אלבע'דאדי בסרטון ווידאו, כחצי שנה לפני הריגתו בסיכול ממוקד (אח'באר אלמסלמין, 29 באפריל 2019).
עיקרי תמונת המצב
בעקבות התמוטטות הח’ליפות האסלאמית עובר דאעש תהליך של השתנות שעיקרו הפיכתו מישות מעין מדינתית, אשר בשיא כוחה (2014) שלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה, לארגון טרור וגרילה. בזירה העיראקית פועלים, להערכתנו, כ-5,000 – 6,000 פעילים המקדמים תהליכי שיקום ורה-ארגון (שעדיין לא הסתיימו). לצד זאת הם מקיימים פעולות טרור וגרילה אינטנסיביות נגד כוחות הביטחון העיראקים ונגד האוכלוסייה השיעית, במחוזות הסונים של מערב עיראק וצפונה.
- במהלך שנת 2020 ניכרת עלייה חדה בהיקף פעילות דאעש בעיראק (מספר ההתקפות עלה בכמה חודשים מכמה עשרות ליותר ממאה). במקביל חל שיפור ב”איכות” הפיגועים. מעבר לפעולות ה”שגרתיות” (הפעלת מטענים, ירי לעבר מתקנים עיראקיים, ירי צלפים, חיסול מתנגדים מקומיים) ביצע דאעש פעולות קטלניות ו”כואבות” יותר (כגון חיסול קציני צבא עיראקיים בכירים, הפעלת מכוניות תופת נגד מחסומים ושיירות ואף פיגועי הרג בבגדאד). עם זאת, דאעש עדיין נמנע מביצוע פעולות מורכבות, הפעלת כוחות בהיקף גדול ופיגועי התאבדות קטלניים (מאפיין בולט של פיגועי דאעש כשהיה בשיא כוחו).
- כוחות הביטחון העיראקיים, בייעוץ וסיוע ארה”ב ומדינות הקואליציה, מקיימים באופן שוטף פעולות סיכול ומנע נגד דאעש במחוזות השונים. הכוחות העיראקיים הפועלים נגד דאעש הינם הטרוגניים והם כוללים את צבא עיראק, כוחות מיוחדים, מיליציות שיעיות הפועלות במסגרת “הגיוס העממי” (חלקן נתמכות ע”י איראן), מיליציות סוניות מקומיות המזוהות עם המשטר העיראקי (“הגיוס השבטי”) וכוחות כורדים. בשנה האחרונה דומה, כי הפעילות הצבאית של הכוחות הללו נגד דאעש נחלשה והארגון החל “להרים ראש” ולהשיב לעצמו בהדרגה את יכולותיו המבצעיות.
- לאחרונה הודיע גנרל קנת’ מקנזי, מפקד פיקוד מרכז האמריקאי, כי ארה”ב החליטה לצמצם את נוכחותה הצבאית בעיראק מכ-5,200 חיילים לכדי 3,000 חיילים בלבד. לדברי מקנזי, יסייעו החיילים שיוותרו לכוחות הביטחון העיראקיים לעקור מהשורש את “שרידי” דאעש ולהבטיח את תבוסתו. להערכתנו, תיאור זה של מקנזי הינו אופטימי מידי ונובע בעיקר משיקולים פוליטיים פנים-אמריקאים. שכן פעילי דאעש בעיראק אינם בבחינת “שרידים” אלא הם מהווים תשתית מאורגנת, החזקה ביותר מבין תשתיות דאעש במחוזות השונים באסיה ובאפריקה ואשר נמצאת בעיצומו של תהליך התעצמות.
- להערכתנו, לצמצום הנוכחות האמריקאית עלולה להיות בעיקר השפעה מורלית ופוליטית שלילית על המשטר ועל כוחות הביטחון העיראקיים. שכן צמצום הכוחות האמריקאים עלול להתפרש כהסתלקות (או לפחות “הורדת פרופיל”) מהמחויבות האמריקאית לקיים את המערכה נגד דאעש, שראשיתה בהכרזת נשיא ארה”ב דאז ברק אובמה ב-10 בספטמבר 2014. מנגד, צמצום הנוכחות האמריקאית עלול להגביר את המוטיבציה של דאעש “לפרוץ קדימה” בזירה העיראקית, ולהגדיל את התעוזה שלו, כפי שעשה בשנים שלאחר יציאת הכוחות האמריקאים מעיראק בדצמבר 2011. בהקשר לכך דיווח ערוץ אלחרה (ערוץ אמריקאי בשפה הערבית), כי פעילי דאעש העצורים בעיראק מסרו, שבעיתוי הנוכחי ממקד דאעש את מאמציו בארגון מחדש של שורותיו, אולם לאחר יציאת ארה”ב וכוחות הקואליציה הוא ישוב לבצע פיגועים “איכותיים” ויגדיל את נפח פעילותו (אלחרה, 8 ביולי 2020).
מבנה המסמך
- פרק א’: האסטרטגיה החדשה של דאעש.
- פרק ב’: הזירה העיראקית:
- כללי
- עלייה בהיקף הפעילות
- התפלגות הפיגועים למחוזות השונים
- שיפור ב”איכות” הפיגועים
- פרק ג’: פעילות סיכול ומנע:
- פעילות כוחות הביטחון העיראקים
- משמעות הודעת ארה”ב על צמצום הכוחות בעיראק
- נספח: רקע היסטורי: אבני דרך בפעילות דאעש בעיראק.
האסטרטגיה החדשה של דאעש
פעילות דאעש בשנה האחרונה עמדה בסימן התאוששות משתי מכות קשות, שספג הארגון במהלך שנת 2019 בעיראק ובסוריה, שתי “מדינות הליבה” שלו. המכה הראשונה התמוטטות הח’ליפות האסלאמית (מרץ 2019), כחמש שנים לאחר שהוכרז על הקמתה[1]. המכה השנייה הריגת אבו בכר אלבע’דאדי, המנהיג הכריזמטי של דאעש, בסיכול ממוקד ע”י כוח אמריקאי (26 באוקטובר 2019). חאג’י עבדאללה, עיראקי, סוני, ממייסדי דאעש, שירש את מקומו של אלבע’דאדי חייב עדיין להוכיח את יכולת ההנהגה שלו בתחום האידאולוגי והצבאי ואת כשירותו להיכנס לנעלי קודמו.
- התמוטטות הח’ליפות האסלאמית פגעה הן ביכולות הצבאיות של דאעש בעיראק ובסוריה והן במערכת הכספית, אשר מימנה את פעילות הארגון (הכנסותיו מנפט ושיווק תוצרי נפט נאמדו בשנת 2014 בכמאה מיליוני דולרים לחודש). מעבר לכך, המפלות שנחל שחקו את המותג “דאעש”, אשר טופח במשך שנים ע”י הארגון בקרב קהילות מוסלמיות ברחבי העולם ובכלל זה במדינות המערב. בשיא כוחו איפשרה התדמית שיצר לעצמו דאעש ליהנות מזרם של מתנדבים לשורותיו, אשר נחלש מאוד בעקבות התבוסות שנחל בשנים האחרונות (רבים מהמתנדבים הזרים נהרגו בקרבות, חלקם נמצאים במעצר בעיראק ובסוריה, וחלקם חזרו למדינות מוצאם).
- כפועל יוצא מכך נדרש דאעש לתהליך של השתנות בדרכי הפעולה שלו. היעד של הקמת הח’ליפות האסלאמית “כאן ועכשיו”, המבדיל את דאעש מאלקאעדה וארגונים ג’האדיסטים אחרים, לא נעלם בעקבות התבוסות, אולם הפך לחזון ארוך טווח. את מקומו ירשה התנהלות פרגמטית וזהירה המתאפיינת בוויתור על שליטה על שטח ואוכלוסייה ומתמקדת בשיקום דאעש ובהעצמת פעילות הגרילה והטרור שלו, בדגש על שתי “מדינות הליבה” (עיראק וסוריה). ניתוח פעילות דאעש בשנת 2020 בעיראק, סוריה ובמחוזות נוספים ברחבי העולם מצביע, כי הארגון הצליח לשרוד את המכות שנחתו עליו, לארגן מחדש את שורותיו, להתאים את עצמו לנסיבות החדשות, ולעיתים אף “להרים ראש” ולהגביר (בצורה זהירה ומדודה) את היקף פעולות הגרילה והטרור שלו, בעיקר בזירה העיראקית.
[1] התמוטטות הח'ליפות האסלאמית הגיעה לקיצה בנפילת מאחז דאעש באלבאע'וז, שבמורד עמק הפרת (מרץ 2019). נפילת אלבאע'וז הייתה התבוסה האחרונה בשרשרת תבוסות, שנחל דאעש, אשר הובילו להתמוטטות המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה. ↑
