מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (29 ביולי – 5 באוגוסט 2024)

עיקרים

• בשבוע האחרון קיבל חזבאללה אחריות על ביצוע 43 תקיפות נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בצפון ישראל, בהם יישובים שהותקפו לראשונה מתחילת המלחמה. אזרח נהרג, קצין וחייל צה”ל נפצעו.
• כלי טיס של חיל האוויר תקפו יעדים ופעילים של חזבאללה בדרום לבנון ובבקעת הלבנון. חזבאללה הודיע על שמונה פעילים הרוגים, בהם המפקד הצבאי הבכיר של הארגון, פואד שכר, שנהרג בסיכול ממוקד מהאוויר ברובע הדרומי של בירות.
• על רקע הסיכול של פואד שכר, בחזבאללה חוששים מחדירה ישראלית לשורות הארגון והחלו במעצרים ובחקירות.
• חזבאללה המשיך בהיערכות לתגובה נגד ישראל בעקבות הסיכול של פואד שכר. “מקורות” מסרו כי הארגון יתקוף באזור אסטרטגי רגיש. מדינות מערביות וערביות קראו לאזרחיהן לעזוב את לבנון, חברות תעופה השהו או צמצמו את טיסותיהן מבירות ואליה.
• חזבאללה סיכם 300 ימי לחימה וקיבל אחריות על 2,500 תקיפות נגד יעדים בשטח ישראל.
• ראש ממשלת המעבר בלבנון האשים את ישראל בהפרת הריבונות הלבנונית; משרד החוץ הלבנוני הגיש תלונה למועצת הביטחון של האו”ם נגד ישראל בשל תקיפות סייבר נגד לבנון.
• סוריה: תקיפות המיוחסות לישראל פגעו בשדה תעופה בשליטת חזבאללה ליד חמץ ובשיירת משאיות בגבול סוריה-לבנון; דווח שחזבאללה חנך מפעל חדש לייצור כלי טיס בלתי מאוישים באזור חמץ; הערכה שסוריה תצטרף באופן ישיר לעימות נגד ישראל רק במקרה של תקיפה נרחבת נגד חזבאללה.

דרום לבנון

• בשבוע האחרון (29 ביולי – 5 באוגוסט 2024, נכון לשעה 13:00), קיבל חזבאללה אחריות על ביצוע 43 תקיפות נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בצפון ישראל, לעומת חמישים בשבוע הקודם. התקיפות בוצעו באמצעות טילים נגד טנקים (נ”ט), פגזים, כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) ורקטות מסוגים שונים, ובהן רקטות כבדות. אזרח אחד נהרג מפגיעת רקטה, קצין וחייל צה”ל נפצעו מפגיעת כטב”מ, להלן התפתחויות בולטות:
  • המשך התקיפות נגד יישובים חדשים שלא הותקפו מתחילת המלחמה: ב-4 באוגוסט 2024, הודיע חזבאללה על תקיפה ראשונה נגד מושב בית הלל באצבע הגליל, כשלושה ק”מ מהגבול, באמצעות עשרות רקטות (מסוג קטיושה). בהודעת חזבאללה נאמר כי מדובר בתגובה לתקיפות צה”ל ופגיעה באזרחים בכפרכלא ודיר סריאן בדרום לבנון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 4 באוגוסט 2024). בהקשר זה יוזכר כי מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, איים בנאום ב-17 ביולי 2024 כי במקרה של תקיפה ישראלית נגד אזרחים, התגובה תופנה לעבר יישובים חדשים.
• להלן פירוט התקיפות (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 29 ביולי – 5 באוגוסט 2024, עד השעה 13:00):
  • 5 באוגוסט 2024 (עד השעה 13:00): בוצעו שלוש תקיפות. מספר כטב”מים שוגרו לאצבע הגליל. כטב”ם נפץ נפל סמוך לאיילת השחר, קצין וחייל צה”ל נפצעו באורח בינוני. שריפה פרצה באזור בעקבות הנפילה; רחפן נפץ נפל במלכיה, לא היו נפגעים; יורט כטב”ם שחדר באזור הגליל המערבי, לא היו נפגעים (דובר צה”ל, 5 באוגוסט 2024).
  • 4 באוגוסט 2024: בוצעו שש תקיפות. שלושים רקטות שוגרו לעבר הגליל העליון, רובן יורטו. זוהו נפילה במרחב בית הלל ונפילות נוספות בשטחים פתוחים. לא היו נפגעים; רקטה פגעה במפעל באזור התעשייה של קריית שמונה ורקטה נוספת נפלה בשטח פתוח, לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 4 באוגוסט 2024).
  • 3 באוגוסט 2024: בוצעו שמונה תקיפות. רקטה פגעה באביבים, לא היו נפגעים; טיל נ”ט פגע במבנה בית ספר במטולה, לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 3 באוגוסט 2024).
  • 2 באוגוסט 2024: בוצעו חמש תקיפות. יורטה מטרה אווירית חשודה שחדרה לצפון רמת הגולן, לא היו נפגעים. שריפה פרצה באזור; רקטה נפלה בשטח פתוח בגליל המערבי (דובר צה”ל, 2 באוגוסט 2024) .
  • 1 באוגוסט 2024: בוצעו שתי תקיפות, כולל אירוע ירי נ”מ לעבר מטוסי חיל האוויר. רקטות שוגרו לגליל המערבי, חלקן יורטו והשאר נפלו בשטחים פתוחים. לא היו נפגעים (דובר צה”ל, 1 באוגוסט 2024).
  • 31 ביולי 2024: חזבאללה לא הודיע על תקיפות. יורטה מטרה אווירית חשודה שהתקרבה לשטח ישראל (דובר צה”ל, 31 ביולי 2024).
  • 30 ביולי 2024: בוצעו 11 תקיפות, כולל ירי נ”מ לעבר מטוסי חיל האוויר. רקטה פגעה בחצר בית בקיבוץ הגושרים, אזרח נהרג; 15 רקטת שוגרו לגליל העליון, זוהו נפילות ביראון, יפתח ומטולה, לא היו נפגעים; כטב”ם נפל באזור בית הלל. לא היו נפגעים, שריפות פרצו באזור; טיל נ”ט פגע במטולה, לא היו נפגעים; נגרם נזק לאספקת החשמל ביפתח ובמלכיה (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 30 ביולי 2024).
  • 29 ביולי 2024 (מהשעה 13:00): בוצעו שמונה תקיפות. ספינת קרב של חיל הים יירטה כטב”ם שזוהה במרחב המים הכלכליים של ישראל; כעשרים רקטות נפלו בשטח פתוח ליד קריית שמונה, לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 29 ביולי 2024).

תקיפות צה”ל

• בתגובה לפעילות חזבאללה, תקפו מטוסי קרב וכטב”מים של חיל האוויר יעדים ופעילים של חזבאללה בדרום לבנון ובבקעת הלבנון. בין היעדים שהותקפו: חוליות חמושות, תשתיות טרור, מבנים צבאיים, מחסנים של אמצעי לחימה (אמל”ח), עמדות תצפית, עמדות שיגור ומשגרי רקטות (דובר צה”ל , 29 ביולי – 4 באוגוסט 2024).
• כלי טיס של חיל האוויר ביצעו סיכולים ממוקדים נגד פעילים בכירים בחזבאללה:
•  ב-30 ביולי 2024, נהרג פואד שכר, המפקד הצבאי הבכיר ביותר בחזבאללה וראש המערך האסטרטגי של הארגון, בתקיפה ברובע הדרומי של בירות. צה”ל ציין כי שכר היה אחראי לתקיפות שגרמו למותם של אזרחים ישראלים רבים, ובהן פגיעת הרקטה במג’דל שמס שגרמה למותם של 12 ילדים ובני נוער ב-27 ביולי 2024. חזבאללה אישר את מותו של שכר, המכונה סיד מחסן, וציין כי הוא היה ממקימי חזבאללה והיה אחראי על הובלת הפעולות הצבאיות נגד ישראל, במיוחד מאז תחילת הלחימה הנוכחית ב-8 באוקטובר 2023.^[1].

•   ב-3 באוגוסט 2024, נהרג עלי נזיה עבד עלי, פעיל מרכזי בחזית הדרום של חזבאללה, בתקיפה במרחב אלבאזוריה שבדרום לבנון. לפי צה”ל, עלי השתתף בתכנון ובהוצאה לפועל של פעילות הטרור בחזית הדרום (דובר צה”ל, 3 באוגוסט 2024). כלי תקשורת לבנוניים דיווחו כי כטב”ם ישראלי תקף כלי רכב בין ואדי ג’ילו לאלבאזוריה (MTV הלבנונית, 3 באוגוסט 2024). חזבאללה אישר כי בתקיפה נהרג עלי נזיה עבד עלי, המכונה ג’ון, יליד 1984, מהעיירה עיתית (Aitit) בדרום לבנון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 3 באוגוסט 2024).

     
מימין: שרידי כלי הרכב של עלי נזיה עבד עלי (חשבון X של Jamal Chaiito, 3 באוגוסט 2024);
משמאל: עלי נזיה עבד עלי (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 3 באוגוסט 2024)

הרוגים נוספים לחזבאללה

• חזבאללה דיווח על מותם של חמישה פעילים נוספים (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 30 ביולי – 5 באוגוסט 2024, נכון לשעה 13:00):
• חסן חסין מלכ, המכונה בדר, יליד 1995, מבית ליף בדרום לבנון.
• חסן עמאד כרים, המכונה יאסר, יליד 2007 (בן 17), מדיר סריאן בדרום לבנון.
• מחמד חסן פרחאת, המכונה פלאח, יליד 1984, מאללויזה בדרום לבנון.
• עלי מצטפא עמרו, המכונה אבו אלאחראר, יליד 1985, מאלמעיצרה בהר הלבנון.
• עלי ע’אלב שקיר, המכונה ג’האד, יליד 1996, ממיס אלג’בל בדרום לבנון.

הרוג מתנועת אמל

• אגודת הצופים של תנועת אמל, צופי המסר האסלאמי (כשאפת אלרסאלה אלאסלאמיה), הודיעה על מותו של מחמד פוזי חמאדי, המכונה אבו זינב, יליד 12 באוקטובר 1982 ממיס אלג’בל שבדרום לבנון, ששימש פרמדיק בהגנה האזרחית (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 5 באוגוסט 2024). דווח כי חמאדי נהרג בתקיפה אווירית ישראלית במיס אלג’בל עם פעיל חזבאללה, עלי ע’אלב שקיר (חשבון X ג’נוב 24; אלנשרה, 5 באוגוסט 2024).

חשש בחזבאללה מחדירה ישראלית לשורות הארגון

• על רקע סיכולו של פואד שכר בתקיפה ישראלית בבירות, “מקורות” מסרו כי הנהגת חזבאללה בטוחה שסוכנים שעובדים עבור ישראל חדרו לשורות הארגון. נמסר כי בחזבאללה חוששים כי יש בידי ישראל נתונים מלאים על הרכב הארגון, כולל שמות, תמונות, מספרי טלפון וכתובות של פעילים ומפקדים. בנוסף לכך, צוין כי לאחר סיכולו של שכר החל גל מעצרים, ונפתחו חקירות של בכירים במערך האבטחה של חזבאללה שהכירו את תנועותיו של שכר. עוד נמסר בדיווח כי עיקר החשדות הופנו לעבר גורם בכיר ביותר במערך האבטחה בארגון, שידע את מיקומו של שכר והיה אמור לקחת אותו ואת היועץ הצבאי ממשמרות המהפכה, מילאד בידי, שגם נהרג בתקיפה, לפגישה עם מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה. איש האבטחה, שזהותו לא פורסמה, הושעה ונלקח למעצר בית (אלג’נוביה, 3 באוגוסט 2024).

סיכום 300 ימי לחימה

• חזבאללה פרסם אינפוגרף המסכם את פעולותיו נגד ישראל בין 8 באוקטובר 2023 – 3 באוגוסט 2024 (עד השעה 16:00). על-פי האינפוגרף, ביצע הארגון במהלך התקופה 2,500 תקיפות נגד יעדים צבאיים בגבול ישראל-לבנון ועד לעומק של 35 ק”מ, כאשר בין המטרות היו 182 מפקדות צה”ל, 1,050 מבנים ביישובים, ארבעה מפעלים צבאיים ו-12 סוללות “כיפת ברזל”. התקיפות בוצעו, בין השאר, באמצעות שיגור 485 פגזי ארטילריה ו-914 רקטות. כמו כן, נעשה שימוש ב-148 כטב”מים, שוגרו 742 טילי נ”ט ו-69 טילי קרקע-אוויר (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 3 באוגוסט 2024). בנוסף, נטען שהתקיפות הותירו כ-2,000 ישראלים הרוגים ופצועים וכי בשל הפעילות פונו כ-230 אלף תושבים ישראלים מ-43 יישובים במרחק של עד חמישה ק”מ מהגבול (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 3 באוגוסט 2024). יש לציין כי מדובר במספר תקיפות גבוה בכ-450 ממספר התקיפות עליהן קיבל הארגון אחריות בפרסומיו היומיים, וכי מספר הנפגעים הישראלים שפרסם הינו גבוה משמעותית ממספר הנפגעים בפועל. כמו כן, לפי הערכות בישראל, מספר התושבים שעזבו את בתיהם מאזור הגבול עם לבנון עומד על כשבעים אלף תושבים.

מערך המנהרות של חזבאללה

• דווח כי חזבאללה מנצל את המאפיינים המיוחדים של התוואי הסלעי בלבנון, במרחק של עד שבעה ק”מ מהגבול עם ישראל, כדי לחפור מנהרות בהרים ובוואדיות. בדיווח נטען כי זו הסיבה לכך שישראל דורשת מחזבאללה לסגת מצפון לנהר הליטאני (אלשרק אלאוסט, 29 ביולי 2024). לפי דיווח נוסף, חזבאללה מחזיק ברשת מנהרות שמתפרשת מדרום לבנון עד לצ’אחיה אלג’נוביה בבירות ולבקעת הלבנון. מנהרות אלו נחלקות לשלושה סוגים: מנהרות לצרכי הגנה, שמאפשרות לפעילי הארגון להסתתר מפני תקיפות אוויריות; מנהרות התקפיות, שצה”ל הכריז כי חסם את האחרונה בהן בשנת 2019 ; מנהרות קטנות, שנועדו להסוות משגרים. בדיווח נמסר כי צה”ל פועל להשמדת מנהרות חשודות של חזבאללה באזור הגבול (אלערביה, 29 ביולי 2024).

היערכות להסלמת הלחימה

היערכות לתגובה על סיכול פואד שכר

• “מקורות מקורבים לחזבאללה” מסרו כי תגובת חזבאללה תהיה תקיפה באזור אסטרטגי רגיש ביותר לישראל, בו הארגון לא תקף עדיין. בנוסף לכך, צוין כי הארגון יתקוף מפקדה או מרכז צבאי כדי להחזיר את ההרתעה וכדי לא לשים את בירות על הכוונת של ישראל, ובאותו הזמן לא להוביל למלחמה נרחבת. בנוסף, ע”פ ה”מקורות”, הארגון קיבל מסרים עקיפים מארה”ב כי היא לא הייתה מודעת לתקיפה הישראלית בצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, בה סוכל פואד שכר, אולם בחזבאללה לא מאמינים להכחשות וסבורים כי רק הממשל האמריקאי יכול לאלץ את ישראל להפסיק את המלחמה (אלג’רידה, 5 באוגוסט 2024).
• חזבאללה פרסם סרטון עם קטעים מפעילותו של פואד שכר. לקראת סיום הסרטון, תועדו פעילי חזבאללה רכובים על אופנועים שיצאו ממנהרה גדולה ונסעו בשטח מיוער, וכן נראו משגרים של רקטות כבדות ורקטות ארוכות טווח נערכים לירי, איתות לתגובה האפשרית על סיכול המפקד הבכיר (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 4 באוגוסט 2024).

     
nימין: פעילי חזבאללה רכובים על גבי שני אופנועים יוצאים ממנהרה גדולה לכלי רכב; משמאל: משגר כפול של רקטות כבדות ביציאה ממנהרה (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 4 באוגוסט 2024)

• נציגות איראן באו”ם הזהירה כי תגובת חזבאללה לסיכול של פואד שכר עלולה לכלול תקיפת “מטרות צבאיות ולא צבאיות רחבות ועמוקות יותר” בתוך ישראל. דובר הנציגות מסר כי חזבאללה וישראל דבקו בקווים אדומים בהתקפות הצבאיות שלהם במסגרת הסכם לא כתוב, ודבקו במספר הגבלות מיוחדות בפעולות הצבאיות שלהן, וכי התקיפה הישראלית מעידה על חציית גבולות אלו (CBS, 2 באוגוסט 2024).
• “מקורות” בבירות ובטהרן אמרו כי נציגי “ציר ההתנגדות” הבהירו למדינות המתווכות כי הם יעשו את הנדרש כדי להשיג “תגובה אפקטיבית ויעילה” נגד ישראל, גם אם היא תוביל למלחמה כוללת. לגבי מועד התגובה, הם ציינו כי היא תצא לפועל “כאשר נהיה מוכנים” (חשבון X של Ali Hashem, 4 באוגוסט 2024).
• עלי חידר, הפרשן לענייני ישראל ביומון הלבנוני אלאח’באר, מסר כי בעקבות התקיפה בצ’אחיה אלג’נוביה, התגובה תהיה “ברמה אחרת” מכל התקיפות שהיו עד עתה (אלג’זירה, 30 ביולי 2024).
• דווח כי לאחר הסיכול של פואד שכר בצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, השלים חזבאללה את פינוי מרכזיו האזרחיים והאחרים, בו החל מספר ימים קודם לכן. צוין כי מדובר בכוננות ברמה חסרת תקדים מתחילת המערכה הנוכחית וכי נוצר הרושם שהתגובה הצפויה של חזבאללה עלולה לדרדר את המערכה לרמות מתקדמות (לבנון24, 31 ביולי 2024).

היערכות למלחמה

• “גורם רשמי” בחזבאללה מסר כי הארגון החל לשנע מספר טילים חכמים ומדויקים ב-28 ביולי 2024, וזאת כדי שיוכל להשתמש בהם בעת הצורך. הגורם הזהיר כי עמדת הארגון לא השתנתה וכי הוא אינו מעוניין במלחמה מול ישראל, אך הדגיש כי אם היא תפרוץ, פעילי הארגון “יילחמו ללא גבולות” (AP, 29 ביולי 2024).
• “מקורבים” של בכירים בחזבאללה אמרו כי הארגון מתכונן למלחמה ארוכה שתימשך שנתיים לפחות, ובמהלכה ישוגרו לעבר ישראל כאלף רקטות וטילים מסוגים שונים בכל יום (היומון הכוויתי אלאנבאא’, 4 באוגוסט 2024).

פינוי אזרחים זרים מלבנון

• שורה של מדינות קראו לאזרחיהן לעזוב את לבנון באופן מיידי או לא להגיע למדינה. בין המדינות; ארה”ב, בריטניה, צרפת, שבדיה, ירדן, סעודיה, יפן, תורכיה וברזיל (שפק ניוז, 5 באוגוסט 2024).
• מספר חברות תעופה בינלאומיות השהו או צמצמו את טיסותיהן לנמל התעופה הבינלאומי רפיק אלחרירי בבירות, בהן לופטהנזה הגרמנית, אייר פראנס הצרפתית וחברות התעופה של קטר וכוית. לנוכח ההתרעות, נרשמו בנמל התעופה עומסים כבדים של נוסעים שניסו לעזוב את המדינה (סקאי ניוז בערבית, 4 באוגוסט 2024)
• דווח כי מספר ארגונים בינלאומיים בלבנון קראו לצוותיהם המתגוררים במעוז חזבאללה בדרום בירות או בקרבתו לעזוב באופן זמני את בתיהם ולמצוא מקום לינה בשכונות בטוחות יותר. צוין כי זו הפעם הראשונה שבה צוותים בבירות קיבלו הוראה כזו מאז תחילת המערכה הנוכחית ב-8 באוקטובר 2023 (חשבון X של Nafiseh Kohnavard, 5 באוגוסט 2024).

יחסי הפנים של חזבאללה

• מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, שלח אגרת תודה למנהיג העדה הדרוזית בלבנון, וליד ג’נבלאט, כאות הוקרה על עמדותיו בעשרת חודשי המלחמה, ובמיוחד על תמיכתו בחזבאללה בעקבות ההאשמות נגד הארגון כי הוא ירה את הרקטה למג’דל שמס. דווח כי נצראללה הודה לג’נבלט “על הערביות, על הפטריוטיות ועל האחריות” שהוא הפגין (אלאח’באר, 30 ביולי 2024).
• דווח כי האחראי על היחסים הערביים והבינלאומיים בחזבאללה, עמאר אלמוסוי, ביקר במשרד החוץ הלבנוני, ונועד עם שר החוץ הלבנוני, עבדאללה בו חביב. נמסר שאלמוסאוי הודה לבו חביב על עמדותיו האחרונות ביחס לתקיפה במג’דל שמס וכי השניים הסכימו להגביר את התיאום ביניהם. (אלשרק אלאוסט, 30 ביולי 2024).

ביקורת נגד חזבאללה

• מחמד עלי אלחסיני,^[2] חוקר ומרצה אסלאמי סעודי ממוצא לבנוני, המתגורר מחוץ ללבנון ומשמש כמזכ”ל המועצה האסלאמית הערבית, מתח ביקורת על מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה. אלחסיני האשים כי נצראללה פועל לחלוטין כזרוע של איראן המשרתת את האינטרסים של איראן על חשבון האינטרסים של לבנון (חשבון X של מנצור עבדאללה מחמד, 30 ביולי 2024).
• כתב היומון הלבנוני אסאס מדיה, ח’יראללה ח’יראללה, הזהיר כי לבנון תשלם מחיר יקר על קשירת גורלה בגורל רצועת עזה. הוא ציין כי ניתן לומר כי לבנון “מאוימת בהשמדה” לאחר ההחלטה של חזבאללה לפתוח את חזית הדרום מבלי להבין את ההשלכות של החלטה זו (אסאס מדיה, 2 באוגוסט 2024).
• הפטריארך המארוני, בשארה אלראעי, התייחס לוואקום הפוליטי בלבנון סביב בחירת נשיא חדש, וציין כי הנשיא הינו היחיד שיכול לשאת ולתת בשם לבנון, וכי יו”ר הפרלמנט נביה ברי וראש ממשלת המעבר בלבנון, נג’יב מיקאתי, אינם מוסמכים לעשות זאת. זאת על רקע המעורבות של מיקאתי וברי במאמצים לגבש הסדר בגבול עם ישראל. הוא הוסיף כי הלבנונים הם היחידים שפועלים כדי להרחיק את “רוע המלחמה” מהמדינה באמצעות “היגיון ורגיעה” ועל כן הוא קרא “לשנות את השפה כי התרבות שלנו היא של חיים, לא של מלחמה ומוות”. אלראעי טען כי מדירים את רגליהם של המארונים, אך הדגיש כי הנוצרים הינם גורם עיקרי שלא ניתן לדחוק לשוליים וכי פעילות זו מסכנת את הנוכחות הנוצרית בלבנון (אלנשרה, 3 באוגוסט 2024).
• “מקורות” המקורבים לזרם הלאומי החופשי מסרו כי הנהגת חזבאללה ביקשה ממנהיגי הזרם להפסיק את הקמפיינים נגד חזבאללה ולהסתפק בהבעת העמדה הלאומית הכללית, במסגרת הדגשת הצורך לאחד את הלבנונים מול התקיפות הישראליות. “המקורות” ציינו כי הזרם יפעל תקשורתית לאשר מחדש את עמידתו לצד חזבאללה (אלדיאר, 3 באוגוסט 2024).

ממשל לבנון

•  ראש ממשלת המעבר בלבנון, נג’יב מיקאתי, נועד עם שר החוץ הבריטי, דיוויד לאמי (David Lammy) ושר ההגנה הבריטי, ג’ון הילי (John Healy), אשר הגיעו לביקור בלבנון, והאשים כי ישראל הפרה את ריבונות לבנון, תקפה את אדמתה בניגוד לחוקים הבינלאומיים וכי היא תוקפת מדי יום אזרחים “בצורה בוטה” (חשבון X של ראש ממשלת לבנון, 1 באוגוסט 2024).

• לקראת הביקור, מסר לאמי כי הוא שוחח עם מיקאתי כדי להביע את דאגתו מההסלמה, וברך על הצהרת ממשלת לבנון הקוראת להפסקת האלימות. הוא הוסיף כי שניהם הסכימו כי אין לאף אחד אינטרס בהרחבת הסכסוך באזור (חשבון X של David Lammy, 29 ביולי 2024).
• יו”ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, נועד עם שרי החוץ וההגנה של בריטניה. הוא הדגיש כי לבנון לא רוצה מלחמה, אך יחד עם זאת היא מוכנה להגן על עצמה. הוא הוסיף כי במשך חודשים התקיימו מאמצים כדי להגיע לתנאים שיאפשרו את יישום החלטת האו”ם 1701. ברי האשים כי “ההתנשאות הישראלית האחרונה, שהתבטאה בדחיית כל ההצעות… וההתנקשויות, שמבצעת ישראל, גוררות את האזור לסכנות בעלות השלכות בלתי רצויות” (אלנשרה, 1 באוגוסט 2024).
•  ראש ממשלת המעבר בלבנון, נג’יב מיקאתי, נפגש עם השגרירים במדינה מטעם חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו”ם (ארה”ב, צרפת, בריטניה, סין ורוסיה), וכן עם נציגי מדינות נוספות. במהלך הפגישה, הודגשו עקרונותיה של בירות בנוגע למצב באזור, ובראשם העדיפות ליישום החלטות האו”ם והחלטה 1701 בפרט (אלאח’באר, 2 באוגוסט 2024).

• בשיחות ובמפגשים דיפלומטיים שקיים ראש ממשלת המעבר בלבנון, נג’יב מיקאתי, לפני הסיכול הישראלי של בכיר חזבאללה פואד שכר, הוא הדגיש כי מדינתו מגנה כל אלימות, ובמיוחד פגיעה באזרחים, דורשת “להפסיק את התוקפנות הישראלית באזור” וקוראת ליישום מלא של החלטה 1701. הוא ציין כי “האיומים הישראליים לא ירתיעו את העם הלבנוני מלהגן על אדמתו בכל האמצעים המעוגנים בחוק הבינלאומי” (חשבון X של ראש ממשלת לבנון, 30 ביולי 2024).
• יו”ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, התייחס למצב בדרום לבנון ולמצב ברצועת עזה, ואמר כי המצב מאיים לפגוע בכל האזור, אך אין חשש לעתידה של לבנון. בנוסף לכך, הוא הדגיש כי מדינתו מחויבת ליישום החלטה 1701 וטען כי ישראל היא זו שמפרה ופוגעת ביציבות האזור. הוא הוסיף כי הדרך היחידה להימנע מהרחבת הסכסוך היא להפעיל לחץ על ממשלת ישראל “להפסקת התוקפנות ברצועה ובלבנון” (NBN, 30 ביולי 2024).
• שר החוץ הלבנוני, עבדאללה בו חביב, שוחח עם עמיתו המצרי, בדר עבד אלעאטי. אלעאטי הביע את הדאגה העמוקה של ארצו לגבי “קצב ההסלמה המסוכן באזור”. בנוסף לכך, הוא ציין כי מצרים תומכת בלבנון בהתמודדותה עם האיומים הסובבים אותה. לדבריו, קהיר מעצימה את המגעים עם כל הגורמים הנוגעים בדבר במטרה להכיל את ההסלמה המתמשכת ולשמור על האינטרסים של העם הלבנוני (רויטרס, 1 באוגוסט 2024).
• ב-30 ביולי 2024, שלח משרד החוץ הלבנוני מכתב לנשיא מועצת הביטחון ולמזכ”ל האו”ם, בו טען כי הנסיבות סביב התקיפה שגרמה למותם של 12 ילדים ובני נוער במג’דל שמס עדיין אינן ברורות. מכתב דומה נשלח גם לשר החוץ של האיחוד האירופי, ג’וזף בורל, ובו הובע חששה של לבנון מאיומי ישראל בתגובה על התקיפה במג’דל שמס. בשני המכתבים נטען כי כוונותיה האמיתיות של ישראל הן להאריך ולהסלים את פעולותיה ולנצל את התקרית, כדי לפתוח במתקפות נוספות על לבנון. לבנון קראה לקהילה הבינלאומית “לגנות את הכיבוש ואת התוקפנות המתמשכים” ומסרה, כי “כל טעות תדחוף את האזור כולו למלחמה רחבת היקף והרסנית שהשלכותיה תשפענה על כולם” (חשבון X של משרד החוץ הלבנוני, 31 ביולי 2024).
• משרד החוץ הלבנוני הגיש תלונה למועצת הביטחון ולמזכ”ל האו”ם, בה קרא לגנות את תקיפות הסייבר הישראליות נגד לבנון. המשרד ציין כי תקיפות אלו מהוות סכנה חמורה לשירותי התעופה האזרחיים בלבנון, לחברות התקשרות ולשירותים אלקטרוניים במוסדות חיוניים. בנוסף לכך, ביקש המשרד מנציגתו הקבועה בז’נבה להגיש תלונה לאיגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU) כדי לדרוש מהאיחוד האירופי לנקוט בצעדים לעצירת תקיפות הסייבר ולסייע לרשתות התקשורת הלבנוניות להתמודד איתן. המשרד הסביר כי על פי דו”ח שפרסם משרד התקשורת הלבנוני, שיבושי התקשורת של ישראל הובילו לירידה ברמת הדיוק של מערכת ה-GPS בלבנון ובכך השפיעו על התחבורה ועל שירותי התקשורת במדינה (חשבון X של משרד החוץ הלבנוני, 1 באוגוסט 2024).

צבא לבנון וביטחון הפנים

• מפקד צבא לבנון, ג’וזף עון, פרסם הודעה לרגל יום הצבא ה-79, בה ציין כי המאמצים להשגת רגיעה ולהפסקת התקיפות בדרום לבנון נמשכים עד אשר תושג הפסקת אש קבועה. הוא הוסיף כי היחידות הצבאיות הפרוסות באזור ממשיכות בתיאום עם יוניפי”ל במסגרת החלטה 1701 והביע תקווה לחזרת השקט והיציבות לדרום המדינה (חשבון X של צבא לבנון, 30 ביולי 2024).
• דווח כי פונו חלק ממרכזי ביטחון הפנים הלבנוני, הסמוכים לגבול לבנון-ישראל, וכי הכוחות הועברו למרכזים בטוחים יותר. עוד נמסר כי חלק מכוחות ביטחון הפנים נמצאים בעמדות רחוקות יחסית מהאזורים המותקפים וכי ביטחון הפנים נמצא עמם בקשר יומיומי ודואג לספק להם את צרכיהם (לבנון 24, 3 באוגוסט 2024).

יוניפי”ל

• דובר יוניפי”ל, אנדראה טננטי, מסר כי הוא חושש מפני הרחבת העימות בין ישראל וחזבאללה, אך מאמין שעדיין יש מקום לפתרון דיפלומטי. בנוסף לכך, ציין טננטי כי פעילות הכוח בשטח נמשכת וכך גם התקשורת עם הצדדים ועם צבא לבנון (אלערבי אלג’דיד, 30 ביולי 2024).
•  מפקד יוניפי”ל, ארולדו לזארו, אירח את ראש המחלקה לשמירה על השלום באו”ם, ז’אן-פייר לקרואה (Jean-Pierre Lacroix) במפקדת יוניפי”ל בנאקורה. לזארו עדכן אותו לגבי המצב לאורך גבול ישראל-לבנון. הוא הדגיש את מאמצי יוניפי”ל למניעת הסלמה נוספת וכן המשך הפעילות בשטח, למרות האתגרים עמם נאלצים משקיפי השלום להתמודד (חשבון X של Aroldo Lázaro, 1 באוגוסט 2024).

• דווח כי מתחקיר שערך יוניפי”ל עולה כי חזבאללה הוא ששיגר את הרקטה שפגעה במג’דל שמס ב-27 ביולי 2024, ואשר גרמה למותם של 12 ילדים ובני נוער (Sky News, 2 באוגוסט 2024). בהקשר לכך, מסר דובר יוניפי”ל, אנדראה טננטי, כי יוניפי”ל לא נמצא בעמדה להטיל על אף אחד את האחריות על התקרית, שכן מג’דל שמס נמצא מחוץ לאזור פעילות הכוח (אלנשרה, 2 באוגוסט 2024).

סוריה

תקיפות המיוחסות לישראל

•  דווח כי מטוסי קרב ישראליים תקפו את שדה התעופה הצבאי אלצ’בעה, כ-14 ק”מ מדרום-מערב לחמץ וכ-11 ק”מ ממזרח לגבול סוריה-לבנון, אשר משמש כמפקדה של המיליציות הפרו-איראניות (עין אלשא’ם, 2 באוגוסט 2024). נטען כי שדה התעופה, שנמצא בשליטת חזבאללה ושימש להעברת אמצעי לחימה, יצא מכלל פעולה. שדה התעופה נמצא בקרבת עיר צבאית שהקים חזבאללה באלקציר (חשבון X של Safaa Subhi, 2 באוגוסט 2024). עם זאת, מרכז המעקב הסורי, שעוקב אחרי האירועים בסוריה, מסר כי הדיווחים על תקיפה בשדה התעופה אינם נכונים (מרכז המעקב הסורי, 3 באוגוסט 2024).

     
מימין: שדה התעופה הצבאי אלצ’בעה (Google Earth);
משמאל: תקיפת שדה התעופה (חשבון X של Laith Albitar, 3 באוגוסט 2024)

• “מקור” המקורב לחזבאללה טען כי ישראל תקפה שיירה של מכליות דלק, שהיו בדרכן מסוריה ללבנון באזור חוש אלסיד עלי, ב-2 באוגוסט 2024. לפי הדיווח, נהג משאית סורי נפצע (סוכנות הידיעות הצרפתית, 3 באוגוסט 2024). לפי מרכז המעקב הסורי, כלי טיס ישראליים תקפו שיירת משאיות באזור מעבר הגבול מטרבא, שנמצא תחת שליטת הצבא הסורי ומשמש את חזבאללה להעברת משאיות ולוחמים בין המדינות. כמו כן, הותקפה חווה ששייכת לחזבאללה באזור אלקציר, וכי מספר משאיות עלו באש, אולם לא היו נפגעים (מרכז המעקב הסורי, 3 באוגוסט 2024).
• דווח כי כטב”ם ישראל תקף כלי רכב בכביש דמשק-בירות, באזור אלזבדאני, וכי אדם אחד נהרג (מרכז המעקב הסורי, 3 באוגוסט 2024).

מפעל כטב”מים חדש של חזבאללה

•  “מקורות מיוחדים” טענו כי במהלך חודש יולי 2024, חנך חזבאללה מפעל חדש לייצור ופיתוח כטב”מים באזור הכפרי המערבי של חמץ, סמוך לעיר אלקציר (Al-Quseir), כשמונה ק”מ מצפון-מזרח לגבול לבנון-סוריה. לפי הדיווח, המפעל, המכונה פג’ר עזה (שחר עזה), ממוקם של פני שטח של כ-3,000 מ”ר ומצויד במערכת מיגון מתקדמת ומערכות שיבוש, בנוסף למחסן תת-קרקעי לאחסון חלקים רגישים. בסמוך למפעל נמצא מסלול להמראות ונחיתות של כטב”מים באורך של 600 מטרים. דווח בכיר חזבאללה, חאג’ אבו צדיק, פיקח על פתיחת המפעל, שבו מועסקים 27 עובדים, רובם לבנונים והיתר סורים שיעים שנבחרו “בקפידה”, וכי חמישה מומחים לבנונים של חזבאללה מיחידת אלרצ’ואן, שאומנו על ידי קצינים ממשמרות המהפכה האיראניים לתפקיד, אחראים על הפעילות. עוד דווח כי ב-29-28 ביולי 2024, הסתיים הייצור של עשרת הכטב”מים הראשונים מסוג זהראא’ 5, לטווח של ארבעים ק”מ, וכי הם נבדקו בנוכחות חאג’ אבו צדיק, המפקד הצבאי על האזורים הכפריים של חמץ, ג’מאל דעבול, ומספר מפקדים צבאיים, לפני העברתם לדרום לבנון (Political Keys, 29 ביולי 2024).

מעורבות סוריה בעימות נגד ישראל

• “מקורות המקורבים לציר ההתנגדות” ציינו כי יש הבנה להימנעותו של המשטר הסורי מלהצטרף ל”חזיתות התמיכה” ברצועת עזה עד כה, אולם סוריה צפויה להיות חלק מהעימות אם חזבאללה “ייחשף לתוקפנות ישראלית נרחבת”. לפי ה”מקורות”, סוגיית ההתערבות הסורית נדונה בפגישה האחרונה בין נשיא סוריה, בשאר אלאסד, לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, במוסקבה בחודש שעבר. בדיווח נטען כי המשטר הסורי רואה כרגע את העימות כמלחמת התשה ומעדיף לבחור בעצמו את המועד להצטרפותו. כמו כן, “המקורות” העריכו כי השיקול הסורי נובע גם מרצונו של המשטר לשקם את יחסיו עם הקהילה הבינלאומית (אלשרק אלאוסט, 3 באוגוסט 2024).

^[1] להרחבה ראו מחקר מרכז המידע למודיעין ולטרור מה-2 באוגוסט 2024: "סיכול פואד שכר והריגת אסמאעיל הניה – תגובות ומשמעויות".
^[2] מחמד עלי אלחסיני הינו חוקר ומרצה אסלאמי סעודי ממוצא לבנוני (קיבל אזרחות סעודית ב-15 בנובמבר 2021), המשמש כמזכ"ל המועצה האסלאמית הערבית בלבנון. אלחסיני כתב למעלה משבעים ספרים. הוא בעל עמדות אינטלקטואליות ופוליטיות מאחדות (ולא של פלגנות), השוללות מלחמת אחים. יש לציין כי אלחסיני אינו נחשב לבעל השפעה בלבנון.

מאמרים נוספים בתחום