מבט לאיראן

עיקרים

• שר החוץ האיראני החדש, עבאס עראקצ’י, שוחח עם בכיר בחמאס והדגיש כי איראן תתמוך בכל הסכם לסיום המלחמה ברצועת עזה שיהיה מקובל על הפלסטינים ועל “ההתנגדות”.
• בכירים איראניים שבו ואיימו להגיב על הריגת ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, בטהראן. עם זאת, הם הדגישו כי איראן תגיב במועד ובדרך שתמצא לנכון ובאופן שלא יפגע בשיחות להשגת הפסקת אש ברצועת עזה. רמטכ”ל איראן ציין כי איראן תחליט על אופן התגובה בעצמה וכי ”ציר ההתנגדות” יפעל באופן נפרד ועצמאי. גם שר החוץ עראקצ’י דן עם מקביליו באזור ובאירופה על התגובה האפשרית.
• ראש הממשלה ושר החוץ של קטר ביקר בטהראן ונועד עם הנשיא פ’זשכיאן ועם שר החוץ עראקצ’י. במהלך ביקורו, דנו הצדדים בהתפתחויות באזור ובמאמצים להגיע להפסקת אש ברצועת עזה.
• איראן בירכה על תגובת חזבאללה לסיכול פואד שכר בבירות. דובר משרד החוץ האיראני הציג את פעולת חזבאללה כעדות לשינוי המאזן האסטרטגי לרעתה של ישראל.
• ההתנגדות האסלאמית בעיראק קיבלה אחריות על שתי תקיפות באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים נגד “מטרות חיוניות” בחיפה. לא היה אימות לטענות. המיליציות הפרו-איראניות נערכות להסלים את התקיפות נגד ישראל ונגד בסיסים אמריקאיים באזור.
• החות’ים קיבלו אחריות של תקיפת שני כלי שיט בים האדום ובמפרץ עדן. מכלית נפט יוונית עלתה באש בעקבות התקיפה והחלה לדלוף נפט, כל אנשי הצוות פונו בשלום.
• “מקורות חות’ים” מסרו כי הושלם הכנת בנק המטרות לקראת התקיפה הצפויה נגד ישראל בשל הפגיעה בנמל אלחדידה, וכי החות’ים גם צפויים להשתתף בתגובות של “ציר ההתנגדות” על הריגת הניה וסיכול שכר.

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• ב-27 באוגוסט 2024, שוחח שר החוץ האיראני החדש, עבאס עראקצ’י, עם בכיר חמאס, ח’ליל אלחיה, ודן עימו במצב ברצועת עזה ובמשא ומתן להפסקת אש ברצועת עזה. עראקצ’י שיבח את העמידה האיתנה של תושבי רצועת עזה ושל “לוחמי ההתנגדות”, והדגיש כי איראן תתמוך בכל הסכם שיוביל לסיום המלחמה ברצועת עזה, המקובל על העם הפלסטיני ועל ”קבוצות ההתנגדות” (תסנים, 28 באוגוסט 2024).
• נציג איראן באו”ם, אמיר סעיד אירואני, אמר כי התגובה להריגת ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, תתבצע בזמן המפתיע ביותר מבחינת ישראל. הוא ציין כי ייתכן שכאשר עיני ”המשטר הציוני” יהיו נשואות לשמיים ולמסכי המכ”מים, הוא יהיה מופתע מהקרקע או משילוב בין השניים. לדבריו, התגובה האיראנית צריכה להשיג שתי מטרות: להעניש את ישראל על הפרת ריבונותה של איראן, ולחזק את כוח ההרתעה שלה כדי למנוע תוקפנות דומה בעתיד. הוא הדגיש כי איראן צריכה להגיב באופן שלא ישפיע לרעה על האפשרות להשיג הפסקת אש ברצועת עזה (איסנ”א, 21 באוגוסט 2024).
• חבר ועדת המג’לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, אבו-אלפצ’ל ט’הרה-ונד, אמר כי תגובת איראן להריגת הניה הינה ודאית ונמצאת על סדר יומה בהתאם להנחיית מנהיג איראן, אף כי ייתכנו שינויים טקטיים בזמן התגובה לשם בחינת היתרונות שבתגובה יעילה. חבר המג’לס הצביע על הנזקים הנפשיים, החברתיים והכלכליים הנגרמים לישראל כתוצאה מההמתנה לתגובתה של איראן (SNN, 22 באוגוסט 2024).
• ראש המטה הכללי של הכוחות המזויינים האיראניים, מחמד באקרי, אמר בטקס כניסתו לתפקיד של שר ההגנה החדש, עזיז נציר-זאדה, כי הנקמה על הריגת הניה מצד ”ציר ההתנגדות” ואיראן הינה וודאית. הוא ציין כי איראן תחליט על הנקמה בעצמה ו”ציר ההתנגדות” יפעל באופן נפרד ועצמאי, כשם שחזבאללה הגיב נגד ישראל^[1] (תסנים, 26 באוגוסט 2024).

• שגריר איראן בלבנון, מג’תבא אמאני, ציין כי תגובת איראן לסיכול הניה בטהראן הינה וודאית וכי מועד התגובה נתון בידי הכוחות המזויינים של איראן (אלעאלם, 27 באוגוסט 2024).
• אתר החדשות האיראני ח’בר אונליין, המזוהה עם האגף הפרגמטי במחנה השמרני, התייחס במאמר פרשנות לעיכוב בתגובה האיראנית להתנקשות באסמאעיל הניה בטהראן ופירט שש סיבות מרכזיות לעיכוב זה: הצורך להבין את החדירה המודיעינית, שאיפשרה את ההתנקשות בטהראן, בטרם איראן תגיב נגד ישראל; שיחות המשא ומתן על הפסקת אש ברצועת עזה; טקסי הארבעין;^[2] הצורך בתכנון מדויק של התקיפה על יעדים צבאיים וביטחוניים ישראליים באופן שישפר את ההרתעה האיראנית בהשוואה לתקיפה על ישראל ב-13 באפריל 2024 ולא יביא לפגיעה באזרחים ישראליים; ההיערכות הצבאית האמריקאית באזור; והצורך בבחירת יעד תקיפה, שישרת את שתי מטרותיה של איראן: הענשת ישראל וחיזוק ההרתעה האיראנית (ח’בר אונליין, 24 באוגוסט 2024).
• האתר ”דיפלומטיה איראנית”, המזוהה עם האגף הפרגמטי במחנה השמרני, התייחס ל”נסיגה הטקטית של איראן” בהקשר לתגובתה מול ישראל בעקבות הריגת הניה. במאמר פרשנות סיפק האתר שלוש סיבות מרכזיות לדחייה בתגובה האיראנית: חילופי הממשל בטהראן וכינון הממשלה החדשה; הצורך בשמירת ביטחונם של עולי הרגל בטקסי הארבעין והבטחת יכולתם לטוס לעיראק לשם קיום הטקסים; ועליונותה הדיפלומטית של איראן, שבאה לידי ביטוי בפעילות הדיפלומטית הבינלאומית האינטנסיבית במאמץ למנוע ממנה להגיב נגד ישראל ויכולה לשמש את איראן לשינוי התנאים לטובתה (אתר “דיפלומטיה איראנית”, 24 באוגוסט 2024).
• סגן מפקד כוח קדס, מחמד-רצ’א פלאח-זאדה, אמר כי מבצע “מבול אלאקצא” הסב נזקים כבדים ל”משטר הציוני”, וכי ה”ההתנגדות” לא איפשרה לו לכבוש את רצועת עזה, לחסל את ”ההתנגדות” ולשנות את המזרח התיכון. הוא ציין כי “האויב” אינו יכול להבטיח את ניצחונו באמצעות חיסולים, וכי ”ההתנגדות” מתחזקת מיום ליום והאסלאם יכבוש את מעוזי המפתח בעולם (snn.ir, 22 באוגוסט 2024).

• שר החוץ האיראני החדש, עבאס עראקצ’י, שוחח עם שר החוץ של האיחוד האירופי, ג’וזף בורל, ועם שרת החוץ הגרמנית, אנאלנה ברבוק, ודן עימם בהתפתחויות באזור, ובכלל זה במלחמה ברצועת עזה (אתר משרד החוץ האיראני, 22 באוגוסט 2024). עראקצ’י שוחח גם עם שרי החוץ של בריטניה וצרפת. עראקצ’י אמר בשיחתו עם שר החוץ הצרפתי, סטפן סז’ורנה, כי זכותה של איראן להגיב על הריגת הניה בטהראן, שהיווה הפרה של ביטחונה וריבונותה. בשיחה עם שר החוץ הבריטי, דיוויד לאמי, אמר שר החוץ האיראני כי איראן אינה מעוניינת בהרחבת המלחמה ובהגברת המתיחויות באזור (תסנים, 23 באוגוסט 2024). בשיחה עם עיתונאים, ציין עראקצ’י כי הדגיש במהלך שיחותיו עם מקביליו בצרפת, בבריטניה ובגרמניה כי ”פעולת הטרור הציונית” שהביאה להריגת הניה לא תישאר ללא מענה, וכי איראן תגיב בזמן הנכון ובדרך הנכונה, באופן ”מדויק, מחושב ומנוהל” ותוך התחשבות בכלל ההיבטים השונים (מהר, 24 באוגוסט 2024).
• ב-24 באוגוסט 2024, שוחח עראקצ’י עם מקבילו המצרי, באדר עבד אלעאטי, על ההתפתחויות באזור והמאמצים להפסקת אש ברצועת עזה. שר החוץ האיראני הדגיש את זכותה של איראן להגיב להריגת הניה בטהראן (מהר, 24 באוגוסט 2024). עראקצ’י דן בהתפתחויות באזור ובזירה הפלסטינית גם בשיחתו עם שר החוץ הסעודי, פיצל בן פרחאן (איסנ”א, 25 באוגוסט 2024).
• בריאיון לטלוויזיה האיראנית, התייחס שר החוץ עראקצ’י למדיניות החוץ של הממשלה החדשה בטהראן והדגיש כי ”חזית ההתנגדות” תזכה לתמיכת איראן בכל הנסיבות וכי זוהי מדיניותה העקרונית של איראן. הוא ציין כי תמיכת איראן בכל קבוצות ”ההתנגדות” היא עיקרון קבוע שאינו משתנה (תסנים, 23 באוגוסט 2024).

• עראקצ’י אמר בשיחה עם עיתונאים כי כשם שאיראן הצליחה להעניש את ”המשטר הציוני” וגם להימנע מהרחבת המלחמה באזור בתקיפה נגד ישראל באפריל 2024, כך יהיה גם בעקבות הריגת הניה בטהראן. הוא ציין כי הדיפלומטיה ושדה הקרב משלימים זה את זה, וכי איראן תפעל באופן שיממש את האינטרסים הלאומיים שלה, את ביטחונה ואת כבודה הלאומי (איסנ”א, 24 באוגוסט 2024).
• ב-26 באוגוסט 2024, הגיע ראש ממשלת קטר ושר החוץ שלה, שיח’ מחמד בן עבד אלרחמן אלת’אני, לטהראן ונועד עם נשיא איראן, מסעוד פ’זשכיאן, ועם שר החוץ עראקצ’י. שרי החוץ של שתי המדינות דנו בהתפתחויות האחרונות באזור וברצועת עזה ובמאמצים להגיע להפסקת אש. עראקצ’י אמר כי איראן תתמוך בכל הסכם, שיתקבל על ידי ”ההתנגדות” הפלסטינית וחמאס (אתר משרד החוץ האיראני, 26 באוגוסט 2024). הנשיא פ’זשכיאן אמר בפגישתו עם הבכיר הקטרי כי על מדינות האסלאם ושאר המדינות המחויבות לחוק הבינלאומי לנקוט בפעולה משותפת כדי לאלץ את תומכי ”המשטר הציוני” להפסיק את פשעיו ואת ”רצח העם” ברצועת עזה (אתר נשיא איראן, 26 באוגוסט 2024).

המעורבות האיראנית בלבנון ובסוריה

• סוכנות הידיעות האיראנית נור ניוז, המזוהה עם המועצה העליונה לביטחון לאומי, התייחסה לתגובת חזבאללה נגד ישראל בעקבות סיכול המפקד הצבאי של הארגון, פואד שכר. בהודעה שפרסמה נאמר כי “מבול אלאקצא” הוכיח שהפתעה ביטחונית היא חולשתו העיקרית של המשטר בישראל, וכי הצלחת המבצע של חזבאללה התאפשרה בזכות הפתעתם מחדש של “הציונים”, ודפוס פעולה זה צפוי להימשך (חשבון X של נור ניוז, 25 באוגוסט 2024).
• דובר משרד החוץ האיראני, נאצר כנעאני, בירך על תגובת חזבאללה. הוא מסר כי פעולת חזבאללה מעידה על כך שהמאזן האסטרטגי השתנה באופן בסיסי לרעת ישראל, המיתוס של הצבא הישראלי הבלתי מנוצח הפך לסיסמה חלולה ו”צבא הטרור הישראלי” איבד את כוח ההתקפה היעיל שלו. כנעאני הוסיף כי תקיפות ”ההתנגדות” הורחבו לעומק ”השטחים הכבושים”, ישראל נדרשת להגן על עצמה מבפנים וחרף תמיכת בעלי בריתה, לרבות ארה”ב, היא איבדה את יכולתה לצפות את הזמן והמיקום, אפילו של פעולה מוגבלת ומתוכננת של ”ההתנגדות” (חשבון X של נאצר כנעאני, 26 באוגוסט 2024).
• שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, שוחח עם מקבילו הסורי, פיצל מקדאד, שבירך אותו על כניסתו לתפקיד והדגיש את חשיבות חיזוק הקשרים האסטרטגיים בין שתי המדינות. עראקצ’י הודה למקדאד והדגיש את תמיכת איראן בסוריה ובמדינות התומכות ב”התנגדות נגד המשטר הציוני”. בהודעת משרד החוץ האיראני נמסר כי השניים הדגישו את הצורך בהמשך ההתייעצויות והתיאומים בין המדינות כדי לחזק את היחסים הבילטרליים בתחומים שונים, את התייצבותן אל מול ”פשעי המשטר הציוני” ואת תמיכתן ב”פלסטין”. שרי החוץ הזמינו זה את זה לביקורים הדדיים בטהראן ובדמשק. כמו כן, שוחח עראקצ’י עם שר החוץ הלבנוני, עבדאללה בו חביב, ודן עימו ביחסים בין שתי המדינות ובהתפתחויות האזוריות האחרונות. עראקצ’י הדגיש את תמיכת הממשלה החדשה באיראן בממשלה וב”התנגדות” בלבנון (אתר משרד החוץ האיראני, 23 באוגוסט 2024).
• דווח על מינויו הזמני מטעם משמרות המהפכה של חאג’ סיד חסיני כאחראי על העניינים הביטחוניים והצבאיים באזור אלבוכמאל בעקבות יציאתם של המפקד הקבוע, חאג’ עסכר, ושל חאג’ פג’ר אל-דין לחופשה באיראן כדי לפקח על מחנות הגיוס של חברי משמרות המהפכה. עוד דווח כי משמרות המהפכה פרסמו לאחרונה הוראות מעודכנות בנוגע לתנועת מפקדים ופעילים של הארגון בין סוריה ואיראן. על פי הוראות אלה, נסיעה מסוריה לאיראן תתבצע דרך שדה התעופה הבינלאומי בבגדאד במקום דרך שדות התעופה בדמשק ובחלב. המעבר בין סוריה לעיראק יתבצע דרך המעבר היבשתי אלבוכמאל – אלקאא’ם, ומשם באוטובוסים לעיראק. נסיעות לשאר המחוזות בסוריה תתבצענה באמצעות אוטובוסים המיועדים לעולי רגל למקומות הקדושים לשיעה. הנחיות אלה נועדו להגביר את רמת האבטחה של אנשי משמרות המהפכה במהלך תנועתם מסוריה ואליה (עין אלפראת, 23-22 באוגוסט 2024).

פעילות המיליציות השיעיות

עיראק

הודעות קבלת אחריות של ההתנגדות האסלאמית בעיראק

• ההתנגדות האסלאמית בעיראק קיבלה אחריות על שתי תקיפות נגד ישראל באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים):
  • ב-27 באוגוסט 2024: נגד “מטרה חיונית” בחיפה (ערוץ הטלגרם של ההתנגדות האסלאמית בעיראק, 27 באוגוסט 2024). לא היה אימות לטענה.
  • ב-25 באוגוסט 2024: “מטרה חיונית” בחיפה. בסרטון של ההתנגדות האסלאמית בעיראק שתיעד את השיגור, שבוצע ב-24 באוגוסט 2024, הוצגה לראשונה מפה שהציגה לכאורה את מסלול הכטב”ם ממחוז אלאנבאר במערב עיראק לעבר המטרה בחיפה, שסומנה על הכרמל (ערוץ הטלגרם של ההתנגדות האסלאמית בעיראק, 25 באוגוסט 2024). לא היה אימות לטענה.

     
מימין: אזור השיגור לכאורה ממחוז אלאנבאר במערב עיראק. משמאל: הכטב”ם לפני השיגור
(ערוץ הטלגרם של ההתנגדות האסלאמית בעיראק, 25 באוגוסט 2024)

היערכות המיליציות להסלמה

• “מקור בוועדת התיאום של ההתנגדות העיראקית” מסר כי הוועדה התכנסה כדי לתאם עמדות בנוגע “לאירועים האחרונים באזור”. לפי “המקור”, מרבית המשתתפים הסכימו על סיום ההפוגה מול ארה”ב ועל חידוש התקיפות נגד הבסיסים האמריקאיים באזור. עוד נמסר כי “ההתנגדות” תקיים תכנון צבאי מדויק כדי לבצע “תקיפות עוצמתיות” נגד האמריקאים (אלאח’באר, 27 באוגוסט 2024).
• “מקור המקורב למיליציות העיראקיות” מסר כי המיליציות בעיראק מהוות חלק חשוב מ”ציר ההתנגדות”, אולם הן תלויות בתיאום בדרג גבוה ביותר לגבי ההחלטה על ביצוע תקיפות ישירות, בין אם נגד מטרות אמריקאיות או “ציוניות”, וזאת בהתאם לעיקרון קבוע בהתמודדות עם “התוקפנות” שפוגעת בפלסטינים ברצועת עזה ובשאר הערים הפלסטיניות. “המקור” הוסיף כי המיליציות גם שומרות על זכותן להגיב לתקיפות האמריקאיות וכי אין הפסקת אש עם “כוח בוגדני”, אולם המועד והמקום של התגובה יהיו נתונים לתנאים ספציפיים שיקבעו מתי היא תצא לפועל. כמו כן, “המקור” ציין כי “חמישה כוחות עיראקיים”, שזהותם לא נמסרה, ביקשו מהמיליציות לקיים הפסקת אש זמנית בשל הנסיבות המורכבות באזור, אולם המיליציות תקפו “מטרות בעומק המדינה הכובשת”Baghdad Today) , 25 באוגוסט 2024).
• ב-25 באוגוסט 2024, הודיעה מיליציית אצחאב אלכהף כי עם סיומו של יום הארבעין, הוחלט על חידוש הפעולות הצבאיות נגד “אויב הטרור הציוני”, וזאת כחלק מ”חזית הסיוע” לרצועת עזה (ערוץ הטלגרם אצחאב אלכהף, 25 באוגוסט 2024).
• “מקור יודע דבר” מסר כי הכוחות האמריקאיים בבסיסי האוויר עין אלאסד במערב עיראק ובסיס חריר בצפון עיראק העלו את הכוננות לרמה המקסימלית בעקבות תקיפת התגובה של חזבאללה נגד ישראל, וזאת מתוך ציפייה שגם המיליציות העיראקיות עלולות לפעול (Baghdad Today, 25 באוגוסט 2024). בדיווח נוסף, “מקור” מסר כי ארה”ב תגברה את הבסיס הצבאי שלה בשדה הנפט אלעמר שבסוריה. לטענת “המקור”, ארה”ב העבירה 15 משאיות תחמושת וחמישה כלי רכב צבאיים לבסיס ומטוס מטען אמריקאי עם שלושים חיילים אמריקאים נחת בשדה התעופה ח’ראב אלג’יר באזור דמשק (ספוטניק בערבית, 27 באוגוסט 2024).
• “מקורות עיראקיים” מסרו כי איראן הורתה למיליציות הנאמנות לה בעיראק שלא לתקוף את הבסיסים האמריקאיים במדינה ולהתרכז בתקיפות נגד ישראל, זאת כדי למנוע תקיפות נגד אמריקאיות שעלולות להוביל להידרדרות של עיראק למלחמה אזורית. כמו כן, “המקורות” טענו כי ראש ממשלת עיראק, מחמד שיאע אלסודאני, פעל כדי לשכנע את האמריקאים שלא להגיב על התקיפה נגד בסיס עין אלאסד וגם פעל מול האיראנים כדי שישכנעו את המיליציות להפסיק את התקיפות נגד הבסיסים האמריקאיים 1news-iq.com), 22 באוגוסט 2024).
• דובר גדודי סיד אלשהדאא’, כאטים אלפרטוסי, הזהיר כי אם המאמצים הדיפלומטיים לסיום הנוכחות האמריקאית בעיראק ייכשלו, המיליציות יחדשו את פעולותיהן ל”שחרור האדמות העיראקיות”. בנוסף, חבר הלשכה המדינית של תנועת האצילים (אלנג’באא’), חידר אללאמי, מסר כי “כל האפשרויות פתוחות כדי לתקוף את כלל הבסיסים האמריקאיים בתוך עיראק” (אלשרק אלאוסט, 21 באוגוסט 2024).
• דובר גדודי חזבאללה, אבו עלי אלעסכרי, האשים את ארה”ב ואת בריטניה בשל “מעורבותן בתמיכתן הצבאית והמדינית הבלתי מוגבלת במלחמת רצח העם, שעורכת הישות הציונית נגד העם הפלסטיני”. בנוגע לעיראק, הוא הוסיף כי “אם ממשלת עיראק לא תעניש את שגרירת הרשע האמריקאית בבגדאד, נעניש אותה בדרכים אחרות”, והדגיש כי “אין לנו שום מחויבות להפסיק את הפעולות נגד כוחות הכיבוש האמריקאי בעיראק” (ערוץ הטלגרם של אבו עלי אלעסכרי, 21 באוגוסט, 2024).

תימן

פעילות צבאית של החות’ים

• ב-22 באוגוסט 2024, דיווח דובר הכוחות המזוינים של החות’ים, יחיא סריע, על שתי תקיפות נגד כלי שיט באמצעות כטב”מים, כלי שיט בלתי מאוישים (כשב”מים), טילים בליסטיים וטילי שיוט (חשבון X של יחיא סריע, 22 באוגוסט 2024):
  • נגד מכלית הנפט Sounion בעת ששייטה בים האדום. על פי סריע, הפגיעה בה היתה מדויקת והיא בסכנת טביעה. כמו כן, פורסם סרטון שתיעד לכאורה את תקיפת המכלית (חשבון X של יחיא סריע, 23 באוגוסט 2024).
  • נגד האונייה North Wind 1 בעת ששייטה במפרץ עדן ובים האדום. לפי סריע, הפגיעה בה היתה מדויקת (חשבון X של יחיא סריע, 23-22 באוגוסט 2024). סוכנות פעולות הסחר הימי של בריטניה (UKMTO) דיווחה כי האונייה הותקפה על ידי הכוחות החות’ים במפרץ עדן. נמסר כי הצוות דיווח על מספר פיצוצים בסמוך לאונייה, ולאחר מכן על פגיעה של כשב”ם שגרמה לנזק קל. הצוות דיווח כי כלי השיט ממשיך בדרך ליעד (חשבון X של UKMTO, 21-23 באוגוסט 2024).

• ב-22 באוגוסט 2024, דיווח כוח המשימה של האיחוד האירופי בים האדום (EUNAVFOR ASPIDES) כי הוא שלח ספינה לסייע למכלית MV Sounion, נושאת דגל יוון, אחרי שהיא הותקפה ב-21 באוגוסט 2024 והמנוע שלה הפסיק לפעול בעת שהייתה במים בינלאומיים בדרום הים האדום. ספינת הסיוע השמידה כשב”ם חות’י שהיווה איום ופינתה את כל אנשי הצוות לג’יבוטי (חשבון X של מבצע EUNAFOR ASPIDES, 22 באוגוסט 2024). עוד נמסר מכוח המשימה כי ב-23 באוגוסט 2024 פרצה שריפה במכלית שנשאה 150 אלף טון של נפט גולמי, וכי המכלית מהווה “איום סביבתי משמעותי שעלול להוביל לאסון אקולוגי עם השפעות הרסניות אפשריות על הגיוון הביולוגי באזור” (חשבון X של מבצע EUNAFOR ASPIDES, 24 באוגוסט 2024). ב-27 באוגוסט 2024, עדכן משרד ההגנה האמריקאי כי המכלית עדיין תקועה בים האדום, שם היא עולה באש וישנה דליפת נפט (אתר משרד ההגנה האמריקאי, 27 באוגוסט 2024).

    
מימין: חילוץ אנשי הצוות של המכלית (חשבון X של מבצע EUNAFOR ASPIDES, 22 באוגוסט 2024).
משמאל: תיעוד של השריפות על המכלית (חשבון X של מבצע EUNAFOR ASPIDES, 26 באוגוסט 2024)

• פיקוד המרכז של צבא ארה”ב (CENTCOM) דיווח כי במהלך השבוע האחרון כוחותיו יירטו שני כטב”מים מעל הים האדום. כמו כן, כוחות פיקוד המרכז השמידו כטב”ם, טיל קרקע-אוויר, מערכת טילים ותחנת מכ”ם בתקיפות שבוצעו בשטחים שבשליטת החות’ים בתימן (חשבון X של פיקוד המרכז של ארה”ב, 28-21 באוגוסט 2024).

היערכות החות’ים לתקיפה נגד ישראל

• “מקורות חות’ים” בצנעאא’ אישרו כי הסתיים התהליך לסימון מטרות אסטרטגיות בעומק ישראל לקראת התגובה על התקיפה הישראלית בנמל אלחדידה ב-20 ביולי 2024.^[3] “המקורות” ציינו כי התגובה על התקיפה הישראלית תהיה “תימנית”, אולם החות’ים גם ממשיכים לתאם עם שאר חברות “ציר ההתנגדות” את “התגובה המשותפת” על הריגתו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, בטהראן ועל הסיכול של המפקד הצבאי של חזבאללה, פואד שכר, בבירות. “המקורות” הוסיפו כי תקיפת הכטב”ם החות’י בתל אביב ב-19 ביולי 2024 הייתה היחידה עד כה במסגרת “השלב החמישי” של ההסלמה, וכי “היכולות של הכוחות החות’ים בשלב החמישי שונות לחלוטין מהשלבים הקודמים, במיוחד בכל הנוגע לכטב”מים ולטילים בליסטיים וטילי שיוט עם טווחים חדשים”. בדיווח צוטטו גם “מקורות צבאיים יודעי דבר” שטענו כי החות’ים דנו עם “ציר ההתנגדות” בפגיעה באסדות הגז הטבעי הישראליות בים התיכון, באספקת הנפט ובמכלי הדלק בנמלי אשדוד וחיפה ובאזורים נוספים, וכי קיימת אפשרות לפעולה משותפת של החות’ים עם ההתנגדות האסלאמית בעיראק (אלאח’באר, 28 באוגוסט 2024).
• ב-25 באוגוסט 2024, נערכה פגישה של בכירי הצבא החות’י בצנעאא’, ובמסגרתה הצהיר שר ההגנה, מחמד אלעאטפי, כי הכוחות המזוינים התימנים נמצאים ברמת הכוננות הגבוהה ביותר כדי להנחית “מכות כואבות” בעומק “הישות הציונית”. הוא הוסיף כי “הישות הציונית” תשלם מחיר כבד על המשך הפגיעה בריבונות תימן ועל התקיפה באלחדידה. לפי אלעאטפי, בנק המטרות כולל את “הנקודות החשובות ביותר בשטח האויב” והוא הוגדר “בדייקנות מקסימלית ועבר ניתוח עמוק של מודיעין”. לטענתו, מערכי הטילים, הכטב”מים וחיל הים של החות’ים מחזיקים ביכולות שמאפשרות להם לבצע פעולות “מדויקות” (חשבון X של זרוע המדיה של הכוחות המזוינים החות’ים, 25 באוגוסט 2024).
• ב-23 באוגוסט 2024, נשא מנהיג התנועה החות’ית בתימן, עבד אלמלכ אלחות’י, את נאומו השבועי, בו הדגיש את ההשפעות הפסיכולוגיות שיש לעיכוב ביישום התגובה החות’ית לתקיפה הישראלית בנמל אלחדידה ובתקיפות התגמול של חזבאללה ואיראן בתגובה לסיכולים המיוחסים לישראל. לטענת אלחות’י, אחת הסיבות להשהיית התקיפות הללו היא תהליך התכנון, אך הוא ציין כי ההשהיה גם יוצרת “חרדה” בקרב האוכלוסייה בישראל שמצפה “לתגובה הבלתי נמנעת” (אלמסירה, 23 באוגוסט 2024).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 27 באוגוסט 2024: "מתקפת חזבאללה בתגובה לסיכול פואד שכר – תגובות ומשמעויות".
^[2] הארבעין: יום אבל של השיעים לציון ארבעים יום למותם של האימאם חסין בן עלי ושל רבים נוספים מבני משפחת עלי בן אבו טאלב בקרב כרבלאא' בשנת 61 להג'רה (שנת 680 לספירה הנוצרית). ביום זה נהוג לעלות לרגל לקברו של האמאם חסין בכרבלאא'.
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-23 ביולי 2024: "הסלמה בעימות בין ישראל והחות’ים – רקע ומשמעויות".

מאמרים נוספים בתחום