המערכה נגד התפשטות נגיף הקורונה ברצועת עזה (עדכני ל-3 במאי 2020)

עיקרי ההתפתחויות

• להלן עיקרי ההתפתחויות ברצועת עזה:
  • על פי דיווחי משרד הבריאות ברצועה מספר הנדבקים בקורונה ברצועת עזה עדיין עומד על 17 בני אדם. 12 מתוכם כבר החלימו. 1,963 בני אדם שוהים בבידוד במתקנים השונים.
  • למרות המספרים הנמוכים של הנדבקים בנגיף ברצועת עזה גורמי ממשל חמאס ברצועה מביעים חשש מהתפרצות נרחבת של הנגיף ומזהירים את הציבור העזתי, שלא להיכנס לשאננות.
  • ממשל החמאס ממשיך לפרסם הנחיות המפרטות את צעדי המנע שעל הציבור לנקוט, אולם דומה כי בפועל אין לעיתים הקפדה על ביצוע צעדים אלה. בעוד שהמסגדים ממשיכים להיות סגורים גם במהלך חודש הרמצ’אן התקבלה החלטה על פתיחת המסעדות ומרכזים מסחריים, שעוררה כנראה ביקורת נגד ממשל חמאס.
  • למרות המשך הזרמת כספי תרומות וציוד רפואי לרצועת עזה בכירים ממשל חמאס ברצועה ממשיכים להתלונן על אי הגעת סיוע רפואי הולם על ידי הרשות הפלסטינית, העולם הערבי והקהילה הבינלאומית. ממשל חמאס קורא לכל הגורמים הללו להגיש למערכת הבריאות ברצועה סיוע רפואי וכספי.
  • משרד הבריאות שבשליטת חמאס ממשיך להאשים את ישראל, ואת “המצור הישראלי”, בהעדר תרופות וציוד רפואי, ובאחריות למצב ההומניטרי והבריאותי הקשה. דובר משרד הבריאות קרא להפעיל לחצים על ישראל על מנת שהיא תסיר את ה”מצור” ותתמוך ברצועה בתרופות ובציוד רפואי.

ממדי התחלואה

מספר הנדבקים בקורונה ברצועת עזה עומד עדיין על 17 בני אדם. חמישה מהם עדיין חולים ושנים עשר אנשים החלימו (חשבון הטוויטר של ד”ר אשרף אלקדרה, 29 באפריל 2020). חמשת החולים שנותרו מקבלים טיפול במרכז הבידוד במעבר רפיח ועד כה לא חלה הדרדרות במצבו של אף אחד מהם (דף הפייסבוק של משרד הבריאות בעזה, 30 באפריל 2020). בנוסף, 1,963בני אדם שוהים ב-21 מרכזי הסגר ברחבי הרצועה (צפא, 2 במאי 2020). עד ל-2 במאי 2020 נערכו ברצועה 4,804 בדיקות לגילוי קורונה (צפא, 2 במאי 2020). 

חשש מהתפרצות קורונה ברצועה

• למרות המספרים הנמוכים של ההדבקות בנגיף, גורמי רפואה מקצועיים ברצועה ממשיכים להביע חשש מפני התפרצות נרחבת של המחלה ומזהירים את הציבור שלא להיכנס לשאננות. להלן מספר התבטאויות בנושא:
• ד”ר עבד אלנאצר צבח, מנהל משרד ארגון הבריאות העולמי ברצועת עזה, אמר, כי התפרצות הקורונה בתוך הרצועה היא רק עניין של זמן, שכן עזה אינה מבודדת מהעולם, ומרכזי ההסגר שהיא הקימה לא יתקיימו לעד. הוא הביע תקווה שהדבר יקרה מאוחר ככל האפשר כדי להעניק לרצועה אפשרות להמשיך בהכנות להתמודדות עם הנגיף. הוא גם הביע תקווה שכאשר יתפרץ הנגיף ברצועה, ידבקו כמה עשרות חולים בלבד, היקף תחלואה שמערכת הבריאות בעזה תהיה מסוגלת להתמודד עמה (האתר הרשמי של חדשות האו”ם news.un.org, 28 באפריל 2020).
• מחמד עוצ’, יו”ר ועדת המעקב הממשלתית ברצועה, אמר, כי ההתמודדות עם נגיף קורונה מבוססת על ארבעה גורמים מרכזיים: הראשון, מרכזי ההסגר, אשר עד כה הצליחו בכך; השני, יכולות משרד הבריאות לספק תרופות וציוד רפואי ובתחום זה קיים מחסור חמור; השלישי, ציוד לגילוי נגיף הקורונה, שגם בו קיים מחסור; הרביעי, התרבות החברתית לגבי אופן ההתמודדות עם נגיף הקורונה. בהקשר זה ציין מחמד עוצ’ את חוסר העניין ואדישות הציבור והדגיש, כי על האזרחים להקפיד יותר על הוראות משרד הבריאות והרשויות המוסמכות (סוכנות אלראי, 27 באפריל 2020; אלקדס, 26 באפריל 2020).
• ד“ר אשרף אלקדרה, דובר משרד הבריאות ברצועה, שב והזהיר כי התפשטות נגיף קורונה באזור מציבה את רצועת עזה בלב הסכנה, שעלולה לפרוץ בכל רגע. אלקדרה הוסיף, כי המשך “המצור הישראלי” פוגע בזמינות המשאבים הרפואיים וציין, כי ישראל נושאת באחריות להשלכות המסוכנות של המצב הבריאותי וההומניטרי ברצועת עזה. אלקדרה קרא לכל הגורמים הנוגעים בדבר ללחוץ על ישראל להסיר את “המצור” ולתמוך ברצועת עזה בתרופות, חומרים מתכלים רפואיים, חומרים לבדיקות מעבדה, מיטות טיפול נמרץ ומכשירי הנשמה (דף הפייסבוק של משרד הבריאות בעזה, 28 באפריל 2020; סוכנות אלראי, 30 באפריל 2020).

צעדי מנע בתחום הרפואה ובריאות הציבור

• משרד הבריאות ברצועה פרסם החלטה רשמית המפרטת את צעדי המנע שיש לנקוט במוסדות ציבוריים ובמקומות בהם קיימת התקהלות. ההחלטה מפרטת הנחיות לעובדים: לחבוש מסכות; להקפיד על מרחק של 1.5 מטר לפחות זה מזה; להרבות בשטיפת ידיים; להימנע מלגעת בפנים; לא להשתמש בציוד האישי של אחרים; להאיץ באזרחים לכסות את אפם ופיהם כשהם משתעלים ולא ללחוץ ידיים. כמו כן פורסמו הנחיות בקשר לסביבת העבודה; הנחיות למעסיק; קריטריונים הקשורים לחללי העבודה; וחומרי הניקוי שבהם ניתן להשתמש (דף הפייסבוק של משרד הבריאות ברצועה, 29 באפריל 2020).
• מעדויות שונות עולה, כי קיים פער לא מבוטל בין ההנחיות שמוציא משרד הבריאות לבין התנהגות התושבים הלכה למעשה. בהקשר זה מעניינת עדותה של ד”ר מנא ציאם, מומחית לפיתוח אנושי, על ניסיונה האישי ממרכז ההסגר במלון Blue Beach שברצועת עזה אליו נכנסה לאחר ששבה מראמאללה לעזה. לדבריה כאשר הגיעה למעבר ארז מצדו הפלסטיני (מעבר בית חאנון), היא המתינה שם למעלה מארבע שעות. היא ציינה כי במהלך זמן ההמתנה באו האנשים במגע אלה עם אלה מבלי להקפיד על מרחק, וכי חולקו להם מסכות לא רפואיות שאינן מגינות כלל. הם הועברו למלון, אשר, לדבריה, היה מלוכלך מאד ולא ראוי למגורים. היא הוסיפה כי היא ראתה מהמלון אנשים מטיילים על חוף הים. כן אמרה כי משרד הבריאות כלל לא עקב אחר המתרחש במלון, זולת העברת כלור ומשחת שיניים לאנשים שבמלון (אמד, 25 באפריל 2020).

    
צעדים שנוקטים פעילי המשטרה הצבאית בצידו הפלסטיני של מעבר ארז בעת הגעת פלסטינים למעבר
(חשבון הטוויטר של משרד הפנים ברצועה, 1 במאי 2020)

• חמאס, כך נראה, מודעת היטב לקיומו של פער זה והיא מנסה לגשר עליו בין השאר ע”י פנייה לאישים משפיעים בחברה העזתית. כך למשל יחיא אלסנואר, יו”ר הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, שיגר לאחרונה איגרות למוח’תרים ונכבדים ברצועה בהן עדכן אותם על צעדי המנע שנקטו הרשויות כדי להתמודד עם נגיף קורונה. אלסנואר קרא להם לנצל את מעמדם הנכבד כדי לתמוך ברשויות. הוא הדגיש את הצורך להפציר במשפחות, ולהשפיע על החברה בכלל, על מנת שהתושבים יקיימו את ההוראות וההנחיות בנוגע להישמרות מפני הקורונה (אתר חמאס, 27 באפריל 2020).
• העבודות להכשרת בית החולים האירופי בח’אן יונס, שהוגדר כבית החולים המטפל בחולי הקורונה בינתיים נמשכות. לדברי מחמד עוצ’, יו”ר ועדת המעקב הממשלתית ברצועה, הכשרת בית החולים מצריכה סכום של 17 מיליון דולר, שאינו בנמצא (סוכנות אלראי, 27 באפריל 2020). במקביל לעבודות ממשיך בית החולים בתרגולים לקליטת חולי קורונה וטיפול בהם.

     
תרגיל שנערך בבית החולים האירופי לקליטת חולי קורונה
(דף הפייסבוק של בית החולים, 28 באפריל 2020)

פתיחת מסעדות ומרכזים מסחריים

למרות החשש מפני התפרצות נגיף הקורונה בתוך הרצועה, ולמרות מכלול צעדי-המנע שנוקט ממשל חמאס, התקבלה החלטה לפתוח את המסעדות ברצועה החל מה-26 באפריל 2020. פתיחתן מותנת בעמידה בתנאי היגיינה ובטיחות, שפרסם משרד הכלכלה (אלקדס, 26 באפריל 2020).

     
חידוש פעילות המסעדות בעזה
(חשבון הטוויטר של העיתונאי חסן אצליח, 26 באפריל 2020)

• ההחלטה על פתיחת המסעדות עוררה ביקורת, שמצאה ביטוייה בשיח ער ברשתות החברתיות. דוברי ממשל חמאס ניסו לצמצם את משמעות המהלך ולהדגיש את ההקפדה על צעדי המנע. כך למשל:
  • משרד הכלכלה הדגיש, כי יתבצע מעקב אחר ההקפדה על צעדי המנע שהמסעדות נדרשות לנקוט ויינקטו צעדים נגד העבריינים, לרבות סגירת מסעדות (דף הפייסבוק של המשרד, 26 באפריל 2020).
  • איאד אלבזם, דובר משרד הפנים ברצועה, הודיע, כי כל ההחלטות הקשורות למניעת התקהלויות עדיין תקפות, וכי לא נעשה בהן שום שינוי. הוא גם ציין כי והרשויות המוסמכות עוקבות באופן רציף אחר יישומן. לדבריו יינקטו צעדים נגד כל מי שיפר אותן, כולל סגירת מתקנים (אלקדס, 28 באפריל 2020).
  • עמיד פאיק אלמבחוח, ראש מנהלת המבצעים המרכזית במשרד הפנים, הצהיר כי תוגבר נוכחות חברות האבטחה בקניונים ובמרכזים המסחריים כדי לווסת את מספר הקונים ולמנוע צפיפות. הוא הוסיף כי משרד הפנים יעקוב אחר יישום הצעדים באמצעות סיורים עיתיים, והדגיש כי יינקטו צעדים חמורים נגד העבריינים (אתר משרד הפנים ברצועה, 28 באפריל 2020).
  • בפגישה שערכו ראשי “תא המשבר” של משרד הפנים עם רשות בעלי המסעדות והמלונות ברצועת עזה, ציין אלמבחוח כי המצב עודנו מסוכן. הוא הזהיר מפני זלזול ביישום הנחיות הגורמים הרשמיים. בפגישה נטען כי נמשכת סגירתם של בתי הקפה, מקומות בילוי על שפת הים, ופארקי השעשועים, וכי נמשך השימוש בבתי המלון כמרכזי הסגר למגיעים לרצועה דרך המעברים (אתר משרד הפנים ברצועה, 2 במאי 2020).

המשך סגירת המסגדים

• סלאמה מערוף, יו”ר לשכת ההסברה הממשלתית ברצועה, דחה את השמועות בדבר פתיחתם מחדש של המסגדים ברצועת עזה. הוא ציין, כי אין אמת בידיעות המופצות לגבי המסגדים. נמסר כי הם יישארו לפי שעה סגורים. מערוף הוסיף כי העמדה ההלכתית לגבי סגירת המסגדים נמצאת בהערכה מתמדת על סמך ההמלצה הרפואית שלא השתנתה (סוכנות אלראי, 28 באפריל 2020).

סיוע חיצוני לרצועה

ארגון הבריאות העולמי

• ב-30 באפריל 2020 העביר ארגון הבריאות העולמי ערכות לבדיקות מעבדה לגילוי קורונה עבור יותר מ-1,100 בני אדם ברצועת עזה, הערכות הועברו הודות לסיוע מבריטניה (אתר ארגון הבריאות העולמי, 30 באפריל 2020).

• ד”ר עבד אלנאצר צבח, מנהל המשרד ברצועת עזה של ארגון הבריאות העולמי, אמר כי ארגון הבריאות העולמי הכין תכנית עבודה לסייע למגזר הרפואי ברצועה להתמודד עם נגיף קורונה. לדבריו הסכום הנדרש לכך נאמ ב- 34 מיליון דולרים. עד כה מומן יותר משליש. בראש התורמים ניצבת כווית, שהעניקה יותר מ-9.5 מיליון דולר, כמו כן נתרמו כספים ע”י האיחוד האירופי, בריטניה, איטליה, אוסטרליה ועוד. ד”ר צבח ציין כי המימון איפשר לארגון הבריאות העולמי לרכוש ציוד וחומרי מעבדה הדרושים לעריכת בדיקות לגילוי קורונה וכן ציוד מגן, שהועבר למשרד הבריאות בעזה (האתר הרשמי של חדשות האו”ם news.un.org, 28 באפריל 2020).

סיוע ממדינות וגופים נוספים

• מרכז המלך סלמאן לסיוע הומניטרי וסעד בסעודיה^[1] חתם על הסכם עם אונר”א לתרומה של מיליון דולרים לתמיכה במאמצי אונר”א להתמודד עם נגיף קורונה ברצועת עזה. סכום זה יתמוך יתמוך ברכישת מכשירי הנשמה וציוד רפואי נוסף למערכת הבריאות ברצועה (אתר ksrelief, 30 באפריל 2020; אתר אונר”א, 1 במאי 2020).
• במסגרת הסיוע למערכת הבריאות הרצועה ערכה “אגודת הסעד 48” קורס הכשרה לחמישים רופאים שזה עתה סיימו את לימודיהם (הערה: המדובר באגודה האסלאמית לסיוע ליתומים ונזקקים של התנועה האסלאמית בישראל שיש לה סניף ברצועת עזה) (קדסנט, 1 במאי 2020).

     
הרופאים מהרצועה במהלך הקורס
(קדסנט, 1 במאי 2020)

• מחמד עוצ’, יו”ר ועדת המעקב הממשלתית ברצועה, קרא לקהילה הבינלאומית להעניק מענקים וסיוע רפואי לרצועה כדי להתמודד עם נגיף קורונה. הוא דחה את הדיווחים על הגעת מענק קטרי באומרו כי המענק הקטרי הוא מענק המועבר לרצועה מאז שנת 2019, וכי לא הגיע מקטר שום מענק ייעודי הקשור למלחמה בנגיף קורונה. הוא הוסיף, כי גם מהרשות הפלסטינית לא הגיע סיוע להתמודדות עם המגפה. מה שהגיע לרצועת עזה, לדבריו, היה במסגרת אספקה שגרתית של ציוד רפואי ותרופות (סוכנות אלראי, 27 באפריל 2020).

^[1] The King Salman Humanitarian Aid and Relief Centre ↑

מאמרים נוספים בתחום