פגישה בין יו“ר הלשכה המדינית ח'אלד משעל ואנשי לשכתו לבין הנשיא בשאר אסד
עץ מבנה של תנועת החמאס טרם יציאת הנהגת חמאס מדמשק
 ימים טובים יותר ביחסי חמאס-סוריה: פגישה בין יו”ר הלשכה המדינית ח’אלד משעל ואנשי לשכתו לבין הנשיא בשאר אסד (הטלוויזיה הסורית, 9 בינואר 2010) |
תמונת המצב הנוכחית
1. על רקע התערערות משטרו של בשאר אסד מתבצע לאחרונה תהליך פינוי של מפקדת חמאס מסוריה. על פי פרסומים בתקשורת מרבית פעילי חמאס כבר עזבו את המדינה. סוכנות רויטרס דיווחה, כי מפקדת חמאס בדמשק, אשר מנתה בעבר כמה מאות פעילים, מונה עתה כמה עשרות בלבד וכי התהליך הואץ לאחר שהליגה הערבית החליטה להחרים את סוריה. סוכנות רויטרס ציטטה הערכה לפיה למרות שחמאס חייבת לסוריה רבות היא אינה רוצה למצוא עצמה "בצד הלא נכון של דעת הקהל הכלל-ערבית" (רויטרס, 4 בדצמבר2011).
2. העיתון אלחיאת דיווח, כי מרבית פעילי חמאס, שהגיעו לסוריה מרצועת עזה, חזרו לרצועה ואחרים יצאו לתורכיה, לבנון וקטר. על פי אותה ידיעה כל פעילי המנגנון הצבאי עזבו את סוריה ונותר בה קומץ של מנהיגים מדיניים (אלחיאת, 6 בדצמבר 2011). "בכיר ביטחוני בחמאס", שעבר מדמשק לעזה, מסר לכתב Wall Street Journal (7 בדצמבר) כי בחודשים האחרונים חמאס התפטרה מנכסים שהיו לה בסוריה כולל השקעות עסקיות, נדל"ן ופיקדונות בנק.
3. לא ברור לנו בשלב זה באיזו מדינה (או מדינות) תתמקם מפקדת חמאס לאחר עזיבת דמשק. בכלי התקשורת פורסם שחמאס בוחנת עתה כמה חלופות כמו מצרים, קטר, סודאן או ירדן (אפשר וניתן לקשר לבחינת החלופה לדמשק את ביקוריו האחרונים של ח’אלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, במצרים ובסודאן ואת כוונתו לבקר בירדן).
4. ברקע העזיבה עומדת מבוכה הולכת וגוברת של הנהגת חמאס בדמשק, שמצאה עצמה בחודשים האחרונים לכודה בין הפטיש לסדן, בין אינטרסים תנועתיים שלה לבין זהותה האידיאולוגית ולחצים חיצוניים מחריפים, שכן:
א. מחד גיסא, חמאס הינה חלק "ממחנה ההתנגדות" והיא זקוקה לסיוע הסורי והאיראני. הנהגת חמאס בראשות ח’אלד משעל פועלת מדמשק מאז השנים 1999-1998 בהיתר ובפיקוח של המשטר הסורי. המפקדה בדמשק מאכוונת את פעילות חמאס ברצועת עזה ובמדינות נוספות, ומקבלת סיוע צבאי נרחב, בתחומים מגוונים, מסוריה ומבעלת בריתה איראן.
ב. מאידך גיסא, ככל שנחלש משטרו של בשאר כך גובר הקושי של חמאס להמשיך בפעילותה בדמשק ולהיות מזוהה עם המשטר הסורי. קושי זה התעצם בחודשים האחרונים, ככל שגבר בידודו של משטר אסד בעולם הערבי, וככל שהחריף הדיכוי של המתקוממים בסוריה. לכך נוספה התמיכה הפומבית במתקוממים מצידה של תנועת האחים המוסלמים, תנועת האם של חמאס, ושיח’ יוסף אלקרצ’אוי, מקור הסמכות הדתי-אידיאולוגי שלה1.
5. מהדיווחים התקשורתיים עולה כי עזיבת המפקדה בדמשק מתבצעת בהדרגה על מנת שלא לנכר יתר על המידה את המשטר הסורי. ביטוי לקושי ולמבוכה של חמאס ניתן למצוא בהתבטאויות בכיריה, שמזה מספר חודשים שבים ומכחישים כי מתקיים תהליך עזיבה של סוריה. כך למשל, עזת אלרשק, חבר הלשכה המדינית של חמאס אמר, כי הפרסומים בעניין זה הם "שקריים ומשוללי כל יסוד" באשר לדבריו לא חל שינוי במצבת העובדים במשרדי חמאס בסוריה (פאל טודיי, 5 בדצמבר 2011). בהתבטאות נוספת של עזת אלרשק הוא הדגיש, כי כל בכירי חמאס וחברי לשכתה המדינית, כולל בני משפחותיהם, נמצאים עדיין בסוריה. הוא טען כי אין בכוונת חמאס לסגור את משרדיה בדמשק וכי היא לא תנטוש את סוריה "בעת צרה" (אלקדס אלערבי, 7 בדצמבר). פוזי ברהום, דובר חמאס אמר, כי חמאס ממשיכה לפעול בסוריה כרגיל ואינה מחפשת חלופה לאירוח הלשכה המדינית. לדברים, כל הידיעות הללו הינן "ניסיון כושל" לגרום למתיחות ביחסים בין חמאס לסוריה (אלרסאלה.נט, 5 בדצמבר 2011).
הערכה ראשונית של משמעויות פינוי מפקדת חמאס בדמשק
|
6. פינוי מפקדת ה"חוץ" של חמאס מדמשק, כ-13 שנים מאז שהועברה מירדן לסוריה, הינו להערכתנו אירוע מכונן בתולדות תנועת חמאס, העשוי להשליך על הזירה הפנים-פלסטינית ועל הסכסוך הפלסטיני-ישראלי. אירוע זה הינו בראש ובראשונה פועל יוצא מהחרפת מצבו של משטר בשאר אסד ומהטלטלה האזורית בכלל. ההתפתחויות הדרמטיות בסוריה מחייבות להערכתנו את ארגוני הטרור השונים, ובתוכם חמאס וחזבאללה, לבחון מחדש את מערכת יחסיהם עם סוריה, לאחר שנים ארוכות של פעילות תחת חסות סורית-איראנית. |
7. בהנחה שה"פרק הסורי" בתולדות חמאס עומד בפני סיומו (לפחות במתכונתו הנוכחית) עשויות להיות לכך, להערכתנו, כמה משמעויות:
א. החלשות הנהגת "החוץ": עזיבת דמשק עשויה להשליך על מאזן הכוחות הפנימי בחמאס, ובראש ובראשונה על האיזון העדין שבין הנהגת ה"חוץ" (בראשות ח’אלד משעל) להנהגה המדינית-צבאית של הרצועה (בראשות אסמאעיל הניה ומפקד הזרוע הצבאית אחמד ג’עברי). בין הנהגת הרצועה להנהגת החוץ, התגלו בעבר מתחים וחילוקי דעות, הן על רקע אישי והן על רקע גישות שונות למדיניות חמאס. לפחות לטווח הקרוב צפויה עזיבת דמשק, להערכתנו, להחליש את הנהגת ה"חוץ" ולחזק את הנהגת הרצועה החשופה יותר לשיקולים ממשליים מרסנים, למשל בכל הנוגע לאכיפת הרגיעה עם ישראל.
ב. החלשות חמאס מול אבו מאזן בזירה הפנים-פלסטינית: אובדן המאחז בסוריה עשוי להערכתנו לפגוע לפחות בטווח הזמן הקצר בתפקוד השוטף של חמאס. הוא גם עשוי להחריף את המתחים והחשדנות בין חמאס לבין סוריה ואיראן. כל אלו עשויים להקרין חולשה של תנועת חמאס (לפחות זמנית) ולתת זריקת עידוד לאבו מאזן ולפתח בהתמודדות הפנימית. יתכן שלכך עשויות להיות השלכות על תהליך הפיוס והבחירות העומדים על הפרק, בכיוון של עליית בטחונו העצמי של אבו מאזן בכל הנוגע לעמדותיו במישור הפנים-פלסטיני והסכסוך עם ישראל.
ג. שינוי בתפקוד המבצעי של תשתיות הטרור תוך פגיעה, זמנית לפחות, ברמת תפקודם: מפקדת חמאס בדמשק שימשה שנים ארוכות מוקד להכוונה שוטפת של הטרור והפעילות האלימה ב"שטחים" (כולל בתקופת האינתיפאדה השנייה). אכוונה זו מצאה ביטוייה, בין השאר, במתן הנחיות לפעילי חמאס בשטחים בצד הזרמת כספים, הסדרת אמונים לפעילים והעברת אמצעי לחימה. ניתן להניח שהפינוי מסוריה עשוי לפגוע, לפחות באופן זמני, בתפקוד המבצעי של פעילי חמאס שמחוץ לרצועה, עד אשר תוסדר מחדש פעילותם במדינה או במדינות ערביות שיקלטו אותם. בה בעת מעבר פעילים מבצעיים למדינות שונות עשוי להגביר את יכולתם להסתייע בהן בהיבטים כספיים, מבצעיים ואולי אף מדיניים.
ד. פגיעה ביחסי חמאס עם "מחנה ההתנגדות": מעצם הימצאות מפקדת חמאס ותשתיות מבצעיות, מדיניות והסברתיות של חמאס בסוריה, נגזרה מידה רבה של תלות במשטר הסורי ובעקיפין גם באיראן, בעלת בריתו האסטרטגית. עזיבת של מפקדת חמאס עלולה לאתגר את יחסיה עם "מחנה ההתנגדות" ולהחליש תלותה בסוריה ובאיראן2, הגם שלא באופן מוחלט (למשל, תימשך ההזדקקות של חמאס לערוץ העברת אמצעי הלחימה מאיראן לרצועה וימשך האינטרס האיראני הבסיסי לסייע לחמאס, תוך התאמות למצב החדש). מנגד, עשויים "להתחמם" יחסי חמאס עם מדינות ערביות סוניות, יריבותיו של "מחנה ההתנגדות", ובמרכזם מצרים, שם הפכה תנועת האחים המוסלמים, תנועת האם של חמאס, לכוח פוליטי מרכזי.
ה. אינדיקציה נוספת להתערערות משטר בשאר אסד: נטישת דמשק ע"י ארגון חסות פלסטיני מרכזי מהווה אינדיקציה נוספת להתערערות משטרו של בשאר אסד מול התקוממות נגדו, הצוברת כוח. מהזוית של המשטר הסורי, עזיבת חמאס שומטת מידיו מנוף לחץ עקיף שבאמצעותו הוא יכול היה לעשות שימוש נגד ישראל (עידוד טרור, טרפוד מהלכים מדיניים, מניעת ניסיונות הרגעה ברצועה). התערערות משטר אסד מאלצת את ארגוני הטרור בעלי בריתו, ובמרכזם חמאס וחזבאללה, לעשות "חשבון נפש" והתאמות נדרשות לנוכח הסכנה הגוברת, שאינטרסים חיוניים שלהם בסוריה יפגעו (ויתכן גם תוך פזילה "ליום שאחרי").
נספח
עץ מבנה של תנועת החמאס טרם יציאת הנהגת חמאס מדמשק3
הערות לעץ המבנה
1. להלן כמה הערות והבהרות לעץ המבנה של תנועת חמאס:
א. מועצת השורא הכללית – מקור הסמכות העליון של חמאס.
|
ג. הנהגת חמאס ברצועה – קובעת את מדיניות חמאס ברצועה, ובכלל זה את מדיניות טרור, בהתייעצות עם הזרוע הצבאית ועם הנהגת חמאס בדמשק. בראש הנהגת התנועה ברצועה עומד אסמאעיל הניה. ההנהגה של התנועה מתאמת ומנחה את פעילות חמאס במחוזות השונים ברצועה.
ד. הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה – עוסקת בניהול הלחימה מול ישראל, בניין הכוח הצבאי ובעת הצורך גם אכיפת שליטת חמאס בשטח ודיכוי מוקדי התנגדות. בראשה עומד אחמד ג’עברי. הנהגת הזרוע הצבאית פוקדת על מסגרות חטיבתיות וגדודיות (ראו להלן) ברחבי הרצועה. היא מקיימת קשר הדוק עם הנהגת חמאס ברצועה ועם מפקדת חמאס בדמשק.
ה. ממשל חמאס ברצועה – גוף פוליטי-ביטחוני בראשות אסמאעיל הניה ובהשתתפות בכירי חמאס אחרים. מיישם את מדיניות התנועה ומהווה מכשיר שליטה חשוב ומרכיב דומיננטי במכלול השיקולים של חמאס. בפועל מנהל גוף זה את חיי היום-יום של תושבי הרצועה. אסמאעיל הניה, "ראש הממשלה" מעורב לא רק בפעילות ממשלית ומדינית אלא גם במדיניות הפעלת הזרוע הצבאית-מבצעית ובאכיפת מדיניות הטרור של חמאס, בין היתר באמצעות משרד הפנים והביטחון הלאומי.
ו. מערך ביטחון-הפנים האחראי על יישום מדיניות ביטחון-הפנים של ממשל חמאס ברצועה ולאכיפת השליטה בזירה הפנימית. מערך זה אחראי על דיכוי מוקדי התנגדות, התמודדות עם האוכלוסייה, אסלאמיזציה ושמירה על הסדר הציבורי. מערך ביטחון-הפנים נשלט ע"י שר הפנים והביטחון הלאומי בממשל חמאס (שר הפנים והביטחון הלאומי כיום הנו פתחי חמאד ועד למבצע "עופרת יצוקה" סעיד ציאם). מערך זה מהווה חלק בלתי נפרד מהמערך הלוחם של חמאס ובינו לבין גדודי עז אלדין אל קסאם (הזרוע הצבאית) מתקיים שיתוף פעולה מבצעי הדוק, אותו ניתן היה לזהות במהלך מבצע "עופרת יצוקה".
1 ראו לקט מידע מה-11 באפריל 2011: "תנועת חמאס מצויה במבוכה קשה נוכח המתח בין הזדהותה עם אחים המוסלמים המעוניינים בהפלת המשטר, ועם מתקפתו של השיח’ אלקרצ’אוי נגד בשאר אל אסד-לבין תלותה בסיוע של סוריה ומשטר אסד לתשתיתה ולפעילותה בתחום הטרור".
2 "בכיר בטחוני בחמאס", שעבר לאחרונה מדמשק לעזה, התבטא כי עזיבת סוריה מרחיקה את חמאס מאיראן. הוא הוסיף כי איראן סיפקה לחמאס נשק, כסף, אימונים וציוד צבאי, ובחודשים האחרונים דחקה בחמאס שלא לשנות את מיקום מפקדתה ,Wall Street Journal) 7 בדצמבר 2011)
3 לקוח ממסמך: התנ
