זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
קולות אחרים באיראן ביחס לפריצה לשגרירות בריטניה בטהראן
אירועי ימי האבל השיעים: התאסועא והעאשורא
אירועי ימי האבל השיעים: התאסועא והעאשורא
אירועי ימי האבל השיעים: התאסועא והעאשורא
|
במוקד אירועי השבוע:
|
עיקרי דברים:
קולות אחרים באיראן ביחס לפריצה לשגרירות בריטניה בטהראן
בשעה שבכירים ואמצעי תקשורת המזוהים עם תומכי הממשלה הביעו תמיכה בפריצה לשגרירות בריטניה בטהראן, גברו השבוע הקולות באיראן שהביעו הסתייגות מהפעולה. מספר אתרי אינטרנט טענו, כי הפריצה לשגרירות גרמה נזק חמור לאינטרסים הלאומיים של איראן וסיפקה תחמושת בידי אויביה להגביר עליה את הלחץ ולהציגה כמדינה פורעת חוק. באתרים אלה גם נטען, כי אין כל מקום להשוואה בין ההשתלטות המוצדקת לכאורה על שגרירות ארצות-הברית בטהראן, שהתרחשה בשנת 1979, לפריצה לשגרירות בריטניה.
האתר עצר-י איראן טען, כי הפריצה לשגרירות מספקת תירוץ בידי אויבי איראן לפעול כנגדה, מסיטה את דעת הקהל העולמית נגדה ומסכנת את חייהם של דיפלומטים איראנים בחו"ל החשופים כעת לצעדי תגובה. גם אם ההתנגדות לבריטניה היא מוצדקת, יש לבטאה באופן שלא יזיק לאינטרסים של איראן.
עוד גרס האתר, כי אין כל מקום להשוות בין הפריצה לשגרירות בריטניה להשתלטות על שגרירות ארצות-הברית בשנת 1979, כיוון שהמשטר כיום באיראן יציב ומסוגל לנקוט עמדה ברורה כלפי בריטניה מבלי להידרש לפעולות כאלה.
גם האתר פרארו טען, כי הפריצה שירתה את האינטרסים של בריטניה ואת התקשורת המערבית האנטי-איראנית. מחבר מאמר פרשנות, שהתפרסם באתר, אף קרא להעמיד לדין את הפורצים לשגרירות באשמת פגיעה בביטחון הלאומי ובמשטר.
האתר אלף מתח, אף הוא, ביקורת חריפה כנגד הפריצה לשגרירות. פעולה זו מחזקת, לטענת האתר, את עמדת המערב לפיה אין לאפשר לאיראן להמשיך בתוכניתה הגרעינית, כיוון שאסור שמדינה, שאינה מכבדת את החוק הבינלאומי, תהיה בעלת יכולת גרעינית. גם אם הפעולה נעשתה מכוונה טובה, היא הסבה לאיראן נזק עצום והיא אף פסולה מבחינה דתית.
לקולות המסתייגים מהפריצה לשגרירות הצטרפו השבוע גם שני אנשי דת שמרנים בכירים. איש הדת הבכיר, איתאללה נאצר מכארם-שיראזי, ציין בגילוי דעת שפרסם, כי על אף עוינותה רבת השנים של בריטניה כלפי איראן, אין לפעול בניגוד לחוק וללא אישור המנהיג העליון והשלטונות. גם דרשן תפילות יום השישי בטהראן, איתאללה אחמד ח’אתמי, שביטא בשבוע שעבר תמיכה מרומזת בפריצה לשגרירות, הגדיר בראשית השבוע את הפעולה כ"בלתי-חוקית".
הערכות איראניות בנוגע לאסלאמיסטים במצרים:
מהפכנים על-פי המודל השיעי או דמוקרטים על-פי המודל התורכי?
העיתונות האיראנית דיווחה השבוע בהרחבה על ניצחון האסלאמיסטים בסיבוב הראשון של הבחירות לבית התחתון בפרלמנט המצרי. במקביל לדיווחים שוטפים בנוגע לתוצאות הבחירות החלו להתפרסם בימים האחרונים הערכות שונות בנוגע למשמעות ניצחון האסלאמיסטים ולמהותו של הזרם האסלאמיסטי במצרים.
ערב העאשורא, שצוין השבוע בעולם השיעי, בחר היומון השמרני כיהאן להציג את הזרם האסלאמיסטי בצפון-אפריקה בכלל ובמצרים בפרט כבעל נטיות פרו-שיעיות. היומון טען, כי עוד מימי סיד קטב, מבכירי האידיאולוגים של תנועת האחים המוסלמים במצרים, רחשו אנשי הדת והזרם האסלאמי במצרים כבוד רב לשיעים, ובמיוחד לאמאם השיעי השלישי, האמאם חסין, וכי האסלאם בצפון-אפריקה שונה במאפייניו מהאסלאם במקומות אחרים וקרוב יותר לאסלאם השיעי.
כיהאן גרס, כי לא ניתן להשוות את האסלאם הצפון-אפריקאי למודל הסלפי הפועל בהכוונת ערב הסעודית והשפעתה של ערב הסעודית על ההתפתחויות בצפון-אפריקה היא, לפיכך, מוגבלת מאוד. האסלאם הצפון-אפריקאי מבוסס על רוח המאבק ועל תרבות בני משפחת הנביא ואינו עולה בקנה אחד עם המודל של ארדואן, ראש ממשלת תורכיה, או עם כל זרם "אנטי-מהפכני" אחר.
היומון השמרני קדס התייחס, אף הוא, לתוצאות הבחירות במצרים והגדיר את ניצחון האסלאמיסטים כ"מסמר האחרון בארון המתים של החילוניות". היומון גרס, כי ניצחון זה מעיד על כך, שהציבור הערבי מבקש ליישם את ההלכה האסלאמית על מנת לחסל את שיתוף הפעולה בין הממשלות הערביות למדינות הזרות.
בניגוד להערכות בכיהאן ובקדס טען ההוגה הרפורמיסטי, פרופ’ צאדק זיבאכלאם, כי האסלאמיסטים בעולם הערבי, ובכלל זה במצרים, הם דמוקרטים במהותם ופועלים בהתאם למודל התורכי. במאמר מערכת, שהתפרסם בראשית השבוע ביומון הרפורמיסטי שרק, טען האינטלקטואל האיראני, כי הסיבה לכך, שהמערב אינו חושש מניצחון האסלאמיסטים בעולם הערבי, נעוצה בכך שהם אינם אנטי-מערביים בתפישתם ואף מחויבים לתפישת עולם דמוקרטית. זיבאכלאם טען, כי תפישת עולמם של האסלאמיסטים הערבים מקדמת את מעמדה של תורכיה באזור ומחזקת את קשריהם עימה.
האם הממשלה ניצבת בפני קשיים גוברים ביישום תוכנית הרפורמה בסובסידיות?
עיכוב בן מספר ימים בהעברת הקצבאות, שהחליפו את הסובסידיות שבוטלו בשנה שעברה על-ידי הממשלה, לחשבונות הבנקים של האזרחים חיזק השבוע הערכות בנוגע לקשיי הממשלה להמשיך ביישום התוכנית במתכונתה הנוכחית.
בסוף השבוע דיווחו כלי התקשורת באיראן, כי הקצבאות, שהיו אמורות להיות מועברות לחשבונות הבנקים, לא הופקדו בזמן. זמן קצר לאחר פרסום דיווחים אלה הודיע יו"ר הארגון האחראי למימוש הרפורמה במדיניות הסובסידיות, כי הקצבאות יועברו בראשית השבוע וכי האזרחים יוכלו למשוך את הכספים החל מבוקר יום שני (5 דצמבר).
האתר ח’בר אונליין העריך, כי העיכוב בהפקדת הקצבאות קשור לגרעון חמור בסך 8 ביליון תומאן (כ-7.5 מיליארד דולרים) בתקציב המיועד להעברת הקצבאות במסגרת הרפורמה בסובסידיות. גרעון זה נובע מפער משמעותי בין הכנסות המדינה מביטול הסובסידיות להוצאות עבור תשלום הקצבאות לאזרחים מדי חודש. האתר הזהיר, כי אם לא תמצא הממשלה מקורות תקציביים לתשלום הקצבאות, היא תאלץ להפסיק את העברתן בשלושת החודשים האחרונים של השנה האיראנית הנוכחית.
גם האתר פרארו עדכן על גרעון חמור בתקציב המיועד למימוש התוכנית. האתר דיווח מפי חבר ועדת התכנון והתקצוב של המג’לס, כי הממשלה נאלצה להלוות סכומי כסף גדולים מהבנק המרכזי כדי לעמוד בתשלום הקצבאות. בנוסף העבירה, לדבריו, הממשלה רק חלק קטן מהתקציב, שהיא התחייבה להעביר למגזרי התעשייה והחקלאות במסגרת תוכנית הרפורמה.
לאחרונה הביעו מבקרי הממשלה ביקורת גוברת על אופן מימוש תוכנית הרפורמה במדיניות הסובסידיות על-ידי הממשלה וטענו, כי לנוכח שיעור האינפלציה הגבוה והירידה הנמשכת בערך המטבע המקומי לעומת הדולר חלה שחיקה משמעותית בקצבאות המועברות לאזרחים.
המג’לס ממליץ להפחית את מספר ימי החופשה הרשמיים באיראן:
האם הנורוז חשוב יותר מהמועדים הדתיים?
המרכז למחקרים של המג’לס הגיש השבוע הצעת חוק לצמצום ימי החופשה הרשמיים הנהוגים באיראן מ-25 ימים בשנה ל-16 ימים בלבד. על-פי הצעה זו יבוטלו כמה ימי חופשה הנהוגים כיום בחלק מהמועדים הדתיים, ובהם ימי השנה למותם של אמאמים שיעים, והם יוכרזו כימי חופשה רשמיים רק בחלק מהמחוזות.
בהצעת המרכז נטען, כי ריבוי מספר ימי החופשה הרשמיים הנהוגים כיום באיראן מסב נזקים כלכליים כבדים וכי פריון העבודה במדינה נמוך משמעותית בהשוואה למדינות מפותחות בעולם.
הצעת מרכז המחקרים של המג’לס עוררה מחדש את הדיון הציבורי המתקיים בשנים האחרונות באיראן בנוגע למדיניות החופשות. בעוד שתומכי ההצעה טענו, כי יש להפחית את ימי החופשה הרשמיים מסיבות כלכליות, טענו מבקריה, כי הבעיה המרכזית קשורה בפריון העבודה הנמוך ולא במספר ימי החופשה.
אחד האתרים השמרניים מיקד את ביקורתו על הצעת המג’לס בסיבות דתיות. האתר תהה, כיצד המג’לס ממליץ לבטל ימי חופשה הנהוגים לרגל מועדים דתיים אך ממליץ להשאיר על כנו את יום החופשה הנהוג ב"סיזדה בה-דר", יומו האחרון של הנורוז (ראש השנה האיראני) הקשור, לטענת האתר, למסורות המבוססות על אמונות תפלות.
העדר הפרדה בין תלמידים לתלמידות מעודד גידול "בנות חצופות ובנים רגשניים"
מושל מחוז בושהר, מחמד-חסין ג’האנבח’ש, מסר בסוף השבוע שעבר על תחילת יישומה של תוכנית להפרדה מגדרית בקרב עובדי המחוז. במסגרת תוכנית זו ייאסר על מנהלי המחוז להעסיק פקידות במשרדיהם.
בתוך כך הצהיר השבוע ראש המרכז ללימודי ולמחקרי נשים הקשור לממסד הדתי, כי לימוד משותף של בנים ובנות עלול לגרום ל"שינוי הזהות המינית". מחמד-רזא זיבאי-נז’אד מתח ביקורת חריפה על מערכת החינוך המערבית הפועלת, לדבריו, לביטול הבדלי הזהות בין המינים, גורמת ל"גידול בנות חצופות ובנים רגשניים" ומביאה לפגיעה בזהות המינית המתבטאת בעלייה בהיקף ההומוסקסואליות, הניאוף והפריצות המינית.
בשנים האחרונות ננקטו באיראן מספר יוזמות, שנועדו להגביר את ההפרדה בין נשים לגברים בחברה במקומות ציבוריים, ובהם: בתי-חולים, פארקים ציבוריים, תחבורה ציבורית ומוסדות חינוך.
קולות אחרים באיראן ביחס לפריצה לשגרירות בריטניה בטהראן
בשעה שבכירים ואמצעי תקשורת המזוהים עם תומכי הממשלה הביעו תמיכה בפריצה לשגרירות בריטניה בטהראן בשבוע שעבר, גברו השבוע הקולות באיראן, שביטאו הסתייגות מהפעולה. מספר אתרי אינטרנט טענו, כי הפריצה לשגרירות גרמה נזק חמור לאינטרסים הלאומיים של איראן וסיפקה תחמושת בידי אויביה של איראן להגביר עליה את הלחץ ולהציגה כמדינה פורעת חוק. באתרים אלה גם נטען, כי אין כל מקום להשוואה בין ההשתלטות המוצדקת לכאורה על שגרירות ארצות-הברית בטהראן בשנת 1979 לפריצה לשגרירות בריטניה.
האתר עצר-י איראן (Asr-e Iran ), המזוהה עם הזרם השמרני-פרגמאטי, טען, כי ההתנגדות האיראנית לבריטניה מבוססת ומוצדקת לנוכח עוינותה ארוכת השנים כלפי העם האיראני. יש לבטא, עם זאת, התנגדות זו באופן שישרת את האינטרסים של איראן ולא יזיק להם. במאמר פרשנות, שפרסם האתר, נכתב, כי בכל העולם מקובל לקיים הפגנות מחאה מול שגרירות מדינה, שכנגד מדיניותה מבקשים האזרחים למחות, אך מחאה זו נפגעת במקרה של פריצה לשגרירות והשתלטות עליה.
האתר גרס, כי אין כל מקום להשוות בין הפריצה לשגרירות בריטניה להשתלטות על שגרירות ארצות-הברית בטהראן בשנת 1979, שהתרחשה באווירה המהפכנית של ראשית המהפכה האסלאמית ובתנאים שונים לחלוטין מאלה השוררים כיום. המשטר כיום באיראן הוא יציב ומסוגל להתייצב מול בריטניה ולנקוט עמדה ברורה כלפיה.
הפריצה לשגרירות מספקת, לטענת עצר-י איראן, תירוץ בידי אויביה של איראן, מסיטה את דעת הקהל העולמית נגד איראן במקום נגד בריטניה ומסכנת את חייהם של דיפלומטים איראנים בחו"ל החשופים כעת לצעדי תגובה. אם מסקנת השלטונות היא, שאין צורך בקיום קשרים עם בריטניה, אין כל בעיה לנתק את הקשרים עימה ולגרש את הדיפלומטים הבריטים.
אם חלילה תפרוץ מלחמה עם בריטניה ניתן אף לנקוט בצעדים צבאיים, כגון: שיגור טילים נגדה. לא ראוי, עם זאת, לנקוט בצעדים שיציגו את בריטניה העושקת כגורם המותקף, במיוחד בתנאים בהם המערב מחפש כל תירוץ להחרפת הלחצים נגד איראן. מי שטוען כי הוא תומך במשטר, סיכם עצר-י איראן, אינו יכול לפעול באופן שמציב את איראן בתור נאשמת בזירה הבינלאומית ומחייב את שלטונותיה להתנצל ואף לשלם פיצויים (עצר-י איראן, 30 נובמבר).
האתר פרארו (Fararu ) גרס במאמר פרשנות שפרסם, כי ההודעה, שמשרד החוץ האיראני נאלץ לפרסם שעות ספורות לאחר הפריצה לשגרירות ובה הביע צער על הפעולה, מבטאת עד כמה הזיקה פעולה זו לאינטרסים הלאומיים של איראן. הפריצה התרחשה בזמן רגיש שבו בוחן האיחוד האירופי את האפשרות להחרפת הסנקציות הכלכליות נגד איראן. אם טרם הפעולה לא זכתה הצעת בריטניה להחרפת הסנקציות לתמיכה נרחבת מצד מנהיגי אירופה, הרי שלאחר הפריצה לשגרירות השתנה המצב לרעת איראן.
בשונה מהחלטתו הראויה של המג’לס להוריד את דרג הקשרים עם בריטניה, המתקפה על השגרירות הבריטית הייתה חסרת משמעות ובלתי מוצדקת. מה שחשוב, נטען בפרארו, אינו כוונת המתקיפים אלא תוצאת פעולתם, ששירתה את האינטרסים של בריטניה ואת התקשורת המערבית האנטי-איראנית. מחבר המאמר קרא לפעול בחריפות נגד הפורצים לשגרירות ולהעמידם לדין באשמת פגיעה בביטחון הלאומי ובמשטר (פרארו, 1 דצמבר 2011).
גם האתר אלף (Alef ) מתח ביקורת חריפה על הפריצה לשגרירות. ניתן להסכים עם פעולה כה קיצונית כלפי מדינה אחרת רק כאשר מתקיימים שני תנאים: כאשר רמת העוינות מצד אותה מדינה מגיעה לשלב בו אין כל דרך אחרת להתמודד עימה וכאשר המשטר אינו מסוגל להתמודד בהצלחה עם אותה מדינה. כך היה, למשל, בעת ההשתלטות על השגרירות האמריקאית בטהראן בשנת 1979. ארצות-הברית העניקה מקלט לשאה המודח ואילו הממשלה הזמנית בטהראן לא הייתה מסוגלת להתמודד עימה באופן ראוי. במצב זה נאלצו הסטודנטים להתערב ולפרוץ לשגרירות האמריקאית. כעת התנאים הם שונים לחלוטין. גם אם התנאי הראשון מבין השניים התממש ובריטניה אכן פעלה באופן המחייב תגובה איראנית חריפה, אף אחד אינו יכול לטעון, שהממשלה הנוכחית באיראן אינה מסוגלת להתמודד עימה בהצלחה בשיתוף המג’לס ו"המועצה העליונה לביטחון לאומי". אין, לפיכך, כל הצדקה להתנהגות הבלתי-חוקית, שבאה לידי ביטוי בפריצה לשגרירות (אלף, 30 נובמבר 2011).
במאמר נוסף שהתפרסם באלף נטען, כי בשעה שאיראן משקיעה מאמצים ניכרים להציג עצמה כמדינה שוחרת שלום הנוהגת בהתאם לחוק הבינלאומי, משגרת פעולה זו מסר לעולם שהאיראנים הם פורעי חוק. הפריצה לשגרירות מחזקת את עמדת המערב לפיה אין לאפשר לאיראן להמשיך בתוכניתה הגרעינית, כיוון שאסור שמדינה שאינה מכבדת את החוק הבינלאומי תהיה בעלת יכולת גרעינית. הפעולה בה נקטו הפורצים לשגרירות נעשתה אולי מכוונות טובות, אך היא הסבה לאיראן נזק עצום, חיזקה את טענות המערב ואת ההסברה המערבית נגדה והיא אף פסולה מבחינה דתית (אלף, 1 דצמבר 2011).
האתר דיפלומטיה איראנית התייחס אף הוא להשוואה בין ההשתלטות על השגרירות האמריקאית בטהראן ב-1979 לפריצה לשגרירות הבריטית. בעקבות הפריצה לשגרירות קיים האתר ראיון עם ד"ר מעצומה אבתכאר (Ma’sumeh Ebtekar ), דוברת הסטודנטים, שהשתלטו על השגרירות האמריקאית ב-1979, שהפכה בשנות התשעים לאחת הפעילות המרכזיות בזרם הרפורמיסטי ואף שימשה כסגנית הנשיא מחמד ח’אתמי. ד"ר אבתכאר טענה, כי ההשתלטות על השגרירות האמריקאית נעשתה באווירה מהפכנית כאשר הסטודנטים חששו, שהמנגנונים הביטחוניים והדיפלומטיים באיראן אינם מסוגלים למנוע ניסיון אמריקאי להשיב את המשטר הישן באמצעות הפיכה צבאית. הם לא ראו כל דרך אחרת לסכל אפשרות זו אלא באמצעות השתלטות על השגרירות האמריקאית. המצב באיראן כיום הוא שונה לחלוטין. באיראן פועלת ממשלה יציבה ולא נשקף כל איום ממשי מצד בריטניה על המשטר והמהפכה (דיפלומטיה איראנית, 2 דצמבר 2011).
לקולות המסתייגים מהפריצה לשגרירות הבריטית הצטרפו השבוע גם שני אנשי דת שמרנים בכירים. איש הדת הבכיר, איתאללה נאצר מכארם-שיראזי (Ayatollah Naser Makarem Shirazi ), ציין בגילוי דעת שפרסם, כי אין לפעול בניגוד לחוק וללא אישור המנהיג העליון והשלטונות. ממשלת בריטניה היא אויבת מסורתית של איראן, שפעלה ועודנה פועלת נגדה רבות, ציין איש הדת. אף על-פי כן, פריצת צעירים לשגרירות בניגוד לחוק עוררה סערה מיותרת שסיפקה תירוץ בידי אויביה של איראן לפעול נגדה דווקא בתנאים הנוכחיים באיזור הפועלים לטובתה (תאבנאכ, 3 דצמבר). גם דרשן תפילות יום השישי בטהראן, איתאללה אחמד ח’אתמי (Ahmad Khatami ), שביטא בשבוע שעבר תמיכה מרומזת בפריצה לשגרירות, הצטרף בראשית השבוע למגנים את הפריצה לשגרירות והגדיר אותה כ"בלתי-חוקית" (איסנ"א, 4 דצמבר 2011).
הערכות איראניות בנוגע לאסלאמיסטים במצרים:
מהפכנים על-פי המודל השיעי או דמוקרטים על-פי המודל התורכי?
העיתונות האיראנית דיווחה השבוע בהרחבה על ניצחון האסלאמיסטים בסיבוב הראשון של הבחירות לבית התחתון בפרלמנט המצרי. במקביל לדיווחים שוטפים בנוגע לתוצאות הבחירות החלו להתפרסם בימים האחרונים הערכות שונות בנוגע למשמעות ניצחון האסלאמיסטים ולמהותו של הזרם האסלאמיסטי במצרים.
ערב יום השנה למות האמאם חסין בקרב כרבלאא’, שצוין השבוע בעולם השיעי, בחר היומון השמרני כיהאן להציג את הזרם האסלאמיסטי בצפון-אפריקה בכלל ובמצרים בפרט כבעל נטיות פרו-שיעיות. במאמר מערכת, שפרסם היומון, נטען, כי עוד מימי סיד קטב, מבכירי האידיאולוגים של תנועת האחים המוסלמים במצרים, רחשו אנשי הדת והזרם האסלאמי במצרים כבוד רב לשיעים, ובמיוחד לאמאם השיעי השלישי, האמאם חסין. היומון התייחס לאופן בו צוין יום העאשורא במדינות צפון-אפריקה לאורך ההיסטוריה וטען, כי הוא מעיד על היחס המיוחד כלפי האמאם חסין במדינות אלה ועל המעמד הרם לו הוא זוכה באסלאם הצפון-אפריקאי. מאפייני האסלאם בצפון-אפריקה שונים מאלה של האסלאם במקומות אחרים וקרובים יותר למאפייני האסכולה השיעית, נטען בכיהאן. ראשי אלאזהר הכירו באסכולה השיעית לאורך ההיסטוריה והתייחסו לכל פגיעה באסלאם השיעי כפגיעה באסלאם כולו.
כיהאן גרס, כי לא ניתן להשוות את האסלאם הצפון-אפריקאי למודל הסלפי הפועל בהכוונת ערב הסעודית והשפעתה של ערב הסעודית על ההתפתחויות בצפון-אפריקה היא, לפיכך, מוגבלת מאוד. הקבוצות הסלפיות מודעות היטב לרגישות החברתית האנטי-סלפית הקיימת במדינות צפון-אפריקה והן מנסות לשנות את הדימוי שלהן כדי להגדיל את השפעתן. הן מסתירות את תפישותיהן האמיתיות ומנסות להעמיק את חדירתן לשירותים החברתיים ולחלק כספים ומוצרי מזון על מנת לגייס תמיכה ציבורית נרחבת ככל הניתן.
עוד טען היומון, כי האסלאם המתון, כפי שהוא מכונה על-ידי המערב, אינו יכול להשפיע על ההתפתחויות בצפון-אפריקה, כיוון שהאסלאם הצפון-אפריקאי מבוסס על רוח המאבק ועל תרבות בני משפחת הנביא ואינו עולה בקנה אחד עם המודל של ראש ממשלת תורכיה, רג’פ טאיפ ארדואן, או עם כל זרם אנטי-מהפכני אחר. זו הסיבה לכך, שהזרם האסלאמי המתון לא הצליח לאורך ההיסטוריה המצרית לבצר את מעמדו במדינה זו (כיהאן, 4 דצמבר 2011).
הצגתו של הזרם האסלאמיסטי במצרים כמקורב לשיעה מהווה ביטוי נוסף למורכבות הקיימת בגישתה של איראן כלפי תנועות אסלאמיות בעולם המשלבת בין הדגשת אחדות מוסלמית להדגשת ייחודיות אסלאמית שיעית. מאז המהפכה האסלאמית לא הגבילה איראן את מאמציה להפצת תורתה המהפכנית רק בקרב מוסלמים שיעים ולא התנתה את הסיוע, שהגישה לתנועות ולארגונים מוסלמים בעולם, בנכונות מצידם לאמץ את האסלאם השיעי. מדיניות איראן ביטאה, עם זאת, מתן עדיפות לביסוס מעמדה והשפעתה בקרב מוסלמים שיעים, שנועדו להיות נושאי הדגל של רעיון המהפכה האסלאמית.
לאחר מבצע "עופרת יצוקה" (דצמבר 2008 – ינואר 2009) ניכרו כמה ניסיונות מצד חוגים שמרנים באיראן ליצור זיקה בין מאבק הפלסטינים בעזה ופעילות החמאס בפרט לבין האסלאם השיעי. כך, למשל, נטען במאמר, שהופיע במספר אתרי אינטרנט המזוהים עם הזרם השמרני, כי החמאס והפלסטינים קרובים באמונותיהם ובדתם לאסלאם השיעי כיוון שרוב הפלסטינים משתייכים לאסכולה השאפעית באסלאם הסוני, הנחשבת לקרובה ביותר מבין ארבע האסכולות באסלאם לשיעה מבחינת הכבוד שהיא רוכשת לצאצאי בית עלי. המאמר מנה מספר מסגדים ברצועת עזה ובגדה המערבית, הקרויים על שם דמויות מרכזיות באסלאם השיעי, כגון: עלי בן אבו-טאלב, פאטמה אל-זהראא’, אשתו של עלי, וחסין בן-עלי. בניסיונותיה של איראן ליצור זיקה בין הפלסטינים בכלל והחמאס בפרט לבין האסלאם השיעי ביקשה איראן להוסיף נדבך נוסף לקשריה עם התנועה הפלסטינית, שיאפשר לה להעמיק עוד יותר את השפעתה בזירה הפלסטינית ולנצל הזדמנויות נוספות על מנת לחדור לרצועת עזה.
היומון השמרני קדס (Ghods ) התייחס, אף הוא, לתוצאות הבחירות במצרים והגדיר את ניצחון האסלאמיסטים כ"מסמר האחרון בארון המתים של החילוניות". היומון גרס, כי יש לראות את ניצחון האסלאמיסטים כביטוי למאבק נגד האמריקאים. העם במצרים יודע היטב, שכאשר האמריקאים מדברים על דמוקרטיה הם אינם מתכוונים לקיום בחירות חופשיות אלא מעוניינים לנצל את הדמוקרטיה כדי להביא לשלטון את הזרמים הליברלים והאנטי-אסלאמיסטים. ניצחון האסלאמיסטים מעיד על מעמדם בחברה המצרית ועל כך, שהציבור הערבי מבקש ליישם את ההלכה האסלאמית על מנת לחסל את שיתוף הפעולה בין הממשלות הערביות למדינות הזרות (קדס, 3 דצמבר 2011).
בניגוד להערכות בכיהאן ובקדס טען ההוגה הרפורמיסטי, פרופ’ צאדק זיבאכלאם (Saddeq Zibakalam ), כי האסלאמיסטים בעולם הערבי, ובכלל זה במצרים, הם דמוקרטים במהותם ופועלים בהתאם למודל התורכי. במאמר מערכת, שהתפרסם בראשית השבוע ביומון הרפורמיסטי שרק (Shargh ) תחת הכותרת: "המערב וניצחון האסלאמיסטים הערביים", ניתח פרופ’ זיבאכלאם את הסיבה לכך, שהמערב אינו חושש מניצחון האסלאמיסטים בעולם הערבי ואף אינו מתגייס לסייע לזרם החילוני, הליברלי והאנטי-אסלאמיסטי. הסיבה המרכזית לכך היא שהאסלאמיסטים בעולם הערבי הם דמוקרטים במהותם ומחויבים לתפישת עולם דמוקרטית.
קרוב לעשרה חודשים לאחר פרוץ "האביב הערבי" האסלאמיסטים אינם דורשים לנתק את הקשרים עם ארצות-הברית ועם אירופה ואינם נושאים סיסמאות נגד המערב. אפילו ביחס לישראל הם נוקטים, לטענת זיבאכלאם, גישה מתונה. התנגדותם להסכמי קמפ-דיוויד נובעת בעיקר מכך, שהישראלים לא קידמו הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, כפי שהתחייבו לעשות בהתאם להסכמים אלה. דרישת האסלאמיסטים לשקול מחדש את מחויבות מצרים להסכמי השלום אינה נובעת מהשאיפה לחסל את מדינת ישראל כי אם מרצונם לקדם את הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל.
הזרם המרכזי של האסלאמיסטים, ובכלל זה האחים המוסלמים, תומך בבחירות חופשיות, בשלטון החוק, בחופש העיתונות, בקיום מפלגות והתארגנויות פוליטיות ובדרישות דמוקרטיות נוספות. מציאות זו מציבה את תורכיה כמעצמה החשובה ביותר באזור, מבצרת את מעמדה ומחזקת את הקשרים בינה לבין האסלאמיסטים בעולם הערבי. זו הסיבה לכך, שהמערב אינו חושש מהאסלאמיסטים הערבים, כשם שהוא אינו חושש מעליית האסלאמיסטים לשלטון בתורכיה (שרק, 3 דצמבר 2011).
האם הממשלה ניצבת בפני קשיים גוברים ביישום תוכנית הרפורמה בסובסידיות?
עיכוב בן מספר ימים בהעברת הקצבאות, שהחליפו את הסובסידיות שבוטלו בשנה שעברה על-ידי הממשלה, לחשבונות הבנקים של האזרחים חיזק השבוע את ההערכות בנוגע לקשיי הממשלה להמשיך ביישום התוכנית במתכונתה הנוכחית. במסגרת תוכנית הרפורמה בסובסידיות, שמימושה החל בסוף השנה האזרחית הקודמת, מפקידה הממשלה מדי חודש קצבאות בסך 45.5 אלף תומאן (כ-41 דולרים) בחשבונות הבנקים של האזרחים. קצבאות אלה נועדו לפצות את האזרחים על ביטול הסובסידיות על מוצרי האנרגיה ועל הלחם.
בסוף השבוע דיווחו כלי התקשורת באיראן, כי הקצבאות, שהיו אמורות להיות מועברות לחשבונות הבנקים, טרם הופקדו. קצבאות אלה אמורות להיות מופקדות עד לתאריך ה-12 בכל חודש (איראני) על מנת לאפשר לאזרחים למשוך את הכספים עד למחצית החודש (אפתאב ניוז, 3 דצמבר). זמן קצר לאחר פרסום דיווחים אלה הודיע בהרוז מראדי (Behrouz Moradi ), יו"ר הארגון האחראי למימוש הרפורמה במדיניות הסובסידיות, כי הקצבאות יועברו בראשית השבוע וכי האזרחים יוכלו למשוך את הכספים החל מבוקר יום שני (5 דצמבר 2011).
האתר ח’בר אונליין (Khabar On-line ) העריך, כי העיכוב בהפקדת הקצבאות קשור לגרעון חמור בסך 8 ביליון תומאן (כ-7.5 מיליארד דולרים) בתקציב המיועד לתשלום הקצבאות במסגרת הרפורמה בסובסידיות. גרעון זה נובע מפער משמעותי בין הכנסות המדינה מביטול הסובסידיות להוצאות המופנות לתשלום הקצבאות לאזרחים מדי חודש.
ח’בר אונליין דיווח מפי אחד מחברי ועדת האנרגיה של המג’לס, כי מתחילת מימוש תוכנית הרפורמה הגיעו הכנסות המדינה כתוצאה מביטול הסובסידיות על מוצרי אנרגיה ל-17.5 ביליון תומאן בעוד שהוצאות הממשלה לטובת העברת קצבאות הגיעו במהלך תקופה זו ל-25.5 ביליון תומאן. הגרעון התקציבי חמור אף יותר, כיוון שהממשלה מחויבת להעביר במסגרת תוכנית הרפורמה תקציבים גם עבור המגזר התעשייתי על מנת לפצותו על העלייה החדה במחירי הדלק והחשמל.
ח’בר אונליין הזהיר, כי מאחר שההכנסות מביטול הסובסידיות אינן מספיקות לתשלום הקצבאות, הרי שאם לא תמצא הממשלה מקורות חלופיים עבור הקצבאות, היא תאלץ להפסיק את העברתן בשלושת החודשים האחרונים של השנה האיראנית הנוכחית המסתיימת ב-20 במרץ (ח’בר אונליין, 3 דצמבר 2011).
גם האתר פרארו דיווח, כי הדוח הראשון, שהעבירה הממשלה לועדת התכנון והתקצוב של המג’לס בשבוע שעבר בנוגע ליישום תוכנית הרפורמה בסובסידיות, מצביע על גרעון חמור בתקציב המיועד למימוש התוכנית. חבר ועדת התכנון והתקצוב, ג’עפר קאדרי (Ja’far Qaderi ), מסר, כי הממשלה נאלצה להלוות סכומי כסף גדולים במיוחד מהבנק המרכזי כדי לעמוד בתשלום הקצבאות. בנוסף העבירה, לדבריו, הממשלה רק חלק קטן מהתקציב, שהיא התחייבה להעביר למגזרי התעשייה והחקלאות במסגרת תוכנית הרפורמה (פרארו, 3 דצמבר 2011).
לאחרונה מתחו מבקרי הממשלה ביקורת גוברת על אופן מימוש תוכנית הרפורמה במדיניות הסובסידיות על-ידי הממשלה. שר הכלכלה לשעבר, דאוד דאנש-ג’עפרי (Da’ud Danesh-Ja’fari ), הביע לאחרונה דאגה מחוסר יכולתה של הממשלה לממש את יעדי הרפורמה. בפגישה עם סוחרי באזאר בטהראן אמר השר לשעבר, כי יש לבחון מחדש את אופן מימוש הרפורמה לנוכח הגרעון בתקציב המיועד לתוכנית ושיעורי האינפלציה והאבטלה הגבוהים (דניא-י אקתצאד, 23 נובמבר 2011).
במקביל טענו מבקרי הממשלה, כי לנוכח שיעור האינפלציה הגבוה והירידה הנמשכת בערך המטבע המקומי (ריאל) לעומת הדולר חלה שחיקה משמעותית בקצבאות המועברות לאזרחים. על-פי נתונים, שהתפרסמו לאחרונה ביומון הכלכלי דניא-י אקתצאד (Donya-ye Eghtesad , עולם הכלכלה), חלה שחיקה של עשרות אחוזים ביכולת הקניה באמצעות הקצבאות מאז החל מימוש תוכנית הרפורמה בסוף השנה האזרחית שעברה (דניא-י אקתצאד, 29 נובמבר 2011).
המג’לס ממליץ להפחית את מספר ימי החופשה הרשמיים באיראן:
האם הנורוז חשוב יותר מהמועדים הדתיים?
המרכז למחקרים של המג’לס הגיש השבוע הצעת חוק לצמצום ימי החופשה הרשמיים הנהוגים באיראן מ-25 ימים בשנה ל-16 ימים בלבד. על-פי הצעה זו יבוטלו כמה ימי חופשה הנהוגים כיום בחלק מהמועדים הדתיים, ובהם ימי השנה למותם של אמאמים שיעים, והם יוכרזו כימי חופשה רשמיים רק בחלק מהמחוזות. כך, למשל, יום מותו של האמאם רזא (האמאם השיעי השמיני) יוכר כיום חופשה רשמי רק במחוז ח’ראסאן רזוי (Khorasan Razavi ) בו הוא קבור. הצעת מרכז המחקרים של המג’לס מאפשרת לממשלה להכריז על ימי עבודה שבין חופשות רשמיות כימי חופשה רשמיים ("גשר") וכן לקצר את יום העבודה במספר שעות מוגבל במהלך חודש הרמדאן.
בהצעת המרכז נטען, כי ריבוי מספר ימי החופשה הרשמיים הנהוגים כיום באיראן מסב נזקים כלכליים כבדים וכי בין השנים 2007-2005 קיבלו עובדי המדינה סכום כסף ששווה ערך ל-20 אחוזים מהמשכורות המשולמות במשק עבור ימי חופשה. המרכז למחקרים מתייחס בהצעתו גם לפריון העבודה הנמוך במדינה. על-פי נתוני המרכז, מספר שעות העבודה היעילות ביום באיראן קטן משמעותית בהשוואה למדינות מפותחות בעולם. מתוך 44 שעות עבודה בשבוע נחשבות 28 שעות ליעילות במדינות מפותחות בעולם לעומת 11 שעות בלבד באיראן (עצר-י איראן, 4 דצמבר 2011).
בשנים האחרונות מתנהל באיראן דיון ציבורי נרחב בנוגע למדיניות החופשה הנהוגה במדינה. אזרחי איראן נהנים מקרוב ל-80 ימי חופשה רשמיים (ימי שישי ולכל הפחות 25 ימי חופשה רשמית נוספים הנהוגים בחגים הלאומיים והדתיים). בנוסף זכאי כל עובד באיראן לנצל בהתאם לחוק עד 30 ימי חופשה בתשלום. מדיניות זו גורמת, להערכת מומחים כלכליים, להפסדים כלכליים בסך מיליארדי דולרים מדי שנה.
הצעת מרכז המחקרים של המג’לס עוררה מחדש את השיח בנוגע למדיניות החופשות. חבר המג’לס, מראד עלי מנצורי רזא (Morad Ali Mansouri Reza ), אמר בראיון לאתר פרארו (Fararu ), כי גם המנהיג העליון תומך בהפחתת מספר ימי החופשה. הוא ציין, כי העובדה, שבאיראן נהוגים 6 ימי עבודה בשבוע בהשוואה ל-5 ימי עבודה ברוב המדינות המפותחות, מחייבת הנהגת מספר ימי חופשה רבים באופן יחסי. יש לוודא, עם זאת, כי פריון העבודה במהלך ששת ימי העבודה יהיה גבוה ולא יהיה שווה ערך ליומיים של עבודה בלבד. לא ייתכן שפריון העבודה יהיה נמוך ובמקביל מספר ימי החופשה יהיה גבוה, אמר חבר המג’לס. הוא הוסיף, כי מדינה השואפת להתקדם מבחינה כלכלית חייבת להשקיע מאמצים רבים ולשפר את פריון העבודה.
חבר ועדת הכלכלה של המג’לס, כאט’ם דלח’וש (Kazem Delkhoush ), התייחס לבעיה הנובעת מכך, שימי החופשה הנהוגים באיראן אינם תואמים את ימי החופשה ברוב מדינות העולם. בעוד שאיראן שובתת ביום שישי, שאר מדינות העולם שובתות בימים שבת וראשון והדבר פוגע בקשריה הכלכליים הבינלאומיים של איראן. בהתייחסו להצעת המרכז למחקרים של המג’לס אמר דלח’וש, כי הבעיה אינה מספר ימי החופשה כי אם האופן שבו מנצלים את ימי העבודה. הוא גם ציין, כי לא ראוי לקבוע שמועדים דתיים מסוימים ייחשבו כימי חופשה רק בחלק ממחוזות איראן, כיוון שהאמאמים השיעים שייכים לעם כולו ולא למחוז מסוים בלבד (פרארו, 4 דצמבר 2011).
האתר השמרני www.598.ir מיקד את ביקורתו על הצעת המג’לס בסיבות דתיות. האתר תהה, כיצד המג’לס ממליץ לבטל ימי חופשה הנהוגים לרגל מועדים דתיים אך ממליץ להשאיר על כנו את יום החופשה הנהוג ב"סיזדה בה-דר" (Sizdah behdar ), יומו האחרון של הנורוז (ראש השנה האיראני). אין זה ראוי, גרס האתר, שימים הקשורים לאמונה השיעית לא יוכרו כימי חופשה בעוד שיום הקשור למסורות המבוססות על "אמונות תפלות" יוכר כיום חופשה רשמי. בכירי אנשי הדת ואף המנהיג העליון התייחסו בעבר לחשיבות ימי מותם של האמאמים השיעים לצורך חיזוק הרגשות האסלאמיים של הציבור והדבר מצביע, לטענת האתר, על חשיבות ימים אלה בחברה האסלאמית והשיעית (www.598.ir , 5 דצמבר 2011).
העדר הפרדה בין תלמידים לתלמידות מעודד גידול "בנות חצופות ובנים רגשניים"
מושל מחוז בושהר, מחמד-חסין ג’האנבח’ש (Mohammad-Hossein Jahanbakhsh ), עדכן בסוף השבוע שעבר על תחילת יישום תוכנית להפרדה מגדרית בקרב עובדי המחוז. במסגרת תוכנית זו ייאסר על מנהלי המחוז להעסיק פקידות במשרדיהם. בפגישה עם מפקחים מטעם מטה "הציווי בדבר עשיית הטוב והימנעות מעשיית הרע" ("אל-אמר באל-מערוף ואל-נהי ען אל-מנכר") אמר המושל, כי יש להעמיק את אכיפת החוק האסלאמי וקוד הלבוש האסלאמי במשרדי הממשלה ובארגונים הממשלתיים הנמצאים בפיקוח המנהיג העליון (פארס, 1 דצמבר 2011).
בתוך כך הצהיר השבוע ראש המרכז ללימודי ולמחקרי נשים ("דפתר-י מטאלעאת ותחקיקאת-י זנאן") הקשור לממסד הדתי, כי לימוד משותף של בנים ובנות עלול לגרום ל"שינוי הזהות המינית". בכנס עובדי "המרכז לניהול מכללות דתיות לנשים" מתח מחמד-רזא זיבאי-נז’אד (Mohammad-Reza Ziba’inejad ), ביקורת חריפה על מערכת החינוך האחידה לבנים ולבנות הנהוגה במערב וטען, כי מערכת כזו נועדה לבטל את הבדלי הזהות בין המינים וגורמת ל"גידול בנות חצופות ובנים רגשניים". הוא ציין, כי פגיעה בזהות המינית ניכרת בעליה בהיקף ההומוסקסואליות, הניאוף והפריצות המינית (www.digarban.com , 1 דצמבר 2011).
( http://www.digarban.com/node/3471 )
בשנים האחרונות ננקטו באיראן מספר יוזמות חדשות, שנועדו להגביר את ההפרדה בין נשים לגברים בחברה. בין היתר מעודד משרד המדעים תוכנית להקמת אוניברסיטאות חד-מגדריות (לנשים או לגברים בלבד) ומשרדי ממשלה מעודדים תוכניות שנועדו לאפשר לעובדות לבצע את עבודתן מהבית. במקביל שבו וקראו חוגים שמרנים להגביר את ההפרדה המגדרית במקומות ציבוריים, ובהם: בתי-חולים, פארקים ציבוריים, תחבורה ציבורית ומוסדות חינוך.
תמונות השבוע:אירועי ימי האבל השיעים: התאסועא והעאשורא
