הארגונים הפועלים לצד חזבאללה בלבנון בלחימה נגד ישראל

עיקרים

• ב-8 באוקטובר 2023, פתח חזבאללה חזית לחימה נגד ישראל מלבנון כתמיכה ברצועת עזה בעקבות מתקפת חמאס, יממה קודם לכן. מאז תחילת הלחימה פועלים ארגונים נוספים לצד חזבאללה; חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין, אמל, אלג’מאעה אלאסלאמיה, פלוגות ההתנגדות הלבנוניות והמפלגה הסורית הסוציאל-לאומנית.
• בניגוד לחזבאללה, שקיבל אחריות על יותר מ-2,200 תקיפות מתחילת הלחימה, הארגונים המסייעים קיבלו אחריות על עשרות בודדות של תקיפות נגד ישראל. מרבית התקיפות היו שיגורי רקטות לעבר מטרות צבאיות ואזרחיות בצפון ישראל, לצד ניסיונות חדירה בגבול וחילופי אש עם כוחות צה”ל.
• על אף שיש הבדלים אידיאולוגיים ועדתיים בין חזבאללה לבין מרבית הארגונים המסייעים, קיים ביניהם שיתוף פעולה ממושך, עוד מימי הנוכחות הישראלית בדרום לבנון ובמלחמת לבנון השנייה, והם מיישמים אותו גם במערכה הנוכחית.
• להערכתנו, פעילות הארגונים המסייעים בדרום לבנון מתבצעת בתיאום מלא עם חזבאללה, ולעתים בשיתוף פעולה מלא אתו. כל עוד הלחימה בין ישראל ולבנון מתנהלת במסגרת “המשוואות” הקיימות, חזבאללה צפוי להגביל את פעילות הארגונים המסייעים. אולם במקרה של הסלמה נוספת ופתיחת מלחמה כוללת, חזבאללה צפוי לאפשר לארגונים יותר חופש פעולה בתקיפות נגד שטח ישראל ונגד כוחות צה”ל ואזרחים.

הארגונים הפלסטיניים בלבנון

שלוחת חמאס בלבנון

סדר הכוחות ופריסתם

• שלוחת חמאס בלבנון פועלת בעיקר במחנות הפליטים הפלסטיניים אלברג’ אלשמאלי ואלבצ באזור צור שבדרום לבנון, אולם יש לה נוכחות גם במחנה הפליטים ברג אלבראג’נה בבירות ובמחנה הפליטים עין אלחלוה ליד צידון.^[1] לפי ההערכות, לחמאס בלבנון יש כ-1,500 לוחמים מאומנים, שגם עברו הכשרות באיראן (אלשרק אלאוסט, 15 באפריל 2023).
• דווח כי מאז ה-7 באוקטובר 2023, הארגון החל לגייס לוחמים נוספים במחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון, (אלג’זירה, 18 בדצמבר 2023). “בכירים” בחמאס ו”בכירים לבנונים” ציינו כי מאות פעילים חדשים מ-12 מחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון הצטרפו בחודשים האחרונים לשורות הזרוע הצבאית של חמאס, עז אלדין אלקסאם. עם זאת, נודע כי מרבית המגויסים נשארים לסייע בפעילות המקומית במחנות, ורק לעתים מגיעים לאזור הגבול עם ישראל, לרוב עבור שיגור רקטות. כתב של הניו יורק טיימס שביקר במחנה הפליטים עין אלחלוה בצידון ציין כי ברחובות הופיעו פוסטרים שקראו לגיוס לזרוע הצבאית והציעו סדנת אימון עבור “דור אלאקצא החדש” (ניו יורק טיימס, 24 באוגוסט 2024).
• בדצמבר 2023, הודיעה תנועת חמאס על הקמת תנועת נוער חדשה בשם “חלוצי מבול אלאקצא” (טלאא’ע טופאן אלאקצא) במחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון, ובמיוחד במחנה הפליטים עין אלחלוה. לדברי “גורמים” בחמאס, התנועה הוקמה כדי לשמש “חיל חלוץ של ההתנגדות, שייקח חלק בשחרור ירושלים ומסגד אלאקצא”. בפועל, נועדה התנועה להוות מסגרת ארגונית לגיוס אידיאולוגי ולהכשרת צעירים פלסטינים במחנות הפליטים בלבנון כפעילי טרור שיפעלו במסגרת חמאס נגד ישראל מגבול לבנון, זאת לפי המודל של תנועות נוער של ארגוני טרור אחרים.^[2]

הפעילות במהלך הלחימה נגד ישראל

• מאז 8 באוקטובר 2023, קיבלה הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון אחריות על 13 תקיפות נגד ישראל, הראשונות שבהן היו שיגור 15 רקטות לעבר הגליל המערבי ב-10 באוקטובר 2023 וניסיון חדירה של שלושה פעילי נח’בה ליד מושב מרגליות ב-14 באוקטובר 2023. מתווה הפעילות העיקרי היה שיגור מטחי רקטות מרוכזים לעבר יעדים אזרחיים וצבאיים, בעיקר בגליל המערבי, אך גם לטווחים רחוקים יותר כאשר בוצע שיגור 15 רקטות לעבר מפרץ חיפה ב-12 בנובמבר 2023. בנוסף, פעילי חמאס ביצעו ניסיונות חדירה לשטח ישראלוירי לעבר כוחות צה”ל באזור הגבול עם לבנון.

     
שיגור רקטות לעבר מוצבים ומחנות של צה”ל בגבול הצפון
(ערוץ הטלגרם הרשמי של עז אלדין אלקסאם, 3 במאי 2024)

הג’האד האסלאמי בפלסטין

סדר הכוחות ופריסתם

• לארגון הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) יש נוכחות פעילה במחנות הפליטים בלבנון ובסוריה. הקשר בין תשתיות אלה הדוק. ניתן לראות את פעילות הארגון במדינות אלו כיחידה אחת. התשתיות של הארגון בסוריה ובלבנון כוללות: מפקדות, משרדים, אמצעי לחימה ובסיסי אימונים. אין בידינו נתונים מדויקים על מספר פעילי הגא”פ בדרום לבנון, אולם הודעות הגא”פ על 23 ההרוגים בלחימה ציינו כי 19 מתוכם השתייכו לסניף הסורי של פלוגות ירושלים, הזרוע הצבאית של הגא”פ, ועל כן ניתן להבין כי הארגון מסתמך בעיקר על ניוד כוח אדם מסוריה לדרום לבנון.

הפעילות במהלך הלחימה נגד ישראל

• פלוגות ירושלים ביצעו מאז תחילת הלחימה לפחות שבע תקיפות, מרביתן ניסיונות חדירה לשטח ישראל תוך ירי מנשק קל לעבר כוחות צה”ל. ההודעה היחידה של קבלת אחריות של פלוגות ירושלים פורסמה ב-9 באוקטובר 2023, בעקבות פיגוע חדירה בצפון הארץ שבו נהרגו שלושה לוחמי צה”ל. הגא”פ אישר כי שני פעילים שלו נהרגו (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 9 באוקטובר 2023; סוכנות קדס, 10 באוקטובר 2023). לגבי 18 פעילים נוספים, נמסר כי הם נהרגו בעת שביצעו את “חובתם הקרבית” או “חובת הג’האד” בגבול עם “פלסטין הכבושה”, מבלי שפורטו הנסיבות.

תיאום בין חזבאללה לארגונים הפלסטיניים

• שיתוף הפעולה בין חמאס לבין חזבאללה התהדק מאז שנת 2017, כאשר יחיא אלסנואר נבחר לראש הלשכה של חמאס ברצועת עזה ופעל לשקם את יחסי התנועה עם איראן, חזבאללה וסוריה אחרי שחמאס תמכה בהתקוממות נגד משטר אסד ב-2011. בנוסף, בכירים בחמאס עברו ללבנון לאחר שנדרשו לעזוב את תורכיה, בראשם צלאח אלעארורי, סגן ראש הלשכה המדינית שהפך לאיש הקשר המרכזי של חמאס מול חזבאללה עד סיכולו במעוז חזבאללה באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות ב-2 בינואר 2024, שבו נהרגו עוד שישה פעילי חמאס, בהם סמיר פנדי שהיה אחראי על הפעילות של הזרוע הצבאית בלבנון (New Lines Magazine, 3 בנובמבר 2023).^[3] גם מזכ”ל הגא”פ, זיאד אלנח’אלה, שוהה בלבנון מאז עזב את סוריה בשנת 2011, והוא מקיים קשר שוטף והדוק עם הנהגת חזבאללה.^[4]
• סגן מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, אישר כי היה תיאום מודיעיני בין חזבאללה לבין חמאס לכל אורך מבצע “שומר החומות” במאי 2021 (אלמיאדין, 8 ביולי 2021). ב-29 ביוני 2021, נפגש ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, עם מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, בבירות, כדי לסכם את מבצע “שומר החומות”, ונמסר כי הם הדגישו שעומק היחסים בין חזבאללה לבין חמאס חיוני עבור “ציר ההתנגדות” (אלמנאר, 29 ביוני 2021). ב-6 באפריל 2023, שיגרה חמאס 34 רקטות מדרום לבנון לעבר ישראל, כאשר במקביל בוצעו שיגורים מרצועת עזה ומדרום סוריה. הרקע לשיגורים היה עימותים בין שוטרים ישראלים לבין פלסטינים ברחבת מסגד אלאקצא, אולם דווח כי הירי בוצע לאחר שיחות תיאום בין חמאס, חזבאללה ומפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא’ני.^[5]
• מקורות פלסטיניים” דיווחו כי לאחר תחילת מבצע “מבול אלקצא” ב-7 באוקטובר 2023, פעילי הזרועות הצבאיות של חמאס ושל הגא”פ בלבנון עברו לדרום המדינה תחת חסות חזבאללה (אלשרק אלאוסט, 15 באוקטובר 2023). ראש המחלקה לעניינים ערביים ובינלאומיים בגא”פ וחבר הלשכה המדינית של הארגון, אחסאן עטאיא, שמשמש נציג הגא”פ בלבנון, מסר כי יש תיאום בדרגים הגבוהים ביותר בין “ההתנגדות הפלסטינית” לבין “ציר ההתנגדות”, ובמיוחד חזבאללה, וכי הוקמו חדרי מבצעים משותפים כדי לעקוב אחרי “התקדמות הלחימה מכל הזוויות” (אלעהד, 26 באוקטובר 2023). העיתונאי הלבנוני אבראהים אל-אמין, עורך היומון אלאח’באר שנחשב מקורב למזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, דיווח כי חדר מבצעים של כל גופי “ציר ההתנגדות” הוקם לאחר ה-7 באוקטובר 2023 במטרה לתאם את הפעילות המשותפת בכל הזירות על בסיס יומי לצד תיאום הפעילות האסטרטגית והמדינית (אלאח’באר, 20 באוקטובר 2023).
• ב-2 בספטמבר 2023, כחודש לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, נפגש מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, עם סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, צלאח אלעארורי, ועם מזכ”ל הגא”פ, זיאד אלנח’אלה. נמסר כי הם הדגישו את העמדה “המוצקה והנחושה של כל כוחות ציר ההתנגדות בעימות מול האויב הציוני” ואת החשיבות של התיאום “היומי והקבוע” בין כל תנועת “ההתנגדות, במיוחד ב”פלסטין” ובלבנון (אלמנאר, 2 בספטמבר 2023). התיאום גם במהלך המלחמה. ב-25 באוקטובר 2023, נועדו נצראללה, אלעארורי ואלנח’אלה, ונמסר כי הם סיכמו על המשך התיאום ועל מעקב מתמשך אחרי ההתפתחויות על בסיס יומי וקבוע (אלנשרה, 25 באוקטובר 2023). ב-15 במאי 2024, נועד נצראללה עם משלחת בכירי חמאס, שכללה את חברי הלשכה המדינית ח’ליל אלחיה ומחמד נצר ואת בכיר חמאס בלבנון, אסאמה חמדאן. נמסר שהם דנו באירועים ובהתפתחויות האחרונות ברצועת עזה ובישראל, ושמו דגש על האחדות ושיתוף הפעולה בין הזירות השונות (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 15 במאי 2024).

   
מימין: אלעארורי, נצראללה ואלנח’אלה (אלמנאר, 2 בספטמבר 2023).
משמאל: נצראללה עם משלחת חמאס (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 15 במאי 2024)

• עם תחילת המלחמה, זיהו במערכת הביטחון בישראל פעילים פלסטינים, לרוב מהגא”פ (שפועלים ככוח אורגני במסגרת כוח אלרצ’ואן של חזבאללה ואף לובשים מדי חזבאללה. דווח כי חזבאללה צרף לשורותיו מאות פעילים פלסטינים מהגא”פ ללחימה בגבול הצפון (כאן 11, 13 בפברואר 2024).
• ב-28 באוגוסט 2024, ביצע כלי טיס של חיל האוויר הישראלי תקיפה בגבול סוריה-לבנון, בה סוכל פראס קאסם, בכיר בגא”פ. נמסר שהוא היה אחראי על בניית התוכניות המבצעיות של הגא”פ בסוריה ובלבנון וגם השתתף בגיוס פעילי טרור פלסטינים לחזבאללה. עוד נמסר כי בתקיפה נהרגו מספר פעילי גא”פ נוספים שהיו בדרכם ללבנון כדי לפעול בשירות חזבאללה (דובר צה”ל, 28 באוגוסט 2024). הזרוע הצבאית של הגא”פ אישרה כי פראס חסין קאסם נהרג עם שני פעילים נוספים מהסניף הסורי של פלוגות ירושלים “בעת שביצעו את חובת הג’האד שלהם” (ערוץ הטלגרם הרשמי של פלוגות ירושלים, 28 באוגוסט 2024). גם חזבאללה אישר כי פעיל שלו נהרג בתקיפה (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 28 באוגוסט 2024).

ירידה בפעילות לאורך הלחימה

• הרוב המוחלט של התקיפות של חמאס והגא”פ נגד ישראל מדרום לבנון בוצעו בשבועות הראשונים של הלחימה ועד פברואר 2024, כאשר לאחר מכן נרשמה ירידה חדה. קבלת האחריות האחרונה של חמאס הייתה ב-15 במאי 2024 ושל הגא”פ ב-8 במאי 2024.
• נציג הגא”פ בלבנון, אחסאן עטאיא, הסביר כי הפעולות הצבאיות תלויות במעקב צמוד אחרי סיורי הצבא הישראלי, כלי הרכב והחיילים והקצינים כדי לוודא שהם נמצאים בטווח האש, אולם כוחות צה”ל הגבירו את צעדי הזהירות שלהם בגבול הצפון. הוא הבהיר כי אין החלטה למנוע מהארגונים הפלסטיניים להילחם ב”אויב” וכי הם מוכנים לפגוע בכל מטרה צבאית שלו ונמצאים בתיאום מלא עם כוחות “ההתנגדות” בדרום לבנון, אולם הוסיף כי הלחימה נמשכת גם בזירות אחרות. המומחה הצבאי הלבנוני, נאג’י מלאעב, ציין כי לאמצעי הלחימה המוגבלים של הארגונים הפלסטיניים יש השפעה מועטה על הלחימה לעומת אמצעי הלחימה של חזבאללה. הוא הוסיף כי לישראל יש גם עדיפות מודיעינית ואווירית שמקשה על החמושים הפלסטינים לפעול בדרום לבנון. סיבה נוספת שצוינה היא רצון של הארגונים הפלסטיניים למנוע מישראל לפעול נגד מחנות הפליטים הפלסטיניים (אלג’זירה, 17 בפברואר 2024).

תנועת אמל^[6]

סדר הכוחות ופריסתם

• דווח כי התנועה כוללת יותר מ-17 אלף לוחמים, בהם 2,200 לוחמים של כוחות העילית שהוכשרו לביצוע פעולות “השתלטות וחבלה”. עוד נמסר כי כוחות אמל אחראים להגנה על יישובים וכי כל קבוצת לוחמים מלווה בפלוגה של לוחמי עילית (ערוץ היוטיוב אלמחטה, 28 בדצמבר 2023). מאז ה-8 באוקטובר 2023, תנועת אמל פרסה את לוחמיה לכל אורך הגבול עם ישראל – מאלנקורה במערב ועד החרמון במזרח (אלנהאר, 2 בנובמבר 2023; אלאח’באר, 6 בפברואר 2024). חבר הפרלמנט הלבנוני, מחמד ח’ואג’ה, שמשתייך לסיעת “הפיתוח והשחרור” (סיעת אמל) ציין כי התנועה “נוכחת בכל הכפרים בגבול הדרום” (אלשרק אלאוסט, 5 בפברואר 2024).

הפעילות במהלך הלחימה נגד ישראל

• אמל אינה מוסרת פרטים אודות הפעילויות שבהן נטלה חלק במהלך הלחימה. עד כה נמסר על עשרים פעילי אמל שנהרגו בלחימה, אולם לא נמסרו הנסיבות, מלבד הודעה כי הם נהרגו “מתוך היענות לחובתם הג’האדית והלאומית בהגנה על לבנון והדרום” (אלאח’באר, 6 בפברואר 2024). דווח כי בתקיפות אמל נגד ישראל נעשה שימוש רק בפצצות מרגמה, קטיושות וגראדים (ערוץ היוטיוב אלמחטה, 28 בדצמבר 2023). השאם ג’אבר, עמיד (תא”ל) בדימוס בצבא לבנון, ציין כי פעילות אמל בלחימה היא מצומצמת וסמלית לעומת חזבאללה ונעשית תחת המעטפת של חזבאללה (אלנהאר, 2 בנובמבר 2023).

קשרי אמל וחזבאללה

• בדומה לחזבאללה, גם אמל היא תנועה שיעית. אולם בעוד שחזבאללה הוא ארגון דתי שפועל בהתאם לתפישה של המהפכה האסלאמית באיראן, אמל היא תנועה יותר חילונית ואינה מקבלת את התפישה האיראנית. למרות זאת, יש בין אמל לחזבאללה ברית פוליטית הדוקה, שאף מוכרת בלבנון בכינוי “הצמד השיעי”. מנהיג אמל, יו”ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי, ציין כי התנועה עומדת לצד חזבאללה בהגנה על כל שטחי לבנון, אך הודה כי אין לה את היכולות הצבאיות של חזבאללה (רשת NBN הלבנונית, 4 בפברואר 2024).
• למרות שנביה ברי, כיו”ר הפרלמנט, אמור לייצג את האינטרסים של כלל הציבור הלבנוני, הוא מהווה הנציג הרשמי מטעם חזבאללה במגעים הדיפלומטיים, בעיקר מול ארה”ב וצרפת, שנועדו להביא להפסקת הלחימה בדרום לבנון ובהמשך גם להסדר בגבול לבנון-ישראל. ברי עצמו הבהיר כי “איני חושש לתפקידי הדיפלומטי משום ש”ההתנגדות הדיפלומטית היא חלק מהותי מההתנגדות” (רשת NBN הלבנונית, 4 בפברואר 2024).

אלג’מאעה אלאסלאמיה בלבנון^[7]

סדר הכוחות ופריסתם

• אלג’מאעה אלאסלאמיה מפעילה זרוע צבאית בשם כוחות אלפג’ר (קואת אלפג’ר) שהוקמה בשנת 1982, עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, והיא פעלה נגד צה”ל בלבנון עד שנת 2000, כשצה”ל נסוג מהמדינה. כוח זה התרכז בצידון וסביבתה, וההערכה היא כי המצב זהה גם כיום (אלג’זירה, 11 במאי 2024).
• כוחות אלפג’ר מונים כחמש מאות לוחמים.עם זאת, הפוטנציאל לגיוס גבוה לאור המצב הכלכלי הקשה של האוכלוסיה הסונית בצפון המדינה (אלחדת’, 22 ביוני 2024). “מקור” באלג’מאעה אלאסלאמיה אישר כי עשרות צעירים מעכאר ומטריפולי שבצפון לבנון הצטרפו לכוחות אלפג’ר מאז תחילת הלחימה (נדאא’ אלוטן, 8 במאי 2024).מזכ”ל התנועה, מחמד טקוש, ציין כי “לאחר שהכוחות הכריזו על פעילותם הצבאית, שמנו לב שצעירים רבים, שהתלהבו ונלהבים מהמתרחש בפלסטין, רצו להיות חלק בהבסת הכובש ובהתנגדות לאויב, לכן הם ביקרו במרכזינו ונפגשו עם מספר מפקדים, כדי להביע את רצונם להצטרף לשורותינו” (אלנשרה, 27 באוקטובר 2023).

הפעילות במהלך הלחימה נגד ישראל

• עם תחילת הלחימה ב-8 באוקטובר 2023, קרא סגן ראש הלשכה המדינית של התנועה, בסאם חמוד, לפעילים “להיערך ברצינות להתערב במלחמה נגד ישראל”. הוא ציין כי פעילי כוחות אלפג’ר נמצאים בכוננות באזורי הגבול להתמודד כל “תוקפנות” ישראלית נגד לבנון (אלנשרה, 9 באוקטובר 2023). התנועה קיבלה אחריות על חמש תקיפות בין 18 באוקטובר 2023 ל-6 בינואר 2024, כולן באמצעות שיגור מטחי רקטות, בעיקר לאזור קריית שמונה (אתר אלג’מאעה אלאסלאמיה, 18 באוקטובר 2023 – 6 בינואר 2024).
• לנוכח היעדר הודעות על קבלת אחריות מאז ה-6 בינואר 2024, טען בסאם חמוד כי אין רגיעה בפעילות של אלג’מאעה אלאסלאמיה וכי פעילי כוחות אלפג’ר נמצאים בשטח וממשיכים לפעול כרגיל. לדבריו, הם “ימשיכו להתנגד עד שחרור אדמות לבנון ועד ניצחון ברצועת עזה” (אלג’דיד, 25 ביוני 2024).

קשרים עם חמאס

• אלג’מאעה אלאסלאמיה וחמאס הן שלוחות של האחים המוסלמים ועל כן יש ביניהן קשר אידיאולוגי קרוב, אולם שיתוף הפעולה ביניהן התהדק באופן משמעותי לאחר הבחירות למועצת השורא של אלג’מאעה אלאסלאמיה, שבהן ניצח הפלג המקורב לחמאס בהובלתו של מחמד טקוש בספטמבר 2022. דווח כי רבים מבעלי התפקידים הבכירים באלג’מאעה אלאסלאמיה אף מקבלים משכורת ישירות מחמאס (אסאס מדיה, 20 בספטמבר 2022).
• “גורם בכיר” באלג’מאעה אלאסלאמיה אישר כי התנועה ביצעה “פעולות משותפות” עם חמאס במסגרת הלחימה מדרום לבנון מאז 8 באוקטובר 2023 (ערב ניוז, 28 במרץ 2024). סגן ראש הלשכה המדינית של אלג’מאעה אלאסלאמיה, בסאם חמוד, אמר כי “אנחנו וחמאס הן שני צדדים של אותו מטבע בעימות מול האויב הציוני” (אלג’זירה, 4 בינואר 2024). עם זאת, הוא גם הבהיר כי על אף הזהות האידיאולוגית, יש בין אלג’מאעה אלאסלאמיה לבין חמאס הבדלים בנוגע לסוגיות פנים בזירה הפלסטינית ובזירה הלבנונית (AWP, 27 ביולי 2024). מהנד אלחאג’ עלי, חוקר במרכז על-שם מלקולם קר–קרנגי לחקר המזרח התיכון בבירות, ציין כי אלג’מאעה אלאסלאמיה פועלת למעשה כשלוחה של חמאס (אלשרק אלאוסט, 26 במרץ 2024).
• הזיהוי המשותף בין אלג’מאעה אלאסלאמיה לבין חמאס בא לידי ביטוי גם בחלק ניכר מההודעות על עשרת הרוגי אלג’מאעה אלאסלאמיה בלחימה. להלן מספר דוגמאות בולטות:
  • בתקיפה הישראלית בבירות ב-2 בינואר 2024, שבה סוכל סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, צלאח אלעארורי, נהרגו גם מחמוד זכי שאהין ומחמד בשאשה. אלג’מאעה אלאסלאמיה אישרה כי השניים היו פעילים שלה, וכי שאהין היה מפקד בתנועה (אתר אלג’מאעה אלאסלאמיה, 4 בינואר 2024). “גורם בכיר” באלג’מאעה אלאסלאמיה מסר כי השניים שימשו מאבטחים של אלעארורי (ערב ניוז, 28 במרץ 2024). ההודעה על מותו של בשאשה הייתה משותפת למשפחתו, לאלג’מאעה אלאסלאמיה ולחמאס והופיעו עליה סמלי חמאס ואלג’מאעה אלאסלאמיה (saidaonline.com, 4 בינואר 2024).

• • ב-17 במאי 2024, נהרג שרחביל עלי אלסיד בתקיפה של כלי טיס של חיל האוויר הישראלי בבקעת הלבנון. לפי דובר צה”ל, אלסיד שימש בכיר באלג’מאעה אלאסלאמיה בלבנון והוביל פיגועים ומתווי טרור רבים משטח לבנון נגד ישראל, בין היתר בשיתוף פעולה עם שלוחת חמאס בלבנון (דובר צה”ל, 17 במאי 2024). הסיכול לא צוין באתר אלג’מאעה אלאסלאמיה בלבנון, אולם גדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, הודיעו כי אלסיד שימש מפקד בארגון (שהאב, 17 במאי 2024).
  • ב-18 ביולי 2024, נהרג מחמד חאמד ג’בארה, המכונה אבו מחמוד, בתקיפה של חיל האוויר הישראלי בבקעת הלבנון. דובר צה”ל מסר כי הוא השתייך לחמאס והיה אחראי לקידום פיגועים ושיגורים מלבנון לישראל, חלקם בשיתוף פעולה עם אלג׳מאעה אלאסלאמיה בלבנון (דובר צה”ל, 18 ביולי 2024). ארגון אלג’מאעה אלאסלאמיה מסר שג’בארה היה מפקד בכיר בכוחות אלפג’ר (ערוץ הטלגרם של אלג’מאעה אלאסלאמיה, 18 ביולי 2024). במקביל, הזרוע הצבאית של חמאס כינתה אותו “מפקד” (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 18 ביולי 2024). ארונו של ג’בארה נעטף עם דגל לבנון, סמל ארגון אלג’מאעה אלאסלאמיה, דגל גדודי עז אלדין אלקסאם והדגל הפלסטיני (חשבון X של מחמד עבד אלעזיז-עזה, 19 ביולי 2024). כמו כן, פורסמו תעודת הזהות של ג’בארה ותעודת מילואים של כוחות ביטחון הפנים הלבנוניים, בתוקף עד 5 באפריל 2028, ולפיה ג’בארה היה קצין בגמלאות בדרגת מלאזם (סגן משנה). נטען כי לבנון מעניקה כיסוי לפעילי טרור באמצעות מתן תעודה של כוחות ביטחון הפנים     במדינה (חשבון X של תנט’ים ת’ואר לבנאן, 19 ביולי 2024).

קשרים עם חזבאללה

• על אף ההבדל האידיאולוגי העמוק בין אלג’מאעה אלאסלאמיה הסוני לבין חזבאללה השיעי, שני הגופים שיתפו פעולה בעבר. אחד ממקימי אלג’מאעה אלאסלאמיה, אבראהים אלמצרי, ציין כי כוחות אלפג’ר השתתפו בלחימה נגד ישראל בדרום לבנון ב-1982 ו”ביצעו פעולות התנגדות” בתיאום עם פעילי חזבאללה, ומאז תמכו בארגון (אלערביה, 1 באוגוסט 2006).
• בשנים האחרונות התרחקו אלג’מאעה אלאסלאמיה וחזבאללה. לאחר ההתנקשות בראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אלחרירי, בפברואר 2005, הצטרפה אלג’מאעה אלאסלאמיה למחנה ה-8 במרץ של מתנגדי חזבאללה, בדומה למרבית הציבור הסוני בלבנון. לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011, תמכה אלג’מאעה אלאסלאמיה במורדים במשטר, בעוד חזבאללה סייע לצבא סוריה בפעולות הדיכוי (L’Orient Today, 2 בנובמבר 2023).
• לאחר בחירתו של מחמד טקוש למנהיג אלג’מאעה אלאסלאמיה בספטמבר 2022 החלה התקרבות בין הארגונים, בעידוד חמאס, ואף התקיימו מפגשים בין טקוש לבין מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה (Carnegie Endowment, 17 באוקטובר 2022). טקוש ציין כי “אנחנו מסכימים עם חזבאללה בסוגיות רבות, כולל לחימה באויב הישראלי, ואנחנו לא מסכימים איתו בנושאים אחרים. אנחנו וחזבאללה דומים בעניינים רבים” (אלאח’באר, 9 בדצמבר 2022).
• בתחילת הלחימה הנוכחית בדרום לבנון, רמז טקוש כי קיים שיתוף פעולה, או לכל הפחות תיאום, של תנועתו עם חזבאללה. הוא ציין כי “אין שום נזק או מבוכה בתיאום עם סיעת התנגדות שיעית”, והוסיף כי “הפעולות שביצעו כוחות אלפג’ר באזור הגבול בין ישראל ללבנון היו ללא תיאום עם חזבאללה, אך התקשורת ברמת הבכירים והפעילים בזירה הדרומית קיימת ורמתה עולה לאט לאט ותכליתה היא לזהות מטרות ולפגוע באויב” (אלנשרה, 27 באוקטובר 2023). טקוש הוסיף, כי “התיאום עם חזבאללה השיעי חיוני כדי להילחם בישראל” (Arab News, 26 במרץ 2024). סגן ראש הלשכה המדינית של אלג’מאעה אלאסלאמיה, בסאם חמוד, ציין כי הלחימה בישראל “דורשת סגירת שורות, איחוד עמדות ותיאום בשטח”, וזאת על אף שעדיין יש הבדלים בגישות ביחס לפוליטיקה הפנימית בלבנון (AWP, 27 ביולי 2024).
• ב-28 ביוני 2024, התקיימה פגישה בין מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, לבין מזכ”ל אלג’מאעה אלאסלאמיה בלבנון, מחמד טקוש. השניים הדגישו כי על כוחות “ההתנגדות” להמשיך לשתף פעולה כדי לתמוך בתושבי רצועת עזה (אלאח’באר, 28 ביוני 2024). דווח כי הפגישה סיפקה את הבסיס ליחסים חדשים בין הצדדים, וזאת אחרי שאלג’מאעה אלאסלאמיה השתייכה במשך שנים למחנה מתנגדי חזבאללה בלבנון. “מקור בכיר” באלג’מאעה אלאסלאמיה אמר כי הפגישה נועדה לשיתוף פעולה ולתיאום לצורך ניהול המערכה בדרום לבנון, אך הסתייג מברית פוליטית עתידית בין הצדדים בשל המעורבות של חזבאללה במלחמה בסוריה ובפגיעה בסונים בלבנון (אלשרק אלאוסט, 28 ביוני 2024).

• “מקור” בצפון לבנון ציין כי חזבאללה ואלג’מאעה אלאסלאמיה זקוקים זה לזה. לדבריו, חזבאללה זקוק לפלג סוני כדי להפריך את הטענות שהוא מחליט לבדו לקחת את לבנון ל”הרפתקה” של לחימה וכי שאר העדות במדינה לא שותפות להחלטה. במקביל, אלג’מאעה אלאסלאמיה ניצלה את החלטת חזבאללה לפתוח חזית לחימה בדרום לבנון כדי להשיב לעצמה את הבסיס העממי באזורים שבהם פעלה בעבר במישור הפרלמנטרי והציבורי (נדאא’ אלוטו, 8 במאי 2024).

הפלוגות הלבנוניות להתנגדות לכיבוש הישראלי^[8]

סדר הכוחות ופריסתם

• “מקורות” מסרו כי לפלוגות הלבנוניות להתנגדות לכיבוש הישראלי יש יותר מעשרת אלפים לוחמים, רובם סונים. בנוסף לכך, דווח כי מאז תחילת הלחימה בדרום לבנון, נמצאים לוחמי הארגון במוצבים העורפיים בגבול ופועלים בתחום התמיכה הלוגיסטית (MTV , 16 ביולי 2024).

הפעילות במהלך הלחימה נגד ישראל

• ב-15 ביולי 2024, פרסמו הפלוגות הלבנוניות להתנגדות לכיבוש הישראלי הודעה רשמית, בה נאמר כי מאז תחילת הלחימה בדרום לבנון ב-8 באוקטובר 2023, פעילי הארגון נוכחים בשטח ומבצעים משימות תמיכה לוגיסטיות, שגם גבו הרוגים ופצועים. עם זאת, לנוכח ההתפתחויות בשטח, הוחלט להכריז כי הפלוגות גם עוסקות “בהתמודדות ישירה עם כל איום”. בהודעה צוין כי הארגון מעוניין להעביר מסר כי העם הלבנוני לא יוותר על זכותו להגן על אדמתו וריבונותו וכי הצעירים הלבנונים לא יישארו ניטרליים לאור האיומים. עוד נמסר כי הארגון נמצא במוכנות גבוהה להתמודד עם כל איום או “ניסיון מטופש של האויב” (אלמיאדין, 15 ביולי 2024).
• “מקור בכיר” בפלוגות הלבנוניות ציין כי הם הצטרפו ללחימה ב-10 באוקטובר 2023, לצד “ההתנגדות” בדרום לבנון, וכי הם מעורבים ב”חזית העימות עם האויב הציוני באופן יעיל בשטח כדי להתעמת ולהגן על לבנון”. “המקור” ציין כי הפלוגות מהוות “כוח הרתעה מקביל” לחזבאללה, אולם דחה את הטענות כי הפלוגות עשויות להחליף את לוחמי חזבאללה אם הם יצטרכו לסגת מצפון לנהר הליטאני לאחר המלחמה, כאשר תיושם החלטה 1701 (אלאנבאא’ הכוויתי, 17 ביולי 2024).
• עד כה, קיבל הארגון אחריות של שתי תקיפות:
  • 12 ביולי 2024 – תקיפת מוצב צה”ל באמצעות רקטות. בהודעה מטעם חדר המבצעים של הפלוגות הלבנוניות להתנגדות לכיבוש הישראלי צוין כי התקיפה נועדה לתמוך בעם הפלסטיני ולהגן על לבנון. כמו כן, נמסר כי התקיפה בוצעה לציון 18 שנה למלחמת לבנון השנייה וכי הארגון מתחייב כלפי עמו “להמשיך בהתנגדות עד הניצחון והשחרור” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 12 ביולי 2024).
  • 19 ביולי 2024 – תקיפת מוצב צה”ל באמצעות טילי נ”ט ופגזי תותח (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 19 ביולי 2024).

     
פעילי הפלוגות הלבנוניות להתנגדות לכיבוש
(מימין: אלעהד, 14 בפברואר 2020; משמאל: אלמיאדין, 13 ביולי 2024)

המפלגה הסורית הסוציאל-לאומנית^[9]

סדר הכוחות ופריסתם

• המפלגה הסורית הסוציאל-לאומנית מפעילה זרוע צבאית, נסור אלזובעה (נשרי הסערה), שהוקמה בשנת 1974 והשתתפה במלחמת האזרחים בלבנון ובלחימה נגד כוחות צה”ל וצבא דרום לבנון, ובשנת 1985 גם הייתה אחראית לפיגוע ההתאבדות הראשון שבוצע על ידי אישה. במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, הזרוע הצבאית של המפלגה סייעה למשטר אסד ולכוחות הנאמנים לו מול המורדים, ולאחר מכן השתתפה לצדם בלחימה נגד דאעש (Clingendael, ינואר 2019).
• לפי ההערכות, לנסור אלזובעה יש 8,000-6,000 פעילים, מרביתם נוצרים, אך גם מוסלמים סונים ושיעים. היא פעילה באזורים שונים בלבנון ובמרחבים הכפריים של חמץ וחמאת בסוריה (Foreign Policy, 28 במרץ 2016).
• במרץ 2023, הודיע נשיא המפלגה, רביע בנאת, על “חזרה לזירת הג’האד”. הממונה על התקשורת במפלגה, מאהר אלדנא, הסביר כי מדובר בהחלטה “להתעמת עם ישראל” והאשים כי ההנהגה הקודמת של המפלגה “העדיפה משרות פוליטיות וממשלתיות על חשבון פעילות ההתנגדות בדרום” (נדאא’ אלוטן, 7 באפריל 2023). ב-29 במאי 2023, ביקרה משלחת בכירה של הנהגת המפלגה באתר צבאי של נסור אלזובעה בדרום לבנון, ליד הגבול עם ישראל, כדי לבחון את המוכנות הקרבית של הפעילים (סוכנות הידיעות הלבנונית, 29 במאי 2023).

הפעילות במהלך הלחימה נגד ישראל

• בהודעה שפרסמה המפלגה ב-7 באוקטובר 2023, היא בירכה את חמאס על המתקפה נגד ישראל וציינה כי מבצע “מבול אלאקצא” מבסס את משוואת “אחדות הזירות ומאחד את החזיתות של רצועת עזה, הגדה המערבית, דרום לבנון ורמת הגולן. המפלגה גם הדגישה את “המוכנות המוחלטת שלה” לקחת חלק בלחימה והודיעה כי הפלגים של נסור אלזובעה הוכנסו לכוננות מלאה (אלג’דיד, 7 באוקטובר 2023).
• בסרטון שפרסמו נסור אלזובעה ב-8 באוקטובר 2023, מכינים טילי נ”ט לשיגור. בכיתוב המצורף נכתב כי “כאשר נחישות משתלבת עם הרצון להתנגד, תמצאו את הנשרים שלנו ממריאים מעל הדרום כדי לשחרר יחד את פלסטין, את כל פלסטין, מטינופת הכובש”. עוד נכתב כי “אנחנו מבטיחים ומתחייבים בפניכם שהמאבק ימשיך עד הניצחון והשחרור” (חשבון X של נסור אלזובעה, 8 באוקטובר 2023).

• נשיא המפלגה, רביע בנאת, ציין כי “ההתנגדות” בלבנון, ובכלל זה גם נסור אלזובעה, מוכנה “ללכת בעקבות מה שההתנגדות החלה בפלסטין”. ראש המועצה העליונה של המפלגה, עאמר אלתל, ציין כי המפלגה “מוכנה באופן מלא להכין את נסור אלזובעה לכניסה לזירת הג’האד” (אתר המפלגה, 12 באוקטובר 2023).
• “מקורות בכירים” במפלגה מסרו כי נסור אלזובעה נוכחים בדרום לבנון “מאז שנות התשעים ועד היום”, וכי למפלגה יש “מרכזים שמטרתם היחידה היא להגן על הכבוד של האומה שלנו” (צדא ואדי אלתים, 15 בדצמבר 2023).
• ביולי 2024, הבהיר נשיא המפלגה, רביע בנאת, כי הפעילים יישארו “בחזית המאבק באויב” וכי “זירת הג’האד לא תאבד את החברים הנשרים” (אתר המפלגה, 23 ביולי 2024).
• המפלגה הסורית הסוציאל-לאומנית והזרוע הצבאית שלה לא קיבלו אחריות על תקיפות ישירות נגד ישראל, אולם הדיווחים על שני ההרוגים היחידים של נסור אלזובעה מצביעים על כך שהם שהו בקו הלחימה הקדמי בדרום לבנון. בהודעה על ההרוג הראשון, וסאם סלים, נאמר כי הוא נהרג “בעת שביצע את חובתו הלאומית בדרום לבנון מטווח אפס” (אתר המפלגה, 15 בדצמבר 2023). גם על ההרוג השני, אבראהים אכרם אלמוסוי, נמסר כי הוא “ביצע את חובתו הלאומית בדרום לבנון בהתנגדות מטווח אפס” (אתר המפלגה, 22 ביולי 2024).

קשרים עם חזבאללה

• בין נסור אלזובעה לבין חזבאללה קיים שיתוף פעולה ממושך מאז תקופת הלחימה נגד צה”ל בדרום לבנון, ולאחר מכן גם במלחמת לבנון השנייה ב-2006 וגם בעימותים החמושים בין חזבאללה לבין המיליציות הסוניות בתוך לבנון ב-2008. שיתוף הפעולה נמשך גם במלחמת האזרחים בסוריה, במהלכה פעילי חזבאללה גם העבירו אימונים צבאיים לפעילי נסור אלזובעה (Foreign Policy, 28 במרץ 2016). הממונה על התקשורת במפלגה, מאהר אלדנא, ציין כי יש “שותפות בדם” בין נסור אלזובעה לבין חזבאללה (נדאא’ אלוטן, 7 באפריל 2023).
• התיאום בין הצדדים נמשך גם בלחימה הנוכחית בדרום לבנון. דווח כי ההרוג הראשון של נסור אלזובעה, וסאם סלים, נהרג בדצמבר 2023 בתקיפה ישראלית נגד “קבוצה של לוחמי התנגדות שביצעו פעולות נגד עמדות האויב בגבול הדרומי”, כאשר גם חזבאללה הודיע על פעיל שלו שנהרג באותה תקיפה (אלאח’באר, 16 בדצמבר 2023).
• במהלך הלווייתו של סלים, הודה נשיא המפלגה, רביע בנאת, למזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, וכינה אותו “אדון ההתנגדות ומנהיג הציר”. הוא שיבח את נצראללה על “המאמץ האדיר בניהול המלחמה הזו בכל ההיבטים הפוליטיים, צבאיים, אסטרטגיים, חברתיים ותרבותיים” (אתר המפלגה, 16 בדצמבר 2023).
• הממונה על התקשורת במפלגה, מאהר אלדנא, מסר כי יש חדר מבצעים משותף שמתאם את הפעילות של כל ארגוני “ההתנגדות” שפועלים בדרום לבנון. הוא ציין כי התיאום עם חזבאללה “גדול”, הן בפרטים והן בכל התוכנית” (אלעהד, 19 בדצמבר 2023).

נספח א: הרוגי הארגונים המסייעים

• מאז תחילת הלחימה ב-8 באוקטובר 2023 ועד 29 באוגוסט 2024, דיווח חזבאללה על 419 פעילים הרוגים. ששת הארגונים שנלחמים לצד חזבאללה דיווחו באופן רשמי על 69 הרוגים. להלן התפלגות ההרוגים.

נספח ב: הודעות קבלת האחריות של הארגונים

חמאס-לבנון

• • 10 באוקטובר 2023 – שיגור “מרוכז” של רקטות לעבר יישובי הגליל המערבי (ערוץ הטלגרם של תנועת חמאס, 10 באוקטובר 2024).
  • 15 באוקטובר 2023 – שיגור עשרים רקטות לעבר שלומי ונהריה (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 25 בדצמבר 2023).
  • 19 באוקטובר 2023 – שיגור מטח של שלושים רקטות לעבר נהריה ושלומי ויישובי הגליל המערבי (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 19 באוקטובר 2023).
  • 2 בנובמבר 2023 – שיגור 12 רקטות לעבר קריית שמונה וסביבתה (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 2 בנובמבר 2023).
  • 6 בנובמבר 2023 – שיגור 12 רקטות לעבר נהריה וצפון חיפה (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 6 בנובמבר 2023).
  • 12 בנובמבר 2023 – שיגור מספר מטחי רקטות לעבר צפון חיפה, שלומי ונהריה (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 12 בנובמבר 2023).
  • 25 בדצמבר 2023 – שיגור מטח רקטות לעבר מחנה לימן בגליל המערבי (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 25 בדצמבר 2023).
  • 17 בינואר 2024 – שיגור עשרים רקטות לעבר מחנה לימן בגליל המערבי (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 17 בינואר 2024).
  • 28 בפברואר 2024 – שיגור שני מטחים שכללו ארבעים רקטות גראד לעבר מחנה גיבור ו”בסיס האוויר” בית הלל (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 28 בפברואר 2024).
  • 21 באפריל 2024 – שיגור עשרים רקטות גראד לעבר מחנה שומרה בגליל העליון (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 21 באפריל 2024).
  • 29 באפריל 2024 – שיגור מטחי רקטות “מרוכזים” לעבר מחנה גיבור (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 29 באפריל 2024).
  • 15 במאי 2024 – שיגור מטחי רקטות “מרוכזים” לעבר מחנה לימן (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 15 במאי 2024).
  • 20 ביולי 2024 – שיגור מטח רקטות לעבר מחנה שומרה (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 20 ביולי 2024).

גא”פ-לבנון

• 9 באוקטובר 2023, קיבל הארגון אחריות לחדירת חוליה מגבול לבנון לישראל וביצוע ירי לעבר כוח צה”ל. שלושה חיילי צה”ל נהרגו. מנגד, שני פעילים של הארגון נהרגו (רשת RT בשפה הערבית, 9 באוקטובר 2023).

אלג’מאעה אלאסלאמיה

• • 18 באוקטובר 2023 – שיגור רקטות נגד “עמדות האויב הציוני בשטחים הכבושים” (אלאח’באר, 18 באוקטובר 2023).
  • 5 בינואר 2024 – שיגור שני מטחי רקטות לעבר קריית שמונה (אתר אלג’מאעה אלאסלאמיה, 6 בינואר 2024).

הפלוגות הלבנוניות להתנגדות לכיבוש הישראלי

• • 12 ביולי 2024 – שיגור רקטות לעבר מוצב צה”ל בהר דב, לציון יום השנה ה-18 למלחמת לבנון השנייה (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 12 ביולי 2024).
  • 19 ביולי 2024 – שיגור טילי נ”ט ופגזי תותח עבר מוצב צה”ל (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 19 ביולי 2024).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-16 בדצמבר 2021: "פיצוץ מחסן אמצעי הלחימה במחנה הפליטים ברג’ אלשמאלי בדרום לבנון מעיד על קיומה של תשתית צבאית של חמאס בלבנון".
^[2] להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מיום 28 בדצמבר 2023: "חלוצי מבול אלאקצא: תנועת נוער חדשה שהקימה חמאס בלבנון לביצוע טרור נגד ישראל".
^[3] להרחבה, ראו מחקרים של מרכז המידע מתאריך 3 בנובמבר 2023: "צאלח אלעארורי, בכיר טרור של חמאס: קווים לדמותו"; מתאריך 5 בינואר 2024: "תגובות להתנקשות בצאלח אלעארורי בבירות".
^[4] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 28 באוקטובר 2018: "קווים לדמותו של זיאד אלנח’אלה, המנהיג החדש של הג’האד האסלמי בפלסטין".
^[5] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 17 באפריל 2023: "ירי רקטות לעבר ישראל – סיכום האירועים".
^[6] תנועת אמל (ראשי תיבות של המילים: גדודי ההתנגדות הלבנונית. פירוש המילה אמל בערבית הוא תקווה) היא תנועה לבנונית-שיעית חילונית, שהוקמה בשנת 1975 ומורכבת מזרוע פוליטית ומזרוע צבאית. התנועה פועלת בעיקר בבירות, בדרום לבנון וג'בל עאמל (רמת תבנין), בבקעת הלבנון, ובהר הלבנון.
^[7] תנועה אסלאמית-סונית שהוקמה בשנת 1964 כשלוחה של תנועת "האחים המוסלמים" בלבנון. התנועה, שחרטה על דגלה את יישום השריעה האסלאמית בלבנון, הינה בעל נוכחות ברוב אזורי המדינה (אלג'זירה, 11 במאי 2024).
^[8] זרוע של חזבאללה שהוקמה ב-1997 כדי למשוך לארגון לוחמים שאינם בני העדה השיעית.
^[9] המפלגה הסורית הסוציאל-לאומנית הוקמה בשנות השלושים של המאה העשרים בידי הלבנוני אנטון סעאדה בהשפעת חוגי הימין הפשיסטי באירופה ונטעה שורשים בלבנון ובסוריה. המפלגה, שפועלת בלבנון ובסוריה, היא בעלת אידיאולוגיה חילונית-לאומנית שאינה מכירה בגבולות המדינתיים המבוססים על הסכם סייקס-פיקו ורואה בסורי (בן "סוריה הגדולה") כמי שנמנה עם גזע סורי עליון. סמל הארגון הוא צלב קרס הפוך, ופעיליה הפרו-פשיסטים מצביעים במועל יד.

מאמרים נוספים בתחום