מרכז השיבה הפלסטיני (PRC): מרכז תעמולה אנטי-ישראלי בלונדון, המזוהה עם חמאס והאחים המוסלמים, ושהוצא לאחרונה מחוץ לחוק בישראל.

אחד ממוקדי פעילות התעמולה האנטי-ישראלית של PRC הינו עריכת ועידות פלסטיניות שנתיות במדינות שונות באירופה.

אחד ממוקדי פעילות התעמולה האנטי-ישראלית של PRC הינו עריכת ועידות פלסטיניות שנתיות במדינות שונות באירופה.

סמל PRC

סמל PRC

משרדי PRC בצפון לונדון

משרדי PRC בצפון לונדון


אחד ממוקדי פעילות התעמולה האנטי-ישראלית של PRC הינו עריכת ועידות פלסטיניות שנתיות במדינות שונות באירופה.
אחד ממוקדי פעילות התעמולה האנטי-ישראלית של PRC הינו עריכת ועידות פלסטיניות שנתיות במדינות שונות באירופה. ועידות אלו מקדמות את האידיאולוגיה וסדר היום הפוליטי של חמאס והאחים המוסלמים בקרב הקהילות המוסלמיותערביות באירופה. בצילום נראה אסמאעיל הניה, ראש ממשל חמאס ברצועה, נואם בוועידה השנתית השביעית שהתקיימה במילאנו בשנת 2009 (אתר הועידות הפלסטיניות השנתיות באירופה).

כללי

סמל PRC
סמל PRC : האות R באנגלית המציינת את "השיבה" (Return ) של הפליטים הפלסטינים לשטח ישראל
על רקע כאפיה. בתוך האות R מצוירת מפה מוקטנת של פלסטין, מסר למטרה הסופית,
שהינה הקמת מדינה פלסטינית בכל שטחה של פלסטין, במקומה של מדינת ישראל

1. מרכז השיבה הפלסטיני (The Palestinian Return Centre – PRC ), הינו מרכז תעמולה פלסטיני אנטי-ישראלי, שהוקם בלונדון בשנת 1996. המרכז מזוהה עם חמאס ועם האחים המוסלמים וכמה מבכיריו הינם פעילי חמאס, שמצאו מקלט בבריטניה.

2. ברקע להקמתו עמדה ההתנגדות להסכמי אוסלו, שלילה נחרצת של זכות קיומה של מדינת ישראל ותפיסת זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים וצאצאיהם למקומות מהם נמלטו ב-1948 כאמצעי חשוב למאבק נגד ישראל ונגד התהליך המדיני. PRC מקיים פעילות תעמולתית אנטי-ישראלית אינטנסיבית בבריטניה, באירופה ובמדינות נוספות בעולם ומהווה שחקן חשוב ברשת הארגונים השותפים למתקפת הדה-לגיטימציה הבינלאומית נגד ישראל.

3. האופי החמאסי המובהק של PRC , כפי שיתואר בהמשך עבודה זו, גרם להוצאתו מחוץ לחוק בישראל. ב-27 בדצמבר 2010 פורסמה הודעה מטעם שירות הביטחון הכללי לפיה שר הביטחון אהוד ברק חתם ב-5 בדצמבר על צו המכריז על PRC כעל "התאחדות בלתי מותרת, בהיותו חלק מתנועת חמאס". בהודעה נאמר גם כי PRC משמש "כזרוע ארגונית ומתואמת של תנועת חמאס באירופה" וכי "פעיליו, שהם בכירים בחמאס, פועלים לקידום מטרות התנועה באירופה, ומקיימים קשר ישיר עם בכירי חמאס שונים, לרבות ראשי התנועה בדמשק"1.

4. במרכז פעילותו של PRC עומדת הפצת והטמעת המסר בדבר זכות השיבה של כל הפליטים הפלסטינים לשטח ישראל (מספרם של הפליטים נאמד ע"י PRC ב-5 מיליון)2. החזרתם לישראל מוצגת כזכות אישית וקיבוצית "מקודשת", המעוגנת בחוק הבינלאומי, שאיש אינו רשאי להתמקח או לוותר עליה.

5. הדרישה לשיבת מיליוני פליטים לשטח ישראל נתפסת ע"י PRC לא רק כאמצעי בדוק לטרפוד כל תהליך מדיני, אלא מעבר לכך – כמרכיב חשוב באסטרטגיה ארוכת טווח, שבסופו של דבר תוביל לשינוי צביונה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי3 ולקידום מטרת-העל של הקמת מדינה פלסטינית אסלאמית על פני כל שטחה של "פלסטין". יודגש, כי ההתמקדות ב"זכות השיבה" הינה מכנה משותף של שוללי המודל הישראלי-ציוני ברחבי העולם, שהפכה לספינת הדגל של המערכה נגד ישראל. למותר לציין כי ארגונים אלה מתעלמים מהעובדה, כי פליטים יהודים גירשו ממדינות ערב, או נמלטו מהן.

6. PRC הוקם בשנת 1996. ברקע הקמתו עמדה ההתנגדות להסכמי אוסלו ולכל מה שהם מסמלים. מקימו של PRC והאידיאולוג הראשי שלו היה ככל הנראה סלמאן אבו סתה, בן למשפחה מבאר-שבע שנמלטה לרצועת עזה, שהיה חבר עצמאי במועצה הלאומית הפלסטינית (בין השנים 1974- 1993). סלמאן אבו סתה למד במצרים, משם יצא ללונדון, שם קיבל תואר דוקטורט באוניברסיטת לונדון בהנדסה אזרחית. ב-1993 הוא פרש מחברותו במועצה הלאומית בשל התנגדותו להסכמי אוסלו וב-1996 הקים את PRC. כיום הוא מתגורר בארה"ב, אינו נמנה עם חברי PRC, אך מרבה לעסוק בתעמולה אנטי-ישראלית, לרבות הכפשת ישראל ע"י השוואתה עם הנאציזם.

7. במהלך ארבע עשרה שנות קיומו קיבל PRC צביון מובהק של מוסד המזוהה עם תנועת חמאס ועם האחים המוסלמים בבריטניה (אשר מהווה מרכז לפעילות האחים המוסלמים באירופה מבחינה פוליטית, תקשורתית וכלכלית). PRC נזהר אומנם מלהודות באופן פורמאלי בזיקה העמוקה שבינו לבין האסלאם הקיצוני נוסח האחים המוסלמים, אולם המידע שבידינו ועדויות נסיבתיות רבות המפורטות בעבודה זאת תומכות בכך.

8. כך, למשל: האידיאולוגיה האסלאמית-קיצונית וסדר היום הפוליטי של PRC תואמים לאלו של האחים המוסלמים; חברי מועצת הנאמנים של PRC וממלאי תפקידים בכירים בארגון היו (או עודם) ממלאי תפקידים בכמה גופים ומוסדות המזוהים עם האחים המוסלמים בבריטניה; PRC שותף לפעילויות אנטי-ישראליות, שבקרב משתתפיהם בולטים פעילי האחים המוסלמים מגופים וארגונים אחרים; זאהר אלביראוי, בכיר ב-PRC, משמש כמנהל התוכניות והמנחה הראשי של ערוץ הטלוויזיה אלחואר הפועל מלונדון, המזוהה עם האחים המוסלמים; משפטן מצרי בשם צבחי צאלח, חבר פרלמנט מטעם האחים המוסלמים (עד 2010), שימש במקביל גם חבר שלא מן המניין ב-PRC (כפי שנכתב באתר האינטרנט שלו).

9. שלושה מחברי מועצת הנאמנים של PRC הינם פעילי חמאס שמצאו מקלט בבריטניה בשנות התשעים של המאה הקודמת. פעילים אלו אינם מודים בקשר בינם לבין חמאס, להערכתנו בעיקר על מנת שלא להסתבך עם החוק הבריטי. בקרבם בולטים שלושה פעילים של חמאס: זאהר אלביראוי, המשמש כיו"ר מועצת הנאמנים של PRC; מאג'ד אלזיר, המנהל הכללי של PRC ושיח' מג'די עקיל, חבר מועצת הנאמנים של PRC4.

10. שלושת פעילי חמאס אלו מעורבים בפעילות אנטי-ישראלית עניפה, שנועדה לתמוך בחמאס הן במישור האידיאולוגי והפוליטי והן במישור המעשי. כך למשל, זאהר אלביראוי, פעיל בשיגור המשטים לרצועה באמצעות ארגון Viva Palestina, ארגונו של ג'ורג' גאלווי, שמטרתם הפוליטית היא לחזק את ממשל חמאס; מאג'ד אלזיר, משתתף באירועים אנטי-ישראלים בערי אירופה ובדמשק בהם מובעת תמיכה בחמאס, בסדר היום הפוליטי שלה ובדרך הטרור; שיח' מג'די עקיל פעיל בקרן אינטרפאל הבריטית המעבירה כספים לחמאס, והוא התלווה לאחת משיירות Viva Palestina שהעבירה סיוע לממשל חמאס ברצועה5 (מידע מפורט על פעילי PRC ראו נספח ב'). בנוסף לשלושה הללו, על פי המידע שבידינו, גם ערפאת מאדי שכרי, המשמש כמנהל הביצועי של PRC , הינו פעיל חמאס המתגורר בבריטניה ומשמש גם כיו"ר ECESG (מסגרת-על אירופית העוסקת בשיגור משטים לרצועה).

11. להלן כמה תובנות נוספות לגבי אופיו ודפוסי פעילותו של PRC , שעלו במהלך הכנת עבודת מחקר זאת :

א. "זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים, בראיית PRC6: שיבת הפלסטינים לישראל הינה "זכות" ולא תביעה, בראיית PRC . הדבקות ב"זכות השיבה" נועדה לקדם את השגת מטרת-העל הסופית של השבת כל אדמת פלסטין, מהים התיכון ועד נהר הירדן, והקמת מדינה פלסטינית אסלאמית במקומה של מדינת ישראל7. שיבת כל הפליטים הפלסטינים וצאצאיהם לישראל למקומות ולבתים בהם התגוררו עד 1948-1947 הינה "זכות יסוד אישית וקולקטיבית", "זכות מקודשת", המעוגנת (לטענת PRC ) באמנות הבינלאומיות8 ובספרי הקודש של שלושת הדתות המונותיאיסטיות. כיוון שכך, לשיטתו של PRC , אין לאף אחד רשות לוותר כהוא זה על "זכות השיבה" או להגיע לפשרה כלשהי בדבר שיבה חלקית של הפלסטינים. כפועל יוצא מתפיסה זאת שולל PRC מכל וכל את התהליך המדיני, מחשק ידיה של הרשות הפלסטינית הנושאת ונותנת עם ישראל בשם הצד הפלסטיני, ודוגל באסטרטגיה של חמאס הנותנת עדיפות לשחרור פלסטין באמצעות ג'האד ו"התנגדות" (קרי, דרך האלימות והטרור), ולא באמצעות מו"מ מדיני.

ב. מבנה ארגוני: בניגוד לגופי-על אנטי-ישראלים אחרים, המתאפיינים במבנה ארגוני רשתי, ל-PRC מבנה היררכי ברור ותשתית פיזית ואנושית נרחבת, שבסיסה בלונדון. בראש PRC עומדת מועצת נאמנים, הכוללת חמישה אנשים. ה-PRC מנוהל ע"י מנהל כללי (General Director ) והמרכז מעסיק חוקרים ואנשי תעמולה. משרדי PRC מצויים באיזור מרכזי בצפון לונדון, בבניין עסקים בו מצויים משרדים של גופים נוספים (בעיקר פלסטינים ומוסלמים). כתובת משרדי PRC ודרכי הקשר אליהם הינם:

The Palestinian Return Centre (PRC)
100h Crown House
North Circular Road
London NW10 7PN
The United Kingdom
Tel. No.: 00 44 (0) 2084530919
Fax: 00 44 (0) 2084530994
Email: [email protected]

משרדי PRC בצפון לונדון
משרדי PRC בצפון לונדון (מתוך תוכנית "המקור", ערוץ 10, 25 באוגוסט 2010)

ג. תמיכת PRC בטרור ובארגוני הטרור – על מנת שלא להסתבך עם השלטונות הבריטיים מקפיד PRC בדרך כלל, בעיקר בהתבטאויות בשפה האנגלית, שלא לתמוך במפורש בפעולות טרור ובארגוני טרור דוגמת חמאס וחזבאללה. אולם, בהתבטאויות בשפה הערבית, המופנות לקהלי יעד ערבייםאסלאמיים, מזדהה PRC לא אחת עם מערכת הטרור הפלסטינית, ("אנתיפאדת אלאקאצא"), עם דרך הג'האד של חמאס ועם הנהגת חמאס. כך למשל, בועידות האירופיות השנתיות, שמארגן PRC מאז 2003, נאם אסמאעיל הניה מבכירי החמאס שלוש פעמים. בועידות הללו הובעה תמיכה בדרך ה"התנגדות" והג'האד (קרי, הטרור) לצד שבחים לשהידים, הפצועים והאסירים של ארגוני הטרור; כתבי העת של PRC מביעים תמיכת בג'האד וב"התנגדות" וכוללים דברי שבח לשהידים שנפלו במהלך מתקפת הטרור הפלסטינית, בדגש על אחמד יאסין, מייסד חמאס ומנהיגו, שנהרג בסיכול ממוקד ע"י ישראל. בנוסף לכך PRC ארגן קמפיין סולידאריות עם אנתיפאדת אלאקצא9; בכיר הארגון (מאג'ד אלזיר) השתתף בועידה בדמשק (נובמבר 2008), שהביעה תמיכה ב"תרבות ההתנגדות" (קרי, תרבות הטרור); מאג'ד אלזיר בראיון לאלג'זירה (29 במאי 2010) הדגיש את הצורך ב"התנגדות צבאית" (קרי, טרור) שתתבצע בתוך שטח "פלסטין". בכיר אחר (ד"ר דאוד עבדאללה) נטל חלק בועידה באיסטנבול (2009) וחתם על הצהרה שהביעה תמיכה בדרך הג'האד ("הצהרת איסטנבול")10.

ד. מאפייני הפעילות של PRC :

1) מאז הקמתו מתבלט PRC בקרב הארגונים האנטי-ישראליים בפעילות תעמולה אנטנסיבית, המכוונת להטמיע את רעיון "זכות שיבה" ולהכפיש את ישראל ע"י הצגתה כ"מדינת אפרטהייד". היא גם חותרת להפוך את ישראל למדינה מצורעת ע"י האשמתה ב"טיהור אתני" של האוכלוסייה הפלסטינית, בעבר ובהווה (PRC אף פרסם ספר שכותרתו "הטיהור האתני של פלסטין"). התעמולה הארסית של PRC נגד ישראל מתנהלת בבריטניה, במדינות אירופה ובמדינות נוספות בעולם.

2) PRC פועל מול שלושה קהלי יעד מרכזיים בבריטניה: הזירה הפוליטית, בעיקר הפרלמנט, שם עומד PRC בקשר בעיקר עם חברי מפלגת הלייבור; הקמפוסים, בהם משתתפים פעילי PRC באירועים הנוגעים לסכסוך ונושאים הרצאות אנטי-ישראליות; והציבור הבריטי בכללותו, בדגש על האליטות החברתיות והתרבותיות. פעילי PRC משתתפים באירועים כמו "יום ירושלים" או "יום הנכבה", מגיבים על התפתחויות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומקיימים הפגנות ועצרות בלונדון ובערים נוספות בבריטניה. בנוסף לכך, מקיים PRC כינוסים וסדנאות, הרצאות וסמינרים. הוא גם מפיק סרטים, מוציא לאור כתבי עת ומנהל מרכז תרבותי פלסטיני בלונדון.

3) באירופה מקיים PRC מידי שנה (מאז 2003) ועידה אנטי-ישראלית, הנקראת "הועידה השנתית של הפלסטינים באירופה". בועידות הללו משתתפים פעילי PRC , נציגי הקהילות המוסלמיות והערביות באירופה, פעילי חמאס והאחים המוסלמים ונציגי קרנות מימון של חמאס באירופה. סדר היום הפוליטי והמסרים האידיאולוגיים של ועידות אלה מתמקדים בהטמעת המסר לפיו "זכות השיבה" הינה "זכות מקודשת", שלאף פלסטיני אסור לוותר עליה. הועידות הללו שוללות את זכות קיומה של ישראל, מביעות התנגדות תקיפה לתהליך המדיני ותומכות בדרך הג'האד וה"התנגדות" (קרי, פעילי הטרור). בשלושה מקרים נאם בפני באי הועידות אסמאעיל הניה, ראש ממשל החמאס, שלא יכול היה להשתתף בועידות בשל הגבלות שהטילו על כניסתו מדינות אירופה השונות (שבהם נחשב חמאס כארגון טרור).

4) בזירה הבינלאומית משתתף PRC בכנסים הנוגעים לסכסוך הפלסטיני-ישראלי ולסוגיית הפליטים, כולל כנסים המאורגנים ע"י האו"מ. אירועים אלו מנוצלים על ידו כבמה נוחה להכפשת ישראל ולהפצת מסריו בדבר "זכות שיבה" והיותה של ישראל "מדינת אפרטהייד" ו"מדינה גזענית". בלטה נוכחותם ופעילותם של בכירי PRC בועידת האו"מ בדרבן (2001), שהיוותה במה למתקפה רבתי על הלגיטימיות של מדינת ישראל ולמסע שנאה נגדה.

5) פעילויות אנטי-ישראליות מתוכננות של PRC לשנת 2011, חלקן בבריטניה, חלקן במדינות אירופאיות אחרות. בין השאר מתוכננות: הועידה השנתית של הפלסטינים באירופה; עצרת בלונדון (ינואר) לציון יום השנה השני למבצע "עופרת יצוקה"; ועידה בינלאומית בלונדון בנושא ה"נכבה" (ינואר); כ-30 אירועים בנושא האסירים הפלסטינים; דיון סביב פרוייקט תאום הפעילות הפלסטינית במערב, ועוד.

ה. גיבוש אסטרטגיה תקשורתית למתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל: בועידה הפלסטינית השלישית באירופה, שהתקיימה בוינה (2005), גובשה אסטרטגיה תקשורתית שנועדה להטמיע את תודעת "זכות שיבה" ולערער על הלגיטימיות של מדינת ישראל בקרב מגזרים רחבים של קהלי יעד האירופאים. בסדנאות שהתקיימו בועידה נקבעו טקטיקות תקשורתיות כגון: הדגשת "ערך הצדק" (מונח קליט לאוזן האירופאית) כמכשיר ליצירת הזדהות בקרב דעת הקהל האירופי עם התביעה להשבת הפליטים; שימוש במסרים קצרים וקליטים בפני קהלי היעד האירופים; עשיית שימוש בפרסומי ההיסטוריונים החדשים; ריבוי הפגנות מחאה; הדגשת האבחנה בין היהדות כדת לבין "הפרוייקט הציוני", ועוד (לפרוט ראו נספח ד'). להחלטות הללו חשיבות ורלבנטיות רבה באשר הן ממומשות עד היום הלכה למעשה ע"י PRC וארגונים אנטי-ישראלים נוספים השותפים למתקפת הדה-לגיטימציה הבינלאומית על ישראל.

ו. מימון החזקת התשתית והפעילות העניפה של PRC : בניגוד לארגונים אחרים השותפים למתקפה הדה-לגיטימציה על ישראל, מקיים PRC תשתית פיזית ואנושית נרחבת. הקמת תשתית זאת, החזקתה ומימון הפעילות התעמולתית האנטנסיבית, דורשים להערכתנו מקורות תקציביים בהיקף נרחב. PRC טוען, כי פעילותו ממומנת מתרומות של אנשים המאמינים במטרותיו. אולם אנו סבורים, הגם שאין בידינו הוכחה לכך, כי לרשות PRC עומדים מקורות כספיים נוספים. להערכתנו המדובר בכספים שמקורם באחים המוסלמים ואו בקרנות הקשורות אליהם ואל חמאס.

12. בכירי PRC , ובהם פעילי חמאס, ממלאים תפקידים בגופים וארגונים אחרים, העוסקים בתעמולה אנטי-ישראלית, בהעברת כספים לחמאס ובשיגור משטים ושיירות לרצועת עזה. חלקם של הארגונים הללו מזוהה עם האחים המוסלמים ואחד מהם אף עם השמאל הקיצוני בבריטניה.

13. בולטת במיוחד מעורבותם בכירי PRC ב-ECESG ו-Viva Palestina , שני ארגונים בולטים בפרויקט המשטים והשיירות לרצועה. כך, למשל, ד"ר ערפאת מאדי שכרי, המנהל הביצועי של PRC , משמש במקביל גם כיו"ר ה-ECESG – מסגרת-על אירופית העוסקת בשיגור משטים לרצועה; מאג'ד אלזיר מעורב גם הוא כנראה בפעילות ECESG . זהאר אלביראוי, פעיל חמאס, ראש חבר הנאמנים של PRC , משמש כדובר (ולהערכתנו כמעין "קצין קישור" לחמאס) בשיירות של Viva Palestina , ארגונו של חבר הפרלמנט לשעבר ג'ורג גאלווי (שבסיסו בשמאל הקיצוני בבריטניה). בנוסף לכך שני בכירים ב-PRC (ע'סאן פאעור ופעיל חמאס שיח' מג'די עקיל) הינם אנשי מפתח באינטרפאל, קרן בריטית המהווה מרכיב מרכזי במערך המימון העולמי של תנועת חמאס, אשר הוצאה מחוץ לחוק בישראל ובארה"ב11 .

קשרי בכירי PRC עם חמאס ועם ארגונים וגופים בבריטניה המסייעים לחמאס

הערות מתודולוגיות

14. ניתוח אופיו ודפוסי פעילותו של PRC כרוך בקשיים מתודולוגיים, הנובעים מכך ש -PRC, כמו ארגונים אחרים מסוגו, מסתיר מידע העלול לחשוף את אופיו האמיתי כזרוע של האחים המוסלמים וחמאס. בפרסומיו הרבים של PRC קשה למצוא מידע אמין אודות מבנהו, אופיים של פעיליו, מקורות מימונו, והזיקה שבינו לבין חמאס והאחים המוסלמים. זהירות זאת נובעת בראש ובראשונה מעניינו שלא להסתבך עם השלטונות בבריטניה ובמדינות נוספות באירופה, שבהן הוא פעיל.

15. בניתוח ארגון PRC השתמשנו במקורות מגוונים: כתבי עת והודעות לתקשורת שמוציא הארגון; קטעי וידאו, שצולמו בכינוסי הארגון ובמהלך פעילויותיו; כתבות בתקשורת העולמית אודות הארגון; ראיונות לתקשורת של פעילי הארגון, ועוד. זאת ועוד, לשם הבנת מהות "זכות שיבה" בראיית PRC נותחו טקסטים רבים של PRC באנגלית ובערבית, לרבות ספר שיצא לאור מטעם PRC בו תועדו רוב הועידות השנתיות האירופאיות אותן הוא מארגן.

16. על מנת לעמוד על אופיו של המרכז ושל בכיריו, נבחנו עברם, מעשיהם ותפיסת עולמם של העומדים בראשו. בבדיקה נמצא שהקשר של כמה מבכיריו לחמאס ולאחים המוסלמים, בעבר ובהווה, שריר וקיים. כמו כן נבחנו קשרי PRC עם ארגונים אחרים ונמצא שהמרכז מקיים שיתוף פעולה עם ארגונים המזוהים עם חמאס והאחים המוסלמים, במיוחד בבריטניה, ועם גופים ואישים בבריטניה המזוהים עם השמאל הקיצוני, על בסיס הפלטפורמה האנטי-ישראלית המשותפת.

17. בעבודה זאת נותחו עמדות PRC סביב "זכות השיבה". על מנת לחדד את משמעותן הפוליטית של עמדות PRC בהקשר הכולל של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מצאנו לנכון להביא בכמה מקרים, בהערות השוליים, את העמדה הישראלית (הבלתי רשמית). על מנת להציג את העמדה הישראלית הסתייענו בנייר עמדה, בעריכת הפרופסור רות גביזון, בנושא: "שיבת פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל" (2010).

מבנה העבודה

18. בעבודה נבחנו אופיו ודפוסי פעילותו של PRC בחתכים הבאים:

א. מאפייני הפעילות של .PRC

ב. קוים לדמותם של בכירי PRC .

ג. שיתוף הפעולה של PRC עם ארגונים עמיתים הנוטלים חלק במתקפת הדה-לגיטימציה הבינלאומית נגד ישראל.

ד. מתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל כפי שהיא משתקפת בועידת הפלסטיניות השנתיות ש PRC- מארגן באירופה.

ה. ההסתה נגד ישראל והתמיכה בטרור כפי שהם מוצאים ביטויים בביטאון PRC "השיבה" (באנגלית ובערבית).

ו. תנועת האחים המוסלמים ומאפייני פעילותה בבריטניה כמעטפת שבמסגרתה פועל PRC .

נוסח ההודעה על הוצאת PRC מחוץ לחוק בישראל
אתר שירות הביטחון הכללי, www.shabak.gov.il 12

 


1 מתוך הודעה של שירות הביטחון הכללי אודות הוצאתPRC  מחוץ לחוק בישראל (אתר האינטרנט של שירות הביטחון הכללי, 29 בדצמבר 2010; אתר דובר צה"ל, 27 בדצמבר 2010).

2 סוכנות הסעד הבינלאומית אונר"א, הנותנת הגדרה נרחבת למושג פליט פלסטיני, דיווחה ב-2008 כי היא טיפלה ב-4.7 מיליון איש.

3 מסמכי המו"מ בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית בתקופת אהוד אולמרט, שנחשפו ע"י אלג'זירה, המחישו כי גם הרשות הייתה מודעת היטב למשמעות האמיתית של שיבת פליטים פלסטינים לישראל. אבו מאזן, בפגישה שקיים עם קבוצת התמיכה הפלסטינית במו"מ (NSU ) התבטא כדלקמן: "On numbers of refugees, it is illogical to ask Israel to take 5 million, or indeed 1 million – that would mean the end of Israel. They said 5000 over 5 years." (דו"ח פגישת אבו מאזן עם NSU , 24 במרץ 2009).

4 שלושתם מוגדרים כפעילי חמאס בהודעת שירות הביטחון הכללי על הוצאת PRC מחוץ לחוק בישראל (אתר האינטרנט של שירות הביטחון הכללי, 29 בדצמבר 2010). השלושה עוסקים בפעילות שנועדה לקדם את סדר היום הפוליטי של חמאס ולסייע לה כספית, פוליטית והסברתית.

5 מידע נוסף אודות פעילות חמאס בבריטניה ראו לקט מידע מה-20 בפברואר 2010: "בריטניה כמוקד לפעילות מדינית, תעמולתית ומשפטית של חמאס באירופה".

6 העמדה הישראלית טוענת כי אין לפליטים פלסטינים, ובודאי שלא לצאצאיהם, "זכות שיבה" מתוקף המשפט הבינלאומי הפומבי הכללי ומתוקף מקורותיו העוסקים בעניינם הספציפי של הפליטים הפלסטינים. ישראל גם טוענת כי אין תקדים למצב שבו במסגרת פתרון לסכסוך מתמשך בין שתי קבוצות אתניות, מוכרת שיבה של בני קבוצה אתנית אחת לשטח המדינה הקולטת, אין גם תקדים לפתרון שבמסגרתו מממשת הקבוצה האתנית האחרת את זכותה להגדרה עצמית, באופן שעלול לשבש את יחסי הרוב מיעוט במדינה זו ולסכן את יציבותה. ישראל גם טוענת שהעובדה כי הפליטים הפלסטינים לא שוקמו ולא נקלטו במדינות אחרות נובעת מאי הכרה במדינת ישראל, ולכן אין הצדקה לאפשר מימוש כוונה זו באמצעות הטלת החובה על ישראל לקלוט את הפליטים ("שיבת, פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל", עמ' 14. נייר עמדה מאת יפה זילברשץ ונמרה גורן-אמיתי, בעריכת הפרופסור רות גביזון, הוצאת מציל"ה; 2010 – להלן: "שיבת פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל"). ישראל טוענת גם, כי אין להתעלם מבעית הפליטים היהודים שגורשו ממדינות ערב, ונקלטו במדינת ישראל, מדינת העם היהודי. בניגוד לנושאים רבים אחרים הנוגעים לסכסוך הישראלי-פלסטיני עמדות אלו מוסכמות על מרבית ההנהגה הפוליטית ורובה של החברה בישראל.

7 בהתבסס על נתוני אונר"א והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל (נכון לשנת 2008) מימוש תביעת השיבה הפלסטינית במלואה יוביל להגדלה פוטנציאלית של אוכלוסיית מדינת ישראל ב-62.6%. הגדלה זו תביא להעלאת חלקה היחסי של האוכלוסייה הערבים בישראל ל 50.9% מכלל אוכלוסיית המדינה. מימוש מלא של זכות השיבה יבטל איפא את הגיונה של החלטת החלוקה של עצרת האו"מ מ-1947, ויערער את מימוש הגדרתם העצמית של היהודים ושל הערבים (הפלסטינים) כמדינות נפרדות "שיבת פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל", עמ' 33).

8 החלטות האו"מ בנושא הפלסטיני אינן מעניקות "זכות שיבה" לפליטים הפלסטינים לתחומי מדינת ישראל. ההחלטה העיקרית, שעליה מבססים הפלסטינים את טענתם לזכות השיבה, היא החלטת העצרת הכללית 194 III משנת 1948. החלטה זו ביקשה להתוות דרך כללית לסיום הסכסוך באמצעות הקמת ועדת פיוס . אומנם השבת הפליטים מוזכרת, אך יש לראות בכך חלק ממתווה כללי ולא זכות המוקנית לפליטים, בייחוד לנוכח העובדה שההחלטה אינה מזכירה את המונח "זכות", החלטות מאוחרות יותר של העצרת הכללית מכירות בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ובזכות הפלסטינים לשוב לבתיהם. לעומת זאת החלטות מועצת הביטחון 237 ו- 242 משנת 1967, ו-338 משנת 1973, קוראות להשגת הסדר צודק של בעיות הפליטים אך אינן מזכירות כלל את זכות השיבה שלהם. החלטות אלו של מועצת הביטחון ולא החלטות אנטי-ישראליות אלו או אחרות של העצרת הכללית הן המחייבות ביחסים בין ישראל לפלסטינים, מפני שהסכמי אוסלו שעליהם חתמו שני הצדדים מעניקים לאימוצן ע"י הצדדים תוקף מחייב "שיבת פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל", מאת יפה זילברשץ ונמרה ורן- אמיתי. בעריכת רות גביזון, הוצאת מציל"ה, עמ' 10. להלן: "שיבת פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל").

9 מתוך סרטון תדמית שהפיק  PRC והועלה ביוטיוב ובאתר שלו . בסרטון מציין הקריין, כי PRC ארגן "קמפיין סולידריות עם אנתיפאדת אלאקצא" (Solidarity Campaign with al Aqsa Intifada ). אין בידינו מידע נוסף על הקמפיין מעבר לאזכורו בסרטון תדמית זה.

10 בעקבות חתימתו ד"ר עבדאללה על "הצהרת איסטנבול" הוא נדרש ע"י השלטונות הבריטים להתפטר מתפקידו בגוף מוסלמי אחר, הנתמך ע"י ממשלת בריטניה, בשם "המועצה המוסלמית הבריטית" (MCB ). זאת בטענה שבוועידה הוא ייצג גוף זה (ד"ר עבדאללה שימש עוזר המזכ"ל שלה, נוסף על היותו בכיר ב-PRC ). ד"ר דאוד עבדאללה דחה תביעה זאת בטענה שהוא חתם על ההצהרה על בסיס אישי ולא מתוקף תפקידו ב-MCB . בעקבות זאת הפסיקו השלטונות הבריטים כל תמיכה ממשלתית ב-MCB .

11 אינטרפאל הייתה חברה ב"קואליציית הצדקה", ארגון גג של עשרות קרנות אסלאמיות ברחבי העולם המעבירות כספים לחמאס. אינטרפאל נדרשה ע"י ה-Charity Commission המפקחת על קרנות הצדקה בבריטניה, לנתק באופן מוחלט את קשריה עם ארגון "קואליציית הצדקה" (לטענת בכיר הקרן עצאם יוסף היא עשתה כן במרץ 2009)

12 בתגובה להודעה על הוצאת PRC מחוץ לחוק בישראל פורסמה תגובה ע"י MEMO (ארגון אנטי-ישראלי בלונדון, שמנהלו ד"ר דאוד עבדאללה , אחד מבכירי PRC ). בתגובה נאמר, בין השאר, שPRC הינו "legitimate British organization" . עוד נאמר, כי PRC וארגונים פרו-פלסטינים נוספים הפועלים בבריטניה "have never functioned below the radar of Britain's security and anti-terrorism authorities, government and charity regulator. They are well-known organizations led by well-known people; they host high-profile conferences and seminars in the Houses of Parliament with cross-precisely because of such openness that they have gained popular support not only in Britain but also in Europe" (MEMO, 31 December, 2010).