ארגון המודיעין של משמרות המהפכה: מנגנון המודיעין המרכזי באיראן

ארגון המודיעין של משמרות המהפכה (אילנ

ארגון המודיעין של משמרות המהפכה (אילנ"א, 16 ביולי 2020).

לוגו משרד המודיעין (מימין) ומשמרות המהפכה (משמאל)

לוגו משרד המודיעין (מימין) ומשמרות המהפכה (משמאל)

מפקד משמרות המהפכה (משמאל) לצד חסן מחקק, ממלא-מקום ראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה (תסנים, 18 במאי 2019).

מפקד משמרות המהפכה (משמאל) לצד חסן מחקק, ממלא-מקום ראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה (תסנים, 18 במאי 2019).

מאת: ד”ר רז צימט
עיקרי הדברים

ארגון המודיעין של משמרות המהפכה הפך בעשור האחרון למנגנון המודיעין המרכזי ברפובליקה האסלאמית, המרכז בידיו סמכויות נרחבות ובעל השפעה גוברת. מערך המודיעין האיראני, בדומה למערכים שלטוניים נוספים ברפובליקה האסלאמית, מתאפיין במאבקי כוחות, ביריבויות ובכפילות. זאת, בעיקר בין ארגון המודיעין של משמרות המהפכה הכפוף למנהיג העליון לבין משרד המודיעין, שהוקם בשנת 1984 וכפוף לנשיא. הכפילויות בתחומי האחריות בין משרד המודיעין לארגון המודיעין של משמרות המהפכה יצרו חילוקי דעות ומאבקי יוקרה בין שני הגופים, אף על-פי שבכירים במשטר ובשני הארגונים ניסו בשנים האחרונות להצניע את עוצמת המחלוקות ביניהם ולהפגין אחדות שורה, ולו למראית עין, מבית וכלפי חוץ.

 

ארגון המודיעין של משמרות המהפכה (אילנ"א, 16 ביולי 2020).

ארגון המודיעין של משמרות המהפכה (אילנ”א, 16 ביולי 2020).

  • ארגון המודיעין של משמרות המהפכה במתכונתו הנוכחית הוקם בשנת 2009, לאחר שעבר שינויים ארגוניים ומבניים מאז הקמת יחידת המודיעין של משמרות המהפכה, זמן קצר לאחר המהפכה האסלאמית (1979). מאז סוף שנות השמונים, וביתר שאת בסוף שנות התשעים ובעשור הראשון של המאה ה-21, התחזק מעמדו של מודיעין משמרות המהפכה על חשבון מעמדו של משרד המודיעין. ברקע לחיזוק מעמדו ניתן לציין את המכה, שספג משרד המודיעין בעקבות חשיפת מעורבותו בפרשת “רציחות השרשרת” של אינטלקטואלים איראנים בשנות התשעים; מאבקי הכוח בין המנהיג לנשיאים מחמד ח’אתמי ומחמוד אחמדינז’אד, שהגבירו את רצונו של המנהיג לחזק את מודיעין משמרות המהפכה, שאינו נתון לפיקוח מצד הממשלה והרשות המחוקקת; מהומות 2009, שהמחישו את הצורך בשליטה משופרת של צמרת המשטר בראשות המנהיג באמצעי הדיכוי; גלי המחאה, שפרצו באיראן בשנים האחרונות על רקע המשבר הכלכלי המחריף; ואת העימות הגובר בין איראן לארצות הברית ובעלות בריתה מאז פרישת הנשיא טראמפ מהסכם הגרעין. השדרוג במעמדו של ארגון המודיעין והרחבת משימותיו הם חלק ממגמה כוללת של התחזקות מעמד משמרות המהפכה, הממלאים כיום תפקיד משמעותי במערכת הפוליטית ובכלכלה האיראנית.
  • החל משנת 2009, לאחר שדרוג אגף המודיעין של משמרות המהפכה, עומד בראשו איש הדת חסין טאא’ב (Hossein Taeb), הנחשב לאחד ממקורבי מנהיג איראן ח’אמנהאי. טאא’ב הצטרף למשמרות המהפכה בראשית שנות השמונים, שירת במשך כעשור במשרד המודיעין ובסוף שנות התשעים חזר למשמרות המהפכה. ב-2008 הוא מונה כמפקד זרוע הבסיג’ של משמרות המהפכה ומילא תפקיד מרכזי בדיכוי מהומות 2009. זמן קצר לאחר דיכוי המהומות מונה לראש ארגון המודיעין. הוא מחזיק בעמדות שמרניות וניציות המשקפות את הקו הרשמי אותו מתווה מנהיג איראן.


חסין טאא'ב (תאבנאכ, 27 בינואר 2020).
חסין טאא’ב (תאבנאכ, 27 בינואר 2020).

  • בדומה למאפייני פעילותם המבוזרת של משמרות המהפכה בעשור האחרון, פועל גם ארגון המודיעין של משמרות המהפכה באמצעות מרכזים מודיעיניים הפועלים ב-31 המחוזות ברחבי המדינה. ממידע חלקי וספוראדי אודות מבנה הארגון עולה, כי הוא מורכב ממספר מחלקות נושאיות, שאחראיות לתחומים מודיעיניים שונים בהתאם למשימות המוטלות על הארגון.

בין משימותיו המרכזיות של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה ניתן לציין: סיכול טרור, סיכול חתרנות פוליטית, השתתפות פעילה בדיכוי מחאות ומהומות, מאבק ב”חדירה תרבותית מערבית” ובעבירות מוסר, פיקוח ואכיפה במרחב הווירטואלי, סיכול בדלנות אתנית ו”סטייה דתית”, סיכול פשיעה חמורה והברחות ומאבק בשחיתות כלכלית. בשנים האחרונות נוספו לארגון משימות מגוונות, שחלקן נחשבו בעבר לנחלתו הבלעדית של משרד המודיעין, כגון: לכידת מתנגדי משטר בחו”ל ומעצר זרים בעלי אזרחות כפולה לצורך קידום עסקאות לשחרור אסירים בין איראן למדינות במערב, או לשם קידום אינטרסים כלכליים שונים. כמו כן הועמקה מעורבות ארגון המודיעין בדיכוי מתנגדי המשטר ומבקריו מבית.

  • על פי מספר דיווחים (בלתי מאומתים) גם מערך הסייבר של משמרות המהפכה כפוף לארגון המודיעין. פיקוד הגנת הסייבר של משמרות המהפכה הוקם בעשור האחרון כדי להגן על מערכות מידע מקומיות מפני תקיפות סייבר; לפקח על פשיעה מאורגנת, טרור וריגול בסייבר; לסכל פגיעה בערכי המהפכה; לשדרג את ביטחון המשתמשים במערכות סייבר וליצור תכנים בסייבר.
  • חיזוק מעמדו של הארגון והתרחבות פעילותו לתחומים נוספים הביאו לביקורת ציבורית ופוליטית גוברת על הארגון, שכללו טענות בנוגע לניצול לרעה של סמכויותיו ואף למעורבותו במעשי שחיתות ואי-סדרים. חרף ביקורת זו, לא זו בלבד שמעמדו לא נפגע אלא שנראה כי המשטר נחוש לחזקו אף יותר, ככל שגוברים האתגרים בפניהם ניצבת איראן מבית ומחוץ.
מבנה המסמך
  • מסמך זה כולל את הפרקים הבאים:
    • הקדמה
    • אבני דרך בהתפתחות ארגון המודיעין של משמרות המהפכה
    • יחסי הגומלין בין ארגון המודיעין של משמרות המהפכה לבין משרד המודיעין
    • קווים לדמותו של חסין טאא’ב ראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה
    • מבנה משוער של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה
    • משימות ותחומי אחריות של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה:
      • סיכול טרור
      • סיכול חתרנות פוליטית
      • השתתפות פעילה בדיכוי מחאות ומהומות
      • לכידת מתנגדי משטר בחו”ל
      • מעצר זרים בעלי אזרחות כפולה
      • מאבק ב”חדירה תרבותית מערבית” ושמירת ערכי המוסר במרחב הפיזי והווירטואלי
      • פעילות נגד בדלנות אתנית
      • פעילות נגד גילויים של “סטייה דתית”
      • סיכול פשיעה חמורה
      • סיכול הברחות
      • מאבק בשחיתות כלכלית
      • מערך הסייבר
      • המאבק בקורונה
    • ביקורת כלפי ארגון המודיעין וטענות למעורבותו בשחיתות ובאי-סדרים
הערות מתודולוגיות
  • זוהי עבודת מחקר כוללת, שנכתבה לראשונה, על ארגון המודיעין של משמרות המהפכה. בעשור האחרון התפרסמו בעולם מאמרים ספורים אודות קהילת המודיעין האיראנית, אשר עוסקים באופן חלקי ומוגבל בארגון המודיעין של משמרות המהפכה. בין הבולטים שבהם ניתן לציין פרופיל נרחב על משרד המודיעין האיראני, שהתפרסם בדצמבר 2012 על-ידי ספריית קונגרס האמריקאית Iran’s Ministry of Intelligence and Security: A Profile)); מאמרו של Carl Anthony Wege על הממסד המודיעיני האיראני, שהתפרסם בקיץ 2015 (Iran’s Intelligence Establishment); ומאמרו של Udit Banerjea על הרחבת הפעילות המודיעינית של משמרות המהפכה, שהתפרסם בסתיו 2015 (Revolutionary Intelligence: The Expanding Intelligence Role of the Iranian Revolutionary Guard Corps).
  • בנוסף לכך התפרסמו בשנים האחרונות מספר מחקרים, שעסקו באופן נרחב בפעילות משמרות המהפכה. ראויים לציין מחקריהם של Ali Alfoneh, Afshon Ostovar ו-Saeid Golkar, וכן סקירה אודות משמרות המהפכה, שפרסם בשנת 2009 מכון ראנד. עם זאת, גם מחקרים אלה, שעסקו בהרחבה בהיבטים שונים של פעילות משמרות המהפכה, כמעט ולא דנו באופן נקודתי בארגון המודיעין של משמרות המהפכה.
  • לצורך כתיבת המסמך נעשה שימוש בכלל המחקרים, שפורטו לעיל, בתוספת שני סוגי מקורות:
  • כתבות מזדמנות, שהתפרסמו בשנים האחרונות באתרי חדשות איראנים, באתרים המזוהים עם האופוזיציה האיראנית הגולה ובאתרי חדשות של גופי תקשורת מערביים מובילים בשפה הפרסית, בעיקר BBC בפרסית.
  • עשרות רבות של ידיעות גולמיות, שהתפרסמו בתקשורת האיראנית אודות פעילות ארגון המודיעין של משמרות המהפכה בתחומים מגוונים.
  • מטבע הדברים, שהמידע הגלוי אודות פעילותו של אחד הארגונים החשאיים ביותר באיראן הוא מזדמן חלקי ומידת מהימנותו אינה תמיד ברורה. קביעה זאת יפה הן לגבי דיווחים המתפרסמים מטעם המשטר האיראני, שנועדו, לעיתים קרובות, לצרכי תעמולה והאדרת יכולותיו, והן לגבי דיווחים המתפרסמים מטעם האופוזיציה האיראנית וכוללים במקרים רבים מידע כוזב, שנועד להשחיר את המשטר האיראני. זאת ועוד, גם מידת עדכניותו של המידע המתפרסם אודות ארגון המודיעין של משמרות המהפכה לא תמיד ברורה, בעיקר לנוכח השינויים המבניים, שעבר הארגון לאורך השנים. בשל חשאיותו ורגישותו של הארגון, כוללים חלק מהדיווחים אודותיו (בעיקר במערב) טעויות עובדתיות. הבעייתיות של העדר מידע אמין וזמין קיימת במיוחד בכל הקשור למבנה ארגון המודיעין של משמרות המהפכה. ולמרות כל המגבלות הללו, ניתן בכל זאת להערכתנו, על בסיס המידע הקיים, לאפיין את תחומי פעילותו המרכזיים של ארגון המודיעין, את משקלו במנגנוני המודיעין האיראנים ואת המגמות המרכזיות בהתפתחותו לאורך השנים.
הקדמה

ארגון המודיעין של משמרות המהפכה (سازمان اطلاعات سپاه پاسداران) הפך בעשור האחרון לסוכנות המודיעין המרכזית ברפובליקה האסלאמית, המרכזת בידיה סמכויות נרחבות ובעלת השפעה גוברת.

  • במערכת השלטונית האיראנית מעורבים גופים רבים בעלי תחומי אחריות חופפים. כפילות מוסדית זו היא מאפיין בולט של המשטר האיראני המאפשר למנהיג העליון, המרכז בידיו את עיקר סמכויות ניהול המדינה, לעודד תחרות בין מוקדי כוח בעלי סמכויות מקבילות ולמנוע בכך ריכוז עוצמת יתר בידיהם. כך, למשל, ניתן להצביע על מעורבות משרד החוץ, יועצו לעניינים בינלאומיים של מנהיג איראן, המועצה העליונה לביטחון לאומי, המועצה האסטרטגית למדיניות חוץ וכוח קדס של משמרות המהפכה, כעל מוסדות המעורבים בגיבוש מדיניות החוץ האיראנית ובהוצאתה לפועל. גם מערך המודיעין האיראני מתאפיין במאבקי כוחות, בעיקר בין ארגון המודיעין של משמרות המהפכה הכפוף למנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, לבין משרד המודיעין (وزارت اطلاعات) הכפוף לנשיא (אם כי מינויו של שר המודיעין על-ידי הנשיא כפוף לאישורו של המנהיג).

לוגו משרד המודיעין (מימין) ומשמרות המהפכה (משמאל)

לוגו משרד המודיעין (מימין) ומשמרות המהפכה (משמאל)

  • באוקטובר 2014 הצביעה סוכנות הידיעות פארְס, המזוהה עם משמרות המהפכה, על 16 מוסדות ממשלתיים (חלקם הוקמו בשני העשורים האחרונים) המעורבים בפעילות מודיעינית. על-פי הכתבה, התיאום בין סוכנויות המודיעין נתון בידי “המועצה לתיאום מודיעין” (פארס, 14 באוקטובר 2014). בהתאם לחוק משנת 1983 במסגרתו הוקם משרד המודיעין, המועצה לתיאום מודיעין כללה במקור תשעה חברים: שר המודיעין, התובע הכללי, שר הפנים או נציגו, ראש היחידה לאבטחת מודיעין במשמרות המהפכה, ראש יחידת המודיעין במשמרות המהפכה, ראש היחידה לאבטחת מודיעין בצבא הסדיר, ראש יחידת המודיעין בצבא הסדיר, שר החוץ או נציגו וראש יחידת אבטחת המודיעין בכוחות ביטחון הפנים. המועצה אחראית על עריכת דיונים והחלפת דעות סביב סוגיות ומשימות מודיעיניות, חילופי מידע בנוגע לאופן ביצוע המשימות המודיעיניות על-ידי סוכנויות המודיעין השונות, קביעת תחומי אחריות לכל אחד מהגופים, תיאום סוגיות משותפות לכלל הגופים עם המועצה העליונה לביטחון לאומי, בחינת הצעות של הכוחות המזוינים בנוגע לעניינים מודיעיניים לצורך העברתן לרשות המחוקקת, קביעת קריטריונים לפעילות סוכנויות המודיעין והקמת מטה מודיעיני לניהול משברים ומצבי חירום. משרד המודיעין נקבע כסוכנות המודיעינית המרכזית האחראית לקביעת המטרות, המשימות והאסטרטגיה של סוכנויות המודיעין השונות (אתר משרד המודיעין, 18 באוקטובר 2014).
  • פעילות המועצה באה לידי ביטוי, למשל, במבצע לכידתו (פברואר 2010) של עבד אלמאלכ ריגי (Abdolmalek Rigi), מנהיג הארגון הבדלני הסוני-בלוצ’י ג’נדאללה (Jundollah), זאת כאשר המטוס עליו היה בדרכו מאיחוד האמירויות לקירגיסטאן הונחת על-ידי שלטונות איראן. פעולה זו חייבה תיאום בין מנגנוני המודיעין השונים והכוחות המזוינים, בהם משמרות המהפכה, משרד המודיעין וחיל האוויר של הצבא (תסנים, 21 בספטמבר 2018).
מעצר עבד אלמאלכ ריגי מנהיג ארגון ג'נדאללה 
(yjc, 6 באוגוסט 2020).
מעצר עבד אלמאלכ ריגי מנהיג ארגון ג’נדאללה
(yjc, 6 באוגוסט 2020).
  • ארגון המודיעין של משמרות המהפכה פועל במקביל לארגון לאבטחת מודיעין (سازمان حفاظت اطلاعات سپاه). ארגון זה, שהוקם ב-1983 ועבר, בדומה לארגון המודיעין, שינויים ארגוניים במהלך השנים, נושא באחריות לסיכול ריגול פנימי בתוך משמרות המהפכה, למניעת חדירה לשורות הארגון ודליפת מידע סודי מחוץ לאיראן ולאבטחת אישים, דיפלומטים, מתקנים רגישים, טיסות ושדות תעופה. כמו כן, אחראי הארגון לפיקוח פוליטי-ביטחוני על חברי משמרות המהפכה ומגן על ביטחונם. בראש הארגון עומד כיום מחמד כאט’מי (Mohammad Kazemi), שכמעט ואינו נחשף באמצעי התקשורת (Iranwire.com, 9 באפריל 2019).
מחמד כאט'מי, ראש הארגון לאבטחת מודיעין במשמרות המהפכה (פארס, 29 בינואר 2017).
מחמד כאט’מי, ראש הארגון לאבטחת מודיעין במשמרות המהפכה (פארס, 29 בינואר 2017).
  • במסגרת השינויים הארגוניים, שבוצעו במשמרות המהפכה בשנת 2009, מוזגו במסגרת הארגון לאבטחת מודיעין שלוש יחידות אבטחה: גיס אבטחת המטוסים, האחראי על אבטחת מטוסים ושדות תעופה; גיס אנצאר אלמהדי (Ansar al-Mahdi), האחראי על אבטחת בכירים במשטר, למעט המנהיג העליון; וגיס ולי אמר (Vali Amr), האחראי על אבטחת המנהיג. על-פי כמה דיווחים, גיס ולי אמר פועל באופן עצמאי ואינו כפוף לארגון לאבטחת מודיעין (BBC בפרסית, 28 בדצמבר 2016).
אבני דרך בהתפתחות ארגון המודיעין של משמרות המהפכה
  • לאחר המהפכה האסלאמית (1979) ופירוק ארגון המודיעין וביטחון המדינה של המשטר המלוכני (סאואכ), הופקד איסוף המודיעין בידי משמרות המהפכה. בתקופה זו התמקד הארגון באיסוף מודיעין לטובת המאבק, שניהל המשטר נגד מתנגדיו הפוליטיים, בהם ארגון מג’אהדין-י ח’לק (Mojahedin-e Khalgh) והמפלגה הקומוניסטית (תוּדֶה), שהחלו נרדפים זמן קצר לאחר המהפכה. עובדי יחידת המודיעין של משמרות המהפכה גויסו מקרב הצעירים המהפכניים והיו כפופים למנהלים בעלי ניסיון בפעילות חשאית נגד המשטר המלוכני (shahrvand.com, 8 בדצמבר 2016). בתחילה, פעלה היחידה תחת השם: “יחידת המודיעין והחקירות” והיא הייתה מעורבת בגיוס לשורות משמרות המהפכה ובזיהוי ובדיכוי פעילות אנטי-מהפכנית. לאחר מכן, שונה שמה ל”לשכת המודיעין” והיא הרחיבה את פעילותה המודיעינית והביטחונית (Iranwire.com, 9 באפריל 2019).
  • בעקבות פרוץ מלחמת איראן-עיראק (ספטמבר 1980) וכניסת משמרות המהפכה למלחמה, היפנה הארגון את רוב משאביו המודיעיניים לצרכי המלחמה. כתוצאה מכך, התעורר צורך לרכז את הפעילות המודיעינית והביטחונית, שאינה קשורה לניהול המלחמה, בידי גוף אחר. בשנת 1984 הוקם משרד המודיעין, שהפך לגורם המרכזי לאיסוף מודיעין ולסיכול פעילות נגד ביטחון המדינה. עם הקמתו, הועברו רוב משאבי המודיעין של משמרות המהפכה לידי המשרד החדש ומודיעין משמרות המהפכה הפך ליחידת מודיעין למבצעים, שפעילותה התמקדה בעיקר באיסוף מודיעין צבאי תומך במאמצי הלחימה (shahrvand.com, 8 בדצמבר 2016).
  • מעורבות משמרות המהפכה במשימות ביטחוניות ומודיעיניות, שאינן צבאיות, התחדשה בתום המלחמה (1988). החל מסוף שנות השמונים נדרשו משמרות המהפכה לתמיכה מודיעינית גם במבצעים של כוח קדס, שהוקם בתום המלחמה עם עיראק, ובמבצעי חיסול של פעילי אופוזיציה איראנים בחו”ל, בעיקר במהלך שנות התשעים (shahrvand.com, 8 בדצמבר 2016). על רקע השינויים במשימותיה, החלה יחידת המודיעין של משמרות המהפכה לפעול תחת השם “אגף המודיעין של המטה הכללי של משמרות המהפכה” (משרק ניוז, 18 במאי 2019).
  • בסוף שנות התשעים ובעשור הראשון של המאה ה-21 התחזק עוד יותר מעמדו של מודיעין משמרות המהפכה. לחיזוק מעמדו על חשבון משרד המודיעין תרמה באופן משמעותי המכה, שספג משרד המודיעין בעקבות חשיפת מעורבותו בפרשת “רציחות השרשרת” של אינטלקטואלים איראנים בשנות התשעים. מעורבות זאת הובילה להתפטרות שר המודיעין, קרבאן-עלי דרי נג’פאבאדי (Ghorbanali Dorri Najafabadi), בשנת 2000 ולטיהור המשרד מ”אלמנטים סוררים”. כפיפות משרד המודיעין לנשיא הרפורמיסטי דאז, מחמד ח’אתמי, הגבירה את רצונו של המנהיג ח’אמנהאי לחזק את אגף המודיעין של משמרות המהפכה, שאינו נתון לפיקוח של הממשלה והרשות המחוקקת (מג’לס), ולהטיל עליו משימות נוספות, ובראשן דיכוי מתנגדי המשטר (shahrvand.com, 8 בדצמבר 2016).
  • באוקטובר 2009 שודרג אגף המודיעין של משמרות המהפכה והפך לארגון, לאחר שמוזג עם כמה יחידות מודיעיניות נוספות במשמרות המהפכה. בראש הארגון הועמד חסין טאא’ב (Hossein Taeb), ששימש קודם לכן כמפקד זרוע הבסיג’ של משמרות המהפכה. הארגון הוקם על רקע המהומות, שפרצו בקיץ 2009 ברחבי איראן (“המהפכה הירוקה”) בעקבות טענות האופוזיציה הרפורמיסטית לזיוף תוצאות הבחירות לנשיאות ביוני 2009. הקמת ארגון המודיעין הקנתה למנהיג איראן ולצמרת האיראנית יכולת שליטה משופרת באמצעי הדיכוי והפיקוח, שאינם כפופים לממשלה.
  • החלשת משרד המודיעין הואצה בעקבות המשבר הפוליטי, שפרץ ב-2011 בין הנשיא מחמוד אחמדינז’אד למנהיג ח’אמנהאי. באפריל 2011 הודיע הנשיא, כי קיבל את התפטרותו של שר המודיעין, חידר מצלחי (Heydar Moslehi). זמן קצר לאחר מכן, פרסם ח’אמנהאי הודעה חריגה, שבה הביע תמיכה בשר המודיעין והינחה שעליו לשוב ולאייש את משרתו. חילוקי הדעות בין הנשיא למנהיג הפכו עד מהרה למשבר פוליטי חריף בצמרת האיראנית והגבירו אף יותר את נחישותו של ח’אמנהאי לחזק את משמרות המהפכה הכפופים לו באופן ישיר.
  • במאי 2019 מוזג ארגון המודיעין עם האגף למודיעין אסטרטגי של משמרות המהפכה. חסין טאא’ב נותר לעמוד בראש הארגון. חסין מחקק (Hossein Mohaqeq), ששימש קודם לכן כראש האגף למודיעין אסטרטגי, מונה לסגנו במקומו של חסין נג’את (Hossein Nejat), שכיהן כסגן ראש הארגון מאז דצמבר 2016 ועבר לשמש כראש האגף לענייני תרבות וחברה במשמרות המהפכה (תסנים, 18 במאי 2019; DW, 18 במאי 2019). בטקס החילופים הצהיר מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי (Hossein Salami), כי איראן מנהלת מלחמת מודיעין כוללת עם ארצות הברית ועם “חזית אויבי המהפכה והמשטר האסלאמי”, הכוללת מבצעים פסיכולוגיים, מבצעי סייבר, תנועות צבאיות ודיפלומטיה ציבורית וציין, כי ניתן להביס את האויב במלחמה זו. הוא ציין, כי על ארגון המודיעין של משמרות המהפכה מוטלת המשימה לזהות את האיומים הניצבים בפני איראן ולא להזניח לרגע את ניתוח האסטרטגיה וההתנגדות של ארצות הברית. סלאמי הוסיף, כי ארגון המודיעין ישים מעתה דגש מיוחד על ארצות הברית וירחיב את פעילותו גם בחו”ל (תסנים, 18 במאי 2019).
"سردار محقق" جانشین اطلاعات سپاه شد
מפקד משמרות המהפכה (משמאל) לצד חסן מחקק, ממלא-מקום ראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה (תסנים, 18 במאי 2019).
  • השינויים הארגוניים במודיעין משמרות המהפכה התבצעו על רקע העימות המחריף בין איראן לארצות הברית בעקבות החלטת הנשיא דונלד טראמפ במאי 2018 לפרוש מהסכם הגרעין ולאמץ את “אסטרטגיית מקסימום הלחצים” נגד איראן. בנוסף לכך, לשינוי המבני קדמה הודעת ארצות הברית להוסיף את משמרות המהפכה לרשימת ארגוני הטרור של משרד החוץ האמריקאי החל מה-15 באפריל 2019. חיזוק מעמדו של טאא’ב כראש הארגון המשודרג נתפס כעדות נוספת לנחישות המשטר לשפר את המענה לאתגרים הגוברים מבית ומחוץ ולהגביר את הדיכוי הפנימי על רקע חשש מחידוש המחאה העממית בשל המשבר הכלכלי המחריף. העיתון ג’האן ניוז (Jahan news), העריך בעקבות מיזוג הארגון למודיעין עם האגף למודיעין אסטרטגי, כי השינויים המבניים נועדו לשפר את מקצועיות משמרות המהפכה ואת יכולתם לפעול במסגרת המערכה המודיעינית הכוללת נגד ארצות הברית ולספק מענה משופר לאיומים מצד “שירותי המודיעין העוינים” ו”הרשתות הביטחוניות האזוריות והעל-אזוריות” המופעלות על-ידם (ג’האן ניוז, 19 במאי 2019).
  • בנובמבר 2019 התייחס ממלא-מקום מפקד משמרות המהפכה, עלי פדוי (Ali Fadavi), להרחבת משימות ארגון המודיעין על רקע אירועי המחאה והעימות המחריף בין איראן לארצות הברית ובעלות בריתה. עלי פדוי האשים את ארצות הברית, צרפת, בריטניה, גרמניה וערב הסעודית במעורבות באירועי המחאה, שפרצו ברחבי איראן בנובמבר 2019 (“מהומות הדלק”) וציין, כי מודיעין משמרות המהפכה אחראי לביצוע משימות מטעם מפקד משמרות המהפכה ומשמש כזרוע אכיפת החוק של הרשות השופטת (משרק ניוז, 24 בנובמבר 2019).
  • את השדרוג במעמדו של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה ואת הרחבת משימותיו ניתן לראות על רקע המגמה הכוללת של התחזקות מעמדם של משמרות המהפכה, הממלאים כיום תפקיד משמעותי במערכת הפוליטית האיראנית, כמו גם בכלכלה. מינויו של מחמד עלי-ג’עפרי (Mohammad-Ali Jafari) כמפקד משמרות המהפכה בשנת 2007 סימנה שלב חשוב בהגברת מעורבות הארגון בפוליטיקה. בנאום, שנשא בספטמבר 2007, הדגיש ג’עפרי, כי משמרות המהפכה אינם ארגון צבאי חד-ממדי וכי משימתם היא לשמור על המהפכה ועל הישגיה נגד אויבים מבית. ג’עפרי הגדיר את משמרות המהפכה כארגון שאינו “צבאי לחלוטין” אלא גם “פוליטי ואידיאולוגי” (המשהרי, 29 בספטמבר 2007).