מאפייני הפעילות הצבאית ההתקפית האיראנית בחודשים האחרונים מעידים, כי איראן מעדיפה פעילות התקפית ישירה של כוחותיה על פני הפעלת ארגונים שליחים (Proxies)

ד”ר רז צימט

 עיקרי הדברים

• מאז נטשה איראן בחודש מאי 2019 את מדיניות “הסובלנות האסטרטגית” בה נקטה לאחר הודעת נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, במאי 2018 על פרישת ארה”ב מהסכם הגרעין והשבת הסנקציות הכלכליות נגדה, יזמה טהראן שורה של פעולות התקפיות במרחב המפרץ הפרסי. הצעדים בהם נקטה איראן בחודשים האחרונים נועדו לגבות מארה”ב ומבעלות בריתה מחיר על אסטרטגיית “מקסימום הלחצים” ובו בזמן לנסות ולהעלות את מחירי הנפט באמצעות חבלה במכליות נפט ופגיעה בתשתיות נפט בסעודיה, במגמה להקל על הלחץ הכלכלי המוטל עליה. להערכתנו איראן גם מעוניינת לצבור “קלפי מיקוח”, שיוכלו לשמש אותה במשא ומתן עתידי עם ארה”ב.

מאפייני הפעילות האיראנית מעידים על העדפה גוברת לפעולה ישירה (גם אם בחתימה נמוכה) על פני הפעלת ארגונים שליחים לצורך מימוש היעדים האסטרטגיים האיראנים בעת הנוכחית. אין משמעות הדבר, כי איראן חדלה משימוש בארגונים שליחים גם במסגרת ההסלמה הנמשכת במפרץ. עם זאת, רוב הפעולות ההתקפיות שיוחסו בחודשים האחרונים לאיראן נעשו בהובלה ובמעורבות של יחידות צבא איראניות, ובהן: חבלה במכליות נפט במפרץ (מאי ויוני 2019); הפלת כלי הטיס הבלתי מאויש האמריקאי (יוני 2019); השתלטות על מכליות נפט של איחוד האמירויות ובריטניה (יוני ויולי 2019); ותקיפת מתקני הנפט הסעודים באמצעות טילי שיוט וכלי טס בלתי מאוישים (ספטמבר 2019). למיטב ידיעתנו נעשו הפעולות הללו ללא מעורבות משמעותית מצד כוח קדס של משמרות המהפכה בפיקודו של קאסם סלימאני, הנושא באחריות להובלת המערכה האזורית האיראנית באמצעות ארגונים שליחים. זאת ועוד, גם בזירה הסורית ניתן להצביע בשנתיים האחרונות על שינוי במאפייני דפוס הפעילות האיראנית מול ישראל המתבטא בנכונות גוברת מצד איראן להוציא לפועל פעולות התקפיות ישירות, תוך שימוש בלי טיס בלתי מאוישים וברקטות, אף כי היא מנסה להצניע את מעורבות משמרות המהפכה בפעולות הללו.

• את השינוי המסתמן באסטרטגיה האיראנית ניתן, להערכתנו, לייחס למספר סיבות אפשריות:
  • החשיבות העליונה, שאיראן מייחסת למאמציה לחלץ עצמה מהסנקציות האמריקאיות. ההנהגה האיראנית רואה בהקלת הלחץ הכלכלי המוטל עליה אינטרס לאומי חיוני וראשון במעלה. היא מעדיפה, לפיכך, פעולה ישירה באמצעות כוחות איראנים על-פני הסתמכות על שליחים.
  • יעילותם ואיכותם של ארגונים שליחים פחותה, בדרך כלל, ביחס לזו של כוחות איראנים. ניהול מבצעים מורכבים על-ידי גופים שונים ובמקומות שונים דורש תיאום ושליטה מגבוה ברמות הבכירות ביותר ושימוש ביכולות מבצעיות איכותיות יותר השמורות, בדרך כלל, בידי הכוחות האיראנים עצמם. משום כך, איראן מעדיפה להפחית את השימוש בארגונים שליחים או לכל היותר לשלב אותם במסגרת פעולות, המתבצעות בהובלת כוחות צבאיים איראנים.
  • תחושת ביטחון גוברת מצד איראן המעודדת אותה לנקוט בפעולות ישירות ונועזות יותר תוך נכונות ליטול סיכונים (מחושבים, בראייתה). זאת, בין היתר, מתוך הערכה שהן נשיא ארה”ב, והן סעודיה ויתר מדינות המפרץ אינם מעוניינים בעימות צבאי.
  • חילופי גברי בצמרת משמרות המהפכה, ובראשם מינויו באפריל 2019 של חסין סלאמי (Hossein Salami) כמפקד הארגון, שתרמו לשינוי באסטרטגיה האיראנית^[1].
  • מאבקי כוחות פנימיים בצמרת הצבאית האיראנית ומאמץ ניכר מצד מפקדים בכירים, דוגמת אמיר-עלי חאג’יזאדה, מפקד זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, להפגין את נחישותם ויכולותיהם במימוש הנחיית המנהיג העליון להגיב לאסטרטגיית “מקסימום הלחצים” האמריקאית באמצעות הגברת ה”התנגדות” מצד איראן.
• למרות השינוי המשמעותי בדרך הפעולה האיראנית איראן אינה חותרת, להערכתנו, לעימות כולל עם ארה”ב או עם ישראל והיא מעדיפה להמשיך ב”הליכה על הסף” תוך בחינה מתמדת של “כללי המשחק”. אף על-פי כן, ניכר כי איראן מוכנה להרחיב את גבולות הגזרה וליטול סיכונים מבוקרים לצורך מימוש יעדיה האסטרטגיים על-ידי נקיטת פעולות התקפיות ישירות ולא רק באמצעות הפעלת ארגונים שליחים.

לשינוי האסטרטגיה האיראנית ייתכנו השלכות ישירות גם על ישראל, המתמודדת גם היא נגד איראן ושלוחיה באזור. להערכתנו בתקיפה האחרונה בסעודיה גלום מסר המכוון גם לישראל בנוגע לנכונות איראן להגיב לתקיפות המיוחסות לישראל באופן ישיר ותוך שימוש באמצעי לחימה מתקדמים. ברקע לכך, עומדים איומים גוברים, שהשמיעו לאחרונה מפקדים בכירים במשמרות המהפכה, למחוק את ישראל מעל מפת העולם.

הפעולות ההתקפיות האיראניות על רקע ההסלמה עם ארה”ב במפרץ

מטרת הפעולות ההתקפיות

• מאז נטשה איראן בחודש מאי 2019 את מדיניות “הסובלנות האסטרטגית” בה נקטה לאחר הודעת נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, במאי 2018 על פרישת ארה”ב מהסכם הגרעין והשבת הסנקציות הכלכליות נגדה, יזמה טהראן שורה של פעולות התקפיות במפרץ. הצעדים בהם נקטה איראן בחודשים האחרונים, במקביל לנסיגתה ההדרגתית ממחויבויותיה להסכם הגרעין, נועדו להשיג מספר מטרות: לגבות מארה”ב ומבעלות בריתה מחיר על אסטרטגיית “מקסימום הלחצים” ולהמחיש את יכולתה להזיק להן; לנסות ולהעלות את מחירי הנפט באמצעות חבלה במכליות נפט ופגיעה בתשתיות נפט בסעודיה במאמץ להקל על הלחץ הכלכלי לנוכח הפגיעה הקשה ביכולתה של איראן לייצא נפט; ולצבור “קלפי מיקוח”, שיוכלו לשמש את איראן במשא ומתן עתידי ובמסגרת המגעים לחידושו.

המעבר לפעילות התקפית ישירה

• בין הפעולות המרכזיות בהן נקטה איראן בחודשים האחרונים ניתן לציין את הפעולות הבאות: חבלה בארבע מכליות נפט (שתיים מהן סעודיות, אחת נורבגית ואחת של איחוד האמירויות), ליד הנסיכות פוג’ירה (Fujairah) שבמפרץ עומאן ב-12 במאי 2019; חבלה במכליות נפט במפרץ עומאן ב-13 ביוני 2019; הפלת כלי טיס בלתי מאויש אמריקאי ב-20 ביוני 2019; ההשתלטות על המכלית MT Riah השייכת לאיחוד האמירויות; ההשתלטות על המכלית הבריטית Stena Impero ב-19 ביולי 2019; ותקיפה נגד מתקני הנפט סעודים באמצעות טילי שיוט ולי טיס בלתי מאוישים ב-14 בספטמבר 2019.
• מאפייני הפעילות האיראנית מעידים על העדפה גוברת לביצוע פעולה התקפית ישירה (גם אם בחתימה נמוכה) על פני הפעלת ארגונים שליחים לצורך מימוש היעדים האסטרטגיים האיראנים בעת הנוכחית. עם זאת, אין משמעות הדבר, כי איראן חדלה משימוש בשליחים גם במסגרת ההסלמה הנמשכת במפרץ. כך, למשל, מתקפת כלי טייס בלתי-מאוישים ממולכדים נגד שתי תחנות שאיבת נפט השייכות לחברת הנפט הלאומית הסעודית אראמקו ב-14 במאי 2019 בוצעה, ככל הנראה, על-ידי המורדים החות’ים בתימן הנתמכים על-ידי איראן (רויטרס, 14 במאי 2019).
• הגם שאיראן לא זנחה לגמרי את השימוש בארגונים שליחים, נראה לנו, כי רוב הפעולות שיוחסו לאחרונה לאיראן נעשו, ככל הנראה, בהובלה ובמעורבות יחידות צבאיות איראניות. נראה לנו כי הפעולות הללו בוצעו ללא מעורבות משמעותית מצד כוח קדס של משמרות המהפכה בפיקודו של קאסם סלימאני, הנושא באחריות על הובלת המערכה האזורית האיראנית באמצעות ארגונים שליחים המקבלים מכוח קדס סיוע צבאי, מימון ואכוונה.
• כך למשל:
  • התקיפה בפוג’ירה בוצעה בסבירות גבוהה על-ידי כוח המשתייך לקומנדו הימי של משמרות המהפכה, שביצע חבלה בארבע מכליות הנפט. ממצאי חקירה בינלאומית שנוהלה בהובלת איחוד האמירויות העלתה, כי הפעולה המתוחכמת והמתואמת היטב בוצעה על-ידי מספר צוותים של צוללנים, שפעלו באמצעות סירות מהירות כדי להגיע למכליות ולפגוע בהן באמצעות הצמדת מוקשי עלוקה לדופן המכליות.
  • החבלה בשתי מכליות הנפט במפרץ עומאן ב-13 ביוני 2019 בוצעה, ככל הנראה, על-ידי כוח ימי של משמרות המהפכה. מייק פומפאו, מזכיר המדינה של ארה”ב, האשים את איראן באחריות למתקפה בהתבסס על מודיעין שנמצא בידי ארה”ב, הנשק שבו נעשה שימוש, רמת המומחיות הנדרשת למבצע, תקיפות איראניות קודמות נגד כלי שייט באזור והעובדה שלשום ארגון שליח הפועל באזור אין משאבים ומיומנות לפעול ברמת תחכום כה גבוהה. כמה שעות לאחר התקיפה פרסם צבא ארה”ב סרטון בו נראה כוח של משמרות המהפכה מסיר מוקש שלא התפוצץ מצדה של אחת המכליות שהותקפו.

תקיפת מתקני הנפט בסעודיה במחצית ספטמבר 2019 היתה חריגה במיוחד ושיקפה נכונות איראנית ליטול סיכונים מעבר למה שעשתה עד כה כדי להביא להסרת הלחץ הכבד על יכולתה לייצא נפט. איראן ניסתה להציג את הפעולה כחלק מהמערכה הנמשכת בתימן של המורדים החות’ים, שקיבלו אחריות לפעולה. אולם מידע שהצטבר מאז הפעולה מצביע, על מעורבות איראנית ישירה בפגיעה במתקני הנפט בסעודיה. דוח מודיעיני, שנחשף ב-1 באוקטובר 2019 על-ידי האופוזיציה האיראנית (שייתכן ושימשה “צינור” להעברת מידע שמקורו בשירותי מודיעין זרים), העלה, כי ההחלטה לתקיפת המתקנים אושרה במועצה העליונה לביטחון לאומי האיראנית בהוראת המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי. על פי דיווח זה תוכננה הפעולה על-ידי מפקד מפקדת ההגנה האווירית ח’אתם אלאנביאא’, ע’לאם עלי רשיד (Gholam-Ali Rashid), ומפקד זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, אמיר-עלי חאג’יזאדה (Amir-Ali Hajizadeh), ובוצעה מאזור גבול איראן-עיראק במעורבות בכירים במערך האוויר וטילי הקרקע-קרקע של משמרות המהפכה. הפעולה נחשבת חריגה במיוחד, מכיוון שמאז תום מלחמת איראן-עיראק הפעילה איראן את מערך הטילים שבשטחה נגד יריביה רק לעיתים רחוקות. היא מעולם לא שיגרה טילים משטחה נגד יעדים אמריקאים, ישראלים או סעודים, אלא רק נגד יעדים של האופוזיציה האיראנית, המחתרת הכורדית ובסיסי דאעש בסוריה.

שינוי במאפייני הפעילות האיראנית מול ישראל

הגם שרוב הפעולות הישירות מצד איראן בוצעו על רקע ההסלמה בין איראן לארה”ב ובעלות בריתה במפרץ, ניתן להצביע בשנתיים האחרונות על שינוי במאפייני הפעילות האיראנית גם מול ישראל. שינוי זה מתבטא בנכונות גוברת מצד איראן לנהל פעולות התקפיות ישירות נגד ישראל מהזירה הסורית, אף כי היא מנסה להצניע את מעורבות משמרות המהפכה בפעולות הללו.

• נכונות זאת מצאה ביטוייה במהלכים התקפיים, שבוצעו משטח סוריה, במסגרתן נעשה שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים התקפיים וברקטות. להלן עיקרי הפעולות:
  • ב-10 בפברואר 2018 שיגרה איראן כלי טיס בלתי מאויש התקפי לשטח ישראל, שהופל על-ידי צה”ל. כלי הטיס שוגר מאזור שדה התעופה T4 הסמוך לתדמור בסוריה. בעקבות זאת תקף צה”ל מטרות בסוריה, שכללו גם את קרון השליטה האיראני. במסגרת התקיפה התגובתית שוגרו טילי נ”מ לעבר מטוסי חיל האוויר, שהביאו להפלת מטוס סופה (F-16) בשטח ישראל. בתגובה להפלת המטוס, ביצע צה”ל תקיפה רחבת היקף נגד מערך ההגנה האווירית הסורי ומטרות איראניות בסוריה. התגובות הפומביות באיראן להתפתחויות אלה שיקפו מאמץ מצד איראן להצניע את חלקה באירועים. דובר משרד החוץ האיראני, בהראם קאסמי , כינה את טענות ישראל בנוגע לחדירת כלי הטיס הבלתי מאויש האיראני ולמעורבות איראן בהפלת המטוס הישראלי “מגוחכות” (איסנ”א, 10 בפברואר 2018). גם מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני, הכחיש את הדיווחים אודות חדירת כלי הטיס האיראני ואמר, כי מדובר בטענות שקריות מצד ישראל (פארס, 11 בפברואר 2018).
  • ב-10 במאי 2018 שיגר כוח קדס האיראני יותר משלושים רקטות מסוג גראד ופג’ר משטח סוריה לעבר מוצבי צה”ל ברמת הגולן. הרקטות שוגרו בתגובה לתקיפת שדה התעופה T-4 ב-9 באפריל 2018 ותקיפת מחסני תחמושת איראנים בסוריה ב-29 באפריל 2019, בהן נהרגו לוחמי משמרות המהפכה האיראנים והושמדו אמצעי לחימה איראנים רבים.
  • ב-20 בינואר 2019 שיגרו הכוחות האיראנים המוצבים בסוריה רקטה לעבר רמת הגולן, שיורטה על-ידי מערכת “כיפת ברזל”. על-פי דיווח צה”ל, הרקטה שוגרה על-ידי כוח קדס אחרי הכנות ממושכות ובעקבות החלטה שהתקבלה כמה חודשים קודם לכן.
  • ב-24 באוגוסט 2019 תקף צה”ל מספר יעדים בעיירה עקרבא (47 ק”מ מדרום-מערב לדמשק). התקיפה סיכלה ניסיון של כוח קדס לתקוף מטרות צבאיות ואתרי תשתית בישראל באמצעות רחפנים חמושים, שהיו אמורים היו להיות משוגרים משטח סוריה. ב-27 באוגוסט 2019 חשף דובר צה”ל, כי מפקד הכוחות האיראנים בסוריה, ג’ואד ע’פארי (Javad Ghaffari), המשתייך לכוח קדס של משמרות המהפכה, הוא שפיקד על חוליית מפעילי הרחפנים. לפי דובר צה”ל, ע’פארי הוא שגייס את הפעילים השיעים, שהיו מעורבים בתקיפה, דאג להכשרתם באיראן ופיקח על הוצאת ניסיון השיגור של רחפני הנפץ לשטח ישראל. גם במקרה זה שיקפו תגובות הבכירים האיראנים, שהביעו תמיכה בתגובת חזבאללה על “התוקפנות הישראלית”, אסטרטגיה הסברתית שנועדה למנוע הפללתה של איראן כמי שמעורבת בפעולה. כחלק מאסטרטגיה זו, הדגיש מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, כי תקיפת חיל האוויר הישראלי כוונה נגד מתקן חזבאללה ולא נגד כוח קדס.

הערכת הסיבות לשינוי באסטרטגיה האיראנית

• במשך שנים העדיפה איראן לפעול באמצעות ארגונים שליחים כדי להסיר מעצמה אחריות ולצמצם את הסיכונים לתשלום מדיני או צבאי על מעשיה. אולם דפוס פעולה זה השתנה, הגם שאיראן עדיין חותרת לשמר “מרחב הכחשה” כדי לצמצם סיכונים. “מרחב ההכחשה” נשמר באמצעות פעילות חשאית, שימוש בבסיסים הממוקמים באזורי הגבול האיראני והטלת האחריות על ארגונים שלוחים (החות’ים, חזבאללה) על פעולות שבוצעות ישירות ע”י האיראנים.
• הסיבות האפשריות לשינוי זה הן להערכתנו:
  • החשיבות העליונה, שאיראן מייחסת למאמציה לחלץ עצמה מהסנקציות האמריקאיות. ההנהגה האיראנית רואה בהקלת הלחץ הכלכלי אינטרס לאומי חיוני וראשון במעלה. היא מעדיפה, לפיכך, ביצוע פעולה ישירה באמצעות כוחות איראנים על-פני הסתמכות על שליחים. הפעלת שליחים מסייעת אומנם לאיראן לטשטש את מעורבותה הישירה, אך לארגונים אלה אינטרסים משלהם, שאינם כפופים תמיד באופן מוחלט לאינטרסים האיראנים ולסדר העדיפויות האיראני.
  • יעילותם ואיכותם של ארגונים שליחים פחותה, בדרך כלל, ביחס לזו של כוחות איראנים. ניהול מבצעים מורכבים על-ידי גופים שונים ובמקומות שונים דורש תיאום ושליטה מגבוה ברמות הבכירות ביותר ושימוש ביכולות מבצעיות איכותיות יותר השמורות, בדרך כלל, בידי הכוחות האיראנים עצמם. משום כך, איראן מעדיפה להפחית את השימוש בארגונים שליחים או לכל היותר לשלב אותם במסגרת פעולות, שמתבצעות בהובלת כוחות צבאיים איראנים. מגבלות השימוש בארגונים שליחים, למשל המורדים החות’ים, בהשגת היעדים האיראנים במפרץ, ובראשם פגיעה באספקת הנפט ועליית מחירי הנפט בעקבות כך, חייבו את איראן עליית מדרגה המחייבת שימוש בכלים איראנים מתוחכמים יותר, כולל אמצעי לחימה מתקדמים.
  • עניינה של איראן להתגבר על המגבלות הכרוכות בהתבססות על שליחים אשר באו לידי ביטוי גם במערכה הצבאית שניהלה איראן בסוריה. עד ספטמבר 2015 התנהלה המעורבות האיראנית בסוריה באמצעות כמה מאות יועצים איראנים וכמה אלפי לוחמים שיעים מקרב ארגון חזבאללה בלבנון, מיליציות שיעיות עיראקיות ולוחמים אפגאנים ופקיסטאנים, שגויסו על-ידי משמרות המהפכה. האיראנים נמנעו בשלב זה מהפעלת יחידות צבא אורגניות נגד ארגוני המורדים ובדרך כלל לא היו מעורבים ישירות בלחימה. הישגיהם המצטברים של דאעש וארגוני המורדים בצפון-מערב סוריה במהלך השנים 2015-2014 עוררו, עם זאת, בקרב האיראנים ספקות באשר ליכולתו של אסד לשרוד בשלטון לאורך זמן. הדבר חייב את איראן להגביר באופן משמעותי את תמיכתה במשטר אסד ולשנות את דפוס פעולתה בסוריה. לנוכח מצוקת המשטר הסורי, תגברה איראן במחצית ספטמבר 2015 את כוחות בסוריה, ככל הנראה ב-1,500 עד 2,000 לוחמים, שנטלו חלק פעיל בלחימה.
  • תחושת ביטחון גוברת מצד איראן המעודדת אותה לנקוט בפעולות ישירות ונועזות יותר תוך נכונות ליטול סיכונים (מחושבים, בראייתה). זאת, בין היתר, מתוך הערכה שהן נשיא ארה”ב והן סעודיה ויתר מדינות המפרץ אינם מעוניינים בעימות צבאי עימה. הערכה זו התחזקה ככל שארה”ב נמנעה מתגובה צבאית לפעולות קודמות שבוצעו על-ידי איראן, ובכלל זה הפלת כלי הטיס הבלתי מאויש האמריקאי.

• חילופי גברי בצמרת משמרות המהפכה, ובראשם מינויו באפריל 2019 של חסין סלאמי (Hossein Salami) כמפקד הארגון, שתרמו לשינוי באסטרטגיה האיראנית. סלאמי, ששימש כסגן מפקד משמרות המהפכה בעשור האחרון, החליף את מחמד-עלי ג’עפרי (Mohammad-Ali Jafari), שכיהן בתפקיד זה מספטמבר 2007. ג’עפרי היה אמור לסיים את תפקידו בקיץ 2020, לאחר שתקופת כהונתו הוארכה לפני כשנתיים בשלוש שנים, וייתכן כי החלפת המפקדים הוקדמה בשנה על רקע המתיחות הגוברת בין איראן לארה”ב. בעשור האחרון נחשב סלאמי לאחד המפקדים הבולטים במשמרות המהפכה והוא נודע ברטוריקה הקיצונית שלו ובהצהרותיו המתריסות כלפי ארה”ב וישראל. סלאמי שולל את הנוכחות האמריקאית באזור וגורס, כי כוחה של ארה”ב דועך וכי מאזן הכוחות האזורי נוטה כיום לטובת איראן ו”חזית ההתנגדות”. גם ביחס למדיניות איראן בזירה הבינלאומית מציג סלאמי עמדות ניציות ובלתי מתפשרות, שבבסיסן סירוב מוחלט לכל ויתור איראני לדרישות המערב. הוא עומד על זכותה של איראן להמשיך לפתח טילים ארוכי טווח, בהם הוא רואה מרכיב מרכזי ביכולת ההרתעה האיראנית. הוא אף איים להרחיב את טווח הטילים שאיראן מפתחת, אם ימשיכו מדינות המערב ללחוץ על איראן בדרישה שתוותר על יכולות הטילים שלה.

• מאבקי כוחות פנימיים בצמרת הצבאית האיראנית ומאמץ מצד מפקדים בכירים להפגין את נחישותם ויכולותיהם במימוש הנחיית המנהיג העליון להגיב לאסטרטגיית “מקסימום הלחצים” האמריקאית באמצעות הגברת ה”התנגדות” מצד איראן. ניכר, כי מפקדי המערכים האיראנים השונים, ובהם זרועות האוויר וטילי הקרקע-קרקע, הים והמודיעין, מעוניינים לשחק תפקיד גובר במערכה הצבאית האיראנית ואינם מוכנים להשאירה רק בידי כוח קדס בפיקודו של קאסם סלימאני.
• בהקשר לכך יש לציין במיוחד את אמיר-עלי חאג’יזאדה, מפקד זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, המסתמן כאחד המפקדים האיראנים הבולטים. בחודשים האחרונים יצא הקצין הבכיר בשורה של הצהרות בהן הדגיש את יכולותיה המתקדמות של איראן בתחום האווירי ואיים על ארה”ב ובעלות בריתה באזור. באוגוסט 2019 הצהיר חאג’יזאדה, כי איראן מדורגת כיום ראשונה בטכנולוגיית פיתוח הטילים באזור וממוקמת לצד מעצמות-העל בתחום זה. הוא ציין, כי הפלת כלי הטיס האמריקאי על-ידי איראן מעידה על יכולותיה הטכנולוגיות המתקדמות בתחום ההגנה האווירית (Press TV, 18 באוגוסט 2019). בספטמבר 2019 איים חאג’יזאדה לפגוע בכוחות אמריקאים במפרץ. בריאיון לתוכנית טלוויזיה איראנית (14 בספטמבר 2019) אמר הבכיר, כי כל הבסיסים האמריקאים ונושאות המטוסים שלהם הממוקמים עד 2,000 ק”מ מאיראן, נמצאים בטווח הטילים של משמרות המהפכה. ימים ספורים לאחר מכן הצהיר חאג’יזאדה, כי איראן השיגה התקדמות משמעותית בתחום הרחפנים ואיים להגיב בחומרה לכל פעולה צבאית נגד ארצו (תסנים, 21 בספטמבר 2019).

למרות הסיכונים הכרוכים בדפוס הפעולה האיראני החדש, איראן אינה חותרת, להערכתנו, לעימות כולל עם ארה”ב או עם ישראל והיא מעדיפה להמשיך באסטרטגיה של “הליכה על הסף” תוך בחינה מתמדת של “כללי המשחק”. אף על-פי כן, ניכר כי איראן מוכנה להרחיב את גבולות הגזרה וליטול סיכונים מבוקרים לצורך מימוש יעדיה האסטרטגיים על-ידי נקיטת פעולות התקפיות ישירות ולא רק באמצעות הפעלת ארגונים שליחים.

• לשינוי האסטרטגיה האיראנית ייתכנו השלכות ישירות גם על ישראל, אשר בפרסומים זרים נטען, כי הרחיבה את פעילותה בחודשים האחרונים גם לעיראק וללבנון במסגרת המערכה נגד איראן ושליחיה באזור. התקיפה האחרונה בסעודיה עשויה להעביר מסר גם לישראל בנוגע לנכונות איראן להגיב לתקיפותיה באופן ישיר ותוך שימוש באמצעי לחימה מתקדמים. ברקע לכך, ניתן לציין איומים גוברים, שהשמיעו לאחרונה מפקדים בכירים במשמרות המהפכה נגד ישראל. כך, למשל, הכריז מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי, בכנס מפקדי הארגון, כי בשלב הראשון של המהפכה האסלאמית נערכה איראן להשמדת “הישות הציונית המזויפת” ובשלב השני של המהפכה יש למחוק את ישראל מעל מפת העולם וכי אין מדובר עוד רק בחלום אלא ביעד בר-השגה (תסנים, 30 בספטמבר 2019). ימים ספורים לאחר מכן הצהיר סלאמי במפגש מפקדי משמרות המהפכה עם מנהיג איראן ח’אמנהאי, כי יכולת ההרתעה של משמרות המהפכה הביאה לכך, שכל טעות שיעשה “המשטר הציוני” מול איראן תהיה הטעות האחרונה שלו, משום שבמקרה של מלחמה חדשה, יימחק משטר זה מעל מפת העולם (אירנ”א, 2 באוקטובר 2019).

^[1] ראו פרסום מרכז המידע מה-29 באפריל 2018: "קוים לדמותו חוסין סלאמי המפקד החדש של משמרות המהפכה האיראנים". ↑

מאמרים נוספים בתחום