זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
מפקד משמרות המהפכה, מחמד-עלי ג'עפרי
מודעה של צעיר בן 25 המציע למכור את כלייתו
מדיניות סינון אתרי אינטרנט: רשת גוגל פלוס נחסמה
שר החוץ התורכי בביקור רשמי בטהראן
שר החוץ התורכי בביקור רשמי בטהראן
שר החוץ התורכי בביקור רשמי בטהראן
שר החוץ התורכי בביקור רשמי בטהראן
|
במוקד אירועי השבוע:
|
עיקרי דברים:
בעקבות ראיון מפקד משמרות המהפכה למהר:
התחדש הויכוח סביב מעורבות משמרות המהפכה בפוליטיקה
התקפתו של מפקד משמרות המהפכה, מחמד-עלי ג’עפרי, כנגד נשיא איראן לשעבר, מחמד ח’אתמי, במהלך ראיון עיתונאי, שהעניק בשבוע שעבר, עוררה מחדש את הויכוח סביב מעורבות משמרות המהפכה בפוליטיקה. בראיון לסוכנות הידיעות מהר טען ג’עפרי, כי רק אלה שלא חצו "קו אדום" יוכלו להשתתף בעתיד בבחירות וכי ח’אתמי לא צלח את המבחן, שניצב בפניו במהלך המהומות, שפרצו לאחר הבחירות לנשיאות בשנת 2009.
דברי ג’עפרי עוררו ביקורת חריפה מצד בכירים במחנה הרפורמיסטי, שהאשימו את ג’עפרי בהתערבות בלתי-ראויה בעניינים פוליטיים בניגוד לחוקה ובניגוד לצוואתו הפוליטית של מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’מיני, שאסר על מעורבות הכוחות המזוינים בפוליטיקה.
מחמד-רזא ח’אתמי, מנהיגה לשעבר של חזית השותפות האסלאמית הרפורמיסטית ואחיו של הנשיא לשעבר, שלח מכתב חריף למפקד משמרות המהפכה, בו טען כי אין בסמכותו החוקית, המשפטית והדתית לקבוע תנאים להשתתפות אזרח זה או אחר בפעילות פוליטית.
נכדו של מנהיג המהפכה האסלאמית, חג’ת אלאסלאם סיד חסן ח’מיני, המקורב למחנה הרפורמיסטי, מתח אף הוא ביקורת על דברי ג’עפרי. על-פי דיווח, שהתפרסם באתר האופוזיציה הרפורמיסטית ומהימנותו אינה ברורה, תהה ח’מיני בדף הפייסבוק שלו, האם מפקד משמרות המהפכה אינו רואה את עצמו ואת הגוף בראשו הוא עומד מחויבים להנחיות ח’מיני ולעקרונות המהפכה.
בכירים במחנה השמרני הביעו, לעומת זאת, תמיכה בהצהרותיו של מפקד משמרות המהפכה. יו"ר הרשות השופטת, צאדק אמולי לאריג’אני, טען, כי בהתאם לחוקת איראן, משמרות המהפכה אינם מהווים אך ורק גוף צבאי אלא גורם האחראי גם על הגנת האסלאם.
ראש הלשכה הפוליטית של משמרות המהפכה, ידאללה ג’ואני, יצא, אף הוא, להגנת ג’עפרי וטען, כי למשמרות המהפכה יש תפקיד לפעול נגד הרפורמיסטים במסגרת אחריותם להגן על המהפכה. התייחסותו של ג’עפרי לתפקיד, שמילא ח’אתמי במהומות 2009, אינה מהווה, לדבריו, משום התערבות בעניינים פוליטיים אלא תגובה מהפכנית במסגרת התמודדות משמרות המהפכה עם הזרמים המאיימים על המהפכה ועל המשטר.
הרפורמה במדיניות הסובסידיות בראי האזרח האיראני: מכתבה של עקרת בית לנשיא אחמדינז’אד
היומון השמרני ח’ראסאן פרסם השבוע מכתב, שהפנתה עקרת בית איראנית לנשיא אחמדינז’אד. במכתב, שהתפרסם לאחר מכן באתרי אינטרנט נוספים, מתייחסת האזרחית למצוקה הכלכלית שהיא חווה בעקבות הרפורמה במדיניות הסובסידיות, שיושמה לפני כחצי שנה.
האישה כותבת, כי כאשר הכריז הנשיא על הרפורמה היא תמכה בו, כיוון שסברה שזו תשפר את מצבם של העניים באיראן. בשונה מהעשירים, שצורכים אנרגיה רבה, העניים אינם זקוקים לאנרגיה כה רבה ולפיכך הייתה סבורה, שהקצבאות, שהחליפו את הסובסידיות, יאפשרו לעניים לשפר את מצבם הכלכלי. אך כאשר שולמו הקצבאות ובוטלו הסובסידיות, התייקרו המחירים עד כדי כך, שהקצבאות כלל לא הורגשו ומצבם הכלכלי של העניים החריף.
"איני כלכלנית ואיני מבינה את משמעותם של צמיחה כלכלית או אינפלציה חד-ספרתית", כתבה עקרת הבית וטענה, כי מחירי הבשר והפירות התייקרו עד כדי כך, שלא ניתן עוד להעלותם על שולחן האוכל.
עליך להאמין לי, שהמציאות אינה המציאות היפה והטובה שאתה מציג בטלוויזיה, כתבה האזרחית לנשיא, אלא המציאות עימה נאבקים אזרחי איראן. לדבריה, היא עדיין רואה באחמדינז’אד מגן השכבות החלשות בחברה, אך עליו לבחון את היבטיה השונים של כל החלטה שהוא מקבל, כיוון שחיי האזרחים אינם מאפשרים ניסוי וטעייה.
מקור נוסף להכנסה עבור צעירים: פריחת הסחר בכליות
התקשורת האיראנית דיווחה השבוע על התרחבות הסחר בכליות באיראן, בעיקר בקרב צעירים. סוכנות הידיעות מהר דיווחה, כי צעירים וצעירות רבים נכנסים לשוק הסחר הבלתי-רשמי בכליות בשל מצוקת האבטלה והצורך לממן את הוצאותיהם השוטפות, ובהן מימון חתונה. מחיר כליה בשוק הבלתי-רשמי מגיע ל-10 מיליון תומאן (כ-9,500 דולרים).
מנהל אגודת התמיכה בחולי כליות במחוז כרמאנשאה אמר בראיון למהר, כי בשל העדר הזדמנויות כלכליות עבור צעירים במחוז זה, רווחת התופעה של צעירים וצעירות – רובם בגילאים הנעים בין 20 ל-30 – המוכנים למכור את כלייתם על מנת להבטיח את הכנסתם. רבים מהם אף נוסעים לערים גדולות במדינה, ובעיקר לטהראן, על מנת להשיג מחיר גבוה יותר עבור כלייתם.
בשנים האחרונות הפכה איראן לאחת המדינות המובילות בעולם בסחר בכליות ועל-פי הערכות שונות מוכרים מדי שנה אלפי איראנים את כליותיהם על רקע מצוקה כלכלית. בשנת 2006 התירה איראן מכירת כליות באופן חוקי בניסיון להגביר את הפיקוח הממשלתי על התהליך, אם כי היא עדיין אוסרת על יצוא כליות אל מחוץ למדינה.
מדיניות סינון אתרי אינטרנט: רשת גוגל פלוס נחסמה; הכחשת הדיווח על כוונה להסיר את החסימה מעל פייסבוק
סוכנות הידיעות איסנא דיווחה השבוע, כי הרשת החברתית החדשה גוגל פלוס, שהושקה לאחרונה על-ידי חברת גוגל, נחסמה על-ידי השלטונות ואזרחי איראן אינם יכולים לגלוש בה.
במקביל עדכן האתר תאבנאכ, כי משרד התקשורת הכניס השבוע לשימוש מערכת חדשה לסינון מנועי החיפוש גוגל ויאהו. הכנסת המערכת לשימוש היא שגרמה ככל הנראה בבוקר יום שני (11 יולי) להסרה פתאומית בת מספר שעות של החסימה מעל כלל האתרים החסומים בדרך כלל על-ידי השלטונות.
בתוך כך הכחיש השבוע מזכיר הועדה לקביעת קריטריונים לסינון אתרי האינטרנט את דבריו של בכיר במשטרת הסייבר, שמסר בשבוע שעבר, כי הועדה עשויה להסיר בעתיד את החסימה מעל רשת הפייסבוק. עבד אל-צמד ח’רם אבאדי טען, כי הנושא אינו ניצב על סדר יום הועדה וכי אף אחד מהגורמים החברים בה אינו מוסמך לקבל החלטה בעניין זה באופן עצמאי.
בעקבות ראיון מפקד משמרות המהפכה למהר:
התחדש הויכוח סביב מעורבות משמרות המהפכה בפוליטיקה
התקפתו של מפקד משמרות המהפכה, מחמד-עלי ג’עפרי (Mohammad Ali Ja’fari), כנגד נשיא איראן לשעבר, מחמד ח’אתמי, במהלך ראיון עיתונאי, שהעניק בשבוע שעבר, עוררה מחדש את הויכוח סביב מעורבות משמרות המהפכה בפוליטיקה.
בראיון לסוכנות הידיעות מהר (Mehr ) התייחס ג’עפרי לאפשרות שובם של ח’אתמי ושל הרפורמיסטיים לחיים הפוליטיים ואמר, כי רק אלה שלא חצו "קו אדום" יוכלו להשתתף בעתיד בבחירות. מפקד משמרות המהפכה טען, כי ח’אתמי לא צלח את המבחן, שניצב בפניו במהלך המהומות, שפרצו לאחר הבחירות לנשיאות איראן בקיץ 2009, בשל התמיכה שהעניק לשני מנהיגי האופוזיציה הרפורמיסטית, מיר-חסין מוסוי (Mir-Hossein Mousavi ) ומהדי כרובי (Mehdi Karoubi ). ג’עפרי הוסיף, כי על ח’אתמי להרחיק עצמו מהעמדה אותה אימץ לאחר הבחירות, וכי אינו סבור שהציבור יסלח לו על התנהלותו (מהר, 5 יולי).
מפקד משמרות המהפכה, מחמד-עלי ג’עפרי
דברי ג’עפרי עוררו ביקורת חריפה מצד בכירים במחנה הרפורמיסטי. מחמד-רזא ח’אתמי, מנהיגה לשעבר של "חזית השותפות האסלאמית" הרפורמיסטית ואחיו של הנשיא לשעבר, שלח מכתב חריף למפקד משמרות המהפכה, בו טען כי הוא אינו נמצא בעמדה להחליט מי רשאי ליטול חלק בחיים הפוליטיים וכי אין בסמכותו החוקית, המשפטית והדתית לקבוע תנאים להשתתפות אזרח זה או אחר בפעילות פוליטית. על ג’עפרי להימנע מהתערבות בעניינים פוליטיים בהתאם להנחיתו של מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’מיני, שאסר על מעורבות פוליטית של הכוחות המזוינים. ח’אתמי הגדיר את הצהרותיו של ג’עפרי כביטוי ל"ממשלת הפיכה צבאית", שבה המפקד הצבאי הוא הקובע את החוק (ג’רס, 7 יולי).
גם נכדו של מנהיג המהפכה האסלאמית, חג’ת אל-אסלאם סיד חסן ח’מיני (Hojjat-ol-Islam Hassan Khomeini ), המקורב למחנה הרפורמיסטי, מתח ביקורת חריפה על דברי ג’עפרי. על-פי דיווח, שהופיע באתרי האופוזיציה הרפורמיסטית, התייחס ח’מיני בדף הפייסבוק שלו לצוואתו הפוליטית של סבו, בה אסר על מעורבות אנשי צבא בפוליטיקה. חסן ח’מיני תהה, האם מפקד משמרות המהפכה אינו רואה את עצמו ואת הגוף בראשו הוא עומד מחויבים להנחיות מנהיג המהפכה האסלאמית ולעקרונותיה (כלמה, 7 יולי). המרכז למורשת ח’מיני, בראשו עומד חסן ח’מיני, הוציא בראשית השבוע הודעה לפיה אין לח’מיני דף פייסבוק וכי הדיווח בנוגע לדברים, שפרסם כביכול בדף הפייסבוק שלו, אינו נכון (תאבנאכ, 7 יולי).
חבר המג’לס הרפורמיסטי לשעבר, עמאד אפרוע’ (Emad Afrugh ), מתח, אף הוא, ביקורת על מעורבות מפקד משמרות המהפכה בעניינים פוליטיים ואמר, כי מעורבות משמרות המהפכה בפוליטיקה ובכלכלה היא טעות המרחיקה אותם ממשימתם המרכזית ופוגעת בתפקידם להבטיח את האחדות (כלמה, 7 יולי).
בכירים במחנה השמרני הביעו, לעומת זאת, תמיכה בהצהרותיו של מפקד משמרות המהפכה. יו"ר הרשות השופטת, צאדק אמולי לאריג’אני (Sadeq Amoli Larijani ), אמר בתגובה לדברי ג’עפרי, כי בהתאם לחוקה האיראנית משמרות המהפכה אינם מהווים אך ורק גוף צבאי כי אם גורם האחראי גם להגן על האסלאם (סחאם ניוז, 6 יולי).
חבר המג’לס השמרני, חמיד רסאא’י (Hamid Rasa’i ), תקף בחריפות את מחמד-רזא ח’אתמי בעקבות מכתבו לג’עפרי וטען, כי ההגנה על המהפכה נתונה אף היא באחריות משמרות המהפכה. בראיון לסוכנות הידיעות "פארס" אמר רסאא’י, כי משמרות המהפכה ניצבו כנגד אויבי המהפכה בכל פעם שהאינטרסים שלה היו בסכנה. הוא האשים את ח’אתמי, כי טענותיו מבטאות חזרה על דברים, שהושמעו בעבר על-ידי ארגון האופוזיציה, המג’אהדין-י ח’לק (פארס, 8 יולי).
גם ראש הלשכה הפוליטית של משמרות המהפכה, ידאללה ג’ואני (Yadollah Javani ), יצא להגנת ג’עפרי ואמר, כי למשמרות המהפכה יש תפקיד לפעול נגד הזרם הרפורמיסטי במסגרת אחריותם החוקית להגן על המהפכה. בראיון לאתר נדא-י אנקלאב (Neda-ye Enghelab , קול המהפכה), אמר ג’ואני, כי המתקפה נגד ג’עפרי נובעת מהמסקנה אליה הגיעו הרפורמיסטים בנוגע לתפקיד המרכזי, שמילאו משמרות המהפכה בתבוסתם במהומות 2009. התייחסותו של ג’עפרי לתפקיד, שמילא ח’אתמי באירועי 2009, אינה מהווה, לדברי ג’ואני, משום התערבות בעניינים פוליטיים אלא תגובה מהפכנית במסגרת התמודדות משמרות המהפכה עם הזרמים המאיימים על המהפכה ועל המשטר (נדא-י אנקלאב, 10 יולי).
נציג המנהיג במשמרות המהפכה לשעבר, מג’תבא ד’ו אל-נור (Mojtaba Zolnour ), הביע אף הוא תמיכה מסויגת בדברי ג’עפרי. הסמכות לקבוע מי רשאי להיכנס לפוליטיקה ומי לא נתונה בידי מועצת שומרי החוקה ולא בידי משמרות המהפכה, אמר ד’ו אל-נור. ההגנה על המהפכה ועל הישגיה נחשבת, עם זאת, לאחד מתפקידי משמרות המהפכה והם זכאים להביע את דעתם בנוגע לסוגיות פוליטיות כלליות, אף על פי שהם אינם רשאים לפעול במסגרת מפלגתית. הוא הוסיף, כי דבריו של ג’עפרי אינם מעידים על תמיכתו במפלגה פוליטית מסוימת (אלף, 8 יולי).
בשנים האחרונות, ובמיוחד לאחר הבחירות לנשיאות בשנת 2009, החריפה הביקורת בקרב המחנה הרפורמיסטי כנגד מעורבותם הגוברת של משמרות המהפכה בפוליטיקה ובכלכלה. במערכות הבחירות, שהתנהלו באיראן בעשור האחרון, התייצבו בכירי משמרות המהפכה באופן גלוי ופומבי לצד מועמדי הזרם השמרני ונגד הרפורמיסטיים. בעקבות המהומות, שפרצו בקיץ 2009, אף הצטרפו בכירים במשמרות המהפכה לתביעה להעמיד את מנהיגי האופוזיציה הרפורמיסטית לדין.
הרפורמה במדיניות הסובסידיות בראי האזרח האיראני: מכתבה של עקרת בית לנשיא אחמדינז’אד
היומון השמרני ח’ראסאן (Khorasan ) פרסם השבוע מכתב, שהפנתה עקרת בית איראנית לנשיא אחמדינז’אד. במכתב, שהתפרסם לאחר מכן באתרי אינטרנט נוספים, מתייחסת האזרחית למצוקה הכלכלית שהיא חווה בעקבות הרפורמה במדיניות הסובסידיות, שיושמה לפני כחצי שנה.
"אני אישה מוסלמית איראנית", כותבת האזרחית בפתח מכתבה. איני מבינה את משמעותם של "ימין" ו"שמאל" ואיני פוליטיקאית. אני אישה ואמא, שכמו כל הנשים והאמהות צריכה להניע את גלגלי חיי.
אדוני הנשיא, כאשר התמודדת במערכת הבחירות ונשאת סיסמאות בנוגע לצדק ולהגנה על העשוקים, האירה בלבי התקווה, שלאחר שנים של מלחמה ו"שיקום" [כינוי לתקופת הרפורמות שהנהיג הנשיא לשעבר, עלי-אכבר האשמי רפסנג’אני בין השנים 1997-1989] תוכל להקל על חלק קטן מבעיותינו.
עקרת הבית כותבת, כי תמכה באחמדינז’אד, כאשר זה התעקש לממש את הרפורמה במדיניות הסובסידיות. בשונה מהעשירים, אין לעניים בתים בגודל כמה אלפי מטרים, וילות, בריכות וג’קוזי המחייבים הוצאות רבות עבור צריכת האנרגיה, ואין להם מכוניות בשווי כמה מאות מיליוני תומאן השורפות דלק רב. היא הייתה בטוחה, לפיכך, שהקצבאות יספיקו לה עבור הוצאות החיים השוטפות. אך כאשר שולמו הקצבאות ובוטלו הסובסידיות, הכל התייקר עד כדי כך, שהקצבאות כלל לא הורגשו והתייקרויות הסחורות היו גבוהות מהקצבאות, שהועברו לאזרחים.
איני כלכלנית, כותבת עקרת הבית, ואיני מבינה את משמעותם של צמיחה כלכלית או אינפלציה חד-ספרתית. אני רואה, עם זאת, שמחיר הבשר התייקר עד כדי כך, שצריך להסיר אותו לחלוטין מחיינו, ושיש לחנך את ילדינו, שלא יבקשו עוד מאיתנו פירות, כיוון שאין בכיסנו כסף לרכוש אותם.
אדוני הנשיא, ההתייקרויות שברו את גבם של האזרחים. לפני הרפורמה במדיניות הסובסידיות סברתי, שלאחר מימושה יהפוך שולחן האוכל של העניים בחברה למגוון יותר, אך כיום אני רואה, ששולחן האוכל נהיה ריק יותר מיום ליום. איני יכולה עוד לשים עליו בשר, כיוון שאין לי יכולת לקנות אותו. עכשיו אנחנו צריכים להתרגל לא לשתות גם חלב [בעקבות העלאת מחירי החלב בימים האחרונים במסגרת מימוש הרפורמה במדיניות הסובסידיות].
בכיר בתוכנית טלוויזיה נשאל לאחרונה, מה יקרה אם אזרחים לא יוכלו לרכוש עוד חלב בעקבות התייקרותו, וכתוצאה מכך הוא יישאר על המדפים והדבר ייפגע באיכרים. הבכיר השיב, שבמקרה כזה יהפכו את החלב לפורמולת חלב וייצאו אותה לחו"ל. משמעות הדבר היא שמבחינתו, לא משנה שהאזרחים לא יוכלו לצרוך חלב ושהילדים יסבלו ממחסור בברזל ובקלציום ואף ימותו.
איני משכילה עד כדי כך שאוכל להביע דעה, כותבת עקרת הבית. אך אני יכולה להבין, שאין משמעות הרפורמה במדיניות הסובסידיות ביטולן המוחלט. היא נועדה להסיר את הסובסידיות מעל סחורות ושירותים הנצרכים במידה פחותה על מנת לחייב את האזרחים לחסוך ובמקביל להגדיל את הסובסידיות על סחורות ושירותים הנצרכים במידה רבה יותר. הסרת הסובסידיות מעל החלב, שנצרך במידה רבה, אינה מעשה נכון ואם מבטלים את הסובסידיות על הדלק, יש להגדיל את הסובסידיות על תחבורה ציבורית כדי לעודד את האזרחים להשתמש בה.
אדוני הנשיא, הכנסה נמוכה והוצאות גבוהות מביישות כל אב בפני ילדיו ומשפילות את האדם. האמן לי, שהמציאות אינה המציאות היפה והטובה, שאתה מציג בטלוויזיה, כי עם המציאות עימה אנו נאבקים. אני יודעת, שאתה מקדיש את כל יכולותיך ומאמציך על מנת שנוכל לחיות את חיינו בצורה נוחה יותר. בתור מי שהצביעה עבורך, אני עדיין רואה בך מגן השכבות החלשות והמדוכאות בחברה. אני מבקשת ממך, עם זאת, שתבחן כל החלטה שאתה מקבל על כל היבטיה, כיוון שחיינו אינם מאפשרים ניסוי וטעייה וכיוון שאזרחי איראן עברו מספיק מבחנים בחייהם. החתומה על המכתב – מעצומה כמאלי (Ma’soumeh Kamali ).
מקור נוסף להכנסה עבור צעירים: פריחת הסחר בכליות
התקשורת האיראנית דיווחה השבוע על התרחבות הסחר בכליות באיראן, בעיקר בקרב צעירים. סוכנות הידיעות מהר דיווחה, כי הירידה במחירי השתלת כליה הביאה לפריחה בשוק הסחר בכליות. צעירים וצעירות רבים נכנסים לשוק הסחר הבלתי-רשמי בכליות בשל מצוקת האבטלה והצורך לממן את הוצאותיהם השוטפות, ובהן: מימון חתונה.
העלייה במספר חולי הכליות באיראן ומספרם הקטן יחסית של חולים, שמתו מוות מוחי ואשר ניתן לעשות שימוש בכליותיהם לצורך השתלה, גורמים לכך, שהאפשרות למכירת כליות זוכה לתשומת לב נרחבת יותר מבעבר. בשנה האיראנית שעברה (2011-2010) בוצעו באיראן 2,285 השתלות כליה, מתוכן: 1,690 בוצעו בעקבות תרומת כליה על-ידי מתנדבים בריאים ו-595 בוצעו בעקבות קבלת כליה מחולים, שמתו מוות מוחי.
ד"ר אירג’ נג’פי (Iraj Najafi ) אמר בראיון למהר, כי בין 10 ל-15 מיליון איראנים סובלים ממחלת כליות, ורבים מהם אף אינם מודעים למחלתם. ההיקף הנרחב של מחלות כליות הביא בשנים האחרונות לעליה משמעותית במספר המטופלים באמצעות דיאליזה ובמספר השתלות הכליה.
כתוצאה ממחסור חמור בכליות מביעים אזרחים רבים את רצונם למכור כליות בתמורה כספית. מחיר כליה בשוק הבלתי-רשמי מגיע ל-10 מיליון תומאן (כ-9,500 דולרים) ורבים מוכנים לשלם סכומים גבוהים אף יותר בתמורה לכליה בריאה. איראנים המתגוררים מחוץ למדינה וסובלים ממחלת כליות אף מוכנים לשלם 50 עד 100 מיליון תומאן על מנת להשיג כליה.
מודעה של צעיר בן 25 המציע למכור את כלייתו (סוג דם B+),
מתוך:
http://rooyekhat.blogspot.com/2010/11/blog-post_22.html
חסין ביגלרי (Hossein Biglari ), מנהל אגודת התמיכה בחולי כליות במחוז כרמאנשאה, אמר בראיון למהר, כי בהעדר הזדמנויות כלכליות עבור צעירים במחוז זה, רווחת התופעה של צעירים וצעירות – רובם בגילאים הנעים בין 20 ל-30 – המוכנים למכור את כלייתם על מנת להבטיח את הכנסתם. הוא ציין, כי הסכום הגבוה ביותר שניתן להשיג עבור כליה הוא 6 מיליון תומאן. האגודה בראשה הוא עומד מנסה, לדבריו, להניא צעירים רבים מכוונתם למכור כליה, אך בשל הצורך הקריטי בהשתלות אין לה ברירה אלא לצרף גם צעירים אלה לרשימת תורמי הכליה הפוטנציאליים.
ביגלרי הוסיף, כי כרמאנשאה הפכה ליצואנית כליות עבור מחוזות אחרים ברחבי איראן וכי צעירים רבים בני המחוז נוסעים לערים גדולות במדינה, ובעיקר לטהראן, על מנת לנסות ולהשיג מחיר גבוה יותר עבור כלייתם (מהר, 9 יולי).
בשנים האחרונות הפכה איראן לאחת המדינות המובילות בעולם בסחר בכליות. על-פי הערכות שונות, מוכרים מדי שנה אלפי איראנים את כליותיהם על רקע מצוקה כלכלית. בשנת 2006 התירה איראן מכירת כליות באופן חוקי ניסיון להגביר את הפיקוח הממשלתי על התהליך, אם כי היא עדיין אוסרת על יצוא כליות אל מחוץ למדינה. עשרות אגודות בלתי-ממשלתיות הוקמו לצורך תיאום ופיקוח על התהליך וחלקן זוכות גם לסיוע ממשלתי.
באפריל 2009 מסר מנהל הארגון לתמיכה בחולי כליות באיראן, כי למעלה מ-50 אחוזים מתורמי הכליה באיראן הם צעירים במחצית שנות העשרים המעוניינים לתרום את כלייתם בתמורה כספית.
מדיניות סינון אתרי אינטרנט: רשת גוגל פלוס נחסמה;
הכחשת הדיווח על כוונה להסיר את החסימה מעל פייסבוק
סוכנות הידיעות איסנא דיווחה השבוע, כי הרשת החברתית החדשה גוגל פלוס, שהושקה לאחרונה על-ידי חברת "גוגל", נחסמה על-ידי השלטונות ואזרחי איראן אינם יכולים לגלוש בה (איסנ"א, 11 יולי).
במקביל עדכן האתר תאבנאכ, כי משרד התקשורת הכניס השבוע לשימוש מערכת חדשה לסינון מנועי החיפוש גוגל ויאהו. מקור במשרד התקשורת מסר לאתר, כי הכנסת המערכת לשימוש היא שגרמה, ככל הנראה, ביום שני (11 יולי) לתקלות ברשת האינטרנט ברחבי המדינה. קודם לכן עדכנו מספר אתרים איראנים, כי בשעות הבוקר של יום שני הוסרה באופן פתאומי החסימה מעל כלל האתרים החסומים בדרך כלל על-ידי השלטונות. במשך מספר שעות יכלו האזרחים לגלוש באופן חופשי וללא כל הגבלה בכל אתרי האינטרנט. החסימה הוחזרה לאחר מספר שעות (תאבנאכ, 11 יולי).
. 
בתוך כך הכחיש השבוע מזכיר הועדה לקביעת קריטריונים לסינון אתרי האינטרנט, עבד אלצמד ח’רם אבאדי (Abdolsamad Khoram Abadi ), כי בכוונת הועדה להסיר את החסימה מעל רשת הפייסבוק. יוזכר, כי בכיר במשטרת הסייבר האיראנית טען בשבוע שעבר, כי השלטונות עשויים לשקול בעתיד להסיר את החסימה מעל רשת חברתית זו אם תגבר המודעות החברתית לשימוש ראוי ברשת. ח’רם אבאדי ציין בהקשר זה, כי הועדה, שבראשה הוא עומד, לא קיבלה כל החלטה בנוגע להסרת החסימה מעל פייסבוק וכי נושא זה אף אינו ניצב על סדר יומה. הוא הוסיף, כי אף אחד מן הגורמים החברים בוועדה אינו מוסמך לקבל החלטה עצמאית בנוגע לחסימת אתרים או להסרתה. החלטות בעניין זה צריכות להתקבל על-ידי 13 חברי הועדה ברוב קולות ורק התובע הכללי המשמש כיו"ר הועדה רשאי לפרסם את החלטותיה בנוגע למגבלות המוטלות על אתרי האינטרנט.
ח’רם אבאדי התייחס גם לעצם השימוש ברשת פייסבוק וטען, כי הגדרת השימוש ברשת חברתית זו כעבירה פלילית תלויה באופן השימוש בה על-ידי הגולשים. אם נעשה ברשת שימוש לצורך הפצת מידע הפוגע בביטחון המדינה, בקדשי האסלאם או במוסר, הרי שהדבר נחשב לעבירה פלילית. בהתייחסו לדברי הבכיר במשטרת הסייבר, שטען בשבוע שעבר, כי עצם השימוש ב"פייסבוק" אינו מהווה עבירה פלילית, טען ח’רם אבאדי, כי דברים אלה אינם נכונים. הוא קרא לבכירים במדינה להימנע מהבעת עמדות, שעלולות לעודד צעירים לגלוש באתרים המבטאים עוינות ברורה כלפי המשטר (אפתאב ניוז, 9 יולי).
תמונות השבוע: שר החוץ התורכי בביקור רשמי בטהראן
