קווים כלליים לדמותו של ד"ר עבדאללה עזאם
ד"ר עבדאללה עזאם (אבו מחמד) הנו פלסטיני, יליד 41', מוצאו מהכפר סלת אלחרתיה שבנפת ג'נין. בילדותו הוא הושפע מסיפורי הגבורה על השיח' עז אלדין אלקסאם, איש דת ממוצא סורי, שנאבק בבריטים ונהרג על ידם בהיתקלות באזור ג'נין ב-35' (על שמו קרויה הזרוע המבצעית של ה-"חמא"ס"). הוא סיים בהצטיינות לימודי דוקטורט במשפט אסלאמי באוניברסיטת "אלאזהר" שבמצרים והצטרף ל"אחים המוסלמים" בעת לימודיו שם.
את הכרותו עם אסאמה בן לאדן עשה ד"ר עבדאללה עזאם בעת ששימש כמרצה ב"מכללת ההטפה והג'האד" בפאשאואר שבפקיסטאן (הסמוכה לגבול עם אפגניסטאן). מכללה זאת הוציאה מקרבה "מג'אהדין" (לוחמי מלחמת קודש) רבים שהשתתפו בלחימה באפגניסטאן נגד הצבא הסובייטי. בעוד שבבתחום האידיאולוגי של הטמעת מסרי האסלאם הרדיקאלי בקרב המתנדבים,ן לאדן השקיע את רוב זמנו בתחום הלוגיסטי (מימון הגעת מתנדבים, הקמת מחנות אימונים), עסק ד"ר עבדאללה עזאם בעיקר שרבים מהם הוא גייס בעצמו ברחבי העולם. עזאם נהרג בפיצוץ מכונית ב-89' בפאשאואר, כנראה ע"י שליחי המודיעין הסובייטי.
ד"ר עבדאללה עזאם, "מורהו הרוחני" של בן לאדן, נחשב עד היום כדמות מופת נערצת, הן בזירה הפלסטינית – שם הפכה אותו ה-"חמא"ס" למקור השראה ומודל לחיקוי – והן בקרב חסידי "הג'האד העולמי" מבית מדרשו של ארגון "אלקאעדה". הגותו ומורשתו באים לידי ביטוי בספרו "הגנה על אדמות האסלאם, החובה האישית החשובה ביותר", המהווה פסק הלכה אסלאמי ומופץ ע"י ה-"חמא"ס" ב"שטחים" (ראה נספח ג'(1)). עיקרי תפיסתו הבאה לידי ביטוי בספר זה: כל אדמה אסלאמית, שהיתה תחת שלטון אסלאמי, ופלסטין בכלל זה, צריכה לחזור לשלטון האסלאם אך ורק באמצעות ג'האד ("מלחמת קודש") כחובה אישית החלה על כל מוסלמי.
לתפיסתו זאת היתה השפעה רבה על בן לאדן, שהנו הדמות בעלת ההשפעה הרבה ביותר על "הג'האד העולמי" בן זמננו, וה-"חמא"ס" פועל להטמיעה גם בקרב אנשיו ב"שטחים". הדבר מצא ביטוי, בין השאר, בתמצית משנתו של עזאם המופצת ע"י "ועדת הצדקה" של טול כרם, המזוהה עם ה-"חמא"ס" (ראה נספח ב' (2)) לצד דיוקנו של עבדאללה עזאם מופיעה בין היתר האמירה הבאה: "אם ההתכוננות [לג'האד] היא טרור – כי אז אנו טרוריסטים. אם ההגנה על הכבוד היא קיצוניות – כי אז אנו קיצונים. אם הג'האד [מלחמת הקודש] נגד האויבים הוא פונדמנטליזם – כי אז אנו פונדמנטליסטים".
