גרמניה הודיעה כי הוציאה את חזבאללה מחוץ לחוק. בהכרזה זו הצטרפה גרמניה למדינות נוספות בעולם, שכבר הכריזו על הארגון כעל ארגון טרור

עיקרי תמונת המצב

ב-30 באפריל 2020 הכריזה גרמניה כי היא אוסרת על ארגון חזבאללה לפעול על אדמת גרמניה והכריזה עליו כעל ארגון טרור. מיד לאחר ההכרזה הורה שר הפנים הורסט זיהופר לכוחות הביטחון לבצע חיפושים במסגדים, במקומות כינוס של פעילי חזבאללה ובמספר בתי חשודים בכמה ערים (בכלל זה ברלין, ברמן, מונסטר ודורטמונט). לדברי שר הפנים הגרמני קורא חזבאללה בגלוי לחסל את מדינת ישראל ומטיל ספק בזכות קיומה של ישראל להתקיים ולפיכך עמדותיו מנוגדות לתפיסת הקהילה הבינלאומית.

• בעקבות ההחלטה נאסר לעשות שימוש בגרמניה בסמלים של חזבאללה ונקבע, כי כל הנכסים של הארגון בגרמניה יוחרמו (אתר משרד הפנים הפדראלי של גרמניה, 30 באפריל 2020). על פי הערכות מודיעין, בגרמניה שוהים כ-1,050 פעילי חזבאללה הנוהגים להיפגש בחשאי במסגדים או במועדוני תרבות אך מקיימים במקביל פעילות גלויה באינטרנט (ניו יורק טיימס, 30 באפריל 2020).
• עד להכרזה על חזבאללה לא ניהלה גרמניה רשימת ארגוני טרור משלה והיא אימצה את מדיניות מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופאי העושה אבחנה בין הזרוע הצבאית לזרוע המדינית של חזבאללה. ב-22 ביולי 2013 החליטה מועצת שרי החוץ להוסיף את הזרוע הצבאית של חזבאללה לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי אולם היא לא הוציאה אל מחוק לחוק את הזרוע המדינית של הארגון. המהלכים להוצאת חזבאללה מחוץ לחוק בגרמניה החלו לפני כשנה לאחר שקבוצה של מחוקקים לחצה על קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל לנקוט עמדה נוקשה יותר נגד הארגון על ידי הגדרת הזרוע המדינית של חזבאללה כארגון טרור. הגדרה שכזאת נועדה להבטיח כי חזבאללה לא יוכל לפעול על אדמת גרמניה וכי יימנע ממנו לגייס כספים ולהפיץ תעמולה בגרמניה (ניו יורק טיימס, 30 באפריל 2020).
• חסן נצראללה, מנהיג חזבאללה, תקף בחריפות את החלטת גרמניה וטען, כי היא מהווה כניעה ללחצי ישראל וארה”ב. הוא גם ציין, כי גרמניה לא הציגה שום ראיה הקושרת את חזבאללה לפעילות טרור על עוצמתה והדגיש כי המהלך של גרמניה לא ישפיע על נחישות חזבאללה להתעמת עם ישראל (“הכיבוש”). שר החוץ הלבנוני הדגיש בפני שגריר גרמניה בלבנון, כי חזבאללה מהווה מרכיב פוליטי בסיסי במדינה ומייצגת חלק נרחב מהעם הלבנוני. איראן, סוריה, חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין גינו אף הם את החלטת ממשלת גרמניה והציגו אותה ככניעה לתכתיבי ארה”ב וישראל (“הישות הציונית”)
• על פי אתר החדשות הלבנוני לבנון דיבייט, מהווה החלטת גרמניה מכה קשה לחזבאללה במיוחד בהיבט הכלכלי. זאת, משום שעל פי בכירים ביטחוניים מערביים העלו חקירות של ה-CIA ומחלקת האוצר של ארה”ב, כי גרמניה מהווה תחנה משמעותית להעברות כספים לחזבאללה. נחשף, כי כספים שמגייסים פעילים באירופה עבור חזבאללה מועברים לגרמניה ומשם הם מועברים לחשבונות בנקים חוקיים בביירות. כמו כן חשפה ארה”ב שתומכי חזבאללה שעברו מאפריקה לגרמניה פועלים להעברת כספים מאנשים המסייעים לארגון לברלין ומשם לביירות. הכספים מועברים לחזבאללה במספר שיטות: במזומן, באמצעות העברות בנקאיות ובאמצעות משרדי חלפנים (לבנון דיבייט, 3 במאי 2020).
• רצ”ב שני נספחים:
  • נספח א’: תגובות להחלטת ממשלת גרמניה.
  • נספח ב’: מעמדו החוקי של חזבאללה במדינות השונות.

נספח א’

תגובות להחלטת ממשלת גרמניה

לבנון

חזבאללה

• חזבאללה גינתה את החלטת ממשלת גרמניה המהווה לדעתה כניעה ללחצי ישראל וארה”ב. חסן נצאראללה, מזכ”ל הארגון, התייחס לנושא בהרחבה בנאום שנשא ב-4 במאי 2020. להלן עיקרי התייחסותו להחלטת ממשלת גרמניה (אלנשרה, אלמנאר, 4 במאי 2020):
  • ההחלטה של גרמניה הייתה צפויה. לדברי נצראללה זוהי החלטה פוליטית, שנועדה לרצות את ישראל וארה”ב. גרמניה נכנעת לרצון ארה”ב וישראל לא רק ביחס לחזבאללה אלא גם ביחס ל”תנועות התנגדות” אחרות שארה”ב וישראל מעוניינות להילחם בהן (רמז לארגוני הטרור הפלסטינים).
  • נצראללה גינה את הפשיטות שערכו הרשויות בגרמניה על מסגדים ובתים בהם מתגוררים לבנונים, באמתלה שהם תומכים בחזבאללה וב”התנגדות”. לדבריו, גרמניה לא הציגה שום ראיה הקושרת את חזבאללה לפעילות טרור על אדמתה. נצראללה אף טען, כי מזה שנים רבות אין לחזבאללה שלוחות בשום מדינה באירופה או במדינה כלשהי בעולם.
  • יתכן והלבנונים המתגוררים בגרמניה תומכים ב”התנגדות” ומתנגדים ל”כיבוש”; יתכן גם שהם מקיימים פעילות דתית או פעילות אחרת. אולם, טען נצראללה, הם מכבדים את החוק הגרמני ואין להם שום קשר ארגוני לחזבאללה. גם חזבאללה, טען נצראללה, נמנע מליצור קשר עם לבנונים השוהים בחו”ל כדי שלא להעמידם בסכנה.
  • המהלך של גרמניה לא ישפיע על כוח הרצון של חזבאללה ועל הנחישות של הארגון, שימשיך להתעמת עם ישראל (“הכיבוש”) ולהיאבק בשאיפות ישראל ובהגמוניה האמריקאית באזור. לדבריו, כל הניסיונות לחסל את חזבאללה רק יחזקו את הארגון.

אישיות שיעית בכירה

• שיח’ עבד אלאמיר קבלאן, יו”ר המועצה האסלאמית השיעית העליונה, גינה את החלטת גרמניה. בטענה כי החלטה זאת מכוונת נגד מפלגה לאומית בעלת ציבור רחב של תומכים בחברה הלבנונית, המיוצגת בפרלמנט ושותפה מלאה בממשלת לבנון. לדבריו חזבאללה נלחם הן נגד “הטרור הציוני” והן נגד “הטרור התכפירי” (קרי, מלחמתו של חזבאללה נגד דאעש בזירה הסורית). לדברי קבלאן ההחלטה גורמת נזק לקשרים האיתנים שבין שתי המדינות והיא מנוגדת לאינטרס של העם הלבנוני והעם הגרמני. קבלאן דרש מממשלת גרמניה לחזור בה מהחלטתה, שהתקבלה לדבריו, בעקבות לחצים ותכתיבים מצד ישראל וארה”ב (אלנשרה, 3 במאי 2020).

הממשל הלבנוני

• נאציף חתי, שר החוץ הלבנוני, זימן לשיחה את ג’ורג’ ברגלין, שגריר גרמניה בלבנון. בגילוי דעת שפרסם משרד החוץ הלבנוני נאמר, שהשגריר ברגלין מסר שההחלטה לאסור על פעילות חזבאללה התקבלה לפני זמן-מה והיא נכנסה לתוקף לאחרונה. ברגלין הבהיר שההחלטה אינה מגדירה את חזבאללה כארגון טרור, אלא אוסרת על פעילותו בשטח גרמניה. נאציף חתי הדגיש בפניו את עמדתה העקרונית של לבנון, לפיה חזבאללה הינו מרכיב פוליטי בסיסי במדינה. הוא מייצג חלק ניכר מהעם הלבנוני ומהווה חלק מהפרלמנט הלבנוני (אנטוליה, 5 במאי 2020).

איראן

• דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי, גינה את החלטת ממשלת גרמניה. לדבריו, נראה שחלק ממדינות אירופה נוקטות עמדה מבלי לקחת בחשבון את העובדות אלא אך ורק את “מטרות מכונת התעמולה של הישות הציונית והמשטר האמריקני המבולבל”. מוסוי ציין, כי החלטת ממשלת גרמניה התקבלה מבלי לכבד את ממשלת לבנון ואת העם הלבנוני, שכן חזבאללה הוא חלק רשמי ולגיטימי מהממשלה והפרלמנט בלבנון. לדבריו היה חזבאללה מפלגה פוליטית משפיעה בכל הנוגע לסיוע ליציבות הפוליטית והיא זוכה לתמיכה עממית נרחבת בלבנון ובאזור כולו (אלנשרה, 1 במאי 2020).
• עבאס עלי כדח’דאא’י, דובר המועצה לשמירה על החוקה, הצהיר, כי הדם והקרבנות שהקריבו פעילי חזבאללה הם אלה שמנעו מפעלי דאעש להגיע לערי הבירה של אירופה. כדח’דאא’י ציין, כי הגדרת חזבאללה כארגון טרור, עומד בסתירה לחוקים הבינלאומיים ופוגע בזכות להגדרה עצמית. הוא הוסיף כי על ממשלת גרמניה, המתיימרת להגן על זכויות האדם, לעמוד לצד “כוחות ההתנגדות” המגנים על אדמתם ובני עמם, במקום לתמוך בישראל (“הישות הציונית”) (אלנשרה, 2 במאי 2020).

סוריה

• סוריה גינתה אף היא את החלטת ממשלת גרמניה. “מקור רשמי” במשרד החוץ ציין, כי החלטת ממשלת גרמניה המחישה בצורה ברורה את כניעתה ל”הכתבות הציוניות העולמיות” ואת “כפיפותה המשפילה למדיניות האמריקנית”, תוך המשך אבדן ריבונותה ועצמאות. עוד ציין המקור, כי סוריה רואה בחזבאללה כאחת מתנועות ההתנגדות הבולטות ביותר נגד ישראל (“הכיבוש”). בהחלטה של ממשלת גרמניה רואה סוריה, אות כבוד והכרה אמיתית בתפקידו של חזבאללה בהתנגדות לישראל (אלמנאר, 30 באפריל 2020).

ארגוני הטרור הפלסטינים

• דוברי חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין גינו את החלטת גרמניה:
  • חאזם אלקאסם, דובר חמאס, אמר כי המדובר בנטייה מובהקת לטובת הנראטיב של ישראל, אשר פועלת בתוקפנות ומפעילה טרור נגד העמים הערביים. לדבריו החלטה זו תדרבן את ישראל להמשיך בתוקפנותה למרות החלטות המשפט הבינלאומי. הוא ציין, כי יש להגדיר את ישראל ואת בכיריה כטרוריסטים (חשבון הטוויטר של חאסם אלקאסם, 1 במאי 2020).
  • בהודעה שפרסם הג’האד האסלאמי בפלסטין צוין, כי ההחלטה נבעה מלחצים, שהפעילו ישראל וארה”ב, כי המדובר בנטייה כלפי ישראל הפועלת בתוקפנות ובטרור ומהווה איום על הביטחון והיציבות באזור. עוד צוין בהודעה, כי חזבאללה הוא אחד מעמוד התווך של ההתנגדות לתוקפנות של ישראל בלבנון (סוא, 1 במאי 2020).

גורמים פרו-איראניים נוספים

• הלשכה המדינית של אנצאר אללה בתימן (החות’ים, הפועלים בחסותה של איראן) ציינה בגילוי דעת שפרסמה, כי הם דוחים את ההחלטה של גרמניה נגד לוחמי הג’האד בחזבאללה ואת הגדרת חזבאללה כארגון טרור. על פי גילוי הדעת זוהי בעצם הגשמה של רצון ארה”ב וישראל לנורמליזציה עם הציונים ולעמידה נגד העמים בני החורין, אשר מסרבים להשתלטות ההתנשאות העולמית [ארה”ב]. גילוי הדעת הדגיש, כי החות’ים עומדים לצד אחיהם לוחמי הג’האד בחזבאללה ובתנועות ההתנגדות האסלאמיות ומכריזים על סולידריות מלאה עמם (אלמנאר, 30 באפריל 2020).

נספח ב’

סוגיית הגדרת חזבאללה כארגון טרור

• פעילות הטרור של חזבאללה נמשכת כבר קרוב לארבעים שנים, תקופה ארוכה, שבמהלכה הצטברו עדויות רבות על זהותו הטרוריסטית של חזבאללה המשולב במדיניות “יצוא” הטרור והחתרנות של איראן. עדויות אלו, הכוללות מידע מודיעיני רב ומהימן, מצויות בידי שירותי הביטחון של ארה”ב, מדינות אירופה וישראל, שהיו יעד לפעילות הטרור של איראן וחזבאללה במשך תקופה ארוכה. כמו כן הצטבר מידע רב בידי המערכות המשפטיותבמדינות השונות, שחקרו מחבלים שנתפסו, המוכיח שחזבאללה הינו ארגון טרור המופעל ע”י איראן (המקרה של פיצוץ בניין אמי”א, למשל).
• חזבאללה עצמו פרסם בעבר הודעות ותמונות בהן התפאר, כי ישובים ישראלים ומתקנים אזרחיים בישראל היוו ויהוו יעד למאגר הרקטות שלו (שמקורו באיראן). על בסיס המידע המצטבר, המצביע באופן חד-משמעי על אחריותו של חזבאללה לפעולות טרור, ובהם פיגועים נגד ארה”ב, שגרמו למאות הרוגים אמריקאים, הכלילה ארה”ב את חזבאללה ברשימת ארגוני הטרור הבינלאומיים והגדירה אותו גם כארגון פשיעה בינלאומי.
• במסגרת המלחמה בטרור ובהעברות כספים שנועדו למימון טרור הוענקו סמכויות לממשלות להכריז על ארגונים, גופים ופעילים כעל ארגוני טרור. משמעות ההכרזה היא, שכל הרכוש השייך לארגון הטרור יוחרם לטובת המדינה המכריזה. פעילים המוכרזים כפעילי הארגון או התומכים בארגון צפויים לעמוד למשפט ולעונשי מאסר. בעוד בארה”ב ובישראל מוכרז חזבאללה כולו, על זרועותיו השונות, כארגון טרור. במשך שנים ארוכות נעשו ניסיונות, בעיקר במישור הדיפלומטי, לגייס מדינות נוספות שיכריזו על חזבאללה כעל ארגון טרור. לאחרונה הוציאו גם בריטניה ומספר מדינות בדרום אמריקה את הזרוע המדינית של חזבאללה אל מחוץ לחוק (ראו בהמשך). רוב מדינות האיחוד האירופי הוציאו מחוץ לחוק את הזרוע הצבאית של הארגון בלבד אך בשל אבחנה מלאכותית בין הזרוע הצבאית למדינית, שאליה הצטרפו ככל הנראה גם שיקולים פוליטיים, הן עדיין נמנעות מלהוציא מחוץ לחוק גם את הזרוע המדינית של הארגון.

ההבחנה בין הזרוע הצבאית והזרוע המדינית של חזבאללה הינה מלאכותית שאינה קיימת במציאות. בפועל הזרועות המדינית והצבאית שלובות זו בזו וחסן נצראללה, מזכ”ל חזבאללה, עומד בראש שתיהן. בין שתי הזרועות מתקיימים יחסי גומלין כאשר הכוח הצבאי של חזבאללה מחזק את הכוח הפוליטי שלו בזירה הפנים-לבנונית, בעוד שהפעילות הפוליטית והחברתית של הארגון מנוצלת לחיזוק התשתית הצבאית-טרוריסטית שלו. מוסדות-העל של חזבאללה, ומנהיגיו, בראשות חסן נצראללה, קובעים את מדיניות הפעלת הכוח הצבאי-טרוריסטי של הארגון. גם בכירי חזבאללה הצהירו בעבר, כי בראייתם לא ניתן לעשות אבחנה בין “זרוע מדינית” ל”זרוע צבאית”^[1]

ארה”ב

• ארה”ב הכריזה על חזבאללה כולו כעל ארגון טרור האחראי למותם של יותר מ-300 אזרחים אמריקאים, בפיגועים שביצע חזבאללה בלבנון בשנת 1983 נגד שגרירות ארה”ב ובסיס הנחתים האמריקאי. מאז ההכרזה מרחיבה אותה ארה”ב יותר ויותר ומכלילה ברשימה גופים ואישים נוספים המשתייכים לחזבאללה.
• במהלך אוקטובר 2018, בתקופת נשיאותו של דונלד טראמפ, על רקע המדיניות החדשה שהכריז הנשיא כלפי איראן נקט הממשל האמריקאי בשורת צעדים בתחום החקיקה ואכיפת החוק נגד ארגון חזבאללה וכל מי שמסייע לו. ב-11 באוקטובר 2018 אישר הקונגרס האמריקאי שתי הצעות חוק המרחיבות את היקף הסנקציות שהוטלו על חזבאללה ועל תומכיו על בסיס הצעת חוק קודמת (משנת 2015)^[2].
• הצעדים הללו, שזכו לתמיכה רחבה בקונגרס העניקו לרשויות אכיפת החוק בארה”ב “ארגז כלים” משופר במאבק נגד חזבאללה והפשיעה הבינלאומית, שבה הוא מעורב. מעבר לכך, ביטאו הצעדים הללו מחויבות עמוקה של ממשל טראמפ לתת עדיפות גבוהה למאבק נגד חזבאללה, כחלק מהמערכה הכוללת נגד איראן.
• עיקרם של המהלכים הללו:
  • שתי הצעות חוק שהרחיבו את הסנקציות נגד חזבאללה (11 באוקטובר 2018): האחת מרחיבה את הסנקציות הכלכליות והכספיות שהוטלו בחקיקה קודמת (2015) על חזבאללה ועל כל מי שמסייע לארגון ולפעילות הפלילית שהוא מנהל ברחבי העולם (אנשים בודדים, חברות, ישויות ממשלתיות). ההצעה השנייה מטילה סנקציות על פעילי חזבאללה וחמאס העושים שימוש באזרחים כ”מגן אנושי” ועל אישים, מוסדות ומדינות המסייעים להם לעשות זאת.
  • הכללת חזבאללה ברשימת חמשת ארגוני הפשיעה הבינלאומיים המובילים והקמת כוח משימה למאבק נגדם (15 באוקטובר 2018): שר המשפטים האמריקאי הודיע על הכללת חזבאללה ברשימת חמשת ארגוני הפשיעה הבינלאומיים המובילים. מלבד חזבאללה נכללו ברשימה עוד ארבעה קרטלי סמים ופשיעה בינלאומיים, שבסיס פעילותם העיקרי הוא במדינות אמריקה הלטינית. לניהול המאבק נגד חמשת הארגונים הללו הוקם כוח משימה ייעודי בראשות סגן התובע הכללי ובהשתתפות תובעים ומומחים בעלי ניסיון בלחימה בסמים, טרור פשע מאורגן והלבנת כספים.

קנדה

• קנדה הוציאה את חזבאללה כולו מחוץ לחוק ב-12 באוקטובר 2002, מבלי לעשות אבחנה בין הזרוע הצבאית לבין הזרוע המדינית (אתר ממשלת קנדה).

האיחוד האירופאי

• ב-22 ביולי 2013 החליטה מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופאי פה אחד להוסיף את הזרוע הצבאית של חזבאללה לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי. על פי ההחלטה עמדה זו תבחן מחדש כל שישה חודשים (הודעה רשמית מס’ A 395/13 של מועצת שרי החוץ של האיחוד , 22 ביולי 2013). על פי דיווחי כלי התקשורת, משמעות ההחלטה היא, כי ייאסר על 28 מדינות האיחוד וממשלותיהן להעביר כספים לחזבאללה, נכסיו יוקפאו ותיאסר תנועת פעילים שלו באירופה. בהודעת האיחוד לא נכללה הזרוע המדינית של חזבאללה.

בריטניה

• הוצאת ארגון חזבאללה כולו מחוץ לחוק בבריטניה התקיימה בשלבים. ב-2001 הוכרה הזרוע הצבאית של חזבאללה על ידי בריטניה כארגון טרור. יחידת ביטחון החוץ של הארגון הוכרה כארגון טרור בשנת 2008. ב-1 במרץ 2019 אישר הפרלמנט החלטה להכיר בארגון חזבאללה כולו, על הזרוע הצבאית והזרוע המדינית שלו, כארגון טרור. השר לביטחון פנים ושרים נוספים נימקו את ההחלטה בכך, שקיים קושי לעשות הפרדה בין הזרוע הצבאית לבין הזרוע המדינית של הארגון. לפיכך הוחלט להכריז על חזבאללה כולו כעל ארגון טרור (אתר ממשלת בריטניה, חשבון הטוויטר של השר לביטחון פנים, סג’יד ג’אויד, 25 בפברואר 2019).

הציוץ של סג’יד ג’אויד, השר לביטחון פנים בריטניה
(חשבון הטוויטר של סג’יד ג’אויד, 25 בפברואר 2019)

צרפת

• צרפת הוציאה מחוץ לחוק רק את הזרוע הצבאית של חזבאללה. בתגובה להחלטת בריטניה להכליל גם את הפעילות המדינית של הארגון ציין נשיא צרפת עמנואל מקרון, כי הם לא יכריזו על הזרוע המדינית של הארגון כעל ארגון טרור מכיוון שצרפת מסרבת לכלול לבנונים המיוצגים בממשלה ברשימות הטרור שלה.

הולנד

• חזבאללה כולו, על זרועותיו השונות, מוכרז בהולנד כארגון טרור.

מדינות דרום אמריקה

• מזה שנים מקיים ארגון חזבאללה באמריקה הלטינית, פעילות טרוריסטית וחתרנית ענפה, המלווה בפעילות פלילית נרחבת (סחר בסמים, זיוף כספים ותחומים פליליים נוספים). בשנות התשעים של המאה הקודמת בוצעו בארגנטינה שני פיגועי טרור קטלניים, נגד שגרירות ישראל ובניין הקהילה היהודית (אמי”א) בבואנוס איירס. הפיגועים הללו בוצעו בהנחית איראן ובעזרת תשתיות טרוריסטיות, שבנו איראן וחזבאללה בארגנטינה ובמדינות נוספות באמריקה הלטינית. ולמרות זאת עד לשנת 2019 לא הוצא חזבאללה אל מחוץ לחוק במדינות דרום אמריקה.
• רק ב-18 ביולי 2019 הכריזה ארגנטינה על חזבאללה כעל ארגון טרור והקפיאה את כל נכסי הארגון. כחודש לאחר מכן ב-19 באוגוסט 2019 הכריזה פרגואי רשמית, מתוקף צו שפורסם על ידי הממשלה, על ארגון חזבאללה כעל ארגון טרור^[3].

מדינות ערב

• בפורומים בינערביים הוגדר חזבאללה כולו ע”י מרבית מדינות ערב כארגון טרור ללא הבחנה בין הזרוע הצבאית למדינית שלו. ב-19 בנובמבר 2017 קיימה הליגה הערבית כינוס חירום בקהיר, בדרג שרי חוץ, בעקבות בקשת סעודיה. במוקד הכינוס עמד דיון אודות התערבות איראן וקבוצות הנתמכות ע”י איראן בענייניהן הפנימיים של מדינות ערב. הודעת הסיכום של הכינוס גינתה בחריפות את איראן ואת “ארגון חזבאללה הלבנוני הטרוריסטי” הפועל מטעמה. ההודעה כללה את סעיף (סעיף 9), המטיל אחריות על חזבאללה, השותף בממשלת לבנון, לתמיכה בטרור ובקבוצות טרור במדינות ערב באמצעות כלי נשק מתקדמים וטילים בליסטיים. בהודעה הודגש כי על חזבאללה להפסיק את הפצת הקיצוניות, העדתיות, וההתערבות בענייני הפנים של המדינות, ולהימנע מלהגיש סיוע לטרור ולטרוריסטים בסביבתו האזורית.

 

^[1] ההתבטאות הבולטת בעבר הייתה של מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, משנשאל "מי מקבל את ההחלטה על הפעולות: הלוחמים בשטח או ההנהגה המדינית?", השיב: "הנהגת חזבאללה. הנושא כבר אינו נוגע לפעילי השטח בלבד. הנהגת הארגון היא ההנהגה של ההתנגדות [קרי של המערך הצבאי-טרוריסטי] והיא זו ששוקלת את כל הנתונים, את האינטרס של ההתנגדות ואת מדיניות הפעילות שלה. האחים בשטח [קרי, המחבלים] הם אלו שמבצעים את המדיניות" (אלמג'לה, 24 במרץ 2002). מחמד פניש, פעיל בכיר בחזבאללה וציר חזבאללה בפרלמנט הלבנוני התבטא כדלקמן:" מנסים לפתות את חזבאללה כדי לבלום אותו. המטרה אינה לפגוע בתפקיד הפוליטי [של חזבאללה] אלא בזרוע הצבאית. אולם ביכולתי לומר, שאין להפריד בין הזרוע הצבאית לזרוע המדינית של חזבאללה" (אלמנאר, 18 בינואר 2002). ↑
^[2] ראו פרסום מרכז המידע מ-4 בנובמבר 2018: "ארה"ב הגדירה לאחרונה את חזבאללה כאחד מחמשת ארגוני הפשיעה הבינלאומיים המובילים, ואישרה הצעות חוק המחריפות את הסנקציות המוטלות עליו ועל כל מי שמסייע לו". ↑
^[3] להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-27 באוגוסט 2019: "פרגואי הכריזה על חזבאללה כארגון טרור ובכך הצטרפה לארגנטינה. ההכרזה נותנת בידי ממשל פרגואי כלים טובים יותר להתמודד עם פעילות חזבאללה בדגש על אזור משולש הגבולות המשמש מוקד הברחות ופשע מאורגן". ראו גם פרסום מה-30 ביולי 2019:"ארגנטינה הכריזה על חזבאללה כארגון טרור והקפיאה את כל נכסי הארגון בתחומה. בכך הצטרפה ארגנטינה למדינות נוספות ובראשן ארה"ב, שהכריזו על חזבאללה כולו כארגון טרור. ההכרזה נותנת בידי הממשל הארגנטיני כלים טובים יותר להתמודד עם פעילות חזבאללה בארגנטינה ובאמריקה הלטינית " ↑

מאמרים נוספים בתחום