בראיון שהעניק אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, הוא חשף פעם נוספת את משמעות תהליך ההסדרה בעיני חמאס

אסמאעיל הניה בראיון לערוץ הלבנוני אלמיאדין (ערוץ ה-YOUTUBE של Al Mayadeen News, 3 במרץ 2020).

אסמאעיל הניה בראיון לערוץ הלבנוני אלמיאדין (ערוץ ה-YOUTUBE של Al Mayadeen News, 3 במרץ 2020).

כללי

ב-3 במרץ 2020 העניק אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, ראיון נרחב לערוץ אלמיאדין המזוהה עם חזבאללה. בראיון התייחס הניה, בין השאר, לעמדת חמאס בעניין ההסדרה והרגיעה, התעצמות הזרוע הצבאית, עמדת חמאס כלפי התנהלותו של הג’האד האסלאמי בפלסטין והסכם רגיעה ארוך טווח במסגרתו תידרש חמאס להתפרק מנשקה. המסר המרכזי בדברי הניה היה שחמאס מוכנה להסדרה בעלת אופי מוגבל, שתקל על המצוקות ההומניטריות של תושבי הרצועה, אולם אין היא מוכנה להרגעה ארוכת טווח במסגרתה תיאלץ חמאס לוותר על עמדות היסוד שלה ובכלל זה על המשך בניין הכוח הצבאי שלה והתפרקותה מנשקה.

  • בדברי אסמאעיל הניה בלטו שלושה נושאים מרכזיים:
    • שיפור יכולותיה הצבאית של חמאס מאז מבצע “צוק איתן”: הניה התפאר, כי כוחה הצבאי של חמאס גדל פי כמה וכמה מאז 2014 (מבצע “צוק איתן”). לדברי הניה חמאס (ושאר ארגוני הטרור) החזיקו מעמד במהלך המבצע במשך 51 ימים ופגעו ביעדים רבים במדינת ישראל (כולל הטלת “סגר אווירי” על נמל התעופה בן גוריון). הניה הוסיף, כי יכולתה של חמאס לפגוע בישראל כיום, אם זו “תעשה מעשה טיפשות כלפי עזה”, עולה בהרבה על זו שבעבר. להערכתנו נאמרו דברים אלו בכדי להרתיע את ישראל ממהלך צבאי נרחב, על רקע התבטאויות בכירים ישראליים (“…האיומים אינם נפסקים…”). זאת ועוד דבריו של הניה עלולים לשקף גם ביטחון עצמי של חמאס לנוכח התעצמותה הצבאית מאז מבצע “צוק איתן”.
    • תפיסת ההסדרה של חמאס: חמאס חותרת להשגת הבנות שבמסגרתן יוסר “המצור” מעל רצועת עזה ויינתנו הקלות הומניטאריות לתושבי הרצועה[1]. הדבר, לטענת הניה, מקובל על שאר הארגונים הפלסטינים ברצועה (“הבנות תמורת הבנות”). אולם, לחמאס אין עניין בהסכם הרגעה ארוך טווח, שבמסגרתו היא תצטרך לוותר על עמדות היסוד שלה או להתפרק מנשקה. הניה ציין כי במקביל למגעי ההסדרה ממשיכה חמאס באסטרטגיה של בניין הכוח הצבאי והיא לא תסכים לוותר עליו במסגרת ההסדרה שהיא חותרת לקדם. דברי אסמאעיל הניה אודות מהות ההסדרה תואמים התבטאויות קודמות של בכירי חמאס לפיהם חמאס מוכנה להסדרה מינימליסטית, קצרת טווח, במסגרתה שואפת חמאס לקבל סיוע הומניטארי בצירוף צעדים מעשיים ל”הקלת המצור”.
    • מתן גיבוי תקשורתי לג’האד האסלאמי בפלסטין: למרות שסבב ההסלמה האחרון היה ביוזמת הג’האד האסלאמי בפלסטין תוך איתגור מדיניות חמאס, ולמרות שחמאס נמנעה מלהשתתף בו, נתן אסמאעיל הניה גיבוי תקשורתי לג’האד האסלאמי בפלסטין, מבלי לקרוא לו בשמו המפורש (בהמשך לתמיכה הפומבית של חמאס בג’האד האסלאמי בפלסטין במהלך ההסלמה ולאחריה). הניה האשים את ישראל כי היא זו שנקטה בסדרת מהלכים נגד הג’האד האסלאמי, מחיסולו של בהאא’ אבו אלעטא, עבור בהעברת הפעיל שנהרג באמצעות “דחפורי הכיבוש” (“באופן הנוראי ביותר”) וכלה בתקיפות נגד בסיסי הארגון בדמשק. לפיכך, לדברי הניה, זוהי זכותה של ה”התנגדות” להגיב על ה”תוקפנות” של ישראל. להערכתנו, הגיבוי התקשורתי של חמאס, והימנעותה מריסון אפקטיבי של הג’האד האסלאמי בפלסטין, עלולים לעודד את הארגון להמשיך ולאתגר את חמאס ע”י ביצוע תקיפות נגד ישראל ובכלל זה המשך “טפטוף” ירי הרקטות[2].
נספח
קטעים מדברי אסמאעיל הניה בראיון המתייחסים לסוגיות ההרגעה וההתעצמות הצבאית
  • להלן ציטוטים מדברי אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, בראיון לאלמיאדין לסוגיית ההסדרה וההתעצמות הצבאית של חמאס:
    • “…האיומים אינם נפסקים. איומים אלו מתמשכים אך אינם מפחידים. בלתי אפשרי שההתנגדות תיכנע. לא ניתן לשבור את ההתנגדות בעזה. [ההתנגדות בעזה] חזקה. [היא] ממשיכה באסטרטגיה של צבירת כוח ובניין הכוח. היא השתתפה בשלוש מלחמות שהכיבוש הישראלי ניהל. האחרונה שבהן הייתה מלחמת 2014 [הכוונה למבצע ” צוק איתן”], שנמשכה 51 יום. ההתנגדות האסלאמית לסוגיה ובראשה גדודי אלקסאם [הזרוע הצבאית של חמאס] רשמה הישגים מרשימים בעימות עם הכיבוש ובהרתעתו [מפני] המשך המתקפה שלו נגד הרצועה”.
    • “… [ובאשר] לסוגיית הרגיעה לטווח רחוק, אינני סבור שהיא אפשרית [כשאנו מדברים על רגיעה] ארוכת טווח אנו מדברים על שנים. הדבר דורש טיפול נרחב יותר מאשר סוגיית המצב [השוטף] בעזה. אולם [בעיתוי הנוכחי] ישנן הבנות תמורת הבנות [שבמסגרתן] יוסר המצור על רצועת עזה ויסתיים הסבל ההומניטארי של בני העם הפלסטיני. עמנו בעזה ייהנה במקצת הזכויות, שנגזלו ממנו. זהו עניין מוסכם בין הפלגים הפלסטיניים, והאחים במצרים ובקטר עוקבים אחר זה…”.
    • “…ברגע שהכיבוש [ישראל] יתחייב[ליישום ההבנות] אז כל פלגי ההתנגדות גם כן יתחייבו. אם [ישראל] תמשיך ביישום ההבנות ותמלא את התחייבויותיה בהתאם להבנות, אני סבור כי מצדנו נמשיך גם כן בהבנות אלו, ונפעל בהתאם לתוכנן, במטרה להגשים את השאיפות והאינטרסים העליונים של עמנו כצעד לתוכנית השחרור, השיבה והעצמאות…”
    • “…אנו עוקבים אחר התנהלות הכיבוש הישראלי. במיוחד כשהוא פתח לאחרונה במתקפת נגד הפלגים ברצועה [קרי, נגד הג’האד האסלאמי בפלסטין]. לפני זמן [ישראל] היא זאת שחיסלה את השהיד בהאא’ אבו אלעטאא’ היא זאת, אשר הפציצה בדמשק [והיא זאת], שניסתה לפגוע באכרם אלעג’ורי והרגה את בנו. לאחרונה גם הפציצה בדמשק והרגה שניים מאחינו מהג’האד האסלאמי וגם השהיד הגיבור אשר דחפורי הכיבוש הרימו אותו באופן הנוראי ביותר בפני כל העולם. לכן זכותם של הפלגים וההתנגדות להגיב על התוקפנות, ולהתנגד לתקיפות [של ישראל], לשמור ולהגן על העם הפלסטיני… “.
    • “…לא פשוט שאדבר על מה שיש ברשות ההתנגדות הפלסטינית ומה שיש לגדודי אלקסאם. רק ארמוז לכך [שגדודי עז אלדין] שאלקסאם ב-2014 יחד עם פלגי ההתנגדות אחינו בפלוגות [ירושלים] ופלגי ההתנגדות הפלסטינית עמדו איתן במשך 51 יום. עד הרגע האחרון הרקטות של אלאקסאם פגעו ביעדים רבים ובאתרים ציוניים [במהלך מבצע “צוק איתן”]. באותו זמן הטילו סגר אווירי על שדה התעופה בלוד [נמל התעופה בן גוריון]. לאחר שש שנים, מאז 2014 ועד 2020 כוח ההתנגדות , כוח גדודי אלקסאם הוכפל, הוכפל והוכפל [ויש להם כיום] מה שלא היה להם ב-2014. בקיצור אם יחשוב הכיבוש הישראלי [לעשות מעשה] טיפשות כלפי רצועת עזה, הוא יראה מה שלא ראה ב-2014, מבלי שאדבר על פרטים כלשהם…”

[1] הרחבה ראו מסמך מרכז המידע מ-12 בדצמבר 2019: "כיצד נתפס ע"י חמאס הסכם הרגיעה עם ישראל שנדון לאחרונה בקהיר?".
[2]
ראו פרסום מרכז המידע מ-17 בנובמבר 2019: "סבב ההסלמה ברצועה: ומה הלאה (הערכה ראשונית)".