כללי
1. ב-18 באוגוסט בשעות הצהריים ביצע ארגון טרור הפועל ברצועת עזה בשם "ועדות ההתנגדות העממית" פיגוע משולב נגד מספר יעדים, ובתוכם מספר כלי רכב אזרחיים. הפיגוע בוצע מצפון למעבר עין נטפים (שמצפון לאילת) ומבצעיו הגיעו להערכתנו מרצועת עזה. בפיגוע נהרגו 8 ישראלים ו-30 נפצעו. שום ארגון טרור לא נטל אחריות פומבית על הפיגוע ו"ועדות ההתנגדות העממית" הכחישו כל קשר לאירוע. אולם ראש ממשלת ישראל, וגורמים ישראלים נוספים, הצביעו על "ועדות ההתנגדות העממית" כארגון שביצע את הפיגוע.
2. בתגובה לפיגוע תקף צה"ל בית ברפיח, ששימש כאתר פיקוד של "ועדות ההתנגדות העממית" בו שהו בכירים בארגון. בתקיפה נהרגו מפקד הפלג המרכזי בארגון, כמאל אלנירב (אבו עווד) ושני בכירים נוספים בארגון. כמו כן נהרגו בתקיפה שני פעילים המשתייכים לזרוע הצבאית של הארגון. ראש ממשלת ישראל הצהיר בעקבות הריגתם, כי "האנשים שנתנו ההוראה לרצוח את אזרחינו ושהסתתרו בעזה אינם עוד בחיים" (pmo.gov.il ). בעקבות התגובה הישראלית בצעו ארגוני טרור הפועלים ברצועה מתקפת ירי לעבר ישובי דרום ישראל במסגרתה נורו מרצועת עזה קרוב ל-150 רקטות ועשרות פצצות מרגמה (נכון לבוקר ה-22 באוגוסט). צה"ל, בתגובה, תקף יעדי טרור ברצועה. במתקפת הרקטות לעבר ישראל השתתפו גם פלגי "ועדות ההתנגדות העממית", שנטלו אחריות על ירי של עשרות רקטות לעבר באר שבע וערים נוספות בדרומה של ישראל. אירועי ההסלמה הללו עדיין לא הגיעו לסיומם (נכון לליל 22-21 באוגוסט).
3. "ועדות ההתנגדות העממית" הינו ארגון קטן אך בעל יכולות מבצעיות גבוהות. לפני כמה שנים התפצל הארגון לשלושה פלגים, שניים מהם משתפים פעולה עם חמאס ולמעשה פועלים בחסותו. הפלג השלישי, "צבא האסלאם", מזוהה עם הג’האד העולמי, פנה לנתיב עצמאי של פיגועים ומידי פעם הוא מנסה לאתגר את חמאס ואת מדיניות הפיגועים שלה. כאמל אלנירב ובכירים נוספים, שנהרגו בתקיפת חיל האויר (18 באוגוסט), השתייכו לאחד הפלגים המשתפים פעולה עם חמאס.
4. ניתוח המודוס אופרנדי של "ועדות ההתנגדות העממית" מצביע על החשיבות שהארגון מייחס לביצוע פיגועים נגד ישראל דרך חצי האי-סיני (ציר ה"ח"). פיגועים כאלו התבצעו בעבר ע"י פלגי "ועדות ההתנגדות העממית" וע"י חמאס עוד לפני מבצע "עופרת יצוקה", וביתר שאת לאחריו. זאת תוך ניצול קשיי הממשל המצרי לאכוף חוק וסדר בחצי האי-סיני (שגברו לאחר הפלת מבארכ) והסתייעות בקיומה של תשתית סייענים נרחבת בקרב התושבים הבדואים בסיני.
5. מאז מבצע "עופרת יצוקה" גדלה חשיבות הנתיב העוקף מהרצועה לישראל (ציר ה"ח") הן בראיית חמאס והן בראיית פלגי "ועדות ההתנגדות העממית". זאת דווקא על רקע מדיניות הפיגועים המרוסנת של חמאס מרצועת עזה, שנכפתה בדרך כלל על ארגוני הטרור הפועלים מרצועת עזה. בשנתיים שחלפו מאז מבצע "עופרת יצוקה" שימש חצי האי סיני נתיב מעבר לחוליות פיגוע של חמאס ופלגי "ועדות ההתנגדות העממית", שניסו לחדור לישראל לשם ביצוע פיגועים במתווים שונים (פיגועי הרג, חטיפה, חדירה לעומק ישראל, ירי רקטות לעבר אילת). עם זאת "ועדות ההתנגדות העממית" כמו גם חמאס הקפידו שלא ליטול אחריות פומבית על דפוס זה של פיגועים על מנת שלא להסתבך עם השלטונות המצריים1.
6. מסמך זה בוחן את זהותם ודפוסי פעילותם של פלגי "ועדות ההתנגדות העממית" ואת מערכת קשריהם עם חמאס בחתכים הבאים:
א. הקמת "ועדות ההתנגדות העממית" והפילוגים שחלו בשורותיהם.
ב. מעורבות חמאס ו"ועדות ההתנגדות העממית" בפעילות נגד ישראל מחצי האי-סיני (ציר ה"ח") בשנים 2011-2009.
ג. פיגועים במתווים נוספים, שביצעו "ועדות ההתנגדות העממית", בשנים 2011-2009.
ד. פיתוח היכולות הצבאיות של "ועדות ההתנגדות העממית" מאז מבצע "עופרת יצוקה".
ה. פעילות "ועדות ההתנגדות העממית" מרצועת עזה בתקופה שקדמה למבצע "עופרת יצוקה".
ו. ניסיונות "ועדות ההתנגדות העממית" לפעול דרך ציר ה"ח" לפני מבצע "עופרת יצוקה".
ז. קשרי "ועדות ההתנגדות העממית" עם חמאס.
ח. השתתפות הפלג של זכריא דע’מוש בועידה במצרים לתמיכה ב"אופציית ההתנגדות".
1 גם הפעם הכחישו "ועדות ההתנגדות העממית" כל אחריות לפיגוע המשולב מצפון לאילת. אולם בתיאורו של גולש בפורום חמאס (21 באוגוסט, 01:24) יש אינדיקציה כי כמאל אלנירב חש כי הוא מהווה יעד לתקיפה בעקבות הפיגוע באילת. בתיאור נאמר כי שעתיים לפני שנפגש עם יתר חבריו ברפיח לשם התייעצויות נוכח "האיומים הישראליים", אלנירב התרחץ, התפלל, ארז מזוודה ובה בגדים, מסמכים וצרכים אישיים ופנה לאשתו ואמר לה: "הולך להישפך דם רב, אני הולך להסתתר".
