מתרבים מקרים של אי-ציות וגילויי מחאה נגד הרשות הפלסטינית במהלך התפשטות הגל השני של נגיף קורונה

כללי

• מאז תחילת מרץ 2020 מתמודדת הרשות הפלסטינית עם התפשטות נגיף קורונה והקשיים הכלכליים, שגברו בעקבותיו. בתקופה זאת ניתן להבחין בשני גלי תחלואה בשטחי הרשות: הגל הראשון, שנמשך כחודשיים כאשר שיא מספר החולים הפעילים במהלכו היה 274 ומספר הנפטרים עמד על שניים. במהלך הגל השני, שפרץ לאחר הפוגה של חודש, הגיע מספר החולים הפעילים ל- 6,546 (עד כה פי 23.8 יותר מאשר בגל הראשון). מספר הנפטרים במהלך הגל השני הגיע לשישים (פי שלושים מאשר בגל הראשון). העלייה החדה בהיקף התחלואה בגל השני עודנה נמשכת (ראו גרפים בגוף העבודה).
• הרשות הפלסטינית, שסיכמה לעצמה בסיפוק את הצלחתה במתן מענה לגל התחלואה הראשון, מצאה עצמה מנסה לבלום ללא הצלחה את העלייה החדה בגל התחלואה השני. זאת בתנאים קשים של מחסור חמור בציוד רפואי, קשיים כלכליים והצורך להסיט חלק מהקשב למערכה נגד סיפוח שטחים ע”י ישראל. הפגיעה בשיתוף הפעולה עם ישראל, כפועל יוצא מהחלטת הרשות, הוסיפה גם היא לקשיי ההתמודדות שלה נגד התפשטות נגיף קורונה.
• כדי לנסות ולבלום את התפשטות התחלואה במהלך הגל השני החמירה הרשות הפלסטינית את צעדי המנע, הכלליים וה”נקודתיים”. הללו כללו, בין השאר, סגרים, מניעת תנועה בין המחוזות, עוצר בלילות, סגרים “נקודתיים” מחמירים במוקדי התחלואה (שכונות, מחנות וכפרים) ואיסור חמור על קיום חתונות וטקסי אבל והתקהלויות בכלל. האכיפה בשטח הופקדה בידי מושלי המחוזות בסיוע מנגנוני הביטחון והמשטרה, בהובלת ראש הממשלה מחמד אשתיה ובסיוע משרד הבריאות (אבו מאזן השכיל לשמור על “פרופיל נמוך” בטיפול בקורונה).
• באופן פרדוכסלי, למרות העלייה החדה במספר החולים, החולים קשה והנפטרים, התרבו במהלך הגל השני תופעות של אי-ציות התושבים להנחיות ולצעדי המנע, שהונחו ע”י ראש הממשלה ומערכת הבריאות. במחוזות השונים, ובכלל זה מחוז חברון מוכה הקורונה (כ-80%-75% מכלל החולים), התגלו תופעות של הפרת חובת הסגר הביתי, אי הקפדה על עטיית מסכות ושמירת מרחק, פתיחת חנויות למרות האיסור, הפרת האיסור לקיים חתונות ואירועים המוניים אחרים ועוד. תופעות אלו עשויות להעיד על חוסר אמון של הציבור ברשות ובהנחיותיה.
• לתופעות אי-הציות נוספו במהלך הגל השני הפגנות וגילויי מחאה אקטיביים במחוזות השונים מסיבות כלכליות וחברתיות. אירוע חריג היו עימותים בין מנגנוני הביטחון לתושבים חמושים התרחש בעיירה קבאטיה על רקע ניסיון לכפות עוצר. בכמה מחוזות, ובכלל זה חברון וראמאללה, הפגינו סוחרים במחאה על המצב הכלכלי המדרדר. במחנה הפליטים ג’לזון, מוכה הקורונה, האשימו פעילים (ברשתות החברתיות) את הממשלה בסחבת בטיפול במחנה. סקטורים שונים, וביניהם עובדי התחבורה הציבורית ונציגי ארגוני המסחר והעסקים, יצאו בפומבי נגד ההגבלות שהטילה הממשלה. התאחדות עובדי התחבורה הציבורית אף קראה לכל הנהגים לשוב לעבודתם, למרות הנחיות הממשלה.
• בנוסף לכך מתקשה הרשות הפלסטינית לבלום את הקשרים ההדוקים המתקיימים בין פלסטינים מיהודה ושומרון לבין ישראל. קשרים אלו כוללים, בין השאר, כניסת רחבת היקף של פלסטינים לעבודה בישראל וקשרים משפחתיים של תושבים ממחוז חברון עם בדואים מדרום ישראל (האילוצים הכלכליים והקשרים החברתיים/משפחתיים חזקים יותר ממהלכי הרשות). כפועל יוצא מכך מתקיימת הדבקות הדדית בנגיף בין הרשות לבין ישראל. תופעת התנועה הבלתי מבוקרת בין שטחי הרשות לבין ישראל התרחבה עם סגירת המעברים והפסקת התיאום הביטחוני בין ישראל לרשות.

על רקע זה עולה השאלה האם ובאיזו מידה מציבים משבר הקורונה והמשבר הכלכלי אתגר של ממש ליציבות הרשות? בשלב זה טיפול הרשות במשבר הקורונה עודנו נמצא תחת שליטה וגילויי הנרגנות והמחאה של הציבור הינם מקומיים ועממיים, ללא יד מכוונת מצד גורמים פוליטיים או מוקדי הכוח השונים בשטחי הרשות. אולם, להערכתנו, מצב זה יכול להשתנות ככל שתמשך העלייה החדה בהתפשטות הנגיף מלווה במשבר כלכלי הולך ומחריף. אלו עלולים להביא לשינוי אופי המחאה נגד הרשות ע”י הצטרפות גורמים נוספים למעגל הביקורת והמחאה. בתסריט שכזה עלול המשבר הבריאותי והכלכלי להוות קטליזטור לתהליכים פוליטיים, שיובילו להחלשת אבו מאזן, להחרפת “מלחמת הירושה” ולערעור היציבות הביטחונית בשטחי הרשות.

מאפייני משבר הקורונה והמענה של הרשות הפלסטינית

מאפייני שני גלי התחלואה

• מקרים ראשונים של חולים בנגיף קורונה אובחנו בשטח הרשות הפלסטינית ב-5 במרץ 2020, בבית ג’אלא שבקרבת בית לחם. המקרים הללו “יובאו” ע”י קבוצת צליינים מיוון, שאנשיה אובחנו כחולים.
• בארבעה וחצי החודשים שחלפו מאז ניתן להבחין בשני גלי תחלואה:
  • הגל הראשון: החל בתחילת מרץ 2020 ונמשך למעלה משלושה חודשים. מספר החולים בגל זה הגיע לשיא של 274 חולים פעילים (תחילת מאי 2020) ומאז החל לרדת עד אשר התייצב על עשרות חולים פעילים מידי יום (לתקופה של כחודש וחצי). מספר הנפטרים בגל הראשון היה שניים. מוקד התחלואה העיקרי היו יישובי עוטף ירושלים. קצב ההידבקות בגל הראשון היה נמוך בהרבה מזה שבא אחריו, צעדי המנע של הרשות היו חמורים פחות והאפקטיביות שלהם הייתה גבוהה יותר.
  • גל שני של תחלואה החל באמצע חודש יוני 2020. תוך תקופה של קצת יותר מחודש עלה מספר החולים הפעילים מ-61 (15 ביוני 2020) ל-6,546 (19 ביולי 2020), קרי- עלייה של פי 107 במספר החולים. הגל השני עדיין לא הגיע לסיומו והעלייה החדה במספר הנדבקים עודנה נמשכת. מוקד התחלואה במהלך הגל השני היה באופן מובהק מחוז חברון (80%-75% מכלל החולים) סה”כ מספר החולים הפעילים בגל זה עומד על 6,546 (עדכני ל-18 ביולי 2020) ומספר הנפטרים על 62 (עדכני ל-19 ביולי 2020).

מספר החולים הפעילים בנגיף קורונה בשטחי הרשות מאז תחילת התחלואה

מספר החולים הפעילים בנגיף קורונה בשטחי הרשות מאז תחילתו של הגל השני
(שעוד לא הסתיים)

מאפייני המענה של הרשות הפלסטינית

• עם התפרצות נגיף קורונה הכריזה הרשות הפלסטינית באופן מיידי על הטלת סגר על אזור בית לחם (שהיה המוקד הראשון להדבקה), בהמשך היא נקטה בכמה מהלכי מנע “נקודתיים”, שנועדו למנוע את התפשטות הנגיף. לאחר כשבועיים ומחצה הודיע מחמד אשתיה, ראש הממשלה, על הטלת סגר כללי על כל המחוזות, שבמסגרתו נאסר על התושבים לצאת מבתיהם (תוך החרגת כמה יוצאים מן הכלל). כמו כן הוכרז על הטלת עונשים על מפרי ההסגר.
• במבחן התוצאה היו הצעדים שנקטה הרשות בגל הראשון יעילים למדי. גל תחלואה היה מתון בהרבה מהגל השני ומספר הנפטרים (שניים) לא היה גדול. הציבור בכללותו נענה בדרך כלל להוראות הנהגת הרשות, בהובלת ראש הממשלה מחמד אשתיה (אבו מאזן הקפיד לאורך כל המשבר לשמור על פרופיל נמוך). במחוזות השונים התגלעו אמנם מקרים של אי-ציות להוראות ותרעומת אך גופי האכיפה, ובמרכזם מנגנוני הביטחון והמשטרה המקומית,, השכילו להכיל אותם ולמנוע התפרצות בלתי מבוקרת של הנגיף.
• הרשות הפלסטינית יכלה איפא לסכם בשביעות רצון את אופן המענה לגל הראשון של התפשטות נגיף קורונה. עם זאת נחשפו במהלך הגל הראשון “נקודות תורפה” של הרשות ובמרכזם מחסור חמור בציוד רפואי בדגש על מכונות הנשמה^[1] וערכות בדיקה. גם מצבה הכלכלי הקשה של הרשות, שהוחמר בשל סירובה לקבל את כספי הסילוקין הישראליים והפגיעה הכלכלית שנגרמה עקב משבר הקורונה, לנקודות תורפה אלו לא ניתן מענה במשך הגל הראשון והם הקשו על הרשות להתמודד עם הגל השני, החמור יותר.
• במהלך הגל השני הוחמרו צעדי המנע הכלליים וה”נקודתיים”, שנקטו הנהגת הרשות ומושלי המחוזות השונים. זאת לנוכח העלייה החדה במספרי הנדבקים והנפטרים והחשש מפני אי-יכולת לטפל במספר חולי קורונה הקשים. מגוון הצעדים הללו כללו סגר כללי (לאחרונה במהלך סופי שבוע), מניעת תנועה בין המחוזות, עוצר בלילות, סגרים “נקודתיים” מחמירים יותר במוקדי תחלואה (שכונות, מחנות פליטים וכפרים) ואיסור חמור על קיום חתונות וטקסי אבל (התקהלויות בכלל). כמו כן נסגרו מקומות הבילוי ובכלל זה מסעדות וחדרי כושר. מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית והמשטרה הפלסטינית, בפיקוח מושלי המחוזות, הופקדו על אכיפת ההנחיות הללו.

אי-ציות להנחיות וגילויי מחאה

למרות העלייה החדה במספר החולים והנפטרים התרבו במהלך הגל השני מקרים של אי-ציות התושבים להוראות של הנהגת הרשות ומשרד הבריאות. מהשוואת התנהגות הציבור הפלסטיני בשני גלי הקורונה עולה, כי תופעת הפרת ההנחיות התרחבה, ובכמה מקרים אף התקיימו הפגנות מחאה ואף עימותים עם מנגנוני האכיפה. המשבר הבריאותי חשף גם את אוזלת ידה של הרשות ואת רמת השירותים הנמוכה שהיא מסוגלת לספר לתושביה. על רקע זה נמתחה ביקורת חריפה על בכירי הרשות ברשתות החברתיות. כמה מהפרסומים ברשתות החברתיות לעגו לבכירי הרשות על התנהגותם המבולבלת בזמן המשבר ועל כך שהם עצמם לא מצייתים להוראות.

• מנגד החמירו הנהגת הרשות ומנגנוני הביטחון את הענישה נגד אלו שאינם עומדים בתקנות, במטרה להרתיע את הציבור ולאכוף את ההנחיות. צעדים אלו כללו סגירת בתי עסק ומפעלים שלא קיימו את ההנחיות ותשלום קנסות גבוהים בסך של מאות שקלים (מען, 7 ביולי 2020). אולם צעדים אלו לא הניעו את הציבור להגביר את רמת הציות להנחיות הבריאותיות, ולעיתים הם דווקא תרמו להגברת התרעומת והמחאות ,ככל שהתרחבה התפשטות הנגיף וגברו הקשיים הכלכליים.

אי ציות להנחיות וגילויי המחאה במחוזות השונים (מבחר דוגמאות)

מחוז חברון

• משרד הבריאות הפלסטיני שב והתלונן כי תושבי מחוז חברון אינם מקיימים את ההנחיות למרות היותו מוקד תחלואה. באחד המקרים דיווח משרד הבריאות כי מנגנוני הביטחון הפלסטינים הצליחו לאתר חולה קורונה מאומת, שפעם שנייה הפר את חובת ההסגר הביתי (דף הפייסבוק של סאמר אלשעראוי, 15 ביולי 2020). כמו כן היו הפגנות מחאה של סוחרים ותושבים מקומיים והתקיימו חגיגות בעקבות פרסום תוצאות בחינת הבגרות, תוך הפרת הנחיות הסגר ואי עטיית מסכות.

תהלוכת כלי רכב בחברון בעקבות פרסום תוצאות בחינת הבגרות
(דף הפייסבוק של סעיר, חשבון הטוויטר של אלרסאלה, 11 ביולי 2020).

• ב-11 ביולי 2020, הודיעה ועדת החירום הרפואית בכפר תפוח, אחד הכפרים במחוז חברון שנפגעו קשה (הוא הוגדר ע”י שרת הבריאות כ”אזור מוכה אסון”), כי בשל אי ציות תושבי הכפר להנחיות והוראות הבריאות היא משהה את עבודת צוותיה במרכזים הרפואיים למשך 48 שעות. הועדה הטילה על מנגנוני הביטחון הפלסטיניים את האחריות לכל מצב של הידרדרות. החולים בכפר הופנו לטיפול למרכזים הרפואיים בחלחול ודורא (דף הפייסבוק של ועדת החירום הרפואית בכפר תפוח, 11 ביולי 2020).
• ב-13 ביולי 2020 דווח על מעצרו של אבו זכי בורו, זמר פלסטיני אשר המשיך להופיע בחתונות מקומיות בחברון (דף הפייסבוק של סאמר אלשעראוי, 13 ביולי 2020). כמו כן עצרו מנגנוני הביטחון בחברון את הזמר אימן אלסבעאוי מהעיירה אלט’אהריה בגין הפרת ההנחיות האוסרות לקיים חתונות ואירועים (QUDSN, 12 ביולי 2020).

 
מימין : זמר פלסטיני מחברון, אבו זכי בורו, שנעצר ע”י המשטרה בשל המשך הופעותיו בחתונות מקומיות (דף הפייסבוק של סאמר אלשעראוי, 13 ביולי 2020). משמאל: מעצרו של הזמר אימן אלסבעאוי
(מען, 12 ביולי 2020)

מחוז ראמאללה

• ב-15 ביולי 202 הפגינו בראמאללה עשרות אנשים (וביניהם סוחרים) במחאה על המצב הכלכלי המתדרדר (פאל אינפו, 15 ביולי 2020). במהלך ההפגנה התלוננו המשתתפים שאף שר לא בא לדבר איתם ונשמעו קריאות “איפה הרשות?!” (אלערבי אלג’דיד, 13 ביולי 2020). אחד הסוחרים שהשתתף במחאה ציין כי אנשים הולכים לקנות בכפר עקב (השייך למזרח ירושלים) ועל כן הוא לא רואה מה התועלת בסגר על ראמאללה. סוחר נוסף ציין כי הם הפכו ל”קבצנים” וכי הדרישה שלהם היא “אנו רוצים לחיות'” (אלשרק אלאוסט, 14 ביולי 2020). בעקבות הלחצים החליטה ממשלת הרשות להחריג מחובת ההסגר את העסקים הקטנים בראמאללה, חברון, בית לחם ושכם (הטלוויזיה הפלסטינית, 13 ביולי 2020).

  
מימין: ההפגנה בראמאללה (מימין: אלערבי אלג’דיד, 13 ביולי 2020), משמאל: דף הפייסבוק QUDSN, 15 ביולי 2020)

מחנה הפליטים ג’לזון

• אחד ממוקדי המחלה במחוז ראמאללה הינו מחנה הפליטים ג’לזון. נגיף קורונה התפשט במחנה בשל הצפיפות הרבה השוררת בו, המקשה על צעדי המנע של הרשות. תושבי מחנה אלג’לזון קראו ברשתות החברתיות, לכל הרשויות לספק מקומות הסגר לנדבקים כיוון שהבתים הצפופים במחנה אינם מתאימים לכך. פעילים מהמחנה האשימו את הממשלה בנטישתו. תושבים נוספים גינו את הסחבת של הממשלה או סירובה לספק בתי מלון להסגר בתואנה של מחסור בכסף או בצוותים רפואיים. אחרים הביעו את התנגדותם לרעיון להפוך את בתי הספר למחנות הסגר (דניא אלוטן, 10 ביולי 2020).

     
מבצע חיטוי שערכה המשטרה במחנה הפליטים אלג’לזון
(אתר המשטרה הפלסטינית, 9 ביולי 2020)

מחוז שכם

• ב-11 ביולי 2020, פרסם משרד החינוך ברשות הפלסטינית את תוצאות בחינות הבגרות לשנת 2020. לקראת פרסום התוצאות, קרא אבראהים רמצ’אן, מושל מחוז שכם, לציבור שלא לחגוג בפומבי ולצמצם את ביטויי השמחה לחיק המשפחה (דף הפייסבוק של מושל מחוז שכם, 10 ביולי 2020). למרות הקריאות לביטול האירועים התקיימו בערים ברחבי יהודה ושומרון, וביניהן שכם, תהלוכות וחגיגות, שבהם הופרו הנחיות הסגר ואי עטית מסכות (דף הפייסבוק QUDSN, דף הפייסבוק של סעיר, חשבון הטוויטר של אלרסאלה, 11 ביולי 2020).

מחוז ג’נין

• ב-2 ביולי 2020 פיזרה משטרת ג’נין, בסיוע מנגנוני הביטחון, פיזרה שלוש חתונות, אחת מהן בכוח, לאחר שהזמר ובעלי החתונה סירבו להפסיק את המסיבה. המשטרה עצרה את הזמר והחרימה את ציוד המוזיקה של הלהקה (אתר המשטרה הפלסטינית ברשות, 2 ביולי 2020).

תמונה מסרטון מהחתונה, שמושל מחוז ג’נין, אכרם אלרג’וב, פרסם בדף הפייסבוק פנייה לזמר החתונות: חאפט’! כאשר אתה עובר על החוק, הרשות עוצרת אותך… אתמול הסתפקנו במעצר שלך למשך שמונה שעות, ולולא הכבוד למוסא אלחאפט’, שאנו אוהבים ומכבדים, היינו מעמידים אותך לדין (דף הפייסבוק האישי של אכרם אלרג’וב, 3 ביולי 2020)

• ב-3 ביולי 2020 בשעות הלילה פרצו עימותים בין מנגנוני הביטחון לתושבים חמושים בעיירה קבאטיה על רקע ניסיון של מנגנוני הביטחון לכפות את העוצר. לדברי התושבים, מנגנוני הביטחון ירו רימוני גז מדמיע וגרמו לעשרות מקרים של חנק, ואילצו בכוח לסגור את החנויות ובתי הקפה בעיירה. על פי דיווח נוסף, צעירים מהעיירה קבאטיה חסמו בשעות הערב את הרחוב הראשי של העיירה כדי למנוע ממנגנוני הביטחון להגיע למרכז העיירה ולסגור חנויות ובתי קפה. מנגנוני הביטחון ירו רימוני גז מדמיע והלם על הצעירים כדי לפזר אותם, ואילו הם הגיבו ביידוי אבנים והבערת צמיגים. חמושים ירו באוויר מאזורים מרוחקים יותר ממקום הימצאם של מנגנוני הביטחון (אתר Ultra Palestine, 3 ביולי 2020).

     
האירועים האלימים בקבאטיה (צפא, 3 ביולי 2020)

מחוז קלקיליה

• ב-9 ביולי 2020 פיזרו המשטרה ומנגנוני הביטחון חתונה שהתקיימה באחד הכפרים במחוז. החתן ואביו נעצרו על הפרת הנחיות האוסרות התקהלויות (אתר המשטרה הפלסטינית, 9 ביולי 2020). אחד מתושבי המחוז נדבק בקורונה לאחר שהשתתף בחתונה בישראל. בעקבות זאת הוטל סגר על העיירה בה הוא מתגורר (דף הפייסבוק של מושל קלקיליה, 10 ביולי 2020).

הפגנות ומחאות סקטוריאליות

• לאחר פרסום ההגבלות החדשות מחו נציגי ארגון המסחר והעסקים והחליטו לצאת נגד החלטת ראש הממשלה ולפתוח את המסחר בערים. מספר סקטורים אף הודיעו כי יפעלו בניגוד לתקנות. כך למשל הודיעה התאחדות הכללית של עובדי התחבורה הציבורית בגדה, כי היא אינה מחויבת להחלטות לפיהן על נהגי התחבורה הציבורית להישאר בבתיהם ולא לצאת לעבודה. היא קראה לכל הנהגים לשוב לעבודתם החל מ-12 ביולי 2002 תוך שמירה על פרוטוקול הבריאות. ההתאחדות הבהירה, כי אם הממשלה לא תעניק לנהגים פטור מתשלום החובות לממשלה עבור שנת 2020 היא תודיע על צעדי הסלמה (סוא, 9 ביולי 2020).
• עשרות נהגי תחבורה ציבורית הפועלים בקווים הבין עירוניים במחוז שכם ערכו מפגן מחאה מול בניין מושל המחוז בדרישה לאפשר להם לחדש את הנסיעות בין המחוזות, שהושעו מאז הסגר האחרון לפני כמעט שבועיים. הוא ציין כי מניעת הפעלת הקווים הללו הובילה לשגשוג ההסעות הבלתי חוקיות בקווים אלה, וכלי רכב פרטיים רבים עוסקים בהסעת נוסעים (שהאב, 15 ביולי 2020).

הקושי של הרשות הפלסטינית לפקח על הקשר עם ישראל

הרשות הפלסטינית מתקשה לפקח ביעילות על הקשר היומיומי של תושבי הרשות עם ישראל. זאת במיוחד לאחר הפגיעה בשיתוף הפעולה בנושאים ביטחוניים ואזרחיים (והפיקוח על המעברים בכלל זה), בעקבות הודעת אבו מאזן על הפסקת ההסכמים עם ישראל בשל כוונתה לספח שטחים. מדיניות הרשות הפלסטינית החמירה את התופעה הרווחת של כניסה בלתי מבוקרת של פלסטינים לשטח ישראל, לשם עבודה או מפגשים חברתיים, אשר תורמת להידבקות ההדדית בינם לבין תושבים ישראלים, בעיקר בין פלסטינים ממחוז חברון לבדואים מהנגב.

• הקשר של הפלסטינים ותושבי יהודה ושומרון עם ישראל מתקיים בשלושה תחומים עיקריים:
• יציאה יום-יומית לעבודה של פועלים פלסטינים לשטח ישראל, שהינה בעלת חשיבות רבה עבור כלכלת הרשות. חלק מהפועלים נוהגים לצאת לעבודה ללא פיקוח דרך מאות פרצות בגדר הביטחון. יצוין כי במסגרת תקנות שהוצאו במהלך הגל השני נאסרה תנועת פועלים מישראל למקומות מגוריהם ביהודה ושומרון. אולם הם ממשיכים לצאת באופן בלתי חוקי. תופעה זאת בולטת במיוחד במחוז חברון. מושל מחוז חברון ציין כי קיימות כ-150 פרצות באזורו דרכן יוצאים פועלים פלסטיניים לעבודה בישראל (דף הפייסבוק של מושל מחוז חברון, 30 ביוני 2020).

   
פועלים פלסטינים עוברים בחופשיות לשטח ישראל בדרום הר חברון
(דף הפייסבוק של יוסף עמרו, 28 ביוני 2020)

• פלסטינים קרובי משפחה מישראל ומהרשות הפלסטינית. מדובר בעיקר בתושבים באזור דרום חברון ותושבי מזרח ירושלים הנוהגים להיפגש כדי לשמר את הקשרים המשפחתיים. בראיון שהעניק מושל מחוז חברון הוא ציין שאחת סיבות לאחוזי התחלואה הגבוהים במחוז חברון הינה הקרבה המשפחתית בין תושבי מחוז חברון לבין הבדואים בנגב ותושבי מזרח ירושלים, שהמפגש ביניהם הביא לעלייה בתחלואה. המושל קרא לתושבי מזרח ירושלים ולבדואים בנגב שלא להיכנס למחוז חברון עד למיגור הנגיף במחוז (דף הפייסבוק של מושל מחוז חברון, 30 ביוני 2020).
• כניסה של ערביי ישראל לשטחי הרשות הפלסטינית המגיעים בעיקר לצרכי קניות או שירותים אחרים ופגישות עם תושבי מזרח ירושלים. גם תופעה זאת הינה מקור להידבקות הדדית, מי אלכילה, שרת הבריאות ברשות הפלסטינית, ציינה, כי שבעה תושבי ראמאללה נדבקו לאחר ששיחקו קלפים עם חבר ממזרח ירושלים (דף הפייסבוק של סאמר אלשעראוי, 15 ביולי 2020). ערביי ישראל מהווים כוח קניה חשוב, והגעתם ליהודה ושומרון הינה בעלת חשיבות כלכלית רבה ולמרות זאת, במסגרת התקנות שהוצאו במהלך הגל השני, הופנתה קריאה לערביי ישראל שלא להגיע לתחומי הגדה.

הרשות הפלסטינית מודעת לפוטנציאל ההדבקות בשל הקשרים הללו ומנסה לצמצם אותם, אך ללא הצלחה יתרה. לאחרונה הצהיר מחמד אשתיה, ראש ממשלת הרשות, כי הוא פנה בעניין זה לכוח האו”ם (UNTSO) בבקשה שיפקח על כניסה ויציאה של פלסטינים במעברים בין ישראל לרשות הפלסטינית. זאת לדבריו, על רקע דו”חות המצביעים על כך שהימנעותם של מנגנוני הביטחון הפלסטינים מביצוע משימתם בפיקוח על התנועה המעברים היא הסיבה העיקרית לעליה בהדבקות בקורונה. לדבריו העדר השליטה של הרשות הפלסטינית במעברים היא הסיבה העיקרית לעלייה בתחלואה (אלקדס, 6 ביולי 2020).

^[1] ב-13 ביולי 2020 העניק ד"ר אסאמה אלנג'אד, מנכ"ל השירותים הרפואיים במשרד הבריאות הפלסטיני בו התייחס למחוז חברון, מוקד התחלואה העיקרי. לדבריו, הם סובלים ממחסור חמור בערכות בדיקה ונשארו להם במחוז בין 1,000 ל1,500 ערכות בלבד (מען, 13 ביולי 2020). דובר משרד הבריאות הפלסטיני מסר, כי 70% מ-350 מכונות ההנשמה שבידי משרד הבריאות תפוסות, וכעת (בשני גלי הקורונה) נותרו פחות ממאה מכונות הנשמה המיועדות לחולי קורונה (אמצע יולי). ↑

מאמרים נוספים בתחום