התחלואה בקורונה בשכונות מזרח ירושלים: המקרה (החריג) של כפר עקב

עיקרי המסמך

כפר עקב הינו שכונה גדולה, בצפון ירושלים, הנמצאת מעבר לגדר הביטחון. מרבית תושביה הינם בעלי מעמד של תושבות קבע במדינת ישראל. כ-40,000 תושבים מהכפר עובדים בישראל, בשכונות ירושלים, שממערב לגדר הביטחון, מקצתם עובדים גם בשטחי הרשות הפלסטינית (אזור ראמאללה). בשל הצפיפות הרבה, תנאי התברואה הירודים, העדר אכיפה והעדר מערכת ממשל מתפקדת, מהווה כפר עקב פוטנציאל להתפשטות נגיף קורונה, ופוטנציאל להידבקות הדדית בין הכפר לבין ירושלים ובינו לבין הרשות הפלסטינית.

• על פי נתוני עיריית ירושלים במהלך הגל השני של התחלואה עלה מספר החולים הפעילים בכפר עקב באופן חד, מ-23 (9 ביולי 2020) ועד לשיא של 199 (30 ביולי 2020) (מאז חלה ירידה קלה). אולם, להערכתנו, ניתן להניח שמספר החולים הפעילים גבוה בהרבה משום שחולים רבים אינם מדווחים, בהעדר משילות ומערכת אכיפה מתפקדת. ברקע עומדים מגמת העלייה בהיקף התחלואה בשאר שכונות מזרח ירושלים שממערב לגדר הביטחון, ורמת תחלואה גבוהה בכפרי עוטף ירושלים שבשליטת הרשות הפלסטינית.

מאפייני כפר עקב

• כפר עקב הינו שכונה גדולה בצפון ירושלים. זוהי אחת משתי שכונות גדולות הנמצאות מחוץ לגדר הביטחון^[1], שתושביה הינם בעלי מעמד של תושבות קבע, שממנו נהנים מרבית תושבי מזרח ירושלים (קרי: בעלי תעודת זהות כחולה הזכאים להיכנס לשטח ישראל, לנוע בתוכה, לעבוד בה ולהשתתף בבחירות המוניציפליות לעירייה). למרות שהשכונה הינה חלק מהשטח המוניציפלי של עיריית ירושלים עומדת בראשה מאז שנת 2016 עירייה מקומית, שהוקמה ע”י הרשות הפלסטינית כדי להעניק שירותים לתושבים ולפתח את התשתיות בכפר (אתר Ramallah News, 25 בספטמבר 2016; אלאקתצאדי, 25 בספטמבר 2016). בראש העירייה עומד עמאד עוצ’, המכהן בתפקיד מאז שנת 2017.
• על פי נתוני עיריית ירושלים מתגוררים בכפר עקב כ-75,000-70,000 אנשים בעלי מעמד של תושבות קבע (יולי 2020). אולם בפועל, מספר תושבי הכפר גבוה יותר משום שמתגוררים בו פלסטינים שאינם בעלי מעמד של תושבות קבע ישראלית, והם אינם נספרים במניין תושבי הכפר. על פי מקורות הפלסטינים נאמד מספר תושבי כפר עקב בכ-120,000-100,000 תושבים ^[2] (מספר הכולל, להערכתנו, את בעלי מעמד תושבות הקבע, ואת אלה שאינם במעמד זה).

• המצאות השכונה מעבר לגדר הביטחון והעדר שליטה של גופי אכיפה ישראלים הפכו אותה למעין שטח הפקר בכל הנוגע לאכיפת החוק. על פי מחקר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, מתאפיין המצב בשכונה בריבוי מעשי אלימות ופשיעה והעדר ביטחון אישי, בשל העובדה שהמשטרה אינה נוכחת במקום. העדר המשילות בשכונה מתבטא גם בהפיכת השכונה לשטח הפקר מבחינת הסדר חוקי התכנון והבנייה. מסיבה זאת הפך כפר עקב למרכז בניית דירות חדשות במחירים זולים, בבניינים בני 12-10 קומות, ללא אישור תכניות בנייה וללא פיקוח הנדסי ראוי (אל דירות אלה עוברים להתגורר תושבי שכונות מזרח ירושלים אחרות).

• על פי נתוני עיריית ירושלים עובדים בישראל כ-40,000 תושבי כפר עקב, בעלי תעודת זהות כחולה (קרי, מעמד של תושבות), רובם יוצאים ונכנסים מידי יום לעבודה בשטח ישראל דרך מעבר קלנדיה^[3]. התושבים עובדים במזרח העיר ובמערבה, במגוון עבודות, בעיקר בשירותים (נהגים, זבנים, עובדים בבתי מלון, עובדי ניקיון ועוד) מקצת התושבים, מועסקים בשוק העבודה הפלסטיני בשטחי הרשות, בעיקר באזור ראמאללה.

ממדי התחלואה בנגיף הקורונה

• במהלך הגל השני של התחלואה הפוקד את ישראל ואת הרשות הפלסטינית עלה מספר החולים הפעילים בכפר עקב באופן חד. ב-9 ביולי 2020 עמד מספר החולים הפעילים על 23 ואילו ב-30 ביולי 2020 הגיע לשיא של 199. על פי נתוני עיריית ירושלים בתחילת אוגוסט חלה ירידה במספר החולים הפעילים (ראו גרף). בשלב זה לא ברור האם המדובר בשינוי מגמה או בירידה זמנית. להערכתנו, בהעדר מערכת מסודרת ושיטתית של בדיקות ודיווחים, יש להניח שמספר החולים האמתי בכפר גבוה בהרבה מנתוני החולים, שבידי עיריית ירושלים או משרד הבריאות הפלסטיני^[4].

העלייה במספר החולים הפעילים בכפר עקב מאז ה-9 ביולי 2020
(על פי נתוני עיריית ירושלים)

• התחלואה הגבוהה בכפר עקב הינה חלק ממגמה נרחבת יותר של עלייה במספר חולי קורונה בשכונות מזרח ירושלים, במקביל לעלייה החדה בהיקף התחלואה בשטחי הרשות ובשטח ישראל, במהלך הגל השני של המגיפה. על פי דיווחי הרשות הפלסטינית מספר החולים הפעילים במזרח ירושלים עומד על 2,212 ומגמת העלייה עודנה נמשכת (עדכני ל-2 באוגוסט 2020)^[5]. עם זאת לכפר עקב מאפיינים חריגים משלו, המבדילים אותו ואת פוטנציאל ההדבקה שבו משאר שכונות מזרח ירושלים, כפי שצוין לעיל.

פעילות מקומית בכפר עקב במסגרת המאבק בקורונה

במאבק המקומי בנגיף קורונה נוטלים חלק עיריית כפר עקב (המקיימת זיקה הדוקה לרשות הפלסטינית), וועדת החירום למאבק בקורונה, שבראשה עומד חבר העירייה סמיח אבו רמילה. מסייעים בידם סניף תנועת פתח בכפר וחברי תנועת הצופים “שעלת אלקדס”. פעילות זאת אינה אפקטיבית בשל הצפיפות הרבה, תנאי התברואה הירודים, אי הענות התושבים והעדר אמצעי אכיפה (ראו להלן).

   
סמיח אבו רמילה, ראש וועדת החירום למאבק בקורונה
(מימין: דף הפייסבוק של Raya Fm, 24 במרץ 2020; משמאל: YOUTUBE, 15 באפריל 2020)

פעילות ההסברה וקשיי אכיפה

• במהלך חודש יולי 2020, בעיצומו של גל הקורונה השני, קראה עיריית כפר עקב לתושבים שנדבקו בקורונה להיכנס לבידוד מלא ומיידי, ולא לבוא במגע עם איש. כמו כן התבקשו החולים להודיע לוועדת החירום על האנשים, שעמם באו במגע, כדי להודיע להם על הוראות הבידוד ולהכיל את המגפה. העירייה קראה לבתי העסק שלא להתיר לקונים להיכנס ללא מסיכות וללא בדיקת חום (דף הפייסבוק של עיריית כפר עקב, 21 ביולי 2020).
• בגל התחלואה הראשון מסר, נאצר אלשהאב, מזכיר הסניף המקומי של פתח בכפר עקב, כי הוקמה “וועדת חירום” הכפופה לעירייה. הוועדה הפעילה עשרות מתנדבים כדי להגביל את התנועה בכפר, לסגור חנויות ולבצע פעולות חיטוי. כמו כן ננקטו צעדים לצמצום התנועה בין הכפר לבין ירושלים באמצעות הצבת מחסומים שאוישו ע”י פעילי תנועת הנוער של פתח. גם בגל התחלואה הנוכחי נרתם סניף פתח לפעולה אף כי ניתן להתרשם, שפעילותו התבצעה בפרופיל נמוך יותר והתמקדה בעיקר בתחום ההסברה.
• עיקר הפעילות ההסברתית של הסניף המקומי של פתח:
  • ב-9 ביולי 2020 קרא הסניף המקומי של פתח לבעלי אולמות השמחות לסגור אותם בהתאם להחלטות ממשלת הרשות, וציין כי המשטרה הפלסטינית חילקה להם הודעות המורות להם לעשות כן (דף הפייסבוק של סניף תנועת פתח בכפר עקב וסמיראמיס, 9 ביולי 2020).
  • ב-18 ביולי 2020 פנה הסניף לתושבים, הזהיר אותם מפני הזלזול בהנחיות, וקרא להם להקפיד על ריחוק חברתי והימנעות מהתקהלויות, להקפיד על עטית מסיכות וכפפות ועל היגיינה, ולגשת לערוך בדיקה לאיתור קורונה אם הם מרגישים בתסמינים של הנגיף. בעלי החנויות נקראו לנקוט אמצעי ריווח בחנויות שלהם בזמן שקונים נמצאים, לוודא שהעובדים והקונים עוטים מסכות ולובשים כפפות, לשמור על ניקיון החנויות ולחטא אותן מעת לעת (דף הפייסבוק של סניף תנועת פתח בכפר עקב ובסמיראמיס, 18 ביולי 2020).
• אולם בפועל, לא נשמעו התושבים להנחיות העירייה, הוועדה או פתח, בין אם בשל חוסר מודעות ובין אם בשל העדר אמצעי אכיפה. ביטויים לקשיים הניצבים בפני הגורמים המקומיים (הבלתי אפקטיביים) למאבק בנגיף הקורונה ניתן למצוא בתכני דף הפייסבוק של עיריית כפר עקב ושל סמיח אבו רמילה והוועדה למאבק בקורונה (דף הפייסבוק של עיריית אלעקב, 21 ביולי 2020; וטן, 25 ביוני 2020):
  • הסיבה העיקרית להתפשטות נגיף הקורונה בכפר עקב הינה זלזול התושבים בהנחיות הבריאות, והיעדר רשות מבצעת במקום. התושבים אינם מקפידים על ריחוק חברתי ומקיימים חתונות, חגיגות וסוכות אבלים.
  • חג הקורבן מתקרב ובעלי העסק מזלזלים בהנחיות הבטיחות. חלק מהנדבקים בנגיף, שאמורים היו להיות בהסגר ביתי, מסתובבים והולכים לקנות את צרכי משפחותיהם מחנויות המכולת.
  • החתונות, האירועים החברתיים והתקהלויות גדולות נוספות נמשכים באופן שגרתי. סמיח אבו רמילה מציין, כי הוא ראה בעצמו חולה קורונה משתתף בחתונה באזור.
  • אין בכפר עקב מקומות הסגר לנדבקים לא בצד הישראלי ולא בצד הפלסטיני. משרד הבריאות הישראלי מורה לאנשים להישאר בהסגר בבתיהם אולם מכיוון שבכפר עקב אין בנמצא שלטון חוק, הנדבקים בקורונה מקלים ראש בעניין.

   
חברי קבוצת הצופים “שעלת אלקדס” מבצעים חיטוי בעיריית כפר עקב
(דף הפייסבוק של קבוצת הצופים “שעלת אלקדס”, 20 ביולי 2020)

• הרשות הפלסטינית חוששת שתושבי כפר עקב, העובדים או מבקרים בשטחי הרשות, יהוו מקור להדבקה מישראל. בגל התחלואה הראשון חסמה הרשות את צירי התנועה שבין כפר עקב לבין השטחים שבשליטת הרשות מחשש להדבקה^[6]. אולם דומה כי בשל הפסקת התיאום עם ישראל צעדי המנע של הרשות בגל ההדבקה השני יעילים פחות. כל זאת כשברקע רמת התחלואה גבוהה בכפרי עוטף ירושלים (ראו פרסומי מרכז המידע על התפשטות נגיף קורונה ביהודה ושומרון וברצועת עזה מה-27 ביולי ומה-3 באוגוסט 2020).

^[1] השכונה השנייה הינה מחנה הפליטים שעפאט. ↑
^[2] סמיח אבו רמילה, יו"ר הועדה למלחמה בנגיף קורונה בכפר עקב, מסר, כי מספר תושבי השכונה הינו כ-120,000 (דף הפייסבוק של רדיו אלחריה, 19 באפריל 2020). בכתבות שהתפרסמו בתקשורת הפלסטינית צוין, כי מספר התושבים נאמד בכ-120,000-100,000 אנשים (אלקדס, 12 בנובמבר 2019; אלעין, 20 באפריל 2020). ↑
^[3] במחקר של מכון ירושלים למחקרי מדיניות צוין, כי כמחצית מתושבי כפר עקב מועסקים בשוק העבודה הישראלי. ↑
^[4] כך למשל, על פי נתוני עיריית ירושלים היו ב-21 ביולי 2020, 109 חולי קורונה מאומתים בכפר עקב. על פי עיריית כפר עקב היו באותו תאריך 223 חולים (דף הפייסבוק של עיריית עקב, 21 ביולי 2020). כתב עיתון הארץ, ניר חסון, שוחח עם סמיח אבו רמילה, ראש הוועדה למלחמה בקורונה בכפר עקב, אשר אמר לו, כי ידועים לו לפחות 400 חולים בכפר בעוד שהנתון הרשמי הוא 109 חולים בלבד (הארץ, 22 ביולי 2020). ב-21 ביולי 2020 פרסמה עיריית כפר עקב פוסט לפיו הגורם האחראי לפרסום נתונים אוודת החולים בכפר הינו משרד הבריאות הפלסטיני בלבד (דף הפייסבוק של עיריית כפר עקב, 21 ביולי 2020). ↑
^[5] פירוט ראו פרסום מרכז המידע מ-3 באוגוסט 2020: "התפשטות נגיף הקורונה ביהודה ושומרון וברצועת עזה (תמונת מצב עדכנית ל-3 באוגוסט 2020). ↑
[6] ראו כתבה של נדב שרגאי מ-26 במרץ 2020: "גם בימי הקורונה-השכונות הערביות שמעבר לגדר בירושלים נותרו 'שטח הפקר' (המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה)". ↑

מאמרים נוספים בתחום