דוברים איראנים הגיבו לראשונה לחתימת ההסכם לשיתוף פעולה צבאי-ביטחוני, שנחתם ב-8 ביולי 2020 בין איראן לסוריה. על-פי ההסכם, צפויה איראן לספק לסוריה מערכות הגנה אווירית מתקדמות. דובר משרד החוץ האיראני אמר, כי לשיתוף הפעולה הצבאי הנמשך בין שתי המדינות יש חשיבות מיוחדת בעת הנוכחית, שבה סוריה ניצבת בפני “תוקפנות חיצונית וטרור”. דובר ממשלת איראן הצהיר, כי ההסכם מוכיח, ששתי המדינות ניצבות בחזית אחת במערכה נגד הטרור באזור. התקשורת האיראנית סיקרה בהרחבה את חתימת ההסכם והציגה אותו כעדות למחויבותה הנמשכת של איראן לסוריה ול”חזית ההתנגדות”; כצעד, שיוביל לשינוי מאזן הכוחות בין ישראל וסוריה; וכמסר לישראל ולארצות-הברית על רקע המשך התקיפות הישראליות בסוריה והחרפת הלחץ הכלכלי האמריקאי על סוריה.
דובר הכוחות המזוינים האיראנים הזהיר, כי אם ישראל תמשיך ב”פעולותיה הנפשעות”, היא תחוש את נחת זרועה של איראן. בהתייחסו לדיווחים על הרוגים איראנים בתקיפות ישראל בסוריה בשנים האחרונות, טען הדובר, כי מאז החלה איראן לשלוח “יועצים” לסוריה לפני כתשע שנים, נהרגו שמונה איראנים בלבד בתקיפות ישראל בסוריה, שבעה מהם בתקיפת צה”ל בשדה התעופה הסורי T4 באפריל 2018.
במוקד הפעילות המדינית עמדו בשבוע שעבר ביקורו הראשון של ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, בטהראן וביקור שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, בבגדאד. ראש הממשלה העיראקי נפגש במהלך ביקורו עם בכירי הממשל האיראני, בראשם המנהיג ח’אמנהאי, הנשיא רוחאני, יו”ר המג’לס ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי. שני הצדדים הדגישו את רצונם לקדם את הקשרים בין שתי המדינות, בעיקר בתחום הכלכלי. מנהיג איראן הצהיר בפגישתו עם אלכאט’מי, כי איראן אינה מתכוונת להתערב בענייניה הפנימיים של עיראק או בקשריה עם ארצות-הברית, אך מצפה ממנה להכיר בהשלכות החמורות של המשך נוכחותם של הכוחות האמריקאים בשטחה ולפעול להוצאתם. בביקורו בבגדאד נפגש שר החוץ זריף עם ראשי הממשל העיראקי, בכירים במיליציות השיעיות העיראקיות וראשי החבל הכורדי בצפון עיראק.
שירות הביטחון הכללי חשף וסיכל חולייה בראשות פעיל החזית העממית לשחרור פלסטין . החוליה תכננה לבצע פיגוע בישוב חריש ולחטוף חייל לצורך מיקוח ופעלה במימון ובמעורבות של איראן וחזבאללה.
המעורבות האיראנית בסוריה
דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), הגיב ב-13 ביולי 2020 לראשונה לחתימת ההסכם להרחבת שיתוף הפעולה הצבאי-ביטחוני, שנחתם ב-8 ביולי 2020 בין איראן לסוריה. על-פי ההסכם, צפויה איראן לספק לסוריה מערכות הגנה אווירית מתקדמות: מערכת טילי קרקע-אוויר לטווח ארוך מסוג Bavar-373 (שחזור איראני של מערכת S-300 הרוסית) ומערכת Khordad-3, מערכת טילי קרקע-אוויר לטווח בינוני, ולשפר את תפקוד מערכות ההגנה האווירית הרוסיות הפועלות בסוריה בהנחיית יועצים רוסים. מוסוי אמר, כי שיתוף הפעולה הצבאי בין איראן לסוריה אינו עניין חדש וכי שתי המדינות מקיימות ביניהן קשרים מדיניים, כלכליים, ביטחוניים וצבאיים מתמשכים לאורך שנים רבות. הוא ציין, כי לשיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות יש חשיבות מיוחדת בשלב הנוכחי, שבו סוריה ניצבת בפני תוקפנות חיצונית וטרור בהכוונת מעצמות בינלאומיות ואזוריות. מוסוי הדגיש, כי איראן מקיימת את נוכחותה בסוריה על בסיס הזמנת ממשלת סוריה וכי שיתוף הפעולה הנרחב בין שתי המדינות בכל התחומים יימשך עד לתבוסת “הקבוצות הטרוריסטיות” הפועלות במדינה (איסנ”א, 13 ביולי 2020).
דובר ממשלת איראן, עלי רביעי (Ali Rabiei), הצהיר, כי ההסכם לשיתוף פעולה צבאי וביטחוני בין איראן לסוריה מוכיח, ששתי המדינות ניצבות בחזית אחת במערכה נגד הטרור באזור. הוא ציין, כי המלחמה בטרור לא הסתיימה וכי ללא חיזוק עוצמתה הצבאית של “חזית ההתנגדות”, הטרוריסטים עלולים לשוב לאזור. רביעי הוסיף, כי אף על-פי שההסכם מתמקד בשיתוף הפעולה הצבאי, הביטחוני והטכנולוגי בין שתי המדינות, הרי שראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים האיראנים, מחמד-חסין באקרי (Mohammad-Hossein Baqeri), דן בפגישותיו בסוריה גם בשיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות, ובכלל זה בהשתתפות חברות איראניות ומומחים מהכוחות המזוינים האיראנים בשיקומה הכלכלי של סוריה (מהר, 14 ביולי 2020).
התקשורת האיראנית סיקרה בהרחבה את חתימת ההסכם, שהוצג על-ידה כעדות למחויבותה הנמשכת של איראן לסוריה ול”חזית ההתנגדות”; כצעד, שיוביל לשינוי מאזן הכוחות בין ישראל וסוריה; וכמסר לישראל ולארצות-הברית על רקע המשך התקיפות הישראליות בסוריה והחרפת הלחץ הכלכלי האמריקאי על סוריה. בפרשנות, שפרסם האתר עצר-י איראן (Asr-e Iran, 12 ביולי 2020), נכתב, כי החלק החשוב ביותר בהסכם נוגע לחיזוק מערכות ההגנה האווירית של סוריה על-ידי איראן, שמשמעותו עימות ישיר עם ישראל. לסוריה אין יכולת להתמודד בעצמה עם המתקפות הישראליות הנמשכות, למנוע אותן או להגיב להן, מה שהוביל להגברת התקיפות הישראליות על יעדים בסוריה המשמשים את איראן, הכוחות הנתמכים על-ידה וחזבאללה. אם אכן תצליח איראן לשדרג את מערכות ההגנה האווירית של סוריה ולהעמיד לרשותה את יכולותיה בתחומי הטילים וההגנה האווירית, ישנה הדבר את מאזן הכוחות בין סוריה וישראל. זאת ועוד, חיזוק המערכות הסוריות על-ידי איראן יכול לשמש מודל עבור מדינות אחרות באזור, שעשויות לגלות עניין בסיוע צבאי איראני.
ראש המרכז למחקרים אסטרטגיים וליחסים בינלאומיים בטהראן, סיד אמיר מוסוי (Seyyed Amir Mousavi), אמר בריאיון לסוכנות הידיעות איסנ”א (12 ביולי 2020), כי היה נכון לחתום על הסכם לשיתוף פעולה צבאי וביטחוני בין איראן לסוריה במועד מוקדם יותר. הוא ציין, כי אף על-פי שרוב פרטי ההסכם טרם פורסמו ונותרו חשאיים, להסכם תהיה השפעה רבה על ההתפתחויות במזרח התיכון. לדבריו, הצבת מערכות הגנה אווירית איראניות בסוריה עשויה לחולל שינויים משמעותיים במאזן האזורי ולהעמיד לרשות סוריה יכולות צבאיות אסטרטגיות. הוא הוסיף, כי בחתימה על ההסכם הצליחה איראן “לשבור” את “חוק קיסר” האמריקאי והוכיחה, שהיא מחויבת לבעלות בריתה ושארצות-הברית אינה מסוגלת לתקוע טריז בין איראן לשותפותיה, בהן סוריה ולבנון.
סוכנות הידיעות מהר (Mehr, 12 ביולי 2020) הציגה את ההסכם כביטוי לעומק האסטרטגי של קשרי איראן וסוריה. במאמר פרשנות, שפרסמה הסוכנות, נכתב, כי אחת המטרות המרכזיות של הלחצים, שהופעלו על איראן בחודשים האחרונים, הייתה לאלצה לסגת מסוריה ולאפשר ל”ציונים” לפגוע ב”ציר ההתנגדות”. החתימה על ההסכם האסטרטגי בין טהראן ודמשק מהווה מכה מוחצת לאסטרטגיית הלחצים נגד איראן ול”חוק קיסר”, שנועד למנוע שיתוף פעולה בין סוריה למדינות אחרות.
האתר נור ניוז (Nournews, 14 ביולי 2020), הקשור למועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן, העריך, כי חשיבות ההסכם נעוצה בשיפור יכולתה של סוריה להתמודד עם המתקפות הישראליות ובחשיפת השקרים שמאחורי ההסברה הישראלית, המערבית והערבית, שניסתה בחודשים האחרונים להציג מצג שווא של הסכמות בין רוסיה לארצות-הברית בנוגע לנסיגת איראן מסוריה. ההסכם מוכיח, כי שיתוף הפעולה ארוך הטווח בין איראן וסוריה והמשך התמיכה ב”חזית ההתנגדות” נמצאים בראש סדר העדיפויות של ממשלת סוריה וכי היא נותרה מחויבת לשותפות האסטרטגית שלה עם איראן. כמו כן, ההסכם מספק הוכחה נוספת למאמצי איראן לחזק את יכולותיהן ההגנתיות של מדינות האזור במאמץ להכשיר את הקרקע להוצאת המדינות הזרות מהאזור.
נשיא איראן, חסן רוחאני, שוחח ב-16 ביולי 2020 בטלפון עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. בשיחה דנו השניים ביחסים בין שתי המדינות, בעתיד הסכם הגרעין ובהתפתחויות בסוריה. הנשיא רוחאני הדגיש את הצורך בהמשך שיתוף הפעולה בין איראן, רוסיה ותורכיה במסגרת תהליך אסטנה לפתרון המשבר בסוריה (פארס, 16 ביולי 2020).
דובר הכוחות המזוינים האיראנים, אבו-אלפצ’ל שכארצ’י (Abolfazl Shekarchi), הזהיר, כי אם “הציונים” ימשיכו בפעולותיהם הנפשעות, הם יחושו את נחת זרועם של איראן ו”ציר ההתנגדות”. שכארצ’י התייחס לדיווחים, שהתפרסמו לכאורה בתקשורת הישראלית והמערבית על “מאות או אלפים” של הרוגים איראנים בתקיפות ישראל בסוריה וטען, כי מדובר בדיווחים שקריים. לדבריו, בתשע השנים האחרונות, מאז החלה איראן לשלוח “יועצים” לסוריה במסגרת “המערכה נגד הטרוריסטים של דאעש”, נהרגו בסך הכל שמונה איראנים בתקיפות ישראל בסוריה, שבעה מהם בתקיפת צה”ל בשדה התעופה הסורי T4 ב-9 באפריל 2018 (תסנים, 16 ביולי 2020).
דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), בירך על הבחירות לבית הנבחרים הסורי, שהתקיימו ב-19 ביולי 2020. הוא ציין, כי איראן מקווה, שהבחירות הפרלמנטריות יהוו שלב חיובי לקראת שלום, יציבות וקידום הדיאלוג הפנים-סורי (תסנים, 20 ביולי 2020).
המעורבות האיראנית בעיראק
שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף (Mohammad Javad Zarif), הגיע ב-19 ביולי לביקור רשמי בבגדאד. במהלך ביקורו נפגש זריף עם נשיא עיראק, ברהם צאלח (Barham Salih); ראש הממשלה, מצטפא אלכאט’מי; שר החוץ, פואד חסין (Fuad Hussein); יו”ר הפרלמנט, מחמד אלחלבוסי (Mohammed al-Halbousi); וראש הרשות השופטת, פאא’ק זידאן (Faik Zaidan), ודן עימם בחיזוק הקשרים בין שתי המדינות, במיוחד במישור הכלכלי, בהמשך המערכה נגד טרור דאעש בעיראק ובשיתוף הפעולה נגד התפרצות הקורונה. כמו כן, נפגש זריף עם פאלח אלפיאצ’ (Faleh al-Fayyad), מפקד “הגיוס העממי” (ארגון הגג של המיליציות השיעיות העיראקיות), עם האדי אלעאמרי, מנהיג סיעת המיליציות השיעיות אלפתח, ועם עמאר אלחכים, ראש הסיעה השיעית העיראקית “החוכמה הלאומית”, ועם ראשי החבל הכורדי בצפון עיראק. עם נחיתתו בבגדאד, חלק זריף כבוד לקאסם סלימאני ולאבו-מהדי אל-מוהנדס במקום בו בוצעה ההתנקשות בחייהם על-ידי ארצות-הברית בינואר 2020.
עם הגיעו לבגדאד הצהיר זריף, כי הוא שמח לבקר בבגדאד לראשונה מאז הקמת הממשלה העיראקית החדשה ולקראת ביקור ראש ממשלת עיראק בטהראן. במסיבת עיתונאים משותפת עם שר החוץ העיראקי אמר זריף, כי חיסולם של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני, ושל מפקד “גדודי חזבאללה”, אבו-מהדי אלמהנדס, על-ידי ארצות-הברית בינואר 2020 הסב נזק כבד למאבק בטרור. הוא ציין, כי איראן רואה חשיבות בכך שריבונות עיראק לא תיפגע ומעוניינת בעיראק חזקה ובטוחה המקיימת קשרים טובים עם כל שכנותיה וממלאת תפקיד משפיע באזור. הוא הוסיף, כי שתי המדינות מקיימות ביניהן קשרים כלכליים טובים, בכלל זה בתחומי האנרגיה והמסחר, חרף התפרצות הקורונה. הוא הביע תקווה, שיהיה ניתן להגדיל את היקף הקשרים המסחריים בין המדינות ל-20 מיליארד דולרים בשנה. שר החוץ העיראקי אמר במסיבת העיתונאים, כי ארצו חותרת לקשרים מאוזנים עם כל שכנותיה וכי הסכים עם עמיתו האיראני על הצורך לשמור על ריבונות עיראק (פארס, 19 ביולי 2020).
בפגישה עם ראש ממשלת עיראק אמר זריף, כי איראן רואה בביקור אלכאט’מי בטהראן שלב חדש בשיתוף הפעולה בין שתי המדינות. אלכאט’מי הדגיש את חשיבות הקשרים בין איראן ועיראק ואת הצורך להרחיבם בתחומים השונים לטובת האינטרסים של שתי המדינות ולשם חיזוק הביטחון באזור (פארס, 19 ביולי 2020).
בפגישתו עם מפקד “הגיוס העממי” (אלחשד אלשעבי), פאלח אלפיאצ’, דן שר החוץ ביחסים בין איראן למיליציות השיעיות בעיראק, בהשלכות חיסול סלימאני ואלמהנדס ובסוגיית נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק (פארס, 19 ביולי 2020).
ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, הגיע ב-21 ביולי 2020 לביקור רשמי בטהראן, הראשון מאז נבחר כראש ממשלה במאי 2020. במהלך ביקורו נפגש אלכאט’מי עם בכירי הממשל האיראני, בראשם המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, הנשיא חסן רוחאני, יו”ר המג’לס, מחמד באקר קאליבאף, ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני. לראש ממשלת עיראק התלוותה בביקורו משלחת מדינית-כלכלית רמת דרג. לפי העיתון הלבנוני בעל הנגישות לחזבאללה “אלאח’באר” (22 ביולי 2020), נפגש אלכאט’מי בטהראן גם עם מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני.
במסיבת עיתונאים משותפת לנשיא איראן ולראש ממשלת עיראק אמר הנשיא רוחאני, כי שתי המדינות מעוניינות להרחיב את הקשרים המסחריים ביניהן להיקף של 20 מיליארד דולרים ולממש את כל ההסכמים, שנחתמו ביניהן במהלך ביקורו של רוחאני בבגדאד במרץ 2019. הוא ציין, כי איראן מוכנה לעמוד לצד עיראק לשם כינון יציבות בעיראק ובאזור ולסייע לה בציוד רפואי לנוכח התפרצות הקורונה. ראש ממשלת עיראק אמר, כי ביקורו נועד לחזק את הקשרים הבילטרליים בין המדינות בצל האתגרים הניצבים בפניהן, בראשם התפרצות הקורונה וקריסת מחירי הנפט, וכי העם העיראקי מעוניין בקשרים מצוינים ובשיתוף פעולה עם איראן בהתבסס על עקרון אי-התערבות בעניינים הפנימיים של שתי המדינות. הוא הודה לאיראן על הסיוע, שהעניקה לעיראק במערכה נגד דאעש, ואמר, כי עיראק לא תשכח לאיראן את תמיכתה במאבק נגד הטרור ומסיבה זו סייעה לאיראן לצלוח את האתגרים הכלכליים הניצבים בפניה. הוא הוסיף, כי עיראק לא תאפשר להציב איום על איראן משטחה (אירנ”א, 21 ביולי 2020).
בפגישת ראש ממשלת עיראק עם מנהיג איראן (פגישתו הראשונה עם אורחים זרים מאז התפרצות הקורונה לפני כחמישה חודשים), אמר ח’אמנהאי, כי לאיראן לא הייתה ולא תהיה כל כוונה להתערב בענייניה הפנימיים של עיראק וכי היא מעוניינת בעיראק חזקה ועצמאית השומרת על לכידותה הטריטוריאלית ועל אחדותה. הוא ציין, כי עמדת ארצות-הברית בנוגע לעיראק מנוגדת לחלוטין לזו של איראן וכי זו מתנגדת לעיראק עצמאית וחזקה. לדבריו, ארצות-הברית אינה מייחסת כל חשיבות לשאלת זהותו של ראש ממשלת עיראק, משום שהיא מעוניינת בממשלה, שתהיה דומה לממשלתו של פול ברמר, ששימש כנציב העליון של עיראק לאחר כיבושה על-ידי ארצות-הברית בשנת 2003. ח’אמנהאי הוסיף, כי איראן אינה מתערבת בנוגע לקשריה של עיראק עם ארצות-הברית, אך מצפה, שעיראק תכיר את ארצות-הברית, תדע שנוכחותה בכל מדינה היא מקור לשחיתות, לחורבן ולהרס, ושתפעל להוצאת האמריקאים משטחה. הוא הדגיש את תמיכת איראן בממשלתו של אלכאט’מי וקרא להרחבת הקשרים בין שתי המדינות בכל התחומים חרף התנגדות ארצות-הברית. עוד אמר ח’אמנהאי, כי איראן לא תשכח לעולם את הרג סלימאני על-ידי ארצות-הברית ותכה בה באופן דומה (פארס, 21 ביולי 2020).
ערב ביקורו של אלכאט’מי בטהראן, פרסמה סוכנות הידיעות תסנים, המזוהה עם משמרות המהפכה, מאמר פרשנות תחת הכותרת: “אילו ציפיות יש לטהראן מאלכאט’מי?” (20 ביולי 2020). במאמר נכתב, כי איראן מצפה, שראש ממשלת עיראק ימשיך את מדיניות החוץ של קודמו, עאדל עבד אלמהדי, במיוחד בכל הקשור לקשרי ארצו עם איראן. בתחום הכלכלי חותרת איראן להרחבת היקף המסחר עם עיראק ל-20 מיליארד דולרים ומצפה מעיראק להקל על העברת סחורות במעברי הגבול, שנפגעה בעקבות הסנקציות האמריקאיות והתפרצות הקורונה, ולייצר מנגנון להסדרת החוב העיראקי לאיראן. בתחום המדיני, מצפה טהראן מראש ממשלת עיראק לקדם את החלטת הפרלמנט העיראקי בנוגע להוצאת הכוחות האמריקאים מעיראק ולסייע ביישוב חילוקי הדעות בין איראן לערב הסעודית באמצעות העברת מסר לריאד לפיו מדיניות החוץ בה נקטה בשנים האחרונות ערערה את היציבות באזור.
שגריר איראן בעיראק, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), הודיע, כי איראן שלחה טון סיוע רפואי לעיראק כדי לסייע לה בהתמודדות עם התפרצות הקורונה. הסיוע נשלח במקביל לביקורו של שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, בבגדאד. מסג’די ציין, כי קיים שיתוף פעולה טוב בין משרדי הבריאות של שתי המדינות (אירנ”א, 19 ביולי 2020).
המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית
שירות הביטחון הכללי התיר ב-21 ביולי 2020 לפרסם, כי במסגרת פעילות משותפת עם צה”ל נחשפה וסוכלה בחודשים האחרונים פעילות טרור במסווה של ארגון אזרחי בשם “אלשבאב אלקומי אלערבי”. על-פי דיווח שירות הביטחון, חשיפת הפעילות החלה בחקירתו של יזן אבו-צלאח, פעיל החזית העממית, תושב עראבה שברשות הפלסטינית, במסגרתה התקבל מידע על תכנון פיגוע בישוב חריש וטיפת חייל לצורך מיקוח. לאור ממצאי חקירתו של אבו-צלאח, נעצר לחקירה בן דודו, מחמד אבו-צלאח, תושב ביר זית, שמסר בחקירתו, כי הארגון מקיים אימונים משותפים עם גורמים באיראן, וכן עם חזבאללה וצבא סוריה. בראש הארגון עומד אסעד אלעאמלי (המכונה “ד’ו אלפקאר), אשר פועל מלבנון ומהווה איש הקשר של הארגון מול איראן וחזבאללה (Ynet, 21 ביולי 2020).
נשיא איראן לשעבר, מחמוד אחמדינז’אד, נפגש ב-21 ביולי 2020 בלשכתו עם השגריר הפלסטיני בטהראן, צלאח אלזואוי (Salah al-Zawawi). בפגישה סקר השגריר הפלסטיני בפני נשיא איראן לשעבר את ההתפתחויות בזירה הפלסטינית ואת תוכנית הסיפוח של ישראל בהתאם ל”עסקת המאה” של הנשיא טראמפ. אחמדינז’אד אמר, כי שאלת פלסטין אינה קשורה אך ורק לעמי האזור או לעולם המוסלמי, כי אם לעולם כולו וכי האנושות כולה צריכה להתגייס לפתרונה, ובכלל זה המוסלמים והנוצרים (חשבון הטוויטר של הנשיא לשעבר אחמדינז’אד, 21 ביולי 2020).
