סדר העדיפויות האסטרטגי של החמאס: תיעדוף התעצמות צבאית על פני טיפול בתשתיות האזרחיות ודאגה לצרכי האוכלוסייה תורמים רבות למצוקה הכלכלית הקשה ברצועה - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית

ח'אלד משעל במהלך כינוס המפלגות הערביות בדמשק בו התבטא בפני מספר בכירים, כי עיקר הכספים המועברים לחמאס ועיקר המאמצים שלה מופנים להתעצמות צבאית (פלסטין אלא'ן, 12 בנובמבר 2009).

לאחרונה עלתה על סדר היום הפלסטיני, הישראלי והבינלאומי סוגיית המצוקה הכלכלית הקשה ברצועת עזה, המוצאת ביטויה בפגיעה בתשתיות (רפואה, אספקת חשמל, מים, ביוב) ובהחמרת תנאי החיים של תושבי הרצועה. “האצבע המאשימה” למצוקות התושבים ברצועת עזה, העלולות להוביל להידרדרות בשטח, מופנית לא אחת כלפי ישראל, ולא כלפי חמאס השולטת ברצועה, אשר נושאת במידה רבה לאחריות להידרדרות במצב הכלכלי.

אחד מסיבות היסוד שהובילה למצב הנוכחי, ואשר מקשה על שיקום רצועת עזה, הינה לדעתנו סדר העדיפויות האסטרטגי של חמאס. סדר עדיפויות זה, המנחה את התנהלות חמאס מאז השתלטותה על הרצועה, נותן עדיפות ברורה להתעצמות צבאית על חשבון השיקום האזרחי של הרצועה והדאגה לצרכי התושבים. סדר עדיפויות זה הינו פועל יוצא מהאסטרטגיה הכוללת של חמאס ומהאידיאולוגיה שלה, והוא אינו עומד להשתנות בעתיד הנראה לעין.

על רקע זה יש עניין בהתבטאות של ח’אלד משעל, מי שהיה יו”ר הלשכה המדינית של חמאס בנובמבר 2009, קרוב לשנה לאחר מבצע “עופרת יצוקה” (כשנושא שיקום הרצועה עמד על הפרק). ב-12 בנובמבר 2009 נפגש ח’אלד משעל עם כמה בכירים, שהשתתפו בכנס המפלגות הערביות בדמשק, ושטח בפניהם בגילוי לב (נדיר למדי) את תפיסת עולמה של חמאס. המסר המרכזי בדבריו היה, שחמאס תמשיך בדרך ה”התנגדות” ולפיכך רוב הכסף והמאמץ של חמאס ברצועת עזה מופנה להכנות צבאיות. להלן עיקרי דבריו של ח’אלד משעל בנושא זה (אתר פלסטין אלא’ן, 12 בנובמבר 2009):^[1]
- עיקר המאמץ של חמאס ברצועת עזה מופנה להכנות הצבאיות: “כלפי חוץ התמונה הנגלית לעין בעזה היא דיבורים על פיוס [בין חמאס לפתח] ועל בנייה; אולם התמונה הסמויה מן העין היא, שרוב הכסף והמאמץ מופנים להתנגדות ולהכנות צבאיות… אנו שוקדים על ההתנגדות”.

وفيما يتعلق بغزة، قال مشعل “ظاهر الصورة في غزة أنهم يتحدثون عن المصالحة والبناء، لكن باطن الصورة يقول إن معظم المال والجهد يذهب للمقاومة والاستعدادات العسكرية”.. مؤكدا “نحن شغالين على المقاومة”.

הקטע המקורי מדברי ח’אלד משעל.

חמאס, הנתונה בקשיים כספיים, זקוקה לתרומות למען ה”התנגדות”: ח’אלד משעל האיץ במפלגות הערביות לגייס תרומות, כהכנה לשלב הבא של ה”התנגדות” (קרי, לסבב העימות הבא ברצועת עזה) מאחר וחמאס נמצאת ב”מצור” כספי. ח’אלד משעל הזהיר מפני התניית הסיוע הכספי לחמאס בביצוע פיגועים מצד ה”התנגדות”, שכן, לדבריו, “הכסף מושקע בהכנה להסלמת ההתנגדות”.

סדר העדיפויות האסטרטגי של חמאס, שמצא ביטויו בדברי ח’אלד משעל, אכן מומש הלכה למעשה בשנים שקדמו למבצע “צוק איתן” (2014). סדר עדיפויות זה מצא ביטויו בהתנהלות חמאס גם בשנים, שמתום מבצע “צוק איתן” ועד היום. במישור המעשי התבטא סדר העדיפויות בהסטת כספים ומשאבים (מלט, ברזל), שהוקצו לרצועת עזה למטרות אזרחיות, לצרכי בניית התשתית הצבאית של חמאס, בדגש על פרויקט המנהרות ופרויקט הרקטות.

על רקע סדר עדיפויות אסטרטגי זה חמאס, בהתנהלותה השוטפת, אינה מהססת להקריב את צרכי האוכלוסייה עבור ההתעצמות הצבאית. ביטוי להכפפת השיקולים האזרחיים להתעצמות הצבאית ניתן למצוא בתוואי מנהרה באורך של כקילומטר וחצי, שהותקפה ע”י צה”ל (14 בינואר 2018). המנהרה נחפרה מאזור רפיח שברצועת עזה לעבר הצד המצרי. התוואי שלה חצה את גבול גדר הביטחון לתוך שטח ישראל ועבר תחת מעבר כרם שלום, בסמוך לצינורות הגז וסולר המספקים אנרגיה לתושבי רצועת עזה. פיגוע מהמנהרה, לו היה מתבצע, היה מסכן את המשך פעילות מעבר כרם שלום, מעבר הסחורות היחיד לרצועת עזה, דרכו מועברות מידי יום עשרות אלפי טונות של סחורות עבור רצועת עזה. פיגוע תוך שימוש במנהרה עלול היה גם לפגוע באספקת האנרגיה לרצועה. דוגמה “נקודתית” נוספת לעליונותם של השיקולים הצבאיים ניתן למצוא בהברחת חומרים דו-שימושיים, המיועדים להכנת חומרי חומרי נפץ, שנחשפה לאחרונה. החומרים הוחבאו בתוך משלוח של ציוד רפואי שיועד לרצועה, בעוד שבתי החולים סובלים ממחסור חמור בציוד רפואי.