המענה של חזבאללה למשבר הכלכלי בלבנון: תמונת מצב

עיקרי תמונת המצב

• זה יותר משנה שורר בלבנון משבר כלכלי ופוליטי קשה, שסופו אינו נראה באופק. ביסוד המשבר עומדות בעיות יסוד, שעיקרן שחיתות עמוקה ומצב כרוני של חוסר יציבות פוליטית. לבעיות היסוד התווספו קשיים נוספים: משבר הקורונה; השפעות שליליות של הסנקציות האמריקאיות על הכלכלה ועל מערכת הבנקאות הלבנונית; הפיצוץ בנמל ביירות; קשיים הנובעים ממלחמת האזרחים בסוריה (בעיית פליטים סוריים שנמלטו ללבנון) והעדר סיוע חיצוני בשל הימנעות לבנון מביצוע הרפורמות הנדרשות ע”י הקהילה הבינלאומית^[1].
• מאז אמצע שנת 2020 ניכרות יותר ויותר השפעות המשבר הכלכלי על האוכלוסייה השיעית, באזורים בהם בנה חזבאללה את “חברת ההתנגדות” (דרום לבנון, הפרבר הדרומי של בירות, בקעת הלבנון). השפעות אלה באו לידי ביטוי, בין השאר, במחסור במוצרים חיוניים בסיסיים (מזון, דלק, תרופות), קשיים במערכת הבנקאות ואף סימנים (ראשוניים) של התגברות הפשיעה והתרופפות הביטחון.

השפעות אלו העמידו אתגר של ממש בפני חזבאללה, החותר לבנות באזורי שליטתו “כלכלת ההתנגדות”, קרי- כלכלה מקבילה לכלכלה הלבנונית. לנוכח זאת נקט חזבאללה בשורה של מהלכים שמטרתם לסייע לאוכלוסייה השיעית שבאזורי שליטתו להתמודד עם ההשלכות השליליות של המשבר הכלכלי. במהלכיו אלו מסתייע חזבאללה באיראן, אשר למרות המשבר הכלכלי הקשה הפוקד גם אותה היא ממשיכה להעניק סיוע לא רק לבניית התשתית הצבאית של חזבאללה אלא גם להפעלת המוסדות האזרחיים של הארגון בקרב האוכלוסייה השיעית.

• להלן עיקרי הקשיים שנגרמו בשל המשבר הכלכלי והמענה של חזבאללה:
• מחסור במצרכים והאמרת מחירים: חזבאללה פתח רשת של מרכולים בשם “מחסני אלנור” בדרום לבנון, בדרום ביירות ובבקעת הלבנון. במרכולים אלו נמכרות סחורות איראניות וסוריות זולות במחירים מסובסדים הנמוכים בכ-50%-30% ממחירי השוק. התשלום מתבצע באמצעות תעודת קונה מיוחדת הנקראת תעודת אלסג’אד (על שם האמאם השיעי הרביעי, שייחס חשיבות רבה לערבות ההדדית בחברה). לאחרונה נמסר כי סחורות איראניות זולות החלו להימכר גם בחנויות שאינן חלק מרשת המרכולים. כמו כן החל חזבאללה לייבא ללבנון בגדים זולים, הנמכרים בחנויות בעיקר בדרום לבנון.
• באזורי שליטתו של חזבאללה התגלה במהלך 2020 מחסור בתרופות, כחלק ממחסור כולל בתרופות בלבנון. כמענה לבעיה החל חזבאללה להבריח מסוריה ללבנון תרופות ומוצרים רפואיים זולים תוצרת איראן, שהינה בעלת תעשיית תרופות מפותחת. תרופות אלו מופצות לבתי מרקחת שבהשפעת חזבאללה כגון בתי המרקחת אלמרתצ’א. יתכן ותרופות זולות תימכרנה גם בסניפי “מחסני אלנור”. בנוסף לכך החל חזבאללה, לטענת מתנגדיו, לרכוש בתי מרקחת שנקלעו לקשיים או פשטו את הרגל בעקבות המשבר הכלכלי.
• מחסור בדלק שהוביל לעליית מחירי תוצרי הדלק והפסקות תכופות באספקת החשמל: חזבאללה החל לרכוש תוצרי דלק, ובמיוחד סולר, ולאגור אותם באזורי שליטתו. כמו כן נותן חזבאללה עדיפות באספקת הדלק לתחנות דלק המזוהות עמו או עם ארגונים ומוסדות שיעים הפועלים תחת חסותו. חזבאללה החל ברכישת גנרטורים למתן מענה להפסקות התכופות באספקת חשמל.

• סגירת חשבונות חזבאללה בבנקים הלבנונים בשל הסנקציות האמריקאיות והוצאה מאסיבית של הפקדות מהבנקים, בעיקר בדולרים. כמענה לקשיים שנוצרו החל חזבאללה להרחיב את השירותים של אגודת אלקרצ’ אלחסן, מוסד סמי-בנקאי של חזבאללה העוסק במתן הלוואות והפעלת קרנות קהילתיות של ערבות הדדית, על פי כללי ההלכה האסלאמית. האגודה הציבה כספומטים בסניפים שונים בדרום ביירות ובדרום לבנון והחלה להרחיב ולשפר את שירותיה הבנקאיים. מזכ”ל חזבאללה חסן נצראללה התפאר באחד מנאומיו, כי כל מי שהוציא הפקדותיו מהבנקים והפקיד אותם במוסד אלקרצ’ אלחסן, שמר על כספו (11 בנובמבר 2020).
• סיוע לחקלאות: נצראללה קרא ל”ג’האד חקלאי ותעשייתי” להפוך את “כלכלת ההתנגדות לכלכלת ייצור” (7 ביולי 2020). בעקבות זאת הגביר חזבאללה מאמציו לסייע לחקלאים, בעיקר בדרום לבנון. סיוע זה מצא ביטויו בכמה דרכים: הקצאת קרקעות לעיבוד, סבסוד מזון לבהמות, חלוקת שתילים, יצירת משרות חדשות בתחום עיבוד התוצרת החקלאית והלוואות בתנאים נוחים.
• האמרת מחירי המים: חזבאללה החל לחפור בארות בשתי שכונות בדרום ביירות במטרה להשתמש בהן “בעת הצורך”. האוכלוסייה השיעית עודנה נסמכת על חלוקת המים של הממשל הלבנוני (“מי לבנון”). אולם חזבאללה חותר למכור מינויים משלו במחירים סבירים, שיביאו בחשבון את המשבר הכלכלי. כמו כן ממשיך חזבאללה לחלק מי שתייה חינם לתושבי הפרבר הדרומי במסגרת פרויקט “מי עבאס” המתבצע ע”י “ג’האד הבינוי” של חזבאללה.
• התגברות הפשיעה ותחושת חוסר הביטחון באזורים שבשליטת חזבאללה, כחלק מהתגברות הפשיעה ברחבי לבנון. חזבאללה יזם סיורים בלילות של פקחי העיריות בכפרים ובעיירות שבאזורי שליטתו כדי להרתיע פורצים. כמו כן נערך חזבאללה לאבטחת אספקת המזון והדלק לדרום לבנון, בדגש על כביש החוף, על רקע חסימות כבישים שאירעו במהלך המחאות.

מהי משמעות המהלכים הללו? הירתמות חזבאללה למתן מענה למשבר הפוליטי והכלכלי מחזק מעמדו בקרב האוכלוסייה השיעית המתגוררת באזורי שליטתו. חזבאללה נתפס בעיניה כארגון המסמל את הסולידריות השיעית, העושה מאמץ אמיתי לסייע לאוכלוסייה בתקופה של שפל פוליטי וכלכלי, בה המדינה הלבנונית ומוסדותיה הולכים ומתפוררים. תחושה זאת, להערכתנו, תמשיך ותלווה את מרבית את האוכלוסייה השיעית ותשמש “דבק מלכד” ל”חברת ההתנגדות”, שבנה חזבאללה באזורי שליטתו.

מבנה העבודה

• השלכות המשבר הכלכלי בלבנון על “חברת ההתנגדות”, שבונה חזבאללה באזורי שליטתו.
• חתירת חזבאללה לפתח כלכלה מקבילה, שתפחית את תלותה של “חברת ההתנגדות” בכלכלה הלבנונית:
  • התפיסה האיראנית של “כלכלת ההתנגדות”.
  • גרסת חזבאללה ל”כלכלת ההתנגדות”: בניית כלכלה מקבילה באזורי שליטתו.
• המענה של חזבאללה למשבר הכלכלי:
  • סבסוד מצרכים: פתיחת רשת חנויות כלבו (“מחסני אלנור”):
    • מקורם של “מחסני אלנור”.
    • פתיחת רשת “מחסני אלנור”.
  • המענה למחסור בדלק:
    • אגירת תוצרי דלק.
    • רכישת גנרטורים.
  • המענה של חזבאללה למחסור בתרופות.
  • הרחבת השירותים הסמי-בנקאים.
  • עידוד החקלאות בדרום הלבנון (“ג’האד חקלאי”).
  • חלוקת מי שתייה.
  • ייבוא בגדים זולים.
  • הגברת הביטחון האישי ואבטחת נתיב האספקה לדרום לבנון.

השלכות המשבר הכלכלי בלבנון על “חברת ההתנגדות”, שבונה חזבאללה באזורי שליטתו

מאז אמצע שנת 2020 ניכרים יותר ויותר אותות המשבר הכלכלי בקרב האוכלוסייה השיעית, באזורי השליטה של חזבאללה, שבהם בונה הארגון את “חברת ההתנגדות” (דרום לבנון, הפרבר הדרומי של בירות, בקעת הלבנון). הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, במחסור שנוצר מידי פעם במוצרים חיוניים בסיסיים (מזון, דלק, תרופות) ואף בסימנים (ראשוניים) של התרופפות הביטחון. כל אלה מעמידים אתגר של ממש בפני חזבאללה, שהוא נדרש לתת לו מענה.

• להלן ביטויים להשפעת המשבר הכלכלי על האוכלוסייה השיעית באזורי שליטתו של חזבאללה:
  • בחודשים יוני-ספטמבר 2020 נוצר מחסור חמור בסולר להפעלת גנרטורים. מחסור זה הביא להנהגת קיצוב חשמל בעיירות רבות, לניתוק קווי טלפון ואינטרנט ואף להפסקות מים תכופות בגלל פגיעה ברצף השאיבה (אתרים ועמודי פייסבוק של עיירות וערים בדרום לבנון כגון, צור בנת ג’ביל, יארון ואלח’יאם). באותה תקופה נוצר מדי פעם גם מחסור בדלק למכוניות. והדבר הביא לסגירת תחנות דלק לכמה שעות או אף לכמה ימים; לקיצוב שיזמו חלק מבעלי תחנות הדלק ולהתפתחות “שוק שחור” של מסחר בדלק (אתרים המזוהים עם צור ובנת ג’ביל; העיתון אלאח’באר , 9 בספטמבר 2020).
  •  בנוסף לכך במחצית השנייה של שנת 2020 נרשם מדי פעם מחסור נקודתי במזון, בעיקר בלחם ובבשר, למרות הסבסוד שמעניקה מדינת לבנון למוצרים הללו (אתר החדשות המקומי של בנת ג’ביל, 26 ביוני 2020; אתר יא צור, 27 ביוני 2020; אתר החדשות המקומי של בנת ג’ביל, 27 ביוני 2020; אתר יא צור, 14 ביולי 2020; אתר ג’נוביה, 30 בנובמבר 2020). הפיצוץ בנמל בירות ב-4 באוגוסט 2020, שכתוצאה ממנו נפגע מאגר החיטה הלאומי של לבנון הסמוך למחסן שהתפוצץ, החמיר עוד יותר את המצב (סוכנות הידיעות אלנשרה, 12 באוגוסט 2020).
  • במהלך 2020 נרשם מחסור בתרופות, בעיקר למחלות כרוניות, כחלק ממחסור כולל בתרופות בלבנון. בעקבות הקשיים בענף התרופות, טען יו”ר התאחדות הרוקחים בלבנון כי עד סוף יוני 2020 נסגרו מאתיים בתי מרקחת (מתוך 3,000 שפעלו בלבנון) וכי בהמשך צפויים להיסגר עוד 800 בתי מרקחת (סוכנות הידיעות אלנשרה, 27 ביוני 2020; אתר החדשות המקומי של אלח’יאם, 13 באוקטובר 2020).
  • החל מחודש נובמבר 2020, עם התקרב עונת החורף, נרשם מחסור באמצעי הסקה (בעיקר סולר) ובגז ביתי. הדבר הביא להגברת איסוף עצי הסקה מהשטחים המיוערים הרבים בדרום לבנון מחד גיסא ולמבצעי התרמה ממוקדים לנושא זה מאידך גיסא (אתר ג’נוביה, 4 בנובמבר 2020; אתר יא צור, 11 בנובמבר 2020; אתר יא צור, 8 בדצמבר 2020; אתר החדשות המקומי של בנת ג’ביל, 15 בדצמבר 2020).
• חזבאללה נמנע מלעודד את תומכיו להשתתף במחאות רחבות ההיקף נגד הממשל הלבנוני והקפיד שהללו לא תזלוגנה לאזורים שבשליטתו. למרות זאת יצר עבורו המשבר הפוליטי והכלכלי בעיות ביטחוניות ספורדיות, שעדיין לא חרגו מכלל שליטה. למשל:
  • במהלך המחאות נחסם מספר פעמים כביש החוף המהווה עורק האספקה החיוני מביירות לדרום לבנון. בנוסף לכך, המחסור בסולר לגנראטורים ובדלק למכוניות הביא לתגובה אלימה של התושבים, בדמות הפרעה לתנועת המכליות הנעות על כביש החוף ושוד תכולתן (אתר יא צור, 16 ביולי 2020; אתר יא צור, 21 ביולי 2020; אתר יא צור, 29 ביולי 2020).
  • תלונות על התפתחות שוק שחור במוצרי דלק הביאו ליוזמה של תנועת אמל וחזבאללה, בשיתוף משרד הפנים הלבנוני, להצמיד למכליות, היוצאות ממתקני הנפט בטריפולי ובאלזהראני, ליווי של כוח שיטור ושל מודיעין צבא לבנון, כדי למנוע הברחות, אחסון או מכירת הדלק לשוק השחור (חשבון הטוויטר של ת’אא’ר אלדר, 17 ביולי 2020; אתר יא צור, 23 ביולי 2020).

חתירת חזבאללה לפתח כלכלה מקבילה, שתפחית את תלותה בכלכלה הלבנונית

התפיסה האיראנית של “כלכלת ההתנגדות”

• על רקע הטלת הסנקציות על איראן בעשור האחרון התפתחה באיראן תפיסה של “כלכלת התנגדות”, כמענה הרצוי למשבר הכלכלי הפוקד את איראן. מנהיג איראן עלי ח’אמנהאי שב והדגיש בכמה הזדמנויות, כי הוא רואה פתרון לבעיות הכלכליות של איראן במימוש “כלכלת ההתנגדות” (אקתצאד – ימקאומת). משמעות תפיסה זאת, בראייתו, הינה חיזוק עצמאותה הכלכלית של איראן והפחתת תלותה בייצוא הדלק והישענותה על גורמים זרים. עצמאות זאת, בראיית ח’אמנהאי, תאפשר לאיראן להתמודד טוב יותר עם בעיותיה הכלכליות מבלי שתצטרך להיכנע לתכתיבי המערב.
• תפיסה איראנית זאת התחזקה עוד יותר בעקבות פרישת ארה”ב מהסכם הגרעין במאי 2018 והחזרת הסנקציות על איראן. לשיטתה של איראן, אין משמעות הדבר בהכרח ניתוק כלל הקשרים המסחריים שלה עם מדינות העולם, אלא הרחבת המסחר לשווקים הנתפסים בעיני איראן כחשופים פחות ללחץ אמריקאי, בעיקר שווקים אזוריים כגון עיראק ואפגניסטאן.
• ביטויים לתפיסה זאת ניתן למצוא בשני נאומים, שנשא ח’מנהאי בתחילת 2020:
  • במפגש עם מפקדי חיל האוויר בצבא האיראני התבטא אלח’מנהאי: “התמודדנו עם החרם והחרם הזה התחזק היום. החרם הזה הוא פשע במלוא מובן המילה, מפני שלא מדובר בחרם אמריקני אלא בחרם של אחרים כתוצאה מאילוץ […] החרם הזה מהווה הזדמנות והוא יכול להיות הזדמנות גם בעתיד ולפטור את כלכלת הארץ מההתבססות על הנפט […] חכמי אמריקה שמו לב לנקודה הזאת וקראתי בדו”ח, שהם המליצו לא לאפשר לאיראן לנסות כלכלה נפרדת מהנפט ו[המליצו] לתכנן מסלול שיגרום לכך שאיראן לא תיפרד סופית מהנפט, מפני שהיא תפנה לכלכלה ללא נפט”.
  • בנאום של ח’אמנא’י לכבוד ראש השנה האיראני נאמר: “אם נצליח לייעל את הייצור, הבעיות הכלכליות תסתיימנה בוודאות ואז החרם הזה יהיה לטובתנו. החרם הועיל לנו בכך, שהוא עודד אותנו לחשוב על אספקת צרכי הארץ במסגרת המשאבים הפנימיים, וזה אוצר גדול מאוד. אם כן, אנו עדיין זקוקים לייצור. סיסמת השנה הזאת היא ‘זינוק בייצור'” (חשבון הטוויטר של האמאם ח’אמנא’י בערבית, 8 בפברואר ו-20 במרץ 2020).

גרסת חזבאללה ל”כלכלת ההתנגדות”: בניית כלכלה מקבילה באזורי שליטתו

נראה כי חזבאללה העתיק מאיראן את תפיסת “כלכלת ההתנגדות”, שמשמעותה, בזירה הלבנונית, בניית כלכלה מקבילה, שתפחית את תלותה של האוכלוסייה השיעית בכלכלה הלבנונית ותשפר את יכולתו של הארגון להתמודד עם המשבר הכלכלי המחריף. במהלך יוני-יולי 2020 החל מזכ”ל חזבאללה חסן נצראללה להתייחס בנאומיו למשבר הכלכלי המחריף בלבנון והעלה הצעות באשר לאופן ההתמודדות עמו. במקביל החל להתפתח בקיץ 2020 שיח ברשתות החברתיות המזוהות עם חזבאללה בדבר הצורך להתמודד עם המשבר הכלכלי ההולך ומחריף^[2]. מתנגדי חזבאללה טוענים, שלכלכלה המקבילה חלק חשוב ביצירת המשבר הכלכלי בלבנון. בין הטענות הבולטות שלהם, שחזבאללה מבריח ללבנון סחורות דרך מעברים לא רשמיים, אך אינו משלם מסים או אגרות, גם לא כאשר הוא משתמש בנמל בירות להכנסת הסחורות (ערוץ אלחרה, 3 בספטמבר 2019; עמוד הפייסבוק “לבנון החלום”, 2 בדצמבר 2020).

• בנאומיו העלה חסן נצראללה בפומבי הצעות שמשמעותן בניית כלכלה מקבילה באזורי שליטתו של חזבאללה^[3]. בתפיסת חזבאללה כלכלה זאת הינה בעלת אופי אוטרקי, שתוכל לספק את מרבית צרכיה בעצמה תוך צמצום תלותה ככל האפשר בכלכלה הלבנונית המדינתית^[4]. זוהי איפא מעין התאמה של תפיסת מנהיג איראן ח’אמנהאי למציאות הלבנונית. אבראהים אלאמין, עורך אלאח’באר, המקורב להנהגת חזבאללה, העניק ריאיון לערוץ אלמנאר של חזבאללה (25 בדצמבר 2020). בריאיון הוא קרא לחזבאללה לפנות מזרחה ולבנות כלכלה מקבילה, שתתמודד עם הקריסה הכלכלית של לבנון.
• בנאום שנשא ב-7 ביולי 2020 מזכ”ל חזבאללה, סיד חסן נצראללה. הוקדשו מרבית דבריו להתפתחויות המקומיות והאזוריות אך הוא נגע גם בנושא הכלכלי. בנאומו קרא נצראללה ל”ג’האד חקלאי ותעשייתי” במגמה להפוך את “כלכלת ההתנגדות” לכלכלת ייצור (בניגוד לאופייה של הכלכלה הלבנונית הנשענת במידה רבה על שירותים ומסחר, בעיקר מערכת הבנקאות). בנוסף לכך קרא נצראללה לפתוח את כלכלת לבנון להשפעה שאיננה מערבית ולפנות לשווקים כגון סין, איראן, עיראק, רוסיה (“פנייה מזרחה”) (אתר קשרי ההסברה של חזבאללה, 8 ביולי 2020). בעקבות הנאום. הגביר חזבאללה את מאמציו לסייע לחקלאים ולעודד יצרנות בקרב “חברת ההתנגדות” (ראו בהמשך).
• למרות המשבר הכלכלי, שהוחמר בשל הסנקציות האמריקאיות, ממשיכה איראן לסייע לחזבאללה לא רק בבניית התשתית הצבאית שלה, אלא אף במתן מענה למשבר הכלכלי. איראן הודיעה כי היא תהיה מוכנה לסייע ללבנון בתחומים כגון ייצור תרופות, טכנולוגיה, מזון, אנרגיה סולארית. נמסר, כי הצעה איראנית בעניין זה הועברה לשר התעשייה עמאד חבאללה (חזבאללה) על ידי שגריר איראן בלבנון מחמד ג’לאל פירוזניא. בהמשך התראיין, פירוזניא לערוץ אלמנאר של חזבאללה והודיע באופן רשמי, כי איראן אף מוכנה להתבסס על הלירה הלבנונית במסחר עם לבנון, במיוחד בכל הנוגע למוצרי נפט (אתר החדשות המקומי של עיתא אלשעב, 7 ביולי 2020; עמוד הפייסבוק אלתנסיקיה, 16 ביולי 2020; טוויטר; עמוד הפייסבוק אלתנסיקיה, 22 ביולי 2020). בפועל הצעות איראניות אלו לא מומשו, מן הסתם בשל הסתייגות הממשל הלבנוני המודע היטב למשמעות הפוליטית של הסתמכות כלכלית על איראן.

המענה של חזבאללה למשבר הכלכלי: תמונת מצב

סבסוד מצרכים: פתיחת רשת מרכולים (“מחסני אלנור”)

מקורם של “מחסני אלנור”

כדי לסייע לאוכלוסייה השיעית להתמודד עם המשבר הכלכלי, ולתת מענה למחירים המאמירים ולמחסור במצרכים, הקים חזבאללה לאחרונה רשת מרכולים באזורי שליטתו בשם “מחסני אלנור”. רשת זאת הוקמה בלוח זמנים מהיר על בסיס רשת קיימת של חנויות בשם “צרכניות אלנור”, שעד לאחרונה שירתו רק את פעילי חזבאללה. הזכאות לקנייה ברשת הורחבה באופן משמעותי ונכללות בה קבוצות מקרב האוכלוסייה השיעית (הערה: בשלב זה לא ברור האם בסופו של דבר האם הסחורות המסובסדות יימכרו לכלל האוכלוסייה השיעית או רק לפעילי חזבאללה, משפחותיהם וקבוצות נבחרות מקרב האוכלוסייה).

• דוגמה למתכונת הקודמת של “צרכניות אלנור” ניתן למצוא בצרכנייה שפעלה בכניסה הדרומית לבעלבכ (החל ממרץ 2018) רוב העסקאות בחנות זאת התבצעו באמצעות “תעודת נור”. החנות הציעה מגוון רחב מאוד של סחורות: תנורים, רהיטים, סמארטפונים, משחקי מחשב וקונסולות, כלי בית, טלוויזיות, מזגנים ומאווררים, אופניים ומכוניות חשמליות לילדים, בריכות מתנפחות לגינה, ילקוטים לבית ספר, מכשירי כושר, לפטופים, מדפסות, שואבי אבק, שטיחים, כרטיסים נטענים לשירותי אינטרנט, כספות, ציוד ספורט, מצברים, מכונות כביסה, מכונות קפה, מעבדי מזון, תנורי חימום, שמיכות ועוד . מעבר למחירים הזולים הוצעו לקונים גם הטבות נוספות כגון הגרלת תלושי קנייה, טיולים לאיראן והנחות בעת חגים שיעיים ולבנוניים (עמוד הפייסבוק של “צרכניית אלנור” בבעלבכ, מרץ 2018 – דצמבר 2020).

פתיחת רשת “מחסני אלנור”

• נראה איפא כי לנוכח המשבר הכלכלי החליט חזבאללה לשנות את אופיו של “מועדון הצרכנות” של פעילי חזבאללה ולפתות אותו לקבוצות אוכלוסייה שיעיות באזורים הנשלטים ע”י חזבאללה. בתחילת אוקטובר 2020 פורסם, כי חזבאללה פתח רשת של מרכולים בשם “מחסני אלנור”. הסניף הראשון נפתח בעיירה כונין שבדרום לבנון. בהמשך צפויים היו להיפתח סניפים במקומות הבאים: שכונת אלרויס (הצ’אחיה); הערים והעיירות אלשרקיה, ואדי ג’ילו, אלנבטיה, צור וכפר דג’אל (דרום לבנון); הערים והעיירות בעלבכ, בדנאיל ורסם אלחדת’ (בקעת הלבנון). לאחר מכן צפויים להיפתח סניפים נוספים.
• נמסר כי “מחסני אלנור” מוכרים סחורות איראניות וסוריות במחירים מסובסדים הנמוכים בכ-50%-30% ממחיר השוק. סחורות אלו כוללות 23 סוגים של מוצרי מזון בסיסיים ובנוסף, כלי בית, חומרי ניקוי ובהמשך גם בגדים. נראה כי לא ניתן יהיה לשלם במזומן בחנויות אלה והתשלום יתבצע באמצעות תעודת קונה מיוחדת הנקראת “תעודת אלסג’אד“, על שם האמאם השיעי הרביעי שייחס חשיבות רבה לערבות ההדדית בחברה^[5]. תעודה זאת תיטען כל חודש ב-300,000 לירות לבנוניות (כמאתיים דולרים) לרכישת מצרכים ברשת.
• בשבוע השני של אוקטובר 2020 נמסר, כי חזבאללה החל לחלק לתושבים תעודות זכאות לקנייה ברשת. הראשונים לקבל את התעודה היו בני משפחות נזקקות אשר נתמכות בשגרה על ידי אגודת אלאמדאד^[6]. נמסר, כי עד ה-5 באוקטובר 2020 חולקו 20,000 תעודות ובתוך כמה ימים אמורים היו לחלק 30,000 תעודות נוספות. תושבים שמעוניינים לקבל תעודה כזאת, צריכים לפנות לנציג חזבאללה במקום מגוריהם. לטענת מתנגדי הארגון חזבאללה מייבא את הסחורה מבלי לשלם מכס^[7], מוכר אותה בלירות לבנוניות ואז ממיר את ההכנסות לדולרים (סיכום ידיעות שהופיעו בכלי התקשורת הלבנונים, באתרים, ברשתות חברתיות ובעיתונות).

מקור הסחורות הזולות וחברות לבנוניות העוסקות בהפצתן

נראה כי איראן וחזבאללה, בסיוע חברות לבנוניות, מעורבות בייבוא סחורות לבנון, לא תמיד בדרכים כשרות. להערכתנו, איראן מסבסדת את הסחורות במסגרת מדיניות הסיוע לחזבאללה להתמודד עם המשבר הכלכלי. חזבאללה מצדו עוסק בשיווק הסחורות באזורי שליטתו השיעים, באמצעות “מחסני אלנור” וחנויות נוספות. באמצעות שיווק הסחורות האיראניות המסובסדות גורף חזבאללה רווחים כספיים ובו בזמן הוא מסייע לאוכלוסייה השיעית ומגביר השפעתו בקרבה.

• במידע שמקורו במתנגדי חזבאללה נמסר, כי סחורות איראניות זולות מהסוג שנמכר ברשת “מחסני אלנור”, החלו להימכר גם בחנויות שאינן חלק מהרשת, כגון סופרמרקט “אלוטניה” בחארת חריכ (הצ’אחיה) וצרכניית “מטר” בצור (דרום לבנון). עיון בעמוד הפייסבוק של צרכניית “מטר” מאשר מידע זה (חשבון הטוויטר Observer & News, 10 בדצמבר 2020; אתר ג’נוביה, 12 בדצמבר 2020).

    
סחורות איראניות, שנמכרות בצרכניית “מטר” בצור
(עמוד הפייסבוק של צרכניית “מטר”, 24 בספטמבר ו-4 בדצמבר 2020)

המענה למחסור בדלק

אגירת תוצרי דלק

• במחצית השנייה של 2020 החל חזבאללה להיערך לתת מענה למשבר דלק המתחולל בלבנון. משבר זה יוצר הפסקות תכופות באספקת החשמל ומביא לעליית מחירי תוצרי הדלק. על רקע משבר הדלק החלו להתפרסם מסוף יולי 2020. טענות של מתנגדי חזבאללה לפיהן החל הארגון לרכוש תוצרי דלק, ובמיוחד סולר, ולאגור אותם באזורי ההשפעה שלו כדי לסייע לתומכיו במקרה של מחסור. החל מאמצע דצמבר 2020 התרבו הדיווחים על אגירת דלק בנוסף לאגירת שאר המוצרים הבסיסיים (אתר ג’נוביה, 24 ביולי 2020; אלג’מהוריה, 14 בדצמבר 2020; אתר ג’נוביה, 20 בדצמבר 2020).
• הפעיל החברתי הלבנוני יוסף עאצי^[8] אף הגדיל לעשות ופרסם פרטים על מה שהוא מכנה “קרטל הדלק“, שלדבריו חזבאללה ותנועת אמל מפעילים בדרום לבנון. להלן כמה דוגמאות לדפוסי הפעולה שננקטו ע”י חזבאללה בשיתוף עם תנועת אמל (אתר ג’נוביה, 24 ביולי 2020; 28 ביולי 2020):
  • מתן עדיפות לחלוקת דלק לתחנות דלק של חזבאללה או של אישים ומוסדות שיעים המקורבים לארגון. יוסף עאצי הביא לדוגמה את החלוקה היומית של בנזין המתבצעת באזור צור, שבמסגרתה זוכות לעדיפות תחנות הדלק של חברת אלאמאנה (חזבאללה), חברת אלאיתאם (מוסדות סיד מחמד חסין פצ’אללה) ותחנות שע’רי (האחראי הביטחוני של חזבאללה באזור צור הינו בן למשפחת שע’רי). תחנות אלה קיבלו הקצאה של 150,000 ליטרים כל אחת. מנגד, תחנות אחרות, שבבעלות גורמים שאינם מזוהים עם חזבאללה או מקורבים אליו קיבלו הרבה פחות (שתיים מהן קיבלו 40-35 אלף ליטרים ואחת קיבלה 80 אלף ליטרים).
  • רישום יעד כוזב של יעדי אספקה של מכליות, אשר יוצאות ממתקני הנפט באלזהראני ולא לייעודן המוצהר. בפועל מגיעות המכליות למקומות שחזבאללה ותנועת אמל קובעים.
  • במקרה אחד דווח על איום בנשק על עובדים במתקני הנפט באלזהראני, על ידי האחראי הצבאי של אמל בעיירה צרפנד, כדי שיעבירו לו סולר.

רכישת גנראטורים

• רכישה מאסיבית של גנרטורים הינה החלופה הלבנונית המסורתית למענה לבעיות התכופות של אספקת החשמל. באמצע נובמבר 2020 נמסר, כי חזבאללה מתכוון להיכנס לתחום הגנראטורים. ימים ספורים לאחר מכן אירעה תקרית בשכונת אלרויס שבצ’אחיה, בין בני משפחת אלמקדאד לחברת הגנראטורים אלהאדי, אשר פועלת באזור מטעם חזבאללה. לטענת מתנגדי חזבאללה, החברה נמצאת בבעלות יאסר אלמוסוי (בנו של מזכ”ל חזבאללה לשעבר, השהיד סיד עבאס אלמוסוי), ג’ואד נצראללה (בנו של מזכ”ל חזבאללה, סיד חסן נצראללה) ובכיר נוסף בארגון. החברה שולטת בשוק הגנראטורים בכל הצ’אחיה, פרט לשכונת אלשיאח, אשר נשלטת על ידי אמל.
• על פי מידע שפורסם על ידי מתנגדי הארגון, יש לחברת אלהאדי כ-20,000 מנויים בצ’אחיה, אותם השיגה באמצעות פיתויים כגון חודש אספקת חשמל חינם, מנוי חשמל למעלית הבניין בחינם ומחירים נמוכים ממחיר השוק (שאותם הייתה יכולה להציע לאחר שהשיגה סולר במחיר מסובסד ממתקני הנפט באלזהראני). באמצע דצמבר 2020 פורסם, כי חזבאללה רכש גנראטורים ענקיים שיוכלו לספק אנרגיה לאזורי ההשפעה שלו, מחשש שהמדינה תתקשה לספק אשראי לרכישת דלק לתחנות הכוח (אתר Lebanon Mirror , 15 בנובמבר 2020; אתר ג’נוביה, 20 בנובמבר 2020; אלג’מהוריה, 14 בדצמבר 2020).

המענה של חזבאללה למחסור בתרופות

• מאז המשבר הכלכלי נקלעו בתי מרקחת רבים לקשיים כספיים, בעיקר בשל חוסר יכולתו של משרד הבריאות לסבסד את התרופות ומהיעדר יכולתם של היבואנים לשלם במטבע קשה עבור התרופות^[9]. כדי לתת מענה לקשיים שנוצרו החל חזבאללה לרכוש בתי מרקחת שנקלעו לקשיים או פשטו רגל בעקבות המשבר הכלכלי, בעיקר בדרום לבנון. לטענת מתנגדי הארגון, חזבאללה נוהג להשאיר את שם בית המרקחת המקורי אולם משפץ את המקום, מביא צוות עובדים משלו ומצייד את בתי המרקחת במלאי גדול של תרופות. לפי כמה מהטענות, אנשי העסקים העוסקים בתחום זה הם קרובי משפחתו של שר לשעבר מטעם חזבאללה (אתר ג’נוביה, 21 באוקטובר 2020; ג’נוביה, 19 בנובמבר 2020)^[10].
• במקביל החל חזבאללה להבריח ללבנון תרופות ומוצרים רפואיים תוצרת איראן, בין השאר דרך “מעברים צבאיים” בלתי רשמיים, שבין סוריה ללבנון. תרופות אלו מופצות לבתי המרקחת אלמרתצ’א, שנראה, כי הם נמצאים תחת השפעתו של חזבאללה. בשנה האחרונה נמכרו בבתי המרקחת אלמרתצ’א תרופות מתוצרת איראן ולעיתים הם מכונים “בתי המרקחת האיראניים”. בתי מרקחת אלה נמצאים בין השאר בבעלבכ, בצ’אחיה ובאלנבטיה על פי אחד הדיווחים, סניפי הרשת ייפתחו בתוך סניפי “מחסני אלנור” (אתר הביטוח הסוציאלי הלבנוני; חשבון הטוויטר של חידר זעיתר, 10 בינואר 2020; חשבון הטוויטר של מחמד סמאחה, עובד ברשת תחנות הדלק אלאמאנה של מוסד השהיד, 2 ביולי 2020; חשבון הטוויטר של אבו-חידר, 20 ביולי 2020; חשבון הטוויטר של לארא, 5 באוקטובר 2020; חשבון הטוויטר של אבו-חידר, 17 באוקטובר 2020).

• תעשיית התרופות האיראניות הינה אחת המפותחות במזרח התיכון וצפון אפריקה. בראשיתה ייצרה תעשייה זאת תרופות גנריות בלבד, אולם היא התפתחה והחלה לייצר גם תרופות מתוחכמות יותר המשמשות לטיפול בסוגים שונים של סרטן, סכרת וטרשת נפוצה. בסוף 2019 שווי תעשיית התרופות האיראנית נאמד ב-2.5 מיליארד יורו לשנה והיא צפויה להמשיך ולגדול. מרבית תוצרת תעשיית התרופות (כ-90%) נועד לצרכים מקומיים. איראן מייצאת תרופות בשווי של תשעים מיליון יורו, המיועדות בעיקר למדינות מרכז אסיה ואפריקה (Sanctions-Help Desk, אוקטובר 2020; Tasnim News Agency, 12 באוקטובר 2019).

הרחבת שירותים סמי-בנקאיים

• בעקבות התגברות הלחצים האמריקאים על מערכת הבנקאות הלבנונית החלו לבנוניים רבים למשוך כספם מהבנקים, בעיקר הפקדות דולריות. מאז אוקטובר 2019 הוציאו אזרחים לבנוניים סכום הנאמד בשישה מיליארד דולרים במזומן מהבנקים^[11]. כמו כן נסגרו חשבונות חזבאללה ותומכיו בעקבות הסנקציות. חזבאללה הגיב על כך בקמפיין תעמולה נגד המערכת הבנקאית ובמישור המעשי החליט לאמץ דרך פעולה מעשית יותר. עיקרה: הרחבת השירותים הסמי-בנקאיים של אגודת אלקרצ’ אלחסן, שעיקרם מתן הלוואות והפעלת קרנות ערבות הדדית קהילתיות על פי ההלכה האסלאמית^[12].

החל מסוף אוקטובר 2020 החלה אגודת אלקרצ’ אלחסן להציע שורה של שירותים חדשים: תחילה הציבה האגודה מכשירי כספומט בשלושת סניפיה בפרבר הדרומי השל ביירות ובכוונתה להציב כספומטים בסניפים נוספים. בנוסף לכך, הציעה האגודה קנייה ומכירה של זהב תמורת דולרים, ובכך היא מתקרבת גם לתחום החלפנות; כמו כן החלה האגודה להעניק שירות של אחסון זהב תמורת אגרה נמוכה, על רקע חוסר ביטחון אישי והתגברות הפשיעה בדרום לבנון ובבקאע. זאת ועוד, בשנה האחרונה הקפידה אגודת אלקרצ’ אלחסן לשמור רמה גבוהה של שירות בהשוואה לבנקים: סניפי האגודה נותרו פתוחים גם במהלך המחאות, האגודה הקלה על לווים שנקלעו לקשיים, נמנעה מעיקול כספים (בניגוד לבנקים הלבנוניים) וספגה עלויות אבטחה כתוצאה מהשארת הסניפים פתוחים במהלך המצב הביטחוני המעורער.

    
הכספומטים החדשים שהוצבו בסניפי אגודת אלקרצ’ אלחסן
(אתר צור פרס, 7 בנובמבר 2020)

• עידוד להוצאת כספים מהבנקים הלבנונים והפקדתם באגודת אלקרצ’ אלחסן ניתן למצוא בנאומו האחרון של מנהיג חזבאללה חסן נצראללה לרגל יום השהיד (11 בנובמבר 2020). חסן נצראללה טען שפעיליו ותומכי הארגון שהוציאו את פיקדונותיהם מהבנקים, הצליחו לשמור על כספם בעת משבר הבנקאות הנוכחי, כאשר שהבנקים טענו שהם אינם מסוגלים לשלם דולרים למפקידים שלהם. לדברי נצראללה הכספים שהוצאו מהבנקים “או שנמצאים עכשיו בבתים [קרי-בתיהם של פעילי חזבאללה, שהוטלו עליהם סנקציות]; או [שהם] שמו אותם בכל מיני מקומות, למשל במוסד אלקרצ’ אלחסן”. לטענת נצראללה אותם המפקידים אשר השאירו את כספם בבנקים, והיו מרוצים מכך שהם אינם נמצאים ברשימת הטרור [של ארה”ב], “עכשיו הכספים וההפקדות שלהם [נמצאים] בסכנה”. למתן תימוכין לדבריו השתמש נצראללה מספר פעמים בפסוק מהקוראן [2:216]: “יש אשר תמאסו בדבר-מה, אף כי טוב הוא לכם”, קרי- מעז יצא מתוק.

עידוד החקלאות בדרום לבנון (“ג’האד חקלאי”)

• חזבאללה מעודד את החקלאות בעיקר בדרום לבנון. הדבר מצא ביטוי, בין השאר, בהקצאת קרקעות לעיבוד, סבסוד מזון לבהמות, חלוקת שתילים ומתן הלוואות בתנאים נוחים (סיכום מידע שהופיע ברשתות החברתיות של הערים והעיירות בישובים בדרום לבנון ובכלי תקשורת לבנונים, הן כאלו המזוהים עם חזבאללה והן כאלו הנמנים על מתנגדיו, בחודשים יולי-אוקטובר 2020). מדרום לליטאני נוספו, בסיוע חזבאללה, מעל 5,000 דונם חדשים, שבהם ניטעו עצי פרי, דגנים וירקות. כמו כן נוספו 4,000 ראשי צאן, 42,000 עופות ו-500 כוורות דבורים; בנוסף לכך נוצרו מדרום לליטאני חמישים משרות בתחום עיבוד התוצרת החקלאית (ייצור מזון ביתי ומלאכות יד). התכנון להמשך כולל הענקת הלוואות בתנאים נוחים לעסקים קטנים ובינוניים, עידוד שתילת ירקות בגינות הבתים וסבסוד זרעים (אתר יא צור, 20 באוקטובר 2020).

חלוקת מי שתייה

• לטענת ערוץ אלחרה (הפועל בחסות ארה”ב), חזבאללה עדיין מחלק מי שתייה חינם לתושבי הפרבר הדרומי של בירות (הצ’אחיה) במסגרת פרויקט “מי אלעבאס” המבוצע ע”י ג’האד הבינוי. מי השתייה מגיעים במכליות מאלבארוכ. בנוסף לכך החל חזבאללה לחפור בארות בשכונות אלע’בירי ובחארת חריכ שבצ’אחיה במטרה להשתמש בהן “בעת הצורך”. מרבית האוכלוסייה השיעית משתמשת ב”מי לבנון”, שאותם מספק הממשל הלבנוני. בכוונת חזבאללה להמשיך להשתמש בתשתית של “מי לבנון” לאספקת מים למינויים של חזבאללה, ממקורות מים של הארגון. מים אלו יועברו לצרכנים תמורת מנויים חודשיים, שיינתנו במחירים סבירים, אשר יביאו בחשבון את המשבר הכלכלי (אתר ג’נוביה, 20 בנובמבר 2020).

ייבוא בגדים זולים

• עד המשבר הכלכלי, חנויות בגדים זולים היו עסק משגשג בדרום לבנון. בעקבות המשבר הכלכלי עלו המחירים גם בחנויות אלה (אתר נדאא’ אלוטן, 15 בספטמבר 2020). לטענת מתנגדי חזבאללה החל הארגון לייבא בעצמו בגדים מאפריקה, שמיוצאים על ידי סוחרים לבנונים מארצות הברית. הבגדים נמכרים בדרום לבנון, בחנויות גדולות, המשתרעות על פני כמה קומות. פתיחת חנויות בהיקף כזה היא חריגה, שכן המשבר הכלכלי הביא דווקא לסגירתן של חנויות וותיקות דומות. החנויות החדשות מוכרות במחירים זולים בהרבה מהחנויות הוותיקות, למרות שהבגדים הם ממותגים אמריקניים מפורסמים והם נראים חדשים לגמרי (אתר ג’נוביה, 27 בנובמבר 2020). כאמור, קיימת כוונה למכור בגדים מיד שנייה גם ברשת “מחסני אלנור”.

הגברת הביטחון האישי ואבטחת האספקה לדרום לבנון

• על-רקע המשבר הכלכלי ההולך ומחריף התגברה הפשיעה בלבנון ועמה תחושת חוסר הביטחון האישי (אתר יא צור, 29 בספטמבר 2020; אלאח’באר, 16 באוקטובר 2020). לטענת מתנגדי חזבאללה הארגון יזם ביצוע סיורים בלילות של פקחי העיריות בכפרים ובעיירות במטרה להרתיע פורצים. הפקחים הללו חמושים בנשק קל, והם מסתייעים בפעילי חזבאללה ואמל (אתר ג’נוביה, 10 בספטמבר 2020; 11 בספטמבר 2020).
• חזבאללה נערך גם לאבטחת רשת אספקת המזון והמצרכים השונים לדרום לבנון, בדגש על כביש החוף, על רקע אירועי חסימת כבישים במהלך המחאות. ביוני ובדצמבר 2020 רמזו בכירים בחזבאללה, כי אם במסגרת המחאות הפנים-לבנוניות ייחסם כביש החוף, או יחסמו כבישים חשובים אחרים באזורי ההשפעה של חזבאללה, מתכוון הארגון לפרוץ אותם בכוח כדי למנוע קטיעה של שרשרת האספקה באזורי ההשפעה שלו (חשבון הטוויטר של שיח’ צאדק אלנאבלסי, איש דת מקורב לחזבאללה, 26 ביוני 2020; אתר ג’נוביה, 20 בדצמבר 2020).

^[1] ראו המכון למחקרי ביטחון לאומי, "המשבר הכלכלי-פוליטי בלבנון-גורמים ומשמעויות לישראלי", מבט על, גיליון 1251, 16 בינואר 2020. ↑
^[2] ניתן להעריך כי אחת הסיבות לשיח זה היו החמרת הסנקציות האמריקאיות על חזבאללה וגופים המסייעים לה, כולל מערכת הבנקאות הלבנונית. ב-1 בדצמבר 2020 פורסם, כי ארה"ב שוקלת להטיל סנקציות על הבנק המרכזי בלבנון, על-רקע חשד להלבנת כספים של חזבאללה (אתר ג'נוביה, 1 בדצמבר 2020) סנקציות אלו עלולות לפגוע לא רק בתשתית הצבאית של חזבאללה אלא גם ב"חברת ההתנגדות" שנבנתה על ידו. ↑
^[3] המונח "כלכלה מקבילה" מוגדר כ"כלכלה שאיננה נכללת בתוצר המקומי ובהכנסה הלאומית ואיננה נמצאת תחת חסות המדינה". הכוונה היא לעסקים ובעלי מלאכה קטנים, שהכנסתם אינה מדווחת ולא משולמים עליה מיסים (ויקיפדיה בערבית, ערך "כלכלה מקבילה"; ראו גם מאמר What is the Meaning of the Parallel Economy? באתר Your Article Library). ↑
^[4] כלכלה אוטרקית (משק סגור) היא כלכלה, אשר בה היחידה הכלכלית (מדינה, למשל) אינה מקיימת סחר חוץ עם סביבתה ומנסה לספק את כל צרכיה בכוחות עצמה. מקור המונח אוטרקיה הוא מהשפה היוונית ומשמעותו בשפת המקור אספקה עצמית. תפיסה זאת עומדת בניגוד לתפיסה השולטת בעולם, של עידוד הסחר החופשי בין המדינות (ויקיפדיה בעברית, הערך "כלכלה אוטרקית"; yeda.cs.tecnion). ↑
^[5] האמאם אלסג'אד (עלי בן אלחסין זין אלעאבדין) הוא האמאם הרביעי של השיעים. הוא נכח בקרב כרבלאא', שבו נהרגו בני משפחתו ובקרבות חשובים נוספים וכן חיבר ספר תפילות רשות שזכה למעמד גבוה בקרב השיעים (ויקיפדיה הערבית, ערך "עלי אלסג'אד" וערך "אלצחיפה אלסג'אדיה"). האמאם אלסג'אד נודע בחשיבות שייחס לערבות הדדית בחברה ובסיוע שנתן לעניים (כתב העת בקית אללה, גיליון 197, פברואר 2008). ↑
^[6] אגודת אלאמדאד הינה שלוחה של וועדת הסיוע של האמאם אלח'מיני, ארגון סיוע איראני שסניפו הראשון בלבנון נפתח בבירות, בהוראת האמאם ח'מיני, בשנת 1983, בהמשך הורחבה פעילותו והוא פתח סניפים בדרום ובבקאע. האגודה עוסקת בסיוע לאוכלוסיות חלשות באמצעות מתן קצבאות חודשיות, חלוקת מזון, מימון טיפולים רפואיים וכו' (שמעון שפירא, "חזבאללה בין איראן ולבנון", אוניברסיטת תל אביב והוצאת הקיבוץ המאוחד, הדפסה רביעית 2006, עמוד 146). ↑
^[7] נראה כי המדובר בהברחת מצרכים ע"י חזבאללה מסוריה ללבנון דרך מעברי גבול בלתי חוקיים. כך למשל, מתנגדי חזבאללה טוענים כי מעבר באזור אלזבדאני, ששימש בעבר לצרכים צבאיים, הוכשר ע"י חזבאללה למעבר אזרחים (אתר ג'נוביה, 6 ביולי 2020). ניתן להניח, כי קיימים מעברים רבים נוספים, שאינם חוקיים. שווי הייצוא של איראן ללבנון נאמד בשנת 2017 ב-89.02 מיליון דולר ובשנת 2018 (עד מרץ 2019) ב-79 מיליון דולר (לא כולל תוצרי דלק) (Trading Economics; Financial Tribune, 17 במאי 2020). ניתן להעריך, כי שווי הייצוא האיראני ללבנון גדול הרבה יותר, אך בשל אופיו הפלילי אין הוא מובא בחשבון בסטטיסטיקה הרשמית. ↑
^[8] יוסף עאצי הינו עוזר למנהל פרויקטים בחברת Trillium Holding, שהיא חברת בניין, קבלנות, אבטחה, הגנה, כרייה ונדל"ן שפועלת במזרח התיכון ובאפריקה. עאצי עוסק בחשיפת שחיתויות ואי סדרים בדרום לבנון והיה פעיל במחאות שונות, עוד לפני אוקטובר 2019 (פרופיל הפייסבוק של יוסף עאצי, עמוד הפייסבוק של חברת Trillium Holding). ↑
^[9] ראו מאמר של Hanin Ghaddar, The Washington Institute: Hezbollah Has Created Parallel Financial and Welfare Systems to Manage the Current Crisis, 9 בדצמבר 2020. להלן:( Hanin Ghaddar . ↑
^[10] ככל הנראה הכוונה היא למחמד פניש, שאחיו עבד אללטיף היה מעורב בפרשיית זיוף תרופות בשנים 2011 – 2012 (אלאח'באר, 15 בנובמבר 2012). ↑
^[11] Hanin Ghaddar ↑
^[12] ראו פרסום מרכז המידע מ-23 במאי 2019:  "המוסדות החברתיים- כלכליים של חזבאללה: אגודת אלקרצ’ אלחסן, מוסד סמי-בנקאי העוסק במתן הלוואות ללא ריבית, בעיקר לבני העדה השיעית". ↑

מאמרים נוספים בתחום