מובילי התמיכה בחמאס בבלגיה ובהולנד מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”

ד”ר חיים איסרוביץ

הקדמה

• מאז מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר ותחילת מלחמת “חרבות ברזל” מתקיימות בבלגיה ובהולנד, בדומה לרבות ממדינות האיחוד האירופי, הפגנות פרו פלסטיניות נגד ישראל, בהן נשמעות קריאות להפסקת אש ולהפסקת התמיכה בישראל לצד סיסמאות אנטי ישראליות כדוגמת “מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית”.
• ההפגנות בבלגיה ובהולנד מאורגנות בשיתוף פעולה בין הקהילות הפלסטיניות המקומיות ובין ארגוני סולידריות המבוססים על ארגוני השמאל העמוק (Far-Left), ארגונים אנטי ממשלתיים, ארגוני סטודנטים, תנועות אנרכיסטיות, ואף מפלגות פוליטיות.^[1] ארגונים ופעילים שנוטלים חלק במחאה הביעו תמיכה במתקפת ה-7 באוקטובר ובהמשך בהתנגדות הפלסטינית החמושה לצד האשמת ישראל בביצוע רצח עם ברצועת עזה.
• הארגונים המרכזיים שמובילים את המחאה הפרו פלסטינית והפרו חמאסית בבלגיה הם המועצה הפלסטינית האירופית לקשרים פוליטיים (EUPAC), המקושרת לחמאס; התיאום האירופי של ועדות והתאחדויות למען פלסטין (ECCP) שמהווה ארגון גג אירופי לקידום שיתוף הפעולה בין ארגוני סולידריות פרו פלסטיניים ברחבי אירופה, כולל שישה ארגונים בבלגיה, ובהם ההתאחדות הבלגית-פלסטינית (ABP), תנועת סולידריות פלסטין והתנועה הבלגית לחרם אקדמי ותרבותי נגד ישראל (BABCI); תנועת 30 במרץ שמקדמת הליכים משפטיים נגד חיילי צה”ל בעלי אזרחות כפולה; קולקטיב “בריסל נגד רצח עם”; הוועדה העממית של פלסטין בבלגיה (PCP) שנחשב לתנועה המיליטנטית ביותר; ארגונים יהודיים אנטי ציוניים.
• הארגונים המרכזיים שמובילים את המחאה בהולנד הם ארגון הגג של הקהילה הפלסטינית בהולנד (PGNL); הוועדה הפלסטינית של הולנד (NPK); ארגון סטודנטים למען פלסטין וארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP); ארגוני סולידריות פרו פלסטיניים שפועלים על בסיס עירוני; ארגון “עובדים למען פלסטין הולנד” (WFP).
• בלגיה והולנד, כמדינות חברות באיחוד האירופי, מגדירות את תנועת חמאס בכללותה (הזרוע הצבאית והזרוע המדינית), כארגון טרור, ומיישמות את הסנקציות שנקבעו על ידי מוסדות האיחוד האירופי נגד תנועת חמאס, נגד אישים שהוכנסו לרשימת הטרור ונגד אישים וישויות שמעניקים סיוע פיננסי לחמאס.
• הנוכחות הבולטת של קהילות מוסלמיות גדולות בבלגיה ובהולנד תורמת להתחזקות עמדות פרו פלסטיניות ואנטי ישראליות בקרב הציבור בשתי המדינות. הקהילות התפתחו בזכות מדיניות הגירה שהקלה על כניסה של מבקשי מקלט ממדינות מוסלמיות. מאחר שמדובר בקהילות צעירות יותר ביחס לאוכלוסייה המקומית ועם שיעור ילודה גבוה יותר, ההערכה היא כי שיעור המוסלמים יגדל משמעותית בשנים הבאות, כאשר בבלגיה הם יהוו 11.1% בשנת 2050 לעומת 7.6% בשנת 2016, בעוד שבהולנד הם יהוו 9.1% לעומת 7.1%. בשל כך, ניתן להעריך כי ההפגנות נגד ישראל יימשכו בשתי המדינות אם המלחמה תתארך, ובמיוחד אם תירשם החרפה במשבר ההומניטרי ברצועת עזה.
• יצוין כי בבלגיה מתגוררת קהילת מהגרים גדולה מרצועת עזה. עד כדי כך שעל פי עדותו של פאדי מצבאח, צעיר המתגורר במחוז ח’אן יונס: “חלק מהרחובות בבלגיה החלו להיקרא על שם משפחות עזתיות זאת בשל המספר הרב של תושבי ח’אן יונס המתגוררים בהם”^[2]

בלגיה

כללי

• בלגיה מארחת בבירה בריסל את המוסדות המרכזיים של האיחוד האירופי – המועצה האירופית שמייצגת את 27 המדינות החברות בדרגי ההנהגה והשרים; הנציבות האירופית שהיא הזרוע המבצעת של האיחוד; הפרלמנט האירופי שמשמש הזרוע המחוקקת של האיחוד.
• כמו כן, בלגיה היא הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי במחצית הראשונה של שנת 2024, ובתוקף זאת היא ממלאת תפקיד מפתח בעיצוב סדר היום והמדיניות של הגוש המאוחד בתחומים שונים, כולל בסוגיות מדיניות חוץ (אתר הנשיאות הבלגית, ללא תאריך).
• בשל כך, יש חשיבות להיותה של בלגיה אחת המדינות הביקורתיות ביותר באיחוד האירופי כלפי המלחמה שמנהלת ישראל נגד חמאס ברצועת עזה, על אף שגינתה את מתקפת ה-7 באוקטובר. ב-6 בנובמבר 2023, הכריז אלכסנדר דה קרו, ראש הממשלה, כי “מה שמתרחש ברצועת עזה אינו פרופורציונלי, זה גשר אחד יותר מדי” (Le Soir, בנובמבר 2023). ב-19 בינואר 2024, הכריזה קרולין גנז, השרה לשיתוף פעולה ופיתוח, כי בלגיה תומכת בפסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג שקרא לישראל להימנע מביצוע רצח עם ברצועת עזה (חשבון X של גנז, 19 בינואר 2023).
• הממשלה המקומית של חבל וולוניה דובר הצרפתית, השהתה שני רישיונות לייצוא אבק שריפה ממפעל בליאז’ לישראל בעקבות פסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק (Vrt, 6 בפברואר 2024). את הממשלה בוולוניה מובילה המפלגה הסוציאליסטית, שגם חברה בממשלה הפדרלית, אשר קראה להשעיית הסכם השותפות של האיחוד האירופי עם ישראל ולהקפאת השקעות של מדינות אירופה בישראל (אתר המפלגה, 12 בינואר 2024).
• בשל התפקיד המרכזי של בלגיה באיחוד האירופי, היא משמשת זירת פעילות מרכזית עבור גופים המזוהים עם תנועת האחים המוסלמים באופן כללי, ועם חמאס בפרט, שמבקשים להיות קרובים לצמתי קבלת ההחלטות בבריסל. בפברואר 2024, דיווחה התקשורת הבלגית כי פול ואן טיגחלט, שר המשפטים, אישר כי חמאס פעילה במדינה באמצעות רשת של חברות וארגונים ללא כוונת רווח שמגייסים כספים עבור ארגון הטרור במסווה של פעילות למען העם הפלסטיני, לצד פעילות שַׁדְלָנוּת (Lobbying) שנועדה לשפר את תדמית התנועה באיחוד האירופי. ואן טיגחלט גם ציין כי לא זוהו “מסרים קיצוניים” שקשורים לאותם ארגונים, אולם הוא הודה כי אינו יודע להיכן מגיעים הכספים (De Tijd, 13 בפברואר 2024).

המועצה הפלסטינית האירופית לקשרים פוליטיים (EUPAC)

• הארגון היחיד שאוזכר על ידי ואן טיגחלט היה המועצה הפלסטינית האירופית לקשרים פוליטיים (EUPAC). יעדי הארגון הם לפתח “ערוצי תקשורת אירופיים עם פלסטין ועם בני עמה” ברמה הפוליטית, מדעית, תרבותית ובחברה האזרחית; להעלות את המודעות באירופה לגבי “האתגרים הניצבים מול הפלסטינים” ולקדם “הבנה של עיצוב מדיניות אירופית בפלסטין”; קידום בתוך אירופה של “הבנה של המטרה הפלסטינית שמבוססת במציאות ונתמכת על ידי ראיות”. הפעילות מתבצעת על ידי ועידות וסמינרים, קמפיינים, פעילות תקשורתית ומפגשים בין גורמים בתחומים שונים בזירה האירופית ובזירה הפלסטינית (אתר EUPAC, ללא תאריך). בדצמבר 2013, ישראל הכניסה את EUPAC לרשימת ארגוני טרור והתאחדויות בלתי מותרות (רשימת ההכרזות של שר הביטחון, 12 בדצמבר 2013).
• מנכ”ל המועצה הוא מאג’ד אלזיר, פעיל חמאס שהיה מזוהה עם תנועת האחים המוסלמים בבריטניה ואשר שימש מנכ”ל מרכז השיבה הפלסטיני (PRC).^[3] אלזיר עבר לגרמניה בשנת 2014 ודו”ח של משרד הפנים הגרמני הגדיר את אלזיר בתור “האחראי על חמאס” בגרמניה ובכל רחבי אירופה (The Times, 22 בדצמבר 2023). סגנו של אלזיר הוא מאזן כחיל, מראשי הקמפיין האירופי להסרת המצור מעל רצועת עזה (ECESG), גוף אנטי ישראלי ופרו חמאסי שמתאם משטים לרצועת עזה.^[4] כחיל גם משמש מזכ”ל הוועידה של הפלסטינים האירופים (EPC), ועידה שנתית שמאורגנת על ידי PRC ברחבי היבשת וכוללת גם דוברים המזוהים עם חמאס.
• ל-EUPAC יש גם נציגים מטעמו שמתאמים את הקשרים במדינות שונות ברחבי היבשת. הנציג בפולין הוא עמר פארס, גולה פלסטיני שעומד בראש ההתאחדות החברתית והתרבותית של פלסטינים בפולין, ואשר מקדם בחשבון הפייסבוק שלו תעמולה של חמאס, כדוגמת הצהרות של מוחמד צ’יף, לצד פוסטים אנטישמיים.^[5]
• ביוני 2024, ייערכו הבחירות לפרלמנט האירופי ו-EUPAC מנהל קמפיין שנועד לקדם הצבעה לטובת “מגנים על זכויות הפלסטינים”. הארגון גינה את התגובה של מוסדות האיחוד האירופי למלחמה ברצועת עזה, כשהוא מאשים כי “העמדה נותרה מאכזבת ביותר מאחר שהיא משמרת את התמיכה בישראל” וכי האיחוד “כשל בהפעלת לחץ על המדינה שאחראית לביצוע פשעי מלחמה”. על כן, הארגון ציין כי “חיוני לבחור נציגים שמזדהים עם הערכים שלנו ומעניקים עדיפות לאינטרסים אירופיים על פני השפעות חיצוניות” (אתר EUPAC, ללא תאריך).^[6]

התיאום האירופי של ועדות והתאחדויות למען פלסטין (ECCP)

• ארגון גג-אירופי נוסף שפועל מבריסל הוא התיאום האירופי של ועדות והתאחדויות למען פלסטין (ECCP). זהו ארגון ללא כוונת רווח, שהוקם ב-1986 כרשת לתיאום הפעילות של ארגונים המביעים הזדהות עם “מאבק העם הפלסטיני לחירות ולצדק” ברחבי אירופה, כולל ועדות סולידריות, ארגונים לא ממשלתיים, ארגוני עובדים ותנועות סולידריות בינלאומיות. הארגון פועל למען סיום הכיבוש של “כל האדמות הערביות”, זכות השיבה ושחרור כל האסירים הפלסטיניים ומנסה “לאתר את השותפות של האיחוד האירופי עם ההפרות הנמשכות של החוק הבינלאומי על ידי ישראל” (אתר ECCP, ללא תאריך).
• בארגון חברים 43 גופים שפועלים ב-15 מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי, בנוסף לארגונים מבריטניה, שווייץ ונורבגיה. בין השאר, נמצאים ברשימה סניפים של תנועת החרם נגד ישראל (BDS), הקמפיין לסולידריות עם פלסטין (PRC) בבריטניה,^[7] ההתאחדות לסולידריות צרפת-פלסטין וההתאחדות היהודית הצרפתית למען השלום^[8] והסניף הצ’כי של תנועת הסולידריות הבינלאומית.^[9]
• הודעת ECCP בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר גינתה באופן כללי את “האלימות ההרסנית בישראל ובעזה” והדגישה כי “פגיעה מכוונת באזרחים, ביצוע התקפות בלתי פרופורציונליות וחסרות אבחנה שהורגות או פוצעות אזרחים הם פשעי מלחמה” כשהיא מכנה את חמאס ושאר ארגוני הטרור “קבוצות התנגדות של העם שתחת כיבוש”. ההודעה גינתה את ישראל על “הפרה בוטה של החוק הבינלאומי” וקראה “להפסקת אש מיידית, הגנה על הפלסטינים ברצועת עזה והעברה מיידית של סיוע הומניטרי”, אולם לא התייחסה כלל לשחרור החטופים הישראלים (אתר ECCP, 13 באוקטובר 2023).
• שישה ארגונים מבלגיה פועלים במסגרת ECCP, יותר מכל מדינה אחרת, והם נוטלים חלק פעיל בארגון ההפגנות הפרו פלסטיניות מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”. אחד הגופים המרכזיים הוא ההתאחדות הבלגית-פלסטינית (ABP) שמגדירה עצמה “התאחדות דמוקרטית, הומניסטית ופרוגרסיבית שפועלת למען זכות ההגשמה העצמית של העם הפלסטיני בהתאם להחלטות מועצת הביטחון והחוק הבינלאומי”. האגודה מאשימה כי “היעד הפוליטי של התנועה הציונית כרוך באי צדק כלפי העם הפלסטיני”, מתייחסת לרעיון שתי המדינות כ”היפותזה” וקוראת לזכות השיבה, לשחרור האסירים “הפוליטיים” הפלסטינים, לנסיגת ישראל מכל השטחים הכבושים, לגינוי “פשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות מצד ישראל” ולסיום “האפרטהייד וכל צורות האפליה נגד הפלסטינים בישראל” (אתר ABP, ללא תאריך).
• ההתאחדות עוסקת בקמפיינים פרו פלסטיניים שונים, ובהם קמפיינים במסגרת תנועת החרם נגד ישראל, קמפיינים תחת הכותרת “לעצור את האפרטהייד הישראלי” וקמפיין נגד מעצרים מנהליים של אסירים פלסטינים. כמו כן, ההתאחדות הוציאה משלחות אזרחיות של משקיפים לצורך פגישות עם נציגים פלסטינים וקיום סיורי שטח “כדי להבין את הקולוניאליזציה של השטח, מסלול החומה וההשלכות השונות שלה”, כולל סיור בירושלים (אתר ABP, 12 ביוני 2023).
• ההודעה הרשמית של ABP בעקבות טבח ה-7 באוקטובר הביעה תמיכה “בזכות של הפלסטינים להתנגדות נגד הקולוניאליזם” וגינתה באופן עמום “התקפה חסרת אבחנה כלשהי נגד אזרחים”. ההודעה הוסיפה כי “המעגל האינסופי של האלימות יגיע לקיצו אם ישראל תסיים את האלימות המבנית של משטר האפרטהייד הקולוניאליסטי שלה. הקהילה הבינלאומית היא שצריכה לאלץ אותה לעשות את זה” (אתר ABP, 7 באוקטובר 2023).

• מאמר שפורסם במגזין של ABP התנגד לסיווג של מתקפת ה-7 באוקטובר כ”טרור” ודחה את זכותה של ישראל להגנה עצמית. לפי המאמר, ההתמקדות בסוגיית הטרור היא “דרך להפוך את חמאס לאב טיפוס של האויב ולהפוך את הכובש הישראלי לדמות מכובדת”. עוד נטען כי “קשה לישראל לטעון שהיא פועלת מתוך הגנה עצמית כאשר היא עצמה מדינה תוקפנית” וכי “על אף שישראל הסיגה את ההתנחלויות שלה מעזה ב-2005, היא ממשיכה לשלוט צבאית על השטח הזה. כתוצאה מכך, לפי החוק הבינלאומי, היא הכוח הכובש בעזה” (אתר ABP, 12 בינואר 2024).
• סימון מוטקין (Simon Moutquin), חבר הפרלמנט הבלגי מטעם מפלגת Ecolo (קונפדרציית האקולוגים לארגון של מאבקים מקוריים) שחברה בקואליציה, היה בעבר חבר ב-ABP ושימש כמזכיר-שותף של תנועת ה-BDS בבלגיה (Le Soir, 29 בפברואר 2016). בפוסט שפרסם ב-7 באוקטובר 2023, בעת שכבר היה ידוע על מעשי טבח ביישובי העוטף, הוא גינה רק את “מתקפות הרקטות של חמאס נגד אזרחים” לצד “הכיבוש ומדיניות האפרטהייד של ישראל” (חשבון X של מוטקין, 7 באוקטובר 2023). מוטקין גם נוטל חלק בהפגנות הפרו פלסטיניות בבלגיה וקורא לחרם “זמני” על ישראל, כולל חרם כלכלי, תרבותי וספורטיבי כולל מניעת ההשתתפות של ישראל בתחרות האירוויזיון ובמשחקי יורו 2024 (חשבון הפייסבוק של מוטקין, 29 בפברואר 2024).
• ארגון נוסף שפועל תחת חסות ECCP ופועל בשיתוף פעולה עם ABP הוא הפלטפורמה של שרלרואה למען פלסטין (Plate-forme Charleroi Palestine). הפלטפורמה הוקמה במהלך מבצע “עופרת יצוקה” (דצמבר 2008-ינואר 2009), ומאגדת בתוכה ארגונים חברתיים ואנטי מלחמתיים מהשמאל העמוק לצד מפלגות פוליטיות מאזור שרלרואה (אתר הפלטפורמה, 21 בנובמבר 2020).
• הפלטפורמה משתייכת לארגון צאמידון, רשת בינלאומית של “סולידריות עם האסירים הפלסטינים” אשר מזוהה עם החזית העממית לשחרור פלסטין, אשר הוכרז בישראל כארגון טרור בשנת 2021 (אתר המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור, 3 במרץ 2021). מלבד פעילות תמיכה באסירים הפלסטינים, הפלטפורמה גם מעורבת בפעילות של תנועת החרם נגד ישראל; מקיימת הפגנות, כנסים, סמינרים ואירועים נוספים כדי “לעדכן ולפעול נגד האפרטהייד נגד כל האוכלוסייה הפלסטינית”; חברי הפלטפורמה גם יצאו לביקורים ביהודה ושומרון ובמחנות פליטים פלסטיניים בלבנון (אתר הפלטפורמה, 21 בנובמבר 2020). אחת מפעילות הפלטפורמה, יאניק ונונקלן (Yannick Vanonckelen) הייתה חברה במשלחת של משט בינלאומי שהיה אמור לצאת לרצועת עזה ביוני 2011 ובוטל.^[10]
• הפלטפורמה הצהירה כי היא פועלת למען “שחרור פלסטין, כל פלסטין, מהים ועד הירדן, ותומכת בהתנגדות של העם הפלסטיני, כולל התנגדות חמושה”. בשל כך, היא הביעה תמיכה מובהקת במתקפת ה-7 באוקטובר והכריזה כי “ההתנגדות של עזה פרצה מתוך הגטו והשיגה ניצחון צבאי משמעותי נגד אוגדת עזה”. הפלטפורמה גם קידמה את השקר כי “הכוחות הישראליים עצמם היו אחראים למוות של מספר משמעותי של ישראלים” (אתר הפלטפורמה, 3 בדצמבר 2023).
• מאז ה-7 באוקטובר, הובילה הפלטפורמה הפגנות בשרלרואה, בשיתוף עם הקהילה הפלסטינית המקומית, שבהן נישאו שלטים שעליהם נכתב “תחי ההתנגדות”. כמו כן, התקיימו פעולות מחאה נגד מפעלים המזוהים עם חברת אלביט מערכות הישראלית. הפלטפורמה גם דרשה “להסיר את חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין, חזבאללה, החזית העממית לשחרור פלסטין וארגוני התנגדות אחרים מהרשימה האירופית של ארגוני הטרור” (אתר הפלטפורמה, 3 בדצמבר 2023).

• תנועת סולידריות פלסטין (Palestina Solidariteit), שגם משתייכת ל-ECCP, מצהירה כי היא פועלת למען “פתרון צודק ובר קיימא לסוגיה הישראלית-פלסטינית על בסיס החוק הבינלאומי, כבוד לזכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים”. לפי התנועה, חבריה “לא רק כותבים מכתבים או מפרסמים בפייסבוק, אנחנו נוקטים בפעולה ברחובות, במועצות עירוניות, באיגודים ובחברות, עד לדרג של מועצות עירוניות, פרלמנט וממשלות כדי לדרוש שכולם יעשו את חלקם לסיים את הדיכוי של העם הפלסטיני”.
• התנועה דורשת מישראל נסיגה מכל השטחים שנכבשו ב-1967 וביטול איחוד ירושלים; עצירה של “ההתפשטות הקולוניאלית ופינוי הקולוניות בשטחים הכבושים”; סיום “משטר הטרור נגד העם הפלסטיני ומנהיגיו”; הרס “חומת האפרטהייד”; הכרה בזכות השיבה; סיום “מדיניות האפליה” נגד כל המיעוטים בישראל; מילוי חובותיה בתור “כוח כובש”. מנגד, הדרישות מההנהגה הפלסטינית הן רק “גינוי של הפרות החוק ההומניטרי הבינלאומי, כמו הרג מכוון של אזרחים” וייצוג שקוף ודמוקרטי של כל העם הפלסטיני”. מדינות אירופה נקראות לנקוט בצעדים ליישם את הזכויות הלגיטימיות של הפלסטינים ולהציב “ציות לזכויות אדם” כתנאי לשותפות עם ישראל (אתר תנועת סולידריות פלסטין, ללא תאריך).
• הודעה של תנועת סולידריות פלסטין המתייחסת למתקפת ה-7 באוקטובר נשאה את הכותרת “עזה מתפוצצת” ונאמר בה כי “זו תוצאה של מדיניות חסרת תקווה של כיבוש וקולוניאליזציה אגרסיבית גוברת של המדינה” וכי תושבי רצועת עזה “נדחקו לקצה התהום”. התנועה הזהירה את ארה”ב ואת האיחוד האירופי כי אם “ימשיכו לסרב לספק סיוע לעם הפלסטיני כדי שיוכל להשיג את חירותו ואת הזכויות שלו באמצעי שלווים, זה בלתי נמנע שקבוצות כמו חמאס תמשכנה להגיע למסקנה כי מאבק חמוש הוא הדרך היחידה להעניק לעם הפלסטיני את חירותו בחזרה, כפי שהם מבהירים עם ההתקפה הנרחבת על ישראל” (אתר תנועת סולידריות פלסטין, 9 באוקטובר 2023).
• תנועת סולידריות פלסטין גם משמשת כארגון גג עבור תנועות סולידריות מקומיות ברחבי בלגיה שמארגנות פעילויות והפגנות פרו פלסטיניות בערים נוספות מעבר לבריסל. הסניף הפעיל ביותר הוא באנטוורפן שהביע תמיכה מוצהרת במתקפת ה-7 באוקטובר. בהודעה שפרסם הסניף נאמר: “ההתנגדות החליטה שמספיק זה מספיק! התמונות המרהיבות האלה הגיעו מסביב לעולם. זו ההתחלה של מהפכה ודה קולוניאליזציה של פלסטין” (חשבון הפייסבוק של אנטוורפן למען פלסטין, 10 באוקטובר 2023).
• במסגרת ההפגנות שקיים הסניף באנטוורפן, הוא קרא לממשלת בלגיה ולאיחוד האירופי לפעול להשגת הפסקת אש קבועה ולהסיר את המצור מעל רצועת עזה, ובמקביל לשחרר “אסירים פוליטיים” מבלי להתייחס לחטופים, לחקור פשעי מלחמה והבאת פושעי מלחמה לבית הדין הפלילי הבינלאומי, לאסור על ייצוא ציוד צבאי לישראל ולנקוט ב”צעדים מחייבים נגד ישראל כדי לסיים את המדיניות של כיבוש, קולוניאליזציה ואפרטהייד” (דף הפייסבוק של הסניף, 29 בנובמבר 2023).

• חברה נוספת במסגרת ECCP היא התנועה הבלגית לחרם אקדמי ותרבותי נגד ישראל (BACBI). התנועה הוקמה במאי 2015 ומונה מאות אקדמאים מאוניברסיטאות וממוסדות השכלה גבוהה נוספים לצד אנשי תרבות והיא חלק מתנועת החרם שקוראת לנתק את כל הקשרים עם מדינת ישראל. בהצהרה שפורסמה עם הקמת התנועה, נאמר כי החברים יימנעו מכל שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים בישראל מאחר שהם “שותפים למדיניות אפרטהייד וכיבוש כלפי הפלסטינים, באמצעות שתיקתם, אבל גם באמצעות שיתוף פעולה פעיל עם הצבא ועם תעשיות הביטחון” (Le Soir, 18 במאי 2015).
• הקריאות לחרם, לצד תמיכה בהתנגדות חמושה נגד ישראל, נמשכו באקדמיה הבלגית גם אחרי ה-7 באוקטובר. מרצים וסטודנטים במחלקה ללימודי סכסוך והתפתחות באוניברסיטת גנט פרסמו הצהרה בה האשימו כי “ישראל אחראית להתגלגלות האלימות” וגינו את “פשעי המלחמה שבוצעו על ידי המשטר הישראלי”, מבלי להתייחס כלל למתקפת חמאס. עוד נאמר בהצהרה כי “מסגור המאבק הפלסטיני לחירות בתור ‘טרוריסט’ או ‘מורכב’ זה ניסיון עצל לתאר מציאות של דיכוי קולוניאלי אלים”. החותמים הכריזו כי “ההצהרה הזו היא למען העם הפלסטיני, שלא ניתן לשכוח את הסבל שלו ואשר העקשנות וההתנגדות העזה שלו מול פני הגזענות והקולוניאליזם של המתנחלים מספקות לנו השראה” (אתר אוניברסיטת גנט, 19 באוקטובר 2023).
• 1,500 חברי הקהילה האוניברסיטאית במוסדות ההשכלה הגבוהה באזור פלנדריה פרסמו הודעה בה האשימו את ישראל בביצוע “רצח עם חינוכי” (educide) בשל פגיעה באוניברסיטאות ברצועת עזה ובשל מניעת הגישה מתלמידים למוסדות חינוך. הם קראו “להשעיה, באופן מיידי, של כל שיתוף הפעולה האקדמי עם מוסדות ההשכלה בישראל ועם שותפים ציבוריים ופרטיים אחרים כל עוד הרס מערכת החינוך הפלסטינית והאפליה השיטתית נמשכים”, וזאת מבלי להתייחס כלל להשפעות של התקפות חמאס וחיזבאללה (אתר תנועת החרם, 1 בפברואר 2024).
• עצומה נוספת של יותר מ-500 אנשי אקדמיה ונציגי סטודנטים מאזור וולוניה ומאזור בריסל, סיפקה אמירות מתונות יותר ביחס להצהרות מקבילות. החותמים ציינו כי “נראה ודאי שחמאס וישראל ביצעו או מבצעות פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות” והדגישו כי המתקפה ב-7 באוקטובר הייתה “התקפה בלתי מוצדקת שעוררה מחדש את זיכרונות השואה”. העצומה גם קראה להשעיית הקשרים ברמה הבלגית והאירופית עם מוסדות ישראליים “שמשתתפים או תומכים בפשעים הנמשכים נגד האנושות, הכיבוש והקולוניאליזציה” ולהפסקת אש קבועה שתאפשר את שחרור החטופים והעברת סיוע הומניטרי”. כמו כן, קראו לאמברגו נשק על ישראל, להטלת סנקציות על ישראל ועל חמאס כדי להביא להפסקת אש ולהטלת סנקציות על “פוליטיקאים, חיילים, מתנחלים וכל האחראים לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות” (Le Soir, 18 בדצמבר 2023).
• תנועת הסטודנטים של מפלגת הלייבור הבלגית (Comac) פרסמה עצומה שקוראת לחרם אקדמי נגד מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ולהגשת כתב אישום על פשעי מלחמה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו (אתר Comac, 14 בנובמבר 2023). מחאות הסטודנטים הובילו את הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת אנטוורפן לנתק את הקשרים עם אוניברסיטת בר אילן בשל “תמיכה בלתי מתפשרת בפעולה הצבאית” (חשבון X של Comac, 25 בינואר 2024).

• ארגון בולט נוסף שפועל תחת מטריית ה-ECCP בבלגיה הוא המרכז הלאומי לשיתוף פעולה בפיתוח (CNCD-11.11.11), ארגון גג שהוקם בשנת 1966 ואשר מונה יותר משבעים ארגוני סולידריות בלתי ממשלתיים ותנועות סולידריות אזרחיות, בהם ההתאחדות הבלגית-פלסטינית. הפעילות של הארגון מתקדמת בשלושה תחומים: תיאום קמפיינים שנועדו להעלות את המודעות לסוגיות של “אזרחות גלובלית ומאוחדת”, כדוגמת צדק אקלימי, שוויון מגדרי, ביטחון תזונתי והגירה; הצבת אתגר בפני המנהיגות הפוליטית במטרה לקדם “עולם צודק ובר קיימא”; וסיוע לתוכנית פיתוח במדינות העניות (אתר CNCD, ללא תאריך).
• ארגון CNCD-11.11.11, פעיל בזירה הפרו פלסטינית, בעיקר בקמפיינים של תנועת החרם נגד ישראל. הודעה שעליה חתם הארגון בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר גינתה את חמאס על ביצוע פשעי מלחמה נגד אזרחים ואת ישראל על תקיפות חסרות אבחנה, אולם כינתה את המחבלים “לוחמי קומנדו” והוסיפה כי “הכרחי לזכור את ההקשר שבו ההסלמה הזו התרחשה”. ההודעה גם קראה לבלגיה ולאיחוד האירופי לקדם הפסקת אש מיידית, להגן על האוכלוסיות האזרחיות בשני הצדדים ולפעול לכיבוד החוק הבינלאומי, אולם לא כללה קריאה לשחרור מיידי של החטופים. בין החתומים על ההצהרה היו גם ההתאחדות הבלגית-פלסטינית, תנועת סולידריות פלסטין והתנועה הבלגית לחרם אקדמי ותרבותי נגד ישראל, אולם זה לא מנע מהם לפרסם הודעות משלהם שהביעו תמיכה מובהקת במתקפת חמאס, כפי שתואר לעיל (אתר CNCD, 9 באוקטובר 2023).
• ארגון שמשתייך ל-ECCP ול-CNCD-11.11.11 הוא Intal שמוגדר כתנועה לסולידריות בינלאומית שבין השאר מקדמת קמפיינים אנטי מלחמתיים וסביבתיים לצד פעילות במסגרת תנועת החרם נגד ישראל (אתר Intal, ללא תאריך).
• ארגון Intal, שגם היה חתום לצד CNCD-11.11.11 על ההצהרה שפורסמה בעקבות ה-7 באוקטובר, פרסם פוסט משלו שבו נאמר כי “כדי לסיים את האובדן הטרגי של חיים חפים מפשע, אנחנו חייבים לסיים קודם כל את הכיבוש והאפרטהייד הישראליים”, מבלי לגנות את חמאס במפורש (דף הפייסבוק של Intal, באוקטובר 2023).
• כמו כן, הארגון שותף לארגון הפגנות פרו פלסטיניות ברחבי בלגיה, באופן עצמאי ובשיתוף פעולה עם ארגונים נוספים, בנוסף לקריאות לחרם צבאי על ישראל וקיום סדנאות שנועדו להסביר את “ההקשר ההיסטורי והפוליטי של המאבק לשחרור פלסטין (דף הפייסבוק של Intal, תאריכים שונים בין אוקטובר 2023 לפברואר 2024).

• הקהילה הפלסטינית בבלגיה ובלוקסמבורג, ארגון גג שמייצג את הקהילה בשתי המדינות וגם ממלא תפקיד מרכזי בארגון הפגנות פרו פלסטיניות בבלגיה מאז ה-7 באוקטובר. מתאם הפעילות של הקהילה הוא חמדאן אלדמירי (Hamdan Aldamiri), גולה פלסטיני שנולד במחנה פליטים בגדה המערבית. אלדמירי הביע בעבר תמיכה בהתנגדות עממית והכריז כי, זו הדרך שבה הפלסטינים יכולים להביע את עצמם נגד הכיבוש, הדרך היחידה שבה ניתן לדחוק את האויב, את המתנחל” (Le Grand Soir, 27 באוקטובר 2017).
• ב-20 באוקטובר 2023, הוביל אלדמירי משלחת של נציגים פלסטינים לפגישה עם ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה קרו. אלדמירי האשים אחרי הפגישה כי ישראל היא “פושעת” והצהיר כי “הסכסוך לא יכול להסתיים בלי הפסקת אש, בלי סיום של המצור ובלי הכרה בזכויות של תושבי עזה”, ללא התייחסות לצורך בשחרור כל החטופים כדי לסיים את המלחמה (Bruzz, 20 באוקטובר 2023).
• פעיל ותיק נוסף של הקהילה הפלסטינית בבלגיה הוא תחסין זכי (Tahsin Zaki), מהמארגנים של הפגנה יומית שמתקיימת בבריסל מאז 7 אוקטובר. זכי הצהיר כי “אנחנו תומכים בהתנגדות ולא מתביישים בכך” וגם הביע התנגדות לפתרון שתי המדינות מאחר שלדבריו, הוא אינו מאפשר להגשים את זכות השיבה. כמו כן, ציין זכי כי על אף שההפגנה היומית אמורה להפסיק כאשר תושג הפסקת אש קבועה, הם מתכוונים להמשיך ולפעול למען חרם כלכלי ואקדמי נגד ישראל (Vice, 17 בינואר 2024).

ארגונים נוספים שמשתתפים במחאה

• תנועת 30 במרץ (30-3) נוסדה בבריסל בשלהי שנת 2023 “מתוך תחושת הדחיפות של המצב בפלסטין, במיוחד בכל הנוגע לרצח העם בעזה שהחל בשנת 2023 ונמשך לתוך 2024″. שם התנועה מבוסס על תאריך אירוע מכונן של הפגנות ערביי ישראל ב-30 במרץ 1976 שהפכו ל”יום האדמה”. על אף שהתנועה מתמקדת “בהכרה ברצח העם בעזה ובהעמדה לדין של האחראים” ופועלת “לסיים את רצח העם ומשטר האפרטהייד הקולוניאלי בפלסטין”, היא מנסה לפנות לקהל רחב יותר כשהיא מציגה את עצמה כפועלת “למען זכות העמים הילידיים לאדמתם ולריבונות, התנגדות לשליטה קולוניאלית ולהשפעות ההרסניות של גלובליזציה בלתי נשלטת ומייצגת גם הקשר האנושי לכוכב הלכת” (אתר התנועה, ללא תאריך).
• מייסד התנועה הוא דיאב אבו ג’הג’ה (Dyab Abou Jahjah), מהגר בלגי יליד דרום לבנון. אבו ג’הג’ה, שהקים בעבר את הליגה הערבית-אירופית והועמד לדין על הסתה למהומות באנטוורפן בנובמבר 2002, הודה כי עבר אימונים במסגרת חזבאללה בנעוריו ובמלחמת לבנון השנייה חזר ללבנון, שם נשאר עד 2013. אבו ג’הג’ה הצהיר כי פיגועי ה-11 בספטמבר גרמו לו “תחושת ניצחון” וכי הוא סבור כי “כל חייל אמריקאי, בריטי והולנדי מת זה ניצחון” בשל המלחמה בעיראק. לאחר פיגוע דריסה בירושלים בינואר 2017, הוא הצהיר בפוסטים: “זה לא טרור אלא התנגדות” ו-“בכל האמצעים הנדרשים, תשוחרר פלסטין”. הוא גם הביע עמדות אנטישמיות, כאשר הארגון שלו פרסם תמונה של אנה פרנק עם אדולף היטלר במיטה וקריקטורה שטוענת כי השואה היא המצאה יהודית (Times of Israel, 10 בינואר 2017; The Guardian, 20 באוגוסט 2015).
• לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, פרסם אבו ג’הג’ה מאמר בכותרת “אירועי ה-7 באוקטובר 2023 בעזה/פלסטין. בלי התעמולה (הפרו) ישראלית”, שבו כתב כי “לוחמים תקפו כמה מעמדות הצבא הישראלי ליד גדר הכלא סביב רצועת עזה” וכי “על אף שהם חברי חמאס, זה משני; בבסיסם, הם פלסטינים שמתנגדים לכיבוש אדמתם”. הוא גם האשים כי מרבית הנרצחים בפסטיבל נובה “נקלעו לחילופי האש”, ועל אף שהוסיף כי אם יתברר שהחמושים הרגו אותם, מדובר “בפשע מלחמה ראוי לגינוי”, הוא טען כי “עוצמת האש הישראלית הרגה מאות אזרחים ישראלים” (האתר של אבו ג’הג’ה, 22 באוקטובר 2023).
• אבו ג’הג’ה גם פעיל בזירה הפוליטית בבלגיה. בשנת 2019, הוא התמודד בראש רשימה בבחירות בבריסל, אולם פרש אחרי שלא הצליח להכניס נציגים לבית המחוקקים (De Standaard, במאי 2019). בדצמבר 2023, הוא הקים את רשימת ויוה פלסטינה לקראת הבחירות לפרלמנט בבריסל ביוני 2024 במטרה להביא “להכרה ברצח העם בעזה” וכדי לקדם “עמדה בלתי מתפשרת נגד אפרטהייד בפלסטין” (האתר של אבו ג’הג’ה, ללא תאריך; חשבון X של אבו ג’הג’ה, 6 בדצמבר 2023).
• תנועת 30 במרץ מקדמת הליכים משפטיים גד חיילים ישראלים שמחזיקים באזרחות של אחת ממדינות אירופה בנוסף לאזרחותם הישראלית בטיעון של ביצוע פשעי מלחמה לכאורה ברצועת עזה וביהודה ושומרון ואף מפיצה את תמונותיהם של החיילים ברשתות החברתיות ובכך מסכנת את ביטחונם. אחד הפוסטים של התנועה איים: “תנועת 30 במרץ צופה בכם. אנחנו תמיד ננשוף בעורפכם עד שאי הצדק הזה יוסר והצדק יינתן” (חשבון X של התנועה, 23 בפברואר 2024).

• “בריסל נגד רצח עם” הוא קולקטיב פעולה שהוקם באוקטובר 2023 ואשר כולל “אנשים מוטרדים ופעילים אנטי קולוניאליסטים שרצו לשלב כוחות ומשאבים כדי לתמוך בתושבי עזה ופלסטין”. הקבוצה הקימה קרן מיוחדת שנועדה לסייע לפעולות וליוזמות שיוצאות נגד “משטר האפרטהייד של ישראל בכל פלסטין” ואשר מקדמות את החרם והסנקציות על ישראל ולממן פעילויות של פלסטינים בבריסל ושל קולקטיבים פלסטינים שפועלים בעזה (Stuud.info, 13 בנובמבר 2023).
• פעילי הקבוצה משתתפים בהפגנות בבריסל ומבצעים פעולות מחאה, כדוגמת שפיכת צבע אדום לתוך המזרקה ליד בניין הבורסה והצבת שלט “עצרו את רצח העם” על פסל “הילד המשתין” יחד עם שמות של ילדים הרוגים ברצועה. הקבוצה קראה למוסדות האיחוד האירופי “להטיל סנקציות מיידיות על מדינת ישראל והכנסת סיוע הומניטרי ללא תנאים לרצועת עזה, סיום מיידי של הפעולות הצבאיות הישראליות ושחרור אסירים פוליטיים ובני ערובה שמוחזקים בידי ישראל בתמורה לחטופים ישראלים” (Sudinfo, 13 בנובמבר 2023).
• בנובמבר 2023, הוקם גוף חדש בשם הוועדה העממית של פלסטין בבלגיה (PCP) שמזוהה עם ארגון צאמידון ומספק את הממד המיליטנטי ביותר מבין הגופים הפרו פלסטיניים במדינה. הוועדה נועדה “לספק מסגרת עבודה פוליטית, חינוך ופעולה למען ההגנה על הזכויות של העם הפלסטיני” והיא מביעה “תמיכה ללא תנאים במאבק המהפכני למען חירות, זכות שיבה מלאה והגדרה עצמית עבור העם הפלסטיני בכל רחבי פלסטין ההיסטורית” (חשבון אינסטגרם של PCP, 12 בפברואר 2024). הארגון משתמש בסיסמאות של “תחי ההתנגדות הפלסטינית”, “מהים ועד נהר הירדן” ו”אינתיפאדה עד הניצחון” (חשבון האינסטגרם של PCP, תאריכים שונים בינואר-פברואר 2024).

• איחוד היהודים הפרוגרסיביים של בלגיה (UPJB) אחד הארגונים הוותיקים בקהילה היהודית שנוסד על ידי פעילים קומוניסטים ואנטי פשיסטים בשנת 1939, אולם הוא אינו משתייך לארגון הגג של הגופים היהודיים במדינה בשל עמדותיו נגד ישראל והציונות. האיחוד, שהוא התאחדות של דוברי הצרפתית בבלגיה, מגדיר את עצמו “ארגון יהודי מיליטנטי שמעוגן בתנועה הפרוגרסיבית” ומזדהה בתור “ארגון של הגולה היהודית” שאינו מבסס את הזהות שלו “על נאמנות למדינת ישראל, ופחות מכך לממשלות שלה”. בסוגיית הסכסוך עם הפלסטינים, הארגון “פועל לצדק ולשוויון עבור שני הצדדים ולסיום הכיבוש הישראלי והקולוניאליזציה של השטחים הפלסטיניים” ונוטל חלק פעיל בתנועת החרם נגד ישראל (אתר UPJB, ללא תאריך).
• UPJB גינה את הפגיעה באזרחים במתקפת ה-7 באוקטובר וציין כי מדובר בפשעי מלחמה, אולם מיד ציין כי הוא “מכיר בזכות של הפלסטינים להתנגדות, כולל התנגדות מזוינת כאשר היא פוגעת בחיילים או במתנחלים חמושים, מאחר שהם קורבנות של כיבוש צבאי אינסופי” (אתר UPJB, 10 באוקטובר 2023). האיחוד נוטל חלק בהפגנות הפרו פלסטיניות בבלגיה בקריאה להפסקת אש במלחמה והאשמת ישראל בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. האיחוד גם קורא לשחרור החטופים המוחזקים בעזה, אולם הוא מתייחס רק “לבני הערובה האזרחים” ולא לחיילים, בעוד שאת האסירים הפלסטינים הוא מכנה “אסירים פוליטיים, בני ערובה של מדינת ישראל” (אתר UPJB, 18 בדצמבר 2023).
• ארגון “קול יהודי נוסף” (Een Andere Joodse Stem – EAJS), שפעיל בעיקר באזור פלנדריה דובר ההולנדית, מגדיר את עצמו “קהילה מגוונת ודמוקרטית של יהודים שחיים בבלגיה” שחבריו “מחזיקים במגוון עמדות ביקורתיות על מדינת ישראל, על המשמעות של ציונות והפוליטיקה של הציונות, ואינם מבקשים לצמצם את המחלוקות האלה לקול אחד” (אתר EAJS, ללא תאריך).
• הודעת הארגון בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר לא הזכירה כלל את מחבלי חמאס, אלא ציינה באופן כללי את “ההסלמה האלימה בישראל/פלסטין ואת מאות החיים שאבדו בימים האחרונים”. הארגון הוסיף כי “שורש האלימות שאנחנו רואים הוא דיכוי” וכי “האזרחים הישראלים שאיבדו את חייהם בימים האחרונים הם קורבנות של האסטרטגיות הכושלות ושל הדיכוי המתמשך של הפלסטינים על ידי הממשלות הישראליות והכוחות הצבאיים” (אתר EAJS, 8 באוקטובר 2023).
• חיי נשים (Vie Féminine) היא תנועה פמיניסטית שפועלת לקידום זכויות הנשים בחברה ואשר נוטלת חלק פעיל בהפגנות הפרו פלסטיניות בבלגיה. עם זאת, התנועה מבטאת את הצביעות של ארגוני נשים רבים ברחבי העולם, כמו גם סוכנות הנשים של האו”ם, שאינם מגנים את מעשי האונס והתקיפות המיניות של מחבלי חמאס נגד נשים ישראליות במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר ונגד חטופות ברצועה. ב-26 בנובמבר, השתתפה התנועה בהפגנה כלל לאומית נגד אלימות נגד נשים ובהודעה הרשמית שלה נאמר: “אנחנו מוטרדות מדיכוי תנועת הסולידריות עם פלסטין. יותר מאי פעם, ולאור המצב הנוכחי, אנחנו רוצות להדגיש שוב שפלסטין היא סוגיה פמיניסטית. כאשר אנחנו קוראות ‘סולידריות עם נשים בכל מקום’, אנחנו לא שוכחות אף אחת”, אולם לא נאמרה מילה על הקורבנות מישראל (אתר חיי נשים, 26 בנובמבר 2023).
• תנועת חיי נשים, יחד עם עשרות ארגונים פמיניסטיים וארגונים של החברה האזרחית ועשרות פעילות, שפרסמו מכתב משותף לציון יום האישה הבינלאומי ובו הביעו תמיכה “בנשות עזה שסובלות מדיכוי”, מבלי להתייחס כלל למעשי האונס והאלימות המינית שביצעו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר ולחטופות שעדיין מוחזקות בעזה (RTBF, במרץ 2024).

הולנד

• בהולנד קיימת נוכחות בולטת של ארגונים פרו פלסטיניים ופרו חמאסים שמקיימים שגרה של הפגנות, שביתות ופעולות מחאה נוספות מאז ה-7 באוקטובר. המחאות מתקיימות בערים המרכזיות במדינה, אולם מוקד מרכזי של הפעילות הוא האג, הבירה המנהלתית של הולנד שבה שוכנים ובית הדין הפלילי הבינלאומי ובית הדין הבינלאומי לצדק אשר קיים דיונים על התביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בטענה לביצוע רצח עם ברצועת עזה (New Arab, 10 בינואר 2024).
• עדות לפעילות חמאס בהולנד סיפק מעצרו של אמין אבו רשיד ביוני 2023 בחשד להעברת סכומים של מיליוני אירו לטובת חמאס, תוך הפרת הסנקציות שמוטלות על התנועה ובחשד להמשך הפעילות של קרן אלאקצא שהוצאה מחוץ לחוק בהולנד בשנת 2003 בשל תמיכה בחמאס (CIDI, 5 במרץ 2024; ישראל היום, 27 בספטמבר 2023). אבו רשיד, שנחשב לאחד מבכירי חמאס באירופה, משמש נשיא הוועידה הפלסטינית באירופה, כינוס שנתי של גולים פלסטינים מרחבי היבשת שנוסד על ידי מרכז השיבה הפלסטיני (PRC) בבריטניה ומארח בכירי חמאס. כמו כן, אבו רשיד היה מעורב בניסיונות לארגן משטים לרצועת עזה (וואלה!, 30 ביוני 2011).
• ב-14 בדצמבר 2023, עצרו כוחות הביטחון של הולנד את נזיה רסתם, תושב רוטרדם, בחשד לחברות בחמאס, במקביל למעצר שלושה חשודים בגרמניה. לפי הודעה שפרסם משרד ראש הממשלה בשם המוסד והשב”כ, ארבעת העצורים, בנוסף לשבעה חשודים שנעצרו בדנמרק, היו חלק מתשתית טרור של חמאס שפעלה באירופה ואשר תכננה פיגועים על פי הנחיות של מפקדי חמאס בלבנון (Ynet, 13 בינואר 2024).

מובילי ההפגנות בהולנד

• ארגון הגג של הקהילה הפלסטינית בהולנד (PGNL), בהנהגתו של איאד עטא אללה (إياد عطا الله), הוקם בוועידה שהתקיימה באמסטרדם במאי 2016 כמסגרת שנועדה “להגן על זכויות הפלסטינים בהולנד” (פורטל הפליטים הפלסטינים, 13 בפברואר 2017). מלבד אירועים קהילתיים עבור הפלסטינים בהולנד, הארגון עומד מאחורי פעילויות במסגרת תנועת ה-BDS לחרם על ישראל ומארגן הפגנות ועצרות אנטי ישראליות.
• ב-9 באוקטובר 2023, פרסם PGNL הודעה שלא התייחסה כלל למתקפת חמאס על ישראל, אולם גינה את “התוקפנות הישראלית נגד רצועת עזה” וקראה “לפלסטינים בהולנד וביבשת אירופה להשתתף בהפגנות שנועדו להעביר את המסר של העם שלנו” (חשבון הפייסבוק של PGNL, 9 באוקטובר 2023).
• במרץ 2024, ארגן PGNL, יחד עם ארגונים פרו פלסטיניים ואנטי ציוניים נוספים, הפגנה גדולה נגד נשיא המדינה, יצחק הרצוג, בעת שהגיע לחנוך את מוזיאון השואה הלאומי של הולנד באמסטרדם. המפגינים הניפו שלטים שעליהם נכתב “הפסקת אש עכשיו” ו”לעולם לא שוב זה עכשיו” וקראו סיסמאות כדוגמת “שחררו את פלסטין” ו”מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית” (Het Parool, 10 במרץ 2024).

• הוועדה הפלסטינית של הולנד (NPK) הוקמה בשנת 1969 במטרה “לחזק את הסולידריות עם הפלסטינים”. הארגון משתתף בתנועת ה-BDS ופועל על בסיס חזון של מדינה דו-לאומית פלסטינית-יהודית עם זכות השיבה ופיצוי לפליטים הפלסטינים. הוועדה גם מביעה תמיכה “במאבק הפלסטינים נגד הפרויקט הציוני בפלסטין” (אתר הוועדה הפלסטינית של הולנד, ללא תאריך).
• בהודעה הרשמית שפרסמה הוועדה הפלסטינית ב-7 באוקטובר 2023 נאמר כי “ההתקפת חמאס לא הגיעה כרעם ביום בהיר” וכי “הפלסטינים ברצועת עזה נתונים לאלימות ישראלית מובנית”. עוד נכתב: “כאשר כל הנתיבים הפוליטיים חסומים כדי לשנות את המצב, לפלסטינים בעזה (ובכל מקום) יש זכות להתנגד לדיכוי שלהם – אפילו בכוח הנשק” (אתר הבית של הוועדה, 7 באוקטובר 2023).
• את ההסכם על עסקת החילופין הראשונה של החטופים בין ישראל לבין חמאס בסוף נובמבר 2023, כינתה הוועדה “חילופי אסירים פוליטיים פלסטיניים מול יהודים ישראלים כלואים”, מבלי להסביר שמדובר באזרחים חטופים שהוחזקו בידי חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין (חשבון האינסטגרם של NPK, בנובמבר 2023).
• ארגוני סטודנטים פרו פלסטינים הובילו מחאות אנטי ישראליות בקמפוסים וברחבי הולנד עוד לפני פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”. הפעילות באה לידי ביטוי בקריאות להטלת חרם אקדמי מוחלט על ישראל לצד קיום פעילויות כדוגמת “שבוע האפרטהייד הישראלי”. פעילות המחאה נמשכת מאז ה-7 באוקטובר, במסגרתה ארגוני הסטודנטים מקיימים הפגנות, שביתות שבת והשבתות לימודים בקמפוסים.
• הארגונים הבולטים ביותר הם סטודנטים למען פלסטין שמרכזו בהאג וסטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP) שפועל מאמסטרדם. לצידם, פועלים ארגוני סולידריות נוספים בהובלת סטודנטים שמגדירים עצמם “אנטי ציוניים, אנטי גזעניים ואנטי קולוניאליים” – אוטרכט בסולידריות עם פלסטין (USP), ניימיכן למען פלסטין, חרונינגן למען פלסטין (GfP), פלסטין חופשית מאסטריכט (FPM), סולידריות עם פלסטין רוטרדם (PSR) וסולידריות עם פלסטין טילבורג (PST).
• ב-10 באוקטובר 2023, פרסמה קואליציית הסטודנטים של הולנד, המורכבת משמונת ארגוני הסטודנטים, הודעת תמיכה במתקפת חמאס נגד ישראל שהציגה צילום של פריצת גדר הגבול ואיור של צנחן. ההודעה כינתה את המתקפה “תגובה מהממת לאלימות המתמשכת של הציונות ושל הקולוניה הישראלית המתנחלת” ובסיומה נכתב: “תהילה לעזה ולכל פלסטין עבר ההתנגדות הנועזת ומספקת הדוגמה שלהן. אנחנו ניצבים לצידכם בסולידריות נגד הדיכוי הברוטלי, המתמשך מצד המשטר הציוני” (חשבון הפייסבוק של סטודנטים למען פלסטין, 10 באוקטובר 2023).

• לצד הסטודנטים, פועל בזירה האקדמית גם ארגון חוקרים למען פלסטין (SDP) שמוגדר בתור “רשת של עובדים אקדמאים ותרבותיים שמחויבים לסולידריות עם המאבק הפלסטיני לשחרור ולהגשמה עצמית” וגם פועל למען חרם אקדמי על ישראל (עמוד הבית של DSP, ללא תאריך).
• ב-14 באוקטובר 2023, פרסמו חברי DSP “מכתב סולידריות” שבו קראו להקמת “תנועה חסונה לטווח ארוך בהולנד, לסולידריות עם המאבק הפלסטיני לחירות”. עוד נכתב כי הם “מביעים את הסולידריות הבלתי מתפשרת עם העם הפלסטיני ועם החירות שלהם. והם “קוראים לכל חברינו ובעלי בריתנו להכפיל את המאמצים הקולקטיביים שלנו כדי לסיים את המציאות האלימה שניצבת מול הפלסטינים, להגביר את הלחץ על המוסדות ועל הממשלות שלנו, כדי שישראל תישא באחריות לפשעים שלה וכדי לסיים את המשטר הקולוניאלי שלה” (חשבון האינסטגרם של DSP, 14 באוקטובר 2023).
• קבוצת הפעולה “עובדים למען פלסטין הולנד” (WFP) מגדירה את עצמה כגוף שפועל “למען שחרור פלסטין הכבושה מתוך מוסדות אמנותיים, חברתיים, אקדמיים ופוליטיים” (חשבון האינסטגרם של WFP, ללא תאריך).
• מאז ה-7 באוקטובר, חברי WFP ביצעו מספר פעולות מחאה אנטי ישראליות. ב-4 בנובמבר, הם שפכו דליי צבע אדום ליד המוזיאונים המרכזיים של הולנד, ובראשם המוזיאון הלאומי (רייקסמוזיאום) ומוזיאון ואן גוך באמסטרדם, והכריזו כי “כל עוד מוזיאונים ומוסדות אמנות בהולנד ממשיכים להעמיד פנים של חוסר משוא פנים ומסרבים לגנות את רצח העם בעזה, הם משתפים פעולה” (חשבון האינסטגרם של WFP, 5 בנובמבר 2023).
• ב-8 בנובמבר, פעילי WFP שיבשו את אירוע הפתיחה של הפסטיבל הבינלאומי לסרטים תיעודיים באמסטרדם, כאשר נעמדו על הבמה עם שלט של “מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית” וקראו סיסמאות פרו פלסטיניות. אחרי שהנהלת הפסטיבל פרסמה הודעת התנצלות שציינה כי הסיסמה היא “אנטישמית ופוגענית”, פרשו חלק מהיוצרים וכמה משופטי הפסטיבל (Hyperallergic, 13 בנובמבר 2023).
• פעולת מחאה נוספת בוצעה ב-23 בדצמבר, כחלק מקמפיין שהתקיים במספר מדינות באירופה תחת הכותרת “חג המולד בוטל”. פעילים של WFP הפגינו במרכזי קניות באמסטרדם, באוטרכט וברוטרדם כשהם מפיצים עלונים שמאשימים את ישראל ברצח עם וקוראים לקונים להפסיק את הקניות בטיעון שהם מממנים את ישראל (חשבון האינסטגרם של WFP, 24 בדצמבר 2023).

• ארגוני הקהילה הפלסטינית וארגוני הסולידריות הפרו פלסטיניים מקיימים שביתות שבת על בסיס קבוע, בעיקר בתחנות הרכבת המרכזיות בערים ברחבי הולנד (חשבון האינסטגרם של sitin4palestine.nl, תאריכים שונים מנובמבר 2023 עד מרץ 2024). המחאה הבולטת ביותר התקיימה ב-5 במרץ 2024, כאשר עשרות פעילים ערכו שביתת שבת באולם המרכזי של בניין בית הנבחרים בהאג וקראו “הפסקת אש עכשיו” ו”להולנד יש דם על הידיים”. חלק מהמפגינים הצליחו להיכנס לגלריית המבקרים במליאה, שם הניפו דגלים פלסטיניים וצעקו “מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית” (De Telegraaf, 6 במרץ 2024).

• תנועת 30 במרץ, שמרכזה בבלגיה, פעילה גם בהולנד בהגשת תלונות פליליות לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ולערכאות משפטיות נוספות במדינה נגד אישים, חיילים ישראלים בעלי אזרחות כפולה וחברות מקומיות בטיעון של מעורבות בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות נגד הפלסטינים (Nieuws, 1 בינואר 2024). במרץ 2024, הגישה התנועה תלונה נגד הנשיא יצחק הרצוג, לקראת ביקורו בהולנד, ודרשה לעצור אותו “במטרה להעמיד אותו לדין על תפקידו הקריטי בקטסטרופה ההומניטרית המתמשכת, בפשעי מלחמה וברצח עם בעזה”. התנועה האשימה כי לנשיא היה “תפקיד מרכזי בטיפוח אקלים שמאפשר רצח עם בעזה” וכי הייתה לו “תרומה ישירה ועקיפה לזוועות שיטתיות נגד האוכלוסייה הפלסטינית, תוך הפרה למעשה של החוקים ההומניטריים והפליליים הבינלאומיים” (חשבון X של דיאב אבו ג’הג’ה, 7 במרץ 2024).
• קרן חרונינגן-ג’באליה, שהוקמה בשנות התשעים, נועדה לבטא “ידידות” בין העיר ההולנדית לבין מחנה הפליטים ג’באליה ברצועת עזה. הקרן פעילה במסגרת תנועת החרם נגד ישראל ומשתתפת בפעילויות פרו פלסטיניות בהולנד לצד ארגונים נוספים בחרונינגן וברחבי המדינה (דו”ח הפעילות של הקרן לשנת 2022).
• הודעה שפרסמה הקרן בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר שיבחה את “הלוחמים הפלסטינים שביצעו התקפה חסרת תקדים, הרגו ופצעו מאות ישראלים וחטפו אזרחים” וזאת בטיעון כי “תחת החוק הבינלאומי, יש לעם הפלסטיני זכות להתנגד לדיכוי הישראלי בכוח” (אתר הקרן, 8 באוקטובר 2023).
• הקרן משתתפת בהפגנות הפרו פלסטיניות שמתקיימות מאז 7 באוקטובר. במקביל, היא ממשיכה לגייס תרומות עבור האגודה הפלסטינית להקלה רפואית (PMRS) (דף הפייסבוק של הקרן, 2 בנובמבר 2023). ה-PMRS, עמותה בלתי ממשלתית בתחום הבריאות שהוקמה בשנת 1979, פועלת ביהודה ושומרון וברצועת עזה בהנהגתו של ד”ר מוסטפא ברגותי. לעמותה יש קשרים עם החזית העממית לשחרור פלסטין, ולאחר 7 באוקטובר הביע ברגותי תמיכה “בהתנגדות מעזה” (NGO Monitor, 1 בינואר 2024).

• ארגון נוסף שנוטל חלק פעיל בהפגנות הפרו פלסטיניות הוא הסניף ההולנדי של איגוד הנוער האירופי (Avrupa Gençlik Derneği – AGD) (Dogus, 8 בינואר 2023). ארגון AGD האירופי פועל מהמטה בווינה ומקושר למפלגת האושר האסלאמית מתורכיה שהוקמה על ידי ראש הממשלה לשעבר, נג’מטין ארבקאן, ואשר נטלה חלק במשט המרמרה והביעה תמיכה בחמאס.^[11]
• בפעילות המחאה הפרו פלסטינית משתתפים גם ארגוני שמאל וארגונים אנטי מלחמתיים, כחלק מהברית האדומה-ירוקה. ב-12 בפברואר 2024, קבע בית המשפט לערעורים של הולנד כי הממשלה חייבת לחסום העברה לישראל של חלקי מטוסי קרב מדגם F-35 שמאוחסנים בהולנד וזאת בשל חשש להפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי. את העתירה הגישו ארבעה ארגונים בלתי ממשלתיים – אמנסטי אינטרנשיונל, הארגון האנטי מלחמתי PAX, הסניף ההולנדי של הארגון הבינלאומי אוקספם (Oxfam) ופורום הזכויות שפועל לקידום “מדיניות הולנדית ואירופית צודקת ובת קיימא בנוגע לסוגיית פלסטין/ישראל” (NGO Monitor, 18 בפברואר 2024).
• סילבנה סימונס, שהייתה הנציגה היחידה של מפלגת השמאל הקיצוני BIJ1 במושב הקודם של הפרלמנט (2023-2021), אמרה בדיון לאחר תחילת מלחמת “חרבות ברזל” כי “כל שאלה שמובילה לגינוי חמאס, מבלי לציין את ההקשר של 75 שנה של טיהור אתני של הפלסטינים, אינה מושלמת” (אתר BIJ1, 26 באוקטובר 2023). פעילים של BIJ1 הקרינו את הסיסמה “פלסטין תהיה חופשית, מהנהר ועד הים” על מוזיאון מאוריציהאוס בהאג (אתר BIJ1, 2 בנובמבר 2023).
• הסניף ההולנדי של תנועת האקלים הרדיקלית “המרד בהכחדה” הצהיר כי הוא “ניצב בסולידריות עם המאבק הפלסטיני להגשמה עצמית” וכינה את ישראל “מדינת אפרטהייד” (חשבון האינסטגרם של התנועה, 13 באוקטובר 2023). פעילי התנועה שפכו צבע אדום למזרקת הופליין ברוטרדם והכריזו כי זו “מחאה נגד התמיכה ההולנדית במשטר האפרטהייד הברוטלי של ממשלת הימין הקיצוני הישראלית” (אתר “המרד בהכחדה”, 15 בנובמבר 2023).
• ארגון MiGreat, שפועל למען זכויות המהגרים באיחוד האירופי, לא גינה את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר והצהיר כי “אין דבר כזה ‘סכסוך שוויוני’ או ‘התקפה ללא התגרות” וכי “כמו כל מי שנמצא תחת התקפה ודיכוי, לפלסטינים יש זכות להתנגד” (חשבון הפייסבוק של MiGreat, באוקטובר 2023); תנועת “עצרו את הסחר בנשק” (Stop Wapenhandel) קראה להפסיק את הקשרים הביטחוניים בין הולנד לבין ישראל והאשימה כי בשל המשך עסקאות הנשק, הולנד תורמת “להמשך הדיכוי של העם הפלסטיני” (אתר הבית של התנועה, 16 באוקטובר 2023).

^[1] הברית האדומה-ירוקה היא שותפות עמוקה בין ארגוני השמאל העמוק לבין ארגונים פלסטיניים, כולל גופים המזוהים עם חמאס ועם תנועת האחים המוסלמים. ↑
^[2] להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ22- בספטמבר 2023:"תופעת הגירת צעירים מרצועת עזה" ↑
^[3] ראו מחקר מרכז המידע מ-2 במרץ 2011: "מרכז השיבה הפלסטיני (PRC): מרכז תעמולה אנטי-ישראלי בלונדון, המזוהה עם חמאס והאחים המוסלמים, ושהוצא לאחרונה מחוץ לחוק בישראל. PRC מתמחה בקידום הדרישה להחזרת הפליטים הפלסטינים לישראל כאמצעי לשינוי אופייה היהודי ולטרפוד התהליך המדיני. בכירי PRC חברים בארגונים אחרים העוסקים בשיגור משטים ושיירות לרצועת עזה ובהעברת כספים לחמאס". https://www.terrorism-info.org.il/he/17945/ ↑
^[4] ראו מחקר מרכז המידע מ-5 באוקטובר 2010: "ארגון הקמפיין האירופאי להסרת המצור מעל עזה (ECESG): מסגרת-על, אנטי-ישראלית ופרו-חמאסית, המשתייכת לקואליציה שהייתה שותפה למשט האחרון". ↑
^[5] ראו מחקר מרכז המידע מ-22 בינואר 2024: מיפוי מובילי ההפגנות התומכות בחמאס במדינות מזרח האיחוד האירופי מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל" ↑
^[6] https://www.eupac.org/ar/news-ar/ ↑
^[7] ראו מחקר מרכז המידע מ-16 בדצמבר 2023: "מובילי ההפגנות התומכות בחמאס בבריטניה מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל'". ↑
^[8] ראו מחקר מרכז המידע מ-9 בפברואר 2024: "מובילי התמיכה בחמאס בצרפת מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל"'. ↑
^[9] ראו מחקר מרכז המידע מ-22 בינואר 2024: "מיפוי מובילי ההפגנות התומכות בחמאס במדינות מזרח האיחוד האירופי מאז פרוץ מלחמת "'חרבות ברזל'". ↑
^[10] ראו מחקר מרכז המידע מ-24 ביוני 2011: "המשטר המתוכנן - תמונת מצב (נכון ל-22 ביוני)". ↑
^[11] ראו מחקר שמרכז המידע מ-21 ביוני 2010: “מפלגת האושר” התורכית: מפלגה אסלאמית בעלת אופי אנטי-מערבי ואנטי-ישראלי, שפעיליה נטלו חלק במשט האחרון לצד ה-IHH. ↑

מאמרים נוספים בתחום