הזירה הדרומית: פעילות כוחות צה”ל המשיכה להתמקד באזור ח’אן יונס שבדרום הרצועה. במהלך הפעילות איתרו הכוחות אמצעי לחימה ונתקלו בחוליות חמושים רבות בשטח. מצד הפלסטינים עלו טענות לפיהם פגעו כוחות צה”ל במתקן של אונר”א במערב ח’אן יונס. במרכז הרצועה חשפו הכוחות מנהרה המקשרת בין צפון לדרום הרצועה, הממוקמת במרחק של קילומטר וחצי מהגבול עם ישראל.
על פי נתונים לא רשמיים, מאז 7 באוקטובר נהרגו כ-1,300 אזרחים ואנשי כוחות ביטחון, מהם 556 חיילים וקצינים. 132 אזרחים וחיילים נותרו חטופים ברצועת עזה. 121 הוחזרו לישראל.
משא ומתן לעסקת חטופים: לפי שעה אין התקדמות בנושא עסקת חטופים. גורמי חמאס הכחישו את כל הפרסומים בסוכנויות הידיעות הבינלאומיות ובכלי התקשורת הישראלים אודות עסקת חילופין אפשרית בחסות קטר ומצרים. בכירי חמאס ציינו כי הם עדיין עומדים על התנאים המוקדמים שהציבו לכל עסקה הכוללים הפסקת אש ונסיגת כוחות צה”ל מהרצועה כתנאי ראשון. לגבי אפשרות שהועלתה לגירוש מנהיגי חמאס מרצועת עזה כתנאי להפסקת האש, ציינו בכירי חמאס שהצעה שכזאת כלל לא הועלתה בפניהם מצד גורם מתווך כלשהו.
רצועת עזה: על רקע הלחימה העזה, תושבי אזור ח’אן יונס ממשיכים לעבור לאזור רפיח. גורמים בכירים, ובכללם נשיא מצרים, טוענים כי הסיוע הנכנס לרצועה מידי יום הוא מועט מידי.
הזירה הצפונית: חזבאללה קיבל אחריות על ביצוע שש תקיפות נגד ישראל. מטוסי קרב וארטירליה תקפו באזור יארון (כשלושה ק”מ צפונית לדוב”ב). ביומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, התפרסמה כתבה לפיה בידי צבא ולבנון ויוניפי”ל נתונים המאשרים את כוונת ישראל להסלים את הלחימה בקרוב. בכיר חזבאללה חזר והדגיש כי הם רואים בתקיפת אזרחים קו אדום, והם יגיבו לכל תקיפה שכזאת.
הרשות פלסטינית: אבו מאזן, נועד עם דיוויד קמרון, שר החוץ הבריטי. בפגישה הדגיש כי בניגוד לתוכניות ישראל, לרצועת עזה אין פתרון ביטחוני או צבאי ואי אפשר לנתק אותה מהמדינה הפלסטינית.
מיליציות פרו איראניות: ההתנגדות האסלאמית קיבלה, זו הפעם השנייה, אחריות על שיגור כלי טיס בלתי מאוישים לעבר נמל אשדוד. החות’ים תקפו ספינה נושאת דגל ארה”ב.
הזירה הדרומית
דרום הרצועה: כוחות צה”ל המשיכו בפעילות באזור ח’אן יונס והם מכתרים את האזור. הלוחמים פשטו על מוצבי חמאס הממוקמים באזור ונלחמו בסיוע מהאוויר נגד חוליות מחבלים שניסו לפגוע בכוחות. במהלך הפעילות אותר מלאי אמצעי לחימה שכלל עשרות כלי נשק, קלצ’ניקובים, טילי ,RPG מחסניות, רימונים, מדים ואפודים (דובר צה”ל, 24 בינואר 2024). בליל 24- 25 בינואר 2024, פעלו הכוחות בשכונת אלאמל שבעיר. הכוחות הרגו מחבלים רבים בירי צלפים בתקיפות מהאוויר והשמידו תשתיות טרור ואמצעי לחימה. הכוחות איתרו מפקדות צבאיות בהם אותרו אמצעי לחימה רבים (דובר צה”ל, 25 בינואר 2024).
תיעוד פעילות כוחות צה”ל (אתר צה”ל, 25 בינואר 2024)
כלי התקשורת הפלסטינים דיווחו על המשך תקיפות צה”ל במערב ח’אן יונס. דווח כי צה”ל תקף בתים הסמוכים לצד המזרחי של בית החולים נאצר וכי בתי החולים נאצר ואלאמל (השייך לסהר האדום הפלסטיני) מכותרים ע”י כוחות צה”ל. כמו כן דווח על תקיפות במערב ובמזרח רפיח (מען, 25 בינואר 2024).
הפלסטינים דיווחו על חילופי אש כבדים בין אנשי “ההתנגדות” לבין כוחות צה”ל, שניסו להיכנס למחנה הפליטים ח’אן יונס במערב העיר. עוד דווח, כי כלי טיס של חיל האוויר ביצע תקיפה במגרש האחורי של בית החולים נאצר (חשבון X של שהאב, 25 בינואר 2024). השאם זקות, כתב ערוץ אלג’זירה ברפיח, טען, כי כוחות צה”ל מכתרים את מערב ח’אן יונס, וכי הם אינם מאפשרים לצוותי תקשורת להיכנס לאזור (ערוץ היוטיוב של אלג’זירה, 25 בינואר 2024).
ניתוח של כתב ערוץ אלג’זירה אודות הלחימה באזור ח’אן יונס (מצד ימין) בדגש על פעילות נרחבת במערב העיר הכוללת את מחנה הפליטים, אוניברסיטת אלאקצא ובתי החולים נאצר ואלאמל (מצד שמאל) (ערוץ היוטיוב של אלג’זירה, 24 בינואר 2024)
מרכז הרצועה: לוחמי צה”ל איתרו בשבוע האחרון, מנהרה המקשרת בין צפון לדרום הרצועה, וממוקמת במרחק של קילומטר וחצי מהגבול עם ישראל. אורך המנהרה כקילומטר ועומקה כעשרים מטרים. במהלך הפעילות איתרו הלוחמים בשטח טילים נגד מטוסים, משגרים וציוד לייצור ולשיגור רקטות. כמו כן אותרו עשרות ראשי קרב ורכיבים אלקטרונים להפעלת רקטות. במהלך הפעילות נתקלו הכוחות בחוליות טרור רבות שניסו לפגוע בהם (דובר צה”ל, 24 , 25 בינואר 2024). כלי תקשורת פלסטינים דיווחו על תקיפת מבנים במחנה הפליטים אלנציראת (מען, 25 בינואר 2024).
מימין: זיהוי מחבלים בבית במרכז רצועת עזה ממנו ירו מחבלים לעבר כוחות צה”ל. משמאל: תקיפת המחבלים (אתר צה”ל, 25 בינואר 2024)
השמדת תוואי המנהרה (אתר צה”ל, 24 בינואר 2024)
צפון הרצועה: כלי תקשורת פלסטינים דיווחו על תקיפות במחנה הפליטים ג’באליה (מען, 25 בינואר 2024).
טענה לתקיפת מתקן אונר”א
ב-24 בינואר 2024 בשעות הערב דיווח תומאס וייט, מנהל אונר”א ברצועה, כי שני טנקים פגעו בבניין המאכלס 800 פלסטינים בח’אן יונס וכי ישנם תשעה הרוגים ו-75 פצועים (חשבון X של מנהל אונר”א, 24 בינואר 2024). כתב ערוץ אלערבי דיווח על ירי פגזים ל לעבר מתקן הכשרה של אונר”א במערב ח’אן יונס, אשר משמש כמחסה לתושבים רבים. הוא ציין כי המקום הותקף בפעם השנייה השבוע ע”י צה”ל (ערוץ אלערבי, 24 בינואר 2024).
משרד החוץ ברשות הפלסטינית, פרסם הודעת גינוי על “התקיפה האכזרית” שביצעה ישראל נגד מטה אונר”א בח’אן יונס בה נהרגו מספר בני אדם ונפצעו רבים. לדברי ההודעה, הם רואים בתקיפה ניסיון ממשי לפגוע באונר”א ולחסל את נוכחותה ברצועה וניסיון מצד ישראל למנוע סיוע בסיסי לפלסטינים (חשבון X של משרד החוץ, 24 בינואר 2024).
מחלקת המדינה של ארה”ב והמועצה לביטחון לאומי הביעו דאגה מתקיפת צה”ל נגד מתקן מחסה של אונר”א בח’אן יונס בו שהו תושבים, והם וקראו להעניק הגנה לתושבים ולעובדי אונר”א ברצועה (ופא, 25 בינואר 2024).
תושבים מתפנים ממתקן אונר”א במערב ח’אן יונס לאחר שהותקף לטענתם ע”י צה”ל (ערוץ אלערבי, 24 בינואר 2024)
הלחימה בעיני הפלסטינים
טאהר אלנונו, יועץ התקשורת של אסמאעיל הניה, יו”ר הלשכה המדינית של חמאס, ציין, כי “ההתנגדות” ברצועת עזה אינה מוגבלת רק לזרוע הצבאית של חמאס, אלא משתתפים בה ארגונים נוספים ביניהם הג’האד האסלאמי בפלסטין, החזית העממית לשחרור פלסטין, גדודי אלמג’אהדין, וארגונים נוספים שהתאחדו כדי להתעמת ולהביס את ישראל (אלמצרי אליום, 25 בינואר 2024). בהקשר זה יצוין כי לאחרונה פרסמו מספר ארגונים הודעות בהן קיבלו אחריות על שיגור רקטות לעבר ישראל.
נפגעים ישראלים
על פי נתונים לא רשמיים, מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו כ- 1,300 בני אדם. על פי דובר צה”ל, 556 מהם חיילים וקצינים (מתוכם נהרגו 221 מתחילת התמרון הקרקעי ב- 27 באוקטובר 2023). 132 אזרחים וחיילים חטופים נמצאים עדיין בשטח רצועת עזה. 121 הוחזרו לישראל.
סוגית החטופים והסכם הפסקת אש
מקורות מצריים שהוגדרו “יודעי דבר” ציינו, כי קיים תרחיש מוכן להפסקת אש עם שלב מקדים של הפסקת אש למשך חודש. לדבריהם, ההצעה תלויה כעת בהתחייבויות הצדדים. הם ציינו שברט מקגורק, שליח ארה”ב למזרח התיכון, עסק בעת ביקורו בקהיר, בתנאים שחמאס צריכה ליישם כחלק מהעסקה. הם ציינו כי כעת מצרים מתמקדת יותר ביום שאחרי המלחמה (אלערבי אלג’דיד, 25 בינואר 2024). ג’ון קירבי, דובר הבית הלבן, מסר כי ברט מקגורק, נמצא בקטר וכי הוא מנהל דיונים על אפשרויות לעסקת חטופים בין ישראל לחמאס (רויטרס, 24 בינואר 2024).
“מקור בחמאס” הכחיש את כל הפרסומים בסוכנויות הידיעות הבינלאומיות ובכלי התקשורת הישראלים אודות עסקת חילופין אפשרית בין חמאס לישראל בחסות קטר ומצרים, בציינו שישראל ממציאה את הדיווחים הללו שאין להם כל שחר. “המקור” הדגיש שעמדת חמאס ידועה לכל, ולפיה יש לעצור את התוקפנות לחלוטין ולהסיג את כוחות צה”ל מכל רצועת עזה לפני שמדברים על “הדנה” או עסקה כלשהי. הוא שב והדגיש את העמדה המאוחדת של חמאס על זרועותיה המדינית והצבאית, ואמר כי התיאום ביניהם מושלם, והם מחזיקים באותה עמדה ודבקים באותם תנאים (קדס פרס, 24 בינואר 2024).
טאהר אלנונו, יועץ התקשורת של אסמאעיל הניה, יו”ר הלשכה המדינית של חמאס, חזר וציין, כי חמאס הודיעה למתווכים כי היא דבקה בעמדתה העקבית שלא לעסוק בכל משא ומתן שיוביל לעסקת חטופים לפני הפסקת התוקפנות באופן מוחלט ומתמשך והבטחת נסיגת צה”ל מכל רצועת עזה. הוא ציין, כי חמאס קיבלה יוזמות ראשוניות רבות, אך מוקדם מדי לדבר על תוצאה סופית של המשא ומתן, והדגיש כי חמאס הודיעה שוב ושוב למתווכים על הצורך בהפסקת התוקפנות לפני שמדברים על כל עסקה. הוא הדגיש כי ישראל לא נמצאת עתה בעמדה המאפשרת לה להכתיב את רצונה, בשעה שהיא אוספת את שרידי חייליה ההרוגים והפצועים בקרבות בעזה וח’אן יונס. בתגובה לדיבורים על גירוש מנהיגי חמאס מרצועת עזה כתנאי להפסקת האש, אמר אלנונו כי יציאתם של מנהיגי חמאס לא באה בחשבון. הוא ציין שההצעה לא הושמעה ע”י גורם מתווך כלשהו, וכי הנושא פורסם רק בכלי התקשורת הישראלים. בתגובה לטענות ישראל כי היא קרובה לשחרור חטופיה, אמר אלנונו כי הטענות הללו “מעוררות לעג” (אלמצרי אליום, 25 בינואר 2024).
אסאמה חמדאן, בכיר חמאס, ציין כי ישנם רעיונות ויוזמות, אבל עד כה לא ניתן לדבר על גיבוש רעיונות סופיים. לדבריו, ישראל מנסה להרוויח זמן ולא מגלה רצינות אפילו ביחס לרעיונות שהיא מעלה. ישראל לא נענית לרף התחתון של דרישותיהם שעיקרן הוא שכל ההבנות צריכות להתבסס על הפסקת אש מלאה וכוללת ונסיגת כוחות צה”ל מכל רצועת עזה. הוא ציין שחמאס לא מסכימה לנהל משא ומתן על הפוגות זמניות, אלא רק על הפסקת אש כוללת ומתמדת. עוד ציין, כי לפי שעה לא ניתן לדבר על נקודות התקרבות בין הצדדים. חמדאן ציין שיש צורך בערבויות בינלאומיות של האו”ם, ושל מדינות באזור לכל הסכם. לגבי ההצעה שבכירי חמאס יעזבו את רצועת עזה אמר כי זו אינה הצעה אלא הדלפה תקשורתית ישראלית, וכי חמאס לא קיבלה הצעה כזו משום גורם (ערוץ היוטיוב של סקיי ניוז בערבית, 25 בינואר 2024).
מחמד נזאל, חבר הלשכה המדינית של חמאס, אמר כי ישראל מסלימה את תוקפנותה בשטח כדי להפעיל לחץ על חמאס, וגם במישור המדיני היא מעלה את הרף ורוצה להיכנס למשא ומתן מבלי לתת ערבויות והתחייבויות להפסקת אש קבועה, ליציאת כוחות צה”ל מהרצועה ולעסקת חטופים על בסיס “כולם תמורת כולם”. בנוגע לערבויות שחמאס מבקשת ציין את מצרים וקטר שמעורבות במשא ומתן, וכי חמאס הציעה גם את תורכיה כגורם ערב. הוא הוסיף כי יש מי שמציע גם את ארה”ב, שיכולה להיות ערבה לישראל. הוא נשאל על ההצעה להפוגה של חודש ויציאה בטוחה של מנהיגי חמאס מהרצועה, ואמר כי התרחיש הזה לא אפשרי ולא בא בחשבון מצד חמאס. הוסיף כי לא הוצגה לחמאס שום יוזמה המדברת על יציאת הנהגת חמאס מהרצועה והדגיש את סירוב התנועה לכל עסקה המתבססת על יציאת מנהיגי חמאס או מי מפעיליה מרצועת עזה (אתר ערוץ אלחדת’, 24 בינואר 2024).
רצועת עזה
נפגעים פלסטינים
משרד הבריאות ברצועת עזה (הנשלט ע”י חמאס) עדכן נכון ל-24 בינואר 2024 שעה 12:15, כי מאז תחילת המלחמה נהרגו 25,700 פלסטינים ונפצעו 63,740 נוספים (דף הפייסבוק של משרד הבריאות בעזה, 24 בינואר 2024).
המצב ברצועה
בעקבות הרחבת פעילות כוחות צה”ל והקרבות העזים המתנהלים באזור ח’אן יונס דווח על המשך יציאת תושבים מהאזור ובמיוחד מאזור אוניברסיטת אלקצא. דווח שהתושבים נמלטים לכיוון רפיח דרך רחוב אלרשיד דרך חוף הים המחברת בין צפון הרצועה לדרומה (ערוץ היוטיוב של אלג’זירה, 25 בינואר 2024).
תושבים עוזבים את אזור ח’אן יונס לכיוון רפיח (ערוץ היוטיוב של אלג’זירה, 25 בינואר 2024)
סיוע לרצועה
עבד אלפתאח אלסיסי, נשיא מצרים, אמר כי ישראל מקשה על הכנסת הסיוע לרצועה כדי להפעיל לחץ על התושבים ולהביא לשחרור החטופים. הוא ציין שלפני המלחמה יותר מ-600 משאיות נכנסו מדי יום לרצועה וכעת לא נכנסות יותר ממאתיים. הוא ציין שמעבר רפיח פתוח להכנסת סיוע לרצועה 24 שעות ביממה (רשת “extra news” המצרית , 24 בינואר 2024).
האני אלשאער, כתב ערוץ אלג’זירה, דיווח מצידו הפלסטיני של מעבר רפיח, על כניסת משאיות סיוע מזון וציוד רפואי לרצועה. הוא דיווח על כניסת כ-150 משאיות ליום כמות שלדבריו, אינה עונה על צרכי תושבי הרצועה (ערוץ היוטיוב של אלג’זירה, 25 בינואר 2024).
כתב ערוץ אלג’זירה מדווח על כניסת משאיות סיוע (ערוץ היוטיוב של אלג’זירה, 25 בינואר 2024)
התבטאויות בכירי חמאס
ח’אלד קדומי, בכיר חמאס ונציג התנועה באיראן, אמר כי חמאס מעולם לא ביקשה להיות חלק מהשלטון, אבל אי אפשר להתעלם ממנה, כי היא כבר לא פלג פלסטיני, אלא יותר מכך; היא הפכה לתנועה בתוך העולם האסלאמי והעולם החופשי. הוא הוסיף כי חמאס נוכחת בבריטניה ובארה”ב ונמצאת בחמש יבשות, שלא לדבר על נוכחותה ב”פלסטין”. הוא הדגיש, כי יש מי שרוצה להכתיב לעם הפלסטיני מי יחליט על עתידו, אולם, העם הפלסטיני הוא חמאס וחמאס היא העם הפלסטיני. אשר למגעים בין חמאס לרשות הפלסטינית אמר קדומי, כי החברה הפלסטינית היא אחת, ו”מבול אלאקצא” איחד את כל השורות מול ישראל. לכן, הקשר והמגעים עם הרשות הפלסטינית לא נותקו, אבל אין שום דבר שאפשר לדבר עליו כעת. הוא גם הדגיש שמתקיימים מגעים בין מנהיגי התנועה ב”פנים'” וב”חוץ”, אך הוא לא חשף את אופי המגעים הללו “בשל רגישותם”. קדומי הוסיף כי המגעים בין מנהיגי התנועה למצרים ולקטר לא נותקו אפילו לרגע אחד (סוכנות הידיעות של העולם הערבי (AWP), 25 בינואר 2024).
בהתייחסו ל”יום שאחרי” אמר אסאמה חמדאן, בכיר חמאס, כי נושא השלטון או ההנהגה ברצועת עזה הוא עניין לאומי פלסטיני, וכי יש לכבד את בחירתו של העם הפלסטיני בנושא. הוא ציין שהרעיון של הצבה מבחוץ של הנהגה על הפלסטינים נדחה מכל וכל. לגבי מאמצי תיאום מצריים ישראליים ופלסטיניים להסדרת פעילות המעברים ברצועה ב”יום שאחרי”, אמר כי ההתנגדות היחידה של חמאס היא שגורם לא פלסטיני ינהל את הפעילות במעברים מהצד הפלסטיני (ערוץ ההיוטיוב של סקיי ניוזז בערבית, 25 בינואר 2024).
מחמד נזאל, חבר הלשכה המדינית של חמאס, אמר לגבי “היום שאחרי” כי לא ייתכן שחמאס תצא מרצועת עזה; שנית, חמאס היא חלק אינטגרלי מהעם הפלסטיני; שלישית, חמאס לא רוצה להשתלט על השלטון. הוא ציין כי היוזמות של חמאס בשנים עברו לשותפות בשלטון לא נענו. הוא מתח ביקורת על אבו מאזן ועל הרשות הפלסטינית בעניין זה. לגבי הדיווחים אודות מחלוקת בין הנהגת חמאס ב”פנים” וב”חוץ”, בין הזרוע הצבאית לזרוע המדינית, אמר כי הדברים אינם נכונים. הוא ציין שייתכנו דעות שונות אבל ההחלטה הסופית היא של הממסד המדיני, שהזרוע הצבאית היא חלק אינטגרלי ממנו. לסיכום אמר כי אין מחלוקת מהותית בתוך חמאס בנוגע לנושאים העיקריים (אתר ערוץ אלחדת’, 24 בינואר 2024).
הזירה הצפונית
פעילות חזבאללה
ביממה האחרונה קיבל חזבאללה אחריות על ביצוע שש תקיפות באמצעות שיגור טילי נ”ט ורקטות (ערוץ הטלגרם של ההסברה הקרבית, 25-24 בינואר 2024). כל התקיפות בוצעו לדבריהם נגד מוצבי צה”ל שעל גבול לבנון. ב-25 בינואר 2024 קיבל חזבאללה אחריות על תקיפה באמצעות שני כלי טיס בלתי מאוישים התקפיים-מתאבדים נגד עמדות של מערכת הגנה אווירית וכני שיגור של מיירטי כיפת ברזל בקרבת כפר בלום (ערוץ הטלגרם של ההסברה הקרבית, 25-24 בינואר 2024). דובר צה”ל מסר כי שתי מטרות אוויריות עוינות חצו משטח לבנון ונפלו בשטח ישראל סמוך לכפר בלום וכי לא היו נפגעים (דובר צה”ל, 25 בינואר 2024).
בתגובה לפעילות חזבאללה תקף צה”ל (ב-24 בינואר 2024) בתקיפה משולבת של מטוסי קרב וארטילריה מספר תשתיות טרור ומבנים צבאיים של חזבאללה באזור יארון וכשלושה ק”מ מצפון לדוב”ב (דובר צה”ל, 24 בינואר 2024). בלבנון דווח, כי בוצעו שבע תקיפות באזור יארון (חשבון X של Fouad Khreiss, 24 בינואר 2024).
ב-25 בינואר 2024 תקפו מטוסי קרב של חיל האוויר יעדים במרחב צור, ביניהן מבנים ואתרים צבאיים שבשימוש היחידה האווירית של חזבאללה, כולל מסלול תעופה צבאי (דובר צה”ל, 25 בינואר 2024).
פגיעה בתשתיות אזרחיות
דווח, כי בית החולים הממשלתי מיס אלג’בל יפסיק להעניק שירותים רפואיים. זאת לאחר שבתקיפות שביצעה ישראל נפגעה מערכת אספקת החשמל למקום. עיריית מיס אלג’בל העבירה 3,000 ליטר סולר כדי שבית החולים ימשיך בפעילותו, אולם ד”ר חסין יאסין, מנהל בית החולים, מסר כי הוא איננו יודע לכמה זמן תספיק כמות מועטה זו, שכן בימים רגילים הצריכה של בית החולים הינה כ 1,000 ליטר סולר ל-24 שעות (ערוץ הטלגרם בנת ג’ביל, 24 בינואר 2024).
חשש מהסלמת המצב
ביומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, התפרסמה כתבה לפיה בידי צבא ולבנון וליוניפי”ל נתונים המאשרים את כוונת ישראל להסלים את המצב ולאלץ את תושבי דרום לבנון לרוקן את כל היישובים שעל הגבול בצד הלבנוני. זאת ועוד, מחשש להסלמה, בחן יוניפי”ל אפשרות לפריסה מחדש של כוחותיו. לדברי הכתבה, מתווכים צרפתים מנסים לגרום לכך שהשלב השלישי של המלחמה יהיה הפחתת הפעולות הצבאיות ברצועת עזה עד להפסקת אש כמעט מוחלטת, שבעזרתו יהיה ניתן לשכנע את חזבאללה להפסיק את פעולותיו בדרום לבנון. המתווכים מעריכים שבתחילת פברואר 2024 יחל השלב השלישי, שבמסגרתו ישראל תיסוג מרוב שטח הרצועה. עוד צוין, כי הדיונים כעת עוסקים באפשרות להפסיק את הפעולות הצבאיות לפני העיסוק בנושא יישום החלטה 1701 (אלאח’באר, 25 בינואר 2024).
חזבאללה
נביל קאוק, חבר המועצה המרכזית של חזבאללה, הדגיש בדברים שנשא במהלך טקס זיכרון שערך הארגון לעלי מחמד חדרג’, כי הסיכולים שביצעה ישראל מציתים בהם את רוח ההתנגדות כדי שהם יוכלו להמשיך את המערכה בשטח וכי התקיפה שהם ביצעו נגד בסיס מירון ב-23 בינואר 2024, היא מסר לישראל שהפגיעה באזרחים היא קו אדום מבחינתם. הוא הוסיף כי הם רואים בתקיפת אזרחים קו אדום, והם יגיבו לכל תקיפה שכזאת. זאת ועוד “בכל פעם שישראל תגביר את קצב תקיפותיה על אזרחים” הם יגבירו את קצב תגובתם (אלעהד, 25 בינואר 2024).
ממשל לבנון
עבדאללה בו חביב, שר החוץ הלבנוני נועד בניו יורק עם אנטוניו גוטרש, מזכ”ל האו”ם, והדגיש בשיחה את דבקותה של לבנון בפעילות יוניפי”ל ובתיאום של הכוח עם צבא לבנון ואת דאגת השלטונות הלבנוניים לביטחונו ולהקלה על תפקידו. הוא גם הדגיש את נכונות לבנון ליישם באופן מקיף ומאוזן את החלטה 1701. השניים גם דנו במצב ברצועת עזה ובו חביב הזמין את גוטרש לביקור בלבנון (חשבון X של משרד החוץ הלבנוני, 25 בינואר 2024).
סוריה
דווח מפי “מקורות” כי ישראל תקפה ב-23 בינואר 2024 באלבוכמאל (מזרח סוריה) משאית שהעבירה אמצעי לחימה איראניים לחזבאללה דרך סוריה. עוד דווח שהתקיפות האחרונות של ישראל באזור כוונו לכוחות שסייעו בהעברות מסוג זה (אלערביה, 24 בינואר 2024).
יהודה ושומרון
פעילות סיכול ומנע
כוחות הביטחון המשיכו בפעילות סיכול ומנע ברחבי יהודה ושומרון. ביממה האחרונה עצרו כוחות הביטחון 16 מבוקשים. מאז תחילת המלחמה נעצרו כ-2,700 מבוקשים מהם מעל ל-1,300 פעילי חמאס (ערוץ הטלגרם של דובר צה”ל, 25 בינואר 2024).
ב-25 בינואר 2024, לפנות בוקר, פעלו כוחות הביטחון בעיר ג’נין ובמחנה הפליטים שלה. במהלך הפעילות עצרו הכוחות שבעה מבוקשים ואיתרו אמצעי לחימה. כלי הנדסה חשפו מטענים שהוטמנו מתחת לצירים ויועדו לפגוע בכוחות (ערוץ הטלגרם של דובר צה”ל, 25 בינואר 2024). הפלסטינים דיווחו על חילופי אש כבדים במהלך פעילות הכוחות בג’נין ועל הפעלת מטעני נפץ נגד הכוחות (מען, 25 בינואר 2024).
בפעילות נוספת בכפר ביר אלבאשא (דרומית-מערבית לג’נין) נעצרו שני מבוקשים שביצעו ירי לעבר כוחות צה”ל (דובר צה”ל, 25 בינואר 2024). הפלסטינים דיווחו כי במהלך הפעילות במקום כיתרו הכוחות את ביתו של וסאם ח’שאן, פעיל חמאס ואסיר משוחרר אשר ניהל עם הכוחות קרב ירי שסופו הוא נהרג (חשבון X של QUDSN, 25 בינואר 2024).
וסאם ח’שאן, פעיל חמאס, שנהרג במהלך חילופי אש עם הכוחות בכפר ביר אלבאשא(חשבון X של QUDSN, 25 בינואר 2024)
בנוסף, פעלו כוחות הביטחון, בעיר שכם, שם עצרו שני מבוקשים והחרימו מדפסת תלת מימדית ששימשה לייצור אמצעי לחימה, וכן גם באזור בית לחם שם עצרו הכוחות מספר מבוקשים (ערוץ הטלגרם של דובר צה”ל, 25 בינואר 2024).
הרשות הפלסטינית
אבו מאזן, יו”ר הרשות הפלסטינית, נועד ברמאללה עם דיוויד קמרון, שר החוץ הבריטי. בפגישה הדגיש אבו מאזן את הדחיפות שבהפסקת התוקפנות הישראלית נגד רצועת עזה, הכנסת סיוע הומניטרי וכן בלימת האלימות ביהודה ושומרון. כמו כן, ציין אבו מאזן בפגישה כי בניגוד לתוכניות ישראל לרצועת עזה אין פתרון ביטחוני או צבאי ואי אפשר לנתק אותה מהמדינה הפלסטינית (ופא, 24 בינואר 2024).
דיוויד קמרון, מסר כי בפגישתו עם אבו מאזן הם דנו במצב ברצועת עזה וביהודה ושומרון וכי הוא הציג לו את התוכנית של בריטניה לספק סיוע הומניטרי ולשחרר חטופים עד להגעה להפסקת אש קבועה, שתוביל לפתרון מדיני ארוך-טווח אשר יכלול הקמת מדינה פלסטינית (חשבון X של שר החוץ הבריטי, 25 בינואר 2024).
פגישת אבו מאזן עם שר החוץ הבריטי (ופא, 24 בינואר 2024)
נביל אבו רדינה, דובר לשכת אבו מאזן, מסר בריאיון כי הם תומכים בכל פתרון שיוביל להפסקת אש ולהכנסת סיוע לרצועת עזה. לאחר הפסקת האש, הם מוכנים לדבר על כל הנושאים. אבו רדינה ציין, כי אין להם אמון בארה”ב, בישראל ובמערב וכי אחדות פלסטינית היא הכרחית. עוד ציין שהם לא יקבלו שום תכנית מגורם חיצוני כלשהו, שתקבע את עתיד הפלסטינים (סקיי ניוז בערבית, 24 בינואר 2024).
מי אלכילה, שרת הבריאות ברשות הפלסטינית, נועדה עם ג’ורג’ נול, ראש המשרד האמריקאי לענייני פלסטינים ועם כריס פרנקלין, ראש המחלקה הכלכלית במשרד האמריקאי לענייני פלסטינים, לדיון על מצב מערכת הבריאות הפלסטינית והאתגרים העומדים בפניה. בהמשך, אלכילה עדכנה את הנוכחים על מצב הבריאות ברצועת עזה וביהודה ושומרון וכן סקרה את מצב הפצועים הפלסטיניים שהועברו מהרצועה. היא ציינה שמערכת הבריאות ברצועה קרסה בשל תקיפות צה”ל והמחסור החמור בתרופות ובציוד רפואי (דף הפייסבוק של משרד הבריאות הפלסטיני, 24 בינואר 2024).
כלי התקשורת הישראלים דווח כי נשקלת אפשרות לצייד בטילי נ”ט צוותי כוננות בישובים ישראלים ביהודה ושומרון כדי להתגונן מפני תקיפות אפשריות דוגמת התקיפה ב-7 באוקטובר במערב הנגב. משרד החוץ ברשות הפלסטינית גינה את הדיווחים ומסר כי זוהי הרחבה מסוכנת של ההסתה ושל המאמצים להוסיף שמן למדורה ולהביא את המצב ביהודה ושומרון לפיצוץ. עוד נמסר, כי ישראל מנסה להציג את הכוח הצבאי שהיא מפגינה כנגד הפלסטינים כפתרון מדיני לסכסוך והם קוראים לאו”ם ולקהילה הבינלאומית לעקוב אחר הנושא ולנקוט באמצעים שיגרמו לישראל לסגת מההחלטה (חשבון X של משרד החוץ, 24 בינואר 2024).
איראן
אבראהים ראיסי, נשיא איראן, נועד באנקרה עם מקבילו התורכי, רג’פ טאיפ ארדואן. במסיבת עיתונאים משותפת אמר ראיסי, כי הסוגיה הפלסטינית היא כיום הסוגיה הראשונה במעלה שמעסיקה את העולם המוסלמי ואף את העולם כולו. הוא גינה את תמיכת ארה”ב בישראל והביע צער על כך שהארגונים הבינלאומיים, לרבות האו”ם, אינם מסוגלים למנוע את המשך “פשעיה” של ישראל. ראיסי קרא לניתוק הקשרים הכלכליים והמדיניים עם ישראל וציין, כי בפגישתו עם ארדואן הייתה הסכמה בנוגע לתמיכה בזכויות הפלסטינים (אירנ”א, 24 בינואר 2024).
מיליציות פרו איראניות
עיראק
ערוץ הטלגרם צאברין ניוז המזוהה עם המיליציות הפרו-איראניות, דיווח כי נמל אשדוד הותקף (צבארין ניוז, 25 בינואר 2024). במקביל מסרו “מקורות בעיראק” כי כלי טיס בלתי מאוישים התפוצצו נגד מטרה בנמל אשדוד (אלמיאדין, 25 בינואר 2024). יצוין כי זו הפעם השנייה בה דווח על תקיפת נמל אשדוד. מאוחר יותר קיבלה ההתנגדות האסלאמית בעיראק אחריות על שיגור כלי טיס בלתי מאוישים לעבר נמל אשדוד (ערוץ הטלגרם של ההתנגדות, 25 בינואר 2024). יצוין כי בשני המקרים לא אותרה תקיפה נגד נמל אשדוד.
תמונה מסרטון המתעד, לטענת הארגון, את השיגור לאשדוד (ערוץ הטלגרם של ההתנגדות האסלאמית בעיראק, 25 בינואר 2024)
ההתנגדות האסלאמית בעיראק קיבלה גם אחריות לתקיפת שלושה בסיסים אמריקניים באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים: בסיס בנמל התעופה ארביל שבחבל הכורדי בעיראק, בסיס קוניקו ובסיס עין אלאסד בסוריה (ערוץ הטלגרם של ההתנגדות האסלאמית, 24 בינואר 2024).
גדודי חזבאללה פרסמו, כי כוחות צבא ארה”ב תקפו את מפקדות הכוחות בג’רף אלנצר, אלקאא’ם וארביל בעיראק וגרמו להרוג אחד ומספר פצועים. לדברי ההודעה, פעילות צבא ארה”ב תענה בהרחבת פעולותיהם לאזורים נוספים בעיראק ובאזור (ערוץ הטלגרם של גדודי חזבאללה, 24 בינואר 2024). גורמים במשרד ההגנה האמריקני מסרו כי בתקיפה שביצע פיקוד מרכז של צבא ארה”ב (CENTCOM) ב-23 בינואר 2024 נהרגו שבעה פעילי מיליציית גדודי חזבאללה ( CNN, 25 בינואר 2024).
תימן
יחיא סריע, דובר הכוחות המזוינים של החות’ים, מסר על היתקלות עם מספר משחתות וספינות מלחמה אמריקניות במפרץ עדן ובאב אלמנדב בזמן שאלה סיפקו הגנה לשתי ספינות מסחריות אמריקניות. עוד מסר כי הייתה פגיעה ישירה בספינת מלחמה ושתי ספינות המסחר נאלצו לחזור על עקבותיהן. לדבריו, הם שיגרו מספר טילים בליסטיים שהגיעו ליעדם למרות הניסיונות האמריקניים ליירט אותם. סריע שב והדגיש שהכוחות החות’ים ימשיכו למנוע מספינות ישראליות לשוט בים האדום ובים הערבי עד שהתוקפנות הישראלית ברצועת עזה תיפסק (ערוץ הטלגרם של יחיא סריע, 24 בינואר 2024).
פיקוד מרכז של צבא ארה”ב (CENTCOM) הודיע כי ב-24 בינואר 2024 בסביבות השעה 14:00 (שעון צנעאא’) שיגרו החות’ים שלושה טילים בליסטים נגד ספינות מאזורים שבשליטתם בתימן לעבר ספינת המכולות M/V Maersk Detroit שנשאה דגל ארה”ב ואשר בבעלות אמריקנית ומופעלת על ידי ארה”ב. התקיפה בוצעה בזמן שהספינה עברה במפרץ עדן. עוד נכתב כי טיל אחד נפל בים ושני טילים נוספים יורטו על ידם (חשבון X של פיקוד מרכז, 24 בינואר 2024).
לאור המצב, הודיעו מספר חברות בינלאומיות להובלת מכולות על הפסקת מעבר הספינות שלהן בים האדום.
הזירה הבינערבית
קטר
פורסמה הקלטה של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בפגישה עם משפחות החטופים בה הוא אמר, כי הוא לא מודה לקטר על מאמציה בנושא התיווך וטען כי היא יותר בעייתית מהאו”ם ומהצלב האדום (תקשורת ישראלית, 24 בינואר 2024).
בעקבות פרסום ההקלטה, מסר מאג’ד אלאנצארי, דובר משרד החוץ הקטרי, כי הם מגנים בחריפות את ההתבטאויות המיוחסות לראש ממשלת ישראל על תפקוד קטר בהליך התיווך. הוא ציין שמדובר בהערות הרסניות וחסרות אחריות והדגיש, כי קטר מנהלת במשך חודשים גישור מוצלח בין הצדדים שהוביל לשחרור של יותר ממאה שבויים, לצד הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. הוא ציין, כי יש להתרכז בהצלת חיים של חפים מפשע ( חשבון X של דובר משרד החוץ, 24 בינואר 2024).
הזירה הבינלאומית
רוסיה
סרגיי לברוב, שר החוץ הרוסי, נועד עם נציגי הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי באו”ם ודן עימם בהסלמה ברצועת עזה. לדברי לברוב ישנם קווי דמיון רבים בין רוסיה לעולם האסלאמי בנוגע לבעיות במזרח התיכון. לברוב והנציגים הדגישו יחד כי ש להכריז על הפסקת אש מיידית בין ישראל לפלסטינים ולהסדיר את הסכסוך באמצעות תהליך מדיני-דיפלומטי. הם גם ציינו את הצורך באחדות פלסטינית תחת אש”ף (אתר משרד החוץ הרוסי, 25 בינואר 2024). במסיבת עיתונאים שערך לברוב הוא ציין שהגישור במזרח התיכון חייב להיות מובל על ידי קבוצת מדינות אזוריות בציינו, שכולם צריכים לשתף פעולה תחת אותו מסלול תיווך (RT בערבית, 25 בינואר 2024).
