זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
מחמד שריף מלכזאדה
שובתי הרעב מכלא אוין, מתוך: www.kaleme.com
ביקורת בעיתונות האיראנית כלפי תורכיה לנוכח עמדתה ביחס למשטר הסורי
תמרון
תמרון
תמרון
תמרון
|
במוקד אירועי השבוע:
|
עיקרי דברים:
המאבקים הפוליטיים הפנימיים במחנה השמרני: המשך גל המעצרים של מקורבי הנשיא
המערכה המנוהלת על-ידי הממסד השמרני-מסורתי כנגד מקורבי הנשיא אחמדינז’אד וראש לשכתו, רחים משאא’י (המכונים "הזרם הסוטה"), נכנסה בימים האחרונים לשלב חדש במעצרם של כמה מהם.
בסוף השבוע שעבר נעצר מקורבו של רחים משאא’י, מחמד שריף מלכזאדה, מזכיר המועצה העליונה של האיראנים המתגוררים בחו"ל, ימים ספורים בלבד לאחר שנאלץ להתפטר מתפקיד סגן שר החוץ לעניינים מנהלתיים וכספיים בלחץ חברי המג’לס. בנוסף למלכזאדה נעצרו בימים האחרונים גם עלי-אצע’ר פרהיזכאר, מנכ"ל איזור הסחר החופשי ארונד (Arvand ) שלחופי המפרץ הפרסי, ועלי-רזא מקימי, מנכ"ל איזור הסחר החופשי ארס (Aras ) שבמחוז מזרח אזרביג’אן.
שלושת הפקידים הבכירים, הנחשבים למקורבי יועציו של הנשיא אחמדינז’אד, מואשמים במעורבות בפרשיות שחיתות כלכלית. בשבועות האחרונים דיווחה התקשורת האיראנית על מעצרם של קרוב ל-30 ממקורבי הנשיא. דובר הרשות השופטת, ע’לאם-חסין מחסני אז’הא’י, הצהיר השבוע, כי קיימת אפשרות למעצר פקידים נוספים הקשורים לפרשיות שחיתות.
הנשיא אחמדינז’אד הגיב השבוע לראשונה למעצר מקורביו וטען, כי המניע למעצרים אלה הוא פוליטי. הוא הזהיר, כי במקרה של ניסיון לפעול נגד חברי ממשלתו, הוא יפר את שתיקתו ויפעל בהתאם לסמכויותיו החוקיות על מנת להגן על מקורביו. בתוך כך דיווחו אמצעי תקשורת המזוהים עם מבקרי הנשיא במחנה השמרני, כי בניגוד לנוהל המקובל, נעדר הנשיא בהפגנתיות מפגישה, שהתקיימה בראשית השבוע בין המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, לנשיא אפגניסטאן, חמיד כרזאי.
הסתיימה שביתת הרעב של 18 אסירים פוליטיים
בשני בתי כלא בטהראן הסתיימה השבוע שביתת הרעב של 18 אסירים פוליטיים במחאה על מותם של שני פעילי תנועת האופוזיציה "הלאומית-דתית", האלה סחאבי ורזא הדא צאבר. שביתתם של 12 אסירים פוליטיים הכלואים באגף מס’ 350 בכלא אוין החלה ב-18 ביוני וכעבור מספר ימים הצטרפו אליהם 6 אסירים פוליטיים מכלא רג’אאי שהר.
בראשית השבוע נענו האסירים השובתים לקריאתם של בכירים פוליטיים באופוזיציה הרפורמיסטית ואנשי דת רפורמיסטיים בכירים להפסיק את השביתה לנוכח מצבם הבריאותי המתדרדר של האסירים.
בני משפחותיהם של האסירים הפוליטיים ודובר הנהגת האופוזיציה הרפורמיסטית פנו השבוע במכתבים לחוקר המיוחד של האו"ם לנושא זכויות האדם באיראן, אחמד שהיד, בקריאה לטפל לאלתר בעניינם של האסירים הפוליטיים במדינה.
ביקורת בעיתונות האיראנית כלפי תורכיה לנוכח עמדתה ביחס למשטר הסורי
אמצעי תקשורת איראנים אימצו לאחרונה גישה ביקורתית כלפי תורכיה לנוכח השינוי בעמדתה ביחס לסוריה בעקבות המהומות שפרצו בה.
גישה זו ניכרה השבוע היטב במספר מאמרי פרשנות, שהתפרסמו בתקשורת האיראנית ובהם נמתחה ביקורת חריפה על עמדת אנקרה ביחס להתפתחויות בעולם הערבי בכלל, ובסוריה בפרט.
היומון השמרני כיהאן מתח השבוע ביקורת חריפה על עמדת תורכיה ביחס לאירועים בסוריה וכן על ניסיונותיה להפעיל לחץ על חמאס להכיר בישראל במהלך הדיאלוג הפנים-פלסטיני בקהיר. היומון הזהיר, כי אם תורכיה לא תשנה את גישתה, היא תיתקל באתגרים פנימיים ואזוריים משמעותיים ובהתנגדות רצינית מצד איראן, עיראק וסוריה. התנגדות זו עלולה לפגוע במעמדה של תורכיה, גרס כיהאן, כיוון שהשפעתה האזורית תלויה בשיתוף הפעולה עם מדינות אלה.
היומון חמאית מתח אף הוא ביקורת חריפה על מדיניות תורכיה ביחס לסוריה ואף האשים אותה, כי היא מסייעת לארצות-הברית בתוכניתה להכשיר את הקרקע להתערבות צבאית בסוריה.
האתר ח’בר אונליין העלה תהיות ביחס למעורבות התורכית בעולם הערבי וטען, כי מעורבות תורכיה בעולם הערבי היא ביטוי לתסריט, שהוכן על-ידי ערב הסעודית במטרה להחליש את השפעתה של איראן באיזור.
האתר טען, כי תורכיה מבקשת לנצל את ההתפתחויות בעולם הערבי לטובת האינטרסים שלה וכי היא לא שינתה למעשה את מדיניותה ביחס לעבר. אילו הייתה תורכיה משנה את עמדתה ביחס לפלסטינים, למשל, היה עליה לנתק את קשריה עם ישראל.
לאחרונה תקף גם האתר האיראני בשפה האנגלית, Press TV , את מדיניותה של תורכיה ביחס לאירועים בסוריה ואף האשים אותה, כי היא עומדת מאחורי המהומות במדינה זו וכי כלי נשק, בהם נעשה שימוש על-ידי המפגינים, הוברחו לסוריה מתורכיה.
איראן מגיבה בסקפטיות להודעת הנשיא אובמה בנוגע לנסיגת כוחות ארצות-הברית מאפגניסטאן
הודעת נשיא ארצות-הברית, ברק אובמה, על כוונתו להסיג בשנים הקרובות את הכוחות האמריקאיים מאפגניסטאן התקבלה השבוע באיראן בסקפטיות רבה.
בפגישה עם נשיא אפגניסטאן, חמיד כרזאי, שהתקיימה בשולי הועידה הבינלאומית למאבק בטרור שהתכנסה השבוע בטהראן, אמר המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, כי הודעת אובמה נועדה לצרכים אמריקאיים פנימיים והזהיר מפני כוונת ארצות-הברית להקים בסיסים קבועים באפגניסטאן שישמשו את כוחותיה.
העיתונות האיראנית הגיבה אף היא בביטול להודעת הנשיא אובמה. היומון השמרני ג’מהורי-י אסלאמי טען, כי יש לראות בהודעת הנשיא צעד טקטי והונאה, שנועדה לצרכים הסברתיים ופוליטיים פנים-אמריקאים. הנשיא אובמה יודע היטב, שהמשך הנוכחות האמריקאית באפגניסטאן מהווה איום משמעותי עבורו בבחירות הקרובות ויש לראות את הודעתו בהקשר זה. לאחר שאובמה הצליח לשפר במידה מסוימת את מעמדו בעקבות ההודעה על חיסול בן-לאדן, הוא מקווה כעת ליצור את התנאים שיאפשרו לו להיבחר מחדש באמצעות הטקטיקה החדשה שלו באפגניסטאן.
גם היומון הרפורמיסטי אעתמאד טען, כי התוכנית לנסיגת הכוחות הצבאיים המערביים נועדה אך ורק לרצות את דעת הקהל במערב. המצב באפגניסטאן מסובך עד כדי כך, שלא ניתן לצפות שנסיגת הכוחות המערביים תפתור את הבעיות הקשות הניצבות בפני מדינה זו ושהאפגאנים יוכלו לנהל את ענייניהם בעצמם עד שנת 2014
המאבקים הפוליטיים הפנימיים במחנה השמרני: המשך גל המעצרים של מקורבי הנשיא
המערכה המנוהלת על-ידי הממסד השמרני-מסורתי כנגד מקורבי הנשיא אחמדינז’אד וראש לשכתו, רחים משאא’י (המכונים "הזרם הסוטה"), נכנסה בימים האחרונים לשלב חדש במעצרם של כמה מהם.
בסוף השבוע שעבר נעצר מקורבו של רחים משאא’י, מחמד שריף מלכזאדה (Mohammad Sharif Malekzadeh ), מזכיר המועצה העליונה של האיראנים המתגוררים בחו"ל, ימים ספורים בלבד לאחר שנאלץ להתפטר מתפקיד סגן שר החוץ לעניינים מנהלתיים וכספיים בלחץ חברי המג’לס. מלכזאדה מונה לתפקיד זה בראשית השבוע שעבר על-ידי שר החוץ, עלי-אכבר צאלחי (Ali-Akbar Salehi ), אך נאלץ להגיש את התפטרותו כעבור שלושה ימים בלבד בעקבות תגובות חריפות מצד חברי מג’לס, שאף איימו להדיח את שר החוץ במחאה על המינוי. חברי המג’לס טענו, כי מלכזאדה חשוד במעורבות בפרשיות שחיתות כלכלית.
בנוסף למלכזאדה נעצרו בימים האחרונים גם עלי-אצע’ר פרהיזכאר (Ali-Asghar Perhizkar ), מנכ"ל איזור הסחר החופשי ארונד (Arvand ) שלחופי המפרץ הפרסי, ועלי-רזא מקימי (Ali-Reza Moghimi ), מנכ"ל איזור הסחר החופשי ארס (Aras ) שבמחוז מזרח אזרביג’אן
מחמד שריף מלכזאדה
סוכנות הידיעות פארס דיווחה, כי פרהיזכאר נאשם בניצול מעמדו להעברת כספים, שנועדו לסייע לפעילות "הזרם הסוטה". הפקיד הבכיר היה גם מעורב, לטענת סוכנות הידיעות, בהפעלת חברה שעסקה בפעילות כלכלית בלתי-חוקית, שנועדה אף היא לקדם אינטרסים כלכליים של מקורבי זרם פוליטי זה (פארס, 26 יוני). מקימי, שמונה לתפקיד מנכ"ל איזור הסחר החופשי ארס על-ידי יועצו הבכיר של הנשיא, חמיד בקאא’י (Hamid Baqa’i ), מואשם אף הוא במעורבות בשחיתות כלכלית (פארס, 25 יוני).
בשבועות האחרונים דיווחה התקשורת האיראנית על מעצרם של קרוב ל-30 ממקורבי הנשיא וראש לשכתו. בנוסף התגברו לאחרונה הקריאות לעצור את משאא’י עצמו. דובר הרשות השופטת, ע’לאם-חסין מחסני אז’הא’י (Gholam-Hossein Mohseni Eje’i ), הצהיר השבוע, כי קיימת אפשרות למעצרים נוספים של פקידי ממשלה הקשורים לפרשיות שחיתות הנחקרים על-ידי הרשות השופטת. בראיון לסוכנות הידיעות מהר ציין אז’הא’י, כי ייתכנו מעצרים נוספים במסגרת חקירת שחיתויות כלכליות במועצה העליונה של האיראנים המתגוררים בחו"ל ובארגון איזורי הסחר החופשי (מהר, 26 יוני).
היומון השמרני ג’ואן (Javan ) הגדיר השבוע את המעצרים האחרונים כשלב חדש במאבק המשפטי המתנהל כנגד "הזרם הסוטה". במאמר מערכת, שפרסם היומון, נכתב, כי מלכזאדה ופרהיזכאר ניסו לנצל את מעמדם על מנת להרחיב את השפעת "הזרם הסוטה". היומון גרס, כי זרם זה ניסה למנוע את מעצרו של מלכזאדה באמצעות מינויו לתפקיד סגן שר החוץ. מעצרם של פקידים אלה וחשיפת מעורבותם בשחיתות כלכלית צפוי, להערכת ג’ואן, להגביר את מצוקת "הזרם הסוטה" ואת בידודו (ג’ואן, 26 יוני).
הנשיא אחמדינז’אד הגיב השבוע לראשונה למעצר מקורביו וטען, כי המניע למעצרים אלה הוא פוליטי וכי הם נועדו להפעיל לחץ על הממשלה. במסיבת עיתונאים, שנערכה ביום רביעי, אמר הנשיא, כי עד כה שמר על שתיקה בנוגע למעצר מקורביו, אך הזהיר, כי יפעל בהתאם לסמכויותיו החוקיות על מנת להגן על תומכיו במקרה של ניסיון לפעול כנגד חברי ממשלתו (מהר, 29 יוני).
אמצעי תקשורת המזוהים עם מבקרי הנשיא במחנה השמרני דיווחו, כי בניגוד לנוהל המקובל, נעדר הנשיא בהפגנתיות מפגישה, שהתקיימה בראשית השבוע בין המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, לנשיא אפגניסטאן, חמיד כרזאי (www.digarban.com , 26 יוני).
בתוך כך טען השבוע חג’ת אל-אסלאם מג’תבא ד’ו אל-נור, שפרש בשבוע שעבר מתפקידו כנציג המנהיג במשמרות המהפכה, כי נציגי "הזרם הסוטה" החלו בהיערכותם לבחירות למג’לס הצפויות בראשית שנת 2012 וכי היערכות זו כוללת מגעים עם פעילים באופוזיציה הרפורמיסטית והשקעת סכומי כסף גדולים. הוא ציין, כי "הזרם הסוטה" דוגל ברעיונות דתיים המנוגדים לתפישת שלטון חכם ההלכה וכי הוא מסוכן יותר מכלל הזרמים הפוליטיים, שפעלו מאז המהפכה האסלאמית, ובכלל זה: הזרם הדתי-לאומי, הרפורמיסטיים, ארגון המג’אהדין-י ח’לק וזרם החג’תיה (Hojjatiyeh ) (ח’בר אונליין, 26 יוני).
הסתיימה שביתת הרעב של 18 אסירים פוליטיים
בשני בתי כלא בטהראן הסתיימה ביום ראשון בערב (26 יוני) שביתת הרעב של 18 אסירים פוליטיים. שביתת הרעב של 12 אסירים פוליטיים הכלואים באגף מס’ 350 בכלא אוין (Evin ) החלה ב-18 ביוני וכעבור מספר ימים הצטרפו אליה 6 אסירים פוליטיים מכלא רג’אאי שהר (Raja’i Shahr ).
האסירים פתחו בשביתת הרעב במחאה על מותם של שני פעילי תנועת האופוזיציה הלאומית-דתית, האלה סחאבי (Haleh Sahabi ) ו-רזא הדא צאבר (Reza Hoda Saber ). סחאבי, בתו של עזתאללה סחאבי (Ezatollah Sahabi ), ממנהיגי התנועה הלאומית-דתית, נפטרה בראשית יוני מהתקף לב במהלך טקס הלווית אביה בטהראן. לטענת פעילי האופוזיציה, נגרם מותה כתוצאה מאלימות בה נקטו כוחות הביטחון במהלך טקס ההלוויה. צאבר נפטר ב-10 ביוני בבית החולים מדרס (Modarres ) בטהראן כתוצאה מהתקף לב לאחר שביתת רעב בה פתח במחאה על מותה של סחאבי.
שניים מהאסירים הפוליטיים השובתים רעב: קרבאן בהזאדיאן-נז’אד (Qurban Behzadian-nejad ), ששימש כראש מטה הבחירות של מנהיג האופוזיציה הרפורמיסטית, מיר-חסין מוסוי (Mir-Hossein Mousavi ), ומהדי כרימיאן-אקבאל (Mehdi Karimian-Eghbal ), חבר חזית השותפות הרפורמיסטית, הועברו בראשית השבוע לבית החולים מדרס בעקבות החרפה במצבם הבריאותי. גם מחסן אמין-זאדה (Mohsen Aminzadeh ), ששימש כסגן שר החוץ בממשלתו של הנשיא לשעבר, מחמד ח’אתמי, הועבר לבית חולים בעקבות התדרדרות מצבו.
טרם הפסקת השביתה קראו בכירים פוליטיים באופוזיציה הרפורמיסטית ואנשי דת רפורמיסטיים בכירים לאסירים הפוליטיים לשים קץ לשביתת הרעב. נשיא איראן לשעבר, מחמד ח’אתמי, הביע חשש לבריאותם של האסירים וקרא להם להפסיק את שביתת הרעב. במקביל קרא השבוע ח’אתמי לשלטונות לשחרר את כלל האסירים הפוליטיים.
שובתי הרעב מכלא אוין, מתוך: www.kaleme.com
אנשי הדת הרפורמיסטיים הבכירים, איתאללה סיד עלי מחמד דסתע’יב (Ayatollah Seyyed Ali Mohammad Dastgheyb ) ואיתאללה ביאת זנג’אני (Ayatollah Bayat Zanjani ), הצטרפו לקריאה. איתאללה דסתע’יב הביע תקווה, כי שלטונות איראן יאזינו לקול העם ולדרישותיהם הצודקות של האזרחים, והביע את מורת רוחו מהמשך אחזקתם של שני מנהיגי האופוזיציה הרפורמיסטית, מיר-חסין מוסוי ומהדי כרובי, במעצר בית. איתאללה זנג’אני העביר את קריאתו לאסירים הפוליטיים בשיחת טלפון עם סגן יו"ר "הארגון להגנה על זכויות האסירים", מחמד ג’ואד מט’פר (Mohammad Javad Mozaffar ), אחד מ-12 האסירים הפוליטיים ששבתו רעב בכלא אוין, ששוחרר לביתו למספר ימים כדי להשתתף בהלוויית חמותו. זנג’אני ציין, כי הפסקת שביתת הרעב היא חובה הלכתית וכי המדינה זקוקה לפעילים הפוליטיים הנתונים במעצר לשם השגת חירות.
לקריאה להפסקת שביתת הרעב הצטרפו גם ילדיהם של מנהיגי האופוזיציה, מוסוי וכרובי; קרובי משפחתו של איש הדת הרפורמיסטי הבכיר, איתאללה חסין-עלי מנתט’רי (Ayatollah Hossein-Ali Montazeri ), שנפטר בסוף שנת 2009; וקבוצה של למעלה מ-100 עיתונאים איראנים (כלמה, 25 יוני).
בני משפחותיהם של האסירים השובתים רעב פנו השבוע במכתב לאחמד שהיד, שר החוץ לשעבר של האיים המלדיביים, שמונה לאחרונה על-ידי האו"ם לחקור את נושא זכויות האדם באיראן. במכתבם הביעו בני המשפחות את דאגתם לנוכח מצבם הבריאותי המתדרדר של קרוביהם בבתי הכלא וקראו לשהיד לצאת בדחיפות לאיראן על מנת לבחון את מצבם וכן את התנאים בהם מוחזקים יתר האסירים הפוליטיים באיראן.
גם ארדשיר אמיר ארג’מנד (Ardeshir Amir Arjomand ), דובר "המועצה המתאמת של דרך התקווה הירוקה", הנחשבת להנהגת האופוזיציה הרפורמיסטית מאז מעצרם של מוסוי וכרובי, שלח מכתב לחוקר המיוחד של האו"ם וקרא לו לטפל באופן מיידי בסוגיית האסירים הפוליטיים באיראן.
בגילוי דעת, שפרסמו האסירים הפוליטיים בסיום שביתת הרעב שלהם, נכתב, כי אין בהחלטתם לסיימה משום סיום המחאה האזרחית כנגד הפרת זכויות האדם באיראן.
על רקע שביתת הרעב וההד התקשורתי הרחב, לו היא זכתה ברחבי העולם, הגדיר השבוע היומון השמרני כיהאן את שביתת האסירים הפוליטיים כ"משחק תקשורתי" המנוהל על-ידי האופוזיציה הרפורמיסטית על מנת לזכות בתשומת לב דעת הקהל במערב ולהגביר את הלחץ הבינלאומי כנגד איראן. כיהאן טען, כי גם בקרב פעילי האופוזיציה נשמעות הסתייגויות מן השימוש בשביתת רעב לצרכים הסברתיים (כיהאן, 26 יוני).
ביקורת בעיתונות האיראנית כלפי תורכיה לנוכח עמדתה ביחס למשטר הסורי
אמצעי תקשורת איראנים אימצו לאחרונה גישה ביקורתית כלפי תורכיה לנוכח השינוי בעמדתה ביחס לסוריה בעקבות המהומות שפרצו בה. גישה זו ניכרה השבוע היטב במספר מאמרי פרשנות, שהתפרסמו בתקשורת האיראנית ובהם נמתחה ביקורת חריפה על עמדת אנקרה ביחס להתפתחויות בעולם הערבי בכלל, ובסוריה בפרט.
היומון השמרני כיהאן טען השבוע, כי התרחקותה של תורכיה מהגישה האסלאמיסטית, התפקיד שהיא ממלאת ב"פאזל האמריקאי" באיזור ומדיניותה האנטי-סורית מציבים בפני אנקרה אתגרים פנימיים ואזוריים משמעותיים.
היומון מתח ביקורת על עמדת תורכיה ביחס לאירועים בסוריה ועל ניסיונותיה להפעיל לחץ על חמאס להכיר בישראל במהלך הדיאלוג הפנים-פלסטיני בקהיר. לטענת היומון, תורכיה אינה יכולה למלא תפקיד מרכזי עצמאי בעולם האסלאמי, כיוון שהמרכזים הדתיים בעולם המוסלמי נמצאים באיראן, במצרים ובערב הסעודית, וכן בשל הזיכרון המר של העמים הערבים מתקופת האימפריה העות’מאנית. על מנת להשפיע על ההתפתחויות באיזור חייבת, לפיכך, תורכיה לשתף פעולה עם איראן ומצרים. ניסיונותיה להשיג את הסכמתן של ארצות-הברית, אירופה וערב הסעודית לא יסייעו לאנקרה להשפיע על ההתפתחויות באיזור והתרחקותה מהגישה האסלאמיסטית לא תסייע לה להשיג את תמיכת העמים המוסלמים.
היומון טען, כי מדיניותה האיזורית של תורכיה גורמת למורת רוח בקרב המיעוטים החיים במדינה זו: השיעים בתורכיה מעוניינים בהידוק הקשרים בינה לבין איראן וסוריה ואילו הכורדים אינם שבעי רצון מחילוקי הדעות בין ממשלות אנקרה ובגדאד.
כיהאן הזהיר, כי אם תורכיה לא תשנה את גישתה, היא תיתקל בהתנגדות רצינית מצד איראן, עיראק וסוריה. הדבר יפגע במעמדה של תורכיה, כיוון שהיא תלויה בשיתוף פעולה עם מדינות אלה לשם ביצור השפעתה האיזורית (כיהאן, 27 יוני).
היומון חמאית (Hemayat ) מתח אף הוא ביקורת חריפה על מדיניות תורכיה ביחס לסוריה והאשים אותה, כי היא מסייעת לארצות-הברית בתוכניתה להכשיר את הקרקע להתערבות צבאית בסוריה. היומון טען, כי תורכיה נפלה למלכודת של אויבי חזית ההתנגדות, והזהיר אותה, כי אלה אינם מעוניינים רק לפגוע בהתנגדות אלא גם לערער את מעמד תורכיה באיזור (חמאית, 28 יוני).
. 
גם האתר ח’בר אונליין העלה תהיות ביחס למעורבות התורכית בעולם הערבי וגרס, כי מעורבותה של תורכיה בעולם הערבי היא תוצאה של תסריט שהוכן על-ידי ערב הסעודית במטרה להחליש את השפעתה של איראן באיזור.
האתר תהה, כיצד תורכיה החילונית, שהייתה כה נחושה במשך שנים להצטרף לאיחוד האירופי, מושיטה כעת יד ידידותית לעולם הערבי. לטענת ח’בר אונליין, תורכיה הבינה, כי על אף מעמדה המיוחד באיזור, היא אינה יכולה להשפיע בקלות על ההתפתחויות בעולם הערבי בשל מדיניותם החילונית של מנהיגיה בעבר. לפיכך, הכשירה ערב הסעודית את הקרקע לשיפור תדמיתה של תורכיה באיזור באמצעות פעילות הסברתית והזרמת כספים. העימות התקשורתי בין ארדואן לנשיא שמעון פרס, שהפך את ארדואן ל"רמבו" של המזרח התיכון, ושליחת ספינת הסיוע לרצועת עזה נועדו ליצור את הרושם שיאפשר לתורכיה להרחיב את השפעתה בעולם הערבי. אירועים אלה סיפקו לתורכיה הזדמנות להתערב במהפכות בעולם הערבי ולאכול חלק מ"העוגה הערבית", כפי שהדבר ניכר במעורבותה באירועים בסוריה.
האתר טען, כי תורכיה מבקשת לנצל את ההתפתחויות בעולם הערבי לטובת האינטרסים שלה וכי למעשה היא לא שינתה את עמדותיה באופן מהותי. אילו הייתה תורכיה משנה את עמדתה ביחס לפלסטינים, למשל, היה עליה לנתק את קשריה עם ישראל ולפתוח שגרירות פלסטינית באנקרה (ח’בר אונליין, 25 יוני).
לאחרונה תקף גם האתר האיראני בשפה האנגלית, Press TV , את מדיניותה של תורכיה ביחס לאירועים בסוריה ואף האשים את אנקרה, כי היא עומדת מאחורי המהומות במדינה זו וכי נשק, שבו נעשה שימוש על-ידי המפגינים, הוברח לסוריה מתורכיה (Press TV , 9 יוני).
איראן מגיבה בסקפטיות להודעת הנשיא אובמה בנוגע לנסיגת כוחות ארצות-הברית מאפגניסטאן
הודעת נשיא ארצות-הברית, ברק אובמה, על כוונתו להסיג את הכוחות האמריקאיים מאפגניסטאן בשנים הקרובות התקבלה באיראן בסקפטיות רבה.
בפגישה עם נשיא אפגניסטאן, חמיד כרזאי, בשולי ועידה בינלאומית למאבק בטרור, שהתכנסה השבוע בטהראן, אמר המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, כי הודעת אובמה נועדה לצרכים אמריקאיים פנימיים והזהיר מפני כוונת ארצות-הברית להקים בסיסים קבועים באפגניסטאן, שישמשו את כוחותיה. נוכחות הכוחות הזרים באפגניסטאן גרמה, לדבריו, סבל רב לעם האפגאני וכל עוד הכוחות האמריקאים שוהים במדינה זו, לא יהיה ניתן לכונן בה ביטחון אמיתי.
ח’אמנהאי ציין, כי מעמדה הבינלאומי של ארצות-הברית נחלש מאוד וכי מנהיגיה מנסים לרפא את חולשתם באיזור, אך לא יצליחו בכך. הוא הוסיף, כי איראן מוכנה לסייע לפיתוחה ולבנייתה של אפגניסטאן ולספק לה את הידע הטכני הנדרש עבור שיקומה (אירנ"א, 25 יוני).
בשבוע שעבר התכנסה בטהראן הועדה הביטחונית המשותפת לאיראן ולאפגניסטאן לשיחות בנוגע לשיתוף פעולה איזורי בין שתי המדינות. במקביל קיים שר ההגנה האיראני, אחמד וחידי, ביקור בן יומיים באפגניסטאן במהלכו נפגש עם נשיא אפגניסטאן ועם שרי ההגנה והפנים. במהלך הביקור תקף וחידי את מדיניות ארצות-הברית באפגניסטאן וטען, כי בכוונתה להקים במדינה זו בסיסים צבאיים קבועים על מנת לחזק את שליטתה באיזור.
העיתונות האיראנית הגיבה אף היא בביטול להודעת הנשיא אובמה בנוגע לכוונתו להסיג את הכוחות האמריקאים מאפגניסטאן. היומון השמרני ג’מהורי-י אסלאמי (Jomhuri-ye Eslami ) טען במאמר מערכת שפרסם, כי יש לראות בהודעת הנשיא צעד טקטי והונאה, שנועדה לצרכים הסברתיים ופוליטיים פנים-אמריקאים.
בשל מעמדה הגיאו-פוליטי יש לאפגניסטאן חשיבות רבה עבור המערב ואירועי ה-11 בספטמבר סיפקו למערב תירוץ לפלוש למדינה זו כדי להשיג בה שליטה. עד מהרה היא הפכה, עם זאת, לביצה עבור ארצות-הברית ובעלות בריתה. לאחר 10 שנים לא זו בלבד, שהמערב לא השיג את יעדיו באפגניסטאן, אלא שהוא נאלץ להודות, שהיא הפכה עבורו לביצה קטלנית אף יותר ממה שהייתה בשעתה וייטנאם עבור ארצות-הברית.
הנשיא אובמה יודע היטב, שהמשך הנוכחות האמריקאית באפגניסטאן מהווה איום משמעותי עבורו בבחירות הקרובות ויש לראות את הודעתו בהקשר זה. האסטרטגיה האמריקאית הכוללת היא כיבוש ארוך-טווח של אפגניסטאן, אך התנאים הנוכחיים במדינה זו מאיימים על ממשל אובמה. הודעת הנשיא נועדה לנטרל את השפעותיו ההרסניות של המשבר האפגאני על יכולתו להיבחר לתקופת כהונה שניה. לאחר שאובמה הצליח לשפר במידה מסוימת את מעמדו בעקבות ההודעה על חיסול בן-לאדן, הוא מקווה כעת ליצור את התנאים, שיאפשרו לו להיבחר מחדש באמצעות הטקטיקה החדשה שלו באפגניסטאן. יש לראות, איפוא, את הודעתו כצעד הסברתי בלבד. האמריקאים, שהשקיעו כספים רבים וספגו אבידות כבדות באפגניסטאן, לא ייסוגו מרצונם מאפגניסטאן. מציאות זו הופכת את המשימה המוטלת על אזרחי אפגניסטאן לשחרר את אדמתם לקשה עוד יותר, נכתב בג’מהורי-י אסלאמי (ג’מהורי-י אלאמי, 27 יוני).
גם היומון הרפורמיסטי אעתמאד (E’temad ) טען, כי התוכנית לנסיגת הכוחות הצבאיים המערביים נועדה אך ורק לרצות את דעת הקהל במערב. המצב באפגניסטאן מסובך עד כדי כך, שלא ניתן לצפות שנסיגת הכוחות המערביים תפתור את הבעיות הקשות הניצבות בפני מדינה זו. מדינות המערב לא עמדו בהתחייבויותיהן לסייע לאפגניסטאן ולא הגיוני לצפות, שהאפגאנים יוכלו לנהל את ענייניהם בעצמם עד שנת 2014 ושהכוחות המקומיים יוכלו לספק ביטחון למדינה זו הנתונה מזה עשרות שנים במלחמה בלתי פוסקת (אעתמאד, 26 יוני).
תמונות השבוע: תמרון “הנביא הגדול 6” של משמרות המהפכה
