זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
סטודנטים איראנים מפגינים במחאה על דיכוי המהומות בארצות-הברית
רוז אונליין, 9 אוקטובר
מתוך: היומון מרדם סאלארי (Mardom Salari), 9 אוקטובר
פוריא-י ולי, מתוך: http://yinyang.ir/
www.rahana.org , אתר איראני לזכויות אדם
www.rahana.org , אתר איראני לזכויות אדם
www.rahana.org , אתר איראני לזכויות אדם
|
במוקד אירועי השבוע:
|
עיקרי דברים:
“התקוממות וול-סטריט”: איראן וגל המחאה בארצות-הברית
גל המחאה הפוקד את ארצות-הברית זכה השבוע להתייחסות נרחבת מצד בכירים ואמצעי תקשורת באיראן. ההפגנות, שהחלו בוול-סטריט והתרחבו לערים נוספות ברחבי ארצות-הברית, הוצגו כביטוי נוסף לחולשת המערב ולקריסתו הצפויה של הסדר הכלכלי והפוליטי הקפיטליסטי.
דובר משרד החוץ, ראמין מהמאן-פרסת, הצהיר השבוע, כי המחאה בארצות-הברית היא המשך להתעוררות עמי העולם ומשקפת את עומק הדאגה שחשים אזרחי ארצות-הברית לנוכח העקרונות הכלכליים השולטים במערכת הקפיטליסטית האמריקאית. הוא הביע דאגה לנוכח השימוש באלימות כלפי המפגינים וציין, כי הדיכוי האלים מוכיח, שהממשל האמריקאי אינו סובלני כלפי מחאה בדרכי שלום.
מפקד כוחות הבסיג’ של משמרות המהפכה, מחמד-רזא נקדי, העריך כי תנועת המחאה תוביל להתפרקותה של ארצות-הברית בדומה להתמוטטות ברית-המועצות, כיוון שמדובר במחאה בעלת שורשים עמוקים שאינה קשורה למפלגות הפוליטיות בארצות-הברית.
גם התקשורת האיראנית עסקה בהרחבה בגל המהומות בארצות-הברית. אמצעי התקשורת השמרנים טענו, כי המחאה מבטאת את חולשותיה הבסיסיות והעמוקות של המערכת הפוליטית והכלכלית האמריקאית שאינן ניתנות לפתרון. היומון "רסאלת" כתב, כי אין כל דרך לפתרון הגיוני של המשבר הכלכלי בארצות-הברית והממשל האמריקאי נאלץ, לפיכך, לפנות לאנשי הצבא על מנת לדכא את המהומות. במאמר מערכת, שכותרתו "התקוממות וול-סטריט", נכתב, כי לא ניתן לטפל בשתי המחלות הבסיסיות מהן סובל הקפיטליזם: החמדנות ותאוות הבצע וכי אם הסערה בארצות-הברית תמשיך להתרחב, הרי שנפילת המערב והקפיטליזם היא בלתי נמנעת.
אופן סיקור המהומות על-ידי התקשורת המערבית זכה אף הוא להתייחסות ביקורתית מצד העיתונות האיראנית, שהאשימה את כלי התקשורת המערבים באימוץ סטנדרטים כפולים בסיקור המהומות בארצות-הברית בהשוואה לסיקור המהומות, שפרצו באיראן בקיץ 2009, והמהומות בעולם הערבי. בעוד שהתקשורת האמריקאית סיקרה בהרחבה את המהומות באיראן והאשימה את איראן בהפרת זכויות אדם, היא מצנזרת כעת, לטענת העיתונות האיראנית, את הדיווחים בנוגע למהומות בארצות-הברית ומציגה את המפגינים כפורעי חוק.
מכה נוספת לאזרחי איראן: נסיקה במחירי הביצים
התקשורת האיראנית עסקה השבוע בהרחבה בהאמרת מחירי הביצים. מחירה של תבנית ביצים עלה בשבוע האחרון בלמעלה מ-10 אחוזים והיא נמכרה בראשית השבוע בחלק מהסופרמרקטים במחיר שיא של 9,000 תומאן (קרוב ל-8.5 דולרים).
ההתייקרות המשמעותית במחירי הביצים הביאה לחילופי האשמות בין משרדי החקלאות והמסחר, הארגונים השונים המעורבים במשק הביצים והמג’לס. נציגי הממשלה טענו, כי אין כל הצדקה למחירי הביצים הגבוהים וכי הממשלה תנקוט בצעדים חוקיים נגד מפקיעי המחירים. סגן שר התעשיה הסביר את העליה במחירי הביצים בהשפעה אוחרת של "שפעת העופות", שהביאה לירידה משמעותית בייצור הביצים במדינה בחודשים האחרונים.
מבקרי הממשלה, לעומת זאת, הטילו את האחריות לעליית המחירים על הממשלה וטענו, כי העדר פיקוח ממשלתי, מדיניות יבוא שגויה והזנחת המגזר החקלאי הם שהובילו לזינוק במחירי הביצים.
האתר "ח’בר אונליין" חישב השבוע את הוצאותיה החודשיות של משפחה ממוצעת וקבע, כי בשעה ששכר המינימום החודשי באיראן עומד על כ-330,000 תומאן (כ-310 דולרים) מוציאה משפחה ממוצעת בת 4 נפשות 378,000 תומאן בחודש לקניית לחם וביצים.
מדוע העציב ניצחון נבחרת איראן בכדורגל את עורך “כיהאן”?
עורך היומון השמרני "כיהאן", חסין שריעתמדרי, הביע השבוע צער ומורת רוח לנוכח ההתלהבות, שעורר בשבוע שעבר ניצחונה הסוחף בתוצאה 7:0 של נבחרת איראן בכדורגל על נבחרת פלסטין במשחק הכנה לקראת מוקדמות הגביע העולמי בכדורגל.
במאמר פרשנות תחת הכותרת: "מקומו של פוריא-י ולי נותר ריק", העלה שריעתמדרי את זכרו של האלוף הספורטיבי האיראני בן המאה ה-14, פוריא-י ולי (Pourya-ye Vali ), המשמש עד היום מודל לחיקוי עבור אתלטים איראנים בשל התנהגותו האצילית. התנהגות זו ניכרה בהחלטתו להפסיד לאחד מיריביו, לאחר ששמע את תפילת אמו הקשישה, שביקשה מאללה להעניק לבנה ניצחון בקרב.
לניצחון נבחרת איראן אין חשיבות רבה, ציין שריעתמדרי, כיוון שהיא נהנית מאמצעים ומתנאים טובים בהרבה ביחס לנבחרת הפלסטינית הפועלת בתנאים קשים הנכפים עליה על-ידי הציונים. אם נבחרת איראן לא רצתה לאמץ את כללי התנהגותו האצילית של פוריא-י ולי, היא יכלה לכל הפחות להסתפק בתיקו או בניצחון 1:0 על נבחרת המייצגת את "העם הפלסטיני המדוכא".
לביקורת על התנהגות הנבחרת האיראנית במשחקה נגד נבחרת פלסטין הצטרף גם חבר המג’לס עלי כאיידי, שטען כי "הפצצת גולים" כנגד "מדינה מדוכאת וכבושה" לא היתה בבחינת מעשה ראוי. הוא ציין, כי כמוסלמי הוא לא היה שבע רצון מהתנהגות הנבחרת האיראנית כלפי נבחרת פלסטין וכי עדיף היה אילו הנבחרת היתה מפגינה את יכולותיה בתחרויות בינלאומיות ולא במשחק כנגד נבחרת פלסטין.
היומון הרפורמיסטי "מרדם סאלארי", לעומת זאת, גרס, כי אין כל קשר בין סבלו של העם הפלסטיני למשחק הכדורגל בין נבחרות איראן ופלסטין ויצא כנגד עמדתו של שריעתמדרי לפיה היה על נבחרת איראן להסתפק בתיקו או בניצחון דחוק. היומון טען, כי מדיניות הממשלה הנתמכת על-ידי עורך "כיהאן" היא שאילצה את נבחרת איראן לשחק מול נבחרת פלסטין החלשה, כיוון שאף מדינה אינה מוכנה להתייצב למשחק ידידות מול הנבחרת הלאומית.
חדשות פייסבוק: 17 מיליון איראנים (?) חברים ברשת; פסיקת המנהיג בנוגע לשימוש ברשת; תקלה נוספת הביאה להסרת החסימה מעל הרשת
ראש האגף לטכנולוגיה ולמידע בבסיג’ הסטודנטים, מהדי ג’עפרי, הצהיר בשבוע שעבר, כי על אף סינון הפייסבוק על-ידי השלטונות חברים 17 מיליון איראנים ברשת החברתית. בכינוס בצפון-איראן הזהיר ג’עפרי מפני האיומים הניצבים בפני החברה האיראנית במרחב הוירטואלי ואמר, כי אויבי איראן עושים שימוש בטכנולוגיית המחשבים על מנת לפגוע בחברה ובעיקר בערכים הדתיים בקרב הצעירים.
בתוך כך גרמה השבוע תקלה טכנית להסרה זמנית של החסימה המוטלת על רשת הפייסבוק על-ידי השלטונות. בעקבות הסרת החסימה העלו כמה בלוגרים איראנים השערה, כי הדבר קשור לפסק הלכה של המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, בנוגע לשימוש בפייסבוק שהתפרסם השבוע במספר אתרי חדשות איראנים. על-פי פסיקה זו אין מניעה עקרונית לעשות שימוש בפייסבוק כל עוד לא נעשה ברשת שימוש בלתי-ראוי, כגון: הפצת שחיתות מוסרית, פרסום שקרים או תכנים העלולים לעודד ביצוע חטאים או לחזק את אויבי האסלאם.
“התקוממות וול-סטריט”: איראן וגל המחאה בארצות-הברית
גל המחאה הפוקד את ארצות-הברית זכה השבוע להתייחסות נרחבת מצד בכירים ואמצעי תקשורת באיראן. ההפגנות, שהחלו בוול-סטריט והתרחבו בימים האחרונים לערים נוספות ברחבי ארצות-הברית, הוצגו כביטוי נוסף לחולשת המערב ולקריסתו הצפויה של הסדר הכלכלי והפוליטי הקפיטליסטי.
דובר משרד החוץ, ראמין מהמאן-פרסת (Ramin Mehmanparast ), הצהיר השבוע, כי המחאה בארצות-הברית היא המשך להתעוררות עמי העולם ומשקפת את עומק הדאגה שחשים אזרחי ארצות-הברית לנוכח העקרונות הכלכליים השולטים במערכת הקפיטליסטית האמריקאית. הוא הביע דאגה לנוכח השימוש באלימות כלפי המפגינים וציין, כי הדיכוי האלים מוכיח, שהממשל האמריקאי אינו סובלני כלפי מחאה בדרכי שלום. הוא הוסיף, כי הדרך היחידה ליציאה מהמשבר היא באמצעות היענות הממשל האמריקאי לדרישות האזרחים לצדק חברתי, התמקדותו בפתרון הבעיות הפנימיות בארצות-הברית, נסיגת הכוחות הצבאיים האמריקאים המוצבים ברחבי העולם והפניית התקציב הביטחוני לשיפור המצב הכלכלי ולהעלאת רמת חייהם של אזרחי ארצות-הברית (מהר, 8 אוקטובר).
מפקד כוחות הבסיג’ של משמרות המהפכה, מחמד-רזא נקדי (Mohammad Reza Naqdi ), העריך בעקבות גל המחאה בארצות-הברית, כי סופה של ארצות-הברית קרוב. הוא ציין, כי כשם שברית-המועצות נפלה כתוצאה מבעיותיה הכלכליות ומכישלון מדיניותה, כך גם ארצות-הברית צפויה להתמוטט. בכינוס של סטודנטים מאוניברסיטת אמאם חסין בטהראן אמר נקדי, כי תנועת המחאה בארצות-הברית תוביל להתפוררות המשטר הפוליטי בארצות-הברית, כיוון שהיא שורשית ועמוקה ואינה קשורה למפלגות הפוליטיות במדינה זו (אירנ"א, 8 אוקטובר).
מסעוד ג’זאא’רי (Masoud Jazaeri ), סגן הרמטכ"ל לענייני תרבות והסברה הגנתית, התייחס אף הוא למהומות בארצות-הברית והגדירן כהבטחה ל"אביב אמריקאי". המחאה בארצות-הברית מצביעה, לדבריו, על התפוררות הקפיטליזם המערבי ועל דעיכת הדמוקרטיה הליברלית המערבית. סיסמת השינוי של הנשיא אובמה הגיעה למבוי סתום והעם האמריקאי הרואה את נשיאו ממשיך במדיניותו הכלכלית של הנשיא בוש אינו מוכן לשאת עוד את שחיתותם של בעלי ההון במדינה. אזרחי ארצות-הברית הופכים עניים יותר ויותר בעוד שבעלי ההון מתעשרים כתוצאה ממדיניות הממשל.
המשך חוסר האונים של הנשיא אובמה ביחס למשבר בוול-סטריט יהפוך, להערכת ג’זארר’י, את ההתקוממות הכלכלית להתקוממות פוליטית וחברתית. לעם האמריקאי נמאס מהסדר הקפיטליסטי והוא שואף לשים קץ לחוסר הצדק, לעוני ולשחיתות הפוליטית, התרבותית והכלכלית. בהתייחסו לדיכוי המפגינים אמר ג’זאא’רי, כי האלימות בה נוקטת המשטרה מעידה על כך שכוחות הביטחון האמריקאים אלימים יותר מ"תלמידיהם" במדינות ערב (פארס, 9 אוקטובר).
סטודנטים איראנים מפגינים במחאה על דיכוי המהומות בארצות-הברית
גם התקשורת האיראנית עסקה בהרחבה בגל המהומות בארצות-הברית. אמצעי התקשורת השמרנים טענו, כי המחאה מבטאת את חולשותיה הבסיסיות והעמוקות של המערכת הפוליטית והכלכלית בארצות-הברית שאינן ניתנות לפתרון.
היומון "רסאלת" (Resalat ) כתב, כי לכלכלנים, לסוציולוגים ולפסיכולוגים במערב אין כל דרך לפתרון הגיוני של המשבר הכלכלי הפוקד את ארצות-הברית והממשל האמריקאי נאלץ, לפיכך, לפנות לאנשי הצבא לדיכוי המהומות. במאמר מערכת, שכותרתו: "התקוממות וול-סטריט", נטען, כי אחוז אחד בלבד מהאוכלוסיה בארצות-הברית מחזיק בשליש מההון במדינה וכי הפער המעמדי במדינה הגיע למצב של התפוצצות חברתית. הקפיטליזם סובל משתי מחלות בסיסיות: חמדנות ותאוות בצע ואלה הובילו את המערב להתנשאות וליהירות. לא סביר שניתן יהיה לטפל במחלות אלה בחברות, שתרבותן מבוססת על סקס ואלימות.
הלחץ מצד "עולם המדוכאים" כנגד "עולם המדכאים" הולך וגובר וקולו של העם האמריקאי הנשמע ב"התקוממות וול-סטריט" הוא בין הקולות שיש לשמוע ולחזק. הממשל האמריקאי רוצה לכבוש את עמי העולם, ובמיוחד את העם האיראני, באמצעות "קול אמריקה", אך עמי העולם רוצים לשמוע את קולו של העם האמריקאי הדורש את זכויותיו. אם תתרחב הסערה בארצות-הברית באש הדרישות החברתיות, העריך "רסאלת", הרי שנפילת המערב והקפיטליזם היא בלתי נמנעת (רסאלת, 8 אוקטובר).
היומון "סיאסת-י רוז" (Siyasat-e Rooz ) גרס, כי גל המחאות באירופה ובארצות-הברית מבטא דרישה עממית לשים קץ ל"רודנות הקפיטליסטית" השולטת במדינות המערב. אזרחי המערב נאלצו במשך שנים לקבל את שלטונם הפוליטי והכלכלי של העשירים והם יוצאים היום לרחובות שלא על מנת לשפר את תנאי חייהם כי אם לשים קץ למערכת הקפיטליסטית באירופה ובארצות-הברית (סיאסת-י רוז, 8 אוקטובר).
אופן סיקור המהומות על-ידי התקשורת המערבית זכה אף הוא להתייחסות ביקורתית מצד העיתונות האיראנית, שהאשימה את אמצעי התקשורת במערב באימוץ סטנדרטים כפולים בסיקור המהומות בארצות-הברית בהשוואה לסיקור המהומות, שפרצו באיראן בקיץ 2009, והמהומות בעולם הערבי. יחס התקשורת האמריקאית כלפי המהומות בארצות-הברית בהשוואה למהומות באיראן מצביע, לטענת היומון "ג’ואן" (Javan ), על אופיה האמיתי. בעוד שהתקשורת האמריקאית האשימה את איראן בהפרת זכויות אדם במהלך מהומות 2009, היא מצנזרת כעת את הדיווחים בנוגע למהומות בארצות-הברית ואף מציגה את המפגינים כגנבים וכפורעי חוק (ג’ואן, 8 אוקטובר).
מכה נוספת לאזרחי איראן: נסיקה במחירי הביצים
התקשורת האיראנית עסקה השבוע בהרחבה בהאמרת מחירי הביצים. מחירה של תבנית ביצים עלה מ-5,100 תומאן (כ-4.8 דולרים) ל-6,700 תומאן (כ-6.3 דולרים) ובחלק מהסופרמרקטים נמכרה תבנית ביצים בראשית השבוע במחיר שיא של 9,000 תומאן (קרוב ל-8.5 דולרים).
"אינך יכול עוד לאכול אותן", מתוך: רוז אונליין, 9 אוקטובר
בכירים במג’לס ובמשק הביצים הטילו אף הם את האחריות לעליית המחירים על הממשלה וטענו, כי העדר פיקוח ממשלתי ראוי ומדיניות יבוא שגויה הביאו לזינוק במחירי הביצים. דובר ועדת החקלאות של המג’לס, עיסא ג’עפרי (Issa Ja’fari ), הזהיר השבוע, כי אם לא תקדיש הממשלה תשומת לב מספקת לעליה הנמשכת בעלויות הייצור במגזר החקלאי, יתייקרו גם מוצרי החלב באופן משמעותי.
ג’עפרי טען, כי בעקבות הרפורמה במדיניות הסובסידיות חלה עליה משמעותית בהוצאות הייצור וכתוצאה מכך פחת הייצור במגזר החקלאי והמחירים עלו. גם מדיניות היבוא השגויה בה נקטה הממשלה והעדר פיקוח ממשלתי על המחירים הביאו, לדבריו, לפגיעה בייצור המקומי ולעליה נוספת במחירים. הוא הדגיש, כי מי שנהנה מעליית המחירים הם המתווכים והעסקנים ולא היצרנים (אפתאב ניוז, 9 אוקטובר).
חבר נוסף בועדת החקלאות של המג’לס, קאסם מחמדי (Qassem Mohammadi ), האשים אף הוא את הממשלה בהזנחת המגזר החקלאי, שהביאה לדבריו לעליית מחירי הביצים. בראיון לסוכנות הידיעות "מהר" אמר מחמדי, כי על משרד המסחר להגביר את הפיקוח על משק הביצים ועל יבוא ביצים לאיראן (מהר, 9 אוקטובר). השגות בנוגע למדיניות יבוא הביצים הועלו גם על-ידי מנהל התאחדות הקואופרטיבים של יצרני הביצים, שטען בראיון לסוכנות הידיעות "פארס", כי איראן מייבאת כיום ביצים רק מתורכיה בשעה שיש ביכולתה לייבא ביצים במחירים זולים יותר ממדינות אחרות, כגון: הודו.
בעקבות עליית מחירי הביצים חישב האתר "ח’בר אונליין" את הוצאותיה החודשיות של משפחה ממוצעת וקבע, כי בשעה ששכר המינימום החודשי באיראן עומד על כ-330,000 תומאן (כ-310 דולרים) מוציאה משפחה ממוצעת בת 4 נפשות 378,000 תומאן בחודש לצורך קניית לחם וביצים (ח’בר אונליין, 8 אוקטובר).
האתר "פרארו" (Fararu ) טען השבוע בסרקזם, כי מחירי הביצים האמירו עד כדי כך, שבקרוב יחלו אזרחי מחוז גולסתאן שבצפון-מזרח המדינה להעניק ביצים כנדוניה עבור נשים לקראת חתונתן (פרארו, 9 אוקטובר). היומון הרפורמיסטי "שרק" (Sharq ) ציטט נהג מונית בן 70, שטען בייאוש, כי הביצים הפכו לזהב וכי בקרוב יגיע היום בו יראו האזרחים לילדיהם ביצים רק בתמונות, כיוון שהן יהיו יקרות מכדי לקנות אותן (שרק, 9 אוקטובר).
מתוך: היומון מרדם סאלארי (Mardom Salari ), 9 אוקטובר
מדוע העציב ניצחון נבחרת איראן בכדורגל את עורך "כיהאן"?
במשחק הכנה למוקדמות הגביע העולמי בכדורגל, שנערך ביום רביעי שעבר בטהראן (5 אוקטובר), הביסה נבחרת איראן בכדורגל את נבחרת פלסטין בתוצאה 7:0. עורך היומון "כיהאן", חסין שריעתמדרי (Hossein Shariatmadari ), הביע בראשית השבוע צער לנוכח ההתלהבות, שעורר ניצחונה הסוחף של נבחרת איראן בקרב עיתונאי הספורט במדינה.
במאמר פרשנות תחת הכותרת: "מקומו של פוריא-י ולי נותר ריק", העלה שריעתמדרי את זכרו של האלוף הספורטיבי האיראני בן המאה ה-14, פוריא-י ולי (Pourya-ye Vali ), מיסטיקן מוסלמי, משורר ואלוף ספורט איראני, שנודע בזכות כוחו הפיזי ועדיין משמש מודל לחיקוי עבור אתלטים איראנים העוסקים ב"זורח’אנה" (Zurkhaneh ), ענף ספורט המשלב פיתוח גוף ואומנות לחימה.
יש אלופים שלא נותר מהם כל זיכרון ויש אלופים, כדוגמת פוריא-י ולי, הנזכרים לעד בהיסטוריה בזכות התנהגותם, כתב שריעתמדרי. ערב אחד שמע פוריא-י ולי במסגד את תפילת אמו של מי שאמור היה להתחרות נגדו למחרת היום. בתפילתה ביקשה האם הקשישה מאללה להעניק את הניצחון לבנה. פוריא-י ולי התרגש למשמע תפילת האם והחליט להפסיד ליריבו בקרב על מנת להיענות לתפילתה גם במחיר פגיעה אפשרית ביוקרתו. דווקא משום כך נותרה מורשתו לעד.
פוריא-י ולי, מתוך: http://yinyang.ir/
עיתונאי הספורט דיווחו בהתלהבות על ניצחון נבחרת איראן בכדורגל והגדירו את המשחק כ"פסטיבל של גולים". פוריא-י ולי העדיף להפסיד ליריבו, אותו הוא יכול היה לנצח בקלות, רק כדי לשמח אמא זקנה אחת. העיתונאים האיראנים, לעומת זאת, התלהבו מניצחון חברי נבחרת איראן, שהביסו את נציגי "העם הפלסטיני העשוק" שהתארחו בארצם. אין לניצחון זה חשיבות רבה, כתב שריעתמדרי, לנוכח התנאים הקשים שהציונים כופים על העם הפלסטיני. בניגוד לנבחרת איראן, אין בידי הנבחרת הפלסטינית אמצעים רבים והם אף אינם יכולים לקיים אימונים סדירים. עורך "כיהאן" העלה על נס את דבריו של המאמן הפלסטיני, שהצהיר לאחר תבוסת נבחרתו, כי אין הוא רואה בהפסד משום תבוסה, כיוון שעצם הגעת נבחרתו לאיראן האסלאמית בצל הקשיים הרבים שניצבו בפניה היא בבחינת הישג שראוי להיות גאים בו.
שריעתמדרי כתב, כי אינו יודע, כיצד יכלה נבחרת איראן להביע את הערכת העם האיראני כלפי העם הפלסטיני ולשמור על כבודה של הנבחרת הפלסטינית, שהגיעה לאיראן בעיצומם של "אש ודם". אך גם אילו לא רצתה הנבחרת ללכת בדרכו של פוריא-י ולי ולנהוג על-פי כללי התנהגותו, היא יכלה לכל הפחות להסתפק בתיקו או בתוצאה של 1:0.
חבל, טען עורך "כיהאן", שנבחרת איראן לא נהגה כאותו איש משמרות המהפכה, שנהג פעם בג’יפ מסוג לנד-קרוזר ועקף בקלות את כל הרכבים בכביש עד שנתקל במכונית איראנית ישנה מסוג "פיכאן" (Paykan ). המכונית היתה נהוגה על-ידי אב, ששני ילדיו הקטנים ישבו מאחור ודחקו בו להאיץ על מנת שלא לאפשר לג’יפ לעקוף אותו. לאב לא היה כל סיכוי להאיץ את מהירותו ולגבור על הג’יפ החדש, אך נהג הג’יפ רצה לשמח את שני הילדים ולכן האט את נסיעתו. לאחר מספר קילומטרים הוא עצר את רכבו באחד החניונים, פנה לילדים ב"פיכאן" ואמר להם: תשמחו, כי לא הצלחתי לעקוף את מכונית אביכם (כיהאן, 8 אוקטובר).
לביקורת על התנהגות הנבחרת האיראנית במשחקה נגד נבחרת פלסטין הצטרף גם חבר המג’לס עלי כאיידי (Ali Kayidi ), שטען כי "הפצצת גולים" על-ידי נבחרת איראן כנגד "מדינה מדוכאת וכבושה" לא היתה בבחינת מעשה ראוי, כיוון שלספורט יש חשיבות בהרחבת הקשרים התרבותיים והמדיניים. היה עדיף אילו נבחרת הכדורגל הלאומית היתה מפגינה את יכולותיה בתחרויות בינלאומיות, כגון: מוקדמות הגביע העולמי בכדורגל, ולא במשחק כנגד נבחרת פלסטין ועוד בימים בהם נערכה בטהראן ועידת התמיכה בפלסטינים, אמר כאיידי. הוא הוסיף, כי אחד מעקרונות הספורט הוא הקפדה על מוסר וכי כמוסלמי הוא לא היה שבע רצון מ"הפצצת הגולים" כנגד נבחרת פלסטין (אפתאב ניוז, 9 אוקטובר).
היומון הרפורמיסטי "מרדם סאלארי" (Mardom Salari ), לעומת זאת, טען, כי אין כל קשר בין סבלו של העם הפלסטיני למשחק הכדורגל. במאמר מערכת, שכותרתו: "פוליטיקה של כדורגל או כדורגל פוליטי", יצא העיתון כנגד עמדתו של עורך "כיהאן" לפיה היה על נבחרת איראן להסתפק בניצחון דחוק או בתיקו. מחבר המאמר טען, כי הצעתו של שריעתמדרי שגויה מבחינה ספורטיבית, כיוון שדווקא משחק הכנה למוקדמות הגביע העולמי נועד לאפשר למאמן הנבחרת לבחון את כישוריהם של כלל השחקנים. מבחינה פוליטית, נכתב במאמר, מדיניות הממשלה הנתמכת על-ידי עורך "כיהאן" היא שהביאה לכך, שאף מדינה אינה מוכנה להתייצב למשחק ידידות מול נבחרת איראן והדבר אילץ את הנבחרת להתייצב מול נבחרתה החלשה של פלסטין (מרדם סאלארי, 10 אוקטובר).
חדשות פייסבוק: 17 מיליון איראנים (?) חברים ברשת; פסיקת המנהיג בנוגע לשימוש ברשת;
תקלה נוספת הביאה להסרת החסימה מעל הרשת
ראש האגף לטכנולוגיה ולמידע בבסיג’ הסטודנטים, מהדי ג’עפרי (Mehdi Ja’fari ), הצהיר בשבוע שעבר, כי על אף סינון הפייסבוק על-ידי השלטונות חברים 17 מיליון איראנים ברשת החברתית.
בכינוס, שנערך בעיר אמול (Amol ) בצפון-איראן, הזהיר ג’עפרי מפני האיומים הניצבים בפני החברה האיראנית במרחב הוירטואלי ואמר, כי אויבי איראן עושים שימוש בטכנולוגיית המחשבים על מנת לפגוע בחברה ולממש את יעדיהם במסגרת "המלחמה הרכה". הוא ציין, כי יש לזהות את האיומים והסכנות הטמונים במרחב הוירטואלי על מנת שיהיה ניתן למצוא דרכים להתמודד עימם. הסכנה המרכזית קשורה, לדבריו, בפגיעה אפשרית בערכים הדתיים בקרב צעירים. הוא ציין, כי ברשת האינטרנט קיימים כיום למעלה מ-300 אלף אתרים בפרסית הפועלים כנגד האמונות הלאומיות והדתיות האיראניות (www.favanews.com , 5 אוקטובר).
בתוך כך הוסרה השבוע למשך מספר שעות החסימה המוטלת על-ידי שלטונות איראן על רשת הפייסבוק וכן על אתרים נוספים, ובהם טוויטר ויוטיוב. בכיר במשרד התקשורת מסר לסוכנות הידיעות "פארס", כי הסרת החסימה נבעה מבעיה טכנית זמנית, והכחיש דיווחים לפיהם נבעה הסרת החסימה ממדיניות מכוונת (פארס, 10 אוקטובר). יצוין, כי זוהי הפעם השניה בחודשים האחרונים בה מוסרת בשל בעיה טכנית החסימה מעל אתרי אינטרנט החסומים בדרך כלל על-ידי השלטונות. בחודש יולי התרחשה תקלה דומה, שיוחסה להכנסת מערכת חדשה לסינון מנועי החיפוש "גוגל" ו"יאהו" על-ידי משרד התקשורת.
בעקבות הסרת החסימה השבוע מעל פייסבוק העלו כמה בלוגרים איראנים השערה, כי הדבר קשור לפסק הלכה של המנהיג העליון, איתאללה עלי ח’אמנהאי, בנוגע לשימוש בפייסבוק. על-פי פסיקה זו, שהתפרסמה השבוע במספר אתרים איראנים, קבע ח’אמנהאי, כי אין איסור מוחלט לעשות שימוש בפייסבוק.
בתשובה לשאילתא הלכתית, שהופנתה אליו בנושא זה, ציין המנהיג, כי אם לא נעשה בפייסבוק שימוש בלתי-ראוי, כגון: הפצת שחיתות מוסרית, פרסום שקרים או תכנים שעלולים לעודד ביצוע חטאים או לחזק את אויבי האסלאם, הרי שאין מניעה בשימוש כזה ברשת. בעקבות פסיקה זו נתבקש המנהיג להבהיר, האם כניסה לאתר פייסבוק אך ורק לצורך קיום קשרים עם ידידים וללא פעילות הפוגעת באינטרסים הלאומיים של איראן מותרת לנוכח העובדה, כי אתר זה חסום על-ידי השלטונות. בתשובת המנהיג נכתב, כי פסיקתו הינה עקרונית בלבד ואינה בבחינת קביעת עמדה בנוגע לתנאי השימוש בפייסבוק. ח’אמנהאי ציין, כי הרשתות החברתיות נועדו במהותן לאסוף מידע, שעלול לחזק את אויבי המוסלמים. הוא קבע, עם זאת, כי אין בפסיקתו משום פסילה מוחלטת של השימוש בפייסבוק או התרתה אלא קביעת "עמדת ביניים" בנושא, כלומר: השימוש אינו אסור לחלוטין מבחינה הלכתית ואינו מותר (www.598.ir , 8 אוקטובר).
יוזכר, כי בחודש יולי הכחיש מזכיר הועדה לקביעת קריטריונים לסינון אתרי אינטרנט דיווח, שהתפרסם ימים ספורים קודם לכן, לפיו מתכוונת הועדה להסיר את החסימה מעל רשת הפייסבוק. הוא ציין, עם זאת, כי הגדרת השימוש בפייסבוק כ"עבירה פלילית" תלויה באופן השימוש בה וכי היא מוגדרת ככזאת רק אם נעשה בה שימוש לצורך הפצת מידע הפוגע בביטחון המדינה, בקדשי האסלאם או במוסר.
תמונות השבוע: פעיל הסטודנטים, פימאן עארף (Peyman Aref),
משוחרר מכלא “אוין” לאחר ביצוע גזר דינו: שנת מאסר ו-74 מלקות
מקור התמונות: www.rahana.org , אתר איראני לזכויות אדם
