הטרור הפלסטיני נגד ישראל בשנת 2023: מאפיינים ומגמות

כללי^[1]

בשנת 2023 חלה עלייה משמעותית בהיקף הטרור. במהלך השנה בוצעו 179 פיגועים משמעותיים לעומת 86 בשנת 2022. ^[2] 27 פיגועים בוצעו בשטח ישראל (לעומת 16 פיגועים בשנת 2022). בפיגועים נהרג 43 בני אדם (37 אזרחים ושישה אנשי כוחות ביטחון). זאת, לעומת 30 אזרחים שנהרגו במהלך השנה הקודמת. גם השנה מבין הפיגועים בלטו פיגועי הירי. סה”כ בוצעו במהלך השנה 108 פיגועי ירי המהווים כ60% מכלל הפיגועים (לעומת 46 בשנת 2022). כמו כן בוצעו 35 פיגועי דקירה (כ-19% מכלל הפיגועים); עשרים פיגועי דריסה (כ-11% מכלל הפיגועים); חמישה פיגועי פיצוץ מטען; וחמישה פיגועים משולבים. לזאת יש להוסיף, כמה אלפי אירועי ידויי אבנים וכמה מאות אירועים של השלכת בקבוקי תבערה. יש גם לציין פעילות טרור שבוצעה נגד כוחות הביטחון הישראלים בעת פעילות מבצעית, אשר לא כולה תועדה.

• במהלך שנת 2023 נמשכה העלייה המשמעותית בפעילות במסגרת מה שהרשות הפלסטינית מכנה “ההתנגדות העממית”.^[3] במסגרת זו הופעלה אלימות, אשר התקיימה ביוזמת מפגעים בודדים, התארגנויות מקומיות או ארגוני טרור “ממוסדים”. בכירי הרשות הפלסטינית, ובראשם אבו מאזן, המשיכו לעודד פעילות מסוג זהוחילקו שבחים למבצעים, גם כאשר באירועים הללו נפגעו אזרחים ישראלים.
• ניתן להבחין במספר מאפיינים חדשים בפעילות הטרור בשנת 2023:
  • היקף הטרור: חלה עלייה משמעותית במספר הפיגועים שבוצעו בשטחי יהודה שומרון ושטח ישראל. במהלך השנה בוצעו יותר מפי שניים פיגועים לעומת השנה שעברה שצויינה אף היא כשנה בה חלה עלייה במספר הפיגועים. במסגרת העלייה הכללית במספר הפיגועים, חלה גם עלייה במספר הפיגועים שבוצעו בשטח ישראל.
  • קטלניות הטרור: במקביל לעלייה בהיקף הפיגועים חלה גם עלייה משמעותית במספר ההרוגים והפצועים. בשנת 2023 נהרגו בפיגועי הטרור 43 בני אדם, 37 אזרחים ושישה אנשי כוחות ביטחון, לעומת שלושים בשנת 2022 וארבעה בשנת 2021 .
  • מתווה הפיגועים: גם השנה נמשכה המגמה שהחלה בשנת 2022 של עלייה במספר פיגועי הירי לעומת פיגועי הדקירה שהיו המתווה הנפוץ ביותר בשנים הקודמות ואפיינו את פעילות המפגעים הבודדים. יתכן והעלייה במספר הפיגועים במתווה זה קשורה לתופעת צמיחת ההתארגנויות וכניסתם מחדש של הארגונים “הממוסדים” למעגל הטרור בשטחי יהודה ושומרון. כמו כן השנה, זו לראשונה, זוהה ניסיון לשגר רקטות מאזור ג’נין לעבר ישובים בישראל. לפי שעה הרקטות המאולתרות לא הצליחו לגרום לנזק, אולם יתכן שמדובר במגמה שיש לקחת בחשבון. כמו כן אותר ניסיון בודד לשגר רחפן.
  • מבצעי הפיגועים: שלא כבשנים קודמות אז בוצעו רוב הפיגועים על ידי פעילים עצמאיים (“תופעת המפגע הבודד”) ופעילי התארגניות בעלות אופי מקומי דוגמת גדוד ג’נין, גדוד שכם והתארגנויות נוספות,^[4] בלטו השנה פיגועים שבוצעו על ידי פעילי הארגונים “הממוסדים” דוגמת חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין. התופעה בלטה במיוחד בחודשים שלאחר תחילת מלחמת “חרבות ברזל”. בהקשר זה יש לציין שחמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין המשיכו גם השנה לבסס את מעמדם בציבור הפלסטיני כמי שמגנים על ירושלים, על המקומות הקדושים לאסלאם ועל אזרחי מזרח ירושלים הפלסטינים.
  • פיגועים במהלך ימי הלחימה בדרום: בשלושת החודשים הראשונים של מלחמת “חרבות ברזל” (אוקטובר – דצמבר, 2023) לא חלה עלייה משמעותית במספר הפיגועים שבוצעו ביהודה ושומרון ומספרם עמד על הממוצע החודשי שאפיין את החודשים שקדמו למלחמה. סביר שלפעילות הסיכול האינטנסיבית, שביצעו כוחות הביטחון הישראלים בשטחי יהודה ושומרון מאז פרוץ המלחמה, יש תרומה נכבדה לכך.
  • הרשות הפלסטינית: גם השנה נמשכה תמיכת הרשות הפלסטינית במבצעי הפיגועים, כולל פיגועים קטלניים. התמיכה באה לידי ביטוי בעיקר במתן סיוע מדיני והסברתי לטרור העממי, ביקורי ניחומים שערכו בכירי הרשות בבתי המשפחות, משכורות נדיבות שהוענקו למחבלים בבתי הכלא הישראלים, סיוע כספי למשפחות שהידים ואסירים, מימון ובנייה מחדש של בתי מחבלים שנהרסו, האדרת מחבלים ופועלם, כולל במערכת החינוך הפלסטינית הפורמאלית והבלתי פורמאלית, הענקת תעודות הוקרה ועוד.
  • הסתה ברשתות החברתיות: נמשכה גם השנה ונראה שיש לה השפעה גדולה בעיקר בקרב בני הדור הצעיר. בני נוער ברשות המשיכו להחשף למסרים ולכרזות שעודדו אלימות, העניקו לגיטימציה לביצוע פיגועים ושיבחו את מבצעיהם. הדבר נעשה בעיקר באמצעות הטיק טוק, הווטצאפ והטלגרם, אמצעי התקשורת החביבים על הדור הצעיר, אשר מבחינת רבים מהם הם האמצעי הכמעט בלעדי לצריכת מידע.
  • הציבור הפלסטיני: נראה שגם השנה נמשכו הניסיונות לגייס (בעיקר מצד חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין) את הציבור הפלסטיני למאבק בישראל, למרות העלייה בחיכוכים המקומיים, בעיקר על רקע פעילות כוחות הביטחון הישראלים. מידת היענות הציבור הפלסטיני לקריאות ההנהגה או הארגונים השונים להשתתף באירועי מחאה, היתה דלה יחסית. גם בחודשי המלחמה ברצועת עזה המשיכה הענות הציבור להיות נמוכה יחסית וברבים מאירועי המחאה השונים שאורגנו הייתה נוכחות דלה של כמה עשרות בני אדם בלבד.
  • חיכוכים עם מתישבים יהודים: חלה עלייה משמעותית באירועים אלימים לאומניים של מתיישבים יהודים נגד פלסטינים.

הטרור ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים

מאפיינים כלליים

• במהלך השנה אותרה עלייה משמעותית במספר הפיגועים. סה”כ בוצעו במהלך השנה 179 פיגועים משמעותיים (לעומת 86 בשנת 2022). בשנת 2023, בדומה לשנת 2022, נכללו במסגרת מה שהרשות מכנה “ההתנגדות העממית” (אלמקאומה אלשעביה), גם פיגועי ירי. בניגוד לעבר אז בוצעו רוב הפיגועים על ידי מפגעים בודדים, ללא שיוך ארגוני, השנה ביצעו פיגועים רבים פעילי התארגנויות וארגונים “ממוסדים”. גם ברמת קטלניות הטרור חלה השנה עלייה משמעותית. בפיגועי הטרור נהרגו 43 בני אדם, 37 אזרחים ושישה אנשי כוחות ביטחון , לעומת 30 בשנת 2022.
• בהמשך למגמה שהחלה בשנה שעברה, גם השנה היו פיגועי הירי דפוס הפעולה הנפוץ ביותר. סה”כ בוצעו במהלך השנה 108 פיגועי ירי המהווים כ- 60% מכלל הפיגועים שבוצעו (לעומת 46 פיגועי ירי בשנת 2022). במקביל, נמשכו גם פיגועי הדקירה. סה”כ בוצעו 35 פיגועי דקירה (כ-19% מכלל הפיגועים). כמו כן, בוצעו עשרים פיגועי דריסה (כ11% מכלל הפיגועים) וחמישה פיגועים משולבים. לזאת יש להוסיף כמה אלפי אירועי יידוי אבנים וכמה מאות אירועי השלכת בקבוקי תבערה.
• הרשות הפלסטינית תומכת בפיגועי ה”התנגדות העממית” והיא נמנעת באופן שיטתי מלגנות אותם, גם כאשר נפגעים אזרחים ישראלים. היא משבחת את מבצעי הפיגועים ומאמצת אותם ואת בני משפחותיהם אל חיקה ומעניקה להם ולבני משפחותיהם פיצוי כספי. בכירי הרשות הפלסטינית המשיכו לעודד את פעולות הטרור העממי, המכונה בפיהם “ההתנגדות העממית בדרכי שלום” וכך הן גם מוצגות מול מדינות המערב. זאת, למרות שהפעילות כוללת מרכיבי אלימות קשים ולעיתים קטלניים. במסגרת אותה “התנגדות עממית” מופעלת אלימות ביוזמת בודדים, התארגנויות מקומיות או ארגונים “ממוסדים” והיא כוללת מעבר ליידויי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה, גם פיגועי ירי, פיגועי דקירה, פיגועי דריסה או פיגועים המשלבים כמה דפוסים. כלי התקשורת הפלסטינים הרשמיים המשיכו להתעלם מהפיגועים או דיווחו עליהם באופן אינפורמטיבי. לעיתים, בעיקר כאשר מפגע נהרג, הועלה בכלי התקשורת טיעון כוזב, לפיו מותו נגרם בנסיבות אחרות (תאונת דרכים למשל במקרה של פיגוע דריסה), או טענה לפיה מבצע הפיגוע היה פגוע נפשית, תוך האשמת ישראל בהריגת חפים מפשע וקריאה למדינות ולמוסדות בינלאומיים לבצע חקירה. על פי רוב נמשכת ההכחשה גם לאחר שהתבררו נסיבות הפיגוע והמניעים לביצועו או אפילו כאשר נחשף שיוכו של המבצע לאחת מהזרועות הצבאיות של ארגון טרור.
• במקביל, נמשך טיפוח “תרבות השהידים והטרור” בעיקר באמצעות מתן מעטפת סיוע מדינית, כלכלית והסברתית לטרור העממי. זו כללה תשלום משכורות נדיבות למחבלים בבתי הכלא הישראלים והענקת סיוע כספי למשפחות שהידים ואסירים, מימון ובנייה מחדש של בתי מחבלים שנהרסו, האדרת מחבלים, כולל במערכת החינוך הפלסטינית הפורמאלית והבלתי פורמאלית, השתתפות בכירי הרשות ופתח בהלוויות מחבלים, פגישות ראשי הרשות עם משפחות מחבלים, עריכת ביקורים בבתי המשפחות, הענקת תעודות הוקרה, כיסוי אינטנסיבי של נושא המחבלים הכלואים בישראל בתקשורת הממוסדת תוך התייחסות אליהם כגבורים וכדמויות מופת שיש לחקות.

פיגועים משמעותיים במסגרת הטרור העממי בחתך רב-שנתי

פיגועים משמעותיים בשנת 2023 בחתך חודשי

מלחמת “חרבות ברזל”

• מאז תחילת מלחמת “חרבות ברזל” ברצועת עזה (7 באוקטובר 2023), פעלה חמאס, במסגרת תפיסת “אחדות הזירות” “להבעיר” את השטח גם ביהודה ושומרון, במטרה לפתוח חזית נוספת שתעסיק את כוחות הביטחון הישראלים. בכירי חמאס, כמו גם הג’האד האסלאמי בפסלטין וארגונים נוספים, קראו לתושבי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים, כמו גם ערביי ישראל להצטרף למערכה, לתקוף אזרחים ישראלים לפגוע במתיישבים יהודים ביהודה ושומרון, להתעמת עם כוחות ביטחון ישראלים ולבצע פיגועים, כולל בשטח ישראל. הם גם פנו לפעילי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בקריאה לעשות שימוש בכלי הנשק שרשותם נגד אזרחים ישראלים. חמאס גם הכריזה רשמית על “ימי זעם” בעיקר בימי שישי בהם התבקש הציבור לצאת להפגין ולהתעמת עם כוחות ביטחון ישראלים.

     
כרזות פלסטיניות הקוראות לפעילי הטרור ביהודה ושומרון לתקוף התנחלויות
(ערוץ הטלגרם של קריקטורות פלסטיניות, 16 בנובמבר 2023)

• מתוך רצון שלא לפתוח חזית עימות נוספת ובמגמה לסכל את תכניות חמאס, מיד עם תחילת המלחמה הגבירו כוחות הביטחון הישראלים את פעולות הסיכול והמנע שלהם ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים. הפעולות כוונו בעיקר נגד תשתית חמאס והנהגתה. בשטחי יהודה ושומרון בוצעו מעצרים של אלפי חשודים בפעילות טרור ובעיקר פעילי חמאס.
• גם ברשות הפלסטינית הבינו את הסכנה ואת האפשרות של אובדן שליטה. לכן, מיד עם תחילת המלחמה, קרא אבו מאזן למנגנוני הביטחון הפלסטינים להגביר את פעילותם בערים הפלסטיניות. הוא גם הורה למנגנונים למנוע כל סממני מחאה נגדו, שבמסגרתה קראו המפגינים: “העם רוצה להפיל את הראיס”. ולבלום מפגני כוח של תומכי חמאס.
• בפועל, נראה שהענות הציבור לקריאות חמאס היתה מוגבלת בהיקפה. במספר הפיגועים שבוצעו לא חלה עלייה משמעותית. כמו כן ניכר שההיענות להשתתף בפעולות תמיכה בבמלחמה ברצועת עזה דוגמת הפגנות והתהלוכות הייתה מועטה. מאז תחילת המלחמה בוצעו ביהודה, שומרון ובמזרח ירושלים שלושים פיגועים (כארבעה פיגועים בשבוע), מספר דומה למספר הפיגועים שבוצעו בשבועות שקדמו למלחמה (19-16 בממוצע לחודש). רוב הפיגועים היו ספונטניים והם בוצעו באמצעים מאולתרים (דקירה, דריסה) ולא ברור עד כמה הושפעו מבצעי הפיגועים מקריאות חמאס להגביר את הפיגועים.

פיגועים בשלושת חודשי המלחמה הראשונים

סוגי הפיגועים

כללי

בהמשך למגמה שהחלה בשנת 2022 היו פיגועי הירי דפוס הפעולה הנפוץ מבין הפיגועים המשמעותיים (לעומת פיגועי דקירה בעבר). בשנת 2023 בוצעו 108 פיגועי ירי (לעומת 46 בשנת 2021). חלקם היחסי של פיגועי הירי, מכלל הפיגועים עמד השנה על 60%. סה”כ בוצעו 35 פיגועי דקירה המהווים כ-19% מכלל הפיגועים. כמו כן בוצעו עשרים פיגועי דריסה כ -11% מכלל הפיגועים, וחמישה פיגועים משולבים.^[6]

התפלגות סוגי הפיגועים בשנת 2023

חלקם היחסי של סוגי הפיגועים בחתך רב שנתי

^[1] בשל מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 יצא סיכום שנת 2023 באיחור ניכר ובמתכונת מקוצרת והוא אינו כולל את סיכום הטרור ברצועת עזה.
^[2] "פיגועים משמעותיים" מוגדרים על-ידי מרכז המידע כפיגועי ירי, דקירה, דריסה והטמנת מטענים או פיגועים משולבים. לא נכללים בהם יידויי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה. הנתונים גם אינם כוללים אירועי ירי נגד כוחות צה"ל בעת פעילות סיכול ומנע ביהודה ושומרון.
^[3] ראו פרסום מרכז המידע מ-17 בינואר 2018: "החלטות המועצה המרכזית של אש"פ ונאום הפתיחה של אבו מאזן קראו להמשך "ההתנגדות העממית בדרכי שלום" (קרי, הטרור העממי) ואף לחיזוקה. כבעבר, הוצג הטרור העממי, במסגרתו נעשה שימוש באלימות ובטרור, כ"התנגדות עממית בדרכי שלום".
^[4] אודות התופעה ראו פרסום מרכז המידע מ-3 ביולי 2022: "גדוד ג'נין: מסגרת על-ארגונית הפועלת נגד כוחות ביטחון ישראלים".
^[5] סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס ואחראי על פעילות תנועת חמאס ביהודה ושומרון שנהרג בבירות ב-2 בינואר 2024, בהתנקשות המיוחסת לישראל.
^[6] נתונים אלה אינם כוללים בדרך כלל פעילות אלימה, שבוצעה במהלך פעילות מבצעית של כוחות הביטחון הישראלים. בנוסף ליידי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה, היא כללה גם ירי והפעלת מטענים אך אין בידינו נתונים לגבי היקפה.

מאמרים נוספים בתחום