הזירה הלבנונית כחזית לחימה של חמאס - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית

צאלח אלעארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, בעל ניסיון מבצעי רב בהפעלת חוליות טרור ביהודה ושומרון, נפגש בבירות עם מזכ"ל חזבאללה חסן נצראללה (אלמיאדין, 1 בנובמבר 2017)

לאחרונה התייחס שר הביטחון אביגדור ליברמן לניסיון חמאס לבנות תשתית טרור בדרום לבנון כדי לבצע משם פיגועים נגד ישראל:

“[חמאס] שבעזה נמצא במצב מאוד קשה, שמתקשה להוציא משם פיגועים, מנסה לפתוח זירות חדשות, קודם כל בדרום לבנון”. “מה שצריך להדאיג זה הניסיון שלהם לפתח תשתיות טרור בדרום לבנון ולנסות גם משם לאיים על מדינת ישראל… כל הידידות פתאום בין הנציג הבכיר של חמאס, צאלח עארורי, [לבין] נצראללה, זה דבר שאנחנו עוקבים אחריו. לכל התפתחות תהייה תשובה הולמת” (דברי שר הביטחון כפי שצוטטו ע”י עמוס הראל, הארץ, 21 בינואר 2018).

יוזכר, כי כחצי שנה לאחר מבצע “צוק איתן” קראו פעילים בכירים בחמאס לפתוח חזיתות חדשות נגד ישראל בסבב הלחימה הבא, מכל המדינות הערביות הגובלות עמה, בדגש על סוריה ולבנון. כך למשל, מחמוד אלזהאר, מבכירי חמאס, קרא לשלטונות בסוריה ובלבנון לאפשר לחמאס להקים חוליות צבאיות במחנות הפליטים. זאת כדי שחוליות אלו “ינהלו את ההתנגדות [גם] מצפון פלסטין וישתתפו עמנו בשחרורה [של פלסטין]^[1]“.
דוברי חמאס באותה עת הצהירו, כי כבר במבצע “צוק איתן” שיגרו פעילי הזרוע הצבאית שלה רקטות לעבר ישראל משטח לבנון ובמשתמע קראו להרחבת ירי הרקטות בעימות הבא. אכן במהלך מבצע “צוק איתן” נעשו מספר ניסיונות לשגר רקטות משטח לבנון: ב-11 ביולי 2014 שוגרה רקטה משטח לבנון. הרקטה התפוצצה באזור מטולה. לא היו נפגעים. מפקדת צבא לבנון פרסמה הודעה לפיה “גורם אלמוני” שיגר שלוש רקטות מאזור מרג’עיון-חצביא (אלאח’באר, אלנשרה, 11 ביולי 2014). בליל 14-13 ביולי 2014 אותרו מספר נפילות רקטות בגליל המערבי. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק (דובר צה”ל, 14 ביולי 2014). מפקדת צבא לבנון פרסמה שמות שני פלסטינים, שהיו לדבריה מעורבים בירי הרקטות (סוכנות הידיעות הלבנונית, 16 ביולי 2014).

להערכתנו, חמאס חותרת לפתוח חזיתות חדשות בסבב הלחימה הבא נגד ישראל, בעיקר מלבנון. זאת כדי לגבש דפוס פעולה חדש, שייתן מענה לקשיים הצבאיים שהיא חווה ברצועה, תוך יישום לקחי מבצע “צוק איתן”. הפתרונות שמצאה ישראל ל”נשק הרקטות” ולמנהרות ההתקפיות מערימים קשיים על דפוסי הפעולה, שאליהם התכוננה חמאס מאז מבצע “צוק איתן”, ומגבירים לדעתנו את האטרקטיביות של בניית תשתית צבאית בזירה הלבנונית, שתופעל בעימות הבא נגד ישראל.

לבניית תשתית צבאית בזירה הלבנונית יש להערכתנו כמה יתרונות בולטים בראיית חמאס: הקלות היחסית בה ניתן לגייס כוח אדם פלסטיני, המצוי במחנות הפליטים בלבנון; הימצאות פעילי חמאס בלבנון, שהבכיר (והמשמעותי) שבהם הינו צאלח אלעארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס; קיומם של ממשל מרכזי חלש ושל ארגון חזבאללה הדומיננטי, שיש לו יכולת לסייע לחמאס בבניית תשתית צבאית.
מנגד קיימים גם בלמים המקשים על חמאס להתבסס בלבנון. במרכזם עומדים הזיכרון ההיסטורי של תקופת התבססות ארגוני המחבלים (שהגיעה לסיומה במבצע “שלום הגליל”) והשאיפה של לבנונים (מכל העדות) שלא להתיר לארגוני המחבלים הפלסטינים להתמקם בלבנון פעם נוספת. זאת ועוד, ארגון חזבאללה הנהנה מדומיננטיות וממעמד בלעדי בזירה הפנים-לבנונית צפוי להטיל מגבלות על פעילות חמאס בלבנון אם זו לא תשתלב במדיניותו ובאסטרטגיה של איראן וחזבאללה.