כלי הרכב בו בוצע פיגוע הדריסה.
תיעוד פיגוע הדריסה במצלמות אבטחה (דף הפייסבוק של משמר הגבול, 23, 24 ביוני 2020)
כללי
- פיגועי דריסה הם דפוס פעולה קטלני, נפוץ למדי, המתבצע במסגרת תפיסת “ההתנגדות העממית” (קרי, הטרור העממי) של הרשות הפלסטינית ופתח[1]. תפיסת “ההתנגדות העממית”, שהחליפה את תפיסת המאבק המזוין, מגלמת בתוכה מאבק מדיני, עממי, כלכלי, הסברתי ומשפטי מתמשך נגד ישראל. ההתנגדות העממית אינה נטולת אלימות כפי שטוענת הרטוריקה הפומבית של בכירי הרשות, או כפי שמציגה אותה הרשות כלפי מדינות המערב. שכן, במסגרתה מופעלת אלימות בלתי ממוסדת ביוזמת בודדים או ביוזמות התארגנויות מקומיות. אלימות זאת, כוללת יידויי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה, פיגועי דקירה, פיגועי דריסה ולעיתים אף פיגועי ירי או פיגועים המשלבים כמה דפוסים. “ההתנגדות העממית”, בתפיסת הרשות הפלסטינית ופתח, נבדלת ממאבק צבאי מזוין בנוסח האנתיפאדה השנייה, שלו מטיפה חמאס.
- פיגועי הדריסה מתבצעים בדרך כלל באמצעות כלי רכב הנהוג על ידי מפגע בודד. לעיתים מתבצעים פיגועים משולבים של דריסה ודקירה. פיגועים אלה הינם לרוב בעלי אופי ספונטאני, בלתי ממוסד, והם אינם מצריכים הכנות רבות או התארגנות מוקדמת, דבר המקשה על סיכולם. סוג זה של פיגועים הינו בעל רמת קטלניות גבוהה (בניגוד לפיגועי הדקירה, שרמת הקטלניות שלהם נמוכה יחסית). מאז אוקטובר 2015 בוצעו למעלה מ-65 פיגועי דריסה שגרמו למותם ולפציעתם של חיילים ואזרחים רבים (ראו נספח).
- הרשות הפלסטינית תומכת בפיגועי דריסה, כמו בשאר פיגועי ההתנגדות העממית, והיא נמנעת באופן שיטתי מלגנות אותם (גם כאשר נהרגים אזרחים ישראלים). מניתוח דפוסי התגובה לפיגועי בדריסה של הרשות (מאז אוקטובר 2015) עולים שלושה סוגי תגובה עיקריים:
- התעלמות: דיווחים אינפורמטיביים על הפיגוע בתקשורת הפלסטינית תוך הימנעות מגילויי תמיכה פומביים של הרשות הפלסטינית ופתח.
- הכחשה: העלאת טיעון כוזב כי המדובר ב”תאונת דרכים”, ולא פיגוע דריסה, תוך האשמת ישראל בהריגת חפים מפשע וקריאה לעריכת חקירה בינלאומית. ההכחשה מתבצעת גם כאשר מתבררים נסיבות הפיגוע והמניעים שהיו למחבל לבצע אותו.
- תמיכה פומבית: תמיכה זאת מתבטאת בעריכת ביקורי תנחומים בבית משפחת הנהג הדורס (כולל בכירי הרשות ופתח), ביטויי תמיכה פומביים (כולל פרסום הודעת אבל) ואף התגייסות לבניית ביתו של מחבל שנהרס ע”י ישראל.
- ב-23 ביוני 2020 כלי הרכב בו נהג פלסטיני הגיע במהירות למחסום של משמר הגבול באבו דיס (מזרחית לירושלים). כלי הרכב סטה ממסלולו, עלה על המדרכה וניסה לדרוס לוחמת משמר הגבול. הלוחמת נפגעה באורח קל. הפלסטיני יצא מכלי רכבו. לוחמי משמר הגבול, שהיו במקום, פתחו לעברו באש והרגוהו (דוברות המשטרה, 23 ביוני 2020). סרטונים שהתפרסמו לאחר הפיגוע הוכיחו כי הוא ניסה לדרוס את לוחמת משמר הגבול. הוברר גם כי המניע לפיגוע היה אישי (ראו להלן). מבצע פיגוע הדריסה היה אחמד מצטפא עריקאת, מאבו דיס, אחיינו של צאא’ב עריקאת בכיר אש”ף.
קריקטורה של הקריקטוריסט הפלסטיני עמאד בעלבכי. שפורמה בעקבות פיגוע הדריסה בארמון הנציב בירושלים (שבו נהרגו ארבעה קציני צה”ל ו-13 חיילים נפצעו). במקום סיסמת פתח “הפיכה עד הניצחון” מופיעה הסיסמה “דריסה עד הניצחון” (mapnews.com, 9 בינואר 2017)
בפיגוע הדריסה באבו דיס בחרו הרשות ופתח בדפוס של הכחשה והכפשת ישראל בפרופיל תקשורתי גבוה בטענה, כי היא “הוציאה להורג” את אחמד עריקאת מבצע הפיגוע. יתכן והפרופיל הגבוה של ההכחשה והגינוי נבע מקרבת המשפחה של מבצע הפיגוע לצאא’ב עריקאת. צאא’ב עריקאת דרש להקים ועדת חקירה בינלאומית ומשרד החוץ הפלסטיני קרא לפתח בחקירה בינלאומית על כל “פשעי ההרג” שביצעה ישראל. כמו כן דווח, כי המרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PHRC) הגיש תלונה רשמית לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בבקשה לחקור את מותו של המחבל מאבו דיס[2]. הרשות הפלסטינית טוענת כי לבית הדין יש סמכות שיפוטית לגבי השטחים הפלסטינים והיא תשתף פעולה עם חקירה של ICC נגד “פושעי המלחמה הישראלים”[3]. דומה כי אופן התייחסותה של הרשות לפיגועי הדריסה ממחיש פעם נוספת את כוונת הרשות לרתום לצרכיה את ICC כמכשיר להפללת ישראל והנהגתה באמצעות העברת מידע כוזב על אופן התנהלות צה”ל ביהודה ושומרון וברצועת עזה.
מאפייני פיגוע הדריסה באבו דיס
ב-23 ביוני 2020 כלי הרכב בו נהג פלסטיני הגיע במהירות למחסום של משמר הגבול באבו דיס (מזרחית לירושלים). כאשר נקרא הנהג לעצור על ידי לוחמת משמר הגבול הוא הסיט את המכונית לעברה, עלה על המדרכה ופגע בה. הלוחמת נפגעה באורח קל. נהג הרכב יצא מכלי רכבו והחל לרוץ לעבר לוחמי משמר הגבול, שאיישו את המחסום. הלוחמים פתחו לעברו באש. נהג כלי הרכב נפצע באורח אנוש ומת זמן קצר לאחר מכן (דוברות משטרת ישראל, 23 ביוני 2020). בסרטון מצלמות האבטחה, אשר תיעד את האירוע נראתה המכונית סוטה ממסלולה ומתנגשת בעמדת הבידוק (דוברות המשטרה, 24 ביוני 2020).
מימין: כלי הרכב בו בוצע פיגוע הדריסה . משמאל: תיעוד פיגוע הדריסה במצלמות אבטחה
(דף הפייסבוק של משמר הגבול, 23, 24 ביוני 2020)[4]
- מבצע פיגוע הדריסה הינו אחמד מצטפא עריקאת, בן 27, מאבו דיס, אחיינו של צאא’ב עריקאת, בכיר אש”ף. מסרטון שהופץ לאחר הפיגוע עולה, כי המניע שלו לפיגוע הדריסה היה אישי/משפחתי (מניע נפוץ למדי בפיגועי הטרור העממי). לכלי התקשורת הישראליים הגיע סרטון שצילם עריקאת ביום בו ביצע את פיגוע הדריסה. בסרטון הוא סיפר, כי הפיצו עליו ברשתות החברתיות שמועה לפיה הוא משתף פעולה העובד עם הישראליים. הוא הוסיף, כי הדבר גרם לו נזקים רבים, בייש את במשפחתו והכניס אותו לדיכאון. בסרטון הוא אומר “מעולם לא בגדתי בלאום, אחיכם אינו מרגל” (Ynet, 24 ביוני 2020).
מימין: המחבל הדורס, אחמד עריקאת (דף הפייסבוק של עיריית אבו דיס, 23 ביוני 2020). משמאל: תמונה של אחמד עריקאת שפרסם ראש ממשלת הרשות מחמד אשתיה בדף הפייסבוק שלו ( 24 ביוני 2020)
- מותו של אחמד עריקאת עורר גל של גינויים כלפי ישראל מצד בכירים ברשות הפלסטינית. גינויים אלו לוו בהאשמות כוזבות לפיהן אחמד עריקאת “הוצא להורג”. האשמות כוזבות אלו הועלו למרות הסרטונים שהוכיחו, כי הוא ביצע את פיגוע דריסה ממניעים אישיים. צאא’ב עריקאת ומשרד החוץ הפלסטיני דרשו הקמת ועדת חקירה בינלאומית. דווח, כי המרכז להגנה על זכויות אדם (PCHR) הגיש תלונה רשמית לתובעת בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) אודות מותו של אחמד עריקאת (דניא אלוטן, 24 ביוני 2020). גם חמאס ושאר ארגוני הטרור ברצועה פרסמו הודעות המגנות את הריגתו של עריקאת.
- להלן כמה מההתבטאויות על “הוצאתו להורג” של אחמד עריקאת:
- מחמד אשתיה, ראש ממשלת הרשות, כתב בדף הפייסבוק שלו: “תהילה ונצח לרוחו של השהיד אחמד עריקאת, שהכיבוש הוציא להורג אתמול ומחזיק בגופתו” (דף הפייסבוק של מחמד אשתיה, 24 ביוני 2020).
- צאא’ב עריקאת, מזכיר הוועד הפועל של אש”ף, הטיל על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, את האחריות לכך, שחייליו “הוציאו להורג” את אחמד עריקאת (ופא, 23 ביוני 2020). בחשבון הטוויטר שלו כתב עריקאת, כי הם דורשים ועדת חקירה בינלאומית לחקירת הריגתם של אחמד עריקאת ושל איאד אלחלאק (שנהרג מירי לוחמי משמר הגבול בירושלים) (חשבון הטוויטר של צאא’ב עריקאת, 24 ביוני 2020).
מימין: אחמד עריקאת עם דודו צאא’ב עריקאת (דף הפייסבוק של אחמד עריקאת, 27 בספטמבר 2017). משמאל: הציוץ של צאא’ב עריקאת (חשבון הטוויטר של צאא’ב עריקאת, 24 ביוני 2020)
- ג’בריל רג’וב, מזכיר הועד הפועל של פתח, טען כי אחמד עריקאת “הוצא להורג” על ידי הכוח הישראלי שבמחסום (קול פלסטין, 25 ביוני 2020).
- משרד החוץ ברשות הפלסטינית הכריז כי אין לעבור על אירוע זה ללא תגובה. המשרד הודיע כי יפעל, בשיתוף מוסדות החוק הבינלאומי והאו”ם, כדי לחקור את “הפשעים” שישראל מבצעת וביניהם הריגתו של עריקאת (צפא, 24 ביוני 2020). מחלקת המשא ומתן באש”ף גינתה את האירוע ודרשה לפתוח בחקירה בינלאומית של כל “פשעי ההרג” שביצעה ישראל ובכללם אירוע מותו של עריקאת (דניא אלוטן, 24 ביוני 2020).
מימין: אחמד עריקאת בקבלת פנים למחבל המשוחרר פעיל חמאס משיר חלביה מאבו דיס (דף הפייסבוק של אחמד עריקאת, 11 ביולי 2019) משמאל: דף הפייסבוק של פתח מגנה את הריגתו של אחמד עריקאת
(דף הפייסבוק הרשמי של פתח, 25 ביוני 2020)
נספח
- רצ”ב נספח ובו מידע על פיגועי הדריסה, שבוצעו מאז פרוץ גל הטרור העממי (אוקטובר 2015).
[1] תנועת פתח, המהווה את הבסיס הארגוני והעממי של הרשות הפלסטינית, הציגה בוועידה השישית שלה (אוגוסט 2019) את תפיסת "ההתנגדות העממית" כאסטרטגיה מובילה. אסטרטגיה זאת מיושמת מאז ועד היום בתמיכת הרשות הפלסטינית. ↑
[2] PCHR, ארגון זכויות אדם הפועל ברצועת עזה, ממובילי הלוחמה המשפטית נגד ישראל ושותף למתקפת הדה-לגיטימציה נגדה. ↑
[3] ראו מסמך מרכז המידע מ-10 ביוני 2020: "חילופי הבהרות בין ICC לבין הרשות הפלסטינית בעקבות הצהרת אבו מאזן, כי הרשות רואה עצמה משוחררת מכל ההסכמים וההבנות". ↑
[4] להלן לינק לסרטון: https://www.facebook.com/185561604935582/videos/548817972455570/ ↑
