כרזה, שנישאה ע”י המשלחת האיראנית במהלך צעדת המונים לעבר כיכר טאקסים, שבמרכז איסטנבול
ד”ר אימן אלט'ואהרי: יורשו של בן לאדן כמנהיג אלקאעדה
ספרה של החוקרת לאורה מנספילד
ספרו של עו”ד מנתצר אלזיאת אודות אימן אלט'ואהרי
 אימן אלט’ואהרי (משמאל) בקלטת וידאו בה ברך את מבצעי פיגועי ה-11 בספטמבר 2001 בארה”ב, כשלצידו אסאמה בן לאדן ( 15 באפריל 2002, youtube) |
עיקרי המסמך
ד"ר אימן אלט’ואהרי: יורשו של בן לאדן כמנהיג אלקאעדה
1. ב- 16 ביוני 2011 הודיע ארגון אלקאעדה, כי בתום תהליך של התייעצות, מינה את ד"ר אימן אלט’ואהרי, ליורשו של אסאמה בן לאדן. ההודעה מדגישה את מחויבות אלקאעדה לג’יהאד כ"חובה אישית" של כל מוסלמי נגד ה"כופרים", נגד ארה"ב, ישראל והשליטים במדינות האסלאם, "עד יום תחיית המתים1". מסמך זה מנסה לשרטט קוים לדמותו, להגותו ולפעילותו של אלט’ואהרי ולהעריך את המשמעויות העלולות להיות לבחירתו למנהיג אלקאעדה.
2. שיח’ דוקטור אימן מחמד רביע אלט’ואהרי (אבו מחמד), יליד 1951, הינו בן למשפחה אמידה, אשר בניה מלאו תפקידים בכירים בממסד הדתי במצרים. מגיל צעיר בלט אלט’ואהרי בדבקותו הדתית וכבר בגיל 14 הצטרף לתנועת האחים המוסלמים. בצעירותו הוא הושפע מהגותו של סיד קטב, דמות מרכזית באחים המוסלמים, שפיתח אידיאולוגיה אסלאמית-קיצונית, ממנה צמח הזרם הקיצוני באחים המוסלמים. אלט’ואהרי החל ללמוד רפואה באוניברסיטת קהיר (1968) וסיים לימודיו בציונים גבוהים ב- 1974. הוא השלים לימודי דוקטוראט בהצטיינות בכירורגיה באחת האוניברסיטאות בפקיסטאן.
3. לאחר הוצאת סיד קטב להורג ע"י משטר נאצר (1966), ומעצר אלפי פעילים של האחים המוסלמים, הקים אלט’ואהרי, יחד עם מספר צעירים, תא חשאי, שפעל להפלת המשטר המצרי ולהקמת ממשלה אסלאמית במקומו (1967-1966). בשנות השבעים של המאה הקודמת, במהלך לימודיו, הוא הצטרף לארגון אסלאמי-קיצוני בשם הג’האד האסלאמי, שעמד מאחורי גל של התקפות טרור במצרים, והפך לאחד מפעיליו הבולטים. מאוחר יותר, ב-1991, הוא הפך באופן פורמאלי לראש הארגון.
4. בעקבות ההתנקשות בחיי סאדאת (אוקטובר 1981) נעצר אלט’ואהרי יחד עם פעילים אסלאמיים קיצונים נוספים. הוא זוכה ממעורבות ברצח סאדאת בשל העדר הוכחות, אך הורשע בחברות בארגון טרור ובאחזקת נשק וחומרי נפץ. הוא נידון לשלוש שנות מאסר אותן ריצה בין השנים 1984-1981. בספרו "פרשים תחת דגלו של הנביא" מציין אלט’ואהרי, כי הריגת סאדאת אמורה הייתה להיות חלק מתוכנית כוללת של התנקשויות בחיי בכירי המשטר המצרי והשתלטות על תחנות שידור חיוניות באמצעות הצבא.
5. לאחר שחרורו מהכלא המצרי נסע אלט’ואהרי לג’דה שבסעודיה כדי לעבוד שם במקצועו ועל מנת לקדם את פעילות תנועת הג’האד האסלאמי מחוץ למצרים. בג’דה הוא פגש ככל הנראה לראשונה את אסאמה בן לאדן ומשם יצא לפקיסטאן ולאפגניסטאן, כדי לנהל משם את מערכת הג’האד נגד המשטר המצרי. בעת שהותו בפשאוואר, פקיסטאן, הקים אלט’ואהרי ארגון בשם "טלאא’ע אלפתח" (חלוצי הכיבוש), ששימש למעשה כזרוע המבצעית של הג’האד האסלאמי המצרי. במסגרת זו הקים אלט’ואהרי באפגניסטאן תשתית של בסיסים, מחנות אימונים ומפקדה בסיוע בן לאדן.
6. בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת עבר אלט’ואהרי עם בן לאדן לסודאן, שם הקים בסיועו של בן לאדן תשתית חדשה של בסיסים. במשך שנות התשעים הוא גם בנה תשתית מבצעית בתימן ממנה ניהל שורה של פיגועי טרור נגד יעדים מצריים, במצרים ומחוצה לה. בין השאר הוא היה מעורב בשני ניסיונות ההתנקשות בחייו של ראש ממשלת מצרים וברצח התיירים בלוקסור (1997). ככל הנראה הוא היה גם מעורב בניסיון ההתנקשות בחיי הנשיא מבארכ באתיופיה ביולי 1995. בשל מעורבותו בפיגועי הטרור הוא נידון שלא בפניו לעונש מוות במצרים (אפריל 1999).
7. מעורבותו של אלט’ואהרי בטרור בשנות התשעים, לא התמקדה רק בזירה המצרית. באמצע שנות התשעים, בהוראת בן לאדן, הוא עסק גם בבניית תשתיות טרור עבור אלקאעדה בבריטניה ובארה"ב, בחיזוק המיליציות האסלאמיות-רדיקליות בבלקן, בסיוע לקבוצות אסלאמיות-רדיקליות בסומליה ואתיופיה ובסיוע למורדים בצ’צ’ניה.
ב- 1996 הוא ניסה להיכנס, יחד עם שני פעילים, לצ’צ’ניה ואף נעצר ע"י כוחות הביטחון הרוסיים, אך שוחרר "מחוסר הוכחות".
8. בראשית שנת 1998 הקים אלט’ואהרי יחד עם אסאמה בן לאדן את "החזית האסלאמית העולמית למלחמת קודש [ג’האד] ביהודים ובצלבנים". זאת הייתה התארגנות-על, שאיגדה תחתיה את אלקאעדה, הג’האד האסלאמי המצרי, וארגונים אסלאמיסטים-רדיקלים הפעילים בארצות נוספות (כגון פקיסטאן, בנגלדש, קשמיר, פיליפינים). בהתארגנות-על זאת הפך אלט’ואהרי לסגנו של אסאמה בן לאדן ול"מספר שניים" באלקאעדה. ביוני 2001 הודיע אלט’ואהרי על איחוד פורמאלי ביניהם תחת הכותרת של "(תנט’ים) קאעדת אלג’האד" (זהו שמו הפורמאלי של ארגון אלקאעדה עד היום).
9. התארגנות-על זאת פרסמה באותה עת (פברואר 1998) גילוי דעת שקרא להרוג אמריקאים בכל מקום בעולם וקבע, כי זוהי "חובה אישית" החלה על כל מוסלמי. במישור המעשי פתח אלקאעדה במסע טרור עולמי נגד ארה"ב, שתחילתו בפיגועי הטרור בשגרירות ארה"ב, קניה ובטנזניה (אוגוסט 1998), ושיאו בפיגועי ה-11 בספטמבר 2001.
10. אלט’ואהרי המשיך למלא תפקידי מפתח מבצעיים באלקאעדה (ככל הידוע הוא היה אחראי על פרוייקט ייצור חיידקי האנתרקס של הארגון) וכמו כן מילא תפקיד מרכזי, אף יותר בולט מזה של בן לאדן, במערך ההסברה העולמי של אלקאעדה.
11. באשר לתפיסת עולמו האידיאולוגית:
א. אלט’ואהרי, כאמור לעיל, הושפע בעיקר מהאסלאם הרדיקלי של סיד קטב. תפיסה זאת ראתה במשטרים הערבייםמוסלמיים אויבים מסוכנים ("האויב מבית") לא פחות מהאויבים החיצוניים. היא הצדיקה שימוש באלימות וטרור כלפיהם, בהיותם סוטים מציווי האסלאם, משום שאינם שולטים על פי ההלכה האסלאמית (ה"שריעה"). מקור השפעה נוסף היה ד"ר עבדאללה עזאם, פלסטיני מצפון השומרון, שהפך למקור הסמכות האידיאולוגי של אסאמה בן לאדן. עיקר תרומתו של עזאם הינה בפיתוח ומיסוד התפיסה של הג’האד כ"חובה אישית" המוטלת על כל מוסלמי.
ב. בהמשך, על בסיס הניסיון שצבר בעשרות שנות פעילותו הטרוריסטית, גיבש אלט’ואהרי תפיסת עולם אסלאמית-רדיקלית-ג’האדיסטית, שביסודה הצורך לקיים תנועת ג’האד עולמית, המתבססת על תשתית הממוקמת באיזור טריטוריאלי המשמש כ"חממה" (איזור שכזה הינו אפגניסטאן, הגם שאלט’ואהרי היה מעדיף שחממה שכזאת תיושם במזרח התיכון הערבי). מ"חממה" זאת משוגרים צעירים חדורי אידיאולוגיה אסלאמית רדיקלית לניהול המאבק האלים נגד אויבי האסלאם השונים: המשטרים הערבייםאסלאמיים ה"בוגדים", מעצמות-העל (ארה"ב – האויבת המרכזית, ורוסיה), מדינות אחרות העוינות לאסלאם (בדגש על מדינות מערב אירופה), מדינת ישראל והעם היהודי ברחבי העולם.
12. אלט’ואהרי מבטא בהגותו עוינות עזה כלפי מדינת ישראל בה הוא רואה חיל חלוץ של המערב הנוצרי (ה"צלבני") במזרח התיכון, וכלפי היהודים בכלל (בתפיסתו ניתן להבחין במוטיבים אנטישמיים היונקים מהפרוטוקולים של זקני ציון).
13. אלט’ואהרי קורא לקיים ג’האד אלים נגד ישראל כדרך היחידה ל"שחרור פלסטין", ומטיף לפגוע ביהודים בכל מקום בעולם. ישראל גם מוזכרת ברשימת האויבים בהודעה של אלקאעדה על מינוי אלט’ואהרי כמנהיגו. אנו סבורים כי בעידן אלט’ואהרי צפוי אלקאעדה להגביר ניסיונותיו לפגיעה בישראל. אלט’ואהרי קרא מספר פעמים באופן מפורש למוסלמים לפגוע ביהודים גם מחוץ לישראל, וארגון אלקאעדה אכן היה מעורב, ולהערכתנו ימשיך להיות מעורב, בפיגועים נגד מטרות יהודיות ברחבי העולם. זאת במקביל לפעילותו נגד נוצרים, נגד ארה"ב ומדינות המערב ונגד המשטרים הערביים והמוסלמים.
14. ההתקוממויות שפרצו בעולם הערבי במחצית הראשונה של 2011, מהוות אתגר אידיאולוגי לאלקאעדה. שכן, בבסיסן, לפחות חלקית, אג’נדת חירות, הסותרת באופן עמוק את האידיאולוגיה הג’יהאדיסטית ואלקאעדה, והאסלאמיסטים הקיצונים לא מלאו בהן (עד כה) תפקיד משמעותי. אף על פי כן, אלקאעדה ותנועות הג’יהאד האסלאמי הקשורות בו, רואות את הטלטלה האזורית כהזדמנות, ואלט’ואהרי הביע תמיכתו בהפלת המשטרים של מבראכ במצרים ובן עלי בתוניסיה. הוא האשים אותם כמושחתים ומשרתי ארצות הברית, חיזק את ידי "לוחמי הג’האד" (המג’האדין) הלובים על פעילותם נגד משטרו של קד’אפי, וקרא להקים במדינות ערב "משטרים אסלאמיים צודקים", שבהם תונהג ההלכה האסלאמית (השריעה). הוא גם הביע תמיכתו בהתקוממויות בסוריה ובתימן.
משמעויות מינוי אלט’ואהרי למנהיג אלקאעדה
15. מינויו של אלט’ואהרי למנהיג אלקאעדה היה צפוי, הגם שהתהליך ארך מספר שבועות ולא התבצע באופן מיידי. אלט’ואהרי רכש לעצמו מוניטין כ"מוח" שמאחורי אלקאעדה וכאידיאולוג ראשי שלה2, צבר ניסיון מבצעי-טרוריסטי וארגוני רב שנים ויתכן גם שבתקופות מסוימות בשנים האחרונות אף שימש כמנהיג בפועל של אלקאעדה.
16. גם מבחינת תקנון אלקאעדה משנת 2002, שלמיטב ידיעתנו עודנו בתוקף, סגנו של ראש הארגון אמור להתמנות למנהיג ("אמיר") של הארגון במקרה שראש הארגון נהרג או שהוא נתפס ואין תקווה שישתחרר מהכלא3. בקלטת וידאו חדשה שפרסם אלט’ואהרי ב-8 ביוני 2011, כחודש לאחר הריגת בן לאדן, הוא הבטיח לארה"ב להמשיך בדרך הג’האד של אסאמה בן לאדן, ובכך מיצב עצמו כיורשו וכממשיך דרכו של בן לאדן (עדיין ללא הודעה פורמאלית על מינויו שכאמור לעיל, פורסמה שמונה ימים לאחר מכן).
17. מה יכולות להיות השלכות מינויו של אלט’ואהרי על אופיו ודפוסי פעילותו של אלקאעדה? מהבחינה האידיאולוגית, לא סביר שיחולו שינויים יסודיים בתפיסה הכוללת של ניהול מערכת הג’האד העולמי, שארה"ב ובעלות בריתה מהווים יעד מרכזי שלו, על רקע שיתוף הפעולה והקרבה הרבה בהשקפת העולם, ששררו בדרך כלל בן לאדן לאלט’ואהרי. עם זאת, קיימת אפשרות לשינויים בסדרי העדיפויות של אלקאעדה, שמקורם בתפיסת עולמו של אלט’ואהרי, באישיותו, במוצאו (המצרי) ובניסיון החיים שלו.
18. נקודת התורפה המרכזית של אלט’ואהרי, העשויה להשליך על התנהלות אלקאעדה בהמשך, הינה שהוא נתפס כהרבה פחות כריזמטי מבן לאדן וסמכותו הפיקודית אינה מובנת מאליה. הדבר טומן בחובו פוטנציאל למאבקי כוח סביב "שאלת הירושה", ולהעלאת תביעות להנהגה או התנהלות עצמאית מצד מפקדים מקומיים כריזמטיים בעלי בסיס כוח מקומי או איזורי וניסיון מבצעי-טרוריסטי עשיר.
19. אלט’ואהרי עלול לתת עדיפות גבוהה לביצוע פיגועי טרור נגד משטרים ערבייםמוסלמים, הנתפסים על ידו אלט’ואהרי כמשתפי פעולה עם המערב וכאויבי האסלאם, כמו גם נגד ישראל (יתכן מבסיסי אלקאעדה במדינות המקיפות אותו, בדגש על רצועת עזה) ונגד יעדים יהודים ברחבי העולם. הוא עלול לתת דגש מיוחד לפעילות טרוריסטית במצרים, תוך ניצול הפלת משטר מבארכ, התרופפות השליטה הביטחונית הפנימית, הלגליזציה של האחים המוסלמים וחזרתם לקדמת הבמה הפוליטית, וניסיונו רב השנים של אלט’ואהרי בחתרנות ובטרור במצרים. במקביל תמשכנה ארה"ב ומדינות המערב להיתפס כיעד מרכזי.
20. במישור הארגוני, יתכן שגברה האפשרות כי היכולות הכספיות של אלקאעדה תיפגענה היות ולאלט’ואהרי חסרים אותם המשאבים הכלכליים ,שהיו לבן לאדן. אם אכן כך יקרה, עשויה להיות לכך השפעה שלילית על יכולותיו המבצעיות והלוגיסטיות של הארגון. ייתכנו גם שינויים במבנה ובדפוסי הפעולה של אלקאעדה לכיוון של יתר דה-צנטרליזציה במוקדים האזוריים השונים, על רקע מאבקי כוח אפשריים והקושי של אלט’ואהרי לכפות סמכותו על המפקדים השונים בזירות העימות הרחוקות.
מקורות העבודה והמבנה שלה
21. עבודה זאת מתבססת על מגוון מקורות: ניתוח קלטות שפרסם אלט’ואהרי בשנות פעילותו (רבות מהן באתר "יוטיוב"); ספרו של אלט’ואהרי "פרשים תחת דגלו של הנביא", בתרגומו לאנגלית ע"י החוקרת לאורה מנספילד (מהדורה ראשונה); ספרו בערבית של מנתצר אלזיאת, עורך דין מצרי המזוהה עם הזרם האסלאמי, אודות אלט’ואהרי; מאמר אקדמי של ד"ר נמרוד רפאלי על חייו ופועלו של אלט’ואהרי (שהתפרסם בשנת 2002); ספרים ופרסומים נוספים, כולל של מכוני מחקר העוסקים בטרור הגלובאלי, פורומים אסלאמיים באינטרנט, ראיונות עם מומחים בנושא אלקאעדה והג’האד העולמי שהתפרסמו בעיתונות העולמית, ומידע מגורמי ביטחון.
|
|
|
22. להלן מבנה העבודה:
א. פרטים ביוגרפים
ב. אישים שהשפיעו על משנתו האידיאולוגית של אלט’ואהרי
ג. האידיאולוגיה של אלט’ואהרי – מאפיינים כלליים
ד. עמדתו של אלט’ואהרי כלפי ארה"ב
ה. עמדתו של אלט’ואהרי כלפי מדינות מערב אירופה
ו. עמדתו של אלט’ואהרי כלפי מדינת ישראל והעם היהודי
ז. עמדתו של אלט’ואהרי כלפי המשטרים הערביים והמוסלמים
ח. עמדתו של אלט’ואהרי כלפי תנועת האחים המוסלמים
ט. ביקורתו של אלט’ואהרי כלפי תנועת החמאס
י. מרכזיותו של אלט’ואהרי במאבק על התודעה
יא. הערכה ראשונית באשר למשמעות מינוי אלט’ואהרי למנהיג אלקאעדה
1 "מרכז התקשורת אלפג’ר, כמצוטט ע"י ערוץ אלערביה, 16 ביוני 2011. ההודעה מטעם אלקאעדה התפרסמה גם באתרים ג’האדיסטים נוספים.
2 Laura Mansfield, His Own Words, The Translation of the Writings of Dr. Ayman al Zawahiri (USA: TLG, 2006), p. 13 (להלן: מנספילד).
http://www.csmonitor.com/2001/1031/p6s1-wosc.html
http://www.thefirstpost.co.uk/78454,news-comment,news-politics,hunt-is-on-for-ayman-al-zawahiri-brains-behind-osama-bin-laden .
3 http://www.ctc.usma.edu/wp-content/uploads/2010/08/AFGP-2002-600048-Trans.pdf , 18 באפריל 2002.
