הרשות הפלסטינית מאוכזבת מדחיית פרסום ההחלטה על סמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבין לאומי בשל יציאתו לפגרה, ופועלת לזירוז הפרסום מתוך ציפייה, כי ההחלטה תהיה לטובת הפלסטינים

עיקרי תמונת המצב

ב-17 ביולי 2020 יצא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) לפגרת קיץ בת שלושה שבועות מבלי שהחליט האם לבית הדין סמכות לפתוח בחקירה נגד ישראל בחשד לביצוע “פשעי מלחמה”. ברשות הפלסטינית נשמעו ביטויי אכזבה מאי פרסום ההחלטה. שר החוץ והמהגרים ברשות הפלסטינית הציג את העיכוב ככניעת בית הדין ללחצי ארה”ב וישראל והוסיף, כי בידי בית הדין יש מספיק הוכחות לפתיחת חקירה בעניין ההתנחלויות ו”התוקפנות” הישראלית ברצועת עזה. לדברי שר החוץ, אין זה נכון שההחלטה נדחתה עד לתום חופשת בית הדין משום שהתובעת הכללית והשופטים עובדים גם בתקופת הפגרה. הרשות הפלסטינית שלחה ב-5 ביוני 2020 בקשה לזרז את ההחלטה, בעיקר לנוכח ההתמודדות נגד כוונות הסיפוח של ישראל. שר החוץ הוסיף כי לכשתפורסם ההחלטה יצטרכו הפלסטינים לקבוע עם לשכת התובעת סדרי עבודה לגבי החקירה, משום שצפוי כי ישראל תמנע את הגעת נציגי בית הדין ולא תשתף עימם פעולה.

השתלשלות האירועים (פירוט ראו נספח)

• בינואר 2015 החלה פאטו בנסודה, התובעת הכללית של ICC לבצע בדיקה מקדמית, בעקבות בקשת הפלסטינים, האם לפתוח בחקירה נגד ישראל. ב-20 בדצמבר 2019, לאחר כחמש שנים, הודיעה התובעת הכללית כי קיים לדעתה בסיס לפתוח בחקירה בכל הנוגע למצב ב”פלסטין” בגין “פשעי מלחמה” שישראל מבצעת בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה וכי יש לבית הדין סמכות שיפוט בנושא מאחר שקיימת מדינה פלסטינית בשטחי 1967. למרות קביעתה זו היא ביקשה מהרכב שופטים נוסף בהאג, שיקיים דיון לפני המשפט, ויעביר חוות דעתו באשר לסמכות השיפוט של בית הדין. התובעת גם ביקשה שהרכב השופטים יקבע את גבולות החקירה הנדרשת.
• החלטת התובעת הכללית של בית הדין התקבלה בשביעות רצון רבה על ידי הפלסטינים (“יום אדיר עבור העם הפלסטיני” לדברי אבו מאזן). החלטת התובעת הכללית נתפסה על ידם כהישג מדיני, פרי פעילות מדינית הסברתית נמרצת ארוכת שנים של מול ICC, מדינות העולם וארגונים בינלאומיים נוספים. יתרה מזו, ברשות הפלסטינית היו משוכנעים כי החלטת הרכב השופטים תהיה לטובת פתיחה בחקירה. לפיכך, עוד טרם נפלה החלטה בנושא החלו ברשות הפלסטינית, בהוראת אבו מאזן, להיערך לקראת המערכה המשפטית, המדינית וההסברתית הצפויה בהאג, מתוך הנחת מוצא שהיא עומדת לצאת לדרך בקרוב. במסגרת ההכנות דווח על הקמת קבוצות מומחים, יצירת שיתופי פעולה עם ארגוני החברה אזרחית, הסתייעות בעורכי דין בינלאומיים, הקמת ועדת מעקב עליונה ובה נציגים מכל רבדי החברה הפלסטינית, ריכוז שמות הרוגים פלסטינים והגשת תלונות ל-ICC.
• התבטאות שר החוץ ברשות הפלסטינית מעידה על כך, שחשיבות חקירת ICC , בראיית הרשות הפלסטינית, גדלה עוד יותר עם פרסום הידיעות אודות כוונת ישראל להחיל את החוק הישראלי על חלקים מיהודה ושומרון. חקירת בית הדין הפלילי נתפסת כגורם שיסייע לרשות הפלסטינית במאבקה נגד “תכנית הסיפוח” ו”עסקת המאה” ולפיכך היא מהווה, בראיית הרשות, מרכיב חשוב בקמפיין הדיפלומטי, המשפטי וההסברתי נגד ישראל^[1] (תכניות אלו בינתיים לא מומשו אך הפלסטינים עדיין ממשיכים לנהל את הקמפיין נגד ישראל, למרות הקשב הרב שהם נאלצים להעניק למאבק נגד נגיף קורונה).

תגובות הרשות הפלסטינית ליציאת בית הדין לפגרה ללא פרסום החלטתו

יציאת בית הדין לפגרה של שלושה שבועות מבלי לפרסם את החלטתו התקבלה באכזבה ע”י הרשות והוצגה כביטוי לכניעה ללחצים אמריקאים וישראלים. עם זאת הודגש כי הפלסטינים פועלים לזירוז פרסום ההחלטה וכי הם מצפים שההחלטה תהיה לטובתם. ראיצ’ אלמלאכי, שר החוץ ברשות הפלסטינית, הביע נכונות לגבש עם לשכת התובעת הכללית מנגנון עבודה, שיאפשר לצוות מלשכתה להגיע לשטחים, על רקע הצפי כי ישראל תנסה להערים קשיים בפני הגעתם.

• להלן עיקרי ההתבטאויות של בכירים ברשות הפלסטינית בעניין חקירת ICC:
  • ריאצ’ אלמלאכי, שר החוץ והמהגרים ברשות הפלסטינית, הודיע, כי משרדו קרא לבית הדין לקבוע מועד לפרסום פסק הדין בעניין עוד לפני יציאתו לפגרה. לדבריו העובדה שבית הדין לא פרסם את פסק הדין לפני יציאתו לפגרה היא הוכחה לכך שלחצים שהפעילו ישראל וארה”ב על בית הדין הצליחו. אלמלאכי קרא לבית הדין לקבוע מועד לפרסום פסק הדין והוסיף, כי הפלסטינים פועלים כדי לזרז את פרסום ההחלטה. הוא ציין כי בית הדין מצא מספיק הוכחות לפתיחת חקירה בעניין “מפעל ההתנחלויות” ו”התוקפנות” (הישראלית) ברצועת עזה. לדבריו, הוא יהיה מוכן לחתום על מסמך שיקל על עבודת בית הדין ב”שטחים הכבושים” באמצעות פתיחת משרדים וקבלת פקידים בינלאומיים (סוא, 18 ביולי 2020).
  • ריאצ’ אלמלאכי, ציין, כי על ישראל לחשוש מהחלטת בית הדין הבינלאומי, שכן אם תתקבל החלטה לפתוח בחקירה רשמית בנוגע ל”פשעים” שבוצעו כלפי העם הפלסטיני בכירים ישראלים רבים שקיבלו החלטות בנוגע ל”פשעים” אלו יכנסו לרשימת הנאשמים. הוא הדגיש, כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו יעמוד בראש רשימה זו. אלמלאכי הוסיף, כי הם מצפים לכך שההחלטה תהיה לטובתם ושבית הדין יפתח בחקירה. עוד אמר, כי יתכן שישראל תמנע את הגעת הגורמים מטעם בית הדין לישראל ולא תשתף עמם פעולה והזכיר דוגמאות מהעבר של התנהגות דומה של ישראל מול החלטות האו”ם (הטלוויזיה הפלסטינית, 19 ביולי 2020).
  • לדברי ריאצ’ אלמלאכי אין זה נכון שההחלטה נדחתה עד לאחר חופשת בית הדין משום שהתובעת הכללית והשופטים עובדים גם בתקופה זו. לדבריו, ב-5 ביוני 2020 שלחה הרשות הפלסטינית בקשה לבית הדין לזרז את ההחלטה, בפרט לנוכח ההתמודדות הפלסטינית מול הסיפוח. לדבריו כאשר תפורסם ההחלטה לפתוח בחקירה התובעת הכללית תחל בצעדים משלה בנוגע לפתיחת החקירה. הדבר ידרוש מהפלסטינים לשבת עם אנשי לשכת התובעת ולקבוע סדרי עבודה לגבי החקירה, משום שצוות מלשכתה יהיה צריך להגיע לשטחים. אלמלאכי צופה כי ישראל תשבש את פעילות ICC במידה ויחליט לפתוח בחקירה רשמית נגד ישראל (ופא, 20 ביולי 2020).
  • נביל שעת’, יועצו של אבו מאזן, ציין כי החלטת שופטי בית הדין בנוגע להעמדה לדין של בכירים ישראליים תסייע לרשות הפלסטינית במאבקה נגד תכניות הסיפוח ו”עסקת המאה”. לדבריו קיימת תמיכה בינלאומית בפלסטינים בבית הדין ( דניא אלוטן, 16 ביולי 2020).
  • בפגישת הועד הפועל של אש”ף, שנערכה בראמאללה, קרא הועד ל-ICC להזדרז ולפעול על רקע “הזלזול המתמשך” של ישראל בכל החוקים הבינלאומיים (ופא, 24 ביולי 2020).

נספח

התנהלות התובעת הכללית בנושא הפלסטיני

• ההחלטה האם לפתוח בחקירה נגד ישראל מונחת בפני בית הדין מזה זמן. להלן עיקרי ההתפתחויות בנוגע להליכים המשפטיים הקשורים לתחום הסמכות השיפוטית של ICC :
•  ינואר 2015: פאטו בנסודה, התובעת הכללית של בית הדין, החלה, על פי בקשת הפלסטינים, בביצוע בדיקה מקדמית בשאלה האם לפתוח בחקירה נגד ישראל.

• 20 בדצמבר 2019: פאטו בנסודה הודיעה כי לאחר שסיימה את הבדיקה, קיים לדעתה בסיס לפתיחת חקירה בכל הנוגע למצב ב”פלסטין” בגין “פשעי מלחמה” של ישראל המתבצעים בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה. התובעת קבעה, כי יש לה סמכות שיפוט בנושא מאחר שלדעתה קיימת מדינה פלסטינית בשטחי 1967. למרות קביעתה היא ביקשה מהרכב שופטים קדם משפטי בהאג, שיקיים דיון לפני המשפט ויעביר חוות דעת תוך 120 ימים באשר לסמכות השיפוט של בית הדין. התובעת גם ביקשה שהרכב השופטים יקבע את גבולות החקירה. התובעת ציינה, כי בנוסף לישראל תתקיים חקירה גם נגד חמאס ו”קבוצות חמושות” המואשמים בשימוש באוכלוסייה כמגן אנושי ובעינויים (אתר ICC , 20 בדצמבר 2019). בישראל (שאינה חברה בבית הדין) דחו מכל וכל את החלטת התובעת. לדברי אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי של הממשלה, ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית המחויבת ופועלת לכיבוד החוק הבינלאומי והערכים ההומניטאריים. מחויבות זאת, לדבריו, מובטחת על ידי מערכת משפטית חזקה ועצמאית ואין שום מקום

להתערבות שיפוטית בינלאומית^[2].

• 21 בינואר 2020: הרכב קדם-משפטי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) דחה את בקשת התובעת הכללית פאטו בנסודה בעניין בדיקת שאלת סמכות בית הדין לדון בסוגיה הפלסטינית. בקשת התובעת נדחתה בשל סיבות טכניות, שעיקרן אורכה של הבקשה שהוגשה, אשר חרגה מגבול מספר העמודים המאושר (110 עמודים). ההרכב הדגיש, כי מדובר בהחלטה פרוצדוראלית וכי יתאפשר לתובעת להגיש מחדש את הבקשה על פי כללי בית הדין במספר העמודים המאושרים (אתר ICC, 21 בינואר 2020).
• 30 באפריל 2020: על פי בקשת הרכב השופטים פורסם דו”ח מקוצר בן שישים עמודים מטעם התביעה הכללית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) תחת הכותרת “המצב במדינת פלסטין”. פאטו בנסודה ביקשה מבית הדין לקבוע מה הם הגבולות הטריטוריאליים של השטח, שבו יש לערוך חקירה (אתר ICC, 30 באפריל 2020).
• 26 במאי 2020: עמר עוצ’אללה, ראש מחלקת האו”ם והסוכנויות המיוחדות במשרד החוץ והמהגרים ברשות הפלסטינית קיבל בקשת הבהרה מ-ICC בנוגע להצהרת אבו מאזן לפיה הרשות משוחררת מכל ההסכמים עם ישראל. בית הדין ביקש מהרשות להעביר מידע נוסף בעניין זה, ובכלל זה מידע הנוגע להסכמי אוסלו^[3].
• 5 ביוני 2020: הרשות הפלסטינית השיבה על בקשת ההבהרה של בית הדין בנוגע להצהרת אבו מאזן. במכתב התשובה נאמר, שלמרות שהרשות הפלסטינית רואה עצמה משוחררת מכל ההסכמים וההבנות עם ממשלות ארה”ב וישראל, עמדתה היא כי ההצהרה אינה משפיעה בשום אופן על השאלה המשפטית העומדת להכרעה, ואף לא הייתה לה כל כוונה להשפיע. הרשות ציינה גם שההצהרה לא נעשתה כחלק מההליכים הפורמליים בבית הדין.  הודגש שנאום אבו מאזן [מ-19 במאי 2020] אינו משפיע על מעמדם של “השטחים הפלסטינים הכבושים” וכי ישראל נושאת באחריות עליהם בהתאם לאמנת ג’נבה ולחוקי המשפט הבינלאומי.
• 8 ביוני 2020: בתשובתה הסכימה התובעת הכללית של בית הדין הפלילי הבינלאומי עם עמדת הרשות וציינה שהיא אינה סבורה, שלהצהרת אבו מאזן יש השפעה כלשהו על המעמד של פלסטין כחברה לאמנת רומא, ועל סמכותו השיפוטית של בית הדין ביחס למצב בפלסטין. התובעת חזרה על עמדתה שהסכמי אוסלו אינם מונעים את מימוש סמכותו של בית הדין בפלסטין. כמו כן הביעה התובעת דאגה מכוונתה של ישראל לספח באופן מידי חלקים מ”אדמה פלסטינית כבושה”. היא חזרה על כך שלכל סיפוח חד-צדדי של שטחים ע”י “כוח כובש” אין תוקף חוקי וכי מבחינה משפטית המדובר בכיבוש (אתר ICC, 8 ביוני 2020)^[4].

^[1] פירוט ראו פרסום מרכז המידע מ-2 ביוני 2020: "הרשות הפלסטינית פתחה במערכה לסיכול כוונת ישראל להחלת הריבונות ביהודה ושומרון". ↑
^[2] מניתוח החלטת התובעת ברור, כי היא סבורה שמדיניות ישראל בשטחים היא בלתי חוקית וגורמת עוול לפלסטינים. כן ניכר שהיא נותנת משקל רב להחלטות של גופי האו"ם, כולל העצרת הכללית ומועצת זכויות האדם של האו"ם, שכידוע יש בהם הטיה חד-צדדית ברורה לרעת ישראל. היא מזכירה גם עמדות של גורמים נוספים, כגון האיחוד האירופי לגבי אי-החוקיות של ההתנחלויות. התובעת מייחסת משקל מועט לעובדה שסוגיית ההתנחלויות והגבולות אמורה להיות מסוכמת במשא ומתן בין הצדדים והיא אף לא מתייחסת למציאות הביטחונית הסבוכה. היא מתעלמת באופן מוחלט מגל הטרור של ראשית שנות האלפיים (האנתיפאדה השנייה), בעת התיאור המפורט של הרקע ההיסטורי של הסכסוך ראו מאמרה של פנינה שרביט ברוך, INSS, מבט על, 22 בדצמבר 2019). אל"מ במיל' (עו"ד) פנינה שרביט ברוך שירתה במחלקה הבינלאומית בפרקליטות הצבאית). ↑
^[3] אבו מאזן בנאומו מה-19 במאי 2020 ציין כי "מדינת פלסטין" ואש"ף משוחררים מכל ההסכמים וההבנות עם ישראל וארה"ב, אך נמנע מלהזכיר במפורש את הסכמי אוסלו. ↑
^[4] ראו פרסום מרכז המידע מ-10 יולי 2020: "חילופי הבהרות בין ICC לבין הרשות הפלסטינית בעקבות הצהרת אבו מאזן, כי הרשות רואה עצמה משוחררת מכל ההסכמים וההבנות". ↑

מאמרים נוספים בתחום