מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (26-19 באוגוסט 2024)

עיקרים

• ב-25 באוגוסט 2024, קיבל חזבאללה אחריות על שיגור של 340 רקטות לעבר מתקני הגנה אווירית בצפון ישראל ושיגור מספר רב של כלי טיס בלתי מאוישים לעבר בסיס ההגנה האווירית עין שמר ובסיס המודיעין בגלילות בתגובה לסיכול המפקד הצבאי של הארגון, פואד שכר. קודם לכן, ביצע חיל האוויר מתקפת מנע נגד אלפי משגרים של חזבאללה. בפועל, בסיסי צה”ל בעין שמר ובגלילות לא הותקפו. לוחם צה”ל נהרג מפגיעת מיירט, אישה נפצעה מרסיסים בעכו, נזק נגרם לרכוש מתקיפות חזבאללה.
• בשבוע האחרון, קיבל חזבאללה אחריות על ביצוע 72 תקיפות נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל. אזרח ישראלי נפצע, נזק רב נגרם לרכוש.
• כלי טיס של חיל האוויר תקפו יעדים ופעילים של חזבאללה בדרום לבנון ובבקעת הלבנון. חזבאללה הודיע על מותם של 16 מפעיליו בתקיפות. בנוסף נהרג פעיל אמל. סוכל פעיל פתח בכיר שפעל עם כוח קדס האיראני בהברחת אמצעי לחימה ובהכוונת פיגועים מיהודה ושומרון.
• סוריה: תקיפות המיוחסות לישראל פגעו באתרים של המיליציות הפרו-איראניות וצבא סוריה בחמץ ובחמאת. דווח על שלושה פעילי מיליציות הרוגים; צבא ארה”ב סיכל בכיר בארגון ג’האדי המזוהה עם אלקאעדה.

תגובת חזבאללה בעקבות סיכול פואד שכר^[1]

• ב-25 באוגוסט 2024, לפנות בוקר, תקפו כמאה מטוסים של חיל האוויר יותר מ-270 מטרות של חזבאללה בדרום לבנון, בהם אלפי משגרי רקטות. נמסר כי המשגרים כוונו בעיקר לצפון ישראל, וחלקם נועדו לשיגור רקטות לעבר מרכז הארץ, לאזור מפקדות אסטרטגיות בגלילות. דובר צה”ל ציין כי התקיפה נועדה לסכל תקיפה נרחבת של חזבאללה (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 25 באוגוסט 2024).
• לאחר התקיפה הישראלית, שיגר חזבאללה רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) לעבר אזורים נרחבים בצפון ישראל. חזבאללה הודיע כי הוא פתח ב”תגובה ראשונית” בעקבות הסיכול של המפקד הצבאי של הארגון, פואד שכר, ומותם של אזרחים לבנונים באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות ב-30 ביולי 2024, ולציון יום הארבעין.^[2] נמסר כי מספר רב של כטב”מים שוגרו לעבר “העומק הציוני ומטרת איכות של צה”ל שיפורסם עליה בהמשך” וכי הותקפו גם “מספר מוצבים, מחנות ואתרים של כיפת ברזל בצפון המדינה באמצעות מספר רב של רקטות” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 25 באוגוסט 2024).
• בהודעה נוספת שפורסמה זמן קצר לאחר מכן, ציין חזבאללה כי “השלב הראשון הסתיים בהצלחה מלאה”. לפי הארגון, השלב כלל את תקיפת המחנות והמוצבים הישראליים ב-320 רקטות כדי לאפשר לכטב”מים לחצות לעבר “המטרות המיוחלות שלהם בעומק הישות הציונית”. לפי חזבאללה, היעדים שהותקפו היו בסיס מירון, עמדת נווה זיו, בסיס זעתון, בסיס זעורה, מוצב בית הלל, בסיס קלע, מחנה יואב, בסיס נפח, בסיס ירדן, בסיס עין זיתים ומחנה רמות נפתלי (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 25 באוגוסט 2024). כלי טיס של חיל האוויר, מערכות ההגנה האווירית וכלי שיט של חיל הים הצליחו ליירט את מרבית השיגורים לשטח ישראל. לוחם צה”ל נהרג ושני לוחמים נפצעו מפיצוץ של מיירט ליד ספינת חיל הים. נזק רב נגרם לרכוש בעקבות תקיפות חזבאללה, מבנים ניזוקו בעכו ולול תרנגולות נהרס ביישוב מנות (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 25 באוגוסט 2024).
  • בשעות הערב של ה-25 באוגוסט 2024, נשא מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, נאום לסיכום התקיפה, אותה כינה “פעולת יום הארבעין”. להלן נקודות מרכזיות (אלמנאר, 25 באוגוסט 2024):
  • התקיפה כללה שיגור של 340 רקטות שנועדו לשתק את מערכות ההגנה האווירית של ישראל, ולאחר מכן שוגרו כטב”מים מסוגים שונים, כולל מאזור בקעת הלבנון בפעם הראשונה, וכי כולם “חצו את הגבול בבטחה לכיוון יעדיהם”.
  • שני היעדים המרכזיים היו בסיס ההגנה האווירית עין שמר שנמצא במרחק של 72 ק”מ מהגבול, ובסיס המודיעין בגלילות שנמצא במרחק של 110 ק”מ מהגבול, ליד תל אביב. נצראללה טען כי כטב”מים רבים הגיעו ליעדים והאשים כי ישראל “מסתירה את האמת”. יצוין כי בניגוד לטענת נצראללה, הבסיסים בעין שמר ובגלילות לא הותקפו.
  • טען שחזבאללה החליט להימנע מפגיעה באזרחים ולהתמקד רק ביעד צבאי שהיה קשור לסיכול של פואד שכר ושהיה בעומק ישראל ובקרבת תל אביב. הוא הוסיף כי לא הייתה כוונה להשתמש בטילים אסטרטגיים, אך הם “עלולים להשתמש בהם בעתיד הקרוב”.
  • האשים את ישראל בביצוע “תוקפנות” ולא “פעולת מנע” והכחיש את ההודעות הישראליות כי הושמדו אלפי טילים ואלפי משגרים. הוא טען כי לתקיפה הישראלית לא הייתה כל השפעה על פעולת חזבאללה או על הפעילים וכי אף טיל אסטרטגי או מדויק לא נפגעו, למעט שתי עמדות שנפגעו לאחר פעולת חזבאללה.
  • הסביר כי תגובת חזבאללה התעכבה בשל הכוננות הגבוהה של כוחות ישראל וארה”ב. הוא הוסיף כי גם היה צריך לקיים התייעצויות בקרב “ציר ההתנגדות” אם התגובה תהיה משותפת או שכל גורם יפעל בנפרד. לטענתו, חזבאללה גם ביקש לתת הזדמנות למשא ומתן על הפסקת אש במלחמה ברצועת עזה.
  • הוא סיכם כי אם יתברר שהתקיפה הייתה משביעת רצון, היא עשויה להיות מספקת בתור תגובה לסיכול של פואד שכר. אולם הוא איים כי אם התגובה לא תהיה משביעת רצון, הארגון שומר לעצמו את הזכות “להגיב עד הודעה חדשה”.

דרום לבנון

• בשבוע האחרון (26-19 באוגוסט 2024, נכון לשעה 13:00), קיבל חזבאללה אחריות על ביצוע 72 תקיפות נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בצפון ישראל, לעומת 54 תקיפות בשבוע הקודם. התקיפות בוצעו באמצעות טילים נגד טנקים (נ”ט), פגזים, כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) ורקטות מסוגים שונים.
• להלן פירוט התקיפות (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 26-19 באוגוסט 2024, עד השעה 13:00):
  • 26 באוגוסט 2024 (עד השעה 13:00): חזבאללה לא קיבל אחריות על תקיפות.
  • 25 באוגוסט 2024: בוצעו שלוש תקיפות, מתוכן שתיים במסגרת התגובה על סיכול פואד שכר. ^[3]
  • 24 באוגוסט 2024: בוצעו 12 תקיפות. כטב”ם יורט בגליל התחתון; כטב”ם יורט בגליל המערבי; שלוש רקטות נפלו בשטחים פתוחים בקריית שמונה בכל המקרים, לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 24 באוגוסט 2024).
  • 23 באוגוסט 2024: בוצעו 15 תקיפות. שלושה טילי נ”ט שוגרו לבסיס הבקרה האווירית במירון. נגרמו פגיעות, אולם לא הייתה פגיעה ביכולות הגילוי האוויריות; יותר ממאה רקטות שוגרו במטחים שונים לעבר יעדים בצפון ישראל, בהן 75 רקטות לקריית שמונה ועשרים רקטות לאזור צפת ומירון. שני בתים ספגו פגיעות ישירות בקריית שמונה, שריפות פרצו בזירות שונות. לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 23 באוגוסט 2024).

     
מימין: עשן מיתמר לאחר הפגיעה ביחידת הבקרה האווירית במירון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 24 באוגוסט 2024);
משמאל: פגיעה ישירה בבית בקריית שמונה (כבאות והצלה צפון, 23 באוגוסט 2024)

• •  22 באוגוסט 2024: בוצעו 12 תקיפות. פגיעות ישירות של רקטות בקריית שמונה, שריפה פרצה באזור; טילי נ”ט פגעו בתל חי ובמטולה. לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 22 באוגוסט 2024).
  •  21 באוגוסט 2024: בוצעו 13 תקיפות. חמישים רקטות שוגרו לרמת הגולן. נרשמו פגיעות ישירות בקצרין, אזרח נפצע באורח בינוני ונגרם נזק כבד לרכוש; מספר כטב”מים נפלו בשטחים פתוחים בגליל העליון, לא היו נפגעים; רקטות נפלו בשטחים פתוחים באצבע הגליל. לא היו נפגעים. שריפה פרצה באזור הנפילות (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 21 באוגוסט 2024).

   
נזק למבנים בקצרין (דובר צה”ל, 21 באוגוסט 2024)

• •  20 באוגוסט 2024: בוצעו 12 תקיפות, בהן שיגור טיל נ”מ לעבר מטוס קרב ישראלי מעל דרום לבנון. 55 רקטות שוגרו לעבר הגליל העליון ולרמת הגולן, חלקן יורטו והשאר נפלו בשטחים פתוחים. שריפות פרצו במספר אתרים; עשרים רקטות שוגרו לגליל המערבי, פרצו שריפות באזור הנפילות. ארבעים רקטות שוגרו לעבר הגליל המערבי; מספר כטב”מים שוגרו לגליל העליון ולרמת הגולן, חלקם יורטו והיתר נפלו במרחב רמת הגולן. בכל המקרים, לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 20 באוגוסט 2024).
  •  19 באוגוסט 2024 (מהשעה 13:00): בוצעו חמש תקיפות. טיל נ”ט פגע בשטח פתוח ביפתח, רקטות נפלו במרגליות ובהר דב. בכל המקרים, לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 19 באוגוסט 2024).

תקיפות צה”ל

•   בתגובה לפעילות חזבאללה, תקפו כלי טיס של חיל האוויר יעדים ופעילים של חזבאללה בדרום לבנון ובבקעת הלבנון. בין היעדים שהותקפו: חוליות חמושות, תשתיות טרור, מבנים צבאיים, מחסני אמצעי לחימה (אמל”ח), מתחם ששימש את מערך ההגנה האווירית, עמדות תצפית, עמדות שיגור ומשגרי רקטות. ב-19 באוגוסט 2024, בשעות הלילה, ובלילה שבין 20-21 באוגוסט 2024, ביצע חיל האוויר תקיפות נגד מחסני אמל”ח בבקעת הלבנון, במהלכן התרחשו פיצוצי משנה שהעידו על קיום אמל”ח באותם יעדים ועל קיומם של אמצעי לחימה רבים במחסנים שהותקפו (דובר צה”ל , 25-19 באוגוסט 2024).  בנוסף לכך, הותקף מתחם אשר שימש את מערך ההגנה האווירית של חזבאללה במרחב בקעת הלבנון, שהיווה איום על כלי טיס של חיל האוויר (דובר צה”ל, 21 באוגוסט 2024). בכלי תקשורת בלבנון דווח כי אדם אחד נהרג ו-19 נוספים נפצעו בגל התקיפות השני (אלמיאדין, 21 באוגוסט 2024).

   
מימין: תקיפות בבקעת הלבנון (MTV Lebanon News, 19 באוגוסט 2024);
משמאל: תקיפה בבקעת הלבנון (חשבון X של ד”ר אחמד יאסין, 21 באוגוסט 2024)

• כלי טיס של חיל האוויר ביצעו סיכולים ממוקדים נגד פעילים בכירים בחזבאללה:
  • ב-23 באוגוסט 2024, נהרג מחמד מחמוד נג’ם, פעיל מרכזי ביחידת הרקטות והטילים של חזבאללה, בתקיפה אווירית בעיתא אלזוט בדרום לבנון (דובר צה”ל, 23 באוגוסט 2024). כלי תקשורת לבנוניים דיווחו כי כטב”ם ישראלי פגע באמצעות שני טילים בכלי רכב באזור עיתא אלשעב. בתקיפה נהרגו שני בני אדם, בהם הילד ד’ו אלפקאר פאדי רצ’ואן, יליד 2007, שהיה חבר באגודת צופי האמאם אלמהדי^[4] (חשבון X של AlHadeel News; חשבון X של Ali Fahs, 23 באוגוסט 2024). חזבאללה אישר כי בתקיפה נהרג פעיל הארגון, מחמד מחמוד נג’ם, המכונה כראר, יליד 1971, מעיתא אלג’בל בדרום לבנון (ערוץ    הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 23 באוגוסט 2024).

• •  ב-23 באוגוסט 2024, נהרג סעיד מחמוד דעיב, פעיל במערך הרקטות והטילים של חזבאללה, בתקיפה באזור צור (דובר צה”ל, 23 באוגוסט 2024). כלי תקשורת לבנוניים דיווחו כי כטב”ם ישראלי פגע בכלי רכב באזור אלחמאדיה, צפונית-מזרחית לצור (אלנשרה, 23 באוגוסט 2024). חזבאללה הודיע על מותו של סעיד מחמוד ד’יאב, המכונה חידר, יליד 1990 מברג’ רחאל בדרום לבנון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 23 באוגוסט 2024).

   
מימין: שרידי כלי הרכב של ד’יאב (אלנשרה , 23 באוגוסט 2024); משמאל: סעיד מחמוד ד’יאב (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 23 באוגוסט 2024)

• •  ב-19 באוגוסט 2024, נהרג חסין עלי חסין, פעיל מרכזי ביחידת הרקטות והטילים של חזבאללה במרחב יארין, בתקיפה בדיר קאנון (דובר צה”ל, 19 באוגוסט 2024).  חזבאללה הודיע על מותו של חסין עלי חסין סלימאן, המכונה מלאכ, יליד 1988, מטרביח’א ותושב דיר קאנון ראס אלעין בדרום לבנון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 19 באוגוסט 2024).

   
מימין: שרידי כלי הרכב של חסין (אלנשרה, 19 באוגוסט 2024); משמאל: חסין עלי חסין (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 19 באוגוסט 2024)

הרוגים נוספים לחזבאללה

• חזבאללה דיווח על מותם של 13 פעילים נוספים (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 25-19 באוגוסט 2024): 
  • ראא’ד עלי ח’טאב, המכונה מהדי, יליד 1995, מעיתא אלשעב בדרום לבנון.
  • זיאד מחמד קשמר, המכונה ד’ו אלפקאר, יליד 1994, מאלחלויסה בדרום לבנון.
  • עלי אחמד דקמאק, המכונה יוסף נאג’י, יליד 1999, מאלנבטיה בדרום לבנון.
  • מחמד ע’אזי שאהין, המכונה עלי עלי, יליד 1989, מצור בדרום לבנון.
  • חסין מחמד מצטפא, המכונה צ’יאא’, יליד 1975, מבית ליף בדרום לבנון.
  • חסן וסאם חרקוץ, המכונה אבו מהדי, יליד 2005, מטורא בדרום לבנון.
  • קאסם צאלח חרקוץ, המכונה פדאא’, יליד 2004, מטורא בדרום לבנון.
  • עקיל קאסם ע’ריב, המכונה אבו טאלב, יליד 1990, מטיר חרפא בדרום לבנון.
  • חסין מחמד שקיר, המכונה סאג’ד, יליד 1998, ממיס אלג’בל בדרום לבנון.
  • עלי אכרם אלהק, המכונה כראר, יליד 1998, מאלכואח’ בבקעת הלבנון.
  • אבראהים חסן פאצ’ל, המכונה ג’האד, יליד 2003, מתולין בדרום לבנון.
  • חמזה מחמד זלע’וט, המכונה ד’ו אלפקאר, יליד 1992, מחאריץ בדרום לבנון.
  • ח’צ’ר מוסא סויד, המכונה ד’ו אלפקאר, יליד 1987, מחאריץ בדרום לבנון

הרוג לאמל

•   ב-25 באוגוסט 2024 הודיע משרד הבריאות הלבנוני, כי כתוצאה מתקיפת כטב”ם ישראלי נגד מכונית בעיירה אלח’יאם, נהרג אדם אחד (סוכנות הידיעות הלבנונית, 25 באוגוסט 2024). תנועת אמל אישרה את מותו של אחד מפעיליה, אימן כאמל אדריס, המכונה לואא’ אלח’יאם, יליד 1989 מאלח’יאם (ערוץ הטלגרם של תנועת אמל, 25 באוגוסט 2024).

   
מימין: כלי הרכב של אדריס עולה באש באלח’יאם (חשבון X של ח’אלד, 25 באוגוסט 2024);
משמאל: אימן כאמל אדריס (ערוץ הטלגרם של תנועת אמל, 25 באוגוסט 2024)

סיכול בכיר פלסטיני המקושר לכוח קדס

• ב-21 באוגוסט 2024, תקף כלי טיס של חיל האוויר את ח’ליל חסין ח’ליל אלמקדאח במרחב צידון. ח’ליל פעל יחד עם אחיו מניר אלמקדאח, פעיל פתח בכיר שפועל בשירות חזבאללה ומשמרות המהפכה האיראניים, בהכוונת פיגועים ובהעברת כספים ואמצעי לחימה לתשתיות טרור ביהודה ושומרון. במרץ 2024, נחשף מאגר אמל”ח שהוברח לשטחי יהודה ושומרון, והועבר לחוליות שגויסו והכוונו על ידי תשתית הטרור של ח׳ליל ומוניר אלמקדאח בלבנון. האחראים על ההוצאה לפועל של העברות האמל”ח והכוונת הפיגועים הם גורמים איראניים, ובראשם ג’ואד ע’פארי, ראש אגף 4000, אגף המבצעים המיוחדים של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, ואצע’ר באקרי, מפקד יחידה 840, יחידת המבצעים המיוחדים בכוח קדס (דובר צה”ל, 21 באוגוסט 2024). גדודי חללי אלאקצא אישרו את מות אחד ממפקדי הארגון בלבנון, ח’ליל אלמקדח, בתקיפת כלי הרכב באזור צידון (ערוץ הטלגרם של גדודי חללי אלאקצא, 21 באוגוסט 2024).

 

     
  מימין: כלי הרכב של ח’ליל אלמקדאח עולה באש בצידון (חשבון X של Yousef Tawarh, 21 באוגוסט 2024);
משמאל: ח’ליל אלמקדאח (ערוץ הטלגרם של גדודי חללי אלאקצא, 21 באוגוסט 2024)

איגרת של הג’האד האסלאמי בפלסטין לחזבאללה

• פלוגות ירושלים, הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ), פרסמה הודעה בשם “ההתנגדות הפלסטינית”, בה הודתה לחזבאללה על הצטרפותו למלחמה בעשרת החודשים האחרונים. בהודעה נטען כי “האויב” מובס וכל יום הוא פונה להנהגתו כדי להימלט מהמכות של לוחמי הג’האד שלהם. עוד נכתב כי “אם זה מצבו של האויב ברצועת עזה, כיצד הוא ילחם נגדכם בלבנון?”. צוין כי “מלב עזה שבה סובל עמנו, אנחנו שולחים את המסר הזה ברגעים יוצאי דופן אלו בהיסטוריה שלו, האויב טעה בהערכותיו ובחישוביו ורואה את פעולות “ציר ההתנגדות” מאיראן, סוריה, עיראק ותימן, וכעת הגיע היום של הגיבורים לוחמי הג’האד להתקרב לפתיחת שער ח’יבר^[5] מחדש ולפעול לחדול את קיומה של ישראל”. בסיום ההודעה נכתב, כי “הניצחון קרוב, וכן שחרור מלא של כל אדמות פלסטין” (ערוץ הטלגרם של ההסברה הקרבית של פלוגות ירושלים, 20 באוגוסט 2024). יצוין, כי למרות שההודעה נחתמה בשם “ההתנגדות הפלסטינית”, כלי תקשורת של חמאס ייחסו אותה רק לג’האד האסלאמי בפלסטין.
• “מקורות” ציינו כי האיגרת נועדה להפציר בחזבאללה לפתוח חזית לחימה בלבנון ולשנות את אופי העימות נגד ישראל. “מקורות” נוספים העריכו כי מדובר בקריאת מצוקה של הגא”פ מאחר שהחזית ברצועת עזה הותשה (אלאנבאא’ הכויתי, 21 באוגוסט 2024)

ביקורת נגד חזבאללה

•  בעקבות תקיפות חיל האוויר נגד מחסני אמל”ח של חזבאללה בבקעת הלבנון, פרסמה הזמרת הלבנונית הבינלאומית אליסה בחשבון X שלה (15.6 מיליון עוקבים) כי “הבקעא היא חלק מלבנון וגם היא לא רוצה מלחמה”. היא צירפה תמונה מבקעת הלבנון ואת התגית “לבנון לא רוצה מלחמה”. תומכי חזבאללה הגיבו בכעס וקראו לה לא להתערב, אולם רבות מהתגובות הביעו תמיכה בעמדתה של הזמרת והצטרפו לקריאה נגד המלחמה (חשבון X של elissakh, 20 באוגוסט 2024).

נזקי הלחימה בדרום לבנון

• החוקר בתחום היחסים הבינלאומיים, מחמד שמס אלדין, ציין כי יש בלבנון 597 הרוגים אחרי 320 ימי לחימה. לדבריו, 413 פעילי חזבאללה נהרגו, בנוסף לעשרה הרוגים מרשות הבריאות האסלאמית המזוהה עם חזבאללה, 19 פעילי אמל, ארבעה חברי אגודת הצופים של המסר האסלאמי ששייכת לאמל, שבעה פראמדיקים הרוגים מרשות הבריאות בהבאריה, שבעה הרוגים מאלג’מאעה אלאסלאמיה, 89 אזרחים הרוגים, שלושה אנשי תקשורת, הרוג מצבא לבנון, שני הרוגים מהמפלגה הסורית הלאומית, 29 הרוגים סורים, 12 הרוגים פלסטינים והרוג איראני. עוד מסר שמס אלדין כי 145 אלף בני אדם נעקרו מבתיהם, 1,940 מבנים נהרסו לחלוטין ועוד 1,700 מבנים נהרסו חלקית ונזק קל נגרם ל-7,000 מבנים, 220 מבני תעשייה ומסחר נהרסו ו-21 מיליון מטר רבוע נשרפו. לדבריו, הנזק הישיר של הלחימה בדרום לבנון מוערך ב-1.2 מיליארד דולר, בעוד הנזק העקיף עומד על 2.7 מיליארד דולר (Lebanon Debate באוגוסט 2024).

יוניפי”ל

• דובר יוניפי”ל, אנדריאה טננטי, מסר כי הם מגבירים את פעילותם בגבול כדי להפחית את המתיחות, ונמצאים בקשר עם שני הצדדים כדי למצוא פתרון דיפלומטי למשבר. בנוסף לכך, הוא קרא לכל הצדדים להתחייב להשגת שקט בגבול והדגיש את הצורך ביישום החלטה 1701 (אלקאהרה, 20 באוגוסט 2024).

סוריה

תקיפות המיוחסות לישראל

•   ב-23 באוגוסט 2024, בשעות הערב, מסר “מקור צבאי” כי בוצעה תקיפה אווירית ישראלית מכיוון צפון לבנון, שפגעה במספר אתרים במרכז המדינה. נטען כי אמצעי ההגנה האווירית הסוריים יירטו את הטילים, וכי כמה מהם נפלו וגרמו לפציעתם של שבעה אזרחים ולנזק חומרי (דף הפייסבוק של משרד ההגנה הסורי, 23 באוגוסט 2024). כלי תקשורת סוריים דיווחו על פיצוצים שנשמעו בעיר חמץ. דווח כי מדובר בתקיפה שבוצעה בקרבת כפר אם חארתין, מערבית לחמץ וכי אין דיווחים על נפגעים (אלוטן; צאברין ניוז, 23 באוגוסט 2024). במקביל, דיווחו מקורות אופוזיציה סוריים וברשתות החברתיות כי חיל האוויר הישראלי תקף מוצבים של המיליציות הפרו-איראניות במרכז למחקרים מדעיים באזור מערין, דרומית לחמאה (חשבון X של מג’תהד אלעראק, 23 באוגוסט 2024). כמו כן, דווח כי הותקפו מחסני חטיבה 47 של דיביזיה 11 בצבא סוריה וכן מכללת הווטרינריה (אלביטרה) צפונית-מערבית לחמאה (חשבון X של Index Hakeem, 23 באוגוסט 2024). לפי הדיווחים, שלושה פעילים סורים של מיליציות פרו-איראניות נהרגו בתקיפות ועשרה נוספים נפצעו. אישה סורית נהרגה מניסיון יירוט כושל של מערכות ההגנה האווירית הסורית (מרכז המעקב הסורי, 23, 25 באוגוסט 2024).

     
מימין: הפיצוצים בעקבות התקיפות במרחב חמאה (חשבון X של 19Mohamed6, 23 באוגוסט 2024);
משמאל: תקיפה במרחב חמץ (צאברין ניוז, 23 באוגוסט 2024)

סיכול בכיר בארגון טרור ג’האדי המזוהה עם אלקאעדה

• ב-23 באוגוסט 2024, דווח כי כטב”ם שככל הנראה שייך לקואליציה הבינלאומית תקף רוכב אופנוע שנסע בין העיירות אחסן ואלבארה באזור אדליב הדרומי, וכי ההרוג הוא אבו עבד אלרחמן אלמקי, סעודי שבעבר שימש מנהיג של ארגון ג’האדי ושימש איש דת עבור ארגוני ג’האד (מרכז המעקב הסורי, 23 באוגוסט 2024). פיקוד המרכז של צבא ארה”ב (CENTCOM) אישר שכוחותיו הרגו בתקיפה ממוקדת את אבו-עבד אלרחמן אלמקי, שהיה חבר מועצת השורא של ארגון חראס אלדין, שנחשב לזרוע אלקאעדה בסוריה ואשר פיקח על פעילות טרור מסוריה (חשבון X של פיקוד המרכז של צבא ארה”ב, 24 באוגוסט 2024).

^[1] להרחבה ראו מחקר מרכז המידע למודיעין ולטרור מה-2 באוגוסט 2024: "סיכול פואד שכר והריגת אסמאעיל הניה – תגובות ומשמעויות".
^[2] הארבעין: יום אבל של השיעים לציון ארבעים יום למותם של האימאם חסין בן עלי ושל רבים נוספים מבני משפחת עלי בן אבו טאלב בקרב כרבלאא' בשנת 61 להג'רה (שנת 680 לספירה הנוצרית). ביום זה נהוג לעלות לרגל לקברו של האמאם חסין בכרבלאא' שבעיראק
^[3] לפי חזבאללה, אחת התקיפות כללה שיגור של 340 רקטות לעבר 11 בסיסי צבא ישראליים, בעוד התקיפה השנייה כללה את שיגור הכטב"מים לעבר גלילות ועין שמר.
^[4] אגודת צופי האמאם אלמהדי היא תנועת הנוער של חזבאללה שפועלת להכשיר דור חדש של פעילים שיתגייסו למערכים הצבאיים והאזרחיים של הארגון. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 20 ביוני 2019: "אגודת צופי האמאם אלמהדי: תנועת הנוער של חזבאללה המכשירה דורות של בני נוער חדורי תודעה שיעית רדיקלית מבית מדרשה של איראן, המצטרפים לחזבאללה ולוחמים בשורותיו נגד ישראל".
^[5] קרב שהתרחש בשנת 628 לספירה, במהלכו הרג צבא המוסלמים, בהובלת הנביא מחמד, יהודים רבים שהתגוררו ביישוב המבוצר ח'יבר, מצפון לאלמדינה בחצי האי ערב. לאחר הקרב, הגיע מחמד להסדר עם התושבים שנכנעו, לפיו הם ישלמו מס גולגולת תחת שלטון האסלאם. קרב זה הינו אחד האתוסים המרכזיים באסלאם, במיוחד בנוגע ללחימה ביהודים.

מאמרים נוספים בתחום