תהליך ההסלמה ברצועת עזה: ומה הלאה?

 עיקרי תמונת המצב וצפי להמשך

ברצועת עזה נמשך תהליך ההסלמה, הראשון מסוגו מאז מבצע “צוק איתן”, שהחל לפני למעלה מחודשיים. תהליך זה מתחולל משום שחמאס שינתה את “כללי המשחק” מול ישראל, שבהם נקטה מאז תום המבצע, והיא הפעילה ביוזמתה דפוס פעולה חדש, הכולל “פעילות עממית” אלימה, ניסיונות פריצה המוניים לעבר ישראל, שיגור עפיפוני תעברה לעבר ישראל ותקיפת כוחות צה”ל לאורך הגדר. לפני כשבוע נוסף לכך ירי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה והנגב המערבי (בעיקר ע”י חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין). צה”ל הרחיב את היקף תגובותיו נגד חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין, אך לא היה בכך לבלום את תהליך ההסלמה, שעודנו נמשך.

• שני השחקנים המרכזיים בתהליך ההסלמה הינם חמאס וישראל וניתן להבחין בו עד כה שני שלבים:
  • שלב ראשון, שהמאפיין שלו הינו פעילות “עממית” אלימה, מאורגנת ע”י חמאס, המלווה בפעולות טרור וניסיונות פריצה לעבר ישראל (30 במרץ – 29 במאי 2018):
    • במהלך החודשיים שחלפו מאז 30 במרץ ארגנה חמאס מידי יום שישי ולעיתים גם באמצע השבוע הפגנות אלימות של אלפי ועשרות אלפי תושבים לאורך גדר הגבול ובקרבתו. המפגינים הפעילו אלימות רבה ושבו וניסו לפרוץ לשטח ישראל. צה”ל מנע זאת מהם ע”י אמצעים לפיזור הפגנות וירי, בעת הצורך. במהלך הפגנות אלה נהרגו יותר ממאה בני אדם, למעלה מ-80% מהם משתייכים לארגוני הטרור (בעיקר חמאס) או מזוהים עמם.
    • במהלך השלב הראשון נמנעה חמאס מירי פצצות מרגמה ומשיגור רקטות ואכפה בהצלחה מדיניותה זאת על שאר הארגונים (גם הארגונים המכונים “סוררים” נמנעו מלירות בתקופה זאת). ההימנעות נועדה להערכתנו לאפשר העברת המסר השקרי של “התנגדות עממית” בלתי אלימה לדעת הקהל העולמית ולנסות ולמצות מכך רווחים הסברתיים. עם זאת יש לציין, כי בתקופה זאת, בחסות ההפגנות, הונחו מטעני חבלה על הגדר ואנשי הזרוע הצבאית של חמאס, שבלטו בין המפגינים ב”קו הקדמי”, עשו ניסיונות לפרוץ את הגדר ולהגיע לשטח ישראל. כמו כן שוגרו (ועודם משוגרים) מאות רבות של עפיפוני תבערה לעבר הנגב המערבי, שגרמו לשריפת קרוב ל-9,000 דונמים של שדות ושמורות טבע^[1].
  • השלב השני: הגברת עצימות התקיפות נגד צה”ל לאורך הגדר, שיצרה דינמיקה, אשר הובילה לשני סבבים (עד כה) של ירי רקטות ופצצות מרגמה (במקביל להמשך “הפעילות העממית” האלימה המאורגנת ע”י חמאס):
    • אירועי “הפעילות העממית” האלימה במסגרת השלב הראשון הגיעו לשיאם ב-14 במאי (“יום הנכבה”) במהלכם נהרגו למעלה משישים פלסטינים (כ-80% מהם פעילי חמאס, כפי שהודו בכירי חמאס). אמנם חמאס זכתה לרווחים תודעתיים בזירה הבינלאומית אך לא עלה בידיה להשיג הישגים אופרטיביים בדמות פריצה לשטח ישראל או פגיעה בחיילי צה”ל. לנוכח זאת הסלימה חמאס את התקפותיו נגד צה”ל לאורך הגבול. חוליות רבות בעיקר מטעם חמאס נשלחו לאזור הגבול חיבלו בציוד צה”ל, הניחו מטענים, ניסו לחצות את הגדר ואף לעיתים ירו לעבר כוחות צה”ל. תקריות יזומות אלו הביאו להחרפת תגובת צה”ל והובילו למעבר חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין לשלב של ירי רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל. במקביל נמשכה “הפעילות העממית” האלימה בהובלת חמאס.
    • עד כה התחוללו במסגרת השלב השני שני סבבי תקריות , שכללו ירי רקטות ופצצות מרגמה. הסבב הראשון אירע ב-29 במאי. רובו בוצע ע”י פעילי הג’האד האסלאמי בפלסטין, שאליהם הצטרפו גם פעילי חמאס. במהלכו נורו למעלה מ-150 פצצות מרגמה ורקטות, היקף חסר תקדים מאז מבצע “צוק איתן”. צה”ל בתגובה תקף עשרות יעדים של חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין. הסבב השני, המצומצם יותר בהיקפו, התחולל ב-2 ובבוקר 3 ביוני 2018. במהלכו שוגרו מספר פצצות מרגמה ורקטות לעבר יישובי עוטף עזה. נראה כי הירי בוצע ע”י אחד הפלגים של פתח (על פי הודעתו), תוך העלמת עין מצדה של חמאס, שכאמור הוכיחה עד אז, כי היא יכולה לאכוף באפקטיביות על הארגונים האחרים את מדיניות הירי שלה, אם ברצונה בכך.

ומה הלאה?

סבב הירי הראשון, המשמעותי יותר, הסתיים בהפסקת אש בלתי פורמלית בעקבות מגעים מצריים עם חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין. הג’האד האסלאמי בפלסטין וחמאס מסרו, כי במגעים אלו הוסכם “לאשרר את ההבנות שהושגו בהפסקת האש משנת 2014” [קרי, תום מבצע “צוק איתן”]. אולם מדיניות חמאס לא השתנתה מיסודה משום שהצעדות האלימות לעבד הגדר והפיגועים המלווים אותם לא פסקו. המשך הצעדות האלימות והפיגועים יוצר מצב נפיץ ונזיל, שבמסגרתו עלולים לחול מעברים מהירים לכיוון של סבבים נוספים של ירי הרקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל ותגובות הולכות ומחריפות של צה”ל. תאריכים קרובים שבהם קיים פוטנציאל הסלמתי הינם “יום הנכסה” ב-5 ביוני (תבוסת מדינות ערב במלחמת ששת הימים) ו”יום ירושלים” ב-8 ביוני (יום הזדהות עם הפלסטינים אותו יוזמת איראן).

• ומה הלאה? למעלה מחודשיים לאחר תחילת “צעדות השיבה” ניתן להעריך, כי נמשך התהליך ההסלמה ברצועת עזה, שהמחולל המרכזי שלו הינה חמאס. להערכתנו ניתן להצביע על שלושה תסריטים אפשריים לגבי ההמשך:
  • תסריט א’ – המשך הטרור והאלימות במאפייניהם הנוכחיים ללא גלישה לעימות צבאי נרחב: תסריט זה כולל המשך צעדות “עממיות” האלימות, מוכוונות ע”י חמאס, יחד עם תקיפות נגד צה”ל לאורך הגדר (הנחת מטענים, ירי), שיגור עפיפוני תבערה וחפצים בוערים לעבר היישובים הישראלים ומטחי ירי מרגמות ורקטות לעבר הנגב המערבי במינון ובפרקי זמן משתנים (למשל, במקרים של פגיעה בפעילי טרור או נכסי טרור משמעותיים ע”י צה”ל). כל זאת בראיית חמאס בצורה מבוקרת ונשלטת, שלא תוביל לעימות צבאי נרחב אך תתיש את ישראל, תמקד את תשומת הלב הערבית והבינלאומית לרצועה, ותניע את העולם הערבי והמערכת הבינלאומית לסיוע כלכלי משמעותי לרצועת עזה. משמעות תסריט זה הינה מדיניות של הליכה על הסף מצד חמאס היוצרת מצב נפיץ העלול להוביל לעימות צבאי נרחב.
  • תסריט ב’ – היגררות לעימות צבאי נרחב כתוצאה מדינמיקה מסלימה של האירועים, גם אם הצדדים השונים אינם מעוניינים בכך: עימות שכזה, מנקודת המבט של חמאס ושל שאר הארגונים, עלול להתבטא בירי רקטות ופצצות מרגמה רחב היקף לעבר יישובי עוטף עזה ואף לעומק ישראל. הללו צפויים להוביל לתגובות משמעותיות של צה”ל נגד “נכסים” של חמאס וארגוני הטרור האחרים ואף ביצוע סיכולים ממוקדים. תסריט זה עלול, להערכתנו, להסתיים במהלך קרקעי של צה”ל ברצועת עזה, גם אם חמאס וישראל אינן מעוניינות בכך.
  • תסריט ג’ – הסדרה שתוביל לרגיעה ארוכת טווח. הסדרה שכזאת תתבסס (בראיית חמאס) על הפסקה מוחלטת של “צעדות השיבה”, של ניסיונות החדירה לישראל, של התקיפות לאורך הגדר ושל ירי רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל. בראיית חמאס (ושאר הארגונים). משמעות הדבר חזרה לרגיעה והתחייבות ל”כללי המשחק” שנקבעו לאחר מבצע “צוק איתן”. כתמורה תשאף חמאס, להערכתנו, לצעדים שיביאו לשיפור מהותי במצב הכלכלי ברצועה, למשל: סיוע כלכלי, ערבי ובינלאומי; פתיחת מעבר רפיח; הרחבת נפח תנועת הסחורות שבין ישראל לרצועה והפסקת הסנקציות של הרשות הפלסטינית על חמאס ותושבי הרצועה. עם זאת, להערכתנו, ספק רב אם חמאס תיאות בתסריט שכזה להעניק תמורה משמעותית בדמות הפסקת ההתעצמות הצבאית והעתקת העדיפות לשיקום הכלכלי של הרצועה.

שני סבבי ההסלמה שבהם שוגרו לעבר ישראל רקטות ופצצות המרגמה

השתלשלות האירועים, שהובילו לסבב ההסלמה הראשון

• לקראת סוף מאי 2018 חלה עלייה בולטת בעצימות של ההתקפות נגד צה”ל לאורך גדר הגבול שליוו את “הפעילות העממית” האלימה, שהחלה ב-30 במרץ 2018. בתקרית שארעה ב-26 במאי 2018 הונח מטען סמוך לגדר הביטחון בדרום רצועת עזה. המטען שהוסתר מתחת למספרי חיתוך תיל, נוטרל על ידי כוח צה”ל. בתגובה ירו כוחות צה”ל ב- 27 במאי 2018 מספר פגזי טנק לעבר עמדת תצפית בדרום רצועת עזה הצופה לעבר האזור בו הונח המטען (דובר צה”ל, 27 במאי 2018) הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי בפלסטין הודיעה על מותם של שלושה מפעיליה. הארגון הבטיח בהודעה פומבית להגיב על מותם של השלושה (אתר הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי בפלסטין, 27 במאי 2018).

    
מימין: שלושת פעילי הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי בפלסטין, שנהרגו ב-27 במאי 2018. בתגובה למותם פתח הג’האד האסלאמי בפלסטין באש מרגמות ורקטות לעבר ישראל (אתר הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי, 27 במאי 2018). משמאל: פעיל הזרוע הצבאית של חמאס, שנהרג ב-28 במאי (חשבון הטוויטר של הזרוע הצבאית של חמאס, 28 במאי 2018)

• ב-28 במאי 2018 ארעה תקרית נוספת לאחר ששלושה פלסטינים זוהו כשהם מנסים לחצות את גדר הביטחון בצפון רצועת עזה. כוחות צה”ל עצרו שניים מהם, השלישי נמלט. במהלך המרדף אחריהם נפתחה אש לעבר הכוחות. ברשות העצורים נמצאו סכינים, מספרי חיתוך וחומר בערה. לא היו נפגעים. בתגובה ביצעו טנקים של צה”ל ירי לעבר עמדת תצפית סמוכה. כתוצאה מהירי נהרג מחמד מסעוד אחמד אלרצ’יע, פעיל הזרוע הצבאית של חמאס (אתר הזרוע הצבאית של חמאס, 28 במאי 2018).
• בעקבות הריגת הפעילים שיגרו הג’האד האסלאמי בפלסטין וחמאס מטחים כבדים של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה. בתגובה תקף צה”ל, בעיקר מהאוויר, עשרות יעדי חמאס וארגוני טרור נוספים. היה זה סבב הלחימה הנרחב ביותר מאז מבצע “צוק איתן” (2014). רוב הירי בוצע על ידי פעילי הג’האד האסלאמי בפלסטין וחמאס. גם ארגונים נוספים קיבלו אחריות לירי אולם משקלם, להערכתנו, היה משני. צה”ל הגיב בתקיפות נרחבות נגד יעדי חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין. בין היעדים שהותקפו הייתה גם מנהרה שחדרה לשטח ישראל.

סבב ההסלמה הראשון (30-29 במאי 2018)

• ב-29 במאי 2018 סמוך לשעה שבע בבוקר שוגרו לשטח ישראל כשלושים פצצות מרגמה. אחת מפצצות המרגמה נפלה בגן ילדים שעה קלה לפני הגעת הילדים. במטח ששוגר בבוקר נפצע אדם מרסיסים. פצצות המרגמה שוגרו ע”י הג’האד האסלאמי בפלסטין בתגובה למותם של שלושת פעיליו ב-27 במאי 2018.

   
מימין: שרידי פצצת מרגמה, ששוגרה מהרצועה (דף הפייסבוק שהאב, 29 במאי 2018). משמאל: חצר הגן באחד הישובים במועצה האזורית אשכול לאחר שנפלה בה פצצת מרגמה (חשבון הטוויטר של הזרוע הצבאית של חמאס, 29 במאי 2018)

• בשעות הצהרים הגיבה ישראל למטח הירי בתקיפות נרחבות שביצעו כלי טיס של חיל האוויר נגד יעדי חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין. על פי דובר צה”ל הותקפו למעלה מ- 35 יעדים בשבעה מתחמים. בין היעדים שהותקפו: אתרי אחסון אמצעי לחימה, מטרות ימיות ו”מפקדות טרור”. במהלך התקיפות הרס צה”ל מנהרה של חמאס באזור מעבר כרם שלום. הייתה זאת מנהרה דו-שימושית ששימשה להעברת אמצעי לחימה מהרצועה לשטח מצרים וגם לצרכי טרור. דובר צה”ל הודיע, כי זוהי המנהרה העשירית שצה”ל נטרל ברצועת עזה מאז אוקטובר 2017 והשנייה שנוטרלה באזור כרם שלום (דובר צה”ל, 29 במאי 2018).

    
מימין: המנהרה שהותקפה ב-29 במאי 2018. משמאל: מיקומן של המנהרות, שנוטרלו בידי צה”ל מאז אוקטובר 2017 (אתר צה”ל, 30 במאי 2018)

• במהלך תקיפת חיל האוויר שוגר מטח נוסף של פצצות מרגמה ורקטות לעבר ישראל. בנוסף לפצצות המרגמה שוגרו הפעם גם רקטות 107 מ”מ. ארבעה בני אדם נפצעו מרסיסים, שלושה מהם חיילים. בשלב זה הצטרפו לירי פעילי הזרוע הצבאית של חמאס.
• בליל 30-29 במאי 2018 נמשך ירי הרקטות ופצצות המרגמה לעבר ישראל. במהלך מטח כבד ששוגר בסביבות 0100 נפלה אחת הרקטות באצטדיון בעיר נתיבות. רקטה נוספת פגעה בבית בישוב במועצה האזורית אשכול. לא היו נפגעים. נגרם נזק. רוב הרקטות ופצצות המרגמה יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל. על פי הודעת צה”ל מרבית השיגורים בוצעו באמצעות טיימרים ללא חוליות, שעמדו מאחורי השיגור והדבר הקשה על צה”ל להתחקות אחר המבצעים, לפני או לאחר השיגור (דובר צה”ל, 30 במאי 2018).
• בתגובה להמשך הירי ביצעו כלי טיס של חיל האוויר תקיפות נגד 25 יעדים נוספים ברצועת עזה. בתקיפות הללו הושמדו ציוד צבאי ותשתיות ביטחוניות של חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין. בין היעדים שהותקפו היו מחסני רחפנים המיועדים לטרור, מחרטה לייצור רקטות, אמצעי לחימה ימי מתקדם, מתחמים צבאיים מחנות אימונים ואתרים לייצור אמצעי לחימה (דובר צה”ל, 30 במאי 2018). עם זאת לא דווח על נפגעים ברצועת עזה כתוצאה מהתקיפות במהלך הסבב הראשון.

    
תצלומי אוויר של חלק מהיעדים, שהותקפו ברצועת עזה (חשבון הטוויטר של צה”ל, 30 במאי 2018)

גרסאות פלסטיניות על תקיפות צה”ל

• כלי תקשורת פלסטינים דווחו, כי גל התקיפות הראשון של צה”ל בוצע נגד מוצבי הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי בפלסטין. בין היעדים שהותקפו הזכירו הפלסטינים את “מוצבי פג’ר וערפאת” בדיר אלבלח; “מוצב בראק” בנצרים; “מוצב מאלכ” במחנה אלנציראת; “מוצב תשרין” וה”מוצב הימי” במערב העיר עזה. בנוסף לכך, הותקפו מוצבי הזרוע הצבאית של חמאס ביניהם “מוצב בדר” במערב העיר עזה והמוצב של הכוח הימי של חמאס (“אלבחריה” במקור) במערב ח’אן יונס (ח’בר, 29 במאי 2018; ערבי21, 29 במאי 2018).
• “כתב צבאי” של הזרוע הצבאית של חמאס סיכם, כי הותקפו שישה מוצבים צבאיים ברצועה ו”מנהרה מסחרית” (קרי, מנהרת הברחה) בגבול בין מצרים לרצועה (חשבון הטוויטר של הזרוע הצבאית של חמאס, 29 במאי 2018). כמו כן דווח, כי גל התקיפות השני כלל יעד בקרבת הנמל החדש בצפון-מערב ח’אן יונס; “מוצב אלבחריה” במערב ח’אן יונס; יעדים בשכונת אלשג’אעיה; מוצב של הזרוע הצבאית של חמאס במזרח ג’באליא; ו”מוצב אלג’דאר” בבית לאהיא (אלמיאדין.נט, 29 במאי 2018; קדסנט, 29 ו-30 במאי 2018).

קבלות אחריות על ירי הרקטות ופצצות המרגמה

• הזרועות הצבאיות של חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין פרסמו ב-29 במאי 2018 הודעה משותפת תחת הכותרת “הפגזה תחת הפגזה ודם תמורת דם”. כותרת זאת נועדה להעביר מסר על “כללי המשחק” החדשים מול ישראל, שמנסים הארגונים הללו לקבוע. בהודעה קיבלו אחריות משותפת לירי עשרות פצצות מרגמה. לדברי ההודעה הם לא יתירו לישראל “לכפות משוואות חדשות”. עוד נאמר בהודעה, כי ישראל היא זו אשר החלה “בסבב התוקפנות” ובפגיעה “בלוחמי הג’האד ובעמדותינו הצבאיות” ב-48 השעות האחרונות. ההודעה מציינת, כי הם לא יתירו לישראל לכפות “משוואות” וכי “כל האופציות תהיינה פתוחות בפני ההתנגדות, הפגזה תחת הפגזה ודם תמורת דם, ונדבק במשוואה הזו, יהא המחיר אשר יהא” (אתר הזרוע הצבאית של חמאס, 29 במאי 2018; אתר הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי, 29 במאי 2018).
• מרבית הרקטות ופצצות המרגמה שוגרו על ידי חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין. אולם גם ארגוני טרור נוספים קיבלו אחריות לירי. כך, למשל הודיעה הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות/חטיבות צלאח אלדין, כי פעיליה שיגרו “עשרות” רקטות ופצצות מרגמה על הישובים והעמדות הסמוכים לרצועת עזה (אתר ועדות ההתנגדות, 29 במאי 2018). בנוסף לכך פרסמו ארגונים נוספים הודעות קבלת אחריות: גדודי ההתנגדות הלאומית, הזרוע הצבאית של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין; הזרוע הצבאית של תנועת ההתנגדות העממית, גדודי צלאח אלדין; גדודי עבד אלקאדר אלחסיני; וגדודי אימן ג’ודה. עם זאת נראה לנו, כי הארגונים הללו שיחקו תפקיד משני בירי על ישראל.

    
מימין: תמונה באתר הזרוע הצבאית של חמאס, שקישרה להודעה אודות הירי (חשבון הטוויטר הרשמי של הזרוע הצבאית של חמאס, 29 במאי 2018); משמאל: התמונה הופיעה גם בחשבון הטוויטר בעברית של הזרוע הצבאית של חמאס (30 במאי 2018)

אירועים נוספים במסגרת הסבב הראשון

• ב-29 במאי 2018 בשעות הערב הודיעה חברת חשמל, כי אספקת החשמל לרצועת עזה שובשה כתוצאה מפגיעת פצצת מרגמה במתקנים של החברה הקשורים לאספקת החשמל לרצועה. בעקבות הפגיעה ניזוק חלק מהציוד והופסקה פעילות שלושה קווים המזרימים חשמל לדרום הרצועה (מתוך עשרה).
• תוך כדי האירועים עצר צה”ל ספינה פלסטינית, שהפליגה מנמל עזה לעבר קפריסין למטרות תעמולה. הספינה נעצרה על ידי חיל הים הישראלי ועליה 17 נוסעים. המעצר בוצע ללא אירועים מיוחדים . צה”ל אף העמיד כוחות רפואה לטיפול בחולים או בנכים שהיו על סיפון הספינה. הספינה נגררה לבסיס חיל הים באשדוד (דובר צה”ל, 29 במאי 2018). נוסעי הספינה הוחזרו לרצועה.

הסכם רופף להפסקת אש שסיים את הסבב הראשון

הסבב הראשון הגיע לסיומו בעקבות הסכם רופף, בלתי פורמלי, להפסקת אש, שהושג בהתערבות מצרים. ברקע ההסכם עמדו, להערכתנו, עניינם של חמאס ושל ישראל למנוע הידרדרות נוספת העלולה להוביל לעימות רחב היקף; והחשש המצרי שאם יימשך הירי עלול המצב לצאת מכלל שליטה ולהאיץ את התהליך ההסלמה המתחולל ברצועה. הסכם ההרגעה היה אמור להיכנס לתוקפו בחצות 29-30 במאי 2018, אולם גם בשעה שהיה אמור להיכנס לתוקף נמשכו ירי רקטות ופצצות מרגמה מצד ארגוני הטרור הפלסטיניים ותקיפות צה”ל בתגובה. לפיכך, נדחתה תחילת יישום ההסכם פעמיים והוא נכנס לתוקפו בפועל רק ב- 30 במאי 2018 בשעה 04:00 (מען, 30 במאי 2018). נראה לנו כי מלכתחילה נדון הסכם זה לכישלון משום שהוא לא כלל את הפסקת צעדות השיבה והאלימות והטרור הנלווים להן.

• לאחר קבלת האחריות המשותפת על הירי, הודיע דאוד שהאב, דובר הג’האד האסלאמי בפלסטין, כי “לאור המגעים המצריים עם הג’האד האסלאמי בפלסטין וחמאס, הוסכם “לאשרר את ההבנות בהפסקת האש משנת 2014”. לדבריו על פי הבנות אלה, הארגונים הפלסטינים “ידבקו בהסכם ההרגעה כל עוד הכיבוש הישראלי ידבוק בו”. בתשובה לשאלה האם ההסכם כולל גם את חמאס, הדגיש שהאב, כי כל הארגונים מחויבים להסכם (סוכנות הידיעות הצרפתית, 29 במאי 2018).
• עם כניסת ההסכם לתוקפו פרסם חבר ח’ליל אלחיה, הלשכה המדינית של חמאס, הודעה לפיה לאחר ש”ההתנגדות” הצליחה לבלום את התוקפנות ולמנוע את שינוי כללי העימות, ולאחר ניסיונות תיווך רבים, הושגה הסכמה לשוב ל”הבנות הפסקת האש” ברצועת עזה. לדבריו ארגוני “ההתנגדות” (קרי, חמאס ושאר הארגונים) יהיו מחויבים להן כל עוד הכיבוש (קרי, ישראל) יהיה מחויב להן” (אתר תנועת חמאס, 30 במאי 2018).

סבב שני, מצומצם יותר בהיקפו (3-2 ביוני 2018)

ירי רקטות ופצצות מרגמה

• שלושה ימים לאחר הפסקת אש, שסיימה את הסבב הראשון, שוגרו לעבר ישראל מספר רקטות פצצות מרגמה ורקטות נוספות. בשעות הערב המוקדמות של 2 ביוני 2018 שוגרו שתי פצצות מרגמה לעבר ישובים במועצה האזורית אשכול. פצצת מרגמה אחת יורטה על ידי מערכת “כיפת ברזל” והשנייה נפלה בשטח רצועת עזה. בתגובה ירו כוחות צה”ל שני פגזים לעבר עמדת תצפית מדרום לעזה. לאחר מכן שוגרו פצצות מרגמה נוספות ואף רקטות לעבר שדרות וכמה ישובים סמוכים. מאוחר יותר שוגרו רקטות לעבר אזור מועצות אזוריות לכיש, שער הנגב וחוף אשקלון.

גדודי אחמד אבו אלריש (קבוצה חמושה המזוהה עם פתח) קיבלו אחריות לירי שתי רקטות 107 מ”מ לעבר נתיב העשרה וחבל אשכול, בהודעה שפרסמה לשכת ההסברה שלהם בפייסבוק (דף הפייסבוק של לשכת ההסברה של גדודי אבו אלריש במרכז הרצועה, 3 ביוני 2018; אתר נציבות ההסברה והתרבות בזרם של מחמד דחלאן, 3 ביוני 2018). מקורות פלסטינים ברצועה טענו כי המדובר ב”ארגונים סוררים” אולם להערכתנו בוצע הירי תוך העלמת עין של חמאס על רקע ההנחה של היורים, כי המדיניות הנוכחית של חמאס מאפשרת ירי שכזה.

תגובת צה”ל

• בתגובה תקפו כלי טיס של חיל האוויר יעדים של חמאס ברצועה. בין היעדים שהותקפו היו עשרה יעדי טרור בשלושה מתחמים, ביניהם אתרים לייצור אמצעי לחימה ומתחם צבאי. כמו כן הותקפו מהאוויר חמישה יעדים של הכוח הימי של חמאס בצפון רצועת עזה (דובר צה”ל, 3 ביוני 2018).

תגובות פלסטיניות

• התקשורת הפלסטינית דיווחה על תקיפות שביצע חיל האוויר נגד “מוצב אלואחה” במערב בית לאהיא; “מוצב עין ג’אלות” בח’אן יונס ומוצב נוסף ברפיח. כמו כן דווח על תקיפות נגד “מוצב אלירמוכ” במזרח שכונת אלשג’אעיה בעיר עזה ו”מוצב ערין” במחנה אלנציראת, בסמוך לתחנת הכוח (אתר הזרוע הצבאית של חמאס, 3 ביוני 2018; אתר הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי, 3 ביוני 2018).

^[1] שר הביטחון אביגדור ליברמן, מסר, כי עד ל-4 במאי 2018 שוגרו מהרצועה כ-600 עפיפונים. כ-400 מהם יורטו וכ-200 חדרו לשטח ישראל. עפיפונים אלו גרמו ל-198 שריפות, בהן נשרפו כ-9,000 דונמים של גידולים חקלאיים ויער (הארץ, 5 ביוני 2018). ↑

מאמרים נוספים בתחום