אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, חזר על עמדת חמאס לפיה הצטיידות הצבאית ומאבק נגד ישראל נמצאים בראש סדר העדיפויות גם על חשבון פיתוח כלכלי ורווחת האוכלוסייה

כללי

ב- 27 ביולי 2020 העניק אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, ראיון ליומון הקטרי לוסיל בו חשף, כי במסגרת “עסקת המאה” הוצע לחמאס סכום של 15 מיליארד דולרים. סכום זה יושקע בבניית נמל ימי, שדה תעופה ופרויקטים כלכליים נוספים, שנועדו להפוך את רצועת עזה לטריטוריה נפרדת ומשגשגת (מעין “סינגפור”). אולם, לדבריו, חמאס דחתה את ההצעה מכיוון שתמורת סכום זה היא התבקשה לפרק את הזרוע הצבאית שלה (ושל שאר ארגוני הטרור הפועלים ברצועה) ולהוציא את כל אמצעי הלחימה מהרצועה (ובכלל זה את הרקטות ו”הנשק הכבד”). הניה הדגיש שחמאס מעוניינת להסיר את ה”מצור” מעל רצועת עזה אולם לא במחיר ויתור על עקרונותיה ובמרכזם המשך בניית הכוח הצבאי, סירוב להכרה בישראל, מימוש “זכות השיבה” והקמת מדינה פלסטינית “מהים ועד הנהר”.

• דבריו של אסמאעיל הניה נאמרו בזמן שברצועת עזה מתגברת המצוקה הכלכלית בעקבות המערכה נגד נגיף הקורונה. אתר החדשות הפועל בעזה דיווח לאחרונה, כי שיעור האבטלה ברצועת עזה מגיע ל-60% וכי ישנם ברצועה יותר מ-300,000 מובטלים. האתר דיווח גם, כי בשל ההגבלות על היצוא, בעקבות משבר הקורונה, הצטמצמה התפוקה במפעלים ברצועה ב-30% והמצב הכלכלי הולך ומתדרדר (סוא, 17 ביולי 2020).
• התבטאות הניה משגרת מסר ברור, המכוון לקהלי יעד פנימיים וחיצוניים, כי למרות המצוקה הכלכלית הקשה, ולמרות הפיתויים הרבים המוצעים לה, חמאס אינה מוכנה לותר על עקרונות היסוד שלה המכתיבים מתן העדיפות להתעצמות צבאית ומאבק בישראל על חשבון הפניית המשאבים לצרכי האוכלוסייה. מסר דומה הועבר בזמנו ע”י ח’אלד משעל, יו”ר הלשכה המדינית שקדם להניה שהתבטא לאחר מבצע “עופרת יצוקה” כי “רוב הכסף והמאמץ מופנים להתנגדות ולהכנות צבאיות…”.

קריקטורה שפורסמה בעקבות ראיון אסמאעיל הניה. בקריקטורה כלי נשק בצורת המילה הערבית “לא”. בכותרת נכתב: “ההתנגדות מסרבת להמיר את הנשק ואת ירושלים ב- 15 מיליארד דולר”
(דף הפייסבוק של עלאא’ אללקטה, 28 ביולי 2020)^[1]

• עמדת יסוד זאת של חמאס, הנגזרת מהאידיאולוגיה שלה, גוזרת על התושבים עוני, מצוקה והעדר סיכוי אמתי לשיקום כלכלי של הרצועה. שימת הדגש על בניית הכוח הצבאי ועל המשך הלחימה עם ישראל מחייבים את ישראל (ואת מצרים) לפקח באופן הדוק על נתיבי הים והיבשה המובילים לרצועה. המענה של חמאס להידוק הפיקוח הינו קמפיין תעמולה המופנה לאוזניים מערביות (ולעיתים גם ערביות), המאשים את ישראל ב”מצור” ובהרס הכלכלה ברצועת עזה. קמפיין מעין זה מתנהל ע”י חמאס גם במהלך ההתמודדות נגד נגיף קורונה המלווה בהאשמת ישראל ב”מצור” שהוביל להרס מערכת הבריאות ברצועה.

ראיון אסמאעיל הניה ליומון הקטארי

• אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, העניק לאחרונה ראיון רחב יריעה ליומון הקטרי לוסיל (27 ביולי 2020). במהלך הריאיון אמר הניה לכתבים שברצונו לשתף אותם במידע הנוגע ל”עסקת המאה”. לדברי הניה, לפני כחודשיים, הוצע לחמאס על ידי גורמים שונים (שלא פורטו), בתמיכת “מעצמות גדולות”, סכום של כ-15 מיליארד דולרים, שנועדו להשקעה בבניית נמל ימי ונמל תעופה, וכן עבור פרויקטים כלכליים נוספים. לדברי הניה, חמאס השיבה בחיוב להצעה אולם כאשר היא שאלה מה היא התמורה להצעה זאת היא נענתה, כי התמורה תהיה פירוק הזרועות הצבאיות של חמאס ושאר הארגונים ברצועה ומיזוגם במנגנוני המשטרה הקיימים. כמו כן מחייבת קבלת סכום הכסף הוצאת כל אמצעי הלחימה מהרצועה במיוחד ה”נשק הכבד” (כגון הרקטות) ואמצעי לחימה נוספים. אסאעיל הניה הוסיף, כי ההצעה נועדה ליצור ישות מדינית ברצועת עזה (“בדומה לסינגפור”) שתהיה נפרדת מהתנועה הלאומית הפלסטינית ולחסל את חזית הרצועה שהיא כיום לדבריו “החזית הצבאית החמה”.
• הניה ציין שחמאס דחתה את ההצעה על הסף. הוא הדגיש בדבריו כי חמאס מעוניינת להסיר את “המצור” מעל הרצועה והיא מעוניינת בהקמתם של פרויקטים דוגמת נמל ימי ואווירי, אך לא תמורת ויתור על עקרונות היסוד שלה. בהמשך פירט הניה את התחומים, שבהם לא תהיה מוכנה חמאס לוותר: כלי הנשק שברשותה (“נשק ההתנגדות”); אי-ההכרה בישראל; על “פלסטין מהים ועד לנהר”, שבה תוקם מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים; על “זכות השיבה” וויתור על שחרור האסירים.

קמפיין תעמולה, שנועד לחזק את המסר של אסמאעיל הניה

בעקבות דבריו של אסמאעיל הניה יצאו כלי התקשורת של חמאס בקמפיין תקשורתי, שכוון כלפי פנים וחוץ, אשר הדגיש את סירובה של חמאס ל”סחר חליפין”, שבמסגרתו תוותר על נשקה ועל שאיפתה להקים מדינה פלסטינית על כל שטחה של ישראל, תמורת פיתוח כלכלי משמעותי של רצועת עזה. משמעות מסר זה הינה שבשום תנאי לא תהיה חמאס מוכנה להשתלב ב”תכנית טראמפ”, גם אם יוצעו לה פיתויים כלכליים משמעותיים.

• ב-27 ביולי 2020 התקיימה עצרת במרכז העיר עזה בהשתתפות מאות בני אדם. העצרת נועדה להביע תמיכה בעמדת חמאס המסרבת לוותר על נשק “ההתנגדות” בעבור כסף (אלרסאלה.נט, 27 בילי 2020). עבד אללטיף אלקאנוע, דובר חמאס, ציין שהציבור יצא לעצרת במטרה להדגיש את תמיכתו “בהתנגדות”, בעמדותיה ובהחלטותיה של חמאס לשמור על “זכויות” ו”עקרונות” הפלסטינים. הוא הדגיש שחמאס לא תיתן לפגוע בעניין הפלסטיני ולא תוותר על ה”זכויות”, על “יכולותיה” [הצבאיות] ועל “נשק ההתנגדות”. חמאס, לדבריו, דבקה ב”מפעל ההתנגדות” ומכינה עצמה ל”מפעל השיבה והשחרור” (ערוץ אלאקצא, 27 ביולי 2020).

• טאהר אלנונו, דובר חמאס, אמר, כי משמעות הצהרת הניה היא סירוב לפניית “גורם בינלאומי” (רמז לארה”ב?) לבצע “סחר חליפין” בזכויות הפלסטינים תמורת כסף. לדבריו כשדיבר הניה על סירובו להניח את הנשק, הוא דיבר בשם כל הפלסטינים. אלנונו הדגיש כי נשק “ההתנגדות” נמצא בידי חמאס והם ימשיכו לצבור כוח עד ל”שחרור ולניצחון”. הוא הוסיף, כי מי שסבור שלאחר שנות ה”מצור” יש אפשרות לכפות על העם פלסטיני “משוואות חדשות” תמורת שוחד טועה. אלנונו ציין, כי בראיית חמאס, “דרך השחרור” תתנהל באמצעות כלי הנשק שבידי חמאס (ובכלל זה רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים) ובאמצעות פיתוח יכולות “ההתנגדות” (אלאקצא, 27 ביולי 2020).

התבטאות נוספת של בכיר חמאס באשר לסדר העדיפויות האסטרטגי של חמאס

ברצועת עזה שוררת, מאז עליית חמאס לשלטון מצוקה כלכלית קשה, שאף החמירה בעקבות משבר הקורונה. מצוקה זאת מוצאת ביטויה ברמת אבטלה גבוהה, רמה ירודה של תפקוד התשתיות האזרחיות (רפואה, אספקת חשמל, מים, ביוב) ורמה ירודה של שירותים לאזרח. מצוקה זאת הולכת וגוברת למרות כספי סיוע רבים המוזרמים לרצועה דרך קבע ע”י מדינות וארגונים ובמרכזם קטר. מצוקה כלכלית זאת נובעת מסדר העדיפויות האסטרטגי של חמאס, הנותן עדיפות ברורה להתעצמות הצבאית ולמאבק בלתי מתפשר נגד ישראל בדרך של אלימות וטרור עד להשמדתה ולהקמת מדינה פלסטינית במקומה.

• בכירי חמאס אינם מרבים להתייחס לתרומה המכרעת שיש לאידיאולוגיה ולאסטרטגיה הלוחמנית של חמאס למצב העוני והמצוקות הכלכלית ברצועה. תחת זאת הם מנהלים קמפיין תודעתי נגד ישראל, המופנה בעיקר לקהלי היעד המערביים, אך גם לעיתים לעולם הערבי והמוסלמי. קמפיין זה מטיל על ישראל ועל “המצור” את האשמה בכל מצוקות הרצועה. ביטוי קונקרטי לכך ניתן לאחרונה כשבמהלך משבר הקורונה הואשמה ישראל בהרס מערכת הבריאות ברצועה המעמיד בסכנה את חיי התושבים^[2].
• דוגמה נדירה לסדר העדיפויות האסטרטגי של חמאס ניתן למצוא בדברים שאמר ח’אלד משעל, מי שהיה יו”ר הלשכה המדינית של חמאס, כשנה לאחר מבצע “עופרת יצוקה” (כשעל הפרק עמד עניין שיקום הזרוע הצבאית של חמאס). ח’אלד משעל נאם בפני משתתפי כנס בין-ערבי בדמשק שנועד לגייס כספים. לדברי משעל הדיבורים אודות בנייה ופיוס (עם פתח), הם רק כלפי חוץ: “…התמונה הסמויה מן העין היא, שרוב הכסף והמאמץ מופנים להתנגדות ולהכנות צבאיות… אנו שוקדים על התנגדות” (פלסטין אלא’ן, 12 בנובמבר 2009).

• סדר עדיפויות אסטרטגי זה, הוא גם שהכתיב את התנהלות חמאס במגעי ההסדרה עם ישראל שנערכו בשנה האחרונה בתיווך מצרי, במקביל ל”התחממות” בשטח בעקבות “צעדות השיבה”. במגעים הללו, שבהם נדונה השגת רגיעה עם ישראל, הבהירו בכירי חמאס, כי חמאס מוכנה להסדרה מינימליסטית, קצרת טווח, במסגרתה היא תקבל סיוע הומניטארי בצירוף צעדים מעשיים ל”הקלת המצור”. לכל אורך הדרך הדגישו בכירי חמאס הם מתנגדים ל”הרגעה ארוכת טווח”, שתוביל להפסקת פעולות ה”התנגדות” (קרי, פעולות הטרור והאלימות)^[3]. בראיון לאלמיאדין, המזוהה עם חזבאללה, אמר אסמאעיל הניה כי לחמאס אין עניין בהסכם הרגעה ארוך טווח, שבמסגרתו היא תצטרך לוותר על עמדות היסוד שלה או להתפרק מנשקה. הניה ציין כי במקביל למגעי ההסדרה ממשיכה חמאס באסטרטגיה של בניין הכוח הצבאי והיא לא תסכים לוותר עליו במסגרת ההסדרה שהיא חותרת לקדם^[4].
• בחינת התנהלות חמאס בשטח בשנות שלטונה ברצועה מצביעה, כי סדר העדיפויות האסטרטגי, כפי שתואר לעיל, אכן מיושם הלכה למעשה בשטח. כספים רבים שזרמו לרצועה לא נוצלו לשיפור התשתיות האזרחיות ולמתן מענה למצוקות הכלכליות של התושבים אלא הוקצו לבניין הכוח הצבאי, ובכלל זה: הגדלת משמעותית של מלאי הרקטות ושיפור איכותן; השקעת משאבים רבים בפרויקט המנהרות, הן מנהרות התקפיות המובילות הן לשטח ישראל, הן מנהרות לוגיסטיות בין הרצועה למצרים והן רשת מנהרות שבתוך הרצועה; בניית מסגרות צבאיות ובכלל זה חיזוקם של כוח עילית (אלנח’בה) ושל הכוח הימי; הגדלת סדר הכוחות של חמאס; שיקום יחידות שנפגעו ושיפור כשירותם של מנגנוני הביטחון. כל זאת בזמן שהתשתיות האזרחיות סובלות מהזנחה מתמשכת והכלכלה בעזה מקרטעת.
• על ממדי ההתעצמות הצבאית ניתן להבין מנאום שנשא יחיא אלסנואר, ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועה בנובמבר 2019 בו התפאר, כי לרשות חמאס עומד עתה כוח צבאי גדול בהרבה מזה שעמד לרשותה במהלך מבצע “צוק איתן” (4 בנובמבר 2019). הוא ציין, כי לרשות חמאס (ושאר ארגוני הטרור) ברצועה אלפי רקטות, שביכולתן להפוך את הערים בישראל ל”עיר חורבות ולערי רפאים”. כמו כן מצויים ברשותם אלפי טילי נ”ט, מאות מנהרות, מאות חדרי בקרה ושליטה ואלפי מארבים הממתינים לכוחות צה”ל במידה ויחליטו להיכנס לרצועה^[5]. גם אסמאעיל הניה התפאר בראיון נרחב לערוץ אלמיאדין, כי כוחה הצבאי של חמאס גדל פי כמה וכמה מאז 2014 (מבצע “צוק איתן”) וכי יכולתה של חמאס לפגוע בישראל כיום, עולה בהרבה על זו שבעבר (אלמיאדין, 3 במרץ 2020).

   
תמונות מתוך סרטון, שהפיקה חמאס, אשר בו הוצגה חפירת מנהרה ע”י פעילי גדודי עז אלדין אלקסאם (עם רמז, כי המדובר במנהרה התקפית). בסרטון נראית חפירת המנהרה והצבת לוחות בטון (צפא, 8 ביוני 2015). חמאס הקצתה להקמת המנהרות כמויות גדולות של מלט למרות המחסור בזמן הקיים ברצועה.

• כדי להקשות על תהליך ההתעצמות הצבאית של חמאס, שהתבססה על הברחות לרצועת עזה של אמצעי לחימה וחומרי גלם המיועדים לשימושים צבאיים, נאלצה ישראל להטיל פיקוח הדוק על נתיבי הים והיבשה המובילים לרצועה. גם מצרים הטילה פיקוח הדוק על תנועת העוברים ושבים במעבר רפיח. בנוסף לכך נטרלה מצרים את מערכת המנהרות המסועפת שהובילה מהרצועה לחצי האי סיני, אשר שימשה להברחות אמצעי לחימה ופעילי טרור. המענה של חמאס להגברת הפיקוח על הנתיבים המובילים לרצועה היה קמפיין שהאשים את ישראל, כי היא מטילה “מצור” על רצועת עזה. “שבירת המצור” הוגדרה ע”י חמאס כאתגר מרכזי העומד בפניה, והדרישה להפסקת ה”מצור” משמשת עילה לקמפיין תעמולה נגד ישראל מלווה באיומים לכפות בכוח הזרוע את הפסקתו.

^[1] הקריקטוריסט עלאא' אללקטה מתגורר בחו"ל אך מפרסם בקביעות קריקטורות ביומון פלסטין המזוהה עם חמאס. הקריקטורות שלו מבטאות עמדות המזוהות עם חמאס. ↑
^[2] ראו פרסום מרכז המידע מ-23 באפריל 2020: "מהי הסיבה האמיתית לחולשתה של מערכת הבריאות ברצועת עזה?". ↑
^[3] ראו פרסום מרכז המידע מ-12 בדצמבר 2019: "כיצד נתפס ע"י חמאס הסכם הרגיעה עם ישראל שנדון לאחרונה בקהיר?". ↑
^[4] ראו פרסום מרכז המידע מ-8 במרץ 2020 : "בראיון שהעניק אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, הוא חשף פעם נוספת את משמעות תהליך ההסדרה בעיני חמאס" ↑
^[5] ראו פרסום מרכז המידע מ-10 בנובמבר 2019: "בנאום לוחמני הזהיר יחיא אלסנואר את ישראל, כי חמאס והעם הפלסטיני לא ישלימו עם המשך המצור על רצועת עזה:" הגיעו מים עד נפש ואיננו יכולים להפגין אורך רוח יותר". ↑

מאמרים נוספים בתחום