זרקור לאיראן (לשבוע שבין 29/2/12 –6/3/12)

עיקרי דברים:

הבחירות למג’לס התשיעי, שהתקיימו ביום שישי שעבר (2 מרץ 2012), עברו בסדר מופתי וללא אירועים מיוחדים. שלטונות איראן לא חסמו השנה את תעבורת האינטרנט ולא הטילו הגבלות על שליחת מסרונים במהלך יום הבחירות. מקורות עיתונאיים בטהראן דיווחו, כי מהירות הגלישה באינטרנט ביום הבחירות הייתה אף מהירה יותר מאשר בשגרה. יו"ר הועדה הביטחונית של מטה הבחירות במחוז טהראן עדכן, כי בימים שקדמו לבחירות עצרו כוחות הביטחון 10 בני-אדם, שתכננו לבצע פעולות חבלה במהלך יום הבחירות בשליחות "גורמים זרים".

על-פי נתונים רשמיים, שפרסם משרד הפנים, השתתפו בבחירות 64.2% מבעלי זכות הבחירה. שיעור זה גבוה ביותר מעשרה אחוזים לעומת שיעור ההצבעה בבחירות 2008 והוא הגבוה ביותר מאז הבחירות למג’לס השישי בשנת 2000. גם במחוז טהראן, שבו שיעור ההצבעה בדרך כלל נמוך באופן יחסי, הגיע שיעור ההצבעה על-פי הודעת השלטונות ל-52%.

האופוזיציה הרפורמיסטית, לעומת זאת, טענה במהלך יום הבחירות ולאחריו, כי שיעור ההצבעה היה נמוך באופן משמעותי מהנתון הרשמי שפרסמו השלטונות. גם האתר באזתאב אמרוז העלה ספקות בנוגע לשיעורי ההצבעה וטען, כי הנתון שהתפרסם על-ידי מושל מחוז טהראן בנוגע למספר בעלי זכות הבחירה במחוז זה נמוך ב-2.5 מיליון ממספר בעלי זכות הבחירה בבחירות לנשיאות בשנת 2009, כפי שנמסר על-ידי משרד הפנים.

השלטונות ואמצעי התקשורת השמרנים הציגו את שיעור ההצבעה הגבוה כניצחון לרפובליקה האסלאמית וכתבוסה ניצחת עבור המערב והאופוזיציה הרפורמיסטית, שקראו להחרמת הבחירות. היומון השמרני כיהאן גרס, כי שיעור ההצבעה הגבוה בבחירות מעביר מסר ברור למערב וכי אם ארצות-הברית נתקלה בקשיים במאבקה נגד איראן טרם הבחירות, הרי שאלה גברו משמעותית בעקבותיהן.

האופוזיציה הרפורמיסטית ספגה נזק תדמיתי קשה לנוכח השתתפותו בבחירות של הנשיא לשעבר, מחמד ח’אתמי, שהכריז אך לפני מספר שבועות, כי התנאים הפוליטיים אינם מאפשרים קיום בחירות הוגנות. השתתפות ח’אתמי בבחירות נוצלה על-ידי התקשורת השמרנית על מנת לנגח את האופוזיציה הרפורמיסטית ולהצביע על מצוקתה.

חסין נוראני-נז’אד, עיתונאי המקורב לח’אתמי עדכן בראשית השבוע, כי בשיחה, שקיים עם ח’אתמי לאחר הצבעתו, אמר לו הנשיא לשעבר, כי החליט להצביע לאחר שקיבל מידע מטריד בנוגע לכוונותיהם של גורמים קיצוניים במשטר לתקופה שלאחר הבחירות. האינטלקטואל צאדק זיבאכלאם, המקורב לחוגים רפורמיסטים מתונים, טען השבוע, כי הצבעתו של ח’אתמי לא הפתיעה אותו וכי לח’אתמי ולעלי-אכבר האשמי רפסנג’אני, יו"ר "המועצה לקביעת האינטרס של המשטר", לא היתה כל ברירה אלא להשתתף בבחירות. אילו היו מחרימים את הבחירות, אמר זיבאכלאם, היה הדבר מביא לאובדן כל יכולת להשפיע על המשטר מבפנים והדבר היה משרת את רצונם של גורמים רדיקלים במחנה השמרני.

בתגובה רשמית, שפרסם השבוע ח’אתמי באתר הרשמי שלו, נאמר, כי השתתפותו בבחירות התבססה על האינטרסים של איראן ושל תנועת הרפורמה ונבעה מהתנאים השוררים במדינה. משמעות ההימנעות מהצגת מועמדים בבחירות לא  הייתה מעולם החרמתן, טען ח’אתמי, והוא השתתף בבחירות על מנת לקדם את איראן וזכויות אזרחיה וכדי שלא לספק תירוצים בידי מבקשי רעתו.

רפסנג’אני, שהשתתף כאמור אף הוא בבחירות, התייחס לאחר הצבעתו באופן מרומז לזיוף תוצאות הבחירות לנשיאות בשנת 2009 והביע תקווה, כי תוצאות הבחירות ישקפו את אופן הצבעתם של האזרחים. הצהרתו עוררה ביקורת חריפה מצד תומכי המשטר. במאמר פרשנות שפרסמה סוכנות הידיעות פארס נטען, כי דבריו שירתו את התקשורת המערבית על מנת לנגח את איראן ומבטאים את קשריו עם ראשי "ההסתה" (כינוי לאופוזיציה הרפורמיסטית). במהלך יום הבחירות עמד רפסנג’אני במוקד מבוכה תקשורתית כאשר הטלוויזיה האיראנית שידרה ראיון עם אזרחית, שהצהירה בשידור חי: "יחי האמאם ח’אמנהאי, מוות להאשמי רפסנג’אני".

מתוצאות הבחירות עולה, כי תומכי המנהיג העליון מקרב שתי החזיתות השמרניות המרכזיות, שהתמודדו בבחירות, זכו כצפוי ברוב מכריע של למעלה מ-75% מכלל המושבים במג’לס. מניתוח תוצאות הבחירות, שנעשה על-ידי היומון תהראן אמרוז, עולה, כי למעלה מ-50% מהמועמדים השמרנים, שנבחרו למג’לס, מזוהים עם חזית האצולגראיאן המאוחדת, כ-45% מהמועמדים השמרנים שנבחרו נכללו בשתי הרשימות השמרניות המרכזיות ו-5% מהמועמדים שנבחרו נכללו באופן בלעדי ברשימת "חזית העמידה האיתנה". לצד רוב הנבחרים המייצגים את המחנה השמרני נבחרו בכמה מחוזות בחירה גם כ-50 מועמדים המזוהים עם האגף הימני-מתון במחנה הרפורמיסטי או שהתמודדו באופן עצמאי.

בטהראן הגיע יו"ר המג’לס לשעבר, ע’לאם-עלי חדאד עאדל, שעמד בראש רשימת חזית האצולגראיאן המאוחדת אך נכלל גם ברשימת חזית העמידה האיתנה, למקום הראשון. בתום ספירת הקולות בטהראן התברר, כי רק חמישה מועמדים זכו ב-25% לפחות מהקולות. יתר 25 נציגי טהראן במג’לס ייקבעו לפיכך בסיבוב בחירות נוסף, שיתקיים בעוד מספר שבועות בטהראן ובמספר מחוזות בחירה נוספים בהם לא קיבלו המועמדים לפחות רבע מקולות הבוחרים. בסיבוב השני בטהראן יתמודדו 50 מועמדים, שהגיעו למקומות ה-6 עד ה-55. בין מועמדים אלה נכללים 21 מועמדים מטעם חזית האצולגראיאן המאוחדת, 22 מועמדים מטעם "חזית העמידה האיתנה",  שני מועמדים שנכללו בשתי הרשימות בו-זמנית וחמישה מועמדים מטעם רשימת "קול העם" (מבקרי הנשיא במחנה השמרני).

יו"ר המג’לס הנוכחי, עלי לאריג’אני, שהתמודד מטעם החזית המאוחדת, נבחר במקום הראשון מטעם מחוז הבחירה בקום. לאריג’אני וחדאד עאדל, הנחשבים למקורביו של המנהיג העליון, צפויים  להתמודד בחודשים הקרובים על תפקיד יו"ר המג’לס.

המאבק בין מקורבי הנשיא ("הזרם הסוטה") לתומכי הממסד הדתי-שמרני הוכרע עוד טרם הבחירות, לאחר שרוב המועמדים המזוהים עימו נפסלו כבר בשלב סינון המועמדים על-ידי מועצת שומרי החוקה. המג’לס התשיעי צפוי, לפיכך, להיות לעומתי לנשיא בשנת כהונתו האחרונה. הפרשן הפוליטי אמיר מחביאן, המקורב לחוגי השמרנים, העריך השבוע, כי חזית האצולגראיאן המאוחדת תהנה ממעמד איתן במג’לס התשיעי. הוא ציין, עם זאת, כי יש להמתין ולראות מה יהיה מאזן הכוחות בינה לחזית העמידה האיתנה לאחר השלמת הסיבוב השני של הבחירות. בראיון לאתר פרארו  העריך מחביאן, כי אם יזכו שתי החזיתות למספר דומה של נציגים במג’לס, יוביל הדבר להחרפת מאבקי הכוחות במחנה השמרני, שיבואו לידי ביטוי כבר בהליך בחירת יו"ר המג’לס. הוא הוסיף, כי הנשיא עשוי לנסות ולגייס תמיכה בקרב המועמדים העצמאיים, שנבחרו למג’לס, ואלה עשויים במקרים מסוימים לחבור ל"חזית העמידה האיתנה".

הבחירות למג’לס התשיעי, שהתקיימו ביום שישי שעבר (2 מרץ 2012), עברו בסדר מופתי וללא אירועים מיוחדים. יו"ר הועדה הביטחונית של מטה הבחירות במחוז טהראן עדכן השבוע, כי בימים שקדמו לבחירות עצרו כוחות הביטחון 10 בני-אדם, שתכננו לבצע פעולות חבלה במהלך יום הבחירות בשליחות "גורמים זרים" (מהר, 2 מרץ 2012).

שלטונות איראן לא חסמו השנה את תעבורת האינטרנט ולא הטילו הגבלות על שליחת מסרונים במהלך יום הבחירות. מקורות עיתונאיים בטהראן דיווחו, כי מהירות הגלישה באינטרנט ביום הבחירות הייתה אף מהירה יותר מאשר בשגרה. כמה אזרחים איראנים דיווחו, כי בבוקר יום הבחירות נשלח לאזרחים מסרון המאיים עליהם, כי אם לא ילכו להצביע, תופסק העברת הקצבאות המשולמות להם במסגרת הרפורמה במדיניות הסובסידיות (http://www.supportgolshifteh .blogspot.com/2012/03/blog –post.html , 2 מרץ 2012).

שיעור ההצבעה: מלחמת גירסאות בין המשטר לאופוזיציה

על-פי נתונים רשמיים, שפרסם משרד הפנים, השתתפו בבחירות 64.2% מבעלי זכות הבחירה. שיעור זה גבוה ביותר מעשרה אחוזים לעומת שיעור ההצבעה בבחירות 2008 והוא הגבוה ביותר מאז הבחירות למג’לס השישי בשנת 2000. גם במחוז טהראן, שבו שיעור ההצבעה בדרך כלל נמוך באופן יחסי, הגיע שיעור ההצבעה על-פי הודעת השלטונות ל-52%. משרד הפנים דחה את מועד סיום ההצבעה חמש פעמים על מנת לאפשר לכלל האזרחים, שהמתינו בתורים לקלפיות, לממש את זכותם להצביע. שיעור ההצבעה באזורי בחירה מסוימים היה, לטענת אמצעי תקשורת שמרניים, כה גבוה, עד שלא נותרו פתקי הצבעה בחלק מהקלפיות.

הפער המשמעותי בין ההשתתפות בבחירות למג’לס התשיעי לבין “המדינות המכונות דמוקרטיות”
(הוכן על-ידי “אגודת הסטודנטים האסלאמית של אוניברסיטת שאהד” בטהראן
(4 מרץ 2012, http://iusnews.ir)

האופוזיציה הרפורמיסטית, לעומת זאת, טענה במהלך יום הבחירות ולאחריו כי שיעור ההצבעה היה נמוך באופן משמעותי מהנתון הרשמי שהתפרסם על-ידי השלטונות. גולשים ובלוגרים איראנים פרסמו במהלך יום הבחירות תמונות וסרטונים המתעדים לכאורה קלפיות ריקות ברחבי המדינה. אתר האופוזיציה Iran Press News  דיווח, כי כוחות ביטחון הפנים אסרו על צלמים ועיתונאים לצלם בקלפיות ריקות. כתבים זרים בטהראן דיווחו, כי השלטונות הגבילו תנועת עיתונאים זרים בטהראן ופיקחו על תנועותיהם במהלך יום הבחירות. 

ארדשיר אמיר ארג’מנד (Ardeshir Amir Arjomand ), יועצו של מנהיג האופוזיציה, מיר-חסין מוסוי (Mir-Hossein Mousavi ), ודובר "המועצה לתיאום הדרך הירוקה לתקווה" המתגורר מחוץ לאיראן, הצהיר בראשית השבוע, כי שיעור ההצבעה בבחירות נקבע מראש על-ידי השלטונות (כלמה, 4 מרץ 2012).

האתר באזתאב אמרוז (Baztab Emrooz ) העלה השבוע ספקות בנוגע לנתון הרשמי בנוגע לשיעור ההצבעה בטהראן וטען, כי הנתון שהתפרסם על-ידי מושל מחוז טהראן בנוגע למספר בעלי זכות הבחירה במחוז נמוך ב-2.5 מיליון ממספר בעלי זכות הבחירה בבחירות לנשיאות בשנת 2009, כפי שנמסר על-ידי משרד הפנים. מאחר שלא סביר שאזרחים כה רבים עזבו את המחוז או נפטרו מאז בחירות 2009, על מושל המחוז להתייחס לפער בנתונים בנוגע לבעלי זכות הבחירה בין שנת 2009 לשנת 2012 (באזתאב, 3 מרץ 2012).

פתק הצבעה ועליו נכתב:מוות למשטר המושחת, שמאלץ אותי להצביע בעבור חותמת בתעודת הזהות
( דף פייסבוק של גולשת איראנית).

השלטונות ואמצעי התקשורת השמרנים הציגו את שיעור ההצבעה הגבוה כניצחון לרפובליקה האסלאמית וכתבוסה ניצחת עבור המערב והאופוזיציה הרפורמיסטית, שקראו להחרמת הבחירות. שתי החזיתות השמרניות המרכזיות: "חזית האצולגראיאן המאוחדת" ו"חזית העמידה האיתנה" פרסמו הודעות המביעות סיפוק משיעור ההצבעה הגבוה והערכה לאזרחי איראן על השתתפותם "הנלהבת" בהליך הבחירות. החזית המאוחדת ציינה בהודעתה, כי השתתפות האזרחים בבחירות מעידה על מסירותם של אזרחי איראן לערכי המהפכה ולמשטר בראשות המנהיג העליון. "חזית העמידה האיתנה" טענה, כי הבחירות מעידות על כך, שהלחצים, הסנקציות והמערכה הפסיכולוגית בהם נוקטים אויבי איראן מבית ומחוץ רק מחזקים את נחישותו של העם האיראני ואת מסירותו לעקרונות ולערכים המהפכניים. בהודעת החזית לאחר הבחירות נאמר, כי הבחירות מבטאות את ניצחון העם האיראני ומנהיגו על "ההתנשאות העולמית" בהובלת ארצות-הברית, הציונות ובעלי בריתם בתוך איראן. היומון השמרני כיהאן (Keyhan ) גרס, כי שיעור ההצבעה הגבוה בבחירות מעביר מסר ברור למערב וכי אם ארצות-הברית נתקלה בקשיים במאבקה נגד איראן טרם הבחירות, הרי שאלה גברו משמעותית בעקבותיהן (כיהאן, 3 מרץ 2012).

הצבעת הנשיא לשעבר ח’אתמי: מכה תדמיתית חמורה לאופוזיציה הרפורמיסטית

האופוזיציה הרפורמיסטית ספגה נזק תדמיתי קשה לנוכח השתתפותו בבחירות של הנשיא לשעבר, מחמד ח’אתמי (Mohammad Khatami ), ממנהיגי האופוזיציה, שהכריז אך לפני מספר שבועות, כי התנאים הפוליטיים באיראן אינם מאפשרים קיומן של בחירות הוגנות. השתתפותו של ח’אתמי בבחירות הביאה לתגובות חריפות מצד מתנגדי המשטר ונוצלה על-ידי התקשורת השמרנית על מנת לנגח את האופוזיציה הרפורמיסטית ולהצביע על אוזלת ידה וכישלונה.

האתרים הרשמיים של האופוזיציה הרפורמיסטית, שהכחישו בתחילה את הדיווחים על השתתפותו של ח’אתמי בבחירות, נאלצו תוך זמן קצר להודות בהצבעתו. האתר ג’רס, המזוהה עם מנהיג האופוזיציה הרפורמיסטית, מיר-חסין מוסוי (Mir-Hossein Mousavi ), הודה בראשית השבוע, כי הצבעתו של ח’אתמי היתה מנוגדת לציפיות "התנועה הירוקה", והביע תקווה, כי הנשיא לשעבר יבהיר בקרוב לציבור את הסיבות, שהובילו להחלטתו להצביע בבחירות. האתר הדגיש, עם זאת, מפי מקורות באופוזיציה הרפורמיסטית, כי הסוגיה המרכזית אינה השתתפותם או אי-השתתפותם של תומכי האופוזיציה בבחירות כי אם עצם קיומן של בחירות, שתוצאותיהן נקבעו מראש (ג’רס, 3 מרץ 2012).

השתתפות ח’אתמי בבחירות עוררה תגובות זעם בקרב גולשים איראנים ברשתות החברתיות, שהאשימו את הנשיא לשעבר בבגידה.

קריקטורה של ניכ אהנג כות’ר (Nik Ahang Kowsar )
( www.khodnevis.org , 3 מרץ 2012)

חסין נוראני-נז’אד (Hossein Nouraninejad ), עיתונאי המקורב לח’אתמי עדכן בראשית השבוע, כי בשיחה קצרה, שקיים עימו ח’אתמי לאחר הצבעתו, אמר לו הנשיא לשעבר, כי ההחלטה להשתתף בבחירות הייתה קשה עבורו וכי היה מודע להשלכותיה, אך החליט לנקוט בצעד מפתיע זה בעקבות מידע מטריד, שקיבל בימים האחרונים בנוגע לתוכניותיהם של גורמים קיצוניים במשטר לימים שלאחר הבחירות. הוא הוסיף, כי התנאים הפוליטיים הפנימיים והבינלאומיים מורכבים מאוד והם שהשפיעו על החלטתו. הוא הכחיש, כי הצבעתו נבעה מלחצים שהופעלו עליו או מהסכמות חשאיות בינו לבין השלטונות. בתשובה לשאלת נוראני-נז’אד, מה רשם על פתק ההצבעה, השיב ח’אתמי: "הרפובליקה האסלאמית" (ח’ודנויס, Khodnevis , 3 מרץ 2012).

האינטלקטואל צאדק זיבאכלאם (Sadeq Zibakalam ), המקורב לחוגים רפורמיסטים מתונים, טען השבוע, כי הצבעתו של ח’אתמי לא הפתיעה אותו וכי לח’אתמי ולעלי-אכבר האשמי רפסנג’אני, יו"ר "המועצה לקביעת האינטרס של המשטר" לא היתה כל ברירה אלא להצביע. אילו הם היו מחרימים את הבחירות, אמר זיבאכלאם, היה הדבר מביא להדרתם המוחלטת ממעגל המשטר ולשלילת יכולתם להשפיע מבפנים, מה שהיה משרת את רצונם של גורמים רדיקלים במחנה השמרני. זיבאכלאם ציין, כי על ח’אתמי ורפסנג’אני להישאר במערכת על מנת לסייע בקידום התהליך הדמוקרטי באיראן (פארס, 4 מרץ 2012).

בתגובה רשמית, שפרסם השבוע ח’אתמי באתר הרשמי שלו, נאמר, כי הוא מבין ומכבד את אלה, שמתחו ביקורת על החלטתו להצביע בבחירות. הוא הדגיש, עם זאת, כי בכל צעד פוליטי יש לקחת בחשבון את האינטרסים והתנאים השוררים בתוך איראן. האינטרסים של המדינה ושל תנועת הרפורמה קודמים, לדבריו, לשיקולים אישיים. ח’אתמי ציין, כי משמעות ההימנעות מהצגת מועמדים ורשימות בבחירות לא היתה מעולם החרמתן וכי החליט לבטא עמדה זו במעשיו על מנת שלא לספק תירוצים למבקשי רעתו וכדי לקדם את איראן ואת זכויות אזרחיה (כלמה, 5 מרץ 2012).

סוכנות הידיעות פארס טענה, כי ח’אתמי נאלץ להשתתף בבחירות, לאחר שנוכח לדעת, שההשתתפות העממית הנרחבת בבחירות סיכלה את תוכניותיהם של אויבי איראן מבית ומחוץ לפגוע בלגיטימציה של המשטר האיראני ולהחלישו (פארס, 2 מרץ 2012). גם האתר פרדא (Farda ) התייחס להשתתפות ח’אתמי בבחירות וטען, כי הנשיא לשעבר הבין, כי החרמת הבחירות תביא להדרתו המוחלטת מפעילות פוליטית עתידית במדינה וכי השתתפותו משקפת את העדפתו לשמש מנהיג קבוצה פוליטית משמעותית ולא ראש סיעה חסרת חשיבות (פרדא, 3 מרץ 2012).

בוחרים ומוחים: רפסנג’אני הצביע ורמז לזיוף תוצאות הבחירות לנשיאות

עלי-אכבר האשמי רפסנג’אני השתתף, כאמור, אף הוא בבחירות. בהתייחסות מרומזת לזיוף תוצאות הבחירות לנשיאות בשנת 2009 הביע רפסנג’אני בשיחה עם עיתונאים לאחר הצבעתו תקווה, כי תוצאות הבחירות ישקפו את אופן הצבעתם של האזרחים. דברי יו"ר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר עוררו ביקורת חריפה מצד תומכי המשטר. במאמר פרשנות שפרסמה סוכנות הידיעות "פארס" נטען, כי הצהרותיו ביום הבחירות שירתו את התקשורת המערבית על מנת לנגח את איראן ומבטאות את קשריו בשנתיים האחרונות עם ראשי "ההסתה" (כינוי לאופוזיציה הרפורמיסטית) (פארס, 4 מרץ 2012).

במהלך יום הבחירות עמד רפסנג’אני במוקד מבוכה תקשורתית כאשר הטלוויזיה האיראנית שידרה ראיון עם אזרחית איראנית, שהצהירה בשידור חי: "יחי האמאם ח’אמנהאי, מוות להאשמי רפסנג’אני". בעקבות דבריה נאלצה תחנת הטלוויזיה לקטוע את השידור. בימים הקרובים צפוי המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, לקבל החלטה בנוגע לאיוש "המועצה לקביעת האינטרס של המשטר", שתכריע את עתידו הפוליטי של רפסנג’אני.

בניסיון להתגבר על המכה התדמיתית, שספגה האופוזיציה הרפורמיסטית בעקבות השתתפותם של כמה בכירים רפורמיסטים, ובראשם ח’אתמי, בבחירות, דיווח השבוע האתר ג’רס, כי כמה אנשי דת בכירים המזוהים עם הזרם הרפורמיסטי לא נטלו בהן חלק. בין אנשי הדת הבכירים, שנמנעו מהצבעה, נמנים, לטענת האתר, איתאללה חסין וחיד-ח’ראסאני (Hossein Vahid Khorasani ), איתאללה סיד עבד אל-כרים מוסוי-ארדבילי (Seyyed Abdolkarim Mousavi-Ardabili ), איתאללה יוסף צאנעי (Yousef Sane’i ), איתאללה צאדק שיראזי (Sadeq Shirazi ), איתאללה עלי-מחמד דסתע’יב שיראזי (Ali-Mohammad Dastgheyb Shirazi ) ואסדאללה ביאת זנג’אני (Asadollah Bayat Zanajani ) (ג’רס, 2 מרץ 2012).

תוצאות ידועות מראש: הימין ניצח; מאבקי הכוחות הפוליטיים בקרב השמרנים צפויים להימשך

מתוצאות הבחירות עולה, כי תומכי המנהיג העליון מקרב שתי החזיתות השמרניות המרכזיות, שהתמודדו בבחירות, זכו כצפוי ברוב מכריע של למעלה מ-75%. מניתוח התוצאות, שנעשה על-ידי היומון תהראן אמרוז (Tehran Emrooz ) המזוהה עם ראש עיריית טהראן, מחמד-באקר קאליבאף (Mohammad Baqer Qalibaf ) עולה, כי למעלה מ-50% מהמועמדים השמרנים, שנבחרו למג’לס, מזוהים עם חזית האצולגראיאן המאוחדת, כ-45% מהמועמדים השמרנים שנבחרו נכללו בשתי הרשימות השמרניות המרכזיות ורק 5% מהמועמדים שנבחרו נכללו באופן בלעדי ברשימת "חזית העמידה האיתנה" (תהראן אמרוז, 5 מרץ 2012).

בטהראן הגיע יו"ר המג’לס לשעבר, ע’לאם-עלי חדאד עאדל (Gholam-Ali Haddad Adel ), שעמד בראש רשימת חזית האצולגראיאן המאוחדת אך נכלל גם ברשימת חזית העמידה האיתנה למקום הראשון. בתום ספירת הקולות בטהראן התברר, כי רק חמישה מועמדים זכו ב-25% לפחות מהקולות: חדאד עאדל, עלי-רזא מרנדי (Ali-Reza Marandi ) ומסעוד מיר-כאט’מי (Mas’oud Mir-Kazemi ) הנכללים בשתי הרשימות השמרניות, מחמד-חסן אבו-תראבי פרד (Mohammad Hassan Abu-Torabi fard ) מחזית האצולגראין המאוחדת  ומרתזא אקא תהראני (Morteza Aqa Tehrani ) מ"חזית העמידה האיתנה". יתר 25 נציגי טהראן במג’לס ייבחרו מבין 50 המועמדים, שהגיעו למקומות ה-6 עד ה-55 בסיבוב בחירות נוסף, שיתקיים בעוד מספר שבועות בטהראן ובמספר מחוזות בחירה נוספים בהם לא קיבלו המועמדים לפחות 25% מקולות הבוחרים. בין המועמדים, שיתמודדו במסגרת הסיבוב השני בטהראן, נכללים 21 מועמדים מטעם חזית האצולגראיאן המאוחדת, 22 מועמדים מטעם חזית העמידה האיתנה,  שני מועמדים שנכללו בשתי הרשימות במקביל וחמישה מועמדים מטעם רשימת "קול העם" (מבקרי הנשיא במחנה השמרני בראשות חבר המג’לס עלי מטהרי, Ali Motahari ) (עצר-י איראן, 4 מרץ 2012).

יו"ר המג’לס הנוכחי, עלי לאריג’אני, שהתמודד מטעם החזית המאוחדת נבחר במקום הראשון מטעם מחוז הבחירה בקום. בעקבות ניצחונם של לאריג’אני וחדאד עאדל, הנחשבים מקורבים מאוד למנהיג העליון, צפוי להתנהל ביניהם בחודשים הקרובים מאבק פוליטי על תפקיד יו"ר המג’לס התשיעי.

המאבק בין מקורבי הנשיא אחמדינז’אד ("הזרם הסוטה") לתומכי הממסד הדתי-שמרני הוכרע עוד טרם הבחירות, לאחר שרוב המועמדים המזוהים עימו נפסלו כבר בשלב סינון המועמדים על-ידי מועצת שומרי החוקה. המג’לס התשיעי צפוי, לפיכך, להיות לעומתי לנשיא בשנת כהונתו האחרונה.

בהתבסס על תוצאות הבחירות החלקיות, שהתפרסמו עד כה, העריך הפרשן הפוליטי, אמיר מחביאן (Amir Mohebian ), המקורב לחוגי השמרנים, כי חזית האצולגראיאן המאוחדת תהנה ממעמד איתן במג’לס התשיעי. הוא הוסיף, עם זאת, כי יש להמתין ולראות מה יהיה מאזן הכוחות בינה ל"חזית העמידה האיתנה" לאחר השלמת הסיבוב השני של הבחירות. בראיון לאתר פרארו (Fararu ) אמר מחביאן, כי אם יזכו שתי החזיתות למספר דומה של נציגים במג’לס, עלול הדבר להוביל למאבקי כוחות חריפים במחנה השמרני, שיבואו לידי ביטוי כבר בהליך בחירת יו"ר המג’לס. אם תעריך חזית העמידה האיתנה, כי היא נהנית מהשפעה ניכרת במג’לס, היא עשויה להריץ את מרתזא אקא-תהראני כמועמדה לתפקיד יו"ר המג’לס במקביל למועמדותם הצפויה של חדאד עאדל ועלי לאריג’אני. עוד ציין הפרשן הבכיר, כי הנשיא אחמדינז’אד עשוי לנסות ולגייס תמיכה בקרב המועמדים העצמאיים, שנבחרו למג’לס, ואלה עשויים במקרים מסוימים לחבור ל"חזית העמידה האיתנה" (פרארו, 4 מרץ 2012).

ברמה האישית ספג אחמדינז’אד מכה כואבת לנוכח כישלון אחותו, פרוין (Parvin ), להיבחר למג’לס מטעם מחוז גרמסאר (Garmsar ). בעקבות תבוסתה אמרה אחמדינז’אד, כי כמה מהמועמדים במחוז הבחירה שלה הפרו את החוק וכי בכוונתה להגיש ערעור על תוצאות הבחירות. היא הדגישה, כי אינה מעוניינת להטיל ספק בהגינות הבחירות, אך יש לפעול בהתאם לחוק (עצר-י איראן, 3 מרץ). האתר משרק (Mashregh ) ציין, כי תבוסת אחותו של הנשיא מעידה על טוהר הבחירות (משרק, 4 מרץ 2012).

לצד רוב הנבחרים המייצגים את המחנה השמרני נבחרו בכמה מחוזות בחירה גם כ-50 מועמדים המזוהים עם האגף הימני-מתון במחנה הרפורמיסטי או שהתמודדו באופן עצמאי. כמה חברי מג’לס רפורמיסטים בולטים, ששירתו במג’לס הקודם, ובהם: מצטפא כואכביאן (Mostafa Kavakabian ) וקדרתאללה עליח’אני (Qodratollah Alikhani ) לא הצליחו להיבחר מחדש. במסגרת הבחירות למג’לס התקיימו גם בחירות לחמשת המקומות במג’לס השמורים למיעוטים הדתיים (3 נוצרים, 1 יהודי ו-1 זורואסטרי). במקום השמור ליהודים נבחר שוב חבר המג’לס היהודי, סיאמכ מרה-צדק (Ciamak Morsadegh ), שגבר על מסעוד דוד (Mas’oud David ) ברוב של 2,934 קולות מתוך 3,240.

לראש העמוד 

 

מאמרים נוספים בתחום