הרשות הפלסטינית פתחה במערכה לסיכול כוונת ישראל להחלת הריבונות ביהודה ושומרון (תמונת מצב נכונה ל-2 ביוני 2020)

עיקרי תמונת המצב

ב-19 במאי 2020 נערכה בראמאללה ישיבה של ההנהגה הפלסטינית, בראשות אבו מאזן, אשר עסקה בכוונת ישראל להחלת הריבונות על חלקים מיהודה ושומרון. בישיבה נכחו מחמד אשתיה ראש הממשלה ברשות הפלסטינית, חברי הועד המרכזי של פתח וחברי הועד הפועל של אש”ף. אבו מאזן נשא נאום בתום הישיבה, בו אמר כי “אש”ף ומדינת פלסטין משוחררים היום מכל ההסכמים וההבנות עם ממשלות ארה”ב וישראל ומכל ההתחייבויות הנלוות להבנות וההסכמים אלו, ובכללם [ההסכמים] הביטחוניים” (ופא, 19 במאי 2020). הישיבה נערכה בעקבות, פרסום קווי היסוד של מפלגות הליכוד וכחול לבן, לפיהם תפעל ישראל להחלת הריבונות החל מה-1 ביולי 2020, על בסיס הצהרת הנשיא טראמפ ובהסכמה מלאה של ארה”ב^[1].

    
מימין: אבו מאזן נושא נאומו בפני ההנהגה הפלסטינית. משמאל: כינוס ההנהגה הפלסטינית בראמאללה
(ופא, 19 במאי 2020)

• בעקבות נאום אבו מאזן פתחו הרשות הפלסטינית, פתח ואש”ף, בקמפיין מדיני, הסברתי ומשפטי, שמטרתו לסכל את כוונת ישראל לספח שטחים ביהודה ושומרון. קמפיין זה, הנמצא עדיין בראשיתו, מכוון כלפי הזירה הבינלאומית (בדגש על מדינות האיחוד האירופי), הזירה הבין-ערבית (בדגש על ירדן) ומוסדות משפטיים בינלאומיים (בדגש על בית הדין הפלילי הבינלאומי ICC -). הקמפיין משלב בתוכו מהלכים מעשיים, שבמרכזם הפסקת התיאום הביטחוני והאזרחי בין הרשות לבין ישראל, במקביל לאלו המתבצעים באמצעות המהלכים הדיפלומטיים.
• הפסקת התיאום הביטחוני והאזרחי כבר החלה להתבצע, אולם אופן הביצוע, קצב הפסקת התיאומים ומציאת חלופות להסדרים הקיימים עדיין אינם ברורים. זהו מהלך מורכב המתבצע בעקבות משבר הקורונה, על רקע השפל הכלכלי הקשה ביותר של הרשות מזה שני עשורים^[2]. שפל זה מחייב דווקא את העמקת שיתוף הפעולה הכלכלי עם ישראל ולא את קטיעתו או הערמת קשיים בפניו. גם פגיעה בתיאום הביטחוני עם ישראל עלולה לפגוע ברשות הפלסטינית ע”י הגברת חשיפותיה לחתרנות חמאס. אבו מאזן וההנהגה הפלסטינית מודעים היטב למחירים הכבדים שהפסקת התיאום הביטחוני והאזרחי עלולה לגבות מהרשות ומהאוכלוסייה. אולם בניגוד לעבר דומה, כי הפעם בדעתם לממש אותו, או לפחות באופן חלקי, כמרכיב מרכזי במערכה של הרשות לסיכול כוונות הסיפוח של ישראל.
• בנאומו נמנע אבו מאזן מלהודיע על ביטול כל ההסכמים עם ישראל או להתייחס במפורש להסכמי אוסלו. הנוסח העמום של נאומו נועד להערכתנו להעניק לרשות הפלסטינית גמישות מדינית ומשפטית, במערכה שבה פתחה נגד ישראל. כחלק מגמישות זאת ממשיכה הרשות להצהיר, כי היא מחויבת לפתרון שתי המדינות. דוברי הרשות גם השאירו בהתבטאויותיהם “דלת פתוחה” למתווכים חלופיים שיתפסו את מקומה המרכזי של ארה”ב כמתווכת בקידום תהליך השלום בדגש על הקוורטט הבינלאומי. רעיון נוסף שהועלה ע”י שר החוץ ברשות, הינו קיום משא ומתן במוסקבה בין ישראל לפלסטינים בחסות נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הגם שהפלסטינים מטילים ספק באפקטיביות של משא ומתן שכזה (RT, 1 ביוני 2020).

ביהודה ושומרון מתהווה איפא מציאות חדשה העלולה לשים קץ לרגיעה היחסית ששררה בשטח בעשור האחרון. השילוב הנפיץ של משבר כלכלי, סיפוח שטחים על ידי ישראל והמערכה האנטי-ישראלית של הרשות, עלול להוביל לעליית מפלס האלימות, מעבר למה שהכרנו בשנים האחרונות. יצויין כי בכירים בפתח קראו ללוות את המערכה נגד סיפוח השטחים ב”מאבק עממי” בשטח. עזאם אלאחמד, חבר הוועד המרכזי של פתח קרא לנהל מאבק זה באמצעות “התנגדות בדרכי שלום” (ופא, 1 ביוני 2020). בכיר נוסף בפתח עבד אלמנעם חמדאן קרא שלא לאפשר לקבוצות המתנחלים להרגיש בנוח בשטחים הפלסטינים (דניא אלוטן, 1 ביוני 2020). מניסיון העבר אנו למדים, כי מאבק עממי שכזה אינו מתבצע “בדרכי שלום” אלא הוא צפוי להוביל להעלאת מפלס הטרור העממי ולחיכוכים גוברים בשטח בין הפלסטינים לבין מתיישבים הישראלים.

הפסקת התיאום הביטחוני והאזרחי

בעקבות נאום אבו מאזן נועד ראש הממשלה מחמד אשתיה עם ראשי מנגנוני הביטחון ודן עמם בדרכים ליישום החלטת אבו מאזן להפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל ועם ארה”ב. לדבריו החלטת ההנהגה הפלסטינית נכנסה לתוקף וכל מנגנוני הביטחון והמוסדות החלו ליישם אותה (ופא, 21 במאי 2020). עדנאן אלצ’מירי, דובר מנגנוני הביטחון, הודיע כי מאז הודעתו של אבו מאזן (קרי, מה-19 במאי 2020) לא מתקיים שום סוג של קשר עם הצד הישראלי, אפילו לא בנוגע לסוגיות יום-יומיות (אלערבי אלג’דיד, 22 במאי 2020). “מקור פלסטיני בכיר” מסר לכתב ישראלי כי אבו מאזן הנחה את מנגנוני הביטחון הפלסטינים להפסיק לאלתר את הקשר עם ישראל. חסין אלשיח’, יושב ראש הרשות לעניינים אזרחיים, ומאג’ד פרג’, ראש המודיעין הכללי, שני האישים הבכירים הנמצאים בקשר שוטף עם ישראל, הונחו שלא לעמוד בקשר עימה (חשבון הטוויטר של גל ברגר, כאן חדשות, 20 במאי 2020).

• הרשות הפלסטינית מודעת לכך, שהפסקות התיאום הביטחוני והאזרחי הינה מהלך מורכב, שביצועו עלול לגבות מחיר כבד מהאוכלוסייה הפלסטינית ולפגוע במרקם חיי-היום יום שלה. מחמד אלעאלול, סגן יו”ר פתח, תיאר זאת בראיון שהעניק לטלוויזיה הפלסטינית (27 במאי 2020):
  • התיאום הביטחוני אינו אלא סעיף במגוון נושאים שבנוגע אליהם מתקיים קשר עם ישראל. לדבריו ישנם למעלה מ-80-70 סעיפים [בהסכמים עם ישראל] הנוגעים לענייני היום-יום שבנוגע אליהם מתקיים הקשר עם ישראל, החל מהבריאות ועבור דרך מים, חשמל והתיאום הביטחוני. החלטת ההנהגה הפלסטינית היא שכל הקשרים עם ישראל בנושאים הללו יעצרו.
  • ההחלטה על הפסקת הקשרים עלולה להשפיע על פלסטינים רבים, ולהפעיל עליהם לחצים בנוגע לסוגיות רבות הנוגעות למחייתם. יתכן והאנשים יסבלו למען נושא זה. אולם החלטתו של אבו מאזן הינה “הזדמנות לומר לא, והזדמנות להשתחרר מכל האזיקים”, שעמם חיים הפלסטינים.
• נראה לנו, כי בניגוד להצהרות דומות בעבר, הרשות הפלסטינית תפעל הפעם באופן נחוש יותר לתרגום החלטותיה למעשים בשטח, ולו גם באופן חלקי ומבוקר. זאת מתוך תחושת הסכנה שהיא רואה בכוונות הישראליות, ובמגמה להפעיל את מירב מנופי הלחץ על ישראל (גם במחיר הערמת קשיים על האוכלוסייה הפלסטינית). עם זאת, האופן בו תתבצע הפסקת התיאומים, קצב הביצוע של הפסקתם ומציאת חלופות עדיין אינם ברורים לנו. כמה פרסומים בכלי התקשורת מצביעים, כי לפחות ברמה הטקטית ננקטו מספר צעדים הפוגעים בתיאום הביטחוני^[3]. בתחומים אחרים, ביטחוניים ואזרחיים, מתבצע עתה מחשב ע”י צוותי עבודה במטרה למצוא חלופות, שתאפשרנה פגיעה מינימלית בחיי היום-יום של האוכלוסייה.
• להלן מידע ראשוני אודות מהלכים להפסקת התיאום הביטחוני והאזרחי וכוונות להמשך:
  • נסיגה ממספר כפרים בצפון מזרח ירושלים: עדי ראייה בשטח מסרו שמנגנוני הביטחון הפלסטינים נסוגו מהכפרים בצפון מזרח ירושלים, אשר נכללים באזורי B על פי הסכמי אוסלו (אנטוליה, 22 במאי 2020). סעיד יקין, בכיר פתח ותת-השר לענייני ירושלים, אישר כי כוחות הביטחון בצפון מערב ירושלים, שמנו כמאה פעילים נסוגו [מהכפרים]. סאמי אבו ע’אליה, בכיר בסניף ירושלים של פתח, דיווח כי כ-150 פעילים נסוגו מאלעיזריה ואבו דיס בעקבות החלטת אבו מאזן (אלערבי אלג’דיד, 21 במאי 2020). מהלכים אלו נועדו להערכתנו, למנוע חיכוכים בין מנגנוני הביטחון הפלסטינים לבין כוחות הביטחון הישראלים.
  • הטיפול באזרחים ישראלים: ראש הממשלה מחמד אשתיה הדגיש בפני מפקדי מנגנוני הביטחון, כי עליהם להימנע מכל קשר ישיר עם קצינים ישראלים, ובמקרה הצורך לקיים את הקשר באמצעות הצלב האדום (ראמאללה ניוז, 22 במאי 2020). יתכן איפא שבכוונת הפלסטינים להפוך את הצלב האדום לערוץ קשר שיטפל באירועים בהם מעורבים אזרחים ישראלים, למשל כניסה בשוגג לאזורים שבשליטת הרשות.
  • ביטול תעודות האח”מ של אישים פלסטיניים: לדברי ע’סאן נמר, דובר משרד הפנים, משמעות הצהרת אבו מאזן הינה ביטול תעודת האח”מ של בכירים ברשות הפלסטינית (אלערבי אלג’דיד, 30 במאי 2020).
  • רישום במנהל האוכלוסין: הרשות פועלת לגיבוש מכניזם לרישום לידות ופטירות באמצעות מערכת בינלאומית, ללא קשר עם ישראל (Qudsn, 29 במאי 2020). עד כה בתוקף הסכמי אוסלו עדכנה הרשות הפלסטינית את המנהל האזרחי הישראלי על לידות, פטירות, נישואין ורישיונות נהיגה.
  • יציאה לחו”ל: דובר משרד הפנים ע’סאן נמר מסר, כי אם תהיה נסיעה לחו”ל היא תבוצע “בדרך שונה מבעבר, ללא קשר לישראל”. להערכתנו הכוונה היא לאסור על יציאה וחזרה של פלסטינים דרך נמל התעופה בן גוריון ולהעתיק את תנועת הנוסעים הפלסטינים לנמל התעופה שבעמאן אליו יגיעו דרך גשר אלנבי. כמו כן מסר דובר משרד הפנים כי ייערך דיון על “דרכים חדשות”, שיאפשרו לאבו מאזן לנסוע (סוא, 30 במאי 2020). ע’סן נמר, דובר משרד הפנים, מסר, כי כל נסיעה של אבו מאזן עשויה להצריך תיאום עם ירדן ועם גורמים בינלאומיים (אלערבי אלג’דיד, 30 במאי 2020).
  • קשרי מסחר: ח’אלד אלעסילי, השר לכלכלה הלאומית הפלסטינית, מסר כי הרשות מסרבת לקיים קשרי מסחר עם ישראל באמצעות המגזר הפרטי. הוא הוסיף כי כל הקשרים יתקיימו אך ורק בערוצים הרשמיים של הרשות הפלסטינית. סוחרים מהמגזר הפרטי אמורים להגיש מסמך שיפרט את הדרכים להתגבר על המכשולים שישראל צפויה להציב בפני הכלכלה הפלסטינית בעקבות ההחלטות האחרונות (ופא, 28, 30 במאי 2020). לגבי הסחורות המגיעות לשטחי הרשות דרך נמלים שבשליטת ישראל, מנהלת המעברים בוחנת עתה מכניזם חדש לייבוא וייצוא של סחורות לשטחי הרשות, מבלי ליצור קשר עם גורמים בישראל (אלערבי אלג’דיד, 30 במאי 2020).
  • בתקשורת הישראלית דווח, כי הרשות הודיעה ב-21 במאי לראשי ה-CIA , כי היא מפסיקה את הסכמי הביטחון שנחתמו בינה לבין ארה”ב. המסר הועבר באופן רשמי באמצעות ראש המודיעין הכללי הפלסטיני מאג’ד פרג’. בשלב זה לא ברורה משמעות ההודעה (YNET, 21 במאי 2020).
• בשלב זה אין בידינו מידע לגבי התיאום במישור המודיעיני, הכולל גם העברת מידע לסיכול פעילות החתרנות והטרור של חמאס. תיאום זה הינו בעל חשיבות רבה לרשות הפלסטינית לא פחות מאשר לישראל באשר הוא מסייע למאבק הרשות נגד חתרנות חמאס, שיחסי הרשות ופתח עימה ממשיכים להתאפיין בעוינות וביריבות. העויינות בין השתיים לא פחתה גם לאחר ההודעה של הפסקת הקשרים עם ישראל, שנתקלה בספקנות מצד חמאס (הממשיכה לתבוע מהרשות לתמוך ב”מאבק המזויין” נגד ישראל).

המערכה המדינית

בעקבות הצהרת אבו מאזן פתחה הרשות הפלסטינית במערכה מדינית והסברתית נגד ישראל בזירה הבינלאומית, בדגש על מדינות האיחוד האירופי. מטרת המערכה היא לבסס את ההכרה הבינלאומית במדינה פלסטינית ובו בזמן להפעיל לחצים על ישראל כדי שתמנע מסיפוח שטחים. עם זאת מקפידה הרשות שלא לשבור את הכלים באמצעות הצגתה כמי שעדיין מחויבת לפתרון שתי המדינות והשארת “דלת פתוחה” למדינות וגופים חלופיים לארה”ב לתיווך בקידום תהליך השלום ובראשם הקוורטט הבינלאומי.

• בעקבות הודעת אבו מאזן התכנס הועד הפועל של אש”ף והודיע על שורת צעדים שיש לנקוט בזירה הבינלאומית (ופא, 21 במאי 2020):
  • קריאה למדינות להטיל סנקציות על מוצרים ישראלים.
  • העמדה לדין של בכירים ישראלים על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
  • תמיכה בקמפיין BDS.
  • השגת מעמד של חברות מלאה באו”ם לפלסטין.
• הצטרפות פלסטין לארגונים בינלאומיים, ובכלל זה הארגון הבינלאומי לקניין רוחני (WIPO).
• קונקרטית, החלו כבר בכירי הרשות בפניות למדינות שונות בדגש על מדינות האיחוד האירופאי. מחמד אשתיה, ראש הממשלה הפלסטינית, וצאא’ב עריקאת, מזכיר הועד הפועל של אש”ף, קיימו פגישות דיפלומטיות עם נציגים אירופאיים ושיחות ועידה ב עם חברים בפרלמנט האירופי. להלן עיקרי הדברים שעלו בפגישות הללו ובהתבטאויות בכירים ברשות:
  • מחמד אשתיה קרא למדינות האיחוד האירופי להכיר במדינה פלסטינית, כדי להגן על פתרון שתי המדינות, במסגרת המאבק בתוכנית הסיפוח של ישראל. בו בזמן, לדברי אשתיה, הרשות הפלסטינית השאירה “דלת פתוחה” לכל יוזמה רצינית, שמטרתה להחיות את תהליך השלום בתיווך גורמים בינלאומיים ובראשם הקוורטט הבינלאומי (ופא, 27 במאי 2020).
  • צאאב עריקאת קרא למדינות אירופה לתרגם את עמדותיהן המתנגדות לסיפוח למעשים, ולנקוט בצעדים שימנעו את הסיפוח. עיקרי הצעדים (ופא, 28 במאי 2020):
    • חקירת ישראל על הפרות המשפט הבינלאומי.
    • הטלת סנקציות על ישראל.
    • החרמת מוצרים מההתנחלויות.
    • נקיטת צעדים משפטיים נגד חברות הקשורות ל”מפעל ההתנחלויות”.
    • יישום את החלטה 2334 של האו”ם ולהכיר במדינה פלסטינית בגבולות 1967 שבירתה מזרח ירושלים^[4] .
  • ריאצ’ אלמאלכי, שר החוץ והמהגרים ברשות הפלסטינית הודיע, כי ב-2 ביוני 2020 תתקיים פגישה של המדינות התורמות לרשות הפלסטינית באמצעות שיחת וידאו, בהובלת נורבגיה^[5]. בפגישה יישא מחמד אשתיה נאום שיעסוק במצב הכלכלי ובמערכה נגד נגיף קורונה. הוא הוסיף, כי במהלך הפגישה יעסקו המשתתפים בתכנית הסיפוח הישראלית (דניא אלוטן, 1 ביוני 2020).
  • אמין רמזי מקבול, שגריר פלסטין באלג’יר, אמר בראיון לרשת השידור הפלסטינית, כי צפוי להיערך כינוס של ההנהגה הפלסטינית כדי להכריז על מדינה פלסטינית באופן חד-צדדי. לדבריו, ההכרזה תהיה על השטחים שנכבשו בשנת 1967, על פי החלטות האו”ם. השגריר צופה, כי כוחות צה”ל (“כוחות הישות הציונית”) יפלשו בתגובה לשטחי הרשות הפלסטינית וינסו להחיל עליהם את הריבונות. לפיכך קורא השגריר לכל המדינות להכיר בהחלטה הפלסטינית ולהגן על הפלסטינים מפני “התוקפנות הישראלית”.
• ריאצ’ אלמאלכי, הצהיר ב-1 ביוני 2020 במסיבת עיתונאים במשרד האו”ם בז’נבה, כי ההנהגה הפלסטינית מוכנה לקיים פגישה עם ישראל במוסקבה וכי היא בוטחת בנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הפלסטינים, לדבריו, אינם שוללים פגישה שכזאת בתנאי שהיא תניב פירות ותעצור את תכנית הסיפוח של ישראל. עם זאת, אלמאלכי הטיל ספק האם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו אכן יגיע למוסקבה, הוא הוסיף, כי הפלסטינים מוכנים לערוך דיון עם ישראל בשיחת וידאו, תחת פיקוח רוסיה, הגם שספק אם הדבר יוביל לתוצאות ממשיות (סוכנות הידיעות RT, 1 ביוני 2020).

המערכה המשפטית

בראיית הרשות הפלסטינית המערכה המשפטית, ובכלל זה הפנייה התלויה ועומדת לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), המהווה חלק בלתי נפרד מהמערכה המדינית שמנהלת הרשות נגד ישראל. במוקד המערכה המשפטית עומדת תביעת הרשות מבית הדין לפתוח בחקירה פלילית נגד ישראל ונגד בכירים ישראלים בשל מה שמכונה “פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות”. כמו כן חותרת הרשות לערב מדינות שונות (בעיקר אירופאיות) בחקירות ובמשפטים נגד ישראל ונגד אישים ישראלים. להערכתנו, הרשות רואה בהאצת המהלכים המשפטיים מנוף חשוב לקידום יעדיה המדיניים במערכה נגד סיפוח השטחים וההפך- המערכה נגד סיפוח השטחים נתפסת כמנוף להאצת המערכה המשפטית בדגש על ההליכים המתקיימים ב-ICC.

• צ’אאב עריקאת, מזכיר הוועד הפועל של אש”ף, קיים פגישות עם נציגי מדינות האיחוד האירופי, ועם נציגי מדינות נוספות. בפגישות הללו הוא קרא למדינות לתרגם את עמדותיהן המתנגדות לסיפוח למעשים כדי למנוע את הסיפוח. בין השאר הוא קרא למדינות הללו לחקור את ישראל על הפרות המשפט הבינלאומי, להחרים מוצרים מההתנחלויות ולנקוט צעדים משפטיים נגד חברות הקשורות ל”מפעל ההתנחלויות” (ופא, 28 במאי 2020). זאת בעקבות להחלטת הועד הפועל של אש”ף (27 במאי 2020) שהודיע כי הוא ימשיך לתבוע בכירים ישראלים על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות (ופא, 27 במאי 2020).
• ד”ר עמר עוצ’אללה, ראש מחלקת האו”ם והסוכנויות המיוחדות [של האו”ם] במשרד החוץ הפלסטיני, מסר כי המשרד קיבל בקשת הבהרה מ-ICC בנוגע להכרזת אבו מאזן לפיה הרשות משוחררת מכל ההסכמים עם ישראל. בית הדין ביקש מהרשות להעביר מידע נוסף בעניין זה, ובכלל זה מידע הנוגע להסכמי אוסלו. עוצ’אללה הוסיף, כי הרשות תעביר תשובתה ל-ICC ב-10 ביוני 2020 וכי תגובתה התבסס על הודעת אבו מאזן [הערה: אבו מאזן בהודעתו מה-19 במאי 2020 ציין כי “מדינת פלסטין” ואש”ף משוחררים מכל ההסכמים וההבנות עם ישראל וארה”ב, אך נמנע מלנקוב במפורש בהסכמי אוסלו].
• ד”ר עמר עוצ’אללה הוסיף, כי הסמכות החוקית שיש [לטענת הרשות] ל-ICC בפלסטין לא תשתנה לאחר הכרזתו של אבו מאזן. הוא הוסיף, כי הכרזת אבו מאזן לא תשפיע על מעמדה של פלסטין כמדינה בגבולות 1967, שבירתה מזרח ירושלים. היא גם לא תשנה את מעמדה כחברה משקיפה באו”ם משנת 2002 (ופא, 27 במאי 2020).

ד”ר עמר עוצ’אללה

• מאז שנת 2009- משמש כמנהל מחלקת האו”ם והסוכנויות המיוחדות [של האו”ם] במשרד החוץ הפלסטיני.
• 2009-2001 – שימש כסגן ראש המשלחת של הרשות בשגרירות הרשות באוקרינה.
• בעל שני תארי ד”ר: ביחסים בינלאומיים ובאינטליגנציה מלאכותית וקבלת החלטות.
• דובר חמש שפות : ערבית, אנגלית, רוסית, אוקראינית וצרפתית.

^[1] 1בקווי היסוד של הליכוד וכחול לבן, שנחתמו ב-20 באפריל 2020, נאמר כי ראש הממשלה הנוכחי וראש הממשלה החלופי יפעלו בכל הנוגע לתוכנית הנשיא טראמפ, "בהסכמה מלאה של ארה"ב". לאחר דיון והתייעצות ביניהם יוכלו השניים "להביא את ההסכמה שתושג עם ארה"ב בעניין החלת הריבונות החל מה-1 ביולי 2020 לדיון בקבינט ובממשלה ואישור בממשלה ו/או בכנסת" (אתר הכנסת, קווי היסוד של הליכוד וכחול לבן, 23 באפריל 2020). ↑
^[2] ראו מאמרם של אלוף (מיל') יואב (פולי) מרדכי ומיכאל מילשטין, המכון למדיניות ואסטרטגיה: ״השלכות משבר הקורונה על הכלכלה הפלסטינית ועל עתיד הקשרים בין ישראל לגדה המערבית״ (IDC, 27 במאי 2020). ↑
^[3] על פי כתבה בעיתון הארץ, המצטטת "מקורות ביטחוניים בישראל", בהשוואה לתקופות מתוחות קודמות הנתק הנוכחי בין מנגנוני הרשות למקביליהם הישראלים משמעותי יותר (הארץ, 2 ביוני 2020). ↑
^[4] החלטה 2334 הינה החלטה פרו-פלסטינית חד-צדדית של מועצת הביטחון מה-23 בדצמבר 2016. ההחלטה קוראת לפתרון שתי המדינות על בסיס קווי 4 ביוני 1967 והקפאת כל פעולות ההתנחלות שמבצעת ישראל. ↑
^[5] ועדת הקישור המכונה גם ועידת המדינות התורמות היא ועידה בינלאומית העוסקת בהגשת סיוע כלכלי לרשות הפלסטינית. גוף זה הוקם בשנת 1993, בעקבות החתימה על הסכמי אוסלו. חברות בו 16 מדינות בראשות נורבגיה ובחסות ארה"ב והאיחוד האירופי. ↑

מאמרים נוספים בתחום