מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (17-10 בספטמבר 2024)

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• פעילות כוחות צה”ל בשבוע האחרון ההמשיכה באזור רפיח בדרום רצועת עזה ובמסדרון נצרים במרכז הרצועה. כוחות צה”ל פגעו בפעילי טרור רבים מהאוויר ומהקרקע, השמידו תשתיות טרור ומנהרות ואיתרו אמצעי לחימה (אמל”ח). שני לוחמי צה”ל ושבעה נוספים נפצעו כאשר מסוק “ינשוף” של חיל האוויר התרסק בשל תקלה טכנית במהלך פינוי פצוע באזור רפיח (דובר צה”ל, 11 בספטמבר 2024)
• דובר צה”ל עדכן כי בשלושת חודשי הפעילות ברפיח, נהרגו יותר מאלפיים פעילי טרור, בהם מפקדי גדוד תל אלסלטאן של חמאס, וכי חטיבת רפיח של חמאס פורקה לחלוטין. כמו כן, הושמדו 13 ק”מ של מנהרות, בהם 80% מכלל המנהרות באזור ציר פילדלפי (דובר צה”ל, 12 בספטמבר 2024).

פעילות נגד תשתיות חמאס במתקנים אזרחיים

• בשבוע האחרון, המשיכו כלי טיס של חיל האוויר לתקוף פעילים ותשתיות טרור שפעלו בחסות אתרים אזרחיים ברצועת עזה לצורך תכנון והוצאה לפועל של פעולות טרור נגד כוחות צה”ל ומדינת ישראל. בכל המקרים, ננקטו צעדים מקדימים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים. יוזכר כי התופעה של שימוש בתשתיות אזרחיות כדוגמת בתי ספר ובתי חולים ואחרים לצרכי טרור אופיינית לפעילות ארגוני הטרור ברצועה בדגש על חמאס, וארגוני הטרור מנצלים אירועים אלה לצרכי תעמולה והסתה תוך הפרזה בהיקף הנפגעים, טענות על אזרחים רבים שנפגעו לכאורה והסתרה ברוב המקרים של זהות המחבלים שהותקפו:
  • ב-10 בספטמבר 2024, הותקפו מתחמי פיקוד ושליטה של חמאס שהוקמו במבנה ששימש בעבר כמסגד אלפארוק באזור אלבריג’ במרכז רצועת עזה. המתחם שימש לתכנון והוצאה לפועל של פעולות טרור נגד כוחות צה”ל ומדינת ישראל (דובר צה”ל, 10 בספטמבר 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו על שני הרוגים בתקיפת מסגד אלפארוק במחנה הפליטים אלבריג’ (ערוץ הטלגרם של ערוץ אלאקצא, 10 בספטמבר 2024).
  • ב-11 בספטמבר 2024, הותקף מתחם פיקוד ושליטה של חמאס באתר ששימש בעבר כבית ספר אלג׳עוני באלנציראת שבמרכז הרצועה. בתקיפה חוסלו מספר פעילים בחמאס, חלקם עובדים בארגון אונר”א (ערוץ הטלגרם של דובר צה”ל, 11 בספטמבר 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו על 15 הרוגים בתקיפה נגד בית הספר אלג’אעוני (המרכז הפלסטיני לתקשורת, 11 בספטמבר 2024). אונר”א טענה כי שישה מעובדיה נהרגו בשתי תקיפות בבית ספר ובסביבתו (חשבון X של אונר”א, 12 בספטמבר 2024). דובר צה”ל מסר כי זוהו לפחות תשעה פעילי טרור של חמאס שנהרגו בתקיפה, בהם שלושה עובדי אונר”א (דובר צה”ל, 12 בספטמבר 2024).
  • ב-14 בספטמבר הותקף מתחם פיקוד ושליטה של חמאס באתר ששימש בעבר כבית ספר שהדאא׳ אלזייתון בעיר עזה (דובר צה”ל, 14 בספטמבר 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי חמישה בני אדם נהרגו בתקיפה (סוכנות קדס, 14 בספטמבר 2024).
  • ב-14 בספטמבר 2024, הותקפו שני מבנים צבאיים של חמאס באזור אלפרקאן שבעזה, סמוך למקלט ששימש בעבר כבית ספר. המבנים שימשו לייצור אמל”ח ולפעולות טרור (ערוץ הטלגרם של צה”ל, 14 בספטמבר 2024). “גורמים מקומיים” בעזה טענו כי בתקיפה נהרס מפעל לייצור סולר ממוחזר באמצעות שריפת פלסטיק וכי נהרגו חמישה מעובדיו (אלשרק אלאוסט, 14 בספטמבר 2024).
  • ב-15 בספטמבר 2024, הותקף מתחם פיקוד ושליטה של חמאס באתר ששימש בעבר כבית הספר ע’אזי אל שווא בבית חאנון שבצפון הרצועה. המתחם שימש כמקום מסתור והיערכות לירי רקטות לעבר כוחות צה”ל ומדינת ישראל בשבועות האחרונים (דובר צה”ל, 15 בספטמבר 2024).
  • ב-16 בספטמבר 2024, נהרג אחמד עאיש סלאמה אלחשאש, הממונה על יחידת הרקטות של הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ), בעת ששהה במרחב ההומניטרי בח’אן יונס, משם ביצע ירי רקטות לעבר שטח ישראל (דובר צה”ל, 17 בספטמבר 2024).

שיגור רקטות

• ב-14 בספטמבר 2024, שוגרו שתי רקטות מצפון רצועת עזה לעבר אשקלון. רקטה אחת יורטה והשנייה נפלה בים (דובר צה”ל, 8 בספטמבר 2024).

סוגיית החטופים והסכם הפסקת אש

• ב-11 בספטמבר 2024, מסרה חמאס כי סגן ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה, ח’ליל אלחיה, נועד בדוחה עם ראש ממשלת קטר, מחמד בן עבד אלרחמן, וראש המודיעין הכללי המצרי, עבאס כאמל. נמסר כי חמאס הדגישה כי היא מוכנה להפגין “חיוביות וגמישות” כדי להגיע להסכם, אולם היא עדיין דבקה במתווה שעליו הסכימה ב-2 ביולי 2024, ואינה מוכנה להוספת דרישות חדשות (ערוץ הטלגרם של תנועת החמאס 11 בספטמבר 2024).
• “מקורות הבקיאים בתהליך המשא ומתן” עדכנו כי מצרים וקטר עדכנו את ארה”ב כי הן מאמינות שניתן לקיים דיון עם חמאס ולרכך את עמדת התנועה ביחס למשא ומתן, אולם קראו לממשל האמריקאי לרכך את עמדת ישראל. עם זאת, “גורמים מצרים רשמיים” הזהירו כי חזרה למשא ומתן ללא מסגרת זמנים תוביל להסלמה אזורית (אלאח’באר, 13 בספטמבר 2024).
• ב-13 בספטמבר 2024, נועדו בכירים בלשכה המדינית של חמאס עם ראש המודיעין התורכי, אבראהים קאלן, באנקרה, ודנו בהתפתחויות האחרונות במשא ומתן. לפי “גורמים ביטחוניים”, הפגישה עסקה בשלב הסופי של המשא ומתן ובצעדים המעשיים הנדרשים להבטחת הפסקת אש קבועה וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. נמסר כי חמאס הביעה עמדה חיובית כלפי המשא ומתן, אך ציינה שהקושי בהגעה להסכמה נובע מהכנסת תנאים חדשים להצעה. ראש המודיעין התורכי הבהיר כי ימשיך במגעים עם כל הצדדים (סוכנות אנדולו 13 בספטמבר 2024).

נפגעים פלסטינים

• משרד הבריאות ברצועת עזה (הנשלט ע”י חמאס) עדכן כי מאז תחילת המלחמה נהרגו 41,252 בני אדם ונפצעו 95,497 (דף הפייסבוק של משרד הבריאות בעזה, 17 בספטמבר 2024).

המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• ב-12 בספטמבר 2024, ערך ארגון הבריאות העולמי את הפינוי הרפואי הגדול ביותר מרצועת עזה מאז תחילת המלחמה. 97 חולים ופצועים קשה, בהם 45 ילדים, ו-155 מלווים עברו ממעבר כרם שלום לשדה התעופה רמון בערבה, ומשם הוטסו לטיפול רפואי באבו ט’בי. שמונה מהמטופלים ו-12 מלווים הועברו במבצע מיוחד מהעיר עזה לבית החולים האירופי בח’אן יונס לקראת הפינוי (חשבון X של תיאודורוס אדהנום גבראיסוס, 12 בספטמבר 2024).

• ב-13 בספטמבר 2024, הודיע משרד הבריאות של הרשות הפלסטינית על סיום השלב הראשון של מבצע החיסונים נגד שיתוק ילדים ברצועת עזה. המבצע ארך 12 ימים, במהלכם חוסנו כ-560 אלף ילדים עד גיל עשר, שהם 86% מקהל היעד של המבצע. לפי הודעת המשרד, השלב השני של המבצע, בו תינתן לילדים מנת החיסון השנייה, יחל בתוך שבועיים עד ארבעה שבועות (משרד הבריאות הפלסטיני, 14 בספטמבר 2024). נציב אונר”א, פיליפה לזאריני, ציין כי מבצע החיסונים הסתיים בהצלחה וכי 90% מהילדים קיבלו את מנת החיסון הראשונה. הוא קרא לשמירה על הפוגות הומניטריות גם במהלך הסבב השני כדי לאפשר לו להתקיים בבטחה (חשבון X של פיליפה לזאריני, 16 בספטמבר 2024).
• “מקורות” פלסטינים דיווחו כי מספר רב של מאפיות בעיר עזה ובצפון הרצועה נסגרו משום שישראל מונעת בתקופה האחרונה הכנסת דלק וחומרי גלם הדרושים לייצור לחם (ערוץ הטלגרם של המרכז הפלסטיני לתקשורת, 15 בספטמבר 2024). יו”ר מועצת המנהלים של מאפיות כאמל עג’ור בעיר עזה, טען כי חמש מתוך שש המאפיות של החברה בעיר עזה ובצפון הרצועה נסגרו בעקבות מניעת כניסת דלק וחומרי גלם חיוניים על ידי ישראל. הוא הזהיר כי המאפייה היחידה שעדיין פועלת עלולה להפסיק לעבוד תוך שבוע אם המצב יימשך (סוכנות אנטוליה, 15 בספטמבר 2024).

• לשכת התקשורת של חמאס ברצועת עזה הזהירה כי שני מיליון עקורים נמצאים בסכנה בשל החורף המתקרב. לטענתה, 74% מהאוהלים בהם שוהים העקורים אינם ראויים לשימוש ויש להחליפם באופן מיידי, והחורף עלול להחמיר את מצב העקורים שיישארו ללא מחסה. בשל כך, קראה לשכת התקשורת לקהילה הבינלאומית לסייע בהכנסת אוהלים לרצועה (לשכת התקשורת הממשלתית ברצועת עזה, 14 בספטמבר 2024).

משילות חמאס ברצועת עזה

• הפובלציסט תושב ח’אן יונס, פאיז אבו שמאלה, פרסם פוסט שבו מתח ביקורת על חוסר התפקוד של המשטרה המקומית. הוא כתב: “לאן הלכו השוטרים בח’אן יונס? האם הם הגישו את התפטרותם? מה התחושות שלהם כשהם רואים אמבולנסים תקועים בין רוכלים ודוכנים, והפצועים בתוכם מדממים? האם המשטרה יודעת שמי שחוסם את הדרך למרכז הרפואי “נאצר” הוא נער צעיר שמוכר מי קרח? האם אין ביכולתה של משטרת ח’אן יונס לסלק כמה נערים צעירים מפינות הרחוב? פתחו את הכביש למכוניות; עבדו, כדי שניווכח לדעת שאתם קיימים!” (חשבון X של פאיז אבו שמאלה, 11 בספטמבר 2024). חלק מגולשים כתבו בתגובות כי אם השוטרים ייצאו עם מדים כדי להשליט סדר, ישראל תפציץ ותהרוג אותם. גולשים אחרים הציעו להקים ועדות עממיות שיטפלו בתופעות הללו.

אגרות מטעם יחיא אלסנואר

• בשבוע האחרון, פרסמה חמאס מספר אגרות שנטען כי הן מטעמו של ראש הלשכה המדינית, יחיא אלסנואר, לראשונה מאז מונה לתפקיד באוגוסט 2024 בעקבות הריגת אסמאעיל הניה:
  • אגרת ברכה לנשיא אלג’יריה הנבחר, עבד אלמג’יד תבון, בעקבות ניצחונו בבחירות. הוא שיבח את התפקיד של אלג’יריה בעמידתה לצד העם הפלסטיני ובהגנה על זכויותיו בפורומים הבינלאומיים (ערוץ הטלגרם של חמאס, 10 בספטמבר 2024).
  • אגרת בה נאמר כי הוא מודה ושולח את הערכתו לכל המנהיגים והבכירים אשר שלחו תנחומים על מותו של אסמאעיל הניה. עוד נמסר כי חמאס מדגישה כי “הנהגתה תישאר חזקה בדרך הנאמנות לדם השהידים ולעקרונות של השהיד הניה” (ערוץ הטלגרם של ערוץ אלאקצא, 11 בספטמבר 2024).
  • באגרת למזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, הוא הביע הערכה על התנחומים של נצראללה בעקבות הריגת הניה והודה על הסולידריות של חזבאללה במסגרת “חזיתות התמיכה” של “ציר ההתנגדות”. אלסנואר גם הדגיש כי חמאס תישאר נאמנה לעקרונותיו של הניה ולדרך הג’האד ו”ההתנגדות” והיא מחויבת לאחדות “ציר ההתנגדות” (אלעהד, 13 בספטמבר 2024).
  • אגרת למנהיג החות’ים, עבד אלמאלכ אלחות’י, בה בירך על שיגור הטיל הבליסטי לעבר מרכז ישראל ב-15 בספטמבר 2024 ומסר כי הפעולה “מכניסה את זוהר הקרב ללב תל אביב”. אלסנואר מסר כי מצב “ההתנגדות” טוב וטען כי הפרסומים על היחלשותה הם “לוחמה פסיכולוגית”. הוא הוסיף כי “ההתנגדות” ערוכה למלחמת התשה ממשוכת וכי היא גם “תשבור את הרצון הפוליטי של האויב כפי ששברה את רצונו הצבאי” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 16 בספטמבר 2024).
• בהקשר זה, “מתווכים ערבים להפסקת אש” סיפרו כי אלסנואר משתמש במערכת מורכבת של שליחים כדי לכוון את פעולות התנועה ממקום מסתורו ברצועת עזה. לדבריהם, אלסנואר מסתמך על מערכת תקשורת ששימשה אותו גם בעת שהיה כלוא בישראל והמסרים שלו מקודדים, נכתבים ביד ומועברים לחבר חמאס מהימן וממנו לשרשרת שליחים, שחלקם אינם בהכרח פעילי התנועה. לאחר מכן, המסר מועבר למתווך ערבי שנכנס לרצועת עזה או לפעיל בתנועה, וממנו להנהגת חמאס “בחוץ” (וול סטריט ג’ורנל, 16 בספטמבר 2024).

• בכיר חמאס, אסמאה חמדאן, ציין כי התנועה מעוניינת שלאחר סיום המלחמה, תנוהל רצועת עזה על ידי ממשלת הסכמה לאומית פלסטינית, שחמאס תהיה חלק ממנה, וזאת בהתאם להסכמות בפגישת הפיוס של הארגונים הפלסטיניים שהתקיימה בבייג’ינג ביולי 2024. הוא הדגיש כי “היום הבא אחרי המערכה חייב להיות פלסטיני”, והוסיף כי בקרוב יתקיים מפגש של הארגונים הפלסטיניים בקהיר כדי לדון בחזון משותף ליום שאחרי המלחמה (אלג’זירה, 15 בספטמבר 2024, ערוץ אלערבי, 16 בספטמבר 2024).
• “מקור בכיר בהתנגדות הפלסטינית” מסר כי מתקיימות התייעצויות אינטנסיביות בין הארגונים הפלסטיניים בנוגע להקמת ממשלת אחדות לאומית, על סמך תוצאות ועידת בייג’ינג. הוא הוסיף כי אם לא ניתן יהיה להרכיב ממשלה, תוקם ועדה מיוחדת לניהול רצועת עזה במסגרת “האחדות הלאומית” (אלמיאדין, 12 בספטמבר 2024).
• בהקשר זה, חמאס הודיעה שהתקיימו פגישות עם נציגי ארגונים פלסטיניים נוספים ברצועת עזה:
  • בפגישה עם החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, נדונו סוגיות הקשורות למלחמה ברצועה. הצדדים הסכימו על המשך התיאום ואישרו כי כל הסכם עם ישראל חייב לכלול את יישום כל הדרישות הפלסטיניות (ערוץ הטלגרם של חמאס, 11 בספטמבר 2024).
  • בפגישה עם חזית השחרור הערבית וחזית השחרור הפלסטינית, הדגישו הצדדים כי יש חובה להשיג את כל “דרישות העם הפלסטיני”, ובראשן הפסקת “התוקפנות, נסיגה ישראלית מוחלטת מרצועת עזה ושיקומה, שבירת “המצור” ועסקת חילופים “רצינית”. כמו כן, הם דנו בצורך ליישם את ההסכמה מבייג’ינג על גיבוש קונצנזוס לאומי. חמאס גם הדגישה כי יש לפעול בדחיפות להשבת המוניטין של אש”ף כדי שיחזור לתפקידו ב”הנהגת העם הפלסטיני” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 13 בספטמבר 2024).
• ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, פרסם מאמר דעה בוושינגטון פוסט, בו ציין כי ממשלתו מוכנה לקבל על עצמה את האחריות על רצועת עזה לאחר שתושג הפסקת אש קבועה ולהוביל את מאמצי השיקום. מצטפא גם התייחס לתוכנית “היום שאחרי” של הרשות הפלסטינית ברצועת עזה, שכוללת מאמצי סיוע מידיים בתמיכת גורמים בינלאומיים; תהליכי שיקום לטווח ארוך שיובלו על ידי סוכנות עצמאית ותהיה כפופה לסטנדרטים בינלאומיים; השבת השלטון והחוק לרצועה; שילוב מוסדות ושירותים אזרחיים ביהודה ושומרון וברצועת עזה; ושיקום יכולות השלטון המקומי. הוא קרא לקהילה הבינלאומית לספק תמיכה משמעותית בתהליכי השיקום של רצועת עזה, ובכלל זה שיקום בתים, תשתיות ושירותים חיוניים כגון מים, חשמל ובריאות (וושינגטון פוסט, 13 בספטמבר 2024).

פיגועים וניסיונות פיגוע

• השבוע בוצעו שני פיגועים, בהם נהרג חייל צה”ל ונפצע לוחם משמר הגבול:
  • פיגוע דריסה: ב-11 בספטמבר 2024, מחבל שנהג במשאית פלסטינית האיץ לעבר כוח צה”ל שביצע פעילות מבצעית בצומת גבעת אסף. כתוצאה מכך, נהרג לוחם צה”ל שהיה בעמדה צבאית. המחבל נהרג מירי כוחות צה”ל ואזרח חמוש (דובר צה”ל, 11 בספטמבר 2024).

• • פיגוע דקירה: ב-15 ספטמבר 2024, דקר מחבל פלסטיני לוחם משמר הגבול בראשו באמצעות חפץ חד בשער שכם בעיר העתיקה בירושלים. הלוחם נפצע באורח קל, כוחות המשטרה הרגו את התוקף, תושב היישוב ערערה שבנגב.
• ב-14 בספטמבר 2024, איתרו כוחות הביטחון הישראליים מטען חבלה שהוסווה כבלון גז סמוך ליישוב בית חורון בכביש 443, ואשר יועד להפעלה מרחוק נגד כלי רכב ישראלי. המטען נוטרל, ללא נפגעים (תקשורת ישראלית, 14 בספטמבר 2024).

פעילות סיכול טרור

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון. להלן ההתפתחויות הבולטות:
  • ב-10 בספטמבר 2024, החלו כוחות הביטחון הישראליים במבצע נרחב בטולכרם ובמחנות הפליטים שלה. הכוחות סיכלו פעילי טרור בתקיפות מהאוויר ובחילופי אש מהקרקע, בהם חשוד בהריגת לוחם משמר הגבול באוקטובר 2023. הכוחות גם החרימו אמצעי לחימה רבים, השמידו מעבדות מטענים ומחרטה ואיתרו פתח מנהרה ליד בית חולים במחנה הפלטים טולכרם (דובר צה”ל, 13 בספטמבר 2024). הזרוע הצבאית של הגא”פ הודיעה כי שלושה ממפקדי גדוד טולכרם נהרגו בתקיפה נגד כלי הרכב שלהם בטולכרם (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 12 בספטמבר 2024). אונר”א טענה כי עובד שלה, ספיאן ג’ואד פאיז עבד אלג’ואד, נהרג מירי כוחות הביטחון במחנה הפליטים אלפארעה, עובד ראשון של הסוכנות שנהרג באזור יהודה ושומרון מזה עשור (אתר אונר”א, 13 בספטמבר 2024). חמאס פרסמה הודעת אבל על מותו של אלג’ואד, בו ציינה כי הו “שהיד מג’אהד”, כינוי שניתן לפעילי טרור לאחר מותם (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 12 בספטמבר 2024).
  • בלילה שבין 11-10 בספטמבר, החלו כוחות הביטחון במבצע נרחב בטובאס ובטמון שבצפון בקעת הירדן. הכוחות סיכלו פעילי טרור בתקיפות מהאוויר ובחילופי אש מהקרקע. הכוחות גם השמידו מטענים ונטרלו מכונית תופת שבתוכה הוסתרו שלושה מטעני חבלה במשקל 80 ק”ג (דובר צה”ל, 11 ו-13 בספטמבר 2024). הזרוע הצבאית של הגא”פ אישרה שחמישה מפעיליה, שהשתייכו ליחידת הייצור וההנדסה בטובאס, נהרגו בתקיפה אווירית (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 13 בספטמבר 2024).

• • ב-10 ספטמבר 2024, סיכלו כוחות הביטחון הברחת אמצעי לחימה מגבול ירדן, סמוך לישוב נערן. בפעילות נתפסו מספר אקדחים ורובה שוט-גאן (דוברות משטרת ישראל, 10 בספטמבר 2024).
  • ב-12 בספטמבר 2024, עצרו כוחות הביטחון הישראליים בפעילות בבית החולים בחלחול את תושב חלחול שנפצע קשה בעת שהיה מעורב בהכנת מכונית תופת ליד חברון ב-13 באוגוסט 2024 (דוברות משטרת ישראל, 12 בספטמבר 2024).

פעילות מנגנוני הרשות הפלסטינית

• ב-10 בספטמבר2024, ביקר שר הפנים של הרשות הפלסטינית, לואא’ זיאד הב אלריח, במחוז חברון, שם נפגש עם מושל המחוז, ח’אלד דודין, ומפקדי מנגנוני הביטחון. הב אלריח הדגיש את הנחיות אבו מאזן וראש הממשלה לחזק את עמידת התושבים ולשפר את שיתוף הפעולה בין הממסד הביטחוני והחמולות המקומיות לשמירה על היציבות והשלום האזרחי (דף הפייסבוק של משרד הפנים, 11 בספטמבר 2024). במהלך פגישה עם נכבדי המחוז, תקף חבר מועצת המהפכה של פתח, זיאד אלרג’וב, את “ההתנגדות” בצפון השומרון וקרא לרשות הפלסטינית לפעול לחסלה. הוא הדגיש את נאמנות כוחות הביטחון לרשות הפלסטינית ודרש לפטר את המצטרפים ל”התנגדות” (ערוץ אלשאהד, 14 בספטמבר 2024). נכבדי החמולות הזהירו מהיגררות אחרי המתרחש ברצועת עזה ובצפון השומרון, והביעו את רצונם לשמור על חברון מוגנת מסגר ממושך כמו ברצועת עזה (ערוץ הטלגרם @khalelnews, 13 בספטמבר 2024). בעקבות ההתבטאויות נגד “ההתנגדות”, פרסמו גופים שונים בחברון, כולל אגודות צעירים ומשפחות מקומיות, הודעות גינוי והתנערות מדברי הביקורת, והדגישו כי לא זו הייתה מטרת הפגישה (צפא, 14 בספטמבר 2024; אתר אלשאהד, 15 בספטמבר 2024).

   
מימין: פגישת הנכבדים עם שר הפנים. משמאל: זיאד אלרג’וב
(דף הפייסבוק של משרד הפנים ברשות, 11 בספטמבר 2024)

• ב-10 בספטמבר 2024, דווח כי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים פוצצו ארבעה מטענים שהוכנו על ידי פעילי טרור בכניסה המערבית לקבאטיה (אלשאהד, 10 בספטמבר 2024; ערוץ הטלגרם @qabatiya, 10 בספטמבר 2024). יחידת ההנדסה של קבאטיה, המשתייכת לפלוגות ירושלים של הגא”פ, האשימה את הרשות הפלסטינית בפיצוץ מטענים שהוכנו מראש לפגיעה בכלי הרכב של “האויב הציוני”. פעילי היחידה איימו כי אם פעילי המנגנונים יתקרבו שוב, הם לא יהססו לפוצץ אותם נגדם או לפתוח באש עליהם. (ערוץ הטלגרם של יחידת ההנדסה של קבאטיה, 10 בספטמבר 2024).
• בבית לחם נחשפה רשת אינטרנטית שעסקה בהסתה נגד “ההתנגדות” הפלסטינית והצדקת פעולות “הכיבוש”, תוך הפצת מידע כוזב. לפי הדיווח, מומחי מחשבים מצאו כי הרשת הופעלה על ידי יחידת מודיעין פלסטינית ברמאללה השייכת לרשות הפלסטינית (ערוץ הטלגרם של סוכנות החדשות של בית לחם, 15 בספטמבר 2024).
• ב-17 בספטמבר 2024, עצרו מגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בג’נין את תאאר לחלוח, המכונה אבו סנד, המבוקש על ידי ישראל (אתר הטלגרם “קן הצרעות” מחנה הפליטים ג’נין, 17 בספטמבר 2024). בעקבות המעצר, פרצו עימותים בין חמושים לבין פעילי המנגנונים בג’נין (אתר הטלגרם חדשות ג’נין, 17 בספטמבר 2024).

שדרוג מעמד הרשות הפלסטינית באו”ם

• ב-10 בספטמבר 2024, ישב לראשונה השגריר ריאצ’ מנצור, הנציג הקבוע של “פלסטין” באו”ם, במושב רשמי בעצרת הכללית של האו”ם, בין המדינות החברות, בהתאם לסדר האלף-בית. מנצור ישב בין נציגי סודאן וסרי לנקה, כשלפניו השלט “מדינת פלסטין”. במאי 2024, החליטה העצרת הכללית של האו”ם לשדרג את “פלסטין” ממעמד של “חברה משקיפה שאינה חברה” (ופא, 12 בספטמבר 2024).^[1]

    
מנצור בדיון בעצרת הכללית של האו”ם (ופא, 12 בספטמבר 2024)

מאמצי פיוס בין פתח למחמד דחלאן

• בכירים בתנועת פתח הודיעו כי הוועד המרכזי החליט לקדם פיוס עם כל המפוטרים מהתנועה, כולל אנשי הזרם הרפורמיסטי בראשות מחמד דחלאן. דווח שסמיר משהראווי, מבכירי אנשיו של דחלאן, החל לקיים מגעים עם בכירים בפתח, אולם דחלאן עצמו הבהיר כי אינו מעוניין לשוב לתנועה בשלב זה. עוד נמסר כי אבו מאזן תומך במהלך הפיוס, אולם הדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו (אלשרק, 11 בספטמבר 2024).
• דווח כי דחלאן הציב תנאים לפיוס, בהם החזרת המגורשים מתנועת פתח, הקמת ממשלה רחבת סמכויות, החזרת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, והשבת השכר למי ששכרם קוצץ, תוך שהוא שב על עמדתו כי ההחלטה לסלק אותו משורות תנועת פתח ב-2011 הייתה בלתי לגיטימית (אלשאהד, 12 בספטמבר 2024).