תרבות השהידים הפלסטינית והשפעתה על מבצעי פיגועים: פיגוע הדקירה בתחנה המרכזית בירושלים כמקרה מבחן

עיקרי הדברים

• ב-10 בדצמבר 2017, במהלך המחאות הפלסטיניות בעקבות הכרזת הנשיא טראמפ, בוצע פיגוע דקירה בתחנה המרכזית בירושלים. הפיגוע בוצע ע”י פלסטיני מאזור שכם, ללא מעורבות אנשים נוספים. מאבטח ישראלי שאבטח את הכניסה נפצע באורח קשה.
• מחקירתו של המחבל הדוקר, בן 24 מאזור שכם, עלה כי הוא ביצע את הפיגוע לאחר שהושפע מההסתה ברשתות החברתיות, בעקבות הכרזת הנשיא טראמפ על הכרת ארה”ב בירושלים כבירת ישראל. עוד עלה בחקירה, כי לפני ביצוע הפיגוע הוא כתב צוואה שבה הופיעו ציטוטים מספרי לימוד של הרשות הפלסטינית (תקשורת שירות הביטחון הכללי, 28 בדצמבר 2017). כמה שעות לפני ביצוע הפיגוע פרסם המחבל פוסט בדף הפייסבוק שלו, שבו מסר על נכונותו להקריב את דמו עבור מולדתו ומסגד אלאקצא.
• מחקרים שיצאו אודות ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית, כולל מחקרם של ד”ר ארנון גרויס וד”ר רוני שקד ממכון טרומן באוניברסיטה העברית,^[1] מצביעים, כי ספרי הלימוד של הרשות מעלים על נס את השהידים ואת פיגועי הטרור שביצעו. והופכים אותם למודל לחיקוי עבור בני הנוער. ספרי הלימוד משקפים היטב תרבות עמוקת שורשים, תרבות השהידים, המוצאת ביטוייה בהנצחתם הנרחבת, הנעשית במקרים רבים ע”י הרשות הפלסטינית. בין השאר נקראים על שמם בתי ספר, קייטנות, תחרויות ספורט, רחובות וכיכרות ומתקיימים ימי זיכרון ואירועים להנצחת זכרם. הרשתות החברתיות משולבות היטב בהטמעת תרבות השהידים בקרב בני הנוער, על בסיס התשתית החינוכית, שבני הנוער ספגו בבתי הספר.

על ברכי תרבות השהידים מתחנכים דורות רבים של פלסטינים, כולל דור הצעירים הנוכחי הממלא תפקיד מרכזי בטרור העממי. תרבות זאת מובילה לשנאה כלפי מדינת ישראל והעם היהודי ומתדלקת את הטרור, כפי שהוכח במקרה של פיגוע הדקירה בתחנה המרכזית בירושלים.

הפיגוע בתחנה המרכזית והמחבל שביצע אותו

• ב-10 בדצמבר 2017 בוצע פיגוע דקירה סמוך לתחנה המרכזית, ברחוב יפו בירושלים. המחבל שהגיע לכניסה הראשית של התחנה המרכזית דקר מאבטח ונמלט מהמקום. המאבטח נדקר בפלג גופו העליון ונפצע באורח קשה. מבצע הפיגוע נעצר על ידי אזרח ושוטר ונלקח לחקירה.

    
מימין: הפלסטיני דוקר מאבטח ישראלי בכניסה לתחנה המרכזית בירושלים. צילום מצלמת אבטחה (דף הפייסבוק QUDSN, 10 בדצמבר 2017).
משמאל: “הבשורה הטובה הראשונה”. כרזה בעקבות פיגוע הדקירה בתחנה המרכזית בירושלים (נור אלוטן, חשבון טוויטר המזוהה עם חמאס, 10 בדצמבר 2017).

• בתקשורת הפלסטינית דווח, כי הפלסטיני שביצע את פיגוע הדקירה הוא יאסין יוסף חאפט’ אבו אלקרעה, בן 24, ממחנה הפליטים אלפארעה, צפונית לשכם (ערוץ וטן, 10 בדצמבר 2017). נמסר כי הוא מזוהה עם פתח. אביו של המחבל הינו קצין בדימוס בדרגת לואא’ (מקביל לאלוף), ששירת במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. בני משפחה נוספים שלו משרתים כקצינים במנגנוני הביטחון הפלסטינים (nnpress, 11 בדצמבר 2017).
•  כמה שעות לפני ביצוע הפיגוע פרסם המחבל פוסט בדף הפייסבוק שלו: “בדרך האל נצעד כדי להניף את הדגל… ולהקדיש את הכוח לאלאקצא והדם יזרום מאתנו. הדם שלנו זול עבורך מולדתנו, [עבור] קדושת [מסגד] אלאקצא שלנו”. דף הפייסבוק הרשמי של פתח פרסם פוסט עם תמונה ופרטים אודות המחבל. לדף הגיבו גולשים פלסטינים רבים, אשר הביעו אהדה והערכה לפיגוע וברכו את המחבל שביצע אותו.

   
מימין : מבצע פיגוע הדקירה יאסין אבו אלקרעה (דף הפייסבוק של פתח, 10 בדצמבר 2017). משמאל: תגובות עידוד של גולשים בדף הפייסבוק של פתח (דף הפייסבוק של הפתח, 10 בדצמבר 2017)

שירות הביטחון הכללי דיווח, כי מחקירתו עולה, כי הוא ביצע את הפיגוע לאחר שהושפע מהסתה ברשתות החברתיות בעקבות ההכרזה של נשיא ארה”ב דונלאד טראמפ על ירושלים כבירת ישראל. עוד עלה בחקירה, כי טרם ביצוע הפיגוע הוא כתב צוואה. נוסח הצוואה, לדבריו, נלקח מציטוט אודות שהידים, הנמצא בספרי הלימוד של בית הספר של הרשות הפלסטינית (תקשורת שירות הביטחון הכללי, 28 בדצמבר 2017).

התייחסות לשהידים בספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית

• לאחרונה פורסם מחקר מקיף אודות ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית. המחקר נכתב ע”י ד”ר ארנון גרויס וד”ר רוני שקד ממכון טרומן באוניברסיטה העברית. על פי ממצאי המחקר, התואמים מחקרים קודמים, נדירים המקרים בספרי הלימוד בהם יש עידוד ישיר לביצוע מעשי טרור נגד ישראל. יחד עם זאת קיימת בספרי הלימוד תמיכה עקיפה בפעולות טרור נגד ישראל באמצעות העלאה על נס של תופעת המוות כשהידים והאדרה של אלה שנהרגו כשהידים או נעצרו כאסירים, אם כי ללא אזכור מעשיהם. נושאים אלה מופיעים בספרי הלימוד בכל הגילאים כולל הכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי. נושאי לימוד אלה מכינים את התלמידים, נפשית ורעיונית, למאבק אלים לחיסולה של מדינת ישראל (המוגדר במונח העמום “שחרור פלסטין מהכיבוש”).
• נושא השהידים מופיע בספרי לימוד רבים ובמקצועות שונים. בספרים אלה מועלים על נס אלה שנהרגו בפעולות כשהידים. להלן מספר דוגמאות:
  • שיר תחת הכותרת “השהיד” המיועד לתמידי כיתה ז’ מפאר את השהידים ואת “מותם האציל”, “מות גברים”. השיר מעודד במפורש את התלמיד לשאוף למות כשהיד (שפתנו היפה, כיתה ז’, חלק א’, עמ’ 75). יש לציין שבתים משיר זה משמשים כמשפטי תרגול בכמה וכמה ספרי לימוד. להלן כמה משפטים מהשיר:

“אני רואה את הריגתי ללא זכותי השדודה

וללא ארצי כדבר שיש לשאוף אליו…

נעימה לאזני שמיעת שקשוק [החרבות]

ומשמחת את נפשי זרימת הדם…

בחייך זהו מות גברים

ומי שמבקש מוות אצילי – הריהו זה“

שפתנו היפה כיתה ז’ חלק א’ עמ’ 75.

• בשיר אחר תחת הכותרת “פלסטין” הקורא לג’האד מופיע מוטיב דומה (קריאה וטקסטים כיתה ח’, חלק א’ עמ’ 44):

“אחי, אם יזרום מעפרה [של פלסטין] דמי ויד תתאגרף מעל חלוקי אבניה

נשק השהיד את אדמתה, שקרא בשמה, ונפל כשהיד“

• וקטע משיר נוסף:

“אם אפול – קח את מקומי הוי רעי למאבק

שא את נשקך ובל יפחידך דמי הזורם מן הנשק

הבט אל שפתי שנסגרו על געש הרוחות

לא מתתי עודני קורא לך מבין הפצעים”

• תרגיל בלשון עם מוטיב השהיד:

“בי נשבעתי המשך אמשיך ללכת בדרך השהידים” (מדעי הלשון, כתה י’ עמ’ 93)

• חידוש מספרי הלימוד של שנת 2017 הינו הנצחת דמותה של דלאל אלמרע’בי. הנושא מופיע בשני ספרי לימוד לפחות. באחד הספרים היא מוצגת כשהידה של ההיסטוריה הערבית מוסלמית בארץ (שפה ערבית כיתה ה’, חלק א’, עמ’ 14). בשני נכתב עליה כי פיקדה על “המבצע הפדאי דיר יאסין על החוף הפלסטיני (קרי, טבח כביש החוף) בשנת 1978 שבו נהרגו יותר משלושים חיילים” (לימודי חברה כתה ט’ חלק א’ עמ’ 74)^[2].
• דלאל אלמרע’בי הינה מחבלת מתנועת פתח, שב-11 במרץ 1978 נטלה חלק בפיגוע בכביש החוף, בו נהרגו 35 אזרחים ישראלים ונפצעו 71, מהם 12 ילדים. מאז הפכה דלאל אלמע’רבי לגיבורה לאומית ולסמל למאבק המזויין הפלסטיני. הרשות הפלסטינית ותנועת פתח מאדירים באופן שיטתי את דמותה (“כלת פלסטין”), מעצימים את חשיבות הפיגוע הרצחני בו השתתפה (“ניצחון הירואי”) ומנציחים אותה בדרכים שונות. דגש רב מושם להנצחתה בקרב בני נוער. על שמה נקראים בתי ספר, מחנות קיץ, מחנות אימונים ואירועי ספורט. כמו כן נקראים על שמה כיכרות ורחובות, כולל כיכר בראמאללה. האדרת דמותה של דלאל אלמע’רבי (המצטרפת לתופעה רחבת היקף של האדרת שהידים מכל הארגונים), הופכת אותה (ואת השהידים הנוספים) למודל לחיקוי ומעניקה לגיטימציה לטרור נגד ישראל.

    
מימין: בכיר פתח מחמוד אלעאלול בטקס סיום מחנה הנוער אלתעאיש ביריחו, שהוקדש לזכרה של דלאל אלמע’רבי (דף הפייסבוק של מחמוד אלעאלול, 12 במרץ 2017). משמאל: כרזה שפרסמה תנועת פתח לציון יום השנה ה-53 להקמתה (דף הפייסבוק של פתח 30 בדצמבר 2017).

^[1] ראו פרסום מרכז המידע מ-26 בדצמבר 2017: "ספרי הלימוד של הפלסטינים: "ההתייחסות ליהודים, לישראל ולשלום". ↑
^[2] על פולחן ההאדרה של דלאל אלמע'רבי ברשות הפלסטינית, ראו פרסום מרכז המידע מ-23 במרץ 2017: "האדרת דמותם של שהידים, שביצעו פיגועי טרור רצחניים, והפיכתם למודל לחיקוי: המקרה של דלאל אלמע'רבי, מחבלת מתנועת פתח, שהשתתפה בפיגוע הדמים בכביש החוף". ↑

מאמרים נוספים בתחום