זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
מתוך: רוז אונליין, 22 נובמבר
הסלמה ביחסי איראן-בריטניה
השלטונות שבים ומטילים מגבלות על אופן קיום טקסי האבלות השיעים
עטיפת הספר ”כיצד יש לחסל את ישראל“
תהלוכת חברי בסיג' לרגל שבוע הבסיג'
תהלוכת חברי בסיג' לרגל שבוע הבסיג'
תהלוכת חברי בסיג' לרגל שבוע הבסיג'
תהלוכת חברי בסיג' לרגל שבוע הבסיג'
|
במוקד אירועי השבוע:
|
עיקרי דברים:
טהראן מגיבה בביטול לאיומי המערב להטיל סנקציות על יבוא נפט מאיראן
איראן התייחסה השבוע בביטול לאיומים הגוברים מצד מדינות אירופה להטיל סנקציות על תעשיית הנפט שלה ולהימנע מיבוא נפט מאיראן. בתגובה להודעת משרד החוץ הצרפתי, לפיה צרפת הציעה לשותפותיה האירופאיות להפסיק ייבוא נפט מאיראן, הצהיר סגן שר הנפט, אחמד קלעה-באני, כי הטלת סנקציות מצד צרפת על יבוא נפט איראני הינה חסרת משמעות. שר הנפט, רסתם קאסמי, אמר, כי מדינות המערב אינן יכולות להתעלם ממעמדה של איראן בשוק הנפט העולמי ומאיכות הנפט שהיא מייצאת וכי ממילא רוב הנפט האיראני מיוצא למדינות מזרח אסיה.
סגן שר הכלכלה, בהרוז עלי-שירי, התייחס אף הוא לאיומי המערב להטיל סנקציות על מגזר הנפט והצהיר, כי אין לאיראן כל בעיה לגייס השקעות זרות בתעשיית הנפט שלה. הוא ציין, כי 60 אחוזים מהמשקיעים, שנטלו חלק בוועידה בינלאומית להשקעות, שנערכה בשבוע שעבר בטהראן, הביעו נכונות לשתף פעולה עם מנהלי חברות נפט איראניות בפרויקטים של נפט, גז ופטרוכימיה.
גם דובר ועדת האנרגיה של המג’לס, סיד עמאד חסיני, התייחס בביטול להשפעה אפשרית של סנקציות מצד מדינות אירופה על מגזר הנפט. בראיון לאתר פרארו אמר חסיני, כי לסנקציות מצד אירופה על שוק הנפט לא תהיה השפעה של ממש, כיוון שרוב יצוא הנפט של איראן מופנה למדינות אסיה ואילו מדינות אירופה ייבאו במחצית הראשונה של שנת 2011 רק 18 אחוזים מתוצרת הנפט של איראן.
במאמר פרשנות, שהתפרסם ביומון תהראן אמרוז, נכתב, כי המשבר הכלכלי הפוקד את אירופה, החשש בקרב מנהיגי היבשת מפני עליית מחירי הנפט וההכרה בכך, שאין תחליף לנפט שאיראן מייצאת, אינם מאפשרים לשלטונות אירופה להטיל סנקציות על תעשיית הנפט האיראנית. גם היומון הרפורמיסטי מרדם סאלארי גרס, כי הטלת סנקציות נפט כנגד איראן אינה מעשית וכי בכל מקרה אירופה תהיה המפסידה העיקרית מסנקציות כאלה.
הסלמה ביחסי איראן-בריטניה: איראן החליטה להוריד את דרג היחסים; סטודנטים פרצו לשגרירות הבריטית
המג’לס אישר בראשית השבוע הצעת חוק המחייבת את הממשלה להוריד את דרג היחסים הדיפלומטיים עם בריטניה מרמה של שגריר לרמה של מיופה כוח וכן להפחית את הקשרים הכלכליים והמסחריים עימה עד לרמה המינימאלית. בהתאם להצעה מחויב משרד החוץ לנקוט בתוך שבועיים בצעדים הדרושים להורדת דרג הקשרים, ובהם גם גירוש השגריר הבריטי מטהראן.
יו"ר המג’לס, עלי לאריג’אני, אמר לאחר ההצבעה במג’לס, כי על ממשלת בריטניה לדעת, כי ההחלטה שהתקבלה היא רק תחילת הדרך וכי המג’לס ימשיך לעקוב אחר מדיניותה כלפי איראן. שר החוץ, עלי-אכבר צאלחי, הצהיר, כי החלטת המג’לס משמשת לקח חשוב עבור ממשלת בריטניה הסבורה, כי היא יכולה לפעול נגד מדינות אחרות כעולה על רוחה מבלי לצפות לתגובה הולמת. הוא הוסיף, כי איראן תהיה מוכנה לנרמל את קשריה עם בריטניה אם זו תשנה את התנהגותה כלפי איראן.
ביום שלישי קיימו סטודנטים איראנים הפגנת מחאה מול שגרירות בריטניה בטהראן וקראו סיסמאות בגנות בריטניה ומדיניותה כלפי איראן ובתמיכה בסגירת שגרירות בריטניה ובהורדת דרג היחסים עימה. קבוצת סטודנטים פרצה לבניין השגרירות, בזזה משרדים, הציתה מסמכים ושרפה את דגל בריטניה.
גם התקשורת השמרנית באיראן הביעה תמיכה בהורדת דרג היחסים עם בריטניה. האתר תאבנאכ טען, כי אין די בהחלטת המג’לס וכי עתה נדרשת הממשלה ליישם את ההחלטה לאלתר. האתר הדגיש, כי אין לאפשר לחילוקי הדעות הפוליטיים בין המג’לס לממשלה לעכב את ביצוע ההחלטה וכי על הממשלה להפגין נחישות במימושה.
היומון סיאסת-י רוז טען, כי החלטת המג’לס צפויה לפגוע במעמדה הבינלאומי של בריטניה, במיוחד ביחס להתפתחויות במזרח התיכון. במאמר פרשנות שפרסם העיתון נכתב, כי הורדת דרג היחסים מבטאת את עוצמתה המדינית של איראן בזירה הבינלאומית ומוכיחה, כי אין כל בסיס לטענות המערב בנוגע לבידודה הבינלאומי. בהחלטתה להוריד את דרג הקשרים עם בריטניה הוכיחה איראן, כי היא נוקטת מדיניות חוץ עצמאית ואינה חוששת מהחרפת הסנקציות נגדה. רצונה של איראן לקיים קשרים טובים עם כלל מדינות העולם, למעט ישראל, מותנית בכך, שמדינות אלה יאמצו עמדה צודקת ויפגינו כלפיה כבוד.
לקראת העאשורא: השלטונות שבים ומטילים מגבלות על אופן קיום טקסי האבלות השיעים
לקראת טקסי העאשורא, טקסי האבל והקינה הנהוגים בקרב השיעים בעשרה בחודש המוסלמי מוחרם לציון יום מותו של האמאם השלישי, חסין אבן-עלי, בטבח כרבלאא’ בשנת 680 לספירה, הטילו שלטונות איראן גם השנה מגבלות על אופן ניהול טקסים אלה. ממלא-מקום מפקד כוחות ביטחון הפנים, אחמד-רזא ראדאן, הזהיר השבוע, כי המשטרה תיאבק בחריפות בתופעות של הלקאה עצמית ובגילויי "אמונות תפלות" במהלך תהלוכות האבל.
במקביל פסק איש הדת הבכיר, איתאללה נאצר מכארם-שיראזי, כי קיים איסור הלכתי על הלקאות עצמיות ועל שימוש בכלים מוסיקליים במהלך תהלוכות האבל. הוא גם הזהיר מפני ניצול טקסי העאשורא לצרכים פוליטיים, במיוחד לקראת הבחירות הקרבות למג’לס.
בשנים האחרונות הטילו שלטונות איראן מגבלות קשות על אופן עריכת טקסי האבלות השיעים המסורתיים. מגבלות אלה מהוות חלק ממערכה כוללת שנועדה לשמר את בלעדיותם של אנשי הדת השולטים במדינה ביחס לניהול חיי הדת במדינה ולהגביר את הפיקוח על ביטויים דתיים, שאינם עולים בקנה אחד עם הפרשנות ה"רשמית" המקובלת על ההנהגה הדתית. מגבלות אלה גם נועדו למנוע ניצול הטקסים על-ידי מתנגדי המשטר להפרת הסדר הציבורי.
בתוך כך הציע השבוע בכיר בארגון להסברה אסלאמית לאסור על הטלוויזיה האיראנית לשדר במהלך שני ימי האבל השיעים בטענה, כי שידורי הטלוויזיה מעודדים את האזרחים להישאר בבתיהם במקום לצאת למסגדים ולתהלוכות האבל וכתוצאה מכך נותרים המסגדים והרחובות ריקים ממאמינים.
ספר השנה מטעם תערוכת הספרים ה-13 במחוז ח’ראסאן: "כיצד יש לחסל את ישראל?"
הספר "כיצד יש לחסל את ישראל?", שנכתב על-ידי קבוצת תלמידים במכללה הדתית בעיר קום, הוצג בשבוע שעבר במסגרת תערוכת הספרים ה-13 במחוז ח’ראסאן ואף זכה לתוארספר השנה בקטגוריית הספרים העוסקים במלחמה הרכה.
הספר נחלק לשבעה פרקים הדנים במאפייניה המחשבתיים של ישראל, בפשעיו של עם ישראל, באזהרות הקוראן למוסלמים בנוגע ליהודים, בנקודות החולשה שלהם ובדרכי ההתמודדות עימם.
ראש צוות המחברים אמר, כי הספר מבוסס על פסיקתו של מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’מיני, לפיה חיסול מדינת ישראל הוא חובה הלכתית. הוא הלין על כך, שהמוסדות האיראנים בכלל והמכללות הדתיות בפרט אינן משקיעות די מאמצים בהתמודדות עם ישראל ומתעלמים מכך, ששורש כל הבעיות החברתיות, התרבותיות והפוליטיות של המוסלמים נעוץ בציונות. הוא טען, כי הרחבת העיסוק בסוגיה זו תבהיר לישראל, כי האומה המוסלמית מחויבת לממש את הנחיות המנהיג העליון, ואף תמנע ממנה לאיים במתקפה צבאית נגד איראן.
טהראן מגיבה בביטול לאיומי המערב להטיל סנקציות על יבוא נפט מאיראן
איראן התייחסה השבוע בביטול לאיומים הגוברים מצד מדינות אירופה להטיל סנקציות על תעשיית הנפט האיראנית ולהימנע מיבוא נפט מאיראן. בסוף השבוע שעבר הודיע משרד החוץ הצרפתי, כי צרפת הציעה לשותפותיה האירופאיות להפסיק לייבא נפט מאיראן. גם דובר משרד החוץ האיטלקי הודיע, כי בכוונת איטליה להפסיק יבוא נפט גולמי מאיראן.
בתגובה להצהרות אלה אמר סגן שר הנפט, אחמד קלעה-באני (Ahmad Qalebani ), בראיון לסוכנות הידיעות מהר (Mehr ), כי חברת הנפט הלאומית של איראן כלל אינה מייצאת נפט גולמי לצרפת ולפיכך אין כל משמעות להטלת סנקציות מצד צרפת על יבוא נפט איראני. הוא ציין, כי לנוכח עתודות הנפט והגז הטבעי שבידיה נהנית איראן ממעמד חשוב בשוק האנרגיה העולמי ולא ניתן להתעלם ממנה (מהר, 25 נובמבר). יצוין, כי על-פי נתוני רשות המידע לאנרגיה האמריקאית (EIA ) מייבאת צרפת כ-49,000 חביות נפט איראניות ליום בעוד שאיראן מייצאת בין 2 ל-2.5 מיליון חביות נפט ליום.
סגן שר הכלכלה, בהרוז עלי-שירי (Behrouz Ali-Shiri ), התייחס אף הוא לאיומי המערב להטיל סנקציות על מגזר הנפט באיראן והצהיר, כי אין לאיראן כל בעיה לגייס הסכמת משקיעים זרים להשקיע בתעשיית הנפט שלה. בהתייחסו לוועידה בינלאומית להשקעות, שנערכה בשבוע שעבר בטהראן, אמר עלי-שירי, כי 60 אחוזים מהמשקיעים, שנטלו חלק בוועידה, הביעו את נכונותם לשתף פעולה עם מנהלי חברות נפט איראניות בפרויקטי נפט, גז ופטרוכימיה. בראיון לסוכנות הידיעות איסנא אמר סגן השר, כי במהלך הועידה ניהלו 10 חברות זרות דיונים עם מנהלי חברות נפט איראניות וכי עוד לפני הועידה חתמה איראן על חוזים על סך 3.4 מיליארד דולרים במסגרת שני פרויקטים בתחומי הנפט והפטרוכימיה (איסנ"א, 26 נובמבר).
גם דובר ועדת האנרגיה של המג’לס, סיד עמאד חסיני (Seyyed Emad Hosseini ), התייחס בביטול להשפעה אפשרית של סנקציות מצד מדינות אירופה על מגזר הנפט. בראיון לאתר פרארו (Fararu ) אמר חסיני, כי איומי המערב להטיל סנקציות על תעשיית הנפט האיראנית אינם חדשים וכי מגבלות על השקעות זרות בתעשייה זו הוטלו בעבר מצד ארצות-הברית ואירופה ולא יצרו כל בעיה עבור איראן. הוא ציין, כי לסנקציות מצד אירופה על שוק הנפט לא תהיה השפעה של ממש, כיוון שרוב יצוא הנפט של איראן מופנה למדינות אסיה ואילו מדינות אירופה ייבאו במחצית הראשונה של שנת 2011 רק 18 אחוזים מתוצרת הנפט של איראן. הוא הוסיף, כי העולם אינו יכול להתעלם ממרכזיותה של איראן בייצור הנפט והגז הטבעי ומהשפעתן האפשרית השלילית של סנקציות כנגד איראן על כלכלת העולם. איראן הוכיחה, לדבריו, כי היא אינה חוששת מסנקציות ומסוגלת להפוך את האיומים להזדמנויות (פרארו, 26 נובמבר).
“סנקציות חדשות”, מתוך: רוז אונליין, 22 נובמבר
במאמר פרשנות, שהתפרסם ביומון תהראן אמרוז (Tehran Emrooz ), נכתב, כי המשבר הכלכלי הפוקד את אירופה גורם לחשש כבד בקרב מנהיגי היבשת מפני עליית מחירי האנרגיה במקרה של הטלת סנקציות על מגזר הנפט האיראני. צרפת, בריטניה וקנדה הן המדינות היחידות התומכות כעת בהטלת סנקציות כאלה. היומון הביא הערכות, שהתפרסמו בעיתונות הבינלאומית, לפיהן סנקציות נגד תעשיית הנפט האיראנית יעמיקו את המשבר הכלכלי במערב. גם הבנק העולמי הזהיר, לטענת היומון, מפני השלכות סנקציות כאלה על מחירי הנפט בעולם ועל הכלכלה העולמית. בנוסף לכך קיימת הסכמה בקרב המדינות מפיקות הנפט, כי אין באפשרותן למלא את מקומה של איראן בייצוא נפט בשל הכמויות הגדולות שהיא מייצאת מדי יום. הערכות אלה מספיקות, לטענת תהראן אמרוז, כדי להניא את שלטונות אירופה מהטלת סנקציות על תעשיית הנפט האיראנית (תהראן אמרוז, 27 נובמבר).
היומון הרפורמיסטי מרדם סאלארי (Mardom Salari ) גרס, אף הוא, כי הטלת סנקציות על ייבוא נפט מאיראן אינה אפשרית בקלות. במאמר מערכת, שפרסם היומון, נטען, כי מדינות אירופה התומכות בהטלת סנקציות כאלה הן אלה שאינן מייבאות נפט מאיראן, כגון: גרמניה וצרפת, ואילו המדינות המייבאות נפט מאיראן ונתונות במשבר כלכלי חריף, ובהן: איטליה, ספרד ויוון, מסתייגות ממהלך זה.
היומון טען, כי לא ניתן למצוא בטווח הזמן הקצר תחליפים לנפט המיוצא על-ידי איראן ובכל מקרה הכנסותיה של איראן מנפט לא ייפגעו משמעותית מסנקציות על יבוא נפט איראני. גם אם יופחתו כמויות הנפט, שאיראן יכולה לייצא, הטלת סנקציות על ייבוא הנפט שלה תוביל לעליה ניכרת במחירי הנפט, שתפצה אותה על הירידה במכירת נפט. האמירה לפיה אירופה היא המפסידה מהטלת סנקציות נגד תעשיית הנפט האיראנית אינה בבחינת סיסמה פוליטית בלבד, סיכם מרדם סאלארי (מרדם סאלארי, 28 נובמבר).
לאחרונה הצהירו שר הנפט, רסתם קאסמי (Rostam Qasemi ), ושר הכלכלה, מהדי ע’זנפרי (Mehdi Ghazanfari ), כי הטלת סנקציות מצד המערב על יבוא נפט מאיראן יסכנו בראש וראשונה את השווקים העולמיים. השבוע שב והצהיר קאסמי, כי מדינות המערב אינן יכולות להתעלם ממעמדה של איראן בשוק הנפט העולמי ומאיכות הנפט שהיא מייצאת וכי ממילא רוב הנפט האיראני מיוצא למדינות מזרח אסיה (איסנ"א, 27 נובמבר).
הסלמה ביחסי איראן-בריטניה: איראן החליטה להוריד דרג היחסים; סטודנטים פרצו לשגרירות הבריטית
המג’לס אישר בראשית השבוע הצעת חוק המחייבת את הממשלה להוריד את דרג היחסים הדיפלומטיים עם בריטניה מרמה של שגריר לרמה של מיופה כוח וכן להפחית את הקשרים הכלכליים והמסחריים עימה עד לרמה המינימאלית. הצעת החוק אושרה בעקבות תמיכת בריטניה בהטלת סנקציות נוספות נגד טהראן והחלטתה בשבוע שעבר להטיל סנקציות על הבנק המרכזי של איראן בשל סירובה להשעות את תוכניתה הגרעינית. 179 מחברי המג’לס תמכו בהצעה, ארבעה התנגדו ו-11 נמנעו. ארבעת המתנגדים דרשו ניתוק מוחלט של היחסים בין המדינות. במהלך הדיון קראו חברי מג’לס קריאות "מוות לבריטניה". הצעת החוק אושרה השבוע גם על-ידי "מועצת שומרי החוקה". בהתאם להצעה מחויב משרד החוץ לנקוט בתוך שבועיים בצעדים הדרושים להורדת דרג היחסים, ובהם גם גירוש השגריר הבריטי מטהראן.
יו"ר המג’לס, עלי לאריג’אני (Ali Larijani ), אמר לאחר ההצבעה במג’לס, כי על ממשלת בריטניה לדעת, שההחלטה שהתקבלה היא רק תחילת הדרך וכי המג’לס ימשיך לעקוב אחר מדיניותה כלפי איראן (פארס, 27 נובמבר). יו"ר ועדת המג’לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, עלאא’ אל-דין ברוג’רדי (Alaeddin Boroujerdi ), אמר במהלך הדיון, כי מדיניות בריטניה כלפי איראן טרם המהפכה האסלאמית התבססה במשך שנים על בוגדנות וביצוע פשעים נגד העם האיראני. הוא קרא לשר החוץ, עלי-אכבר צאלחי (Ali-Akbar Salehi ), לגרש את השגריר הבריטי מטהראן כיוון שבתנאים הנוכחיים אין לאפשר קיום קשרים רגילים בין שתי המדינות (פרדא ניוז, 27 נובמבר).
בעקבות החלטת המג’לס אמר שר החוץ צאלחי, כי ההחלטה משמשת לקח חשוב עבור ממשלת בריטניה הנוהגת באופן בלתי הגיוני ובלתי רציונאלי וסבורה, שהיא יכולה לפעול נגד מדינות אחרות כעולה על רוחה מבלי לצפות לתגובה הולמת. הוא ציין, כי אם בריטניה תשנה את התנהגותה ביחס לאיראן, תשנה גם איראן את גישתה כלפי בריטניה ותהיה מוכנה לנרמל עימה את היחסים (אירנ"א, 28 נובמבר).
המנהיג העליון, איתאללה עלי ח’אמנהאי, הצהיר השבוע, כי לבריטניה יש היסטוריה ארוכה של השפלת עמים, הרס מורשת תרבותית והשתלטות על משאבים. בנאום לרגל "יום הצי", שצוין ביום שני (28 נובמבר), אמר ח’אמנהאי, כי מאז המהפכה האסלאמית אין ביכולתה של בריטניה להשפיל עוד את איראן, כפי שעשתה בעבר (איסנ"א, 29 נובמבר).
יחסים דיפלומטיים מלאים בין בריטניה לאיראן חודשו בשנת 1988 אך נותקו שנה מאוחר יותר בעקבות פרשת הסופר סלמאן רושדי. היחסים חודשו שוב בשנת 1990 והועלו לדרג שגרירים בשנת 1999. בשנים האחרונות שבה איראן והאשימה את בריטניה, כי היא חותרת להפלת המשטר ומגישה סיוע לארגוני האופוזיציה וכי הייתה מעורבת במהומות, שפרצו לאחר הבחירות לנשיאות בקיץ 2009.
ביום שלישי קיימו סטודנטים איראנים הפגנת מחאה מול שגרירות בריטניה בטהראן וקראו סיסמאות בגנות בריטניה ומדיניותה כלפי איראן ובתמיכה בסגירת שגרירות בריטניה ובהורדת דרג היחסים עימה. קבוצת סטודנטים פרצה לבניין השגרירות, בזזה משרדים, הציתה מסמכים ושרפה את דגל בריטניה.
גם התקשורת השמרנית באיראן הביעה תמיכה בהורדת דרג היחסים עם בריטניה. האתר תאבנאכ טען, כי אין די בהחלטת המג’לס וכי עתה נדרשת הממשלה ליישם את ההחלטה לאלתר ולהוריד את דרג הקשרים בין המדינות. האתר הזהיר, כי אי-יישום החלטת המג’לס ואף עיכוב מימושה על-ידי הממשלה עלולים לפגוע באינטרסים הלאומיים של איראן. תאבנאכ הדגיש, כי אין לאפשר לחילוקי הדעות הפוליטיים בין המג’לס לממשלה לעכב את ביצוע ההחלטה וכי על הממשלה להפגין נחישות במימושה (תאבנאכ, 29 נובמבר).
היומון סיאסת-י רוז (Siyasat-e Rooz ) טען, כי החלטת המג’לס צפויה לפגוע במעמדה הבינלאומי של בריטניה, במיוחד ביחס להתפתחויות במזרח התיכון. במאמר פרשנות שפרסם העיתון נכתב, כי הורדת דרג היחסים מבטאת את עוצמתה המדינית של איראן בזירה הבינלאומית ומוכיחה, כי אין כל בסיס לטענות המערב בנוגע לבידודה הבינלאומי. היומון הביא הערכות פרשנים איראנים, שטענו כי בעקבות הורדת דרג היחסים עם טהראן תתקשה בריטניה לשמר את מעמדה בעולם המוסלמי ובמזרח התיכון. הקשרים עם איראן הם המפתח למעורבות המערבית במזרח התיכון ובמערב-אסיה לנוכח מעמדה המרכזי של איראן באזור. עוד טענו הפרשנים, כי מדינות המערב חוששות מכך, שהורדת דרג הקשרים עם איראן תנוצל על-ידי סין ורוסיה לשיפור קשריהן עם טהראן ולביצור מעמדן במזרח התיכון.
בהחלטתה להוריד את דרג הקשרים עם בריטניה באופן חד-צדדי הוכיחה איראן, כי היא נוקטת מדיניות חוץ עצמאית וכי מנהיגיה אינם מוכנים לאפשר לאף מדינה להתערב בענייניה ואינם חוששים מהחרפת הסנקציות נגדה. רצונה של איראן לקיים קשרים טובים עם כלל מדינות העולם, למעט ישראל, מותנית בכך, שמדינות אלה יאמצו עמדה צודקת ויפגינו כלפיה יחס של כבוד. איראן ממשיכה במדיניות החוץ הנחושה והעצמאית שלה בהתאם לעקרונות שהתווה מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’מיני, והיא מסרבת לסטות מדרכה על אף הלחצים, הסנקציות, המזימות והאיומים הצבאיים נגדה (סיאסת-י רוז, 28 נובמבר).
לקראת העאשורא: השלטונות שבים ומטילים מגבלות על אופן קיום טקסי האבלות השיעים
לקראת טקסי העאשורא, טקסי האבל והקינה הנהוגים בקרב השיעים בעשרה בחודש מחרם (Moharram) לציון יום מותו של האמאם השלישי, חסין אבן-עלי, בטבח כרבלאא’ בשנת 680 לספירה, הטילו שלטונות איראן גם השנה מגבלות על אופן קיום טקסים אלה הצפויים להיערך בשבוע הבא.
ממלא-מקום מפקד כוחות ביטחון הפנים, אחמד-רזא ראדאן (Ahmad-Reza Radan), הזהיר השבוע, כי המשטרה תיאבק בחריפות בתופעות של הלקאה עצמית ובגילויי אמונות תפלות במהלך תהלוכות האבל (איסנ"א, 28 נובמבר). במקביל פסק איש הדת הבכיר, איתאללה נאצר מכארם-שיראזי (Ayatollah Nasser Makarem Shirazi), כי קיים איסור הלכתי על הלקאות עצמיות ועל שימוש בכלים מוסיקליים במהלך תהלוכות האבל. מכארם-שיראזי גם הזהיר מפני ניצול טקסי העאשורא לצרכים פוליטיים, במיוחד לקראת הבחירות הקרבות למג’לס (איסנ"א, 26 נובמבר).
בשנים האחרונות הטילו שלטונות איראן מגבלות קשות על אופן עריכת טקסי האבלות השיעים המסורתיים. בין היתר, אסרו הרשויות על הלקאה עצמית במהלך הטקסים, על קיום טקסים לאחר חצות הליל, על הצבת תמונות של האמאמים השיעים ועל שימוש בכלי נגינה. בנוסף נקטו השלטונות במהלך החג בצעדים נגד הפצת תקליטורים בעלי תכנים דתיים, שלא אושרו על-ידם.
את ההגבלות על טקסי העאשורא ניתן לראות כחלק ממערכה כוללת מצד המשטר שנועדה לשמר את בלעדיותם של אנשי הדת השולטים במדינה בנוגע לאופן ניהול חיי הדת במדינה ולהגביר את הפיקוח על ביטויים דתיים, שאינם עולים בקנה אחד עם הפרשנות ה"רשמית" המקובלת על ההנהגה הדתית הנוכחית באיראן ועם תפיסת שלטון חכם הדת (ולאית-י פקיה). מגבלות אלה נועדו גם למנוע את ניצול הטקסים על-ידי מתנגדי המשטר להפרת הסדר הציבורי.
בתוך כך הציע השבוע בכיר בארגון להסברה אסלאמית, סיד מחמד סאדאת מנצורי (Seyyed Mohammad Sadat Mansouri ) העומד בראש המרכז למענה לשאלות דתיות, לאסור על הטלוויזיה האיראנית לשדר במהלך שני ימי האבל השיעים על מנת לעודד אנשים לצאת למסגדים ולתהלוכות האבל. מנצורי טען, כי אפילו שידור דרשות ותוכניות דת גורם לכך, שהאזרחים מעדיפים להישאר בבתיהם ולצפות
בטלוויזיה במקום להצטרף לתהלוכות האבל וללכת למסגדים. כתוצאה מכך נותרים המסגדים והרחובות ריקים ממאמינים והדבר פוגע ברוח העאשורא (אפתאב, 27 נובמבר).
ספר השנה מטעם תערוכת הספרים ה-13 במחוז ח’ראסאן: "כיצד יש לחסל את ישראל?"
הספר "כיצד יש לחסל את ישראל?", שנכתב על-ידי קבוצת תלמידים במכללה הדתית בעיר קום, הוצג בשבוע שעבר במסגרת תערוכת הספרים ה-13 במחוז ח’ראסאן (Khorasan ).
חג’ת אל-אסלאם מחמד אבראהים-ניא (Hojjat-ol-Eslam Mohammad Ebrahim-nia ), שעמד בראש צוות מחברי הספר, אמר בראיון לסוכנות הידיעות רסא, כי הספר זכה בתואר ספר השנה בקטגוריית הספרים העוסקים במלחמה הרכה במסגרת תערוכת הספרים בה הוצג. הספר בן 180 עמודים התפרסם ב-3000 עותקים מטעם המחלקה הכללית לתרבות ולהכוונה אסלאמית של מחוז ח’ראסאן-רזוי (Khorasan Razavi ).
הספר נחלק לשבעה פרקים הדנים במאפייניה המחשבתיים של ישראל, בפשעיו של עם ישראל, באזהרות הקוראן למוסלמים בנוגע ליהודים, בנקודות החולשה שלהם ובדרכי ההתמודדות עימם. בנוסף לתרגום אקטואלי של פסוקי קוראן רלוונטיים כולל הספר, לדברי אבראהים-ניא, גם תמונות של ציונים הקשורים לתכני הפסוקים המובאים והצהרות רלוונטיות של הוגים יהודים.
הוא ציין, כי תוכן הספר וכותרתו מבוססים על פסקי הלכה של מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’מיני, שפסק, כי חיסול מדינת ישראל הוא בבחינת חובה הלכתית בדומה ליתר החובות המוטלים על המוסלמים. פסוקי הקוראן העוסקים ביהודים ישימים, לדבריו, כל הזמן, ואין אף עם אחר, שהקוראן מזהיר לגביו את המוסלמים יותר מאשר היהודים הממשיכים בפשעיהם נגד האומה המוסלמית גם כיום.
עטיפת הספר "כיצד יש לחסל את ישראל"
אבראהים-ניא מתח ביקורת על העיסוק הבלתי-מספק מצד מוסדות הרפובליקה האסלאמית בהתמודדות הנדרשת עם ישראל, שהיא האויב המסוכן ביותר הניצב בפני המוסלמים. הוא ציין, כי סוגיית ישראל אינה ניצבת בראש סדר העדיפויות של המוסדות הממשלתיים המעדיפים לעסוק בסוגיות אחרות ומתעלמים מכך, ששורש כל הבעיות החברתיות, התרבותיות והפוליטיות של המוסלמים נעוץ בציונות. הוא הלין על כך, שחוקרים העוסקים במחקר הציונות צריכים לממן בעצמם את המחקר, ההוצאה לאור והפרסום של מחקריהם ושגם המכללות הדתיות נעדרות תשתית נדרשת לעריכת מחקרים בתחום זה.
הוא פנה לתלמידים ולחוקרים צעירים בקריאה לממש את הנחיות המנהיג העליון, שקבע כי יש להתאים את מערכת החינוך והמחקר במכללות הדתיות לצרכי החברה. אם דבר זה יתבצע, אמר אבראהים-ניא, האויב יידע, שהאומה המוסלמית כולה מחויבת לממש את הנחיות המנהיג העליון והוא אף לא יעז לאיים במתקפה צבאית (רסא ניוז, 30 נובמבר).
תמונות השבוע: תהלוכת חברי בסיג’ לרגל שבוע הבסיג’
