חידוש מנדט יוניפי”ל – ההחלטה והשלכותיה

עיקרים

• מועצת הביטחון של האו”ם החליטה ב-31 באוגוסט 2023 לחדש את מנדט יוניפי”ל בדרום לבנון לשנה נוספת (החלטה 2695) בעד חידוש המנדט הצביעו 13 מדינות, רוסיה וסין נמנעו.
• מאז הוקם יוניפי”ל, היה חידוש המנדט הליך שגרתי שהתקיים בכל שנה בסוף חודש אוגוסט. השנה התאפיין ההליך בלחצים אינטנסיביים שהופעלו מצד ממשלת לבנון וחזבאללה להגביל את סמכות יוניפי”ל, כך שהכוח יוכל לפעול רק באישור צבא לבנון. זאת, באמתלה של שמירה על ריבונות לבנון. יצוין שטרם ההחלטה הודלפה לתקשורת טיוטת החלטה שהייתה שונה מהנוסח הסופי שאושר. בשל הלחצים נוספה הסתייגות לסעיף 15 בנוסח ההחלטה, העוסק בחופש הפעולה של יוניפי”ל, הקובעת, שיוניפי”ל יפעל בתיאום עם ממשלת לבנון.
• בעת הדיונים על חידוש המנדט, גינתה מועצת הביטחון את הפרת ההסכמים המתבצעת על קו הגבול והיא קראה לכל הצדדים לכבד את התחייבויותיהם ולסייע לקידום הפסקת אש קבועה. המועצה גם הטילה על ממשלת לבנון את האחריות לשמור על אזור דרום לבנון נקי מכל אמצעי לחימה פרט לאמצעי הלחימה שבידי הממשלה וביקשה מכוח יוניפי”ל להתפרס בדרום לבנון בהתאם להחלטה 1701 של מועצת הביטחון.
• ההחלטה קראה לישראל להאיץ את הנסיגה מהחלק הצפוני של ע’ג’ר והיא גם מתייחסת לשני האוהלים שהקים חזבאללה באזור הר דב, כהפרה של החלטה 1701, אך זאת מבלי לציין את שם הארגון. ההסכם על הגבול הימי בין ישראל ללבנון התקבל בברכה והודגש, כי הוא יביא ליציבות ולשגשוג באזור.
• כוח יוניפי”ל הוקם בשנת 1978 לאחר מבצע ליטני ובהתאם להחלטה 425 של מועצת הביטחון של האו”ם, ככוח שמירת שלום בדרום לבנון^[1] חידוש המנדט היה לאורך השנים הליך מנהלי שגרתי שלא עורר מחלוקות מהותיות והוא אושר ברוב קולות חברי מועצת הביטחון. בנוסח חידוש המנדט שאושר השנה הוכנסו כמה שינויים ותוספות.
• לחצי ממשלת לבנון, בעידוד ותמיכת חזבאללה, להכניס שינויים בנוסח ההחלטה נועדו להגביל את חופש הפעולה של יוניפי”ל בדרום לבנון ולאפשר לחזבאללה לפעול באזור באין מפריע.
• אזכור המחלוקת בע’ג’ר והאוהלים באזור הר דב נועדו להערכתנו ליצור איזון בין דרישות ישראל ולבנון.
• להערכתנו, ההחלטה שהתקבלה לא תשנה את אופי פעילות יוניפי”ל בדרום לבנון. שיתוף הפעולה של צבא לבנון עם יוניפ”יל יהיה מוגבל כבעבר וחזבאללה יעשה כל שביכולתו לשמר ואף להרחיב את חופש הפעולה שלו בדרום לבנון גם במחיר עימותים עם יוניפי”ל.

הסוגיות המרכזיות בהחלטה

• לאחר מספר עיכובים ומאמץ דיפלומטי אינטנסיבי, החליטה מועצת הביטחון של האו”ם ב-31 באוגוסט 2023 על חידוש מנדט יוניפי”ל בדרום לבנון לשנה נוספת (החלטה 2695). בעד ההחלטה הצביעו 13 מדינות, רוסיה וסין נמנעו. יצוין כי זוהי הפעם הראשונה בה לא הוארך המנדט ברוב של 15 המדינות החברות במועצת הביטחון.

• בנוסח המנדט נדחו דרישות לבנון להטיל מגבלות על חופש התנועה של כוח יוניפי”ל. אולם בהחלטה צוין שעל הכוח לפעול תוך המשך תיאום עם ממשלת לבנון. אבל יחד עם זאת צוין בפירוש כי הוא יכול לבצע סיורים גם באופן עצמאי.

השוואת סעיפים מרכזיים בנוסחים השונים של הצעת ההחלטה

• ההשוואה נעשתה בין שלושה נוסחים: נוסח ההחלטה הסופי שאושר ב-31 באוגוסט 2023, טיוטת ההחלטה שהודלפה לתקשורת יומיים קודם^[3] ונוסח חידוש המנדט שאושר ב-2022.^[4]
• חופש הפעולה של יוניפי”ל:
  • בסעיף 15 של הטיוטה הופיעה קריאה לשני הצדדים לשתף פעולה עם יוניפי”ל ולאפשר לו חופש תנועה תוך ציון העובדה כי ליוניפי”ל עצמאות מלאה לפעול ללא תאום עם צבא לבנון. בנוסח הסופי נכתב בסעיף זה, בסתירה לטיוטה, כי הדבר יתקיים “תוך המשך תיאום עם ממשלת לבנון”. השינוי בוצע על פי דרישת לבנון. בנוסח של שנת 2022 לא הייתה התייחסות לנושא התאום עם צבא לבנון. מכאן, שעל פי הנוסח של 2023 בפועל, עצמאות יוניפי”ל הצטמצמה ביחס לנוסח שנת 2022. בנוסח הסופי לא הובעה הערכה  לשיתוף פעולה של צבא לבנון עם יוניפי”ל שהופיעה בטיוטה.

• • בנוסח חידוש המנדט 2023 נוסף בסעיף 16 משפט ובו דרישת מועצת הביטחון מהצדדים להסיר כל הגבלה או מכשול לתנועת אנשי יוניפי”ל ולהבטיח את חופש התנועה שלו, לרבות התרת סיורים שעליהם יוניפי”ל יודיע מראש לצבא לבנון וגם כאלה ללא הודעה מוקדמת. בנוסח של שנת 2022 קיימת רק דרישה של מועצת הביטחון ולהבטיח את חופש התנועה של יוניפי”ל ולהסיר כל מגבלה או מכשול לתנועתם. הנוסח של 2023 הינו תקיף יותר באשר לחופש התנועה של יוניפי”ל.

סעיף 16 בנוסח יש 2023 (אתר האו”ם, 31 באוגוסט 2023)

• • בנוסח שנת 2023 מופיע גינוי לכל פגיעה באנשי יוניפי”ל, ומוזכר אירוע בו נהרג חייל יוניפי”ל ב-14 בדצמבר 2022, בתקרית בה היו מעורבים אנשי חזבאללה (אשר לא מוזכרים בהחלטה) ומושמעת קריאה לממשלת לבנון לסיים את החקירה בנושא ולספק פרטים אודותיו לאו”ם. בנוסף, מובעת דאגה משיבוש מכ”ם ספינה של הכוח הימי של יוניפי”ל ב-26 באפריל 2023 על-ידי מטוס אף 16 (במשתמע, מטוס ישראלי). מחלוקות על קו הגבול בין ישראל ללבנון:
  • בפתיח נוסח ההחלטה של שנת 2023 מודגשת מחויבות מועצת הביטחון לשלמותה הטריטוריאלית של לבנון ולריבונותה, מחויבות כזו לא הופיעה בנוסח ההחלטה בשנת 2022. אזכור זה מהווה להערכתנו מבוא לדרישות מישראל בנושא המחלוקת סביב כפר ע’ג’ר.
  • בנוגע לנוכחות ישראל בחלק הצפוני של ע’ג’ר הוזכר בטיוטת ההחלטה המונח “כיבוש” (כפי שדרש הצד הלבנוני), בעוד שבנוסח 2023 נעשה שימוש במונח “נוכחות” ישראל בצפון ע’ג’ר (כפי הנראה על-פי דרישת ישראל). בסעיף 19 בנוסח 2023 מועלית גם דרישה מישראל “להאיץ את הנסיגה” מהאזור הצפוני של ע’ג’ר. יצוין כי בנוסח ההחלטה של 2022 לא הייתה כלל התייחסות לע’ג’ר
  • בנוסח 2023 ישנו אזכור של שני האוהלים שהקים חזבאללה (שאחד מהם נמצא בשטח שבשליטת ישראל) אך שמו של חזבאללה, האחראי להקמתם, לא מוזכר. בהחלטה מובעת דאגה מהמצב תוך ציון העובדה שמדובר בהפרה של החלטה 1701 של מועצת הביטחון. התייחסות לנושא האוהלים והצגתם כהפרה מהווה הישג לישראל, אולם העדר המלצה לפעולה קונקרטית להסרתם מהווה גם הישג ללבנון ולחזבאללה.

• הממשל הלבנוני ונושאי פנים בלבנון
  • נוסח ההחלטה בשנת 2023 מתחיל בצורה שונה בהתיחסות כלפי לבנון בהשוואה לטיוטה ולהחלטה משנת 2022. הטיוטה וההחלטה משנת 2022 החלו בהזדהות של מועצת הביטחון עם העם הלבנוני על רקע הפיצוץ בנמל בירות, שארע ב-4 באוגוסט 2020,^[5] וקידם בברכה הענקת סיוע ללבנון בעקבות האסון. נוסח ההחלטה של 2023 נפתח בקריאה לפוליטיקאים למנות נשיא ולבצע רפורמות על רקע המשבר הכלכלי במדינה. רק לאחר מכן מופיעה ההזדהות עם לבנון על רקע האסון בנמל בירות. בנוסח ההחלטה משנת 2022 הייתה קריאה למנהיגים בלבנון להקים ממשלה שתענה על צרכי המדינה.
  • בנוסח ההחלטות של 2023 ו- 2022 צוין כי מועצת הביטחון “מקדמת בברכה” את “התפקיד ההכרחי” של צבא לבנון וכוחות הביטחון הלבנונים לפרוס את כוחותיהם, במיוחד בדרום לבנון. להערכתנו, למרות שמועצת הביטחון מודעת לחוסר יכולתו של ממשל לבנון לעשות כן לנוכח המציאות הביטחונית והכלכלית בלבנון והרחבת פעילות חזבאללה בשטח, ההצהרה נועדה לעודד את כוחות הביטחון הלבנונים לפעול.
  • בסעיף 30 בנוסח שנת 2023 אושר משפט שהוצע בטיוטה, הקובע כי בדיווחים העיתיים של מזכ”ל האו”ם לגבי יישום החלטה 1701 ייכלל נספח העוקב אחר הסיוע הבינלאומי לצבא לבנון. להערכתנו, פסקה זו נשענת על תפיסת האו”ם כי חיזוק צבא לבנון יוביל לדחיקת חזבאללה מדרום לבנון, אך בפועל כפי שצוין לעיל, הסיכוי לכך נמוך מאד.
  • בנוסח ההחלטה של 2023 נוסף סעיף (מספר 25), העוסק בקידום איכות הסביבה בדרום לבנון מטעם האו”ם. להערכתנו, קיימת סבירות גבוהה שהוספת הסעיף נועדה להרחיק את ארגון חזבאללה מתחום “איכות הסביבה”. זאת, על רקע פעילות אגודת “ירוק ללא גבול”, אותה מפעיל הארגון באזור הגבול במסווה של פעילות למען איכות הסביבה, כאשר בפועל משמשת האגודה את התשתית הצבאית של הארגון. בהקשר זה, נכתב בעמ’ 3 של ההחלטה כי מועצת הביטחון מביעה דאגה מהצבת מכולות באזור “הקו הכחול”, מבלי לציין פרטים נוספים לגביהן. להבנתנו , מדובר במכולות, שהוצבו על-ידי ארגון “ירוק לא גבול” ומשמשות כעמדות חזבאללה.^[6] יצוין כי האגודה “ירוק ללא גבול” נכנסה לרשימת הסנקציות של ארצות-הברית ב-16 באוגוסט 2023, כשבועיים לפני קבלת ההחלטה באו”ם.

נוסח ההחלטה האחרון – דגשים ומשמעויות

• נוסח ההחלטה הותיר לכאורה בידי יוניפי”ל את הסמכות לפעול באופן עצמאי, אך נוספה לכך הסתייגות הסותרת את עצמאותו וקובעת שעליו לפעול בתיאום עם ממשלת לבנון. ההסתייגות עלולה להביא לכך שיוניפי”ל יתקשה, או לא יוכל לבצע בדיקות-פתע לא מתוכננות, וימשיך לפעול כפי שנהג עד כה (כפי שמסתמן מאז קבלת ההחלטה), ולא יפעל להגביל את פעילות חזבאללה. ניסוח זה נועד לרצות את לבנון, לאחר שמועצת הביטחון סירבה לבטל את סעיף עצמאותו של יוניפי”ל שנקבע בשנה שעברה.
• מועצת הביטחון של האו”ם גינתה את “כל ההפרות המתקיימות על קו הגבול “באוויר וביבשה” וקראה לצדדים לכבד את התחייבויותיהם הבינלאומיות ולסייע לקידום הפסקת אש קבועה. ההחלטה כללה אישור מחדש של החלטת 1701 משנת 2006 וקריאה לישראל ולבנון לחזק את שיתוף הפעולה עם יוניפי”ל תוך הבעת דאגה מהעדר התקדמות בייצוב הפסקת האש.
• ממשלת לבנון נקראת לשמור על האזור שבין הליטני ל”קו הכחול”, נקי מאמצעי לחימה (יצירת אזור מפורז) פרט לאמצעי הלחימה שבידי ממשלת לבנון ויוניפי”ל. כמו כן נקרא צבא לבנון להתפרס בים ובדרום לבנון למימוש החלטת 1701. מועצת הביטחון גם גינתה את המשך אחזקת אמצעי הלחימה מחוץ לשליטת המדינה על-ידי קבוצות חמושות תוך הפרה של החלטה 1701, כשהכוונה היא בעיקר לחזבאללה.
• ישראל נקראת להסיג את צה”ל מצפון ע’ג’ר והאזור הסמוך לו מצפון לקו הגבול, “ללא דיחוי נוסף” ובתיאום עם יוניפי”ל. כמו כן קיימת התייחסות לשני האוהלים שהקים חזבאללה באזור הר דב. אך זאת מבלי לציין את שם הארגון אך תוך ציון העובדה שמדובר בהפרה של החלטה 1701.
• ההחלטה קידמה בברכה את הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון, והדגישה כי הוא יביא ליציבות ולשגשוג באזור. במסגרת זו, קראה מועצת הביטחון לממשלת לבנון להציג תכנית לחיזוק הכוח הימי שלה בסיוע בינלאומי בהקדם האפשרי. זאת, במטרה לצמצם את כוח המשימה הימי של יוניפי”ל ולהעביר את האחריות לצבא לבנון.
• מועצת הביטחון קראה לקידום התיאום בין ישראל, יוניפי”ל ולבנון במסגרת מנגנון משולש, לרבות בנושא סימון קו הגבול תוך חתירה לפתרון בעיית הנקודות השנויות במחלוקת.
• מועצת הביטחון הביעה דאגה עמוקה מהמצב המדיני, הכלכלי והחברתי בלבנון וקראה למנות בהקדם נשיא, כדי להביא ליציבות במדינה.
• הושמעה קריאה להעניק תמיכה בינלאומית נוספת לצבא לבנון ולמוסדות ביטחון המדינה, “שהם הכוחות המזוינים הלגיטימיים היחידים של לבנון” בתחום הלוגיסטי, יכולות סיכול טרור, הגנת גבולות ופיתוח יכולת ימית.
• למרות הלחצים שהופעלו על-ידי לבנון וחזבאללה, חופש הפעולה של יוניפי”ל לא בוטל. ההסתייגות שנוספה, הקוראת לו לתאם את פעילותו עם צבא לבנון סותרת את ההחלטה לגבי חופש פעולתו. להערכתנו, ההחלטה לא תביא לשינוי מהותי במאפייני פעילות יוניפי”ל בדרום לבנון. הממשל הלבנוני וחזבאללה ימשיכו להקשות על פעילות יוניפי”ל, וחזבאללה ימשיך להפר את החלטה 1701 ולהרחיב את התבססותו והתעצמותו בדרום לבנון גם במחיר עימותים עם יוניפי”ל.
• ממשלת לבנון נדרשה להחיל את ריבונותה בדרום לבנון ולדאוג לפירוזו מנשק בלתי חוקי. ההחלטה קראה גם לחזק את צבא לבנון כדי שיוכל לבצע משימה זו. ישראל נדרשה לסגת מחלקו הצפוני של הכפר ע’ג’ר. להערכתנו הממשל הלבנוני לא מסוגל ולא רוצה להיענות לדרישה ממנו, וממשלת ישראל לא תוכל להיענות לדרישה ממנה ללא תמורה מעשית מהצד הלבנוני. לפיכך, נראה שלא צפוי שינוי מהותי במצב בגבול לבנון ישראל ופוטנציאל ההסלמה ימשיך להתקיים.

תגובות להחלטה

בלבנון תגובות מעורבות לנוסח ההחלטה:

• • נג’יב מיקאתי, ראש ממשלת המעבר, ברך על הארכת מנדט יוניפי”ל וציין כי “לבנון שבה ומדגישה את דרישתה שישראל תיסוג מכל הנקודות השנויות במחלוקת ותפסיק את ההפרות של הריבונות הלבנונית ביבשה, באוויר ובים” (חשבון הטוויטר של ממשלת לבנון, 31 באוגוסט 2023). מאוחר יותר הוסיף כי החלטת האו”ם התחשבה בדרישת לבנון להכניס סעיף הקובע שיוניפי”ל יבצע את פעילותו בתיאום עם ממשלת לבנון (אלג’אד, 1 בספטמבר 2023). ב-6 בספטמבר 2023 קיים מיקאתי פגישה עם הגנרל ארולדו לאזארו, מפקד כוחות יוניפי”ל בלבנון, ודן עימו בשיתוף הפעולה בין הצדדים. מיקאתי הדגיש בפגישה את מחויבות ממשלת לבנון להחלטת מועצת הביטחון ואת נכונותה לשתף פעולה עם יוניפי”ל באמצעות צבא לבנון (חשבון הטוויטר של לשכת ראש ממשלת לבנון, 6 בספטמבר 2023).
  • שר החוץ הלבנוני, עבדאללה בו חביב, ציין כי “למרות שלבנון לא קיבלה את כל מה שרצתה, היא בכל זאת מחויבת להחלטות בינלאומיות, כולל זו”. הוא הוסיף כי בשנה האחרונה יוניפי”ל לא שינה שום דבר וציין כי מדובר ב”נקודה לזכותו” של יוניפי”ל (אללואא’, 1 בספטמבר 2023).
  • העיתון אלג’מהוריה ניתח את השתלשלות האירועים שקדמו להחלטה ואת תוצאותיה. על-פי העיתון, בכירים בלבנון רואים בהוספת ההסתייגות לסעיף שעוסק בעצמאות פעילות יוניפי”ל כהישג העיקרי של לבנון במשא ומתן. לטענת העיתון, לאור הלחצים שהופעלו על לבנון ולאור העובדה שלארה”ב מעמד גבוה במועצת הביטחון, אין ספק שמדובר בהישג. העיתון הוסיף כי לשר החוץ של לבנון, עבדאללה בו חביב, הוצע לפנות לרוסיה כדי שתעשה שימוש בזכות הווטו שלה, אך הוא נרתע מכך, ובמהלך המשא והמתן הקשה הוא איים כי ימשוך את בקשת חידוש מנדט יוניפי”ל. צרפת ניסתה “לעגל פינות” כדי לרצות את כל הצדדים, שכן יש לה חיילים שמשרתים ביוניפי”ל ואינטרסים כלכליים שמניעים ממנה לייצר יציבות בלבנון, וזו הסיבה לסתירות הברורות בנוסח הסופי של ההחלטה המאפשרות לכל צד לפרש את ההחלטה כרצונו (לא צוין מהן הסתירות, למעט סעיף שנוגע לעצמאות יוניפי”ל). לדעת העיתון, עקרון התיאום של פעילות יוניפי”ל עם צבא לבנון מהווה אישור בינלאומי לסמכותה של לבנון “הן על הנייר והן בשטח”. העיתון צופה כי הסבב הנוכחי מהווה מערכה ראשונה לקראת דו-קרב דיפלומטי נוסף שיתקיים בשנה הבאה (אלג’מהוריה, 5 בספטמבר 2023).
  • נביל קאווק, בכיר חזבאללה, הדגיש כי מועצת הביטחון “הביכה את עצמה” כשנטתה לצד ישראל ולא החשיבה את נוכחות כוחות צה”ל בע’ג’ר כ”כיבוש”. הוא ציין שכל ההחלטות שיתקבלו במועצה לטובת ישראל לא יעזרו לה להשיג משהו בדרום לבנון (אלמנאר, 3 בספטמבר 2023). יוזכר, שבנושא עג’ר דרשה לבנון שההגדרה תהיה כ”כיבוש” ובנוסח ההחלטה נכתב “נוכחות ישראלית”.
  • פרשנות שהתפרסמה באתר Arab News מדגישה שחזבאללה נמצא בעקבות ההחלטה במלכוד שכן, הוא לא יכול להרשות לעצמו להיחשף על-ידי יוניפי”ל, אבל הוא גם לא יכול להרשות לעצמו עימות עם יוניפי”ל, מהסוג שהוביל להרג החייל האירי. לדעת העיתון, זהו מבחן עבור חזבאללה עד כמה הוא מסוגל למתוח את הגבולות מול ישראל (Arab News, 5 בספטמבר 2023).
• יוניפי”ל
  • אנדריאה טנטי, דובר יוניפי”ל, ציין שעם חידוש המנדט, פעילות יוניפי”ל בדרום לבנון לא תשתנה והתיאום עם צבא לבנון וממשלת לבנון יימשך כפי שהיה מאז שנת 2006. טנטי הזכיר את אוהל חזבאללה, וציין שהנושא מטריד מאוד את יוניפי”ל שכן הצבתו מהווה הפרה של החלטה 1701 (אלחרה; אלנשרה, 4 בספטמבר 2023).
  • בדיווח באלאח’באר, המקורב לחזבאללה, צוין שבתחילת ספטמבר 2023 קיימו מפקד יוניפי”ל וקצינים בכירים בארגון פגישות עם ראשי ערים ועיירות ונכבדים בכפרי דרום לבנון, והם הודיעו להם שיוניפי”ל קיבל הנחיות ממטה הארגון בניו יורק להמשיך בפעילות כפי שנהג קודם לכן, תוך תיאום מלא עם צבא לבנון. על-פי העיתון, מטה יוניפי”ל ביקש מכוחותיו לצמצם את מספר הסיורים למינימום תוך היערכות לפגישות עם מפקדים בצבא לבנון לצורך תיאום הפעילות (אלאח’באר, 4 בספטמבר 2023).
• המערכת הבינלאומית
  • נציג סין באו”ם (שנמנע בהצבעה) הביע צער על כך שהסתייגויות לבנון לא נלקחו בחשבון, והצביע על כך שסין, המשתתפת בכוח יוניפי”ל, מרגישה שהתיאום עם צבא לבנון הוא הכרחי (LBCI, 31 באוגוסט 2023).
  • נציגת רוסיה במועצת הביטחון (שנמנעה בהצבעה) ציינה כי הם מצטערים שהטקסט שהתקבל לא לקח בחשבון את הפיוס שהושג עם לבנון. זאת, מבלי לפרט על איזה פיוס מדובר. היא גם הדגישה את חשיבות התיאום בין יוניפי”ל לצבא לבנון (LBCI, 31 באוגוסט 2023).
  • סבסטיאן לקורנו (Sébastien Lecornu), שר ההגנה בממשל צרפת, ברך על חידוש המנדט ואת 700 הלוחמים הצרפתים המשרתים ביוניפי”ל (חשבון הטוויטר של שר ההגנה הצרפתי, 3 בספטמבר 2023).
• ישראל:
  • שגריר ישראל באו”ם, גלעד ארדן בירך על ההחלטה בהדגישו החלק בהחלטה הנוגע לעצמאות יוניפי”ל לקיים סיורים וביקורות ללא תלות או תיאום עם גורם כלשהו. כמו כן הצהיר שישראל תמשיך לדרוש ממועצת הביטחון לגנות את חזבאללה ולדרוש מממשלת לבנון לפעול נגד התעצמותו הצבאית, שעלולה להביא להסלמה חמורה באזור (Ynet, 31 באוגוסט 2023) .
  • משרד החוץ הישראלי בירך על חידוש המנדט בציינו שכוח יוניפי”ל מסייע בשמירת היציבות בדרום לבנון. הוא גם קרא לקהילה הבינלאומית לגלות עמדה נחושה מול ניסיונות חזבאללה לייצר פרובוקציות ולהביא להסלמה בלבנון (Ynet, 31 באוגוסט 2023).

^[1] מבצע ליטני: ב-14 במרץ 1978, שלושה ימים לאחר הפיגוע בכביש החוף, בו נהרגו 35 ישראלים, השתלט צה"ל על החלק הדרומי של לבנון עד נהר הליטני במטרה לפגוע בתשתיות ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון ולהרחיקם מגבול ישראל. צה"ל החזיק בשטח במשך שלושה חודשים. בעקבות החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 425 הוקם כוח יוניפי"ל שהתייצב על קו הגבול. ב-2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה, שונה מנדט יוניפי"ל במסגרת החלטה 1701 שקראה להפסקת אש בין ישראל לחזבאללה והוחלט על פריסת כוח או"ם חמוש שיפעל יחד עם צבא לבנון בדרום לבנון כדי למנוע מחזבאללה להמשיך לפעול בשטח. ↑
^[2] הנוח המלא של החלטת האו"ם: file:///C:/Users/shlom/Downloads/res_2695_2023_e.pdf ↑
^[3] יומיים לפני הארכת המנדט, ב-29 באוגוסט 2023 חשף אתר החדשות אלנשרה את טיוטת נוסח ההחלטה שהגיעה לידיו. ראו נוסח הטיוטה: https://www.elnashra.com ↑
^[4] נוסח מלא של החלטה 2650 מ- 2022 ראו: https://unifil.unmissions.org/security-council-resolution-2650-2022. ↑
^[5] ב-4 באוגוסט 2020 אירע פיצוץ במחסנים בנמל ביירות. בפיצוץ נהרגו כ-220 בי אדם ונפצעו למעלה מ-7,000. המחסנים היו ככל הנראה של חזבאללה אשר מתחמק מאחריות ואינו מאפשר חקירה יסודית של האירוע. להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-9 באוגוסט 2020: "תגובות חזבאללה לאסון הפיצוץ בבירות (תמונת מצב עדכנית ל-9 באוגוסט 2020)". ↑
^[6] להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ- 19 בפברואר 2020: "אגודת "ירוק ללא גבול": ארגון איכות סביבה לבנוני המשתף פעולה עם חזבאללה ומסייע לפעילות הארגון בקרבת הגבול עם ישראל". ↑

מאמרים נוספים בתחום