זרקור לאיראן (לשבוע שבין 2/6/11 –9/6/11)

במוקד אירועי השבוע: מתרבים המאמצים לבצר את מעמדו הדתי של המנהיג העליון לנוכח קריאות התיגר על מנהיגותו . האם הדרך להידוק הקשרים בין איראן למצרים עוברת דרך אנשי הדת ? ביקורת חריפה על החלטת הנשיא למנות את מחמד עלי-אבאדי כממלא-מקום שר הנפט . בדרך ל"אינטרנט נקי" באיראן: 8,000 חברי בסיג’ ישולבו בתוכנית להקמת רשת אינטרנט לאומית סגורה . תמונות השבוע: יום השנה ה-22 למותו של מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’מיני (4 יוני) .

עיקרי דברים:

מתרבים המאמצים לבצר את מעמדו הדתי של המנהיג העליון לנוכח קריאות התיגר על מנהיגותו

השבועון צבח-י צאדק, היוצא לאור מטעם נציג המנהיג במשמרות המהפכה, פרסם השבוע בעמודו הראשי מאמר מערכת, שכותרתו: "מדוע אמאם ח’אמנהאי?". במאמר, פרי עטו של יאדאללה ג’ואני, ראש המחלקה הפוליטית במשמרות המהפכה, נטען, כי המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, ראוי לתואר אמאם בדומה למכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’מיני.

כותב המאמר ציין, כי הייתה זו טעות גדולה, שלא לכנות את ח’אמנהאי בתואר אמאם כבר לאחר מינויו לתפקיד המנהיג העליון על-ידי מועצת המומחים לאחר מותו של ח’מיני בשנת 1989. הוא קרא לרשות השידור ולדרשני תפילות יום השישי לעשות שימוש בתואר זה בהתייחסם לח’אמנהאי ולהבהיר לציבור, כי הדבר נובע מעקרונות ההלכה האסלאמית ותפישת שלטון חכם ההלכה.

מאמרו של יאדאללה ג’ואני מהווה ביטוי נוסף למאמצים הגוברים בשנה האחרונה מצד גורמים בזרם השמרני-מסורתי להדגיש את חובת הציות למנהיג העליון ולבצר את מעמדו הדתי לנוכח קריאות תיגר גוברות על מנהיגותו ועל סמכותו הדתית הן מצד האופוזיציה הרפורמיסטית והן מצד הנשיא ותומכיו. במקביל ניכרים בחודשים האחרונים גם ניסיונות לייחס לח’אמנהאי תכונות על-אנושיות.

האם הדרך להידוק הקשרים בין איראן למצרים עוברת דרך אנשי הדת?

בשבועות האחרונים ניכרת מגמה של הגברת שיתוף הפעולה בין הממסד הדתי השיעי באיראן לבין המרכז הדתי אל-אזהר בקהיר.

איתאללה מרתזא מקתדאא’י, חבר מועצת המומחים והאחראי על המכללות הדתיות בעיר קום, התבטא השבוע בזכות הידוק שיתוף הפעולה בין הממסד הדתי האיראני לבין אל-אזהר. בכנס של אנשי דת שיעים וסונים, שהתקיים במחוז גולסתאן, עדכן איש הדת הבכיר, כי לאחרונה נוצר קשר טוב בינו לבין שיח’ אל-אזהר וכי הוא הזמין אותו לבקר במכללות הדתיות בקום על מנת להרחיב את הקשרים בין הממסד הדתי האיראני לממסד הדתי המצרי. בעקבות נפילת הנשיא מבארכ הוכשרה, לדבריו, הקרקע להגברת שיתוף הפעולה בין אנשי הדת באיראן ובמצרים.

גם ראש המחלקה לענייני המזרח תיכון במשרד החוץ קרא השבוע להדק את שיתוף הפעולה בין הממסד הדתי באיראן לאנשי הדת במצרים וטען, כי הקשר בין המכללות הדתיות בקום לבין אל-אזהר הוא חיוני.

בשבוע שעבר השתתפו כ-50 אורחים ממצרים, ובהם גם אנשי דת מאל-אזהר, בועידה בטהראן, שדנה ב"התעוררות האסלאמית" באיזור.

לאחרונה שיבח היומון השמרני ג’מהורי-י אסלאמי גילוי דעת, שפרסם מוסד אל-אזהר בעקבות ההתקוממות במצרים וכלל קריאה להגברת עצמאותו של המוסד ביחס למשטר ולרפורמות יסודיות באופן פעילותו. במאמר מערכת, שפרסם היומון, נטען, כי  הניתוק בין אל-אזהר לבין העם המצרי, שבא לידי ביטוי במהלך ההתקוממות העממית במצרים, הוא תוצאה של הפיכת המוסד לחלק מהמנגנון השלטוני במצרים. היומון גרס, כי ההתקוממות מהווה הזדמנות פז להחייאת מעמדו ההיסטורי של אל-אזהר ולהשבת עצמאותו.

ביקורת חריפה על החלטת הנשיא למנות את מחמד עלי-אבאדי כממלא-מקום שר הנפט

מבקרי הנשיא מתחו השבוע ביקורת חריפה על החלטתו למנות את מקורבו, מחמד עלי-אבאדי, כאחראי זמני על משרד הנפט. אחמדינז’אד נאלץ למנות ממלא-מקום זמני לתפקיד שר הנפט, לאחר ש"מועצת שומרי החוקה" קבעה, כי הוא אינו יכול לשמש בעצמו בתפקיד זה עד למיזוג המתוכנן בין משרדי הנפט והאנרגיה, עליו החליטה הממשלה, ולמינוי שר קבוע.

עלי-אבאדי, לשעבר ראש הארגון לחינוך גופני, שימש בשנתיים האחרונות כראש ארגון הדייג באיראן. במקביל הוא משמש כראש הועד האולימפי האיראני. לאחר הקמת ממשלתו השניה של אחמדינז’אד בשנת 2009 דחה המג’לס את מועמדותו לתפקיד שר האנרגיה. 

יו"ר ועדת האנרגיה של המג’לס, חמיד-רזא כאתוזיאן, אמר בתגובה להחלטת הנשיא, כי עלי-אבאדי הוא הבחירה הרעה ביותר עבור תעשיות הנפט והגז. לדבריו, אין לעלי-אבאדי כל הבנה בתחומי עיסוקו של משרד הנפט ובחירתו מהווה סכנה למדינה.

האתר עצר-י איראן מתח, אף הוא, ביקורת חריפה על מינויו של עלי-אבאדי כממלא-מקום שר הנפט ותהה, האם בכל משרד הנפט אין ולו מנהל ראוי אחד שיכול היה לשמש בתפקיד זה, שהנשיא מצא לנכון למנות לתפקיד זה אדם חסר כל ניסיון בתעשיית הנפט. במאמר פרשנות, שפרסם האתר, נכתב, כי מינוי זה מעיד שוב על מדיניות המינויים הבעייתית של הנשיא אחמדינז’אד. כאשר מבקרי הנשיא אינם מוכנים לאשר מינוי של אחד ממקורביו לתפקיד כלשהו, הנשיא ממנה אותו לתפקיד בכיר יותר.

בדרך לאינטרנט נקי באיראן: 8,000 חברי בסיג’ ישולבו בתוכנית להקמת רשת אינטרנט לאומית סגורה

ראש ארגון בסיג’ מהנדסי טכנולוגיית המידע והתקשורת, סעיד פרג’יאן-זאדה, מסר בשבוע שעבר, כי 8,000 חברי בסיג’ ישולבו במסגרת תוכנית משרד התקשורת להקמת רשת אינטרנט לאומית סגורה באיראן (תוכנית "אינטרנט נקי"). הוא מסר, כי הארגון, שבראשו הוא עומד, הוקם לאחרונה על מנת להרחיב את המחשבה האסלאמית במרחב הסייבר ולסייע בהתמודדות עם איומי הסייבר הניצבים בפני איראן.
 
סוכנות הידיעות מהר דיווחה השבוע על המשך ההתקדמות במימוש תוכנית משרד התקשורת להקמת רשת אינטרנט נקי נפרדת באיראן. התוכנית, עליה עדכן לראשונה שר התקשורת בסוף שנת 2010, נועדה לטהר את האינטרנט באיראן מתכנים בלתי-מוסריים ולאפשר פיקוח הדוק יותר מצד השלטונות על תעבורת הרשת. במקביל מקדמים השלטונות תוכנית נוספת המכונה: אינטרנט חלאל (אינטרנט המותר מבחינה הלכתית), שאמורה לאפשר לאזרחי איראן גישה "בטוחה" (מבחינה מוסרית) לרשת האינטרנט העולמית.

בתוך כך הצהיר השבוע שר ההכוונה האסלאמית, כי משרדו פועל להקמת "מרכזים דיגיטאליים" במסגדים ברחבי איראן על מנת להרחיב את הנגישות ל"אינטרנט נקי" בקרב ציבור המאמינים.

 

מתרבים המאמצים לבצר את מעמדו הדתי של המנהיג העליון לנוכח קריאות התיגר על מנהיגותו

השבועון צבח-י צאדק (Sobh-e Sadeq ), היוצא לאור מטעם נציג המנהיג במשמרות המהפכה, פרסם השבוע בעמודו הראשי מאמר מערכת, שכותרתו: "מדוע אמאם ח’אמנהאי?". במאמר, פרי עטו של יאדאללה ג’ואני (Yadollah Javani ), ראש המחלקה הפוליטית במשמרות המהפכה, נטען, כי המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, ראוי לתואר אמאם (Imam ) בדומה למכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’מיני.

במאמר נכתב, כי הנוהג לכנות את ח’מיני בתואר אמאם, שהיה שמור לציון 12 האמאמים השיעים, צאצאי עלי בן אבו-טאלב, התבסס על תפישות הלכתיות-דתיות ופוליטיות שיעיות, לפיהן מנהיגה של חברה אסלאמית הנשלטת על-ידי ממשלה דתית ראוי לתואר אמאם. ברפובליקה האסלאמית של איראן המבוססת על משטר דתי-אסלאמי ומושתתת על עקרון שלטון חכם ההלכה, ראוי, לפיכך, לכנות גם את המנהיג העליון הנוכחי, עלי ח’אמנהאי, בתואר זה.

כותב המאמר הביע את דעתו, כי הייתה זו טעות גדולה, שלא לכנות את ח’אמנהאי בתואר אמאם כבר לאחר מינויו לתפקיד המנהיג העליון על-ידי "מועצת המומחים" בעקבות מותו של ח’מיני בשנת 1989. לדבריו, היו כאלה שסברו לאחר מות ח’מיני, שכינוי ח’אמנהאי בתואר זה עלול להפחית מכבודו של מכונן המהפכה, אך עתה יש להודות באומץ, שהייתה זו טעות, ורבים הכירו בה בעקבות המהומות, שפרצו לאחר הבחירות לנשיאות ב-2009. הוא הוסיף, כי השימוש בכינוי זה עבור ח’אמנהאי נפוץ כיום יותר ויותר בחברה, בקרב האזרחים ובכירי המשטר וגם בחלק מאמצעי התקשורת.

מקור התמונה: http://jamal2878.farsnama.com

מחבר המאמר טען, שלרשות השידור ולדרשני תפילות יום השישי במסגדים יש תפקיד מרכזי בהרחבת השימוש בתואר אמאם עבור ח’אמנהאי וכי עליהם להשתמש בתואר זה בהתייחסם לח’אמנהאי. ג’ואני ציין, כי בהתאם להלכה האסלאמית ולתפישת "שלטון חכם ההלכה", על האדם המאמין לבטא את הציות לאלוהים בשלוש דרכים: באמצעות ציות לנביא מחמד, לאמאמים השיעים ולשליט חכם ההלכה המשמש ממלא-מקומו של האמאם הנעלם בתקופת היעדרותו. משמעות תפישת "שלטון חכם ההלכה" היא שאין הבדל בין שליט חכם ההלכה לבין האמאם ביחס לסמכויות ניהול ענייני המדינה. הסמכויות השלטוניות מהן נהנה ח’מיני נתונות כיום בידי ח’אמנהאי ואף הוא ראוי, לפיכך, להיקרא אמאם (צבח-י צאדק, 6 יוני).

מאמרו של יאדאללה ג’ואני מבטא מאמץ נרחב ומתגבר בשנה האחרונה מצד חוגים בזרם השמרני-מסורתי להדגיש את חובת הציות למנהיג העליון ולבצר את מעמדו הדתי והפוליטי על רקע קריאות התיגר הגוברות על מנהיגותו וסמכותו הדתית הן מצד גורמים באופוזיציה הרפורמיסטית והן מצד הנשיא ומקורביו (שזכו לכינוי "הזרם הסוטה").

ביולי 2010 פרסם האתר השמרני רג’א ניוז פסק הלכה, שהוציא המנהיג העליון, בו קבע כי הציות להנחיותיו מבטא את המחויבות ל"שליט חכם ההלכה" בתקופת היעלמותו של האמאם הנעלם. במקביל הדגישו בכירים איראנים את חובת הציות למנהיג העליון ואת מרכזיות תפישת "שלטון חכם ההלכה" ברפובליקה האסלאמית. דרשן תפילות יום השישי בעיר קום, חג’ת אלאסלאם סיד מחמד סעידי (Hojjat-ol-Islam Seyyed Mohammad Sa’idi ), למשל, הצהיר ביולי 2010, כי קבלת שלטון חכם ההלכה היא תנאי לקבלת שלטונו של האמאם הנעלם.

ביטוי נוסף למאמצים לחזק את מעמדו של ח’אמנהאי ניכר בניסיונות לייחס לו תכונות על-אנושיות. באפריל 2011 נשא חג’ת אל-אסלאם מחמד סעידי דרשה דתית בה טען, כי בעת לידתו של ח’אמנהאי הוא קרא "יא עלי", קריאה הנהוגה בקרב השיעים ומתייחסת לאמאם השיעי הראשון, עלי בן-אבו טאלב. בסרט התיעודי "הופעתו המחודשת [של האמאם השנים-עשר] קרובה מאוד", שהופץ בחודשים האחרונים, נטען, כי עלי ח’אמנהאי הוא סיד ח’ראסאני (Seyyed Khorasani ) שצפוי על-פי המסורת השיעית להנהיג את קהילת המאמינים לקראת שובו של האמאם השנים-עשר.

יצוין, כי מינויו של ח’אמנהאי כיורש לאחר מות ח’מיני בשנת 1989, נתפש כחריגה בוטה מעקרון שלטון חכם ההלכה, כיוון שח’אמנהאי לא היה איש הדת הבכיר ביותר ולא הוכר כ"מקור חיקוי" (מרג’ע-י תקליד, Marja’-e Taghlid ). כמה אנשי דת בכירים מחו על העדר כישורים תיאולוגיים מספיקים של ח’אמנהאי. קריאות התיגר על מנהיגותו הפוליטית ועל כישוריו התיאולוגיים של ח’אמנהאי התגברו על רקע המשבר הפוליטי, שפרץ בעקבות הבחירות לנשיאות בקיץ 2009, ובצל המאבקים הפוליטיים המחריפים בצמרת האיראנית בחודשים האחרונים.

האם הדרך להידוק הקשרים בין איראן למצרים עוברת דרך אנשי הדת?

איתאללה מרתזא מקתדאא’י (Ayatollah Morteza Moqtada’i ), חבר מועצת המומחים והאחראי על המכללות הדתיות בעיר קום (Qom ), התבטא השבוע בזכות הידוק שיתוף הפעולה בין הממסד הדתי השיעי באיראן לבין המוסד הדתי אל-אזהר במצרים. בכנס של אנשי דת שיעים וסונים, שהתקיים במחוז גולסתאן (Golestan ), אמר מקתדאא’י, כי לאחרונה נוצר קשר טוב בינו לבין שיח’ אל-אזהר וכי הוא הזמין אותו לבקר במכללות הדתיות בקום על מנת להרחיב את הקשרים בין הממסד הדתי האיראני לממסד הדתי המצרי.

איש הדת הבכיר טען, כי בשל המשטר הרודני, ששלט עד לאחרונה במצרים, לא קיבלו בכירי אל-אזהר היתר לשתף פעולה עם הממסד הדתי האיראני, אך בעקבות נפילת מבארכ הוכשרה הקרקע לשיתוף פעולה כזה. לדבריו, הוא נפגש בימים האחרונים עם משלחת של אנשי דת מאל-אזהר, שהציעה לכונן קשרים מדעיים בין המוסד הדתי המוביל במצרים לבין המכללות הדתיות בקום. מקתדאא’י בירך על היוזמה וציין, כי בכוונת המכללות הדתיות בקום לבחון אפשרות לשלוח תלמידי דת איראנים ללימודים באל-אזהר ולהזמין תלמידי דת מצרים ללימודים בקום (רסא ניוז, 2 יוני).

ראש המחלקה לענייני המזרח התיכון במשרד החוץ, מג’תבא פרדוסי-פור (Mojtaba Ferdowsi-Pour ), קרא השבוע, אף הוא, להדק את שיתוף הפעולה בין הממסד הדתי באיראן לאנשי הדת במצרים. בהתייחסות להתפתחויות האחרונות בעולם הערבי אמר פרדוסי-פור, כי ההתעוררות הדתית והאסלאמית ניצבת כיום בראש סדר העדיפויות של ההתקוממויות העממיות באיזור וכי ההתפתחויות בעולם הערבי הושפעו מהמהפכה האסלאמית באיראן. לדבריו, הקשר בין המכללות הדתיות בקום לבין אל-אזהר הוא חיוני ויש לחזקו (רסא ניוז, 2 יוני).

בתוך כך דיווחה בשבוע שעבר סוכנות הידיעות פארס מפי מקורות במצרים, כי ראש המועצה השיעית המצרית קרא לאחרונה לבכירים איראנים לחזק את שיתוף הפעולה בין אלאזהר לאנשי הדת בקום. במכתב, ששלח מחמד אלדריני (Mohammad al-Darini ) לבכירים איראנים, הציע ראש המועצה השיעית המצרית להגביר את שיתוף הפעולה הדתית, התרבותי, המדיני והכלכלי בין איראן למצרים (פארס, 1 יוני). מכתבו של אלדריני הועבר באמצעות משלחת מצרית, שהשתתפה בשבוע שעבר בוועידה, שנערכה בטהראן ועסקה בהתעוררות האסלאמית באיזור. המשלחת כללה כ-50 משתתפים, ובהם גם אנשי דת מאלאזהר.

בנאום שנשא חבר המשלחת, שיח’ עלוי אמין (Alawi Amin ), בפני הועידה, טען המרצה מאלאזהר, כי הדרשה הדתית, שנשא המנהיג העליון, איתאללה עלי ח’אמנהאי, ב-4 בפברואר, בה תקף בחריפות את הנשיא מבארכ וקרא לעם המצרי להתקומם כנגדו, השפיעה עמוקות על העם המצרי והאיצה את נפילתו של מבארכ שבוע לאחר מכן (Press TV , 1 יוני). בראיון, שהעניק אמין לסוכנות הידיעות הממשלתית אירנא, ציין איש הדת המצרי, כי המהפכנים המצרים מעוניינים לנצל את ניסיון המהפכה האסלאמית (אירנ"א, 29 מאי).

עלוי אמין נושא דרשה במסגרת תפילת יום השישי בעיר קום, 27 מאי
(www.taghribnews.com )

לאחרונה שיבח היומון השמרני ג’מהורי-י אסלאמי (Jomhuri-ye Eslami ) גילוי דעת, שפרסם מוסד אלאזהר בעקבות ההתקוממות במצרים וכלל קריאה להגברת עצמאותו של המוסד ביחס למשטר ולרפורמות יסודיות באופן פעילותו. במאמר מערכת, שפרסם היומון, נכתב, כי גילוי דעת זה, שהופנה למועצה הצבאית העליונה במצרים, מבטא את הכרת חכמי אלאזהר בכישלונותיו ובהססנותו של המוסד במהלך האירועים הדרמטיים, שהובילו לנפילת הנשיא מבארכ.

היומון טען, כי הניתוק בין אלאזהר לבין העם המצרי, שבא לידי ביטוי במהלך אירועים אלה, הוא תוצאה של הפיכת המוסד לחלק מהמנגנון השלטוני במצרים. אם יוכל אלאזהר להשיג מחדש את עצמאותו ולשמר אותה, נכתב במאמר, יהיה בכך משום שירות גדול לעצמאותה של מצרים. אחד ממקורות העוצמה המרכזיים של הממסד הדתי השיעי באיראן היה יכולתו לשמר את עצמאותו הכלכלית ביחס לשלטון. ההתקוממות במצרים היא הזדמנות פז להחיות את מעמדו ההיסטורי של אל-אזהר וגילוי הדעת, שפרסמו חכמי אל-אזהר, מהווה התחלה חיובית להשבת עצמאותו וכבודו בקרב העם המצרי והעמים המוסלמים (ג’מהורי-י אסלאמי, 18 מאי).

יצוין, כי מייד לאחר נפילת הנשיא מבארכ פרסמה האגודה לקירוב בין האסכולות, הפועלת לקירוב בין השיעים לסונים, קריאה לחכמי אלאזהר לשחרר עצמם באופן מוחלט מכבלי המשטר ולהפוך שוב לנושאי דגל האמת ולמגני המדוכאים (www.hawzahnews.com , 12 פברואר).

ניסיונות להגברת שיתוף הפעולה בין הממסד הדתי השיעי באיראן לממסד הדתי המצרי, שמרכזו באלאזהר, התקיימו כבר בסוף שנות הארבעים. בשנת 1948 הוקמה האגודה לקירוב בין האסכולות (דאר אל-תקריב בין אל-מד’אהב). אגודה זו, שהונהגה על-ידי שיח’ אלאזהר דאז, מחמוד שלתות, כללה אנשי דת ממצרים, מאיראן וממדינות מוסלמיות נוספות. האגודה שימשה בעיקר כפורום לדיונים ולפרסומים. לאחר מהפכת הקצינים החופשיים במצרים בשנת 1952 היא זכתה לתמיכתו של גמאל עבד אלנאצר, שראה בה מכשיר לקידום מעמדו בעולם הערבי.

במסגרת המגעים, שניהלו איראן ומצרים בסוף שנות החמישים לשיפור הקשרים ביניהם (ואשר פסקו בעקבות ניתוק היחסים הדיפלומטיים ביניהן בשנת 1960), התנהל דיאלוג גם בין אנשי דת שיעים בכירים לבין בכירי הממסד הדתי באלאזהר. דיאלוג זה התאפשר בעקבות פסק הלכה, שהוציא שלתות בשנת 1959, בו הכיר בשיעה כאסכולה לגיטימית באסלאם.  

ביקורת חריפה על החלטת הנשיא למנות את מחמד עלי-אבאדי כממלא-מקום שר הנפט

מבקרי הנשיא מתחו השבוע ביקורת חריפה על החלטתו למנות את מקורבו, מחמד עלי-אבאדי (Mohammad Ali-Abadi ), כאחראי זמני על משרד הנפט. אחמדינז’אד נאלץ למנות ממלא-מקום זמני לתפקיד שר הנפט, לאחר ש"מועצת שומרי החוקה" קבעה, כי הוא אינו יכול לשמש בעצמו בתפקיד זה עד למיזוג המתוכנן בין משרדי הנפט והאנרגיה, עליו החליטה הממשלה, ולמינוי שר קבוע.

עלי-אבאדי, לשעבר ראש הארגון לחינוך גופני, שימש בשנתיים האחרונות כראש ארגון הדייג באיראן. במקביל הוא משמש כראש הועד האולימפי האיראני. לאחר הקמת ממשלתו השנייה של אחמדינז’אד בשנת 2009 סירב המג’לס לאשר את מינויו כשר האנרגיה.

מבקרי הנשיא טענו, כי הוא ניצל את הפגרה בעבודת המג’לס כדי למנות את מקורבו לתפקיד. עדיין לא ברור, האם בכוונת אחמדינז’אד להציג את מועמדותו של עלי-אבאדי לתפקיד שר קבוע במשרד הנפט והאנרגיה לאחר מיזוג שני המשרדים.

.
אחמדינז’אד לצד עלי-אבאדי (עצר-י איראן, 2 יוני)

יו"ר ועדת האנרגיה של המג’לס, חמיד-רזא כאתוזיאן (Hamid-Reza Katouzian ), אמר בתגובה להחלטת הנשיא, כי עלי-אבאדי הוא הבחירה הרעה ביותר עבור תעשיות הנפט והגז. לדבריו, אין לעלי-אבאדי כל הבנה בתחומי עיסוקו של משרד הנפט ובחירתו מהווה סכנה עבור המדינה. תחום הנפט והגז הוא תחום מקצועי לחלוטין הקשור גם לסוגיות דיפלומטיות, מדיניות וכלכליות, אמר כאתוזיאן, ולעלי-אבאדי אין כל מומחיות וניסיון בתחומים אלה. הוא עשוי להיות מהנדס בניין טוב, אך לא לשמש כאחראי על משרד הנפט. ממלא מקום שר הנפט חייב להבין בייצור נפט, בבעיות הניצבות בפני תעשיית הנפט ובתנאים העולמיים של שוק הנפט ואין כל הצדקה למנות את עלי-אבאדי לתפקיד זה.

כאתוזיאן ציין, כי הלחץ, שהפעילו חברי המג’לס על הנשיא, הוא שאילץ אותו בסופו של דבר למנות ממלא-מקום זמני לשר הנפט. הוא הוסיף, עם זאת, כי החלטת הנשיא למנות את עלי-אבאדי לתפקיד אינה מסירה את דאגותיהם של חברי המג’לס בנוגע לאינטרסים הלאומיים בתחומי הנפט והגז (מהר, 3 יוני).

האתר עצר-י איראן מתח, אף הוא, ביקורת חריפה על מינויו של עלי-אבאדי כממלא-מקום שר הנפט ותהה, האם בכל משרד הנפט אין ולו מנהל ראוי אחד שיכול היה לשמש בתפקיד זה, שהנשיא מצא לנכון למנות לתפקיד אדם חסר כל ניסיון בתעשיית הנפט (עצר-י איראן, 2 יוני).

האתר גרס, כי עלי-אבאדי אינו כשיר לשמש אפילו כפועל או כמהנדס בתעשיית הנפט. במאמר פרשנות, שפרסם האתר, נכתב, כי מינוי זה מעיד שוב על מדיניות המינויים הבעייתית של הנשיא אחמדינז’אד. כאשר מבקרי הנשיא אינם מוכנים לאשר מינוי של אחד ממקורביו לתפקיד כלשהו, הנשיא ממנה אותו לתפקיד בכיר יותר. כך, למשל, מינה אחמדינז’אד את חמיד בקאא’י (Hamid Baqa’i ) כסגן הנשיא לעניינים ביצועיים, לאחר שזה נכשל בתפקידו כראש הארגון לתיירות ולמורשת תרבותית, ועתה הוא ממנה את עלי-אבאדי, שהמג’לס סירב למנות כשר האנרגיה, לתפקיד ממלא-מקום שר הנפט (עצר-י איראן, 3 יוני).

היומון מרדם סאלארי (Mardom Salari ) הגיב בסרקסטיות למינוי עלי-אבאדי לממלא-מקום שר הנפט. בפרשנות, שפרסם היומון תחת הכותרת: "מדוע הפך עלי-אבאדי לאחראי על משרד הנפט", נכתב, כי בדיקה שנעשתה בנוגע לעלי-אבאדי העלתה, כי ביתו ממוקם ברחוב "נפט" בטהראן. אין, לפיכך, אף אחד שמכיר את הנפט וחי בתוך הנפט במידה רבה כמוהו (מרדם סאלארי, 6 יוני).

בדרך לאינטרנט נקי באיראן: 8,000 חברי בסיג’ ישולבו בתוכנית להקמת רשת אינטרנט לאומית סגורה

ראש ארגון בסיג’ מהנדסי טכנולוגיית המידע והתקשורת, סעיד פרג’יאן-זאדה (Sa’id Farjian-Zadeh ), מסר בשבוע שעבר, כי 8,000 חברי בסיג’ ישולבו במסגרת תוכנית משרד התקשורת להקמת רשת אינטרנט לאומית סגורה באיראן.

בראיון לאתר סיתנא (www.citna.ir , 30 מאי) אמר פרג’יאן-זאדה, כי הארגון בראשו הוא עומד הוקם לאחרונה על מנת להרחיב את המחשבה האסלאמית במרחב הסייבר ולסייע בהתמודדות עם האיומים בתחום הסייבר הניצבים בפני איראן. הוא ציין, כי שר התקשורת, רזא תקי-פור (Reza Taqi-Pour ), סייע בהקמת הארגון וכי בכוונת מהנדסי הארגון לשתף פעולה עם משרד התקשורת במאמצים למימוש תוכנית אינטרנט נקי בהתאם ליעדי תוכנית הפיתוח הרב-שנתית. מעורבות חברי הבסיג’ בתחום הסייבר וטכנולוגיות המידע והתקשורת נדרשת, לדבריו, על מנת לממש את היעדים בתחומים אלה.

סעיד פרג’יאן-זאדה, ראש ארגון בסיג’ מהנדסי טכנולוגיית המידע והתקשורת
( אתר בסיג’ המהנדסים, www.basijmohansesin.ir ).

סוכנות הידיעות מהר דיווחה השבוע על המשך ההתקדמות במימוש תוכנית משרד התקשורת להקמת רשת "אינטרנט נקי" נפרדת באיראן. התוכנית הועלתה לראשונה על-ידי שר התקשורת בסוף שנת 2010 במסגרת המאמצים "לטהר" את האינטרנט באיראן מתכנים בלתי-מוסריים. בראשית 2011 עדכן השר, כי בכוונת משרד התקשורת להגביר את השימוש הנכון באינטרנט באמצעות יישום רעיון ההפרדה בין "אינטרנט נקי" לבין "אינטרנט בלתי-נקי". לדברי השר, תוכנית זו צפויה להיות מיושמת תחילה באיראן ולאחר מכן תקדמו איראן בעולם כולו.

סוכנות מהר דיווחה, כי תוכנית משרד התקשורת כוללת שישה שלבים:

שלב ראשון: הגדרת תוכנית אינטרנט נקי, שנועדה להגן על החברה מפני השפעותיה השליליות של רשת האינטרנט הגלובלית באמצעות טיהור מרחב האינטרנט מתכנים בלתי-ראויים.
שלב שני: הפרדה בין אינטרנט נקי לאינטרנט בלתי-נקי.
שלב שלישי: תחילת מימוש התוכנית באמצעות הקמת צוותי חשיבה, שאחראים להעביר את התוכנית משלב הרעיון הראשוני לשלב הביצועי. צוותים אלה כוללים מדענים, אנשי רוח ומומחים לטכנולוגיית מידע ותקשורת.
שלב רביעי: שילוב הבסיג’ בפעילות להרחבת התוכנית. לשם כך הוקם לאחרונה ארגון הבסיג’ של מהנדסי טכנולוגיית המידע והתקשורת, שאמור להשתלב במאמצי משרד התקשורת הן במימוש תוכנית "האינטרנט הנקי" והן במאמצים הנדרשים לנוכח האיומים הניצבים בפני איראן בתחום הסייבר.
שלב חמישי: ייצוא האינטרנט הנקי אל מחוץ לאיראן. בהתאם לתוכנית משרד התקשורת אמורה איראן להעמיד את הידע בתחום זה לרשות מדינות נוספות, ובראשן מדינות מוסלמיות, כגון: מלזיה ומדינות המפרץ, המעוניינות לממש את רעיון "האינטרנט הנקי" במדינותיהן. בהקשר זה טען שר התקשורת, כי האנושות כולה מעוניינת באינטרנט נקי לנוכח ההכרה באיומים הנשקפים מצד האינטרנט, למשל על ילדים, ובצורך בסביבת אינטרנט בטוחה.
שלב שישי: תוכנית אינטרנט המותר מבחינה הלכתית במקביל לתוכנית להקמת רשת אינטרנט לאומית סגורה ונפרדת מהרשת הגלובלית. על הכוונה לפתח אינטרנט מותר מבחינה הלכתית (אינטרנט חלאל, Halal ) הכריז באפריל 2011 ד"ר עלי אקא-מחמדי (Ali Aqa-Mohammadi ), סגנו לענייני כלכלה של הסגן הראשון של נשיא איראן. אקא-מחמדי טען, כי באמצעות אינטרנט חלאל יהיה ניתן להרחיב את הגישה של אזרחי איראן לרשת האינטרנט העולמית לצורך שימושים שונים, ובהם: שירותי ממשל, מסחר ובנקאות אלקטרוניים. הוא אף עדכן, כי לצורך יישום הפרויקט והרחבת רשת האינטרנט בצורה משמעותית הוקם קונסורציום בשם: איראניאן נט (מהר, 2 יוני).

החל משנת 2005 הצהירו בכירים איראנים על כוונת הממשלה להקים בתוך מספר שנים רשת אינטרנט לאומית-פנימית נפרדת וסגורה, שתהיה מנותקת מרשת האינטרנט העולמית. פרויקט האינטרנט הלאומי הנפרד נחשב לאחד הפרויקטים הממשלתיים, שנועדו להגביר את יכולת המשטר להגביר את יכולתו לשלוט ולפקח על תעבורת רשת האינטרנט, הנתפשת על-ידו כזירת פעילות מרכזית בשימוש אויבי המשטר מבית ומחוץ. הפעלת הרשת הפנימית תאפשר, לטענת השלטונות, להוזיל משמעותית את שירותי הגלישה באינטרנט וכן להגביר את מהירות הגלישה.

בתוך כך הצהיר השבוע שר ההכוונה האסלאמית, מחמד חסיני (Mohammad Hosseini ), כי יש להרחיב את הנגישות לאינטרנט נקי במסגדים. בטקס חנוכת מרכז דיגיטלי בעיר תבריז אמר השר, כי משרדו פועל להקמת מרכזים דיגיטאליים במסגדים ברחבי איראן, שיספקו שירותי אינטרנט זולים עבור ציבור המאמינים. הוא ציין, כי מרכזים כאלה הוקמו עד כה בארבעה מחוזות וצפויים לקום באזורים נוספים (פארס, 2 יוני).

תמונות השבוע: יום השנה ה-22 למותו של מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’מיני (4 יוני)

 

לראש העמוד 

 

מאמרים נוספים בתחום