מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (26 באוגוסט – 2 בספטמבר 2024)

עיקרים

• בשבוע האחרון, קיבל חזבאללה אחריות על ביצוע 48 תקיפות נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל. שני אזרחים וחבר כיתת כוננות נפצעו, נזק רב נגרם לרכוש.
• כלי טיס של חיל האוויר תקפו יעדים ופעילים של חזבאללה בדרום לבנון ובבקעת הלבנון. חזבאללה הודיע על מות אחד מפעיליו. דווח על ניסיון סיכול כושל נגד בכיר בשלוחת חמאס בלבנון.
• כלי תקשורת המקורבים לחזבאללה טענו באופן שקרי כי התקיפה נגד בסיס גלילות בתגובה לסיכול המפקד הצבאי של הארגון, פואד שכר, הצליחה. בשל כך, גברו ההערכות כי חזבאללה מנסה להימנע מהסלמה ומהידרדרות למלחמה.
• מועצת הביטחון של האו”ם האריכה את מנדט כוח יוניפי”ל בשנה נוספת.
• סוריה: שלושה פעילים של הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי בפלסטין ופעיל חזבאללה נהרגו בתקיפה של חיל האוויר הישראלי נגד כלי רכב ליד הגבול עם לבנון.

דרום לבנון

• בשבוע האחרון (26 באוגוסט עד 2 בספטמבר 2024, נכון לשעה 13:00), קיבל חזבאללה אחריות על ביצוע 48 תקיפות נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בצפון ישראל, לעומת 72 תקיפות בשבוע הקודם. התקיפות בוצעו באמצעות טילים נגד טנקים (נ”ט), פגזים, כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) ורקטות מסוגים שונים. להלן התפתחויות בולטות:
  • הגברת התקיפות באמצעות רחפני נפץ: בשבוע האחרון, קיבל חזבאללה אחריות של שלוש תקיפות באמצעות רחפני נפץ נגד מצלמות תצפית במוצבי צה”ל בגבול הצפון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 27-26 באוגוסט 2024). להערכתנו, חזבאללה יגביר את השימוש ברחפני נפץ לשם פגיעה במצלמות תצפית, בכבלי תקשורת וחשמל ובציוד טכני במוצבי צה”ל, וזאת בשל העלות הנמוכה של הרחפנים, היכולת שלהם להתמקד במטרה בדיוק רב וכן בשל הקושי הרב ליירטם.

     
תקיפות באמצעות רחפני נפץ נגד מצלמות תצפית במוצבי צה”ל (מימין: ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 28 באוגוסט 2024; משמאל: ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 29 באוגוסט 2024)

• להלן פירוט התקיפות (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 26 באוגוסט – 2 בספטמבר 2024, עד השעה 13:00):
  • 2 בספטמבר 2024 (עד השעה 13:00): בוצעו שלוש תקיפות. טיל נ”ט פגע בבית במושב אביבים. לא היו נפגעים, נגרם נזק (תקשורת ישראלית, 2 בספטמבר 2024).
  • 1 בספטמבר 2024: בוצעו עשר תקיפות. אזרח נפצע קשה וחבר כיתת כוננות נפצע בינוני כתוצאה מפגיעת טיל נ”ט בכפר יובל; טיל נ”ט פגע במבנה בקריית שמונה, לא היו נפגעים; עשר רקטות שוגרו לגליל המערבי, רובן נפלו בשטח פתוח. לא היו נפגעים; רחפן נפץ פגע באזור ברעם, לא היו נפגעים; עשרים רקטות שוגרו לאזור הר מירון. זוהו נפילות בשטח פתוח במתת, שריפה פרצה במקום. לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 1 בספטמבר 2024).
  • 31 באוגוסט 2024: בוצעו שש תקיפות. כטב”ם נפל בשטח פתוח בבית הלל; רקטה נפלה במשגב עם. בכל המקרים, לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 31 באוגוסט 2024).
  • 30 באוגוסט 2024: בוצעו שש תקיפות. רקטות נורו לשטח ישראל ממשגר בדרום לבנון שנפגע בתקיפת חיל האוויר. אחת הרקטות נפלה בשטח פתוח במגדל תפן; ארבעים רקטות שוגרו לגליל המערבי, חלקן נפלו באזור ברעם, צבעון, דוב”ב וסאסא; רחפן נפץ התפוצץ במטולה, נגרם נזק קל לתשתיות. בכל המקרים, לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 30 באוגוסט 2024).
  • 29 באוגוסט 2024: בוצעו עשר תקיפות. כטב”ם ששוגר משטח סוריה יורט לפני שחצה לשטח ישראל; כטב”מים נפלו בצפון רמת הגולן, שריפות פרצו באזורי הנפילות; טילי נ”ט נורו לעבר הר דב ונחל עיון. לא היו נפגעים בכל המקרים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 29 באוגוסט 2024).
  • 28 באוגוסט 2024: בוצעו שש תקיפות. רקטות נפלו באזור קריית שמונה, לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 28 באוגוסט 2024).
  • 27 באוגוסט 2024: בוצעו ארבע תקיפות. לוחם צה”ל נפצע קל מנפילת כטב”ם באזור בית הלל (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 27 באוגוסט 2024).
  • 26 באוגוסט 2024 (מהשעה 13:00): בוצע שלוש תקיפות. כטב”מים נפלו באזור איילת השחר בגליל העליון; נפילת כטב”ם בגליל המערבי. בכל המקרים, לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 26 באוגוסט 2024).

הכטב”מים של חזבאללה

• מדווח בודד עולה כי חזבאללה ואיראן הצליחו לפתח את תחום הכטב”מים שלהם בעשרים השנים האחרונות, אך בשל הסנקציות המוטלות עליהם, הם עדיין לא הצליחו לפתח אותם לרמה טכנולוגית שתאפשר להם להתמודד עם שיבושי ה-GPS שמבצעת ישראל ושעדיין שומרת על יתרונה בתחום זה (MTV, 30 באוגוסט 2024).

תקיפות צה”ל

• בתגובה לפעילות חזבאללה, תקפו כלי טיס של חיל האוויר יעדים ופעילים של חזבאללה בדרום לבנון ובבקעת הלבנון. בין היעדים שהותקפו: חוליות חמושות, תשתיות טרור, מבנים צבאיים, מחסני אמצעי לחימה (אמל”ח), עמדות תצפית, עמדות שיגור ומשגרי רקטות (דובר צה”ל, 26 באוגוסט-2 בספטמבר 2024). כמו כן, יוחסה לישראל תקיפה נגד משאית, ככל הנראה של חזבאללה, בצפון בקעת הלבנון. לאחר התקיפה, התרחשו מספר פיצוצי משנה (המעידים ככל הנראה על המצאות תחמושת במשאית) שגרמו לפינוי תושבים (אלנהאר, 28 באוגוסט 2024).

     
מימין: זירת הפגיעה במשאית בבקעת הלבנון (אלנהאר, 28 באוגוסט 2024).
משמאל: תקיפת מבנה באלעדיסה (דובר צה”ל, 27 באוגוסט 2024)

• בשבוע האחרון, חזבאללה דיווח על מותו של פעיל אחד בדרום לבנון: חסין אחמד אלמוסוי, המכונה מית’ם אלסיד, יליד 1996, מאלנבי שית בבקעת הלבנון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 1 בספטמבר 2024).

ניסיון סיכול של בכיר בחמאס-לבנון

• ב-26 באוגוסט 2024, דווח שכטב”ם ישראלי שיגר שני טילים לעבר מכונית שחנתה בין העיירות עברא ושכונת צידא בקרבת הכביש המהיר אלשמאע בקרבת צידון. צוין כי יעד התקיפה היה בכיר בחמאס, נצ’אל חליחל, המכונה אבו עמר, שנפגע בעת שיצא מביתו לכיוון מכוניתו, וכי הוא נפצע קשה ברגליו (אלנהאר; אלעהד, 26 באוגוסט 2024). “מקור ביטחוני לבנוני” מסר כי חליחל נפצע באורח קל (אלג’זירה, 26 באוגוסט 2024).

    
מכוניתו של חליחל עולה באש בקרבת צידון
(מימין: אלעהד, 26 באוגוסט 2024. משמאל: אלנהאר, 26 באוגוסט 2024)

הערכות כי חזבאללה מנסה להימנע מהסלמה

• בעקבות התקיפה שביצע חזבאללה נגד ישראל באמצעות רקטות וכטב”מים ב-25 באוגוסט 2024 בתגובה לסיכול המפקד הצבאי של הארגון, פואד שכר,^[1] גברו ההערכות כי חזבאללה אינו מעוניין להסלים את הלחימה וכי הצטמצמו הסיכויים לפרוץ מלחמה כוללת בגבול הצפון. להלן התבטאויות בולטות:
  • רשת אלמיאדין, המזוהה עם חזבאללה ו”ציר ההתנגדות”, ציטטה “מקורות יודעי דבר” שטענו כי יש “אישור” ישראלי שלפיו חזבאללה הצליח לפגוע בבסיס גלילות במסגרת מבצע התגובה, שקיבל את הכינוי “יום הארבעין”.^[2] “המקורות” טענו כי שישה כטב”מים פגעו בבסיס וכי כוחות צה”ל סגרו את האזור למשך מספר שעות כדי למנוע מחיילים ומאזרחים להתקרב או להיכנס לבסיס. עוד נטען כי המבצע “הצליח באופן שאינו מותיר מקום לספק” מבחינת חזבאללה (אלמיאדין, 29 באוגוסט 2024). גם היומון הלבנוני אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, טען ששישה כטב”מים ששוגרו לעבר בסיס גלילות פגעו ביעד (אלאח’באר, 29 באוגוסט 2024). חשוב להדגיש כי בניגוד לטענת חזבאללה, בסיסי גלילות ועין שמר לא הותקפו בפועל ולא נגרם כל נזק.
  • תיק הרשתות החברתיות של חזבאללה, סימיא, פרסם כרזה בשם “פעולת הארבעין”. בכרזה נטען כי הארגון הגיב באופן “מדוד וקשוח” ולא גרר את האזור למלחמה נרחבת. בין ההישגים שהארגון מנה: קיבוע משוואת “תל אביב שוות ערך לאלצ’אחיה”; חשיפת היקף החדירות של המודיעין הישראלי; הגעה לעומק של 110 ק”מ בתוך ישראל; הצלחה בפגיעה במטרות וכן עקיפת כיפת ברזל ומערכת חץ; הגנה על העמדות של כל הכטב”מים מפני תקיפות האויב. בין “כישלונות האויב” שצוינו בכרזה: כישלון חדש למודיעין הישראלי; פעולתו היזומה לא הצליחה לסכל את התגובה; חזבאללה טען כי הממשל הישראלי המציא נרטיב שקרי חדש שאפילו לא שכנע את הציבור הישראלי; מערכות ההגנה שלו נכשלו ביירוט הרקטות והכטב”מים; לטענת הארגון, ישראל ביצעה ארבעים תקיפות שפגעו רק במספר כני שיגור (סימיא, 26 באוגוסט 2024).

• • “מקורות” מסרו כי חזבאללה מרוצה מתוצאות פעילות התגובה במספר מישורים, ובהם יכולתו להגיב והוכיח את עצמו מבחינת מרחק התגובה ומבחינת רמת הנשק (אלג’דיד, 26 באוגוסט 2024).
  • בכיר בחזבאללה, מחמד פניש, מסר כי תגובת “ההתנגדות” נועדה להעניש את “האויב” ולהחזיר אותו לכללי העימות. הוא ציין כי לחזבאללה יש את היכולת להיערך לכל התפתחות עתידית, אך אינו שואף למלחמה כוללת וכי אם “האויב” יחרוג מגבולותיו או יתקוף אזרחים, “ההתנגדות” מוכנה ותגיב בהתאם. הוא הדגיש כי “האויב” כבר לא יוכל לתקוף ללא תגובה הולמת (רשת MTV, 26 באוגוסט 2024).
  • כתב ערוץ אלמנאר של חזבאללה, עלי שעיב, מסר כי אחרי ש”ההתנגדות האסלאמית” בלבנון מילאה את התחייבותה והגיבה לתקיפה הישראלית על הצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, ואחרי שסיכלה את מטרת התקיפות [הישראליות] על כפרי דרום לבנון באמצעות שיגור מאות רקטות לעבר בסיסי “האויב”, היא שבה למלא את תפקידה בתמיכה ברצועת עזה (חשבון X של עלי שעיב, 26 באוגוסט 2024).
  • “מקורות דיפלומטיים המקורבים לשיחות שמנהלת וושינגטון בין תל אביב לבירות” מסרו כי חזבאללה העביר מסר לאמריקאים באמצעות ממשלת לבנון כי יש צורך להקפיד על כללי העימות, כיוון שהם אינם רוצים להרחיב את המלחמה ובשל שאיפתם להימנע מפגיעה בתשתיות ובאזרחים. בנוסף לכך, צוין כי אין לחזבאללה כוונה להרחיב את הלחימה, אחרת היה משתמש בטילים המדויקים שברשותו בתגובה על סיכול שכר. “המקורות” הוסיפו כי העימות בין שני הצדדים ככל הנראה יישאר תחת הרעיון של “תמיכה בחמאס” (אלשרק אלאוסט, 26 באוגוסט 2024).
  • עורך אתר החדשות הלבנוני ג’נוביה, עלי אלאמין, מסר כי תגובת חזבאללה על סיכול פואד שכר הסירה מהארגון את לחץ תומכיו להגיב בעוצמה נגד ישראל והשיבה לו חלק מכבודו שנפגע (ג’נוביה, 29 באוגוסט 2024).
  • יו”ר המטות המשולבים של ארה”ב, צ’ארלס בראון, מסר כי לאחר חילופי המהלומות בין ישראל לחזבאללה, התמעטו הסיכונים להתרחבות המלחמה בטווח הזמן הקרוב (רויטרס, 27 באוגוסט 2024).

ממשל לבנון

• בנאום לרגל יום השנה ה-46 למותו של האמאם מוסא אלצדר,^[3] האשים יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, כי “מכונת המלחמה הישראלית” הפכה את כפרי הגבול הסמוכים לישראל לאדמה חרוכה באמצעות כלי נשק “בלתי חוקיים” והדגיש כי ישראל היא “רוע מוחלט”. ברי הבהיר כי הם מחויבים להחלטה 1701 בעוד שישראל היא שמפרה החלטות של האו”ם באופן סדרתי. בהתייחסו למלחמה ברצועת עזה, אמר ברי כי מדובר ב”רצח עם ופשע פוליטי”. הוא קרא לעמוד לצד העם הפלסטיני והוסיף כי “לא ניתן לפתור את המצב ברצועת עזה אלא על ידי הסלמה בהתנגדות בכל צורות ההתנגדות הזמינות – מדינית, ציבורית ותרבותית, ובאמצעות נשק” (אלנשרה, 31 באוגוסט 2024).

ביקורת נגד חזבאללה

• יו”ר הזרם הלאומי החופשי בלבנון, ג’בראן באסיל, שנחשב לבעל ברית של חזבאללה, יצא נגד המשך הלחימה של הארגון נגד ישראל בשם התמיכה ברצועת עזה. באסיל ציין כי הוא נשאל על ידי אנשי חזבאללה: “מהי עמדתכם לגבי חזבאללה? יום אחד אתם אומרים אנחנו עמכם במלחמה וביום אחר אתם אומרים אנחנו נגדכם במלחמה”. על כך הוא השיב: “אנחנו עמכם, כאשר אתם מגנים על לבנון, אנחנו עמכם כאשר ישראל תוקפת אותנו, אך איננו עמכם כדי שתפתחו במלחמה נגד ישראל”. באסיל ציין כי הם בעד אסטרטגיית הגנה, אך לא בעד אסטרטגיית התקפה. בנוסף לכך, הוא תהה “מהי המטרה של המלחמה, שבה אנו משתתפים?”, ופסל את הצידוק של סיוע לפלסטינים ברצועת עזה. לטענתו, לבנון לא מסייעת לרצועת עזה בכך שחלק מלבנון נהרס ושבחוריה נהרגים (חשבון X של Mary Saadeh, 30 באוגוסט 2024).

צבא לבנון

• “מקור באופוזיציה” בלבנון טען כי חזבאללה נוקט בכל צעד אפשרי כדי למנוע מצבא לבנון להצטייד באמצעים הדרושים לפריסה בגבול בתואנות שווא הנעות בין מימון, איזונים בין-עדתיים ומחלוקות מפלגתיות. זאת בניגוד לטענתו של “מקור רם דרג” מהצמד השיעי (חזבאללה ואמל) כי שתי התנועות תומכות בהחלטה 1701 במלואה, כולל בסעיפים הנוגעים לפריסת צבא לבנון מדרום לנהר הליטאני (לבנאן אלכביר, 29 באוגוסט 2024).
• דווח כי מפקד צבא לבנון, ג’וזף עון, הורה על עצירת כל החופשות השנתיות בחו”ל של כל חיילי הצבא, לרבות קצינים ונגדים. זאת על רקע ההסלמה האחרונה בדרום לבנון והעימות הנמשך בין ישראל וחזבאללה (אלנשרה, 27 באוגוסט 2024).
• דווח כי 4,700 קצינים וחיילים של צבא לבנון ערוכים מדרום לנהר הליטאני. צוין כי מספר זה איננו כולל כ-300 אנשי מנהלה. בנוסף לכך, נמסר כי עדיין לא התקבלה תשובה מהמדינות התורמות בהמשך לבקשה לקבלת מענק לטובת גיוס של 6,000 חיילים נוספים ופריסתם בדרום לבנון (לבנאן אלכביר, 27 באוגוסט 2024).
• שר החוץ של האיחוד האירופי, ג’וזף בורל, מסר כי האיחוד האירופי תומך בצבא לבנון וצפוי להעניק לו סיוע נוסף בשנה הבאה (אלנשרה, 30 באוגוסט 2024).

יוניפי”ל

הארכת מנדט יוניפי”ל בשנה נוספת

• ב-28 באוגוסט 2024, אישרה מועצת הביטחון של האו”ם פה אחד את הארכת המנדט של כוח יוניפי”ל בלבנון בשנה נוספת (רויטרס, 28 באוגוסט 2024). להלן תגובות עיקריות להצבעה:
  • ראש ממשלת המעבר בלבנון, נג’יב מיקאתי, הודה למועצת הביטחון של האו”ם, לצרפת ולארה”ב על הבנת הצרכים של לבנון לשמר את הפעילות של יוניפי”ל. כמו כן, הוא הדגיש את מחויבות לבנון לעבוד בשיתוף פעולה מול האתגרים והאיומים העומדים בפני היציבות בדרום לבנון, ואת מחויבות לבנון ליישום החלטות בינלאומיות ובראשן החלטה 1701 (חשבון X של ראש ממשלת לבנון, 28 באוגוסט 2024).
  • היומון הלבנוני אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, טען כי ארה”ב נכשלה בניסיון לשנות את נוסח המנדט של יוניפי”ל וכי הסטטוס-קוו נשמר. בהמשך הכתבה נטען כי “ההתנגדות” תמיד חששה מפעילות כוחות האו”ם, מאחר שהם לא רק מבצעים סיורים, אלא מפעילים מכ”מים ש”האויב” יכול להיעזר בהם, בין אם באמצעות גישה לנתונים שהמכ”ם מפיק ובין אם באמצעות חדירה לרשת שלו. “גורמים מוסמכים” בהנהגת יוניפי”ל מסרו כי הכוח אינו פועל נגד “ההתנגדות” ואינו פועל “בשירות” אף אחד מהצדדים. לטענת הגורמים, המכ”מים פועלים להגנת הכוחות ולמעקב אחר “הפרות אוויריות ישראליות”. הם הוסיפו כי המכ”מים נועדו להתריע בפני הכוח מפני נפילת פגזים בבסיסיהם (אלאח’באר, 29 באוגוסט 2024).
• דוברת כוח יוניפי”ל, קנדיס ארדל, מסרה כי אחת מהרקטות ששיגר חזבאללה ב-25 באוגוסט 2024, בתגובה לסיכול פואד שכר, שוגרה בסמוך למוצב השייך לכוח. היא הוסיפה כי באותו היום אירע פיצוץ ליד מוצב נוסף של יוניפי”ל באזור מיס אלג’בל, אך לא נרשמו פצועים או נגרם נזק. ארדל הזכירה כי שימוש באזורים הקרובים למוצבי יוניפי”ל לביצוע התקפות מעבר לגבול אינו מקובל ומהווה הפרה של החלטה 1701 (רויטרס, 27 באוגוסט 2024).

לוחמה פסיכולוגית של צבא ארה”ב בטינדר בלבנון

•  פיקוד מרכז של צבא ארה”ב (CENTCOM) פרסם מספר הודעות אזהרה בערבית באפליקציית ההיכרויות טינדר (Tinder) בלבנון, בהן נכתב: “פיקוד מרכז של [צבא] ארה”ב נמצא בשיא המוכנות ומוכן עם מטוסי F-16 מסוג Fighting Falcons ומטוסי קרב מהירים ממהירות הקול A-10 מסוג Thunder Bolt הנמצאים כרגע באזור”; “אל תרימו נשק נגד ארה”ב או שותפיה”; “ארה”ב תגן על שותפיה במסגרת ההתמודדות עם איומי המשטר האיראני ושלוחיו”. מומחים העריכו כי מדובר בקמפיין לוחמה פסיכולוגית שכוון לעבר פעילי חזבאללה בניסיון להרתיע אותם מהמשך הפעילות נגד ישראל. לאחר הפרסום, הודיעה טינדר על הסרת המודעות (Task & Purpose, 28 באוגוסט 2024).

סוריה

סיכול בכיר בג’האד האסלאמי בפלסטין

• ב-28 באוגוסט 2024, ביצע כלי טיס של חיל האוויר הישראלי תקיפה בגבול סוריה-לבנון, בה נהרג פראס קאסם, פעיל מרכזי במחלקת המבצעים של הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) בסוריה. קאסם היה אחראי על בניית התוכניות האופרטיביות של הגא”פ בסוריה ובלבנון ולקח חלק מרכזי בגיוס פעילים פלסטינים לחזבאללה לצורך מימוש פעולות טרור מלבנון נגד מדינת ישראל. נמסר כי בתקיפה נגד כלי הרכב נהרגו מספר פעילי גא”פ נוספים שהיו בדרכם מסוריה ללבנון כדי לבצע פעילות טרור עבור חזבאללה (דובר צה”ל, 28 באוגוסט 2024).^[4]
• דווח כי התקיפה בוצעה באזור אלזבדאני, כתשעה ק”מ מזרחית לגבול סוריה-לבנון (חשבון X של ע’טאס, 28 באוגוסט 2024). שני “מקורות ביטחוניים” מסרו כי שלושה מבין ההרוגים בתקיפת כלי הרכב בגבול סוריה-לבנון השתייכו לגא”פ והרביעי היה פעיל חזבאללה. כמו כן, נטען כי כלי הרכב לא העביר אמצעי לחימה (רויטרס, 28 באוגוסט 2024).
•   הזרוע הצבאית של הגא”פ, פלוגות ירושלים, אישרה את מותם של שלושה מפעיליה: פראס חסין קאסם, בן 37; אסאמה מופק ערישה, בן 39 וחסאם זיאד ערישה, בן 39. צוין כי השלושה השתייכו לפלוגות ירושלים בסוריה (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 28 באוגוסט 2024). חזבאללה הודיע על מותו של מחמד חסן טה, המכונה כראר, יליד 1972, מבעלבכ בבקעת הלבנון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 28 באוגוסט 2024). ברשתות החברתיות דווח כי טה היה בין נוסעי כלי הרכב שהותקף ונהרג (חשבון X של Hayan Mo, 28 באוגוסט 2024).

^[1] להרחבה ראו מחקר מרכז המידע למודיעין ולטרור מה-2 באוגוסט 2024: "סיכול פואד שכר והריגת אסמאעיל הניה – תגובות ומשמעויות".
^[2] הארבעין: יום אבל של השיעים לציון ארבעים יום למותם של האימאם חסין בן עלי ושל רבים נוספים מבני משפחת עלי בן אבו טאלב בקרב כרבלאא' בשנת 61 להג'רה (שנת 680 לספירה הנוצרית). ביום זה נהוג לעלות לרגל לקברו של האמאם חסין בכרבלאא' שבעיראק.
^[3] האמאם הלבנוני-שיעי יליד איראן, מוסא אלצדר, היה מהדמויות המשפיעות ביותר על הקהילה השיעית בלבנון. אלצדר הקים את ארגון אמל והיה בכיר המנהיגים השיעים בלבנון עד אמצע שנות השבעים. בשנת 1978, נעלמו עקבותיו בלוב.
^[4] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 29 באוגוסט 2024: "הארגונים הפועלים לצד חזבאללה בלבנון בלחימה נגד ישראל".

מאמרים נוספים בתחום