מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (8-1 באוקטובר 2024)

• בכירי חמאס ציינו את יום השנה הראשון למתקפת ה-7 באוקטובר 2023 נגד ישראל, אותה הם מכנים מערכת “מבול אלאקצא”. בהודעותיהם, הצדיקו הבכירים את המתקפה, האשימו את ישראל בביצוע “רצח עם” ברצועת עזה ושיבחו את “ההתנגדות” של הפלסטינים ושל “זירות התמיכה” באיראן, לבנון, עיראק ותימן בשנה האחרונה. כמו כן, התייחסו הבכירים למשא ומתן להפסקת אש ולשחרור החטופים. להלן ההצהרות הבולטות:
  • בהודעה הרשמית של חמאס נאמר כי ה-7 באוקטובר הוא “אבן דרך היסטורית בתוכנית המאבק של התנועה”. התנועה גם ציינה את “מנהיגי ההתנגדות הפלסטינית” שמתו במהלך “מבול אלאקצא” ובהם ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסאמעיל הניה, וסגנו צאלח אלערורי, ומנהיגי “ההתנגדות” בלבנון, ובהם מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה. בהודעה נאמר כי “פשעי ההתנקשות” רק יגבירו את נחישותם “להתמודדות עם הכיבוש עד שיובס”. ההודעה ציינה כי בתנועה עושים “מאמצים גדולים להפסיק את התוקפנות” ונטען כי חמאס “נענתה בחיוב לכל היוזמות”, תוך שהיא שומרת על העקרונות של הפסקת אש קבועה ונסיגה מוחלטת של כוחות צה”ל מרצועת עזה. כמו כן, בחמאס הדגישו כי הם לא יתפשרו על זכות הפלסטינים “להתנגד בכל האמצעים לכיבוש” וקראו לכל הפלסטינים להסלים את כל צורות “ההתנגדות” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 7 באוקטובר 2024).
  • מנהיג חמאס “בחוץ”, ח’אלד משעל, אמר כי הקרב שהחל ב-7 באוקטובר 2023 מסמן שלב חדש בסכסוך וכי הם השאירו “כתם שחור בהיסטוריה הישראלית”. הוא הודה לכל מי “שתמך ברצועת עזה והקריב מעצמו” ושיבח את הקמתו של “ציר שלם שעומד נגד הכיבוש ודוחה כל כיבוש ותוקפנות”. הוא הוסיף כי “הקרב הזה השיג בשנה אחת את מה ששנים לא יכלו להביא, אפילו דעת הקהל הציונית איבדה אמון בעצמה”. לטענתו, ישראל החלה לתקוף בלבנון מאחר שלא הצליחה להשיג את מטרותיה ברצועת עזה וקרא לפתוח “חזיתות נוספות למלחמה באויב” (אלערביה, 7 באוקטובר 2024).
  • סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, ח’ליל אלחיה, אמר כי “ההתנגדות הנחיתה מכה אסטרטגית על האויב והסבה לו אבדות חסרות תקדים”. לדבריו, המתקפה העלתה מחדש את הסוגיה הפלסטינית על סדר היום העולמי. אלחיה שיבח את “ההקרבה” של הפלסטינים ברצועת עזה ואת “עמידת” הפלסטינים ביהודה ושומרון והדגיש כי פעולות “ההתנגדות” יימשכו עד “לשחרור מוחלט של העם הפלסטיני”. אלחיה, שמוביל את המשא ומתן להפסקת אש מטעם חמאס, טען כי התנועה עשתה את כל המאמצים לעצירת “התוקפנות” והביעה “נכונות מלאה” להגיע להסכם. הוא ציין כי חמאס תמשיך במאמציה “לסיים את המצור, לעצור את התוקפנות, להעניק חיים הגונים לעם, ולשקם את רצועת עזה בעזרת פרויקטים לבנייה מחדש והעלמת השפעות התוקפנות” (אלג’זירה, 6 באוקטובר 2024).
  • דובר הזרוע הצבאית של חמאס, אבו עבידה, פרסם הודעה מצולמת, בה תיאר את ה-7 באוקטובר בתור “מבצע הקומנדו המצליח ביותר בעידן שלנו” וטען כי זו הייתה “תגובה הכרחית למזימות הישראליות שמטרתן לסלק את הבעיה הפלסטינית, להשליט ריבונות על אדמת פלסטין, ולהשיג שליטה על מסגד אלאקצא”. הוא הודה כי הם מתמודדים “בקרב התשה ארוך, כואב ולא שוויוני”, אולם הדגיש כי “ההתנגדות תמשיך ותישאר יציבה”. הוא התייחס לפיגוע הירי והדקירה ביפו ב-1 באוקטובר 2024 וקרא לפלסטינים ביהודה ושומרון להסלים את המאבק. בהתייחסו לסוגיית המשא ומתן, הוא טען כי הם לא מתכוונים לפגוע בחטופים כי “זה מנוגד לדת שלנו” והוסיף כי כבר ניתן היה להחזיר את כל החטופים “אילו זה היה עולה בקנה אחד עם השאיפות של נתניהו”. הוא גם הזהיר כי פעילות צה”ל מסכנת את חיי החטופים ואיים שיהיו עוד “עשרות מקרים חדשים של רון ארד” (ערוץ הטלגרם של אבו עבידה, 7 באוקטובר 2024).

• חמ”ל הפלגים המשותף ברצועת עזה פרסם הודעה ראשונה מאז תחילת המלחמה, בה נאמר כי ה-7 באוקטובר 2023 ומה שהתרחש אחריו היוו “נקודת מפנה במאבק של העם הפלסטיני ושל האומה”. החמ”ל שיבח את “אחדות הלוחמים בשטח” וטען כי הם “הצליחו להתמודד עם מכונת המלחמה של הכיבוש והוא לא הצליח להשיג אף אחת ממטרות המלחמה שלו”. כמו כן, בחמ”ל הדגישו כי הם מאוחדים בקבלת ההחלטות וציינו כי הם מעוניינים להביא לעצירת “התוקפנות”, בלי לוותר על זכויות העם הפלסטיני (ערוץ הטלגרם של חמ”ל הפלגים המשותף, 7 באוקטובר 2024).
• הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) פרסם הודעה, בה כינה את מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 כ”פעולה הרואית” וציין כי פלוגות ירושלים של הגא”פ פעלו לצד הזרוע הצבאית של חמאס. בהודעה נטען כי הכוחות הפגינו את הלקחים מ”קרבות רבים בהם נלחמנו נגד האויב הציוני בעשור האחרון”, וכי הם הוכיחו כי “הישות הציונית ניתנת להבסה”. עוד נאמר כי “אחדות הזירות הביאה לתבוסת האויב” וכי התוצאות ימשיכו להדהד בעתיד (ערוץ הטלגרם של הגא”פ, 7 באוקטובר 2024).

• גם ברשות הפלסטינית התייחסו ליום השנה למתקפת ה-7 באוקטובר. במאמר המערכת של יומון הרשות, אלחיאת אלג’דידה, נכתב כי המלחמה בשנה האחרונה הייתה “סיוט שיצא ממעמקי הגיהינום, שהפך את הרצועה לשדה קטל ואדמה חרוכה”. המאמר מתח ביקורת על חמאס וטען כי מבצע “מבול אלאקצא” יצא לדרך ללא הכנות נדרשות, תוך התעלמות מהכוח הצבאי והפוליטי של ישראל ומהסיוע הבינלאומי המוענק לה. עוד נכתב כי חמאס נשענה על תמיכתה של איראן, אך טעתה בהערכת האינטרסים שלה. בנוסף, חמאס הואשמה כי סטתה מהפטריוטיזם הפלסטיני ונצמדה לדרך היוהרה, בעוד שהדרך לסיום האלימות מצויה בפטריוטיות ובאחדות בהובלת ההנהגה הלגיטימית של העם הפלסטיני (אלחיאת אלג’דידה, 7 באוקטובר 2024).
• מאות פלסטינים ציינו שנה למלחמה ברצועת עזה בהפגנה ובתהלוכה שהחלו בכיכר אלמנארה בראמאללה. במהלך האירוע, צעירים רעולי פנים עם בנדנות של פלגים פלסטיניים שרפו את דגלי ישראל וארה”ב, תוך קריאות בשבח “ההתנגדות”. המשתתפים הניפו דגלי “פלסטין”, לבנון ותימן, וכן את דגלי הפלגים הפלסטיניים ודגל חזבאללה. תהלוכות דומות דווחו גם בערים נוספות ביהודה ושומרון, בהן חברון, שכם, בית לחם, ג’נין, טול כרם, קלקיליה ויריחו (סוכנות אנטוליה, 7 באוקטובר 2024). דווח כי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים עצרו פעילים שהשתתפו באירועים, חמאס גינתה את המעצרים (סוכנות וטן, 7 באוקטובר 2024).

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• פעילות כוחות צה”ל בשבוע האחרון התמקדה במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיה שבצפון רצועת עזה, במקביל להמשך הפעילות באזור רפיח בדרום רצועת עזה ובמסדרון נצרים במרכז הרצועה. כוחות צה”ל פגעו בעשרות פעילי טרור מהאוויר ומהקרקע. כמו כן, הם איתרו והשמידו אמצעי לחימה (אמל”ח) ותשתיות טרור. לוחם צה”ל נהרג בצפון הרצועה (דובר צה”ל, 8-1 באוקטובר 2024).
• צפון רצועת עזה: ב-6 באוקטובר 2024, החלו כוחות צה”ל בפעילות נרחבת במחנה הפליטים ג’באליא בעקבות מידע על הימצאות פעילי טרור ותשתיות טרור באזור ועל ניסיונות של חמאס לשקם את התשתיות שלו בצפון הרצועה. במסגרת הפעילות, הכוחות איתרו אמצעי לחימה רבים והרגו פעילי טרור. לוחם צה”ל נהרג בלחימה (דובר צה”ל, 8-6 באוקטובר 2024).
• לקראת תחילת הפעילות בג’באליא, תקף חיל האוויר עשרות יעדי טרור, ובהם פעילי נח’בה של חמאס ותשתיות תת-קרקעיות. כמו כן, צה”ל הורה על פינוי אזורים בצפון הרצועה והרחיב את האזור ההומניטרי באלמואסי, בנוסף לפתיחת שני נתיבי פינוי הומניטריים (דובר צה”ל, 6 באוקטובר 2024). משרד הפנים של חמאס ברצועת עזה קרא לתושבים לא להקשיב “להפחדות האויב” ולא לפנות את בתיהם ולנוע דרומה (ערוץ הטלגרם של משרד הפנים, 6 באוקטובר 2024). עם זאת, כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי תושבים רבים עזבו את אזור ג’באליא ומערב בית לאהיה בעקבות הנחיות צה”ל. כמו כן, דווח על ירי ארטילרי ותקיפות אוויריות וכי יותר משלושים בני אדם נהרגו (ערוץ הטלגרם עזה מבאשר, 5 באוקטובר 2024; סוכנות קדס, 7-5 באוקטובר 2024).

   
מימין: מפת המרחב ההומניטרי המורחב (דובר צה”ל, 6 באוקטובר 2024). משמאל: תושבים עוזבים את מחנה הפליטים ג’באליא (ערוץ הטלגרם של המרכז הפלסטיני לתקשורת, 6 באוקטובר 2024)

• מרכז רצועת עזה: דובר צה”ל עדכן כי לאורך שלושת החודשים האחרונים, הרגו כוחות צה”ל יותר מ-450 פעילי טרור בתקיפות אוויריות ובהיתקלויות. בנוסף, הושמדו מאות תשתיות טרור והושמדו מנהרות באורך כולל של כשמונה ק”מ (דובר צה”ל, 3 באוקטובר 2024).

סיכול פעילי טרור

• ב-2 באוקטובר 2024, נהרג עבד אלעזיז צאלחה, בתקיפה אווירית בדיר אלבלח שבמרכז רצועת עזה,. צאלחה היה מעורב בלינץ’ של שני חיילי מילואים שנרצחו ברמאללה באוקטובר 2000. הוא נעצר בשנת 2001 ושוחרר בעסקת שליט בשנת 2011 וגורש לרצועת עזה. בשנים האחרונות, היה מעורב בהכוונת פעילות טרור ביהודה ושומרון (דובר צה”ל, 3 באוקטובר 2024).
• ב-3 באוקטובר 2024, אישר דובר צה”ל כי רוחי משתהא, ששימש ראש השלטון האזרחי של חמאס ברצועת עזה, נהרג בתקיפה אווירית ברצועת עזה לפני כשלושה חודשים. משתהא מילא תפקידים בכירים בארגון והיה מקורב מאד לראש הלשכה המדינית של חמאס, יחיא אלסנואר. בתקיפה נהרגו שני בכירים נוספים בחמאס – סאמח אלסראג’, שהחזיק בתיק הביטחון בלשכה המדינית ובוועד הפועל של חמאס, וסאמי עודה, ששימש כמפקד מנגנון הביטחון הלאומי (דובר צה”ל, 3 באוקטובר 2024).

• ב-8 באוקטובר 2024, מסר דובר צה”ל כי מספר פעילי טרור שהשתתפו במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 נהרגו בתקיפה של חיל האוויר נגד מתחם פיקוד ושליטה של חמאס באתר ששימש את בית הספר שג’אעיה בדרג תפאח ב-30 בספטמבר 2024, ובתקיפה אווירית ברפיח ב-1 באוקטובר 2024 (דובר צה”ל, 8 באוקטובר 2024).

פעילות נגד תשתיות חמאס במתקנים אזרחיים

• בשבוע האחרון, תקפו כלי טיס של חיל האוויר פעילים ותשתיות טרור שפעלו בחסות אתרים אזרחיים ברצועת עזה לצורך תכנון והוצאה לפועל של פעולות טרור נגד כוחות צה”ל ומדינת ישראל. בכל המקרים, ננקטו צעדים מקדימים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים.^[1] להלן האירועים הבולטים:
  • ב-2 באוקטובר 2024, הותקפו פעילי חמאס במתחמי פיקוד ושליטה שהוקמו באתרים ששימשו בעבר את בתי הספר מוסקט ורימאל בצפון הרצועה (דובר צה”ל, 2 באוקטובר 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי שלושה בני אדם נהרגו ו-17 נפצעו בתקיפה נגד בית הספר מסקט בשכונת אלתפאח בעיר עזה, וכי שישה בני אדם נהרגו בתקיפה נגד מכון אלאמל ליתומים ממערב לעיר עזה (ופא, 2 באוקטובר 2024).
  • ב-2 באוקטובר 2024, הותקפו פעילי טרור של חמאס במתחם פיקוד ושליטה שהוקם באתר ששימש בעבר את בית ספר תיכון בריג’ במרכז הרצועה (דובר צה”ל, 2 באוקטובר 2024).
  • ב-2 באוקטובר 2024, הותקפו פעילי טרור במתחם פיקוד ושליטה באתר ששימש בעבר את בית הספר נוסיראת לבנות במחנה הפליטים אלנציראת (דובר צה”ל, 2 באוקטובר 2024).
  • ב-5 באוקטובר 2024, הותקפו פעילי חמאס במתחם פיקוד ושליטה שהוקם באתר ששימש בעבר כמרכז אונר”א במחנה הפליטים ג’באליא שבצפון רצועת עזה (דובר צה”ל, 5 באוקטובר 2024).
  • ב-5 באוקטובר 2024, הותקפו פעילי חמאס במתחם פיקוד ושליטה שפעל באתר ששימש בעבר את בית הספר אחמד אלכרד במרכז רצועת עזה (דובר צה”ל, 5 באוקטובר 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי בתקיפה נפצעו מספר בני אדם, בהם ילדים (ערוץ הטלגרם של סוכנות קדס, 5 באוקטובר 2024).
  • ב-5 באוקטובר 2024, טענה לשכת התקשורת הממשלתית של חמאס כי כוחות צה”ל תקפו את המסגד הסמוך לבית החולים שהדאא’ אלאקצא בדיר אלבלח, בו שהו מאות עקורים. דווח כי בתקיפה נהרגו לפחות 19 פלסטינים ועשרות נפצעו (סוכנות ספא, 5 באוקטובר 2024). כמו כן, דווח כי הותקף בית הספר אבן רשד באלזואידה, צפונית-מזרחית לדיראלבלח, שגם מאכלס עקורים. לפי כלי תקשורת פלסטיניים, בתקיפה נהרגו שני פעילים של הפלגים החמושים שהתגוררו במחנה הפליטים אלנציראת (ערוץ הטלגרם של אלנציראת אלאח’באריה, 6 באוקטובר 2024).
  • ב-6 באוקטובר 2024, הותקפו פעילי חמאס במתחם פיקוד ושליטה באתר ששימש בעבר את בית הספר חליפה בן זאיד שבצפון רצועת עזה (דובר צה”ל, 6 באוקטובר 2024). דווח כי שבעה בני אדם נהרגו בתקיפה נגד בית הספר ח’ליפה בבית לאהיה שבצפון הרצועה (ערוץ הטלגרם של ערוץ אלאקצא, 7 באוקטובר 2024).
  • ב-7 באוקטובר 2024, הותקפו פעילי טרור של חמאס במתחמי פיקוד ושליטה שהוקמו בבית החולים שהדאא’ אלאקצא בדיר אלבלח (דובר צה”ל, 7 באוקטובר 2024).

שיגור רקטות

• במהלך השבוע האחרון, שוגרו 18 רקטות מרצועת עזה לשטח ישראל, 14 מתוכן שוגרו ב-7 באוקטובר 2024, כולל חמש רקטות שנורו לאזור גוש דן. מדובר בשיגורים הראשונים מרצועת עזה מאז 14 בספטמבר 2024. מרבית הרקטות יורטו, לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 7-4 באוקטובר 2024). הזרועות הצבאיות של חמאס, הגא”פ והחזית העממית לשחרור פלסטין קיבלו אחריות על השיגורים (ערוצי הטלגרם של הזרועות הצבאיות, 7-4 באוקטובר 2024).

סוגיית החטופים והסכם הפסקת אש

• “מקורות” מסרו כי ראש הלשכה המדינית של חמאס, יחיא אלסנואר, חידש בימים האחרונים את הקשר עם קטר, אחת המתווכות במשא ומתן להפסקת אש, לאחר תקופה ממושכת של נתק (אלערביה, 7 באוקטובר 2024).
• חבר הלשכה המדינית של חמאס, עזת אלרשק, הבהיר כי חמאס מתנגדת להצעה הבלתי רשמית שפורסמה בכלי תקשורת שונים, לפיה בכירי התנועה, ובראשם אלסנואר, יעזבו את רצועת עזה לסודאן בתמורה לנסיגת כוחות צה”ל והעברת ניהול הרצועה לרשות הפלסטינית. לדבריו, הרחקת חמאס או הנהגתה מרצועת עזה היא “חלום ואשליה ישראליים אשר לא יושגו לעולם” (אלג’זירה, 3 באוקטובר 2024).
• בכיר חמאס בחו”ל, באסם נעים, אמר כי התנועה מחויבת להסכמות שהושגו באמצעות המדינות המתווכות ב-2 ביולי 2024, וכי חמאס מוכנה לנהל משא ומתן רק על סמך ההסכמות הללו ולא על תנאים חדשים (אלג’זירה, 6 באוקטובר 2024).

נפגעים פלסטינים

• משרד הבריאות ברצועת עזה (הנשלט ע”י חמאס) עדכן כי מאז תחילת המלחמה נהרגו 41,965 פלסטינים ונפצעו 97,590 (דף הפייסבוק של משרד הבריאות בעזה, 8 באוקטובר 2024).

משילות חמאס

• נטען כי מנגנוני הביטחון של חמאס ברצועת עזה חשפו רשת “סוכנים” של שירות הביטחון הכללי (שב”כ), שפעלו כדי “להפיץ כאוס ולעורר אנרכיה” בקרב הפלסטינים לקראת יום השנה למתקפת ה-7 באוקטובר. לפי הדיווח, הרשת זוהתה לאחר מעקב של מנגנוני הביטחון אחרי עמודים ממומנים ברשתות החברתיות שהסיתו נגד “ההתנגדות” וקראו להפגנות. נטען כי “הסוכנים” הודו בחקירתם כי פעלו בהנחיית השב”כ וקיבלו מימון גדול להפעיל את החשבונות הפיקטיביים. עוד נטען כי השב”כ סיפק להם מידע על בכירי “ההתנגדות” ביהודה ושומרון כדי לפגוע בהם חברתית ומוסרית (ערוץ הטלגרם של אתר אלמג’ד אלאמני, 6 באוקטובר 2024).

חילוץ נערה יזידית חטופה מרצועת עזה

• צה”ל הודיע כי פאוזיה אמין סידו, צעירה בת 21 ממוצא יזידי שנחטפה מביתה בעיראק לפני עשר שנים, חולצה מרצועת עזה אחרי שהוחזקה על ידי פעיל חמאס מזוהה דאעש. לפי דובר צה”ל, סידו נחטפה בגיל 11 על ידי אנשי דאעש והם מכרו אותה לפעיל חמאס שהחזיק בה ברצועת עזה. לאחר שפעיל הטרור ככל הנראה נהרג בתקיפות צה”ל, הצעירה הצליחה להימלט למקום מסתור. במסגרת מהלך שהוביל מתאם פעולות הממשלה בשטחים, בשיתוף שגרירות ארה”ב בישראל וגורמים נוספים בקהילה הבינלאומית, הצעירה הועברה לישראל ומשם לירדן ושבה למשפחתה בעיראק (דובר צה”ל, 3 באוקטובר 2024).
• משרד התקשורת הממשלתי של חמאס ברצועת עזה טען כי האישה היזידית התחתנה עם פלסטיני בזמן מלחמת האזרחים בסוריה ובחרה מרצונה לעבור לרצועת עזה לאחר מותו. עוד נטען כי שלטון חמאס ברצועה העניק לה הגנה לאחר שבעלה השני נהרג בתקיפה ישראלית והיא הועברה “לאזור בטוח תחת פיקוח ממשלתי”. בהודעה נטען כי הצעירה ביקשה לעזוב את רצועת עזה לאחר שהרגישה לא בטוחה לאור ההפגזות הישראליות, והועברה לירדן בתיאום עם הרשויות הירדניות (משרד התקשורת הממשלתי של חמאס, 5 באוקטובר 2024).

• ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, הודיע על הקמת צוות לאומי לשיקום רצועת עזה, בהובלת משרד התכנון ברשות הפלסטינית ובהשתתפות המשרדים הרלוונטים. הוא הסביר כי הצוות ייערך להחזרת השירותים “העיקריים” לאזרחים ברצועת עזה, יחנוך תוכנית לבנייה מחדש של התשתיות ויתכונן להשקת תוכנית “להתאוששות כלכלית”. מצטפא ציין כי הממשלה תמשיך בעבודתה כדי “להקל על הסבל של העם הפלסטיני – בייחוד ברצועה” (ופא, 8 באוקטובר 2024).
• ב-8 באוקטובר 2024, דווח כי משלחת של בכירי חמאס בראשות סגן ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה, ח’ליל אלחיה, הגיעה לקהיר כדי להיפגש עם משלחת מטעם פתח וכדי להשתתף בפגישת הפלגים הפלסטיניים שתתקיים בחסות מצרית. לפי הדיווח, הפגישות נועדו להגיע להסכם שישים קץ לסכסוכים הפנים-פלסטיניים והגעה להסכמות בעניין “חזון מאוחד” לניהול משותף של הרצועה (אלערבי אלג’דיד, 8 באוקטובר 2024).
• דווח כי יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, נפגש בקטר עם חברי הלשכה המדינית של חמאס, בהם סגן ראש הלשכה ברצועת עזה, ח’ליל אלחיה. נמסר כי הצדדים הסכימו לקדם את מאמצי הפיוס וליישם את ההסכמות שהושגו בשיחות שהתקיימו בבייג’ינג. לפי הדיווח, הפגישה התנהלה באווירה חיובית ונרשמה התקרבות בעמדות לגבי ניהול רצועת עזה. כמו כן, “מקור” הכחיש את הדיווחים על מעבר חדש בין רצועת עזה למצרים והדגיש את הדרישה לפתוח מחדש את מעבר רפיח תחת שליטה פלסטינית, בהתאם להסכם מ-2005 (סקיי ניוז בערבית, 3 באוקטובר 2024 ( .
• “מקור פלסטיני בלעדי” מסר כי חמאס ופתח ייפגשו השבוע בקהיר כדי לדון במספר סוגיות, ובראשן הקמת ממשלת “הסכמה לאומית” פלסטינית וניהול הרצועה. “המקור” הוסיף כי חמאס מתעקשת שבראש סדר העדיפויות תהיה הקמת ממשלת הסכמה ואף הודיעה על כך לכל הפלגים. הוא ציין כי פתח הפגינה גמישות כלפי רעיון הקמת הממשלה (אלמיאדין, 7 באוקטובר 2024).
• דווח על מגעים בין מצרים לרשות הפלסטינים, בהם הוסכם כי לאחר סיום המלחמה, יוכלו חולים מרצועת עזה לעבור למצרים באמצעות מעבר גבול חדש שיוקם סמוך לים. בדיווח נטען כי חמאס הסכימה לוותר על האחריות על המעבר ולהעביר אותו לאחריות הרשות הפלסטינית (אלחדת’, 3 באוקטובר 2024).
• בדווח אחר נמסר כי לאחרונה התקיימו דיונים בין מצרים, ישראל והרשות הפלסטינית בנוגע להסדרים ליום שאחרי המלחמה ברצועת עזה והכנסת סיוע לרצועה. במסגרת השיחות, נדונה האפשרות להקים נמל ימי ברצועת עזה, בגבול הימי המשותף עם מצרים, בניהול מנגנון משותף הכולל את מצרים והרשות הפלסטינית, ובהסכמת חמאס ועם פיקוח אירופי. עם זאת, הרעיון לא זכה לתמיכת הצד הפלסטיני (אלערבי אלג’דיד, 5 באוקטובר 2024).

• משלחת חמאס בראשות ראש מועצת השורא, מחמד דרוויש, נפגשה בקטר עם נשיא איראן, מסעוד פ’זשכיאן, ושר החוץ, עבאס עראקצ’י. בפגישה השתתפו בכירים נוספים מחמאס, בהם מנהיג חמאס-חו”ל ח’אלד משעל, סגן ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה ח’ליל אלחיה וחבר הלשכה המדינית חסאם בדראן. נמסר כי משלחת חמאס הדגישה את חשיבות הקשרים האסטרטגיים של התנועה עם איראן ו”ציר ההתנגדות”, ושיבחה את התמיכה האיראנית בעם הפלסטיני, פ’זשכיאן מתח ביקורת על התמיכה האמריקאית והמערבית בישראל (אתר הטלגרם של חמאס, 3 באוקטובר 2024 ; אירנ”א, 3 באוקטובר 2024).

• תנועת חמאס שיבחה את מתקפת הטילים שביצעה איראן נגד ישראל. בהודעה מטעם התנועה נמסר כי זו תגובה ל”תוקפנות הציונית” נגד העם הפלסטיני והלבנוני ומסר חזק ל”אויב הציוני” במטרה להרתיעו “משום שפשעיו עברו כל גבול”. כמו כן, קראה חמאס לכלל המדינות, העמים והמפלגות של האומה הערבית להתעמת עם “הפשעים הציוניים” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 1 באוקטובר 2024).
• דובר הזרוע הצבאית של חמאס אבו עבידה, בירך על שיגור הטילים האיראניים נגד ישראל. לדבריו, המטח “הנחית מכה חזקה על הכיבוש, שחשב שתוקפנותו תעבור ללא כל עונש”. הוא הוסיף כי זהו “יום יוצא דופן בתולדות הסכסוך”, וקרא לעם הפלסטיני “לעשות את חלקו” במאבק (ערוץ הטלגרם של אבו עבידה, 1 באוקטובר 2024).
• הגא”פ, בירך את מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, ואת מפקדי משמרות המהפכה על “החלטתם הנועזת והאמיצה לפגוע במבצרי הישות הציונית”. בהודעת הארגון נמסר כי “המכות הכואבות הללו הן חלק ממה שמגיע לישות הפושעת הזו, והדרך היחידה לרסן אותה, לאחר שהעולם כולו שתק על פשעיה”. הגא”פ קרא לעמי האומה הערבית והאסלאמית לפעול למען העמים הלבנוניים והפלסטיניים ולהתקומם נגד “העריצות האמריקאית” (ערוץ הטלגרם של הגא”פ, 1 באוקטובר 2024).

• משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על ארבעה אישים ועשר ישויות שמעורבים בהפעלת אגודות צדקה מדומות שמגייסות תרומות עבור פעילות הטרור של חמאס. הרשימה כוללת את הרשימה כוללת את חמיד אלאחמר, איש עסקים תימני שמתגורר בתורכיה ונחשב לאחד התומכים הבינלאומיים הבולטים של חמאס. הוא מעורב בתיק ההשקעות של חמאס שמאפשר לבכירי התנועה לקיים את אורח החיים היוקרתי שלהם בחו”ל. בנוסף, הוכנסו לרשימה תשע חברות של אלאחמר בתימן, צ’כיה, לבנון ותורכיה; מחמד חאנון, פעיל חמאס באיטליה ומייסד התאגדות הצדקה לסולידריות עם העם הפלסטיני, אגודת צדקה שנועדה לממן את פעילות הזרוע הצבאית של חמאס; מאג’ד אלזיר, הנציג הבכיר של חמאס בגרמניה ואחד ממגייסי הכספים הגדולים של התנועה באירופה; עאדל דוע’מאן, נציג חמאס באוסטריה ומעורב בפעילות הבינלאומית של התנועה. כמו כן, הוכנס לרשימת הסנקציות בנק אלאנתאג’ של חמאס ברצועת עזה שמספק שירותים פיננסיים לתנועה על אף שאינו מחובר לרשת הבנקאות הבינלאומית ואינו פועל עם רישיון מהרשות הפלסטינית (אתר משרד האוצר האמריקאי, 7 באוקטובר 2024).

פיגועים

• השבוע בוצע שלושה פיגועים, בהם נרצחו שבעה אזרחים ושוטרת משמר הגבול (מג”ב):
  • פיגוע ירי ודקירה ביפו: ב-1 באוקטובר 2024, פתחו שני מפגעים פלסטינים בירי לעבר נוסעים בקרון של הרכבת הקלה בתחנה בשדרות ירושלים ביפו, ולאחר מכן המשיכו לתקוף עוברי אורח לאורך הרחוב. שבעה בני אדם נהרגו ו-16 נוספים נפצעו. אנשי ביטחון ואזרחים חמושים ירו בשניים, אחד המפגעים נהרג והשני נפצע. נמסר כי השניים הם תושבי חברון (דוברות המשטרה ודוברות שב”כ, 2-1 באוקטובר 2024). הזרוע הצבאית של חמאס קיבלה אחריות לפיגוע וטענה היא בוצע בשיתוף פעולה עם מתקפת הטילים האיראנית שהתרחשה זמן קצר לאחר מכן (ערוץ הטלגרם של עז אלדין אלקסאם, 2 באוקטובר 2024).
  • פיגוע דקירה במפקדת חטיבת יהודה: ב-3 באוקטובר 2024, הגיע מפגע פלסטיני, תושב יטא, שהיה חמוש בסכין, לכניסה לבסיס מפקדת חטיבת יהודה באזור חברון. לוחמי צה”ל ירו והרגו אותו (דובר צה”ל, 3 באוקטובר 2024). התארגנות גדודי המוג’אהדין בגדה המערבית^[2] קיבלה אחריות על הפיגוע (ערוץ הטלגרם של גדודי המוג’אהדין – הגדה המערבית, 3 באוקטובר 2024).
  • פיגוע ירי בבאר שבע: ב-6 באוקטובר 2024, פתח מפגע בדואי-ישראלי חמוש באקדח בירי בתוך מסעדת מקדונלד’ס בתחנה המרכזית בבאר שבע. לוחמת מג”ב נהרגה ו-12 בני אדם נוספים נפצעו. חיילים ירו במפגע והרגו אותו (תקשורת ישראלית, 6 באוקטובר 2024).

פעילות סיכול ומנע

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, עצרו עשרות מבוקשים ואיתרו אמצעי לחימה וכספים שנועדו למימון טרור. להלן ההתפתחויות הבולטות:
  • ב-3 באוקטובר 2024, תקף כלי טיס של חיל האוויר מבנה בטולכרם, בו התכנסו פעילי טרור שתכננו להוציא פיגוע טרור מיידי. בתקיפה נהרגו לפחות 12 פעילי טרור, בהם ראש תשתית חמאס בטולכרם זאהי יאסר עבד אלראזק עופי, ובכיר בהתארגנות הטרור של הגא”פ בטולכרם, ג’ית רדואן (דובר צה”ל, 5 באוקטובר 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי 18 בני אדם נהרגו בתקיפה נגד בית קפה במחנה הפליטים טולכרם (ופא, 3 באוקטובר 2024). הזרוע הצבאיות של חמאס והגא”פ אישרו את מותם של מפקדי ההתארגנויות ופעילים נוספים (ערוצי הטלגרם של הזרועות הצבאיות, 4 באוקטובר 2024).
  • ב-7 באוקטובר 2024, החלו כוחות הביטחון הישראליים בפעילות לסיכול טרור ומעצר מבוקשים במחנה הפליטים קלנדיא. נמסר כי מפרי סדר השליכו אבנים לעבר הכוחות שהגיבו בירי לעבר המתפרעים וזוהו פגיעות (דובר צה”ל, 7 באוקטובר 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו על נער הרוג ומספר פצועים ועל יותר מעשרים עצורים (ערוץ הטלגרם של מרכז קלנדיא לתקשורת, 7 באוקטובר 2024).

פעילות מנגנוני הביטחון הפלסטיניים

• “גורם פלסטיני” מסר כי יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, דחה הצעה של הוועד המרכזי של פתח לגבי הפסקת מעצרים ורדיפות אחר חמושים “שישראל מחפשת אחריהם”. עוד צוין כי הוצאו הנחיות למפקדי שירותי הביטחון הפלסטיניים “לטפל בחומרה” בנושא החמושים, וכי אבו מאזן טען כי התרופפות האחיזה הביטחונית פירושה “כאוס שיאפשר נוכחות צבאית גדולה יותר של ישראל בגדה המערבית” (ראי אליום, 2 באוקטובר 2024).
• בהקשר זה, “מקור ביטחוני” ברשות הפלסטינית טען כי העלייה במעקב ובמעצרים של פעילי “ההתנגדות” ביהודה ושומרון נובעת מהוראות חדשות שנתן אבו מאזן במהלך פגישת הוועדה המרכזית של פתח. לפי “המקור”, אבו מאזן הדגיש את הצורך בפעילות מוגברת של המנגנונים בטולכרם, שכם וג’נין, ואף הורה להציג הצעות מפתות לפעילי “ההתנגדות” כדי שימסרו את נשקם. “המקור” טען כי אבו מאזן היה נסער במהלך הפגישה, מחשש שישראל רואה חוסר תפקוד של מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית (אלשאהד, 2 באוקטובר 2024).
• תנועת חמאס הביעה תנחומים על מותו של פעיל הטרור, עבד אלחכים שאהין, שנהרג מאש כוחות הביטחון הישראליים בעיר העתיקה של שכם לאחר שמנגנוני הביטחון הפלסטיניים בשכם “רדפו אחריו וניסו לעצור אותו”. בהודעה נאמר כי המשך הרדיפה של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בשטחי יהודה ושומרון, החרמת נשקם של “הלוחמים”, חשיפת חומרי הנפץ, ירי לעבר “הלוחמים” וניסיון לתפוס אותם הם “מעשים מגונים ומוקעים, החורגים מכל הנורמות והערכים הלאומיים”. בחמאס קראו להנהגת הרשות הפלסטינית להפסיק את פעילויות מנגנוני הביטחון נגד “לוחמי ההתנגדות” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 1 באוקטובר 2024).
• בכיר חמאס, עבד אלחכים חניני, טען כי “ההתנגדות” ביהודה ושומרון חיה בין “הפטיש של הכיבוש לבין הסדן של מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית” מאחר שהיא נרדפת על ידי כוחות הביטחון הישראליים והפלסטיניים. הוא קרא למנגנוני הרשות הפלסטינית לשנות את “המשנה הביטחונית” שלהם כיוון שלטענתו “ממשלת הכיבוש” לא מבדילה בין חבר בזרוע הצבאית של חמאס וב”התנגדות” לבין מנגנוני הביטחון (ערוץ הטלגרם של חמאס, 3 באוקטובר 2024).

הרוג פלסטיני במתקפת הטילים האיראנית על ישראל

• המשטרה הפלסטינית הודיעה כי סאמח ח’צ’ר חסן אלעסלי, תושב רצועת עזה, נהרג במחנה אלנויעמה של הביטחון הלאומי הפלסטיני ביריחו כתוצאה מפגיעה ישירה של אחד הטילים האיראנים ששוגרו לעבר ישראל ב-1 באוקטובר 2024. נמסר כי אלעסלי היה אחד מאלפי הפועלים העזתים שיצאו מישראל בעקבות תחילת המלחמה ברצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023 ושהו מאז במחנות הביטחון הלאומי ביריחו. בכירים פלסטינים, בהם שר הפנים הפלסטיני, מושל יריחו ובכירים נוספים בגופי הביטחון, הגיעו להביע תנחומים על מותו של אלעסלי (דף הפייסבוק של משטרת מחוז יריחו והבקעה, 2 באוקטובר 2024). יצוין כי אלעסלי היה ההרוג היחיד כתוצאה ממתקפת הטילים האיראנית.

ביקור אבו מאזן בקטר

• יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, ביקר בקטר כדי להשתתף בוועידת הדיאלוג לשיתוף פעולה באסיה. במהלך נאומו בכינוס, אמר כי הרשות הפלסטינית מבקשת להפסיק את “הכיבוש” ולעצור את “התוקפנות הישראלית” ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. הוא טען כי “התוקפנות הישראלית” הובילה להרס של יותר מתשעים אחוז מהתשתיות ברצועת עזה, וקרא לקהילה הבינלאומית לעצור את “התוקפנות הברברית בשטחים הפלסטיניים ובלבנון”. עוד אמר אבו מאזן כי שלום וסובלנות “אינם יכולים להתקיים עם כיבוש, מלחמת השמדה ואפליה” (ופא, 3 באוקטובר 2024).
• במהלך הביקור בדוחה, נפגש אבו מאזן עם בניו של איסמעיל הניה, ראש הלשכה המדינית לשעבר של חמאס שנהרג ב-31 באוגוסט 2024. במהלך המפגש, הביע אבו מאזן את תנחומיו בפני המשפחה והזכיר את “תרומתו” של הניה למאבק הלאומי הפלסטיני, אבו מאזן ציין כי העם הפלסטיני ימשיך לשאוף להשגת זכויותיו הלגיטימיות לחירות ולעצמאות, חרף “פשעי הכיבוש הישראלי”, והדגיש את אחדות העם הפלסטיני במאבקו להקמת מדינה עצמאית שבירתה מזרח ירושלים (ופא, 2 באוקטובר 2024).

• אבו מאזן נועד עם יו”ר חבר הנאמנים של הקרנות ההומניטריות של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (OIC), עבד אל-עזיז בן עבד אל-רחמן אל-ת’אני. אבו מאזן עדכן על ההתפתחויות האחרונות ברצועת עזה וביהודה ושומרון והודה למוסדות הקטרים, המספקים סיוע הומניטרי לפלסטינים. אלת’אני פירט על מאמצי הקרנות ההומניטריות לתמוך ב”פלסטין” (ופא, 2 באוקטובר 2024).

פעילות דיפלומטית נוספת

• ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, נועד עם שר החוץ הצרפתי, ז’אן-נואל בארו. השניים דנו במאמצים להפסקת המלחמה ברצועת עזה וב”תוקפנות” הישראלית ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. מצטפא הדגיש את מחויבות ממשלת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה ולהבטחת יציבות כלכלית למרות “המצור וההגבלות הישראליות”. כמו כן, הוא שיבח את דברי נשיא צרפת, עמנואל מקרון, על הצורך להפסיק את ייצוא הנשק לישראל (ופא, 7 באוקטובר 2024).

• מצטפא נועד עם הסנאטור האמריקאי, ריצ’רד בלומנטל מהמפלגה הדמוקרטית. מצטפא עדכן את הסנאטור על המצב הביטחוני לנוכח המשך המלחמה ברצועת עזה והסלמת “אלימות המתיישבים וכוחות הביטחון הישראליים” ביהודה ושומרון. בנוסף, הציג מצטפא את תוכניות הממשלה לשיקום רצועת עזה אחרי המלחמה, אשר כוללות סיוע חירום, רפורמות מוסדיות, שיפור השירותים במחוזות, שיקום כללי של “פלסטין” והשגת יציבות כלכלית (ופא, 6 באוקטובר 2024).
• מזכיר הוועד הפועל של אש”ף, חסין אלשיח’, נועד בדוחה עם ראש ממשלת קטר, מחמד בן עבד אלרחמן בן ג’אסם אאל ת’אני. השניים דנו בהתפתחויות בזירה הפלסטינית ובאזור, במאמצים הנעשים לשים קץ ל”תוקפנות הישראלית המתמשכת” נגד הפלסטינים והמקומות הקדושים. כמו כן, הם שוחחו על המאמצים לקדם את אחדות ולכידות השורות הפלסטיניות באופן שישרת את האינטרסים העליונים של העם הפלסטיני (חשבון X של חסין אלשיח’, 2 באוקטובר 2024).
• חבר הוועד הפועל של אש”ף ויו”ר המחלקה למאבק באפרטהייד, רמזי רבאח, נפגש עם נשיא הסנאט של מקסיקו, חרארדו פרננדס נורוניה. רבאח קרא למקסיקו לפעול לעצירת “מלחמת רצח העם” שמנהלת ישראל, והמליץ על ניתוק קשרי המסחר והכלכלה עם ישראל. כמו כן, הוא ביקש את הכרת מקסיקו במדינה פלסטינית בגבולות 1967. נורוניה הביע תמיכה בדרישות הפלסטיניות, הדגיש את מחויבות מקסיקו לפתרון שתי המדינות, והבטיח לפעול להכרה במדינה פלסטינית ולתמוך בתביעה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק (דף הפייסבוק של המחלקה למאבק בהפרדה הגזענית (האפרטהייד) באש”ף, 1 באוקטובר 2024).