המדינה האסלאמית בשיא תנופת הצלחותיה: אבו בכר אלבע'דאדי נושא דרשה במסגד הגדול במוצול (מסגד נורי), שישה ימים לאחר ההכרזה על הח'ליפות (יוטיוב, 5 ביולי 2014).
ההרס הרב שנגרם לעיר (אלעאלם, 10 ביולי 2017).
כוחות עיראקים בדרכם לעיר אלקאא'ם, המעוז המשמעותי האחרון של המדינה האסלאמית בעיראק (יוטיוב, 3 בנובמבר 2017).
לקראת סיום תהליך כיבוש אזור הליבה של המדינה האסלאמית בעמק הפרת: כוח סורי, שהגיע לגבול עם עיראק, חבר עם כוח צבא עיראקי הכולל מיליציה שיעית שבחסות איראן (חשבון הטוויטר של ההסברה הקרבית של צבא סוריה, 8 בנובמבר 2017). הדגל העליון במרכז הינו הדגל הסורי ומתחתיו הדגל של חרכת אלנג'בה ("תנועת האצילים"), מיליציה שיעית בחסות עיראקית הפועלת באזור בגדאד.
שחרור אלרקה: דגלי SDF והארגונים הכורדים בסוריה מתנוסס במרכז אלרקה בסוריה לאחר כיבושה מדאעש (חשבון הטוויטר Rojava Defense Units@DefenseUnits, 18 באוקטובר 2017).
עיקרי המסמך
- ב-29 ביוני 2014 הכריז מנהיג דאעש, אבו בכר אלבע’דאדי, על הקמת מדינת הח’ליפות (המדינה האסלאמית) בסוריה ובעיראק. בקיץ 2014, בשיא תנופת התפשטותה, כללה המדינה האסלאמית כשליש משטחה של עיראק וכרבע/שליש משטחה של סוריה. במרחב גדול זה, שהשתרע מפאתי בגדאד ועד פאתי חלב, התגוררו 6-5 מיליון תושבים ונכללו בו תשתיות ממלכתיות (שדות נפט וגז, סכרים, גשרים, תחנות חשמל, ממגורות ותחנות קמח). שדות הנפט והגז, שעליהם השתלט דאעש בעיראק ובסוריה, הניבו לו בשיא כוחו (המחצית השנייה של שנת 2014) הכנסות, שנאמדו בכמה מיליוני דולרים ביום. דאעש, שבאחת הפך לארגון הטרור העשיר בעולם, חתר באותה עת להשתלט על שטחים נוספים בעיראק ובסוריה, במזרח התיכון וברחבי העולם.
- הישגיו הדרמטיים של דאעש בקיץ 2014 הובילו להקמת קואליציה בינלאומית בהנהגת ארה”ב, שהכריזה על מערכה נגדו, (ספטמבר 2014). שנה לאחר מכן (ספטמבר 2015) החלה גם רוסיה במעורבות צבאית פעילה בסוריה, שכוונה בראשיתה למנוע התמוטטות המשטר הסורי, ואחר כך לסייע לו בלחימה נגד דאעש וארגוני מורדים אחרים, שאותם הגדירה כ”ארגוני טרור” (ובתוכם המטה לשחרור אלשאם, שלוחת אלקאעדה בסוריה). דאעש מצא עצמו נתון ללחצים הולכים וגוברים מצד המעצמות (ארה”ב, רוסיה), איראן וכוחות הפועלים בחסותה (חזבאללה, מיליציות שיעיות), צבאות ומליציות מקומיים (צבאות עיראק וסוריה, כוחות SDF הכורדים ולעיתים גם ארגוני מורדים אחרים).
במחצית הראשונה של 2015 נבלמה תנופת ההתפשטות של דאעש בעיראק ובסוריה. מאז החלה להתנהל מערכה רצופה נגדו, שנמשכה כשנתיים וחצי, ואשר עומדת עתה לפני סיומה (נובמבר 2017). בחינת המצב בשטח מעלה, כי למעשה המדינה האסלאמית אינה קיימת יותר כיחידה טריטוריאלית מגובשת ומתפקדת: היא איבדה כמעט את כל שטחיה ובכלל זה “ערי הבירה” מוצול ואלרקה ואזורי הליבה לאורך נהר הפרת בעיראק ובסוריה; צמרת הפיקוד ואמצעי הלחימה של דאעש נפגעו קשות הן במהלך הלחימה והן כתוצאה מתקיפות אוויריות אינטנסיביות של רוסיה ומדינות הקואליציה; מוסדות הממשל של המדינה האסלאמית נהרסו; ונכסיה הכלכליים של המדינה האסלאמית (בעיקר שדות נפט וגז) אבדו. דומה איפה, כי חזון הח’ליפות האסלאמית של אבו בכר אלבע’דאדי הגיע לסיומו, לפחות לעת עתה, הגם שנוכחות דאעש בסוריה ובעיראק נמשכת, ותמשיך להערכתנו להתקיים.
- מסמך זה בוחן את השלבים העיקריים בתהליך התמוטטות המדינה האסלאמית, מנתח את הסיבות להתמוטטותה ומנסה להעריך את אופי ודפוסי פעילותו של דאעש בעידן שלאחר נפילת המדינה האסלאמית. להלן כמה שאלות מפתח והתשובות אליהן:
- האם ישרוד דאעש בעידן שלאחר נפילת המדינה האסלאמית? אנו מעריכים, כי לאחר התמוטטות המדינה האסלאמית, ימשיך דאעש להתקיים אך ישנה אופיו ודפוסי פעילותו. מארגון אשר שלט על טריטוריה רחבה וניהל בה את חיי התושבים הוא ישוב להיות, כפי שהיה בעבר, ארגון טרור וגרילה, שאינו כבול למסגרת טריטוריאלית. אנו סבורים, כי לאחר נפילת המדינה האסלאמית יעבור דאעש תקופה של התארגנות מחדש, תוך הפקת לקחים מכישלון הקמת המדינה האסלאמית. במהלך תקופה זאת, יעשה הארגון מאמץ להמשיך את פעולות הטרור והגרילה שלו ובהמשך גם לשפר את “איכותן” כדי להוכיח, שהוא נשאר עדיין “על המפה” וממשיך להוות ארגון ג’האדיסטי מוביל. היעדים המרכזיים של דאעש יהיו, להערכתנו, צבא עיראק, צבא סוריה, הנוכחות הרוסית והאמריקאית בסוריה ובעיראק, יעדים ממשליים בעיראק ובסוריה, יעדים שיעים/עלוים ויעדים המזוהים עם איראן וחזבאללה. פעילות זאת עלולה לשמש מטרד לא מבוטל עבור הכוחות השונים הפועלים בסוריה ובעיראק, אך, להערכתנו, היא לא תהווה איום אסטרטגי אזורי ובינלאומי, כפי שהייתה המדינה האסלאמית בשיא התפשטותה.
- האם ישרדו המחוזות שהקים דאעש בחו”ל?:
- אנו סבורים, כי דגם המדינה האסלאמית איבד מהאטרקטיביות שלו וספק, אם יעשה ניסיון לחזור עליו לפחות בטווח הזמן הקצר. עם זאת תפיסת הג’האד נגד ה”כופרים” מבית ומחוץ שרירה וקיימת והיא תוביל להמשך קיומם של מרבית המחוזות (אם לא כולם) ותניע פעילים במחוזות השונים להמשיך בלחימה, יתכן תוך שיתוף פעולה עם ההתארגנויות המקומיות של אלקאעדה. סיכויי שרידותם ומידת הצלחת פעילותם של מחוזות דאעש במדינות השונות יהיו תלויים בארבעה גורמים עיקריים: התנאים הפוליטיים והחברתיים השוררים בכל אחת מהמדינות; יחסי הכוחות שבין פעילי דאעש לבין כוחות הצבא ושירותי הביטחון של המשטרים השונים; מידת הצלחתם של פעילי דאעש שלחמו בסוריה ובעיראק לשוב למדינות האם שלהם; וכוחה של שלוחת אלקאעדה באותה ארץ בה פועל מחוז דאעש. אינדיקציה ליכולתם ולעניינם של מחוזות דאעש להמשיך פעילותם ניתן למצוא בחצי-האי סיני ובתימן, שם הגבירו פעילי דאעש לאחרונה את פעילותם.
- כיצד תשפיע המדינה האסלאמית על מחוז סיני של דאעש? מחוז סיני, הפועל במרחב בו המשילות המצרית רופפת, ימשיך להערכתנו לפעול ולהוות “אגוז קשה לפיצוח” עבור כוחות הביטחון המצרים. להערכתנו יעשה מחוז סיני מאמץ להדק קשריו עם פעילים ג’האדיסטים במצרים גופא, ועם פעילי דאעש בלוב ועם פעילים ג’האדיסטים ברצועה, כחלופה לקשר שאבד עם המדינה האסלאמית. במקביל, ינסה המחוז למצוא מקורות מימון אלטרנטיביים (שוד בנקים, הברחות[1]). העדר אחיזה משמעותית של אלקאעדה בסיני עשוי גם הוא לסייע להמשך קיום המחוז. אנו סבורים שגם אחרי התמוטטות המדינה האסלאמית ימשיך מחוז דאעש בסיני לנהל את המערכה נגד כוחות הביטחון המצרים ואף להגביר את עצימות פעולותיו ואת תחכומן כפי שעשה בחודשים האחרונים, כדי להמחיש, שהוא נותר “על המפה”. במקביל עשויה שלוחת דאעש בסיני להמשיך ולפעול מעת לעת גם נגד ישראל (ירי רקטות, תקיפות גבול, פיגועי ראווה).
- האם יעתיק דאעש את הנהגתו ומרכז הכובד שלו מעיראק ומסוריה למדינה אחרת? אנו סבורים שלא, וזאת מכמה סיבות: האחת, גם לאחר התמוטטות המדינה האסלאמית תימשך חולשת המשטרים המרכזיים בבגדאד ובדמשק ויימשכו המתחים הבינעדתיים בין הסונים לשיעים. כל עוד יתקיימו תנאים אלה יעדיף דאעש להמשיך ולפעול בסוריה ובעיראק הנמצאים בלב המזרח התיכון, למרות המכה שספג. זאת ועוד, מעבר ההנהגה והפעילים הבכירים של דאעש לפריפריה של המזרח התיכון או אף מעבר לה יסמן את כישלונו ויפחית סיכויי השתקמותו וחזרתו למעמד של ארגון ג’האדיסטי מוביל. בנוסף לכך, אנו סבורים שבמחוזות אחרים יהיה קשה לדאעש להתבסס, קל וחומר לחזור על ניסוי הקמת המדינה האסלאמית, משום שהדבר יקים עליו כוחות מקומיים ובינלאומיים (כישלונו של המרחב הטריטוריאלי של דאעש בסרת שבלוב המחיש היטב את הקשיים הכרוכים בכך).
- מה יהיה אופיו של הטרור בחו”ל, שיזום דאעש, לאחר התמוטטות המדינה האסלאמית?
- התמוטטות המדינה האסלאמית עשויה להביא, להערכתנו, לירידה משמעותית ביכולתו המבצעית של דאעש להוציא לפועל “פיגועי הכוונה” בחו”ל (שהם הפיגועים המורכבים והקטלניים יותר). זאת בשל מגוון סיבות: מותם של פעילים מבצעיים שעסקו בהכוונת פיגועי חו”ל, הן בדרגי הפיקוד והן בדרגי הביצוע; נפילת המפקדות (באלרקה ובמקומות נוספים), שמהן תוכננו והוכוונו הפיגועים בחו”ל; עזיבת לוחמים זרים, שמלאו תפקידי מפתח במערך פיגועי חו”ל. זאת ועוד אנו סבורים, כי עיקר עניינו של דאעש בתקופה שלאחר התמוטטות המדינה האסלאמית, יהיה לשקם את הארגון. נראה, כי בתקופה שבה דאעש יילחם על שרידותו ב”מדינות הליבה”, הוא יימנע מלהעניק עדיפות גבוהה לביצוע פיגועים מורכבים בחו”ל, הגם שייתכנו יוזמות בודדות ל”פיגועי נקמה” על נפילת המדינה האסלאמית.
- עם זאת יש לזכור, כי רק מיעוטם של הפיגועים שביצע דאעש בחו”ל היו פיגועים שתוכננו ע”י מפקדת דאעש בסוריה וקדם להם תהליך סדור של הכנות מבצעיות, לוגיסטיות ומודיעיניות. רוב הפיגועים במדינות המערב היו פיגועי השראה, שבוצעו בעיקר על ידי יחידים, אשר הזדהו אידיאולוגית עם דאעש ועם מסרי התעמולה שלו, עברו לעיתים תהליך הקצנה מהיר, והחליטו לבצע פיגוע בשם הארגון ללא מעורבות מפקדת הארגון. להערכתנו, הגם שיוקרת דאעש והמותג של המדינה האסלאמית נפגעו קשות ולמרות הפגיעה הקשה במערכת התעמולה האפקטיבית של דאעש, לא ייפסקו “פיגועי ההשראה” ובטווח הזמן הקצר ייתכן שאף יתגברו (כנקמה על הפלת המדינה האסלאמית). בהמשך יושפע היקפם של “פיגועי ההשראה” הן מהתנאים החברתיים והפוליטיים השוררים במדינות השונות והן מיכולותיו של דאעש למצב עצמו מחדש כארגון ג’האדיסטי משמעותי בעיראק ובסוריה ולשקם את מערכת התעמולה שלו.
- מה תהיה משמעות חזרת הלוחמים הזרים למדינות האם שלהם?
- כמה אלפי לוחמים זרים כבר שבו למדינותיהם ואלפים נוספים ממתינים להזדמנות להיחלץ מסוריה ומעיראק. סביר להניח שהשפעתם ומעורבותם של החוזרים בטרור למדינות האם שלהם תגדל ככל שמספרם יעלה. חזרת הלוחמים הזרים למדינות האם שלהם צפויה, להערכתנו, להציב בעיה ביטחונית קשה בפני הממשלות השונות, בדגש על מדינות צפון אפריקה ומדינות מערב אירופה (בעיקר צרפת ובריטניה). שכן המדובר בלוחמים מיומנים, שרכשו ניסיון צבאי רב וספגו את האידיאולוגיה הסלפית-ג’האדיסטית בעת לחימתם בשורות דאעש.
- פעילים אלו עלולים לחבור להתארגנויות סלפיות-ג’האדיסטיות מקומיות במדינות האם ולהוות גורם מעודד הקצנה אסלאמית וטרור. חלק מהלוחמים הזרים עלולים לשוב למדינות האם שלהם עם בנות זוגם וילדיהם, שחונכו על ברכי האידיאולוגיה של המדינה האסלאמית והיו עדים לזוועות שבוצעו בסוריה ובעיראק. ילדים אלה עלולים להוות תשתית אנושית לדור חדש של תומכי דאעש שיצמח במדינות המערב. עם זאת, קשה עדיין להעריך כמה מהלוחמים ששבו מסוריה ומעיראק ימשיכו לדבוק באידיאולוגיה של דאעש וכמה מהם יהיו בעלי מוטיבציה לבצע פיגועים במדינות האם בשמו של הארגון.
- מה תהייה השפעת נפילת המדינה האסלאמית על יחסי דאעש עם אלקאעדה? התמוטטות המדינה האסלאמית תצביע על כך, שתפיסתו של אבו בכר אלבע’דאדי, מנהיג דאעש, בעניין הקמת המדינה האסלאמית “כאן ועכשיו” הייתה שגוייה, ושאימן אלט’ואהרי, ואסאמה בן לאדן לפניו, צדקו בהתנגדותם להקמת מדינה אסלאמית השולטת על טריטוריה. על רקע זה, ועל רקע היחלשות דאעש, יתכנו שינויים במערכת היחסים הטעונה שבין דאעש לאלקאעדה. שינויים שכאלה עשויים להתחולל בסוריה ובעיראק כמו גם במחוזות דאעש בחו”ל. פעילי דאעש עשויים לחזור ולהצטרף לאלקאעדה, ארגון האם הג’האדיסטי, שממנו צמח דאעש, או לפחות לאחד כוחות ולהציג חזות מאוחדת של הארגונים הג’האדיסטים. להערכתנו, גם אם ימשיכו פעילי דאעש לשמור על מסגרות ארגוניות נפרדות עשויים להיווצר שיתופי פעולה מקומיים בין דאעש לבין אלקאעדה בסוריה ובעיראק ובמחוזות השונים בחו”ל.
- מה יהיו ההשפעות המקומיות, האזוריות והבינלאומיות של נפילת המדינה האסלאמית?
- ארה”ב: להערכתנו תסתפק ארה”ב בהשגת היעד האסטרטגי של חיסול המדינה האסלאמית והחלשת דאעש. בניגוד לרוסיה ולאיראן, שיחתרו להפיק תועלת מדינית-אסטרטגית מהסיוע שלהן למשטר הסורי, תסתפק ארה”ב בהשגת המטרה המוצהרת ותימנע מנוכחות צבאית או השקעת משאבים כלכליים משמעותיים בסוריה. זאת, בין השאר, מתוך מודעות לכך, שהשפעתה האמתית של המשטר הסורי, על מרבית ארגוני המורדים ועל ההתפתחויות העתידיות בסוריה תהייה מועטה ביותר. שאלה פתוחה היא מה תהייה המדיניות האמריקאית כלפי הכורדים בסוריה, שהוכיחו עצמם כבעלי ברית אמינים ותרמו רבות לנפילת המדינה האסלאמית. המשך התמיכה האמריקאית באזור השליטה הכורדי תביא לקשיים ביחסי ארה”ב תורכיה בעוד שהפקרת הכורדים תסמן את ארה”ב כבעלת ברית בלתי אמינה ותפגע במעמדה האזורי.
- רוסיה: התמוטטות המדינה האסלאמית ובהמשך טיהור אזור אדלב מארגוני המורדים, עשויים להניע את הרוסים לצמצם את כוחותיהם בסוריה בעקבות הניצחון במערכה נגד ארגוני הטרור. בכלי התקשורת הרוסיים דווח, כי נבחנת עתה ברוסיה אפשרות הוצאת חלק מהכוחות הרוסיים (כתבות שפורסמו ביומון הרוסי קומרסנט ובסוכנות טאס, ב-30 באוקטובר 2017). עם זאת יש להדגיש, כי גם אם יצמצמו הרוסים את הכוח הצבאי שלהם בסוריה הם יפעלו להבטיח גם הלאה את האינטרסים שלהם בסוריה ויחתרו לשמר את ההשפעה הרבה שרכשו על המשטר הסורי בתקופת מלחמת האזרחים. להערכתנו הדבר עשוי ליצור חיכוכים בין רוסיה לבין איראן החותרת לדומיננטיות בסוריה ורתימתה לאינטרסים שלה.
איראן: התמוטטות המדינה האסלאמית תיתפס, להערכתנו, ע”י איראן כהזדמנות להעמיק את השפעתה על סוריה ועיראק. זאת כדי לקדם את המטרה האסטרטגית שלה, שעיקרה יצירת מרחב השפעה איראני-שיעי, שישתרע מאיראן עד לבנון (שאליהן ניתן להוסיף את תימן). במרחב השפעה זה לא תפעיל איראן כוחות צבא משלה אלא תפעל באמצעות Proxies שיעים שיבטיחו את האינטרסים האיראנים בכל אחת מהמדינות. מרחב השפעה שכזה יהפוך את איראן לכוח אזורי מוביל במזרח התיכון וידחק השפעות של אויבים או יריבים ובתוכן ארה”ב, והמדינות הערביות הסוניות. בהקשר הישראלי תחתור איראן ליצור זירת טרור פעילה נגד ישראל מרמת הגולן תוך הפעלת פעילים שיעים (חזבאללה), פלסטינים ודרוזים נגד ישראל.
מבנה המסמך
- חלק א’: עלייתה ונפילתה של המדינה האסלאמית:
- פרק א’ – שלבים בהתמוטטות המדינה האסלאמית
- פרק ב’ – מדוע התמוטטה המדינה האסלאמית?
- פרק ג’ – תמונת המצב הנוכחית של פריסת דאעש בסוריה ובעיראק
- חלק ב’: הערכת המשמעויות העולות מנפילת המדינה האסלאמית:
- פרק א’ – שינויים צפויים באופיו ובדפוסי פעולתו של דאעש
- פרק ב’ – ההשפעה על מחוזות המדינה האסלאמית, שמחוץ לעיראק ולסוריה
- פרק ג’ – איום הטרור בחו”ל מצידו של דאעש
- פרק ד’ – השפעת נפילת המדינה האסלאמית על יחסי דאעש עם אלקאעדה
- פרק ה’ –תוצאות מקומיות, אזוריות ובינלאומיות של נפילת המדינה האסלאמית
[1] ב-16 באוקטובר 2017 שדדו פעילי מחוז סיני של דאעש את סניף הבנק הלאומי במרכז אלעריש. בתקשורת המצרית דווח, כי פעילי דאעש שדדו מהבנק סכום של כמיליון דולרים. הפעילות הפלילית עשויה להיות כיוון הפעולה של מחוז סיני ומחוזות נוספים של דאעש. ↑
