מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (31 ביולי – 6 באוגוסט 2024)

• ב-2 באוגוסט 2024, התקיימה בקטר הלווייתו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, שנהרג בטהראן, בפיצוץ המיוחס לישראל ב-31 ביולי 2024.^[1] הטקס התקיים במסגד האמאם מחמד בן עבד אלוהאב בדוחה בנוכחות בכירי חמאס, ובהם ח’אלד משעל, ח’ליל אלחיה ומוסא אבו מרזוק, מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ), זיאד אלנח’אלה, אמיר קטר תמים בן חמד, שר החוץ התורכי הקאן פידאן, סגן יו”ר פתח’ מחמוד אלעאלול, ומזכיר הוועד המרכזי של פתח, ג’בריל אלרג’וב (ופא ואלג’זירה, 2 באוגוסט 2024).
• משמרות המהפכה של איראן הכחישו את הפרסומים כי הניה נהרג מפיצוץ מטען שהוטמן בתוך החדר שבו שהה במעון ההארחה בטהראן. לפי גרסת משמרות המהפכה, הפעולה בוצעה באמצעות “שיגור של פריט קצר טווח עם ראש קרב של כשבעה ק”ג שלווה בפיצוץ גדול” (סוכנות SNN, 3 באוגוסט 2024).
• דובר חמאס, ג’האד טה, ציין כי דמו של הניה “מגביר את נחישותנו להמשיך להתנגד לכיבוש”. הוא הוסיף כי טקס הלוויה שיקף את ההערכה לתפקידו של הניה (ערוץ הטלגרם של סוכנות שהאב, 2 באוגוסט 2024).
• סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס , ח’ליל אלחיה, אמר כי מותו של הניה לא יגרום לחמאס לעצור את דרכה וכי גם להחייאה מחודשת של האומה הערבית. אלחיה הדגיש כי לא נותר ואקום בעקבות מותו של הניה וכי בקרוב ייבחר מנהיג חדש לתנועה שימשיך את דרכו (ערוץ הטלגרם של חמאס, 4 באוגוסט 2024).
• “מקורות יודעי דבר” מסרו כי חמאס מקיימת התייעצויות נרחבות בנוגע לבחירת יורשו של הניה. הם ציינו כי התנועה דנה על הקמת הנהגה המורכבת משלוש הסגנים של ראש הלשכה המדינית, אחד יבצע משימות ייצוגיות, השני יבחר לממלא מקום לראש הלשכה המדינית, והשלישי יהיה אחראי על קיום ישיבת מועצת השורא ובחירת יורש להניה, זאת עד לקיום בחירות. לפי “המקורות”, המנהיגות המשותפת תורכב מראש הלשכה המדינית של חמאס-חוץ ח’אלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה יחיא סנואר, וראש מטה חמאס ביהודה ושומרון, זאהר ג’בארין (אלשרק, 4 באוגוסט 2024).
• “מקורות” מסרו כי יחיא סנואר מתנגד למינויו של ח’אלד משעל לתפקיד ראש הלשכה המדינית הזמני במקומו של הניה, ומעדיף את סגנו, ח’ליל אלחיה. לטענת ה”מקורות”, סנואר מעדיף שמחליפו של הניה יהיה בעל יחסים טובים עם איראן וסוריה. עוד צוין כי המינוי יהיה זמני, עד שיתקיימו בחירות בחמאס בעוד מספר חודשים (אלערביה, 4 באוגוסט 2024).
•  הוועד הפועל של אש”ף הקים סוכת אבלים לראש הלשכה המדינית של תנועת חמאס, אסמאעיל הניה, לשעבר ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, במטה אגודת הסהר האדום הפלסטיני באלבירה. את סוכת האבלים פקדו ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, חברים בוועד הפועל של אש”ף ובוועד המרכזי של תנועת פתח, מזכירי פלגים באש”ף, מושלת מחוז ראמאללה ואלבירה, ושרים (ופא, 4 באוגוסט 2024).

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• הפעילות בשבוע האחרון התמקדה באזור רפיח שבדרום רצועת עזה ובמרכז הרצועה. כוחות קרקעיים ואוויריים תקפו פעילי טרור, השמידו תשתיות טרור ואיתרו מנהרות ואמצעי לחימה (אמל”ח) רבים.
• רפיח: כוחות צה”ל התמקדו בפעילות בשכונת תל אלסלטאן. הכוחות הרגו עשרות פעילי טרור בקרבות מטווח קרוב ובתקיפות אוויריות והשמידו תשתיות טרור ופירי מנהרות (דובר צה”ל, 31 ביולי-6 באוגוסט 2024). הכוחות גם המשיכו בפעילות לאיתור מנהרות בציר פילדלפי, לאורך הגבול בין רצועת עזה למצרים. במהלך הפעילות, התגלתה מנהרה בגובה שלושה מטרים שגם מאפשרת מעבר של כלי רכב. ההערכות הן כי יש לפחות עשרים מנהרות, שחלקן חצו את הגבול למצרים. דובר צה”ל אישר כי חלק מהמנהרות אינן פעילות (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 4 באוגוסט 2024). “גורם מצרי” הכחיש את קיומן של מנהרות שחוצות את הגבול בין הרצועה למצרים (ערוץ הטלגרם של אלקאהרה אלאח’באריה, 5 באוגוסט 2024). “גורם” במשרד הפנים של חמאס ברצועת עזה טען כי המנהרה שהתגלה בציר פילדלפי הייתה מושבתת מאז 2014 (ערוץ הטלגרם של ערוץ אלאקצא, 6 באוגוסט 2024).

• מרכז הרצועה: כוחות צה”ל המשיכו בהגנה על “מסדרון נצרים” ובפשיטות ממוקדות לאיתור מנהרות ותשתיות טרור והרגו פעילי טרור בהיתקלויות ובתקיפות אוויריות (דובר צה”ל, 31 ביולי-6 באוגוסט 2024).

פעילות נגד תשתיות חמאס במתחמים אזרחיים ברצועת עזה

• ב-4 באוגוסט 2024, תקפו מטוסי קרב מתחמי פיקוד ושליטה של חמאס בתחומי בתי הספר חסן סלאמה ונצר בעיר עזה. לפי צה”ל, בתי הספר שימשו את גדוד אלפרקאן של חמאס להוצאת פיגועים וכמקום מסתור לפעילי הטרור. בתקיפה בבית הספר חסן סלאמה נהרג מפקד גדוד אלפרקאן, ג’בר עזיז, שהיה שותף להכנות ולאימונים של הגדוד לקראת מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 וגם נטל חלק בעצמו בפשיטות על יישובי עוטף עזה. לפני התקיפה, ננקטו צעדים לצמצום הפגיעה באזרחים (דובר צה”ל, 5-4 באוגוסט 2024). על פי דיווחים פלסטינים נהרגו בתקיפה 35 פלסטינים ויותר מ-100 נפצעו, בזמן שהחיפושים אחר נעדרים עדיין נמשך (אלערבי אל ג’דיד , 4 באוגוסט, 2024). אנשי ההגנה האזרחית ברצועה דיווחו על לפחות שלושים הרוגים ועל עשרות פצועים כתוצאה מהתקיפה נגד בתי הספר אלנצר וחסן סלאמה במערב העיר עזה (ערוץ הטלגרם של ערוץ אלאקצא, 4 באוגוסט 2024). חמאס טענה כי בתי הספר היו עמוסים בעקורים והאשימה את ישראל בביצוע “טבח” (אתר חמאס, 4 באוגוסט 2024).
• ב-3 באוגוסט 2024, תקפו מטוסי קרב מתחם פיקוד ושליטה של חמאס במתחם ששימש את בית הספר חמאמה בעיר עזה. לפי ההודעה, המתחם שימש את פעילי חמאס כאתר מסתור ולצורך הוצאת פיגועים נגד כוחות צה”ל. כמו כן, במקום יוצרו ואוכסנו אמצעי לחימה והתקיימו אימונים והכשרות בהפעלת האמל”ח. לפני התקיפה, ננקטו צעדים לצמצום הפגיעה באזרחים (דובר צה”ל, 3 באוגוסט 2024). ההגנה האזרחית ברצועת עזה דיווחה על 17 הרוגים בתקיפה נגד בית הספר חמאמה בשכונת שיח’ רצ’ואן במערב העיר עזה (ערוץ הטלגרם של ערוץ אלאקצא, 3 באוגוסט 2024).
• ב-1 באוגוסט 2024, תקף חיל האוויר פעילי טרור שפעלו במתחם בית הספר דלאל בשכונת שג’אעיה בעיר עזה. המתחם שימש את חמאס למסתור פעילי טרור ומפקדים ולתכנון פיגועי טרור. לפני התקיפה, ננקטו צעדים לצמצום הפגיעה באזרחים (דובר צה”ל, 1 באוגוסט 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי לפחות 15 בני אדם נהרגו ועשרות נפצעו בתקיפה נגד בית הספר דלאל אלמע’רבי בשכונת אלשג’אעיה. דווח כי בית הספר שימש כמקום מקלט לעקורים וכי חלק מהבניין קרס במהלך פעולות החילוץ (ערוץ הטלגרם של פלסטין אלא’ן, 1 באוגוסט 2024; אלג’זירה, 1 באוגוסט 2024).

שיגור רקטות

• השבוע נרשמה עלייה בשיגורי הרקטות מרצועת עזה ליישובי עוטף עזה וליישובים מרוחקים יותר בדרום ישראל. להלן אירועים בולטים:
  • 2 באוגוסט 2024: צהריים, רקטה אחת ששוגרה מאזור ח’אן יונס-רפיח לאזור קריית מלאכי נפלה בשטח פתוח. לא היו נפגעים. מדובר בשיגור ראשון לאזור מאז אוקטובר 2023 (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 2 באוגוסט 2024); ערב, עשר רקטות שוגרו מאזור ח’אן יונס-רפיח לעבר סופה וניר יצחק בעוטף עזה. רקטה אחת יורטה והשאר נפלו בשטחים פתוחים. לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 2 באוגוסט 2024); ערב, שמונה רקטות שוגרו מאזור רפיח לאזור סופה בעוטף עזה. הרקטות נפלו בשטחים פתוחים, לא היו נפגעים דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 2 באוגוסט 2024). הזרוע הצבאית של חמאס קיבלה אחריות על הירי והודיעה כי שיגרה שני מטחים נפרדים של עשר רקטות רג’ום בקוטר 114 מ”מ לעבר מוצב סופה (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 2 באוגוסט 2024); ערב, יורטה רקטה ששוגרה לאזור נחל עוז, לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 2 באוגוסט 2024). גדודי חללי אלאקצא והזרוע הצבאית של תנועת אלאחראר הפלסטינית קיבלו אחריות על הירי (ערוץ הטלגרם elaqsa_1965 של “גדודי חללי אלאקצא”, 3 באוגוסט 2024).
  • 4 באוגוסט 2024: חמש רקטות שוגרו מאזור ח’אן יונס לאזור לכיש. רקטה אחת נפלה במועצה האזורית חוף אשקלון. לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 4 באוגוסט 2024). גדודי עז אלדין אלקסאם קיבלו אחריות על שיגור מטח רקטות לעבר גן יבנה ואזור אשדוד “בתגובה למעשי הטבח שבוצעו נגד העם הפלסטיני ומנהיגי ההתנגדות” (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 4 באוגוסט 2024).
  • 5 באוגוסט 2024: 15 רקטות שוגרו לאזור עוטף עזה. כוחות ההגנה האווירית יירטו חלק מהרקטות, דווח על נפילות באזור עוטף עזה. אזרח ישראלי נפצע באורח קל. שריפה פרצה באזור עין הבשור (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 5 באוגוסט 2024).

שיגור רקטות בחתך שנתי

סוגיית החטופים והסכם הפסקת אש

• “מקורות יודעי דבר” מסרו כי חמאס הקפיאה את המגעים להפסקת אש ברצועת עזה בעקבות הריגתו של ראש הלשכה המדינית, אסמאעיל הניה, אולם ציינו כי לא מדובר בעצירה לזמן רב. לפי ה”מקורות”, לא צפויות להתקבל החלטות לפני בחירת מחליף להניה. “גורם” נוסף מסר כי חמאס אינה מעוניינת להפסיק את תהליך המשא ומתן וכי בכוונתה לחדש אותו אחרי בחירת המחליף (אלשרק אלאוסט, 4 באוגוסט 2024).
• מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, הדגיש כי יש לפעול להשגת הסכם הפסקת האש ברצועת עזה על מנת למנוע הסלמה נוספת במזרח התיכון. הוא קרא לכל הצדדים לנהל הידברות ולהפסיק לנקוט ב”פעולות מסלימות” ולמצוא “סיבות להגיע להסכם” (אתר מחלקת המדינה, 1 באוגוסט 2024).
• דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, ג’ון קירבי, ציין כי הריגת הניה מסבכת את המאמצים להשגת הסכם. הוא ציין כי נמשכים המאמצים לקדם הסכם שיאפשר הפסקת אש למשך שישה שבועות בשלב הראשון, שחרור של רבים מהחטופים, והכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה (The Hill, 31 ביולי 2024). קירבי גם הביע ביטחון כי ניתן לסגור את הפערים שנותרו וכי השגת הפסקת אש אפשרית גם לאחר מותו של הניה (אלחליג’, 2 באוגוסט 2024).

נפגעים פלסטינים

• משרד הבריאות ברצועת עזה (הנשלט ע”י חמאס) עדכן כי מאז תחילת המלחמה נהרגו 39,653 בני אדם ומספר הפצועים הוא 91,535 (דף הפייסבוק של משרד הבריאות בעזה, 6 באוגוסט 2024, נכון לשעה 13:00).
• כוחות צה”ל ביצעו סיכולים ממוקדים נגד פעילי טרור:
  • ב-5 באוגוסט 2024, נהרג מחמד מחאסנה, ששימש קצין מבצעים של חמאס בתחום ההברחות, בתקיפה אווירית. לפי צה”ל, מחאסנה התמקד בהברחות של ציוד צבאי לרצועת עזה דרך הים, אולם היה מעורב גם בהברחות במנהרות ובמעברי הגבול (דובר צה”ל, 6 באוגוסט 2024).
  • ב-4 באוגוסט 2024, הודיעה לשכת המידע של ממשלת חמאס ברצועת עזה כי מנכ”ל משרד הכלכלה הלאומית, עבד אל-פתאח אלזרעי, נהרג בתקיפה אווירית ישראלית בדיר אלבלח. אלזרעי החליף בתפקיד את איאהב אל-חוסיין, שנהרג בתקיפה אווירית ב-7 ביולי 2024 (ערוץ הטלגרם של לשכת ההסברה הממשלתית, 4 באוגוסט 2024). דובר צה”ל אישר שעבד אלזריעי נהרג בתקיפה אווירית. לפי ההודעה, הוא שימש שר הכלכלה בממשלת חמאס לצד היותו פעיל במטה הייצור של הזרוע הצבאית שאחראי לשיפור יכולות האמל”ח שבידי חמאס. במסגרת פעילותו, הוא היה מעורב בהשתלטות חמאס על הסיוע ההומניטרי שהוכנס לרצועת עזה והיה אחראי על חלוקת דלק, גז וכספים לטובת פעילות טרור (דובר צה”ל, 5 באוגוסט 2024).
  • מחמד אלג’עברי, שהיה אחראי הכספים של תשתית ייצור אמל”ח בגא”פ, נהרג בסיכול ממוקד. לפי צה”ל, אלג’עברי פיקח על ייצור אמל”ח של הגא”פ בצפון רצועת עזה, חילק משכורות וכספים לפעילי הגא”פ והשתתף בניסיונות של הארגון לשקם את יכולות ייצור הרקטות ותשתיות נוספות (דובר צה”ל, 2 באוגוסט 2024).
  • ב-1 באוגוסט 2024, נהרג אסמאעיל אימן נופל, בתקיפה אווירית במחנה הפליטים אלנציראת. נופל הוא בנו של מפקד חטיבת מחנות המרכז הזרוע הצבאית של חמאס, אימן נופל, שנהרג בסיכול ממוקד ב-17 באוקטובר 2023 (חשבון X של סוכנות קדס, 1 באוגוסט 2024). צה”ל אישר שאסמאעיל נופל נהרג בתקיפה אווירית באלנציראת. נופל היה פעיל הזרוע הצבאית של חמאס שעסק בשיגורי רקטות לשטח ישראל והשתתף במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 (דובר צה”ל, 4 באוגוסט 2024).
  • ב-31 ביולי 2024, דיווחו כלי תקשורת פלסטיניים כי העיתונאים אסמאעיל אלע’ול וראמי אלריפי נהרגו בתקיפה ישראלית נגד קבוצת עיתונאים ליד ביתו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, במחנה הפליטים אלשאטי במערב העיר עזה (ערוץ הטלגרם של סוכנות קדס, 31 ביולי 2024). לשכת ההסברה של ממשלת חמאס הודיעה על מותם של כתב רשת אלג’זירה בעזה, אסמאעיל אלע’ול, ושל הצלם-עיתונאי של אלג’זירה, ראמי אלריפי (ערוץ הטלגרם של לשכת ההסברה הממשלתית, 31 ביולי 2024). צה”ל אישר כי בתקיפה אווירית נהרג אסמאעיל אלע’ול, שהיה פעיל בזרוע הצבאית של חמאס ופעיל נח’בה שהשתתף במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. לפי צה”ל, אלע’ול הדריך פעילי חמאס כיצד לתעד את הלחימה והשתתף בתיעוד ובהפצת סרטונים שתיעדו פעילות טרור נגד כוחות צה”ל (דובר צה”ל, 1 באוגוסט 2024). רשת אלג’זירה הכחישה שהיה קשר בין אלע’ול לחמאס, וטענה שהוא נעצר על ידי כוחות צה”ל בביה”ח אלשפאא’ במרץ 2024 ושוחרר לאחר 12 שעות אחרי שלא התגלתה מעורבות שלו בפעילות טרור (אלג’זירה, 1 באוגוסט 2024). בעקבות זאת, חשף צה”ל מסמך של חמאס משנת 2021 שהראה כי אלע’ול היה הנדסאי בחטיבת עזה של חמאס, וכל ניסיונות החמאס ואלג’זירה להציג  את אלע’ול כעיתונאי הגון הוא שקרי (דובר צה”ל, 3 באוגוסט 2024).

סיכול בכירים בחמאס

•  ב-1 באוגוסט 2024, הודיע דובר צה”ל באופן רשמי כי ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מחמד אלצ’יף, נהרג בתקיפה אווירית נגד מתחם שבו הסתתר באזור ההומניטרי בח’אן יונס ב-13 ביולי 2024. יחד עמו, נהרג מפקד חטיבת ח’אן יונס של חמאס, ראפע סלאמה. אלצ’יף הצטרף ב-1987, ומאז היה מעורב בפעילות הטרור, תרם להתעצמות חמאס ביהודה ושומרון וברצועת עזה. הוא פעל לצדו של מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סנואר, ויזם והוציא לפועל את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 (דובר צה”ל, 1 באוגוסט 2024). בחמאס לא אישרו את ההודעה על מותו של אלצ’יף. חבר הלשכה המדינית של חמאס, עזת אלרשק, הבהיר כי רק הנהגת חמאס היא זו שתאשר או תכחיש את דבר מותם של מפקדים בזרוע הצבאית וכי אם לא פורסמו פרטים מצד ההנהגה, לא ניתן לאשר את הדיווחים שהתפרסמו בכלי התקשורת (סקאי ניוז בערבית, 1 באוגוסט 2024).

• “גורמים המקורבים לחמאס” מסרו כי בתקיפה אווירית ישראלית נהרגו שניים מחברי הלשכה המדינית של החמאס – רוחי מושתהא, הנחשב מקורב ביותר למנהיג חמאס ברצועת עזה יחיא סינואר, וסמח אלסראג’ מבכירי חמאס ברצועת עזה. כמו כן, נהרגו בתקיפה עבד אלהאדי סיאם, ששימש מפקד מודיעין וקצין מבצעים בחטיבת עזה, סאמי עודה, שהיה מפקד שירות המודיעין של אל-קסאם וממנגנון ביטחון הפנים של ממשלת חמאס, ומוחמד חדיד, מפקד יחידת הרקטות בחטיבת עזה. לפי “הגורמים”, התקיפה בוצעה נגד מנהרה תת-קרקעית באזור התעשייה בדרום מערב העיר עזה. המנהרה נפגעה חלקית בתחילת המלחמה, אך הופצצה שוב על ידי כלי טיס ישראלי, ובעקבות זאת היא קרסה וקברה את הבכירים ששהו בה בשבועות האחרונים. ארבעה פעילי חמאס נוספים נהרגו כתוצאה מחשיפה לגזים רעילים במהלך ניסיונות החילוץ. תנועת החמאס עדיין לא אישרה רשמית את הדיווח (אלשרק אלאוסט, 2 באוגוסט 2024).

מעורבות עובדי אונר”א במתקפת ה-7 באוקטובר 2023

• חקירה פנימית של האו”ם, שבדקה את הטענות כי 19 מעובדי הסוכנות השתתפו במתקפת ה-7 באוקטובר 2023, קבעה כי יש ראיות שמצביעות על כך שייתכן כי תשעה מהעובדים היו מעורבים במתקפת חמאס. בשל כך, הוחלט לפטר אותם. לגבי אחד העובדים, לא התגלו כלל ראיות לגבי מעורבותו, בעוד שבעשרת המקרים הנוספים לא היו די ראיות כדי לקבוע שהם היו מעורבים וגם החקירה נגדם הסתיימה (אתר אונר”א, 5 באוגוסט 2024).
• הנציב הכללי של אונר”א, פיליפה לזאריני, אמר כי הסוכנות מחויבת לשמור על העיקרון של סיוע הומניטרי באופן ניטרלי ולהבטיח כי כל העובדים מצייתים למדיניות בנוגע לפעילות פוליטית או פעילות מחוץ למסגרת אונר”א. הוא שב על הגינוי למתקפת ה-7 באוקטובר וקרא לשחרורם המיידי של כל החטופים (אתר אונר”א, 5 באוגוסט 2024).
• מתאם פעולות הממשלה בשטחים מסר כי העובדה שעובדי ארגון האו”ם חדרו לשטח מדינת ישראל בחסות תקיפה של ארגון טרור נגד ישראל צריכה לזעזע ולהדאיג את כל הארגונים ההומניטריים, וכי העובדה שהאו”ם שותק צריכה להדאיג את כל המדינות התורמות לארגון הומניטרי שפועל במסווה של ארגון טרור. הוא הדגיש כי המדינות התורמות חייבות לתמוך בארגונים ההומניטריים ברצועה, שהם עמוד השדרה של המאמץ ההומניטרי, אך לא בארגוני טרור (חשבון X של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 5 באוגוסט 2024).

המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• מתאם פעולות הממשלה בשטחים עדכן כי 5,552 משאיות סיוע הוכנסו לרצועת עזה במהלך חודש יולי 2024, לעומת 4,818 משאיות ביוני 2024. 4,629 מהמשאיות נשאו משלוחי מזון, לעומת 4,029 משאיות מזון בחודש שלפני כן (חשבון X של מתאם פעולות הממשלה, 5 באוגוסט 2024). עוד נמסר כי יותר משלושה מיליון ליטרים של דלק הוכנסו לרצועה במהלך יולי 2024 (חשבון X של מתאם פעולות הממשלה, 2 באוגוסט 2024).
• ב- 4 באוגוסט 2024, שר הבריאות ברשות הפלסטינית, מאג’ד אבו רמצ’אן, הכריז על מבצע תרומות דם למען הפלסטינים ברצועת עזה תחת הסיסמה “הדם שלנו הוא אחד”. הוא ציין כי היעד הוא איסוף, 3000 מנות דם עד 8 באוגוסט. אבו רמצ’אן גם הזהיר כי רצועת עזה ניצבת בפני סכנה של התפרצות מגפת פוליו אחרי שלושה עשורים שבהם הנגיף לא היה קיים ברצועה. לדבריו, הרשות הפלסטינית, ארגון הבריאות העולמי, סוכנות יוניס”ף וארגונים נוספים הכינו 1.2 מיליון מנות של חיסון נגד פוליו וכי בקרוב יחלו לחסן ילדים עד גיל שמונה (ופא, 4 באוגוסט 2024).
•  עשרות אוהלים המיועדים למשפחות העקורים הועברו לרצועת עזה במסגרת מבצע סיוע של מאע”מ. כמו כן, הועברו עשרות טונות של ציוד הכולל חבילות מזון וציוד הכרחי למשפחות פלסטיניות עקורות (אתר alfaresalshahm.com, 2 באוגוסט 2024).

• ב-31 ביולי 2024, בעקבות יציאת כוחות צה”ל ממזרח ח’אן יונס, הודיעה העירייה על תחילת עבודות שיקום באזור. ראש העירייה, ד”ר עלאא אל-בטה, מסר שהעירייה פועלת לפנות את הריסות הבתים כדי להקל על התושבים ולסייע לתנועת רכבי החירום (אתר הפייסבוק של עיריית ח’אן יונס, 31 ביולי 2024).

• דובר פתח מסר כי הרשות הפלסטינית מוכנה לנהל את רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה “בהסכמה פלסטינית”. הוא הוסיף כי הרשות אף הציגה את תוכניותיה לכך וכי המכשול היחיד הוא הסירוב של ישראל. לטענתו, ישראל אינה מעוניינת בהפסקת אש ברצועת עזה. כמו כן, הדגיש הדובר כי התנועה תמשיך במאמצים המשותפים עם הארגונים הפלסטיניים האחרים לטובת הגעה להסכמה לאומית על בסיס תכנית אש”ף (סקאי ניוז בערבית, 2 באוגוסט 2024).
• “מקור בממשלת הרשות הפלסטינית” מסר כי הרשות הפלסטינית העבירה לגורמים אמריקאיים רשמיים טיוטה של חזון הממשלה הפלסטינית בנוגע לניהול האזרחי של רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה, אך טען כי היא אינה סופית. “המקור” הוסיף כי התוכנית מתבססת על הפקידים העובדים ברצועה ואשר שייכים לרשות הפלסטינית ומקבלים ממנה משכורות. כמו כן, “המקור” התייחס לסוגיית הניהול הביטחוני של הרצועה וטען כי היא מתמקדת בתוכנית “שש המדינות הערביות” הכוללת את מצרים, סעודיה, ירדן, קטר, מאע”מ ו”פלסטין”. לפי “המקור”, ישראל דוחה כל נוכחות של הרשות הפלסטינית בטענה שהיא אינה מסוגלת לנהל את היום שאחרי המלחמה, בעוד שהמסרים שמגיעים מארה”ב מנוגדים לכך “בזמן שאנו מקבלים מסרים מארה”ב המנוגדים לטענות אלו” (AWP, 5 באוגוסט 2024).

פיגועים

• השבוע בוצעו שלושה פיגועים, בהם נרצחו שני אזרחים ישראלים ונפצעו ארבעה נוספים.

פיגוע דקירה בחולון

•   ב-4 באוגוסט 2024, בשעות הבוקר, דקר פלסטיני חמוש בסכין מספר אזרחים ישראלים במספר זירות בחולון. כתוצאה מכך, נרצחו שני אזרחים ונפצעו שניים נוספים. שוטר ירה בדוקר והרג אותו. מבצע הפיגוע זוהה כעמאר עודה, תושב סלפית ששהה בישראל באופן בלתי חוקי (חשבון X של משטרת ישראל, 4 באוגוסט 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי עמאר רזק עודה, בן למשפחה אמידה מסלפית, ריצה בעבר עונש מאסר בישראל. ב-15 ביולי 2024, הוא נעצר ל-15 יום על ידי המודיעין הכללי הפלסטיני לאחר שפרסם ברשתות החברתיות ביקורת על הרשות הפלסטינית (פלסטין און ליין, 4 באוגוסט 2024). חמאס בירכה על הפיגוע ומסרה כי זו “תגובה טבעית” על “פשעי הכיבוש” נגד העם הפלסטיני. חמאס קראה לפלסטינים ביהודה שומרון ובירושלים להמשיך ולהסלים את “ההתקוממות” נגד צה”ל ונגד המתיישבים היהודים (אתר חמאס, 4 באוגוסט 2024). הגא”פ גם בירך על הפיגוע (ערוץ הטלגרם של לשכת ההסברה של הגא”פ, 4 באוגוסט 2024).

     
מימין: הסכין ששימש לביצוע הפיגוע (חשבון X של משטרת ישראל, 4 באוגוסט 2024). משמאל: כרזה של חמאס עם תמונתו של עמאר עודה (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 4 באוגוסט 2024)

פיגוע דקירה במחסום המנהרות

• ב-6 באוגוסט 2024, בשעות הבוקר, ביצעו כוחות הביטחון הישראליים חיפוש באוטובוס שהגיע למחסום המנהרות בדרך לירושלים. אחד הנוסעים, תושב פלסטיני, דקר לוחמת משמר הגבול עם מברג והיא נפצעה באורח קל. כוחות הביטחון ירו לעבר התוקף והרגו אותו. ברשותו התגלתה גם סכין (חשבון X של משטרת ישראל, 6 באוגוסט 2024). משרד הבריאות הפלסטיני מסר כי מחמד רזק אבראהים המאש נהרג מאש כוחות הביטחון הישראליים ליד בית לחם (ופא, 6 באוגוסט 2024). גדודי אבו עלי מצטפא, הזרוע הצבאית של החזית העממית לשחרור פלסטין, אישרו כי מבצע הפיגוע הוא פעיל הגדודים, רזק המאש, שהיה אסיר משוחרר. בהודעה נאמר כי מדובר ב”פעולה איכותית” וכי זו “תגובה טבעית לפשעי הכיבוש ולמדיניות ההתנקשויות נגד מנהיגים ולוחמי התנגדות” (ערוץ הטלגרם של גדודי אבו עלי מצטפא, 6 באוגוסט 2024). חמאס פרסמה הודעת אבל על מותו של מחמד רזק המאש, תושב מחנה אלדהישה (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 6 באוגוסט 2024).

פיגוע ירי ודקירה ליד קריית ארבע

• ב-31 ביולי 2024, בשעות הבוקר, נעצר כלי רכב ישראלי עם שלושה נוסעים בשל תקלה בכביש 60, בין קריית ארבעה לצומת בית עינון. מחבל פלסטיני שהגיע למקום במכונית פתח באש לעבר הנהג ולאחר מכן יצא מהמכונית ודקר את הישראלי שנפצע קשה. כוחות הביטחון פתחו בסריקות אחרי התוקף ועצרו אותו כעבור שעות אחדות (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 31 ביולי 2024). הזרוע הצבאית של חמאס בחברון קיבלה אחריות על פיגוע הירי ליד קריית ארבע ועל ירי לעבר כוחות צה”ל ליד מערת המכפלה. בהודעה נאמר כי מדובר ב”תגובה מהירה” להריגת ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה (ערוץ הטלגרם של חמאס, 31 ביולי 2024).

ניסיון פיגוע ירי בבקעת הירדן

• ב-5 באוגוסט 2024, בוצע ירי לעבר היישוב בקעות בבקעת הירדן. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 5 באוגוסט 2024).

ניסיון פיגוע מטען בכביש 57

• ב-2 באוגוסט 2024, התגלה מטען בכביש 57, בין היישובים שבי שומרון ועינב. המטען נוטרל, ללא נפגעים (תקשורת ישראלית, 2 באוגוסט 2024).

פיגועים משמעותיים בשנת 2024^[2]

פיגועים משמעותיים בחתך רב שנתי

פעילות סיכול ומנע

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומנע ברחבי יהודה ושומרון. מאז תחילת המלחמה נעצרו כ-4,400 מבוקשים, מתוכם יותר מ-1,850 פעילי חמאס (דובר צה”ל, 30 ביולי – 6 באוגוסט 2024). להלן אירועים בולטים:
  • ב-6 באוגוסט 2024, במהלך פעילות של כוחות הביטחון הישראליים בג’נין, ביצעו כלי טיס של חיל האוויר שתי תקיפות נגד חוליות חמושות של פעילי טרור (דובר צה”ל, 6 באוגוסט 2024). מנהל בית החולים בג’נין, וסאם בכר, מסר כי הגיעו גופות של חמישה הרוגים מהשכונה המזרחית של ג’נין וכי ההרוגים שזוהו הם אחמד חסאם אלסעדי, איהם חסן גבר בכארנה וח’טאב מג’ד בדויה (ופא, 6 באוגוסט 2024).
  • ב-3 באוגוסט 2024, פעלו כוחות הביטחון הישראליים בטולכרם. במהלך הפעילות, תקף כלי טיס של חיל האוויר חולייה של פעילי טרור שהיו בדרכם לביצוע פיגוע. תקיפה אווירית נוספת בוצעה לעבר פעילי טרור חמושים שפתחו באש לעבר כוחות הביטחון. בתקיפה הראשונה נהרגו חמישה פעילי טרור, בהם היתם בלידי מהזרוע הצבאית של חמאס שהיה מעורב במותם של שני לוחמים ישראלים ובפיגועים נוספים ביהודה ושומרון ועליל חליל וגמאל אבו הניה שביצעו את הפיגוע שבו נרצח אזרח ישראלי בקלקיליה ב-22 ביוני 2024 (דובר צה”ל, 4 באוגוסט 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי התקיפה הראשונה בוצעה לעבר כלי רכב בין העיירות עתיל וזיתא, וכתוצאה מכך נהרגו חמישה פעילים של חמאס והגא”פ, בהם היית’ם בלידי, מפקדי גדודי עז אלדין אלקסאם בטולכרם; אחמד אלסבעא, מראשי הג’יהאד האסלאמי במחנה הפליטים נור שמס; וג’מאל אבו הניה ועלי ח’ליל אבו בכר. בתקיפה השנייה, נהרגו ארבעה פעילי חמאס ממחנה הפליטים נור שמס (רשת קדס, 4 באוגוסט 2024). חמאס אישרה כי ארבעה מההרוגים השתייכו לזרוע הצבאית שלה – המפקד הית’ם נור אלדין בלידי ממחנה טולכרם ואחמד אבראהים מחאג’נה ממחנה הפליטים נור שמס, בעוד שג’מאל אבראהים אבו הניה ועלי ח’ליל אבו בכר היה פעילי הזרוע הצבאית מקלקיליה וביצעו את הפיגוע שבו נרצח האזרח הישראלי. בהודעה נאמר כי “ההתנגדות” תמשיך להעצים את התקיפות שלה וכי “שום מטוסי קרב או כלי טיס בלתי מאוישים לא יעצרו את המבול” (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 4 באוגוסט 2024). גדוד טולכרם של פלוגות ירושלים, הזרוע הצבאית של הגא”פ, מסר כי שישה מההרוגים היו פעילים שלו – עבד אלג’באר אלצבאע’, שהיה מפקד שטח וממייסדי הגדוד, אחמד מחאג’נה, יזן צאעד אבו דע’יש, ת’אא’ר אחמד חמידי, מא’מן כמאל קרעאוי ומא’מן משארקה. לפי ההודעה, ג’מאל אבו הניה ועלי ח’ליל היו פעילי הזרוע הצבאית של הגא”פ בקלקיליה, והית’ם בלידי היה מפקד שטח של גדוד טולכרם של גדודי עז אלדין אלקסאם. בגדוד טולכרם של הגא”פ איימו כי הם יכו “היכן שאינכם יכולים לדמיין” (ערוץ הטלגרם של גדוד טולכרם, 3   באוגוסט 2024).

• ב- 2 באוגוסט 2024 בתום תפילות יום השישי עצרה משטרת ישראל את דרשן מסגד אל-אקצא, השיח’ עכרמה צברי בביתו בשכונת אל-סוואנה בעיירה א-טור, מזרחית לירושלים. המעצר בוצע על רקע דרשת הסתה שנשא צברי בתפילת יום השישי במסגד אל אקצא (פאג’ר TV 2 באוגוסט 2024). לאחר המעצר הצהירה תנועת חמאס כי ההחלטה להרחיק את השייח’ עכרמה סברי ממסגד אל-אקצה, היא התערבות בוטה בענייני המסגד ופגיעה בחופש הפולחן. הארגון הטיל את מלוא האחריות לשלומו של השייח’ עכרמה על ישראל לאור ההסתה המכוונת נגד צברי המוגדר כאחת הדמויות החשובות ביותר לעם הפלסטיני (פלסטין פוסט 2 באוגוסט 2024).

הריסת ביתו של מבצע פיגוע

•  בלילה שבין 31-30 ביולי 2024, פעלו כוחות הביטחון הישראליים בכפר עטארה, צפונית לראמאללה, להריסת ביתו של מוריד דאחדחה, שהשתתף בביצוע פיגוע הירי בצומת המשטרה הבריטית ב-7 בינואר 2024, בו נרצחו שני אזרחים ערבים-ישראלים (דובר צה”ל, 31 ביולי 2024).

פעילות מנגנוני הביטחון הפלסטיניים

• דווח כי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית פוצצו מספר מטענים שהטמינו פעילי טרור בטולכרם (אלשאהד, 4 באוגוסט 2024; חשבון X של סוכנות צפא, 4 באוגוסט 2024) .

פעילות מדינית

• נציג הרשות הפלסטינית באו”ם, ריא’צ מנצור, שלח מכתבים למזכ”ל האו”ם, אנטוניו גוטרש, לשגריר רוסיה באו”ם, וסילי נבנציה, ולנשיא העצרת הכללית של האו”ם, דניס פרנסיס, בהם האשים כי “ישראל מנהלת מלחמה מתועבת נגד עמנו בכוונה ובשרירותיות, תוך הפרה בוטה של החלטות מועצת הביטחון”. מנצור האשים כי התקיפות של ישראל נגד הפלסטינים ברצועת עזה וביהודה ושומרון והריגתו של אסמאעיל הניה “מוכיחים שהיא מדינה סוררת”. מנצור קרא לאו”ם ולקהילה הבינלאומית לפעול מיידית כדי לעצור את “התקיפות הישראליות הנוראיות” נגד הפלסטינים והאזור כולו (חדשות מען , 1 באוגוסט 2024).
•  דובר לשכת יו”ר הרשות הפלסטינית, נביל אבו רדינה, נועד עם השליח הרוסי המיוחד לענייני המזרח התיכון ואפריקה, מיכאיל בוגדנוב. אבו רדינה הביע את רצונו של אבו מאזן פתח ולחזק את היחסים בין הרשות הפלסטינית לבין רוסיה. כמו כן, הוא עדכן את בוגדנוב על המצב ברצועת עזה וביהודה ושומרון, והדגיש את העמדה הפלסטינית שקוראת לעצור את “התוקפנות” ברצועת עזה ואת הכנסת הסיוע ההומניטרי (ופא, 2 באוגוסט 2024).

• השרה לענייני חוץ בממשלה הפלסטינית, פרסין שאהין, נועדה בראמאללה עם קונסול תורכיה בירושלים, אסמאעיל קובאנאוגלו. שאהין שיבחה את היחסים ההיסטוריים בין “פלסטין” לבין תורכיה ואת התמיכה של תורכיה בסוגיה הפלסטינית בכל הפורומים הבינלאומיים ומאמציה לעצור את “התוקפנות” הישראלית. קובאנאוגלו הדגיש את הצורך בחיזוק היחסים בין הצדדים (ופא, 1 באוגוסט 2024).