, ואבו-מהדי אלמהנדס, סגן מפקד הגיוס העממי (מסגרת הגג של המיליציות השיעיות בעיראק). חיסולם הנחית מכה קשה על יכולתה של איראן לקדם את יעדיה האסטרטגיים במזרח התיכון, ובכלל זה בעיראק, לכל הפחות בטווח הקצר. עם זאת, הריגת סלימאני לא הובילה לנסיגת איראן מיעדי-העל שלה במזרח התיכון, אך היא חייבה את משמרות המהפכה וכוח קדס בהנהגת יורשו, אסמאעיל קאא’ני, להתאים את המשימות ומאפייני פעילותם לנסיבות המשתנות. חיסול אלמהנדס, וככל הנראה ירידה בהיקף הסיוע הכספי האיראני למיליציות השיעיות, פגעו אף הם במידה מסוימת ביכולתה של איראן לשמר את שליטתה במיליציות השיעיות בעיראק והחריף את מאבקי הכוחות הפנימיים בקרבן. עיקר המאבקים מתקיימים בין מיליציות הרואות באיראן את מקור הסמכות העיקרי שלהן, לבין רובן המחויבות לאיש הדת הבכיר, איתאללה עלי סיסתאני, הסמכות השיעית העליונה בעיראק.
  • משבר הקורונה, אשר מצא את איראן באחת התקופות הקשות בתולדותיה. נסיגת ארצות-הברית מהסכם הגרעין והחזרת הסנקציות הכלכליות החריפו את המצוקות עמן מתמודדת המדינה ודרדרו את מצבה הכלכלי לשפל חסר תקדים. גם סגירת גבולותיה של איראן עם מדינות שכנות, בהן עיראק, בעקבות התפרצות הנגיף, גבתה מאיראן מחיר כלכלי כבד, שהשפעותיו צפויות להימשך גם בחלוף המשבר הבריאותי.
  • מינויו של מצטפא אלכאט’מי לראשות ממשלת עיראק מציב, אף הוא, אתגר משמעותי בפני איראן. אף כי אלכאט’מי נבחר לתפקידו בהסכמה איראנית, הוא לא היה המועמד המועדף על טהראן, שנאלצה להסכים למינויו כדי לסכל את מינוי מושל נג’ף לשעבר, עדנאן אלזרפי, לראשות הממשלה. מאז בחירתו לראשות הממשלה ניכר, כי אלכאט’מי נחוש למנוע את הפיכת ארצו לזירת התגוששות בין איראן לארצות-הברית. הוא חותר לשמר את קשרי ארצו עם הממשל האמריקאי, לקדם את “הדיאלוג האסטרטגי” בין שתי המדינות ולהגביל את השפעתן של המיליציות השיעיות, במיוחד אלה הנאמנות לאיראן ונתפסות על-ידו כמי שעלולות לערער את היציבות במדינה ולהביא להסלמה עם ארצות-הברית.

• לנוכח האתגרים הגוברים, מנסה איראן “להלך בין הטיפות” תוך שהיא מפגינה פרגמטיות וזהירות במאמץ לשמר את קשריה עם הממשל המרכזי בבגדאד ובו בזמן לקדם את האינטרסים ארוכי הטווח שלה בעיראק. חרף פעילותו הגוברת של ראש הממשלה העיראקי אלכאט’מי נגד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות, קשריו הטובים עם הממשל האמריקאי ומאמצי ההתקרבות שלו לערב הסעודית, ממשיכה איראן, המודעת היטב לאילוצים הניצבים בפניה, לשמור על ערוצי קשר פתוחים עם הממשל המרכזי בבגדאד ונזהרת שלא למתוח ביקורת פומבית על ראש הממשלה ומדיניותו כדי שלא להיגרר לעימות עמו. איראן מודעת לכך שאלכאט’מי, שנבחר כראש ממשלה זמני עד למועד הבחירות הכלליות בעיראק (ככל הנראה ב-2021), נדרש להתמודד עם אילוצים כבדים מבית, בראשם המשבר הכלכלי העמוק וההתמודדות עם נגיף קורונה, והיא אינה מעוניינת בשלב זה להחריף את מצוקתו באופן, שעלול לערער עוד יותר את היציבות השלטונית במדינה.
• במאמץ האיראני הנמשך לשימור דריסת הרגל הפוליטית והביטחונית שלה בעיראק ממשיך כוח קדס של משמרות המהפכה למלא תפקיד מרכזי גם לאחר חיסול סלימאני. מאז נכנס לתפקידו בחודש ינואר 2020, ביקר מפקד הכוח החדש, אסמאעיל קאא’ני, לפחות פעמיים בעיראק ונפגש עם בכירים בממשל העיראקי ובמיליציות השיעיות. על רקע העימותים בין המיליציות השיעיות לכוחות האמריקאים בעיראק בחודשים האחרונים, נמשכים כל העת תיאומים בין איראן לבכירי המיליציות הנאמנות לה. סילוק הנוכחות האמריקאית עדיין נתפס בעיני איראן יעד אסטרטגי ואמצעי משמעותי לשימור ואף לחיזוק השפעתה במדינה. לפיכך כוח קדס מעודד את גדודי חזבאללה (ואולי גם מיליציות שיעיות נוספות) להפעיל לחצים מבוקרים על ארה”ב (ירי רקטות על בסיסים\מתקנים אמריקאים, הפגנה אלימה ליד השגרירות האמריקאית בבגדאד).
• עם זאת נמנעת איראן מפעילות ישירה נגד ארה”ב ומסתפקת בפעילות בעצימות נמוכה של שלוחיה, ובמרכזם גדודי חזבאללה מבלי לקחת על כך אחריות פורמלית. זאת כדי שלא להוביל להסלמה מחודשת בעיראק, להחרפת העימות בינה לממשל המרכזי בבגדאד וייתכן אף לעימות צבאי בינה לארצות-הברית, שאינם משרתים את האינטרס האיראני. בשלב זה נראה, שאיראן מעריכה ששימור השפעתה בעיראק לאורך זמן עדיף על פני צעדים אלימים ומתריסים, שעלולים להגביר את החיכוך בין טהראן לממשל המרכזי בעיראק.
• בתוך כך, פועלת איראן להבטיח, עד כמה שניתן, את המשך המסחר בין איראן לעיראק במאמץ לשמר את האינטרסים הכלכליים החיוניים שלה. במוקד המאמצים האיראנים במישור הכלכלי עמדו בשבועות האחרונים ניסיונות מצד בכירים איראנים ושגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די, לאפשר את פתיחתם המחודשת של מעברי הגבול בין שתי המדינות, שנסגרו בעקבות התפרצות הקורונה; ביקור משלחת בראשות שר האנרגיה האיראני בבגדאד; ביקור נגיד הבנק המרכזי האיראני בבגדאד; ופגישות בין שגריר איראן בבגדאד עם שרים כלכליים בכירים בממשלתו החדשה של מצטפא אלכאט’מי. כמו כן, ממשיכה טהראן במגעים ביטחוניים עם בכירים עיראקים ופועלת לשימור השפעתה בעיראק גם במישור הדתי-תרבותי לאור המגבלות על תנועת עולי רגל איראנים לעיראק בעקבות התפרצות הקורונה.

בסיכומו של דבר, איראן ממשיכה לראות בעיראק זירת פעילות מרכזית המשרתת אינטרסים ביטחוניים, פוליטיים וכלכליים חיוניים. דווקא לנוכח האתגרים המחריפים מבית ומחוץ, בראשם המשבר הכלכלי המעמיק והעימות הנמשך עם ארצות-הברית סביב מדיניות הפעלת הלחץ המקסימלי מצד הממשל האמריקאי, מייחסת איראן חשיבות רבה עוד יותר לשימור השפעתה בעיראק ואין בכוונתה לוותר עליה. עם זאת, טהראן מודעת לאילוצים הניצבים בפניה בעת הנוכחית בעיראק והיא אינה מעוניינת בשלב זה בהסלמה צבאית עם ארצות-הברית או בעימות עם השלטון המרכזי בבגדאד, שעלולים לסכן את האינטרסים ארוכי הטווח שלה במדינה. לפיכך, היא מאמצת גישה זהירה הנמנעת מנקיטה בצעדים מתריסים ומשלבת הפעלת לחצים מבוקרים בשטח על הנוכחות האמריקאית בעיראק, יחד עם מאמצים אינטנסיביים לחיזוק השפעתה על הממשל העיראקי ולשימור האינטרסים הכלכליים שלה בעיראק.

• אין משמעות הדבר, כי בכוונת איראן לוותר על שאיפותיה לדריסת רגל משמעותית בעיראק, אלא שהיא מכירה בכך שיכולתה לממשן מוגבלת (ייתכן באופן זמני) בשל המצב הפנימי באיראן, ההתפתחויות הפוליטיות בעיראק והנסיבות האזוריות והבינלאומיות. עם זאת, איראן עשויה בעתיד לבחון מחדש את מדיניותה אם תעריך, כי בהתנהלותו כלפי המיליציות השיעיות הפרו-איראניות ובמדיניותו ביחס לארצות-הברית וליתר השחקנים באזור, מסכן ראש הממשלה אלכאט’מי אינטרסים איראנים חיוניים. גם החרפת העימות עם הקהילה הבינלאומית, ובראשה ארצות-הברית, סביב משבר הגרעין והמשך הלחץ המקסימלי נגדה, עשויה לדחוק את איראן לנצל את נכסיה בעיראק, במיוחד המיליציות הנאמנות לה, כדי לפעול נגד יעדים ואינטרסים של ארצות-הברית ובעלות בריתה באזור (ובכלל זה להגביר את מינון הלחצים הצבאיים במטרה לזרז את נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק).

מבנה העבודה

• העבודה כוללת את הפרקים הבאים:
  • החרפת האתגרים הניצבים בפני איראן בעיראק:
    • חיסול קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס
    • משבר הקורונה
    • מינוי מצטפא אלכאט’מי כראש ממשל עיראק
    • התגברות פעילות דאעש
    • הביקורת הציבורית בעיראק נגד מעורבות איראן
  • המענה לאתגרים הגוברים בעיראק: פרגמטיות וזהירות לצד מאמץ מתמשך לשימור ההשפעה האיראנית:
    • הזירה הפוליטית
    • פעילות כוח קדס
  • פעילות בזירה הכלכלית, הביטחונית והדתית

החרפת האתגרים הניצבים בפני איראן בעיראק

• עיראק הייתה ונותרה זירה חשובה ביותר במדיניותה האזורית של איראן ונדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי שלה. מאז הפלת צדאם חוסיין ב-2003 פעלה טהראן לשמור את שכנתה ממערב כיחידה טריטוריאלית אחת בשליטה שיעית הנתונה להשפעתה. לאחר כיבוש עיראק על-ידי ארצות-הברית בשנת 2003 הוביל כוח קדס של משמרות המהפכה את הסיוע למיליציות השיעיות, שהוקמו בעיראק והופעלו נגד צבא ארצות-הברית והקואליציה המערבית. כוח קדס סיפק מימון, ציוד ואמצעי לחימה למרבית המיליציות השיעיות, תיאם וארגן שיגור פעילי חזבאללה מלבנון לעיראק לסיוע בלחימה נגד ארצות-הברית ופיתח ערוצי קשר עם המשטר העיראקי ועם גורמי כוח נוספים בזירה הפוליטית הפנימית במדינה כדי להעמיק את השפעת איראן ולהחליש את ההשפעה האמריקאית.
• הישגיו הדרמטיים של דאעש בעיראק בקיץ 2014 העמידו בפני איראן אתגר אסטרטגי משמעותי וחייבו אותה להעמיק את מעורבותה הצבאית באמצעות כוח קדס. השתלטות הארגון על שטחים נרחבים בעיראק פגעה בשלמותה הטריטוריאלית והציבה בגבול איראן-עיראק ישות עוינת ואלימה. התבססות והתרחבות “המדינה האסלאמית”, שבשליטת דאעש, חייבו את איראן לשגר לעיראק נשק ויועצים, בראשם קאסם סלימאני, שהחל להוביל את המערכה הצבאית בעיראק באמצעות המיליציות השיעיות הנתמכות על-ידי איראן ובתיאום עם המשטר העיראקי.
• מפלת “המדינה האסלאמית” והיחלשותו המשמעותית של דאעש פתחו בפני איראן הזדמנויות חדשות להרחבת השפעתה בעיראק. בשונה מסוריה, נוכחותה הצבאית הישירה של איראן בעיראק מוגבלת ביותר והיא מתבססת בעיקר על המיליציות השיעיות העיראקיות, שחלקן פועלות בחסות ישירה או עקיפה של משמרות המהפכה. איראן רואה במעורבותה בעיראק אמצעי חיוני לשימור השפעתה במדינה זו ולמניעת נוכחות והשפעה של ארצות-הברית, הנתפסות בעיניה כאיום על האינטרסים הלאומיים שלה. בדומה לסוריה, פועלת איראן להרחבת השפעתה בעיראק גם במישורים הכלכלי, הדתי והתרבותי, במיוחד לנוכח חיוניותה הרבה של עיראק לכלכלת איראן ולמאמציה לעקוף את הסנקציות.
• בחודשים האחרונים ניצבת איראן בפני אתגרים גוברים בזירה העיראקית, שהמשמעותיים בהם הם חיסולם בינואר 2020 של מפקד כוח קדס, קאסם סלימאני, ושל מפקד המיליציה השיעית העיראקית “גדודי חזבאללה” (כתאא’ב חזבאללה) וסגן מפקד “הגיוס העממי” (אלחשד אלשעבי, ארגון הגג של המיליציות השיעיות בעיראק), אבו-מהדי אלמהנדס; משבר הקורונה, שהעמיק את המשבר הכלכלי באיראן ושיבש את המסחר בין איראן לעיראק; מינוי ראש המודיעין העיראקי לשעבר, מצטפא אלכאט’מי, כראש ממשלת עיראק; החרפת הביקורת הציבורית בעיראק נגד המעורבות האיראנית; והתגברות פעילות דאעש בעיראק.

חיסול קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס

• חיסולם של קאסם סלימאני ושל אבו-מהדי אלמהנדס בראשית ינואר 2020 הנחית מכה קשה על יכולתה של איראן לקדם את יעדיה האסטרטגיים במזרח התיכון, ובכלל זה בעיראק, לכל הפחות בטווח הקצר. סלימאני, שהפך בעשור האחרון ל”מושך בחוטים” ולקבלן הביצוע המרכזי של ההתבססות האיראנית באזור, היה מקורב לצמרת האיראנית, במיוחד למנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, והצליח לטוות רשת קשרים הדוקים עם מנהיגים ובכירים באזור, בהם בכירי המיליציות השיעיות בעיראק. אף כי מותו לא הוביל לנסיגת איראן מיעדי-העל שלה במזרח התיכון, נאלצים משמרות המהפכה וכוח קדס בהנהגת יורשו, אסמאעיל קאא’ני, להתאים את משימותיהם ואת מאפייני פעילותם לנסיבות המשתנות.

• חיסול אלמהנדס פגע, אף הוא, במידה מסוימת ביכולתה של איראן לשמר את שליטתה במיליציות השיעיות. מותו של אלמהנדס החריף את מאבקי הכוחות הפנימיים בקרב המיליציות השיעיות בעיראק. חלק מהמיליציות השיעיות רואות באיראן את מקור הסמכות העיקרי ומנהיגיהן הצהירו לא אחת על נאמנותם למנהיג העליון של איראן, עלי ח’אמנהאי, כמקור סמכות דתית. עם זאת, רוב המיליציות השיעיות מחויבויות לאיש הדת הבכיר, איתאללה עלי סיסתאני, הסמכות השיעית העליונה בעיראק, הזוכה לתמיכה נרחבת בקרב השיעים בעיראק, נחשב למתנגד חריף של תפיסת “שלטון חכם ההלכה”, שהונהגה באיראן לאחר המהפכה האסלאמית, ותומך בהשתלבות המיליציות הסרות למרותו במסגרת מנגנוני הביטחון העיראקים. סיסתאני רואה בהתערבות איראן בענייניה הפנימיים של עיראק התערבות זרה ומאיימת והביע לא אחת הסתייגות ממעורבות איראנית, ובעיקר משמרות המהפכה, בפוליטיקה העיראקית.

משבר הקורונה

• משבר הקורונה מצא את איראן באחת התקופות הקשות בתולדותיה. נסיגת ארצות-הברית מהסכם הגרעין והחזרת הסנקציות הכלכליות החריפו את המצוקות עמן מתמודדת המדינה ודרדרו את מצבה הכלכלי לשפל חסר תקדים. להחרפת המשבר הכלכלי תרמו גם הצניחה במחירי הנפט בחודשים האחרונים והבעיות המבניות מהן סובלת הכלכלה האיראנית, בהן: שחיתות, ניהול כושל ומעורבות יתר של גופים ומוסדות סמי-ממשלתיים, כדוגמת משמרות המהפכה, בכלכלה. גם סגירת גבולותיה של איראן עם מדינות שכנות, בהן עיראק, בעקבות התפרצות הנגיף, גבתה מאיראן מחיר כלכלי כבד, שהשפעותיו צפויות להימשך גם בחלוף המשבר הבריאותי.

מינוי מצטפא אלכאט’מי כראש ממשלת עיראק

• מינויו של מצטפא אלכאט’מי לראשות ממשלת עיראק מציב, אף הוא, אתגרים משמעותיים בפני איראן. אף כי אלכאט’מי נבחר לתפקידו בהסכמה איראנית, הוא לא היה המועמד המועדף על טהראן, שנאלצה להסכים למינויו כדי לסכל את מינוי מושל נג’ף לשעבר, עדנאן אלזרפי, לראשות הממשלה. מינוי אלזרפי, הנחשב למקורב לארצות-הברית ונתמך על-ידה, עורר התנגדות בקרב חלק מהקבוצות השיעיות בעיראק, ובראשן הסיעות המייצגות את המיליציות השיעיות הפרו-איראניות. במהלך מרץ 2020 פעלה איראן לטרפד את מינויו, בין היתר באמצעות ביקורים, שקיימו בבגדאד מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני, ומפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא’ני. איראן תמכה במינוי אלכאט’מי לראשות הממשלה חרף מחלוקת בקרב הסיעות השיעיות בפרלמנט העיראקי בין רוב הסיעות, שתמכו במינויו, לבין “גדודי חזבאללה”, שהביעו התנגדות בטענה, כי היה שותף לחיסול סלימאני ואלמהנדס בתפקידו כראש המודיעין העיראקי.

• מאז בחירתו של אלכאט’מי לראשות הממשלה ניכר, כי הוא נחוש למנוע את הפיכת ארצו לזירת התגוששות בין איראן לארצות-הברית, חותר לשמר את קשרי ארצו עם הממשל האמריקאי ולקדם את “הדיאלוג האסטרטגי” בין שתי המדינות ופועל להגבלת השפעתן של המיליציות השיעיות, במיוחד אלה הנאמנות לאיראן ונתפסות על-ידו כמי שעלולות לערער את היציבות במדינה ולהביא להסלמה עם ארצות-הברית. ביסוד מדיניותו של אלכאט’מי, ובדומה למדיניותו של ראש ממשלת עיראק לשעבר, חידר אלעבאדי, שמונה לתפקיד בקיץ 2014 במקומו של ראש הממשלה הפרו-איראני נורי אלמאלכי, עומדים רצונו שלא להפוך את ארצו ל”גרורה איראנית”, עניינה הבסיסי של עיראק בהמשך הסיוע האמריקאי ורצונה לשמר קשרים תקינים עם המדינות הערביות הסוניות.
• מיד עם כניסתו לתפקיד, נפגש אלכאט’מי בנפרד עם שגריר איראן ועם שגריר ארצות-הברית בבגדאד. אלכאט’מי אמר לשגריר איראן, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), כי עיראק מעוניינת לכונן קשרים טובים עם איראן ועם כל שכנותיה לשם קידום האינטרסים שלהן, הביטחון והיציבות באזור. הוא הדגיש בפניו, כי ארצו לא תשמש “דרך מעבר או מקום לטרור, בסיס לתוקפנות נגד אף מדינה או זירה לחיסול חשבונות”. בפגישתו עם שגריר ארצות-הברית בבגדאד, מתיו טולר, הצהיר אלכאט’מי, כי לא יאפשר להפוך את ארצו לזירה לתקיפת מדינות שכנות והביע את רצונו בקידום הקשרים בין עיראק לארצות-הברית (תסנים; סוכנות הידיעות העיראקית, 9 במאי 2020). אלכאט’מי ניצב בפני דילמה בין הכרה בנחיצות הנוכחות האמריקאית להתמודדות עם איומי הטרור ולבלימת ההשפעה האיראנית בעיראק לבין הלחצים מצד חוגים פוליטיים שונים בעיראק המונעים מרגשות לאומיים להביא להסגת הכוחות האמריקאים.
• אלכאט’מי מעוניין לאזן את יחסי ארצו עם איראן לא רק באמצעות ארצות-הברית, כי אם גם באמצעות מדינות ערב. בהתאם למדיניות זו, ביקר סגן ראש הממשלה ושר האוצר העיראקי, עלי עלאוי, במאי 2020 בסעודיה. בעקבות הביקור, דווח על כוונת סעודיה להעניק לעיראק הלוואה בסך שלושה מיליארד דולרים ולספק לעיראק חשמל בכמות גדולה יותר ובמחיר זול יותר מזה המסופק לעיראק על-ידי איראן. במאמר פרשנות, שהתפרסם באתר האיראני ח’בר אונליין (24 במאי 2020), נכתב, כי סעודיה נחושה לנצל את הקמת הממשלה החדשה בבגדאד כדי לחזק את יחסיה עם עיראק על חשבון הקשרים בין עיראק ואיראן. האתר העריך, כי הבעיות הכלכליות בפניהן ניצבת עיראק ינוצלו על-ידי ריאד לשיפור הקשרים בין שתי המדינות, אך ציין, כי לנוכח התנהלות סעודיה כלפי עיראק בשנות המערכה נגד דאעש והתחרות בין שתי המדינות על שוק הנפט, הסעודים מעולם לא נחשבו בעיני עיראק כשותפים, שניתן לסמוך עליהם.
• אלכאט’מי מציב אתגר משמעותי בפני ההשפעה האיראנית בעיראק גם במאמציו להגביל את כוחן של המיליציות השיעיות הנאמנות לאיראן ולהשיב את סמכות הממשלה באמצעות אכיפת זכותה הבלעדית של המדינה לשאת נשק. ב-11 במאי 2020 פשטה המשטרה העיראקית על מטה המיליציה הפרו-איראנית ת’אראללה (Thar Allah) בבצרה, עצרה כמה פעילים והחרימה אמצעי לחימה, לאחר שלוחמיה ירו לעבר מפגינים בעיר (חשבון הטוויטר של ראש ממשלת עיראק, 11 במאי 2020). ב-16 במאי 2020 ביקר אלכאט’מי במפקדת המיליציות השיעיות בבגדאד. הוא שיבח את פעילות המיליציות, אך הדגיש כי הן הוקמו על בסיס פסק ההלכה של איש הדת הבכיר סיסתאני כדי להילחם בדאעש (תסנים, 16 במאי 2020).

• העימות בין אלכאט’מי למיליציות הפרו-איראניות הגיע לאחרונה לשיאו בפשיטה, שביצעה היחידה העיראקית ללוחמה בטרור ב-25 ביוני 2020 על מתחם המיליציה השיעית “גדודי חזבאללה”, שהייתה אחראית לתקיפות האחרונות, שבוצעו באמצעות ירי רקטות על מתחם השגרירות האמריקאית בבגדאד ועל כוחות אמריקאים המוצבים בבסיסי צבא עיראקים. בפשיטה על מתחם המיליציה בדרום בגדאד נעצרו 14 פעילים והוחרמו משגרים ורקטות, שנועדו, ככל הנראה, לביצוע תקיפות נוספות נגד יעדים אמריקאים. התקיפה עוררה תגובות חריפות מצד המיליציות הנאמנות לאיראן, שכללו מתקפה אישית נגד ראש הממשלה והוא הואשם בשיתוף פעולה עם ארצות-הברית. כעבור מספר ימים שוחררו הפעילים ממעצרם. מוקדם עדיין להעריך עד כמה יצליח אלכאט’מי במאמציו לצמצם את דריסת הרגל האיראנית בארצו ולהכפיף את המיליציות השיעיות הפרו-איראניות לשלטון המרכזי. יוזכר, כי גם ראש הממשלה לשעבר, חידר עבאדי, הפגין קו עצמאי מול טהראן ואף התעמת במספר הזדמנויות עם מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני^[1].

התגברות פעילות דאעש

• גם דאעש מציב אתגר גובר בפני האינטרסים האיראנים בעיראק. אף כי “המדינה האסלאמית” אינה מחזיקה עוד בשטחים בעיראק, איום הטרור לא נעלם. עיראק ממשיכה להוות מרכז פעילות של דאעש, שהגביר את פעילותו במדינה וביצע בחודשים האחרונים עשרות תקיפות תוך אימוץ טקטיקה של “פגע וברח”. פעילות דאעש מחייבת את הממשל המרכזי בבגדאד להגביר את מאמציו למיגור הטרור ומחזקת את נחישותו להעמיק את השליטה על פעילות המיליציות השיעיות המשולבות בפעילות נגד דאעש.

הביקורת הציבורית בעיראק נגד מעורבות איראן

• ברקע לקשיים הגוברים של איראן, גוברת הביקורת הציבורית בעיראק כנגד מעורבות איראן במדינה. המשך החדירה האיראנית, ובעיקר המעורבות הגוברת של כוח קדס של משמרות המהפכה בניהול העניינים הפנימיים בעיראק, עוררו בשנים האחרונות התנגדות פוליטית וציבורית גוברת. הקולות בעיראק בגנות החדירה האיראנית ומעורבותה במדינה, אפילו בקרב השיעים, נשמעו בבירור בהפגנות המחאה בשנה האחרונה בעיראק. סקר, שנערך לאחרונה על-ידי מכון הסקרים העיראקי IIACSS (Independent Institute of Administration and Civil Society Studies), המייצג את מכון הסקרים האמריקאי Gallup, הצביע על כך, שאיראן ממשיכה לאבד תמיכה בקרב הציבור העיראקי. לראשונה מזו תקופה ארוכה, ארצות-הברית זוכה לאהדה כפולה מזו של איראן (כ-33% אחוזי תמיכה בארצות-הברית לעומת 15% תמיכה בלבד באיראן). מדובר בירידה חדה באהדה לאיראן לעומת 2017, כאשר איראן זכתה ליחס חיובי מצד כ-70% מהציבור העיראקי (VOA, 16 ביוני 2020).

המענה לאתגרים הגוברים בעיראק: פרגמטיות וזהירות לצד מאמץ מתמשך לשימור ההשפעה האיראנית:

הזירה הפוליטית

• לנוכח האתגרים הגוברים, מנסה איראן להלך בין הטיפות תוך שהיא מפגינה פרגמטיות במאמץ לשמר את קשריה עם הממשל המרכזי בבגדאד ולפעול באופן זהיר לשימור האינטרסים ארוכי הטווח שלה בעיראק, בראשם שימור השפעתה הפוליטית, הכלכלית והביטחונית והאצת נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק.
• חרף פעילותו הגוברת של ראש הממשלה העיראקי אלכאט’מי נגד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות, קשריו הטובים עם הממשל האמריקאי ומאמצי ההתקרבות שלו לערב הסעודית, ממשיכה איראן, המודעת היטב לאילוצים הניצבים בפניה, לשמור על ערוצי קשר פתוחים עם הממשל המרכזי בבגדאד ונזהרת שלא למתוח ביקורת פומבית על ראש הממשלה ומדיניותו כדי שלא להיגרר לעימות עמו. יתר על כן, איראן מודעת לכך שאלכאט’מי, שנבחר כראש ממשלה זמני עד למועד הבחירות הכלליות בעיראק (ככל הנראה ב-2021), נדרש להתמודד עם אילוצים כבדים מבית, בראשם המשבר הכלכלי העמוק וההתמודדות עם נגיף הקורונה, והיא אינה מעוניינת בשלב זה להחריף את מצוקתו באופן, שעלול לערער עוד יותר את היציבות השלטונית במדינה.
• מיד לאחר מינויו של אלכאט’מי כראש הממשלה, בירכה איראן על בחירתו והדגישה את הצורך בחיזוק שיתוף הפעולה בין שתי המדינות תוך הדגשת תמיכתה בשמירת עצמאותה, ריבונותה ויציבותה של עיראק. ב-7 במאי 2020 בירך שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, את אלכאט’מי על השלמת מלאכת הרכבת הממשלה. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו הדגיש זריף, כי איראן ניצבת תמיד לצד העם העיראקי ובחירתו. ב-11 במאי 2020 שוחח נשיא איראן, חסן רוחאני, בטלפון עם ראש ממשלת עיראק ובירך אותו על מינויו לתפקיד. רוחאני הדגיש את תמיכת ארצו בעיראק ואמר, כי עצמאותה, יציבותה הפוליטית, ריבונותה הלאומית ולכידותה הטריטוריאלית של עיראק חשובות לאיראן. הוא הביע תקווה לקידום הקשרים ושיתוף הפעולה המסחרי בין שתי המדינות והוסיף, כי יש להישמר מפני אלה המבקשים לאיים על האינטרסים של עיראק ושל מדינות האזור. אלכאט’מי אמר לרוחאני, כי עיראק לא תשכח את הסיוע האיראני לכינון היציבות והביטחון בעיראק, ובמיוחד את התפקיד, שמילאה במערכה נגד דאעש, וקרא לחיזוק הקשרים בין המדינות (אירנ”א, 11 במאי 2020).
• שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די, בירך, אף הוא, באמצעות הטוויטר (7 במאי 2020) את ראש הממשלה הנבחר ואיחל לממשלה החדשה הצלחה בשירות העם העיראקי. ב-9 במאי 2002 נפגש מסג’די עם אלכאט’מי, בירך אותו על אישור מינויו על-ידי הפרלמנט העיראקי והביע את רצונה של איראן בחיזוק הקשרים ושיתוף הפעולה בין שתי המדינות בכל התחומים (תסנים, 9 במאי 2020). בראיונות לסוכנויות הידיעות האיראניות אירנ”א ואלעאלם אמר מסג’די, כי גישתו של אלכאט’מי כלפי איראן היא חיובית וכי הבטיח לפעול לחיזוק הקשרים בין שתי המדינות ולמימוש כל ההסכמים שנחתמו ביניהן (אירנ”א, 13 במאי 2020). שבועות ספורים לאחר מכן, אמר מסג’די בריאיון לערוץ הטלוויזיה אלעראקיה, כי איראן מעוניינת לתמוך ולשתף פעולה עם ממשלתו של אלכאט’מי בכל התחומים ולשפר את הקשרים הבילטרליים בין שתי המדינות. הוא הביע תקווה לחיזוק היחסים הכלכליים והמסחריים בין המדינות, במיוחד במגזר החשמל ואמר, כי איראן מוכנה להשקיע בייצור החשמל בעיראק. הוא הודה, כי קיים הבדל בין ממשלת אלכאט’מי לממשלות עיראקיות קודמות, אך הדגיש, כי שתי המדינות זקוקות זו לזו ובכך לא חל כל שינוי ואין חילוקי דעות מהותיים ביניהן (איסנ”א, 15 ביוני 2020).

• על רקע הדיווחים על קשריו הקרובים של אלכאט’מי עם ארצות-הברית, ניסתה גם התקשורת האיראנית להפיג את החששות מפני פגיעה בקשרי איראן ועיראק. אתר החדשות האיראני תאבנאכ פרסם (12 במאי 2020) טור פרשנות, שכותרתו: “האם עיראק של אלכאט’מי תהיה אנטי-איראנית?”. בטור נכתב, כי הפרשנים הטוענים, שבכוונת ראש הממשלה החדש להעדיף את יחסי ארצו עם ארצות-הברית על פני יחסיה עם איראן, אינם מבינים את מהות הקשרים בין איראן לעיראק ואת עומק ההשפעה האיראנית בעיראק, שאינם משתנים באופן בסיסי כאשר מתחלפת ממשלה בבגדאד.
• רצונה של טהראן להימנע מעימות עם ראש הממשלה אלכאט’מי בלט במיוחד בתגובות הרפות לפשיטה על מתחם “גדודי חזבאללה”, המיליציה השיעית שלהערכתנו ביצעה את מרבית הירי לעבר בסיסים ומתקנים אמריקאים. דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), הצהיר במסיבת העיתונאים השבועית שלו (25 ביוני 2020), כי האירועים המתרחשים בעיראק קשורים אך ורק לעיראק וכי אין בכוונת איראן להתערב בענייניה הפנימיים או להביע דעה בסוגיות שאינן קשורות אליה. הוא הוסיף, כי “הגיוס העממי” מהווה קבוצה עממית, שהוקמה בהנחיית אנשי הדת הבכירים והפכה לכוח צבאי. הוא ציין, כי איראן בטוחה שממשלת עיראק תנהל את ענייניה הפנימיים בצורה המיטבית כדי להשיב בהקדם האפשרי את היציבות והביטחון לארצה (תסנים, 29 ביוני 2020). התגובה האיראנית הרשמית ביטאה רצון איראני להימנע מהחרפת המתיחות עם ראש ממשלת עיראק. ניכר כי טהראן מעדיפה בשלב זה לפעול לשימור השפעתה הפוליטית, הצבאית והכלכלית במדינה מבלי להיגרר לעימות פומבי עם אלכאט’מי. זאת, תוך הכרה באילוצים הניצבים בפניה בזירה העיראקית והערכה, כי בשלב זה לא נשקף איום מיידי ומשמעותי על האינטרסים החיוניים שלה בזירה זו.
• גם התקשורת האיראנית נמנעה, בדרך כלל, מביקורת ישירה כלפי ראש ממשלת עיראק בעקבות התקרית בדרום בגדאד. סוכנות הידיעות “מהר” (Mehr) מתחה ביקורת על תקיפת מפקדת “גדודי חזבאללה” ומעצר פעילי המיליציה, אך לא הטילה על אלכאט’מי אחריות ישירה לאירוע. במאמר פרשנות, שהתפרסם באתר הסוכנות (27 ביוני 2020), נכתב, כי מבצעי הפעולה לא יכלו להשיג את התוצאה אליה חתרו, משום שהמיליציות השיעיות אינן מהוות רק חלק בלתי נפרד מהכוחות המזוינים אלא גם זוכות לתמיכת אנשי הדת הבכירים. לפיכך, האמריקאים ואלה המשרתים אותם לא יוכלו לשים קץ למיליציות הנהנות מעוצמה צבאית, מאהדה עממית ומתמיכת אנשי הדת הבכירים. עם זאת, במאמר נוסף, שהתפרסם ב”מהר” (5 ביולי 2020), נמתחה ביקורת חריפה יותר על ראש הממשלה אלכאט’מי, בטענה שהוא פועל על-פי תכתיבים אמריקאים. במאמר נכתב, כי במקום לפעול בהתאם לסדר העדיפויות אליו היה מחויב כאשר מונה לתפקידו, ובראשו שיפור המצב הכלכלי, היערכות לקיום בחירות פרלמנטריות חדשות בהקדם, נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק ומאבק בשחיתות, פועל אלכאט’מי לקידום יעדים התואמים את דרישות ארצות-הברית.

פעילות כוח קדס

• במסגרת המאמץ האיראני הנמשך לשימור דריסת הרגל הפוליטית והביטחונית שלה בעיראק ממשיך כוח קדס של משמרות המהפכה למלא תפקיד מרכזי גם לאחר חיסול סלימאני. מאז נכנס לתפקידו בחודש ינואר 2020, ביקר מפקד הכוח החדש, אסמאעיל קאא’ני, לפחות פעמיים בעיראק ונפגש עם בכירים בממשל העיראקי ובמיליציות השיעיות. בסוף מרץ 2020 ביקר קאא’ני בעיראק בניסיון לאחד את הסיעות השיעיות סביב דחיית מועמדותו של עדנאן אלזרפי ולגבש מועמד חלופי מוסכם לראשות הממשלה. על-פי כמה דיווחים, נפגש קאא’ני עם ראשי הסיעות השיעיות בפרלמנט העיראקי, האדי אלעאמרי, נורי אלמאלכי ועמאר אלחכים, בניסיון לגבש מועמד חלופי מוסכם לראשות ממשלת עיראק לנוכח הסתייגות הסיעות השיעיות ואיראן ממועמדותו של ראש הממשלה המיועד (אלמרצד ניוז, 31 במרץ; אלאח’באר, 1 באפריל 2020).
• בראשית יוני 2020 הגיע קאא’ני לביקור נוסף בבגדאד לקראת פתיחת הדיאלוג האסטרטגי בין עיראק לארצות-הברית. מקורות עיראקים דיווחו, כי ביקורו נועד לגבש חזית אחידה עם בכירים בסיעות הנאמנות לאיראן בעיראק לקראת פתיחת הדיאלוג. על-פי כמה דיווחים בתקשורת הערבית, נאלץ קאא’ני לבקש אישור כניסה מראש לעיראק ונכנס במסגרת משלחת איראנית רשמית בראשות שר האנרגיה, רזא ארדכאניאן (אלערבי אלג’דיד, 3 ביוני 2020).
• אתר חדשות איראני פרסם לאחרונה כתבה, שבה התייחס לשינוי במאפייני כוח קדס בעקבות חיסול סלימאני ומינוי קאא’ני למפקד הכוח. בכתבה נכתב, כי בשונה מקודמו, מעדיף קאא’ני פעילות חשאית על פני פעילות גלויה, אך ממשיך לקדם את יעדי העל האיראנים בזירות השונות, בהן גם בעיראק, שבה הוא מקדם פעילות מדינית חשאית למחצה במטרה להאיץ את נסיגת הכוחות האמריקאים בנסיבות החדשות, שנוצרו בעקבות מינוי מצטפא אלכאט’מי כראש ממשלת עיראק (ג’האן ניוז, 20 ביוני 2020).
• האתגרים הגוברים תופסים את איראן בעיצומה של מתיחות נמשכת בין איראן לארצות-הברית ובין המיליציות השיעיות הפרו-איראניות לכוחות האמריקאים המוצבים במדינה. גם לאחר חיסול סלימאני נמשכו עימותים בין המיליציות השיעיות הפרו-איראניות לכוחות הקואליציה המערבית, שהגיעו לשיאם בשורת תקיפות, שבוצעו במחצית מרץ 2020 באמצעות ירי רקטות לעבר בסיסים בהם שוהים כוחות אמריקאים. בתקיפה, שבוצעה ב-11 במרץ 2020 לעבר הבסיס הצבאי אלתאג’י, צפונית לבגדאד, נהרגו שני חיילים אמריקאים וחיילת בריטית, ובתקיפה נוספת, שבוצעה לעבר הבסיס ב-14 במרץ 2020, נפצעו כמה חיילים עיראקים ואמריקאים. תקיפה נוספת בוצעה ב-17 במרץ 2020 לעבר בסיס בסמאיה שמדרומית לבגדאד. דובר משרד החוץ האיראני הכחיש מעורבות איראנית בתקיפות אלה והצהיר, כי על נשיא ארצות-הברית לבחון את נוכחות כוחותיו באזור במקום לעסוק בהאשמות “חסרות בסיס” (פארס, 13 במרץ 2020).
• על רקע העימותים בין המיליציות השיעיות לכוחות האמריקאים בעיראק, נמשכים כל העת תיאומים בין איראן לבכירי המיליציות הנאמנות לה. בראשית ינואר 2020 ביקר אחמד אלמחמדאוי (אבו-פדכ), שמונה למפקד “גדודי חזבאללה” בעקבות חיסול אבו-מהדי אלמהנדס, באיראן. במהלך הביקור ביקר אבו-פדכ בקברו של קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס לשעבר, בעיר כרמאן (משרק ניוז, 24 בפברואר 2020).

• בפברואר 2020 התקיים בטהראן כנס לזכר חללי “חזית ההתנגדות”, במהלכו הצהיר מנהיג המיליציה העיראקית השיעית הפרו-איראנית “תנועת האצילים” (חרכת אלנג’באא’), שיח’ אכרם אלכעבי, כי בכוונת המיליציה להיאבק נגד הכוחות האמריקאים עד לסילוקם מעיראק. הוא הוסיף, כי ארגונו נחוש לנקום את מותם של “מפקדי ההתנגדות החללים” ונערך למלחמה וכי החלה הספירה לאחור לקראת שעת האפס של הנקמה על מותם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס (תסנים; מהר, 15 בפברואר 2020).

• אף כי במהלך אפריל 2020 שככה המתיחות בין ארצות-הברית למיליציות השיעיות בעיראק, המשיכו בכירים איראנים לקרוא לנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק. דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי, טען, כי הפעולות הצבאיות של ארצות-הברית בעיראק מהוות הפרה של הריבונות העיראקית ומנוגדות לדרישה הרשמית והפומבית של הממשלה, הפרלמנט והעם העיראקי, לנסיגת הכוחות האמריקאים מהמדינה ועלולות לדרדר את המצב באזור (תסנים, 1 באפריל 2020). יועצו הביטחוני הבכיר של מנהיג איראן ומפקד משמרות המהפכה לשעבר, סיד יחיא רחים צפוי (Seyyed Yahya Rahim Safavi), הזהיר, כי אם תתעלם ארצות-הברית מדרישת הפרלמנט העיראקי להוציא את כוחותיה מעיראק, יהיה עליה לשאת באחריות להשלכות נוכחותה הבלתי-חוקית בעיראק. הוא ציין, כי המצב הכלכלי והפוליטי בארצות-הברית בצל התפרצות הקורונה והבחירות המתקרבות לנשיאות מקשות על יכולתה לנהל עימות צבאי באזור. צפוי קרא לאנשי הממשל והצבא האמריקאים לשקול את השלכותיה של כל פעולה עליה יחליטו והזהיר, כי העם העיראקי, הצעירים העיראקים ו”קבוצות ההתנגדות” מוכנים לפעול נגד כל פעולה צבאית אמריקאית (תסנים, 1 באפריל 2020).
• בתוך כך, הודיעה ארצות-הברית על שינוי בפריסת כוחותיה בעיראק, ובכלל זה פינוי שלושה בסיסים קטנים והתכנסות הכוחות בבסיסים גדולים, שההגנה עליהם תתוגבר. במסגרת זו העבירו האמריקאים את השליטה על בסיס אלקאא’ם לידי צבא עיראק. הדיווחים על צמצום הנוכחות האמריקאית בעיראק, כמו גם ההסכם שחתמה ארצות-הברית עם הטאלבאן, שיביא לצמצום הדרגתי של הכוחות האמריקאים באפגניסטאן, חיזקו את ההערכה בטהראן, כי המשך הלחץ הצבאי על הכוחות האמריקאים בעיראק באמצעות המיליציות השיעיות הפועלות בחסותה עשוי לזרז את נסיגת הכוחות האמריקאים מהמדינה. כך, למשל, העריך שגריר איראן לשעבר בעיראק, חסן דנאא’יפר (Hassan Danaeifar), בריאיון לסוכנות הידיעות תסנים (13 באפריל 2020), כי הכוחות האמריקאים ייסוגו מעיראק בתוך פחות משנתיים.
• סילוק הנוכחות האמריקאית עדיין נתפס בעיני איראן יעד אסטרטגי ואמצעי משמעותי לשימור ואף לחיזוק השפעתה במדינה. אף על-פי כן, טהראן מוכנה לאמץ גישה פרגמטית וזהירה גם ביחס למימוש יעד זה והיא נמנעת, גם אם באופן זמני, מפעולות, שעלולות להוביל להסלמה מחודשת בעיראק, להחרפת העימות בינה לבין הממשל המרכזי בבגדאד וייתכן אף לעימות צבאי בינה לארצות-הברית, שאינו משרת את האינטרס האיראני בשלב זה. נראה, שאיראן מעריכה כי שימור השפעתה בעיראק לאורך זמן עדיף על פני צעדים מתריסים, שעלולים להגביר את החיכוך בין טהראן לממשל המרכזי בעיראק.
• ביטוי למדיניות הזהירה מצד איראן ושלוחיה בעיראק ניתן למצוא, בהימנעות המיליציות הנאמנות לאיראן מקבלת אחריות לתקיפות, שבוצעו נגד יעדים אמריקאים בעיראק במקביל לתחילת הדיאלוג האסטרטגי בין עיראק וארצות-הברית. את האחריות לתקיפות אלה קיבלה קבוצה פיקטיבית המכנה עצמה “ליגת המהפכנים” (דרך פעולה מוכרת של איראן, שבה נעשה שימוש בעבר). זאת ועוד, לאחר ביקורו של מפקד כוח קדס קאא’ני בעיראק בראשית יוני 2020, דיווח העיתון הלבנוני אלאח’באר המזוהה עם חזבאללה (6 ביוני 2020), כי בפגישות, שקיים קאא’ני עם בכירי המיליציות השיעיות במהלך ביקורו בן היומיים בעיראק, הוא קרא להם שלא להסלים את המצב, לשמור על רגיעה ולפתור את הבעיות בשיקול דעת. הוא הדגיש, כי “הגיוס העממי” הוא עיראקי וכי טהראן תומכת בו, אך אין בכוונתה להתערב בחילוקי הדעות הפנימיים בעיראק. עוד אמר קאא’ני, כי בחירת אלכאט’מי כראש ממשלת עיראק היא בחירה עיראקית ולא איראנית וכי הצלחתו תשרת את האינטרסים של שתי המדינות.
• גם אם הדיווח באלאח’באר אינו משקף בהכרח את התכנים, שעלו במהלך ביקור קאא’ני בבגדאד, הרי שיש בו כדי לבטא ניסיון איראני להציג עמדה מתונה יחסית כדי שלא להביך את ראש ממשלת עיראק החדש ולהימנע מעימות עמו בעת הנוכחית. גם שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די, הצהיר לאחר ביקור קאא’ני בבגדאד, כי הדיאלוג האסטרטגי האמריקאי-עיראקי הוא “עניין עיראקי פנימי” ואם הפרלמנט העיראקי יתמוך בהחלטות הממשלה, גם איראן תתמוך בהן. הוא ציין, כי לביקור קאא’ני בבגדאד לא היה כל קשר לפתיחת הדיאלוג, אם כי שב על עמדת איראן התומכת בנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק ומהאזור כולו (איסנ”א, 15 ביוני 2020).

פעילות בזירה הכלכלית, הביטחונית והדתית

• בתוך כך, פועלת איראן להבטיח עד כמה שניתן את המשך המסחר בין איראן לעיראק במאמץ לשמר את האינטרסים הכלכליים החיוניים שלה. במוקד המאמצים האיראנים במישור הכלכלי עמדו בשבועות האחרונים ניסיונות מצד בכירים איראנים ושגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די, לאפשר את פתיחתם המחודשת של מעברי הגבול בין שתי המדינות, שנסגרו בעקבות התפרצות הקורונה; ביקור משלחת בראשות שר האנרגיה האיראני בבגדאד; ביקור נגיד הבנק המרכזי האיראני בבגדאד; ופגישות בין שגריר איראן בבגדאד עם שרים כלכליים בכירים בממשלתו החדשה של מצטפא אלכאט’מי.
• במרץ 2020 ביקר מסג’די בשניים ממעברי הגבול המחברים בין שתי המדינות: מעבר הגבול העיראקי זרבאטיה (Zurbatiyah) ומעבר הגבול האיראני מהראן (Mehran) ודן עם האחראים לשני המעברים בדרכים להקל על העברת סחורות ונוסעים בין איראן לעיראק לנוכח התפרצות הקורונה. בביקור, אליו התלווה הנספח הצבאי האיראני בבגדאד, מצטפא מראדיאן (Mostafa Moradian), נפגש השגריר גם עם מושלי מחוזות כרמאנשאה ואילאם שבמערב איראן והדגיש את הצורך בחיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין איראן לעיראק דרך מעברי הגבול הממוקמים במחוזות אלה (אירנ”א, 21 במרץ 2020).
• בראשית אפריל 2020 נפגשו נציגים מארגון אזור הסחר החופשי ארונד (Arvand) שלחופי המפרץ הפרסי במעבר הגבול שלמצ’ה (Shalamcheh) שבין איראן לעיראק עם פקידים עיראקים מהעיר בצרה ודנו עימם באפשרות לפתוח את מעבר הגבול, שנסגר ב-7 במרץ 2020 על-ידי עיראק למעבר סחורות איראניות בעקבות התפרצות מגפת קורונה. שני הצדדים דנו בהליכים הבריאותיים הנדרשים לצורך פתיחת המעבר וחידוש הפעילות הכלכלית בו. מעבר הגבול שלמצ’ה ממוקם כ-15 ק”מ מהעיר ח’רמשהר שבדרום-מערב איראן וכעשרים ק”מ מהעיר בצרה שבעיראק והוא נחשב למעבר הגבול החשוב ביותר בדרום איראן למעבר סחורות ועולי רגל בין שתי המדינות (אירנ”א, 9 באפריל 2020).

• בראשית יוני 2020 הודיע חבר הועד המנהל של לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולעיראק, סיד חמיד חסיני (Seyyed Hamid Hosseini), כי באפריל-מאי 2020 חל שיפור בהיקף היצוא האיראני לעיראק, שנפגע בעקבות התפרצות הקורונה. הוא ציין, כי חמישים משאיות עיראקיות נכנסו לאיראן בחודש שעבר כדי להעביר לעיראק סחורות איראניות, שאוחסנו במכס האיראני, ו-500 משאיות נוספות צפויות להיכנס לאיראן להעברת סחורות נוספות. חסיני הוסיף, כי בקרוב ייפתח מעבר הגבול הדרומי שלמצ’ה ולאחר תיאומים נדרשים ייפתחו גם יתר מעברי הגבול בין שתי המדינות, שטרם נפתחו מאז סגירתם בעקבות הקורונה (פארס, 9 ביוני 2020).
• ב-3 ביוני 2020 הגיע שר האנרגיה האיראני, רזא ארדכאניאן (Reza Ardakanian), לביקור רשמי בעיראק, במהלכו נפגש עם בכירים עיראקים, בהם נשיא עיראק, ראש הממשלה, שר החשמל ושר האוצר. הפגישות דנו בהרחבת שיתוף הפעולה בתחומי החשמל והמים בין שתי המדינות. בתום ביקורו הודיע ארדכאניאן, כי שתי המדינות האריכו את החוזה ליצוא חשמל מאיראן לעיראק בשנתיים נוספות וכי עיראק שילמה לאיראן חוב בגובה של כ-400 מיליון דולרים בעבור אספקת חשמל איראני, כמחצית מהסכום אותו דורשת טהראן (אירנ”א; תסנים, 3 ביוני 2020).

• במחצית יוני 2020 קיים נגיד הבנק המרכזי האיראני, עבד אלנאצר המתי (Abdolnaser Hemmati), ביקור בבגדאד, במהלכו נפגש עם נגיד הבנק המרכזי העיראקי, עלי מחסן אסמאעיל אלעלאק (Ali Mohsen Ismail al-Alaq), ודן עימו בהרחבת שיתוף הפעולה הפיננסי והבנקאי בין שתי המדינות ובהפעלת מנגנון פיננסי משותף, שיאפשר לאיראן לנצל את מקורותיה הכספיים בעיראק, בעיקר מיצוא גז וחשמל, כדי לייבא מעיראק מוצרים בסיסיים שאינם תחת סנקציות, בהם מזון ותרופות (אירנ”א, 17 ביוני 2020).

• במהלך ביקורו בבגדאד נפגש נגיד הבנק המרכזי האיראני גם עם שר האוצר העיראקי, עלי עלאוי, ועם ראש ממשלת עיראק אלכאט’מי, שהביע תקווה להסרת הסנקציות הכלכליות, שהוטלו על איראן. אלכאט’מי ציין, כי עיראק ניצבת לצד איראן ומוכנה לסייע לה לנוכח התנאים הקשים הניצבים בפניה, כשם שאיראן ניצבה לצד עיראק בעבר. בתום פגישתו של הנגיד האיראני עם שר האוצר העיראקי אמר המתי, כי עיראק הביעה נכונות לשלם את חובותיה לאיראן עבור יצוא הגז והחשמל (אירנ”א, 17 ביוני 2020). במקביל לביקורי הבכירים האיראנים בבגדאד, קיים שגריר איראן בעיראק, אירג’ מסג’די, שורת פגישות עם שרים עיראקים בכירים, בהם שרי הפנים, ההגנה, התחבורה, העבודה והעניינים החברתיים, התכנון, הפיתוח, האוצר, ההשכלה הגבוהה, הנפט, הבריאות ואיכות הסביבה.

• איראן פועלת לשימור השפעתה בעיראק גם במישור הדתי-תרבותי לאור המגבלות על תנועת עולי רגל איראנים לעיראק בעקבות התפרצות הקורונה. במחצית אפריל 2020 הודיע ראש הארגון לעליה לרגל באיראן, עלי-רזא רשידיאן (Alireza Rashidian), כי מתבצעות הכנות ותוכניות לחידוש שליחתם של עולי רגל איראנים למקומות הקדושים לשיעים בעיראק ובסוריה לאחר בלימת מגפת קורונה. הוא ציין, כי הארגון מגבש פרוטוקולים רפואיים בשיתוף משרד הבריאות וארגון “הסהר האדום” ופועל בתיאום עם משרד החוץ מול עיראק וסוריה לחידוש העלייה לרגל. כמו כן, נעשות הכנות לספק את כל השירותים הנדרשים כדי לשמור על בריאותם של עולי הרגל (תסנים, 15 באפריל 2020).
• במקביל למגעים המדיניים והכלכליים, ממשיכה טהראן גם במגעים ביטחוניים עם בכירים עיראקים. ב-9 באפריל 2020 נועד הנספח הצבאי האיראני בבגדאד, מצטפא מראדיאן, עם שר ההגנה העיראקי, נג’אח אלשמרי (Najah al-Shammari), ודן עימו בדרכים לחיזוק שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות. בפגישה, שהתקיימה בשגרירות איראן בבגדאד, הדגישו השניים את חשיבות המערכה נגד הטרור, במיוחד נגד כוחות דאעש שנותרו בעיראק, וכן דנו במאבק נגד התפרצות הקורונה (מהר, 9 באפריל 2020).
• בסוף יוני 2020 נפגש מראדיאן עם הרמטכ”ל העיראקי החדש, עבד אלאמיר יאראללה (Abdul Amir Yarallah), ודן עימו בשיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות ובמערכה נגד דאעש. מראדיאן הביע את נכונות ארצו לסייע לכוחות המזוינים העיראקים בתחומים השונים. רמטכ”ל עיראק ביקש להרחיב ולחזק את שיתוף הפעולה המודיעיני במסגרת הוועדה המשותפת לאיראן, לרוסיה, לסוריה ולעיראק, שהוקמה לצורך חילופי מודיעין ותיאום המאבק בדאעש (אירנ”א, 23 ביוני 2020). מראדיאן נפגש לאחרונה גם עם שר ההגנה העיראקי, ג’מעה ענאד סעדון (Juma Anad Saadoun) ועם יו”ר ועדת החוץ והביטחון בפרלמנט העיראקי, מחמד רצ’א אלחידר (Mohammed Redha al-Haidar), ודן עימם בהרחבת שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני בין שתי המדינות (אירנ”א, 3 ביולי 2020). במחצית מאי 2020 הצהיר דובר מפקדת המבצעים המשותפים בעיראק, תחסין אלח’פאג’י (Tahseen al-Khafaji), כי שיתוף הפעולה הביטחוני בין עיראק, סוריה, איראן ורוסיה במערכה נגד “שרידי דאעש” נמשך. הוא ציין, כי מפקדת המבצעים המשותפים משתפת פעולה עם שלוש המדינות בהשגת מודיעין ובתקיפת מטרות דאעש בעיראק (איסנ”א, 11 במאי 2020).

^[1] להרחבה בנוגע לעימותים בין ראש ממשלת עיראק, חידר עבאדי, למפקד כוח קדס, קאסם סלימאני, ראה סקירת מרכז המידע למודיעין ולטרור: "דיוקנו של קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה האיראנים", 29 באוקטובר 2015. ↑

מאמרים נוספים בתחום