הפלישה התורכית לסוריה והשפעתה על דאעש

לוחמי הצבא הלאומי הסורי מניפים את דגלי תורכיה ודגלי המהפכה הסורית במסגרת מבצע

לוחמי הצבא הלאומי הסורי מניפים את דגלי תורכיה ודגלי המהפכה הסורית במסגרת מבצע "מעיין השלום" (חשבון הטוויטר رائد الخطيب@raed_sy1990, המזוהה עם ארגון המורדים שבחסות סוריה, 14 באוקטובר 2019).

נשיא תורכיה ארדואן אוחז במפת אזור הביטחון המתוכנן בצפון סוריה בעת נאומו בעצרת הכללית של האו

נשיא תורכיה ארדואן אוחז במפת אזור הביטחון המתוכנן בצפון סוריה בעת נאומו בעצרת הכללית של האו"ם, 24 בספטמבר 2019 (אנטוליה, 9 באוקטובר 2019).

מחנה הפליטים עין עיסא עולה באש, לאחר שהוצת על-ידי פעילי ארגון מורדים הפועל בחסות תורכיה, קרי- הצבא הלאומי הסורי (ANHA, סוכנות ידיעות כורדית הפועלת מבלגיה, 16 באוקטובר 2019).

מחנה הפליטים עין עיסא עולה באש, לאחר שהוצת על-ידי פעילי ארגון מורדים הפועל בחסות תורכיה, קרי- הצבא הלאומי הסורי (ANHA, סוכנות ידיעות כורדית הפועלת מבלגיה, 16 באוקטובר 2019).

עיקרי המסמך

ב-9 באוקטובר 2019 פתח צבא תורכיה במבצע צבאי רחב היקף בצפון מזרח סוריה (שכינויו “מעיין השלום”). מטרתו המוצהרת של המבצע הינה להקים בשטח סוריה “אזור בטוח” (Safe Zone), שעומקו 35-30 ק”מ ואורכו קרוב ל-400 ק”מ, במרחב המשתרע מנהר הפרת ועד גבול סוריה-עיראק. לאזור זה מתכוונים התורכים להעביר פליטים סורים שנמלטו לשטחם, להערכתנו במקום האוכלוסייה הכורדית המתגוררת בו. מעבר למטרתו המוצהרת מכוון המבצע לפגוע בכוחם הצבאי של הכורדים (כוחות SDF), שמילאו תפקיד מרכזי במערכה נגד דאעש, ולהחליש את הממשל העצמי שלהם. כל זאת כדי לפגוע בשאיפות הבדלנות של הכורדים בכלל, ובמזרח תורכיה בפרט. הפלישה התורכית ועזיבת החיילים האמריקאים נתפסו ע”י הכורדים כ”בגידה” וכהפקרתם ע”י ארה”ב.

הפלישה התורכית לסוריה (עדכני ל-21 באוקטובר 2019): בכתום מסומן "האזור הבטוח", שתורכיה חותרת לבסס מדרום לגבול  עם סוריה; בכחול מסומנים האזורים שנכבשו עד כה על ידי צבא תורכיה וארגוני המורדים שבחסותו; בצהוב מסומן האזור שבשליטת הכורדים; באדום האזור שבשליטת צבא סוריה; בירוק מסומן האזור שבשליטת ארגוני המורדים [שבחסות תורכיה]; עמדות וכוחות צבא סוריה מסומנים בעיגולים, שבתוכם דגל סוריה (ח'טוה, 15 באוקטובר 2019).
הפלישה התורכית לסוריה (עדכני ל-21 באוקטובר 2019): בכתום מסומן “האזור הבטוח”, שתורכיה חותרת לבסס מדרום לגבול עם סוריה; בכחול מסומנים האזורים שנכבשו עד כה על ידי צבא תורכיה וארגוני המורדים שבחסותו; בצהוב מסומן האזור שבשליטת הכורדים; באדום האזור שבשליטת צבא סוריה; בירוק מסומן האזור שבשליטת ארגוני המורדים [שבחסות תורכיה]; עמדות וכוחות צבא סוריה מסומנים בעיגולים, שבתוכם דגל סוריה (ח’טוה, 15 באוקטובר 2019).
  • לפלישה התורכית לסוריה קדמה שיחת טלפון בין נשיא ארה”ב טראמפ לנשיא ארדואן (6 באוקטובר 2019), שלהערכתנו התפרשה ע”י תורכיה כקבלת “אור ירוק” למהלך הצבאי. מנגד, הנשיא טראמפ הודיע כי המהלך התורכי לא קיבל את תמיכת ארה”ב ואף הטיל סנקציות כלכליות (לא אפקטיביות) על תורכיה. מכל מקום, נשיא ארה”ב הודיע לאחר השיחה, כי צבא ארה”ב לא יהיה מעורב במבצע התורכי וכוחותיו לא יימצאו בקרבת מקום (Will no longer be in the immediate area””). בעקבות הפלישה התורכית מסר שר ההגנה האמריקאי, כי ארה”ב תוציא 1,000 חיילים המוצבים בצפון סוריה, כדי שהם לא יימצאו עצמם לכודים בין הצדדים היריבים. שר ההגנה האמריקאי מסר כי החיילים יועברו למערב עיראק שם יצטרפו ליותר מ-5,000 חיילים אמריקאים המאמנים את הכוחות העיראקים ומסייעים להם במערכה נגד דאעש (רויטרס, 20 באוקטובר 2019).
  • בימים הראשונים של ההתקפה השתלט צבא תורכיה על מרכז “האזור הבטוח”, מתל אביצ’ שבמערב ועד ראס אלעין במזרח. ב-17 באוקטובר 2019, בתום פגישת סגן נשיא ארה”ב עם הנשיא ארדואן, הושג הסכם לפיו תשהה תורכיה את המבצע למשך חמישה ימים. בפרק זמן זה יתאפשר לכוחות הכורדים להוציא אנשיהם מ”האזור הבטוח”. למרות תקריות ספורדיות בין הכורדים לצבא תורכיה, ככלל התבצע ההסכם בשטח. ההסכם מאפשר אומנם לכוחות SDF להוציא את מרבית כוחותיהם מ”האזור הבטוח” אולם הוא משרת באופן מובהק את האינטרס התורכי. שכן הוא מקל על תורכיה להשיג את מטרתה האופרטיבית המוצהרת, הקמת אזור בטוח מדרום לגבול עם סוריה, במינימום אבדות ובלוח זמנים מהיר. אולם מעבר לכך יש בהסכם משום הכרה אמריקאית דה-פאקטו בהקמת האזור הבטוח ובאינטרסים של תורכיה במרחב שבשליטת הכורדים בסוריה.
  • ההתפתחויות הדרמטיות הללו מחלישות את הכוח הצבאי הכורדי (SDF) ופוגעות ביכולתו להמשיך ולמלא תפקיד מרכזי במערכה נגד דאעש, כפי שעשה עד כה. זאת לא רק בשל המכה המורלית הקשה אלא בעיקר משום שהכורדים איבדו את הגבוי האמריקאי המדיני מול תורכיה, שאיפשר להם להפנות את עיקר כוחם ותשומת ליבם למערכה נגד דאעש. בנסיבות אלו צפו כי דאעש, שכבר הוכיח יכולתו לשנות את דפוסי הפעולה שלו ולהתאים עצמו למציאות המשתנה בשטח, יגביר את עצימות פעולות הטרור והגרילה שהוא מבצע במזרח סוריה ובצפונה. בו בזמן אנו מעריכים כי בטווח הזמן הקרוב לא ינצל דאעש את המצב החדש שנוצר כדי להקים מחדש את “המדינה האסלאמית” בעלת הגבולות הטריטוריאליים והשליטה על אוכלוסייה.
  • להערכתנו העדיפות הראשונה של דאעש תהייה הגברת היקף פעולותיו ו”איכותן” באזורים, שבשליטת הכורדים ממזרח לפרת ובעמק הפרת. המדובר בעיקר במרחב דיר אלזור-אלמיאדין-אלבוכמאל שבעמק הפרת, באזור אלרקה ובעומק אזור השליטה הכורדי (אלחסכה). יעד מועדף להתקפות דאעש עלולים להיות מתקני המעצר שבשליטת הכורדים, שבהם מוחזקים למעלה מ-10,000 פעילי דאעש (ראו להלן). יעדים מועדפים לפיגועים עשויים להיות גם כוחות צבא סוריה בעמק הפרת, במדבריות שממערב לפרת ובאזור מנבג’, שאליו נכנסו כוחות סורים בעקבות הפלישה התורכית, ככל הנראה בתיאום מוקדם עם כוחות SDF וההנהגה הכורדית.
  • לא ברור לנו בשלב זה האם ארה”ב תפסיק או תצמצם את הסיוע האווירי שהגישה עד כה ל-SDF נגד דאעש. סיוע זה היווה תרומה חשובה למערכה נגד דאעש. והיה ויופסק או יצומצם סיוע זה, יוכל דאעש להפעיל ביתר קלות את כוחותיו בעמק הפרת ובשטחים המדבריים שבמזרח סוריה. משמעות הדבר עשויה להיות הגברת ההתקפות נגד צבא סוריה והכוחות המסייעים לו במרחבי תדמור-סח’נה ובאזורי אלבוכמאל ודיר אלזור. פעילי דאעש יוכלו גם לפשוט מהמדבריות שממערב לפרת לעבר האזורים, שבשליטת הכורדים, ולחצות ביתר קלות את הגבול הסורי-עיראקי האורך תוך העתקת פעילותם ממדינה למדינה.
  • הפלישה התורכית לסוריה הציפה את סוגיית פעילי דאעש ובני משפחותים העצורים בידי SDF. על פי הערכות אמריקאיות. המדובר ביותר מ-10,000 פעילים, מעשרות מדינות, ובתוכם פעילים ממדינות המערב, ולמעלה מ-70,000 נשים וילדים. פעילי דאעש מוחזקים במתקני כליאה של הכורדים ובני משפחותיהם מוחזקים במחנות עקורים, שהמרכזי שבהם הינו מחנה אלהול. במחנות העקורים הפיקוח הכורדי רופף, תנאי המחייה קשים, והם מהווים חממה לאידאולוגיה ג’האדיסטית רדיקאלית. המשך החזקתם של פעילי דאעש ובני משפחותיהם במתקנים ובמחנות כרוכה בשלל בעיות לוגיסטיות, מדיניות ומשפטיות. לכל אלו נוסף הקושי של כוחות SDF להקצות כוחות אפקטיביים לשמירה על העצורים ובני משפחותיהם כאשר עיקר כוחותיו ותשומת ליבו מופנים עתה צפונה לעבר “האזור הבטוח” שתורכיה חותרת להקים.
  • להערכתנו עד כה נמלטו לכל היותר כמה עשרות פעילי דאעש ממתקני המעצר שבשליטת SDF. דיווחים ממקורות כורדים (הטעונים אימות) מסרו על בריחה המונית של מאות “נשות דאעש” ממחנה העקורים עין עיסא (כ-35 ק”מ מדרום לגבול סוריה-תורכיה). חלקן נתפסו ע”י כוחות SDF. כמה מהן שוחררו ע”י דאעש. הבריחות הללו אירעו במקומות, שנקלעו לאזורי קרבות, ואין המדובר בשחרור בכוונה תחילה ע”י צבא תורכיה והארגונים שבחסותו או ע”י SDF. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי בשל הפלישה התורכית והפניית המשאבים של הכוחות הכורדים “צפונה” עלולה השמירה על מתקני המעצר ומחנות העקורים להתרופף עוד יותר ובו בזמן עלול דאעש ליזום מבצעי שחרור המוניים.

להערכתנו, ככל שתמשך המערכה וייחלש כוחם הצבאי של הכורדים, כך יקשה עליהם להמשיך ולהחזיק במסה הגדולה של פעילי דאעש. שחרור מספר משמעותי של פעילי דאעש המוחזקים ע”י הכורדים יחזק את כוחו הצבאי של דאעש בסוריה ובעיראק ע”י הגדלת הכוחות שלו באלפי פעילים מיומנים ובעלי ניסיון, חדורי מוטיבציה ג’האדיסטית רדיקלית. זהו איפא איום פוטנציאלי העלול לחזק באופן משמעותי את כוחו של דאעש הן בסוריה והן בזירה העיראקית.

מבנה העבודה
  • העבודה כוללת את הפרקים הבאים:
    • הפלישה התורכית לסוריה – עיקרי תמונת המצב:
      • ההתקפה התורכית ומטרותיה.
      • שיחת טראמפ-ארדואן שקדמה לפלישה התורכית (6 באוקטובר 2019).
      • הוצאת החיילים האמריקאים מסוריה.
      • השהיית הפעילות הצבאית התורכית בעקבות הסכם אמריקאי-תורכי.
    • השפעת הפלישה התורכית והוצאת החיילים האמריקאים על פעילות דאעש:
      • הערכת דפוסי הפעולה הצפויים של דאעש.
      • סוגיית עצורי דאעש שבידי הכוחות הכורדים:
        • אומדן מספר העצורים ובני משפחותיהם והבעייתיות שבהחזקתם.
        • מלחמות התעמולה סביב העצורים בעקבות הפלישה התורכית.
        • בריחת נשות דאעש ממחנה העקורים עין מוסא.
        • המענה של דאעש במישור המעשי והתודעתי.