מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (13-6 באוגוסט 2024)

תגובות למינוי

• ב-9 באוגוסט 2024, פרסם דובר הזרוע הצבאית של חמאס, אבו עבידה, הודעה כי גדודי עז אלדין אלקסאם נשבעים אמונים לראש הלשכה המדינית של חמאס, יחיא אלסנואר, ומצהירים על נכונותם המלאה ליישם את החלטותיו.^[1] עוד נמסר בהודעה כי המינוי של אלסנואר כיורשו של אסמאעיל הניה מעידה על לכידות התנועה וכוחה (ערוץ הטלגרם של דובר הזרוע הצבאית, 9 באוגוסט 2024).
• דווח כי תנועת חמאס דנה בבחירת סגן חדש לראש הלשכה המדינית שיחליף את יחיא אלסנואר בניהול ענייני התנועה מחוץ לרצועת עזה, וזאת מאחר שאלסנואר נאלץ להסתתר בשל תנאי המלחמה. עוד דווח כי חמאס שוקלת מינוי של ראש לשכה מדינית חדש ברצועת עזה במקומו של אלסנואר. לפי הדיווח, יש תוכניות לערוך ישיבת מועצת שורא כללית לבחירת הסגן החדש, אולם המצב הביטחוני מקשה על קיום הישיבה כפי שהיה נהוג בעבר (אלקדס אלערבי, 11 באוגוסט 2024).
•  כרזה שפורסמה בביטאון חמאס מנתה את המסרים מאחורי בחירת יחיא אלסנואר לראש הלשכה המדינית החדש: חמאס מאוחדת מאחורי הנהגתה; ההתנקשות בבכירים לא תיצור כאוס בתנועה; מכה נוספת למודיעין הישראלי לאחר המכה שספג ב-7 באוקטובר 2023; המשך סמלי למבצע “מבול אלאקצא”, שלאלסנואר חלק גדול בהוצאתו לפועל; פניה של חמאס עדיין מכוונות ל”התנגדות” והיא דבקה בבחירה זו; כל הלחצים לא יוכלו להסיט את חמאס מעקרונותיה החזקים (אלרסאלה, 12 באוגוסט 2024).

• “מקורות יודעי דבר” מסרו כי יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, מנע פרסום הצהרה של הוועדה המרכזית של פתח שבירכה את יחיא סנואר על מינויו לראש הלשכה המדינית של חמאס. לפי “המקורות”, אבו מאזן ביקש לשנות את הנוסח ולמחוק מההצהרה כי פתח מקבלת בברכה את המינוי. לטענת “המקורות” אבו מאזן זעם כאשר גילה על נוסח ההצהרה שהתקבל בישיבה שבה לא נכח ומיד דרש את מחיקת הקטעים (אלשאהד, 11 באוגוסט 2024).
• חבר המועצה המהפכנית של פתח, אסאמה עלי, תקף בחריפות את חמאס ואת ראשיה, אסמאעיל הניה ויחיא אלסנואר, וטען כי מינויו של סנואר הוא פרס ניחומים על כך שהביא להרס רצועת עזה. בנוסף, טען עלי כי “הפשע שמתרחש ברצועת עזה הוא חסר תקדים והוא בוצע על ידי חמאס, וכי ברור שהנהגת חמאס רוצה להיפטר מהקטסטרופה של המלחמה, ולכן “הלבישו את אלסנואר כדי שראשו יעוף, כמו שראשו של הניה עף” (אלשאהד, 9 באוגוסט 2024).
• סגן מזכ”ל החזית העממית לשחרור פלסטין, ג’מיל מזהר, אמר כי בחירת יחיא אלסנואר כראש הלשכה המדינית של חמאס הייתה תגובה ראשונית ל”אויב”. לדבריו, אלסנואר, ביחד עם הנהגת חמאס, ייתן תנופה חדשה לתנועה, משום שהוא מסוגל ליצור אחדות לאומית (אלמיאדין, 8 באוגוסט 2024)

השפעת המינוי על המשא ומתן להפסקת אש

• “מקורות” בחמאס ברצועת עזה מסרו כי מיקומו המדויק של ראש הלשכה המדינית, יחיא אלסנואר, אינו ידוע, מלבד קבוצה מצומצמת של אנשים מהימנים שמבטיחים את הקשר בינו לבין יתר חברי הנהגת התנועה. לפי הדיווח, מחמד אלסנואר, אחיו של יחיא אלסנואר, הוא זה שאחראי לפיקוח על מקום מחבואו ותנועותיו. כמו כן, דווח כי אלסנואר שומר על קשר עם הנהגת חמאס בדרכים מורכבות, ולעיתים שולח הנחיות ומכתבים בכתב יד או באופן מודפס, אשר מועברים בסודיות מוחלטת. במקרים מיוחדים, אלסנואר אף יוצר קשר טלפוני. “המקורות” ציינו כי אלסנואר מנהל את המשא ומתן על הפסקת אש בצורה שקולה, ואף הביע “גמישות מפתיעה”, מתוך רצון “לעצור את שפיכות הדמים” ולהביא לסיום הלחימה (אלשרק אלאוסט, 12 באוגוסט 2024).
• “מקורות מקורבים למתווכות” במשא ומתן להפסקת אש אמרו כי המינוי של יחיא אלסנואר לראש הלשכה המדינית של חמאס עלול לעכב את המשא ומתן בשל עמדתו הנוקשה של אלסנואר לגבי המשך המלחמה. “המקורות” ציינו כי זמן קצר לאחר מינויו, יצר סנואר קשר עם המתווכים המצרים כדי להעביר מסר תקיף שבו דרש נסיגה ישראלית מלאה מרצועת עזה ושחרורם של עצורים פלסטינים בעלי פרופיל גבוה, בהם מרואן ברע’ות’י ואחמד סעדאת, כחלק מהסכם הפסקת אש לסיום המלחמה. כמו כן, הוא הודיע למצרים כי הוא מתנגד באופן בלתי מתפשר לכך שהרשות הפלסטינית תנהל את הרצועה ביום שאחרי המלחמה. אלסנואר אף הבהיר כי הוא מתנגד להצעה שכוח רב-לאומי יוצב ברצועה אחרי המלחמה כדי לשמור על הביטחון עד שיתקיימו בחירות (The National, 9 באוגוסט 2024).
• בכיר חמאס השוהה בלבנון, אסאמה חמדאן, ציין כי עד כה, המשא ומתן התנהל לפי החלטות של הנהגת חמאס, וכי אלסנואר “לא היה רחוק מהן”. הוא הוסיף כי המשא ומתן ימשיך גם לאחר מינויו של אלסנואר וכי “הבעיה היא לא אצל חמאס, אלא אצל ממשלת ישראל ואצל ארה”ב” (סוכנות אנאדולו, 7 באוגוסט 2024).
• שלושה “מקורות פלסטיניים” מסרו כי ח’ליל אלחיה, ששימש סגנו של יחיא אלסנואר בלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, אמור להמשיך להוביל את המשא ומתן העקיף עם ישראל להפסקת אש תחת הנחייתו של אלסנואר. אחד ה”מקורות” ציין כי אלחיה נהנה מהאמון הן של ראש הלשכה המדינית של חמאס לשעבר, אסמאעיל הניה, והן של אלסנואר והוא צפוי להמשיך להיות הפנים הדיפלומטיות של התנועה.

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• הפעילות בשבוע האחרון התמקדה באזור רפיח ובאזור ח’אן יונס שבדרום הרצועה. כוחות קרקעיים ואוויריים תקפו פעילי טרור, השמידו תשתיות טרור ומשגרי רקטות ואיתרו מנהרות ואמצעי לחימה (אמל”ח) רבים.
• רפיח: כוחות צה”ל המשיכו בפעילות במרחב רפיח. הכוחות הרגו עשרות פעילי טרור בתקיפות מהקרקע ומהאוויר והשמידו תשתיות טרור. במהלך הסריקות, איתרו הכוחות מעברים שפתחו פעילי הטרור בקירות של בתי מגורים, ובאחד המבנים אותר פיר מנהרה בחדר אמבטיה. ב-11 באוגוסט 2024, סיכל כלי טיס של חיל האוויר פעילי טרור שזוהו בעת שיצאו מפיר מנהרה (דובר צה”ל, 13-6 באוגוסט 2024).
• ח’אן יונס: ב-9 באוגוסט 2024, פתחו כוחות צה”ל בפעילות מחודשת בח’אן יונס לאחר שהתקבל מידע על הימצאות פעילי טרור ותשתיות טרור. הכוחות הרגו עשרות פעילי טרור חמושים, איתרו תשתיות טרור מעל ומתחת לקרקע והשמידו אתרים שמהם שוגרו רקטות לשטח ישראל. במקביל, כלי טיס של חיל האוויר תקפו עשרות יעדים, בהם מחסני אמצעי לחימה ומתחמי כינוס. ב-11 באוגוסט 2024, נהרג לוחם צה”ל בקרב בח’אן יונס (דובר צה”ל, 13-9 באוגוסט 2024). לפני תחילת הפעילות, קרא צה”ל לתושבים להתפנות מאלסלקא, אלקרארה, בני סהילא, עבסאן וח’רבת ח’זאנה ומשכונות שיח’ נאצר, מרכז ח’אן יונס, אלסטר ואלמחטה, ולעבור לאזור אלמואסי שבמערב הרצועה (חשבון X של אביחי אדרעי, 8 באוגוסט 2024).

     
מימין: מפת הפינוי בח’אן יונס (חשבון X של אביחי אדרעי, 8 באוגוסט 2024).
משמאל: אמצעי לחימה שהתגלו בפעילות בח’אן יונס (דובר צה”ל, 10 באוגוסט 2024)

פעילות נגד תשתיות חמאס במתחמים אזרחיים ברצועת עזה^[2]

• ב-8 באוגוסט 2024, תקפו מטוסי קרב של חיל האוויר מתחמי פיקוד ושליטה של חמאס שפעלו בבתי הספר עבד אלפתח חמודה ואלזהראא שבדרג’ תפאח בעיר עזה. המתחמים שימשו גם לתכנון ולהוצאה לפועל של פעולות טרור נגד כוחות צה”ל ונגד שטח מדינת ישראל (דובר צה”ל, 8 באוגוסט 2024). אנשי ההגנה האזרחית ברצועת עזה טענו כי 16 בני אדם נהרגו בתקיפה (ערוץ הטלגרם של ערוץ אלאקצא, 8 באוגוסט 2024).
• ב-10 באוגוסט 2024, תקף כלי טיס של חיל האוויר באמצעות שלושה חימושים מדויקים מפקדה צבאית של חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) שמוקמה במסגד במתחם בית הספר אלתעבין בדרג׳ תפאח, אשר משמש גם כמחסה לתושבי העיר עזה. המפקדה שימשה את חמאס והגא”פ לקידום פעילות טרור נגד כוחות צה”ל ונגד שטח ישראל. לפי צה”ל, אומתה זהותם של לפחות 31 פעילי טרור של חמאס והגא”פ שנהרגו בתקיפה, בהם מפקדי מחלקות ומפקדי חוליות (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 12-10 באוגוסט 2024). לטענת חמאס, בתקיפה נהרגו לפחות מאה אזרחים, בהם ילדים, עובדי ציבור, אנשי דת ופרופסורים שאינם קשורים לפעילות צבאית (ערוץ הטלגרם של ערוץ אלאקצא, 10 באוגוסט 2024).

   
תמונותיהם של 31 פעילי הטרור שנהרגו במפקדת חמאס והגא”פ במתחם בית הספר
(דובר צה”ל, 12 באוגוסט 2024)

שיגור רקטות

• השבוע נמשכו שיגורי הרקטות מרצועת עזה לעבר יישובי עוטף עזה ואזור אשקלון. להלן האירועים הבולטים:
  • 6 באוגוסט 2024: שלוש רקטות שוגרו מצפון רצועת עזה לעבר אשקלון ויישובי עוטף עזה. רקטה אחת יורטה ושתיים נפלו בשטחים פתוחים. לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 6 באוגוסט 2024). גדודי ירושלים של הגא”פ קיבלו אחריות על ירי מטח רקטות לעבר אשקלון, שדרות, נירים ויישובי עוטף עזה בתגובה ל”פשעי האויב הציוני נגד בני עמנו הפלסטיני” (ערוץ הטלגרם של ההסברה הקרבית של פלוגות ירושלים, 6 באוגוסט 2024).
  • 9 באוגוסט 2024: שתי רקטות נפלו בשטחים פתוחים באזור כיסופים ועין השלושה (תקשורת ישראלית, 9 באוגוסט 2024).
  • 10 באוגוסט 2024: ארבע רקטות שוגרו מאזור ח’אן יונס לכיסופים. לא היו נפגעים, שריפה פרצה באזור (תקשורת ישראלית, 10 באוגוסט 2024).
  • 12 באוגוסט 2024: רקטה ששוגרה מח’אן יונס נפלה בשטח פתוח באזור עין השלושה בעוטף עזה. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק (תקשורת ישראלית, 12 באוגוסט 2024). גדודי המג’אהדין נטלו אחריות על תקיפת דרום עוטף עזה באמצעות שתי רקטות 107 מ”מ (ערוץ הטלגרם של גדודי המג’אהדין, 12 באוגוסט 2024).

שיגור רקטות בחתך חודשי

שיגור רקטות בחתך שנתי

סוגיית החטופים והסכם הפסקת אש

• ב-8 באוגוסט 2024, פרסמו מנהיגי ארה”ב, מצרים וקטר הצהרה משותפת שקראה להשלים את ההסכם על הפסקת אש במלחמה ברצועת עזה ושחרור החטופים בתמורה לאסירים פלסטינים. בהצהרה נאמר כי ההסכם מבוסס על העקרונות שהציג נשיא ארה”ב ביידן ב-31 במאי 2024 ואשר אומצו בהחלטה 2735 של מועצת הביטחון של האו”ם. המנהיגים הבהירו כי “אין יותר זמן לבזבז ואין מקום לתירוצים מאף צד” וכי יש לשחרר את החטופים וליישם הפסקת אש. כמו כן, הם קראו לכל הצדדים לקיים מפגש דחוף בדוחה או בקהיר ב-15 באוגוסט 2024 כדי לגשר על כל הפערים שנותרו ולהשלים את ההסכם (אתר הבית הלבן, 8 באוגוסט 2024).
• “מקור מיוחד” שקשור לחמאס אמר כי התנועה אינה מאמינה שההצהרה של שלושת המנהיגים מהווה בסיס איתן להשגת הסכם הפסקת אש (אלמיאדין, 9 באוגוסט 2024).
• בהודעה רשמית שפרסמה חמאס בתגובה להצהרת המנהיגים, קראה התנועה למתווכות להציג תוכנית ליישום ההצעה שמבוססת על המתווה של הנשיא ביידן ועל החלטת מועצת הביטחון, במקום ללכת לסבבים נוספים של משא ומתן או להציג הצעות חדשות. עוד טענה התנועה כי היא “להוטה” להגיע להסכם הפסקת אש וכי היא הפגינה “את כל הגמישות והחיוביות הנדרשת”, בעוד שישראל לא הפגינה רצינות לגבי הפסקת אש קבועה והמשיכה ב”תוקפנות” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 11 באוגוסט 2024).
• בכיר חמאס השוהה בלבנון, אסאמה חמדאן, אמר כי המתווכות הציגו לחמאס הצעה בתחילת חודש יולי 2024 והבטיחו כי הממשל האמריקאי ערב לכך שישראל תסכים להצעה. לדבריו, חמאס אינה צריכה להגיע למשא ומתן מאחר שהיא כבר קיבלה את ההצעה, והוא קרא למתווכים לנקוט “בצעד החלטי” כדי לחייב את הממשלה הישראלית ליישם את ההצעה ולא לתת לה “עוד זמן והזדמנויות לבזבז זמן כדי להמשיך במעשי הטבח” (ערוץ אלערבי, 12 באוגוסט 2024).
• חבר הלשכה המדינית של חמאס, עזת אלרשק, האשים כי ראש ממשלת ישראל נתניהו אינו מעוניין בהגעה להסכם, אלא בהמשך המלחמה. לטענתו, כל מאמצי חמאס להגיע להסכם נתקלו “בעיקשות ובהתחמקות” של נתניהו. הוא קרא לקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ על ממשלת ישראל להפסיק את המלחמה ולהגיע להסכם (ערוץ הטלגרם של עזת אלרשק, 12 באוגוסט 2024).
• בכיר חמאס, מחמוד מרדאוי, אמר כי כל זמן שארה”ב לא תשנה את עמדתה בנוגע ללחץ על ראש הממשלה נתניהו, המפגש ב-15 באוגוסט 2024 אינו מהווה הזדמנות אמיתית לקידום המשא ומתן מאחר שנתניהו מאמין שמחיר עסקה הוא פירוק הממשלה שלו. הוא הוסיף כי אין טעם במשא ומתן כל עוד נתניהו לא יודיע בקבינט ובפומבי על שינוי בעמדתו, וכל עוד לא יושגו הבנות. מרדאוי הבהיר שחמאס לא תיקח חלק בהרגעת האזור באמצעות כניסה למשא ומתן במטרה למנוע את תגובת “ציר ההתנגדות” (חשבון X של מחמוד מרדאוי, 13 באוגוסט 2024).
• “מקור מצרי” מסר כי נעשו ניסיונות מצריים לשכנע את חמאס להשתתף בסבב פגישות המשא ומתן במסגרת הפסגה המתוכננת ב-15 באוגוסט 2024. לפי “המקור”, השתתפות חמאס תאפשר לתנועה להפריך את הטענות הישראליות על כך שחמאס היא זו שמכשילה את מאמצי הפסקת האש וכי היא תוכל לפעול באופן באופן גלוי ומשותף עם המתווכות כדי להגיע להפסקת אש (אלאח’באר, 13 ביולי 2024).
• “מקורות” מסרו כי חמאס דורשת לשחרר את בכיר פתח הכלוא בישראל, מרואן אלברע’ותי, ומנהיגי ארגונים פלסטיניים נוספים בשלב הראשון של העסקה לשחרור החטופים. “המקורות” הוסיפו כי ארה”ב והמתווכות רואות את הדרישה כמקובלת וכי היא זוכה לתמיכתן. עוד מסרו “המקורות” כי דרישת חמאס לשחרר את אלברע’ותי מגיעה מתוך הבנה כי התנועה לא תוכל לשוב לשלטון ברצועת עזה וכי בכיר פתח נחשב ל”אמין” אם הוא יתפוס את השלטון ברצועה (סקאי ניוז בערבית, 9 באוגוסט 2024).

נפגעים פלסטינים

• משרד הבריאות ברצועת עזה (הנשלט ע”י חמאס) עדכן (נכון ל-13 באוגוסט 2024, שעה 14:00) כי מאז תחילת המלחמה נהרגו 39,929 פלסטינים ונפצעו 92,240 (דף הפייסבוק של משרד הבריאות בעזה, 13 באוגוסט 2024).
• כלי טיס של חיל האוויר ביצעו סיכולים ממוקדים נגד פעילי טרור:
  • ב-9 באוגוסט 2024, נהרג וליד אלסוסי, פעיל בזרוע הצבאית של חמאס וראש תחום במנגנון הביטחון הכללי של הארגון בדרום הרצועה. אלסוסי היה אחראי על הפעלת מקורות אנושיים (יומינט) ושותף פעיל בגיבוש תמונת המודיעין של חמאס ברצועת עזה (דובר צה”ל, 10 באוגוסט 2024).
  • ב-8 באוגוסט 2024, הודיע דובר צה”ל כי ב-24 ביולי 2024, תקפו כוחות הביטחון הישראליים אתר שבו שהה בכיר חמאס, נאיל סכל, ברצועת עזה וכי האישור על מותו התקבל כעבור מספר ימים. סכל פעל למעלה מעשור במסגרת מטה חמאס שאחראי על הפעילות ביהודה ושומרון, והיה מעורב בהכוונת פעילות טרור, מימון ואספקת אמצעי לחימה לחוליות טרור (ערוץ הטלגרם של צה”ל, 8 באוגוסט 2024). משפחת של נאא’ל אלסח’ל עדכנה ב-2 באוגוסט 2024 כי הוא מת מפצעיו אחרי שנפצע באורח אנוש בתקיפה ישראלית נגד בניין במחנה הפליטים אלשאטי בעזה ב-25 ביולי 2024. אלסח’ל, יליד שכם, נעצר בשנת 2001 בשל מעורבות בפיגועים של הזרוע הצבאית של חמאס ונידון למאסר עולם עד שוחרר במסגרת “עסקת שליט” בשנת 2011 וגורש לרצועת עזה. “מקור מיוחד” ציין כי אלסח’ל היה אחד המממנים העיקריים של התארגנות “גוב האריות” בשכם ושל התאחדות אלנור בעזה שטיפלה בנושא האסירים (אלערבי אלג’דיד, 2 באוגוסט 2024). תנועת חמאס פרסמה הודעת אבל על מותו של “המפקד הלוחם” נאא’ל סעדי אלסח’ל (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 2 באוגוסט 2024).

• • דווח על מותו של אמג’ד שלאיל, המכונה אבו חמזה, ששימש מפקד בדרג השטח של גדודי עז אלדין אלקסאם. דווח כי הוא ביצע את המארב בשכונת תל אלסלטאן ברפיח ב-15 ביוני 2024, בו נהרגו שמונה לוחמים ישראלים (חשבון X של @huda_gaza, 8 באוגוסט 2024).
  • ב-9 באוגוסט 2024, הטילו כוחות צה”ל כרוזים המציעים פרס כספי וסודיות מוחלטת למי שיספק מידע על מקום המסתור של בכירי חמאס. עוד צוין בכרוז שסוגיית חיסול תנועת חמאס היא עניין מנוי וגמור (ערוץ הטלגרם של חמזה אלמצרי, 9 באוגוסט 2024).

המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• דוברת אונר”א, אינאס חמדאן, מסרה כי הסוכנות ממשיכה לספק סיוע הומניטרי ברצועת עזה, על אף האתגרים שניצבים בפניה. לפי חמדאן, הסוכנות מפעילה כיום עשרה מרכזי בריאות ומאה נקודות רפואיות ניידות במטרה לענות על צורכי האוכלוסייה ברצועה (ופא, 12 באוגוסט 2024).
• משרד האו”ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) מסר בעדכון העיתי שלו כי נכון ל-7 באוגוסט 2024, עשרים מתוך 36 בתי החולים ו-73 מתוך 126 המרכזים לרפואה ראשונית ברצועת עזה אינם מתפקדים (אתר OCHA, 9 באוגוסט 2024).
• קרן הילדים של האו”ם (יוניס”ף) מסרה כי גילוי נגיף הפוליו ברצועת עזה מפחיד מאוד וכי העדיפות היא לחסן ילדים. עוד נמסר כי יש להבטיח את הכנסת החיסונים לרצועה ואת בטיחותם של אנשי הבריאות והעובדים בתחום ההומניטרי (ערוץ הטלגרם של פלסטין אלאקצא, 9 באוגוסט 2024).
• מתאם פעולות הממשלה בשטחים עדכן על הכנסת סיוע רפואי לרצועת עזה: ב-11 באוגוסט 2024, נמסר על הכנסת משאית שהובילה אינסולין, חיסונים ותרופות נוספות בקירור (חשבון X של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 11 באוגוסט 2024); ב-8 באוגוסט 2024, נמסר על העברת 1,500 מנות דם (חשבון X של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 8 באוגוסט 2024).
• משרד הבריאות של הרשות הפלסטינית על העברת מנות דם לרצועת עזה במסגרת קמפיין “דמנו אחד לתרומת דם”. שר הבריאות הפלסטיני, מאג’ד אבו רמצ’אן, הדגיש כי המשרד פועל בכל דרך לתמוך ולסייע לתושבי רצועת עזה, ושואף לספק את כל צרכיהם הבריאותיים, ושיבח את תרומת האזרחים אשר הדגימו את אחדות העם מול “התוקפנות” הישראלית (ופא, 8 באוגוסט 2024).
• בית החולים השדה של מאע”מ ברצועת עזה השתמש בשירות האינטרנט המהיר סטארלינק לצורך קיום התייעצויות עם מומחים מובילים מרחבי העולם כדי לדון בחמישים מקרים מורכבים של מטופלים. נמסר כי התייעצויות מסוג זה אפשרו לרופאים לקבל מומחיות מדעית מרחוק שאפשרה להם להציל את חייהם של חולים פלסטינים ולספק להם את הסטנדרטים הגבוהים ביותר של טיפול רפואי (סוכנות הידיעות של מאע”מ, 10 באוגוסט 2024).
•  עיריית ח’אן יונס הודיעה כי פרויקט התחזוקה הדחופה של רשתות המים שנפגעו כתוצאה מהלחימה הושלם בשיתוף פעולה עם רשות המים של עיריות החוף והוועדה הלאומית לשותפות ופיתוח. הפרויקט בוצע בעלות של 51 אלף דולר, במימון מאע”מ, והעבודה כללה התקנת צינורות מים ותחזוקה בשכונות אלאמל, ואלסטר ובמחנה הפליטים ח’אן יונס (דף הפייסבוק של עיריית ח’אן יונס, 10 באוגוסט 2024).

• “מקור מיוחד” מסר כי הרשות הפלסטינית דחתה הצעה ישראלית לפתוח את מעבר רפיח תחת ניהול של אזרחים שאינם קשורים למנגנוני הביטחון הפלסטיניים. כמו כן, ההצעה הישראלית אסרה על הנפת הדגל הפלסטיני במעבר רפיח ובגבולות וכללה דרישה שהכוחות הישראליים יישארו בקרבת מעבר רפיח וציר פילדלפי לצורך חיפושים וחקירות. “המקור” ציין כי הרשות הפלסטינית דחתה את ההצעה וכי היא דבקה בהסכם מ-2005 להפעלת מעבר רפיח תוך שהיא דורשת נסיגה ישראלית מלאה מהמעבר (סקאי ניוז בערבית, 12 באוגוסט 2024).
• חבר המועצה המהפכנית של פתח, ג’מאל נזאל, מסר כי הרשות הפלסטינית הביעה נכונות לחזור ולשלוט ברצועת עזה. לפי נזאל, לרשות הפלסטינית יש עשרות אלפי עובדים ברצועת עזה, אזרחים ולובשי מדים, וכי הם סירבו לעבוד מאז השתלטות חמאס על הרצועה בשנת 2007. הוא ציין כי כעת מצפה הרשות הפלסטינית ליום שאחרי המלחמה ומקווה שגם העובדים יביעו נכונות דומה (אלשאהד, 8 באוגוסט 2024).

פיגועים

• השבוע בוצעו שני פיגועים, בהם נהרג אזרח ישראלי ונפצעו שניים נוספים.

פיגוע ירי בבקעת הירדן

• ב-11 באוגוסט 2024, בשעות הצהריים, בוצע ירי מכלי רכב חולף לעבר כלי רכב ישראליים בצומת מחולה בבקעת הירדן. אזרח ישראלי נהרג ואזרח נוסף נפצע באורח בינוני. כוחות הביטחון הישראליים פתחו בסריקות אחרי מבצעי הפיגוע (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 11 באוגוסט 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי כוחות צה”ל סגרו את מחסום תיאסיר ומחסום אלחמרא ופשטו על מספר כפרים באזור טובאס (סוכנות קדס וערוץ הטלגרם של ערוץ אלאקצא, 11 באוגוסט 2024). גדודי עז אלדין אלקסאם ביהודה ושומרון קיבלו אחריות על פיגוע הירי וציינו כי הוא היה “נקמה על דמם של השהידים ובתגובה לטבח בבית הספר אלתאבעין ופשעי הכיבוש המתמשכים ברצועת עזה”. הגדודים איימו כי לוחמיה חידשו את שבועת האמונים למנהיג חמאס החדש, יחיא אלסנואר, וכי הם “ימשיכו ללחוץ על ההדק וירדפו את הכובש בכל צומת דרכים וסמטה, כל עוד הוא יושב על אדמתנו” (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 11 באוגוסט 2024). הגא”פ ברך על הפיגוע וטען כי זו “תגובה טבעית ולגיטימית לפשעים ומלחמת רצח העם ומעשי הטבח שביצע הכיבוש בעמנו” (ערוץ הטלגרם של הגא”פ, 11 באוגוסט 2024).

פיגוע ירי בקלקיליה

•   ב-12 באוגוסט 2024, בשעות הערב, ירה פעיל טרור פלסטיני חמוש באזרח ישראלי שהגיע למוסך בקלקיליה. האזרח הישראלי נפצע באורח קשה, שני תושבים פלסטינים נפצעו מהירי. כוחות הביטחון הישראליים פתחו במצוד אחרי מבצע הפיגוע והרגו אותו בכפר עזון. הוא זוהה כטארק דאוד, בן 18, ששוחרר מהכלא הישראלי במסגרת עסקת שחרור החטופים בנובמבר 2023 (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 12 באוגוסט 2024). הזרוע הצבאית של חמאס קיבלה אחריות על הפיגוע וציינה כי טארק זיאד דאוד, היה מפקד עז אלדין אלקסאם במחוז קלקיליה. בהודעה נאמר כי “פשעי הכיבוש וההתנקשות במנהיגי ההתנגדות לא ישברו את רצון ההתנגדות” (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 12 באוגוסט 2024).

     
מימין: כלי הנשק שהתגלו ברשותו של דאוד (דובר צה”ל, 13 באוגוסט 2024).
משמאל: כרזת חמאס עם דמותו של דאוד (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 12 באוגוסט 2024)

סיכול ניסיון לפיגוע ירי ומטענים

• רביע מחמד דראע’מה, המכונה אלענבוסי, נהרג מירי כוחות הביטחון בצפון בקעת הירדן (ערוץ הטלגרם של סוכנות קדס, 6 באוגוסט 2024). גדוד טובאס של פלוגות ירושלים התאבל על מותו של המפקד בגדוד, רביע מחמד דרע’מה (אלמיאדין, 7 באוגוסט 2024).

פיגועים משמעותיים בשנת 2024^[3]

פיגועים משמעותיים בחתך רב שנתי

פעילות סיכול ומנע

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומנע ברחבי יהודה ושומרון. מאז תחילת המלחמה נעצרו כ-4,440 מבוקשים, מתוכם יותר מ-1,850 פעילי חמאס (דובר צה”ל, 13-6 באוגוסט 2024). להלן אירועים בולטים:
  • ב-6 באוגוסט 2024, בשעות הצהריים, השלימו כוחות הביטחון הישראליים פעילות של יותר מעשרים שעות לסיכול טרור במחנה הפליטים ג’נין ובכפרים סמוכים. במהלך הפעילות, הרגו כלי טיס של חיל האוויר ארבעה פעילי טרור חמושים, ובנוסף הכוחות הרגו עוד שבעה פעילי טרור חמושים בחילופי אש. כוחות הביטחון גם השמידו מטענים שהוטמנו מתחת לכבישים, עצרו מספר פעילי טרור חמושים ואיתרו אמצעי לחימה. לוחם צה”ל נפצע באורח בינוני (דובר צה”ל 6 ו-8 באוגוסט 2024). מנהל בית החולים הממשלתי בג’נין מסר כי בתקיפת כלי הטיס הישראלי בג’נין נהרגו אחמד חסאם אלדין כאמל אלסעדי, בן 18; איהם חסן ג’בר זכארנה; ח’טאב מג’ד בדויה; והאחים סיף ועמר עלי מחמוד “אלזעים” אבו עביד, כולם תושבי השכונה המזרחית בג’נין (ופא, 6 באוגוסט 2024). פלוגות ירושלים של הגא”פ מסרו כי אלסעדי, בדויה, איהם אלג’בר, ועמר עלי זעים היו פעילי גדוד ג’נין בפלוגות ירושלים (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים באיו”ש, 6 באוגוסט 2024). חמאס מסרה כי סיף אבו עביד היה פעיל הזרוע הצבאית שלה (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 6 באוגוסט 2024). ב-7 באוגוסט 2024, דווח על מותו של מחמד עלי אבו חג’אב, שנפצע באורח אנוש בתקיפה האווירית בג’נין . גדודי חללי אלאקצא מסרו כי אבו חג’אב היה פעיל שלהם (ערוץ הטלגרם elaqsa_1965 של גדודי חללי אלאקצא, 9 באוגוסט 2024). ב-12 באוגוסט 2024, הודיעו גדודי חללי אלאקצא על מותו של הפעיל הצבאי, צבחי אחמד אלבט’, שנפצע במהלך פעילות כוחות צה”ל בג’נין ב-6 באוגוסט 2024 (כרוז גדודי חללי אל-אקצא – הזרוע הצבאית של תנועת הפתח” 12 באוגוסט 2024). כמו כן, דווח כי בפעילות כוחות הביטחון בכפר קוד, שמונה ק”מ ממערב לג’נין, נהרגו וליד ג’מאל מחמד חסין וח’צ’ר חסין ח’צ’ר אבו קטנה, שניהם פעילים בגדודי חללי אלאקצא. בנוסף נעצרו ג’האד חסין, ששימש מזכיר תנועת פתח במחנה הפליטים ג’נין, חמאדה פראחתי, וכפאח עצאם צ’באיא (ופא, 6 באוגוסט 2024). ב-11 באוגוסט 2024, נמסר כי צ’באיא, שהיה מפקד בגדוד ג’נין של פלוגות ירושלים, מת מפצעיו בבית החולים (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים באיו”ש, 11 באוגוסט 2024).

    
מימין: זיהוי פעילי טרור חמושים בפעילות בג’נין (דובר צה”ל, 8 באוגוסט 2024).
משמאל: חמישה מפעילי הטרור ההרוגים בג’נין (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 6 באוגוסט 2024)

•   ב-7 באוגוסט 2024, פעלו כוחות הביטחון הישראליים בשכם. הכוחות איתרו והשמידו מחסן שבו הוסתרו מטעני השלכה ומטענים כבדי משקל (דובר צה”ל, 7 באוגוסט 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי הכוחות הישראליים פוצצו את מטה תנועת פתח במחינה הפליטים בלאטה (ערוץ הטלגרם של סוכנות קדס, 7 באוגוסט 2024).

   
מחסן המטענים שהתגלה בשכם (ערוץ הטלגרם של צה”ל, 7 באוגוסט 2024)

הריסת בתי מבצעי פיגועים

• בלילה שבין 8-7 באוגוסט 2024, פעלו כוחות הביטחון הישראליים בכפר דורא להריסת ביתו של מואמן פאיז מחמוד חליל, שביצע פיגוע דקירה שבו נרצח אזרח ישראלי ונפצעו מספר אזרחים נוספים בגן יבנה ב-31 במרץ 2024 (דובר צה”ל, 8 באוגוסט 2024).
•   בלילה שבין 13-12 באוגוסט 2024, פעלו כוחות הביטחון הישראליים בראמאללה והרסו את דירותיהם של חאלד חארוף ואיסר ברגותי שביצעו את פיגוע הירי בצומת המשטרה הבריטית ב-7 בינואר 2024, בו נרצחו שני אזרחים ערבים-ישראלים (דובר צה”ל, 13 באוגוסט 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי כוחות צה”ל הרסו את ביתו של אייסר אל-ברגות’י בשכונת אלטירה בראמאללה ואת ביתו ושל ח’אלד אלח’ארוף בשכונת אם אלשראיט בעיר אלבירה (רמאללה ניוז 13 באוגוסט 2024).

   
מימין: הריסת הבית בכפר דורא (דובר צה”ל, 8 באוגוסט 2024);
משמאל: כוחות הביטחון בהריסת אחת הדירות בראמאללה (דובר צה”ל, 13 באוגוסט 2024)

ביקור אבו מאזן ברוסיה

• ב-13 באוגוסט 2024, נועד יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, במוסקבה. אבו מאזן אמר כי רוסיה היא אחת הידידות היקרות ביותר של הפלסטינים וציין כי הפלסטינים “ממשיכים את מאבקם”. הוא גם האשים כי האו”ם נכשל בהגשמת המשימה של הקמת מדינה פלסטינית בשל לחץ אמריקאי. פוטין הדגיש כי רוסיה אינה מתעלמת מהמצב במזרח התיכון ומסתכלת “בכאב רב ובדאגה” על המשבר ההומניטרי ברצועת עזה. הוא ציין כי רוסיה שלחה 700 טונות של סיוע הומניטרי לרצועה (רי”א נובוסטי, 13 באוגוסט 2024). לאבו מאזן התלוו מזכיר הוועד הפועל של אש”ף חסין אלשיח’, ראש המודיעין הכללי מאג’ד פרג’, יועץ יו”ר הרשות הפלסטינית לעניינים דיפלומטיים מג’די אלח’אלדי, ונציג הרשות הפלסטינית ברוסיה, עבד אלחפיט’ נופל (ופא, 12 באוגוסט 2024).
• בריאיון לתקשורת הרוסית לקראת הביקור, אמר אבו מאזן כי הרשות הפלסטינית מוכנה לכנס ועידת שלום בינלאומית שתעסוק בהסדר קבע עבור הסוגיה הפלסטינית. הוא ציין כי הפתרון האסטרטגי לסוגיה הוא להעניק לעם הפלסטיני את הזכות לחירות, לעצמאות ולהגשמה עצמית בהתאם לפתרון שתי המדינות, תוך הפסקת הפעולות “העוינות והחד צדדיות” של ישראל ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. כמו כן, הוא ציין כי הרשות הפלסטינית ממתינה לקבל את האחריות על רצועת עזה וכי היא כבר הציגה תוכנית להשבת העקורים ולשיקום הרצועה (TASS, 12 באוגוסט 2024).

פניית הרשות הפלסטינית לבית הדין הפלילי הבינלאומי

• ב-6 באוגוסט 2024, הגישה הרשות הפלסטינית לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) את טיעוניה בנוגע למצב המשפטי הנוכחי בשטחים הפלסטיניים (ופא, 6 באוגוסט 2024). הבקשה הוגשה לערכאת קדם-משפט 1 של בית הדין שדן בבקשה של התובע הכללי, כרים ח’אן, להוציא צווי מעצר בחשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות נגד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט, ונגד ראש הלשכה המדינית של חמאס, יחיא אלסנואר, קודמו אסמאעיל הניה, שנהרג בטהראן ב-31 ביולי 2024, ומפקד הזרוע הצבאית של חמאס, מחמד אלצ’יף, שנהרג בתקיפה ישראלית ב-13 ביולי 2024.^[4]
• במכתב, הזהירה הרשות הפלסטינית כי כל ניסיון לבצע פוליטיזציה של בית הדין או לערער על סמכותו המשפטית יגרום לעוול לעם הפלסטיני”. נטען כי “הפשעים” שבוצעו על ידי בכירים ישראלים, כולל בכירים בממשלה, מבוצעים באופן שיטתי ובהיקף נרחב במסגרת מדיניות ממשלתית רשמית, וזאת תוך פטור מעונש והיעדר דין וחשבון. עוד נטען כי הרשויות הישראליות אינן רוצות לחקור את “הפשעים” שבוצעו בשטחים הפלסטיניים ולהעמיד את האחראים לדין. על כן, הרשות הפלסטינית קראה לבית הדין למלא את חובתו וליישם את הסמכות המשפטית שלו כדי להבטיח שהאחראים לא ימשיכו להימלט מעונש.

תורכיה הצטרפה לתביעה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק

• ב-7 באוגוסט 2024, מסר שר החוץ התורכי, הקאן פידאן, כי תורכיה הגישה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) בקשה להצטרף לתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בטענה להפרה לכאורה של המחויבויות במסגרת האמנה למניעת רצח עם. פידאן האשים כי ישראל הורגת פלסטינים חפים מפשע בכל יום מאחר שהיא מרגישה “מחוזקת בשל החסינות שהיא מקבלת על פשעיה”, וקרא לקהילה הבינלאומית לעצור את “רצח העם” (חשבון X של הקאן פידאן, 7 באוגוסט 2024).
• חמאס בירכה את תורכיה על הצטרפותה לתביעה נגד ישראל. בהודעת התנועה נאמר כי מדובר בעדות לתמיכה של הנשיא רג’פ טאיפ ארדואן ושל העם התורכי במטרה הלאומית הפלסטינית ובזכויות העם הפלסטיני. חמאס קראה לכל מדינות העולם להצטרף לתביעה ולפעול להקמת חזית מאוחדת כדי לסיים את “הכיבוש הנאצי של השטחים הכבושים שלנו” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 7 באוגוסט 2024).

ביקורת על מנגנוני הביטחון הפלסטיניים

• ב-7 באוגוסט 2024 פורסמה אתר החדשות אלשאהד, שמזוהה עם ביקורת נגד הרשות הפלסטינית, האשים כי קצין מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, סאהר חג’אזי, שמשרת ביחידה לנטרול חומרי נפץ, פועל לנטרל מטענים שהטמינו “לוחמי ההתנגדות” בשכם ובמחנה הפליטים בלאטה, וכך מאפשר את הפשיטות של כוחות הביטחון הישראליים. בכתבה נטען כי במקום להשתמש במומחיותו כדי לתמוך ב”לוחמי ההתנגדות” הזקוקים למומחים בתחום החבלה, חג’אזי בוחר לתמוך ב”כיבוש” ולפעול נגד בני עמו. עוד נטען כי חג’אזי, יליד מחנה הפליטים בלאטה וכיום תושב רוג’יב הסמוך לשכם, הוא חלק ממערכת אבטחה רחבה יותר של הרשות הפלסטינית שפועלת מדי יום ומחרימה ציוד או מטעני נפץ שהטמינו “לוחמי ההתנגדות” בתוך הערים והכפרים הפלסטיניים   ובסביבותיהם (אלשאהד, 7 באוגוסט 2024).

   
מימין: סאהר חג’אזי. משמאל: חג’אזי בפעילות בשטח (אלשאהד, 7 באוגוסט 2024)