תמונת הפרופיל בדף הפייסבוק של פתח שהוחלפה לרגל יום השנה ה-53 להקמת התנועה (דף הפייסבוק של הפתח, 30 בדצמבר 2017)
האוטובוס לאחר הפיגוע (ארכיון צה"ל, משרד הביטחון, 11 במרץ 1978).
זינב עלי עיסא אבו סאלם כמודל לחיקוי (גיליון מספר 38 של עיתון הילדים המקוון של חמאס אלפאתח).
עיקרי הדברים
- ב-1 בינואר 2018 חל יום השנה ה-53 להקמת תנועת פתח. לרגל יום השנה הוחלפה תמונת הפרופיל בדף הפייסבוק הרשמי של תנועת פתח והועלו בו מספר פוסטים חדשים. תמונת הפרופיל הוחלפה בתמונה של צעיר פלסטיני רעול פנים מיידה אבן, כשברקע כיפת הסלע וכנסיות בירושלים. על התמונה נכתב: “שנת העימות וההגנה על המקומות הקדושים” [1] (דף הפייסבוק של פתח, 30 בדצמבר 2017).
- יום קודם לכן, ב-29 בדצמבר 2017 פורסם בדף הפייסבוק סרטון, שהוכן ע”י משרד הארגון והגיוס של פתח לרגל יום השנה. בפוסט נכתב: “וידיאו לפרסום ולהפצה. שנת העימות והגנה על המקומות הקדושים”. הסרטון כולל אוסף קטעים ותמונות מעימותים של פלסטינים עם כוחות ביטחון ישראלים. בסרטון מופיעות הכתוביות “אינתיפאדת אלקדס” ו”ירושלים תישאר בירת מדינת פלסטין” (דף הפייסבוק של פתח, 29 בדצמבר 2017).
סרטון המסית לעימותים אלימים, שהכינה פתח לציון יום השנה ה-53 לייסודה (דף הפייסבוק של פתח, 29 בדצמבר 2017)
- בולטים במיוחד בדף הפייסבוק פוסטים המאדירים את תפקידה של האישה הפלסטינית, אשר מוקדשים לחמש מחבלות מתאבדות, חברות תנועת פתח, שביצעו פיגועים רצחניים בהם נהרגו ונפצעו אזרחים ישראלים רבים. בחמש כרזות נפרדות הנראות אחידות בעיצוב שלהם, פורסמו תמונותיהן של המחבלות ללא ציון שמן. ברקע כל תמונה תמונת הפלסטיני המיידה אבנים על רקע המסגדים והכנסיות. במקביל הועלה לדף הפייסבוק פוסט המשבח את תפקידה של האישה הפלסטינית במאבק הפלסטיני. על רקע תמונת נשים לבושות כפייה נכתב: “האישה הפלסטינית. האם…האחות…השהידה… האסירה… הלוחמת” (דף הפייסבוק של פתח, 30 בדצמבר 2017).
- מזיהוי תמונות המחבלות, שהועלו לדף הפייסבוק, שנעשה ע”י מרכז המידע, עולה, כי המדובר במחבלת שביצעה פיגוע הקרבה בשנת 1978 (פיגוע כביש החוף) ובארבע מחבלות מתאבדות שביצעו פיגועי התאבדות בתקופת האנתיפאדה השנייה (פרוט ראו נספח). בחמשת הפיגועים, שבהם היו מעורבות המחבלות הללו, נהרגו 48 ישראלים ונפצעו 276, רובם הגדול אזרחים. בתמונות מופיעות המחבלות הבאות:
- דלאל אלמע’רבי, השתתפה בשנת 1978 בפיגוע באוטובוס בכביש החוף, בו נהרגו 37 ישראלים, מתוכם 12 ילדים, ונפצעו 71 אזרחים.
- זינב אבו סאלם, אשר ביצעה ב-22 בספטמבר 2004 פיגוע התאבדות בגבעה הצרפתית בירושלים, שבו נהרגו שני ישראלים, לוחמי משמר הגבול, ונפצעו 17.
- ענדליב אלטקאטקה, שביצעה פיגוע התאבדות בשוק מחנה יהודה בירושלים ב-12 באפריל 2002, שבו נהרגו שישה בני אדם ונפצעו כשישים.
- ופא אדריס, שביצעה פיגוע התאבדות ברחוב יפו בירושלים ב-27 בינואר 2002, שבו נהרג אדם אחד ולמעלה ממאה בני אדם נפצעו.
- איאת אלאח’רס, אשר ביצעה פיגוע התאבדות סמוך לסופרמרקט בירושלים ב-29 במרץ 2002, שבו נהרגו שני ישראלים ונפצעו 28.
השהידיות המובילות: פוסטים בדף הפייסבוק הרשמי של פתח רגל יום השנה ה-53 להקמתו המאדירים את חמשת המחבלות שהיו אחריות להריגת 48 ישראלים ולפציעת 276 (דף הפייסבוק הרשמי של הפתח, 30 בדצמבר 2017).
- טיפוח זכרם של מחבלים שנהרגו בעשרות שנות טרור פלסטיני והפיכתם למודל לחיקוי הינה תופעה מוכרת וקבועה בחברה ובפוליטיקה הפלסטינית. לתרבות השהידים שותפים הרשות הפלסטינית, פתח וארגוני הטרור למיניהם. בשטחי הרשות הפלסטינית נוהגים להאדיר את שמם ופועלם של מחבלים, שביצעו פיגועי טרור “איכותיים” ובכללם פיגועי התאבדות בהם נהרגו ונפצעו ישראלים רבים. במסגרת זאת מתקיים טקסי אזכרה והנצחה, ונקראים רחובות, כיכרות, בתי ספר ומוסדות תרבות. טיפוח זכרם של המחבלים מתבצע גם בבתי ספר ומוצא ביטויו בחינוך הדור הצעיר הפורמאלי (בספרי הלימוד הרשמיים) כמו גם בחינוך הבלתי-פורמאלי (למשל מחנות קיץ הנקראים על שמם של מחבלים).
תרבות השהידים מביאה לכך, שמחבלים שהרגו ישראלים רבים הופכים למודל לחיקוי ולהערצה בחברה הפלסטינית, כולל בקרב בני הנוער, “הגרעין הקשה” של מבצעי הטרור העממי בשנים האחרונות. העלאת הפוסטים המפארים את המחבלות הללו בדף הפייסבוק הרשמי של פתח, לרגל יום השנה להקמת התנועה, תורמת להאדרתן ולהפיכתן למודל לחיקוי. האדרת השהידיות של פתח מהווה מסר של פתח והרשות הפלסטינית לחברה הפלסטינית לפיו ביצוע פעולות טרור נגד ישראל הינו מעשה לגיטימי ואף רצוי
